שיעור הקבלה היומי24 ינו׳ 2023(צהריים)
שיעור צהריים 24.01.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
יראה - קטעים נבחרים מתוך ספר "זוהר לעם"
כתוב בפסקה השלישית, "ראשית חכמה יראה ה'". יראה זו המצווה הראשונה, זה המצב הראשון שאנחנו צריכים להשיג בעבודה שלנו. דרך היראה אנחנו מגיעים לגילוי הבורא, להרגשת הבורא, לכל מה שאנחנו צריכים, הכול נכנס דרך היראה.
מאיפה זה מגיע? מכך שאנחנו, הנבראים, הפוכים מהטבע של הבורא. כדי להתקיים אנחנו צריכים להיות הפוכים ממנו, אבל לעומת זאת אנחנו צריכים להיות דומים לו במשהו. לכן יראה זו התכונה שאנחנו רוכשים בשלב הראשון, ודרך היראה אנחנו כבר מגיעים לכל יתר התכונות שבהן אנחנו מגלים את הבורא בנו. כל מה שאנחנו מגלים הכול בנו, בתוך הרצון לקבל שלנו, והרצון לקבל שלנו מקבל כל מיני צורות, תכונות, הבחנות חדשות, שדומות לבורא, ואז בו מצטיירת דמות הבורא. היסודות שבהם אנחנו מקבלים את דמות הבורא מתחילים מתכונת יראה.
קריין: קטע מספר 4.
"כל אדם, המתיירא מפני הקב"ה, שורה עימו האמונה כראוי. כי האדם הזה שלם בעבודת ריבונו. ומי שאין יראת ריבונו שורה בו, אין האמונה שורה בו, ואינו ראוי שיהיה לו חלק לעוה"ב."
("זוהר לעם". בראשית-ב'. מאמר "לכו חזו מִפְעֲלות ה', אשר שָׂם שַׁמות בארץ", סעיף 445)
העולם הזה משמעו שאנחנו מרגישים את עצמנו, שהכול הוא דרך האגו שלנו, דרך הרצון לקבל שלנו. העולם הבא הוא מה שאנחנו מרגישים דרך הרצון להשפיע שרוכשים אותו בהדרגה. לכן אם לאדם יש חלק לעולם הבא או אין לו חלק לעולם הבא, זה תלוי עד כמה הוא כבר רכש אמונה, כוח השפעה, וזה ממלא אותו ושורה בו.
"כל אדם, המתיירא מפני הקב"ה", כלומר מפחד האם יש לו או אין לו תכונה דומה לבורא, האם הוא מתקרב לבורא ברכישת תכונת ההשפעה, אז "שורה עימו האמונה כראוי". הוא נכלל, הוא מרגיש שכוח האמונה, כוח ההשפעה, ממלא אותו. "כי האדם הזה שלם בעבודת ריבונו". כי מזה שהוא רוכש את תכונת האמונה, הוא מרגיש יותר את הבורא, הוא יותר דומה לבורא, מרגיש התקרבות לבורא, עד שהם נעשים ממש כאחד. "ומי שאין יראת ריבונו שורה בו, אין האמונה שורה בו, ואינו ראוי שיהיה לו חלק לעוה"ב". למצב שהוא ירגיש את הבורא, חיבור עימו, קרבה אליו.
העיקר בשבילנו להגיע ליראת ה'. כל הזמן יש לנו הרגשת חוסר בהתקרבות לבורא לפי השוואת התכונות. שכוח האמונה, כוח ההשפעה ממלא אותנו, ונותן לנו אפשרות להרגיש שאנחנו נמצאים עם הבורא, בתוך הבורא, שהבורא ממלא אותנו, זו הדרגה הראשונה שאנחנו צריכים להגיע אליה.
אני אקרא שוב.
"כל אדם, המתיירא מפני הקב"ה, שורה עימו האמונה כראוי". כל אדם שנמצא בפחד האם הוא מתקרב לבורא או לא, הוא מרגיש שבהתאם לזה יש לו כוח השפעה. אם מתקרב יותר, אז יש לו יותר כוח השפעה, אם חס ושלום מתרחק מהבורא, אז יש לו פחות כוח השפעה. זה נקרא שיש לו יותר אמונה או פחות אמונה. "כי האדם הזה שלם בעבודת ריבונו". הוא כל הזמן חושב עד כמה הוא נמצא בנטייה להשפיע לבורא. "ומי שאין יראת ריבונו שורה בו, אין האמונה שורה בו, ואינו ראוי שיהיה לו חלק לעוה"ב." להגיע למצב של השפעה, להרגשת הבורא.
שאלה: מה הקשר בין אמונה ויראה? בעזרת איזה סוג של אמונה נוכל להיכנס לשלב העיבור בעשירייה?
קודם כול נשתדל להרגיש עד כמה יש לנו כוח, רצון, נטייה, להשיג את תכונת ההשפעה. זה נעשה דרך קשר בין החברים, קשר עם העולם כולו, כשדרך כל ההרגשות האלה אנחנו רוצים להשיג יחס השפעה משלנו לכולם, בעצם לכל העולם, כי מאחורי כל העולם נמצא הבורא. כשאנחנו מגיעים למצב שאנחנו משתוקקים לכוח השפעה, אנחנו מתחילים למדוד איפה זה נמצא בנו ואיפה לא, עד כמה אנחנו רוצים להיות מסורים להשפיע לכל בני אדם ולבורא עצמו שממלא את כל העולם. בהתאם לזה אנחנו צריכים להרגיש עד כמה עוד חסר לנו כוח השפעה, כוח אמונה.
"ומי שאין יראת ריבונו שורה בו", כלומר אם אנחנו לא מפחדים ולא דואגים לזה שכוח האמונה ימלא אותנו, אז באותה הצורה אנחנו לא דואגים להתקרבות לבורא. בהתאם לזה, אדם כזה "אינו ראוי שיהיה לו חלק לעוה"ב", שתהיה לו כניסה למצב שהוא כולו משפיע, שזה נקרא העולם הבא.
העולם הזה נקרא מלכות, העולם הבא נקרא בינה. בינה היא כוח השפעה, אמונה, העולם הזה הוא כוח קבלה, מלכות. לכן וודאי שמי שלא משיג תכונת השפעה, תכונת אמונה, הוא לא מעלה את עצמו ממלכות לבינה ואין לו חלק לעולם הבא.
שאלה: לאחרונה יש לי רצון לעשות לך נחת רוח. מהי הדרך לעשות זאת? איך אני יכול לגרום לך להרגיש סיפוק דרך הכלים שלי?
זה רק בתנאי שתעשה כך כלפי הבורא דרך הקבוצה. אין לי כלי אחר, אין לי אפשרות אחרת להרגיש את היחס שלך אליי ושנתקדם יחד. מלבד שיהיה לנו רצון משותף לעשות נחת רוח לחברים, לכל הקבוצה הגדולה שלנו ולכל האנושות ודרך זה לבורא לא צריך יותר כלום. נגיע לחיבוק, לחיבור, למטרה אחת וכך נמשיך באהבה.
שאלה: מה זה אומר להיות ביראת ה' יחד עם החברים בעשירייה?
לחיות ביראה לפני הבורא משמעו שאני מפחד שאין לי מספיק כוחות לפנות אליו ולבקש ממנו את תכונת השפעה, תכונת האמונה. האדם יכול לקבל את התכונה הזאת רק בתנאי שהבורא מאיר עליו ואז הוא יכול להתייחס כך לכולם, לכל האנושות, לכל בני האדם, ודרכם בחזרה לבורא.
שאלה: מה מתעורר בי שאני יכולה להתחיל להרגיש את היראה הזו?
מתוך שאדם מתחיל לבדוק לאיזו מטרה הוא צריך להגיע. המטרה הזאת היא בעצם דבקות בבורא, הבורא כולל הכול, ולכן אני צריך להגיע רק דרך התחברות לכל האנושות, לאט לאט בהדרגה, לא בבת אחת לכולם. אבל במידה שאני מתחיל לבדוק, לראות, לאתר שהדבקות בבורא תלויה לפחות בדבקות בקבוצה, בעשירייה שלי, אז כך אני מתחבר אליהם ומאין ברירה אני מתחיל לקבל את חשיבות, גדלות הקבוצה ונמשך אליהם מפני שדרכם אני אגיע לבורא.
כמו שאנחנו לומדים, הבורא ממש עומד אחרי החברים, גם רב"ש כותב שאחרי כל חבר עומד הבורא וכך אנחנו מגיעים למטרה שהיא דבקות דרך חברים בבורא, אחר כך זה קורה דרך כל האנושות, וכך מגיעים לדבקות השלמה.
שאלה: האם במידה שאני מבטלת את האהבה העצמית, אני מתחילה להרגיש יראה, להרגיש את הזולת?
כן, אני מפחד שלא אקבל או אפילו אאבד חס ושלום כוח השפעה, בהתאם לזה אני נמצא בחרדה, ביראה. והיראה הזאת יכולה להיות בכמה אופנים, עוד נלמד זאת, כבר קראנו פעם, נלמד עוד.
שאלה: מה בעצם ההבדל בין דמות הבורא, למערכת אדם הראשון?
מערכת אדם הראשון היא מערכת כלים בהם היינו קשורים כנקודה בתוכם, ומערכת אדם הראשון זו המערכת ההתחלתית שאנחנו צריכים לגלות, וככול שנרחיב, נרגיש אותה בכל עוצמתה האמיתית, בהתאם לכך נגיע למצב ש"יגדל אלהים חי"1 בנו. על ידי כך שהכלי מתרחב והמילוי שבו הבורא מתגלה יותר ויותר נגיע לדבקות בבורא.
שאלה: איך אני יכול להרגיש יראה מתוך הקבוצה או כלפי החברים?
אם אני משכנע את עצמי שלהגיע לגילוי הבורא, לדבקות בו, אני יכול רק דרך גילוי הקשר עם החברים ואפילו לאהבה ולקשר חזק איתם, אז אני מגלה את שני השלבים האלה מאהבת הבריות לאהבת ה', וכל הזמן מתחזק בהם ומגיע למטרה.
שאלה: ואם בכל מיני בדיקות עצמיות שהאדם עושה בנוגע להתקדמותו להשפעה, לאהבה, לבורא, הוא מקבל תוצאות שליליות?
בסדר גמור, זו בכל זאת בדיקה, ואז אני יכול למעלה מזה להתחיל לטפס. אין לי אהבת החברים, אז אני מתחיל פה ושם לפתח את זה בי, כמה הם חשובים לי, כמה הייתי רוצה להגיע לחיבור איתם, כמה אני צריך להיות מסור אליהם, כי לחבר או לבורא זה אותו דבר בסופו של דבר אבל בינתיים נראה לי שאלה שני שלבים ובכלל דברים שונים. אבל הם לא שונים, זו אותה המטרה להגיע למצב שאהיה כולי משפיע ולא יישאר לי שום דבר לעצמי, שזה נקרא אמונה שלמה, וכך אגיע לדבקות בבורא השלם. כל העבודה שלנו היא כזאת, מאהבת הבריות לאהבת ה', ולכן אין לנו ברירה אלא לשכנע את עצמנו יותר ויותר כמה הדברים האלו הכרחיים. ואנחנו נמצאים בדרך וכולנו מתקדמים, אחד יותר, אחד פחות, לפי הרגשתו, לפי נטיותיו, אבל בסופו של דבר זו דרכנו.
קריין: קטע חמישי.
"יראת ה' היא אוצרו. היא אוצרו של כל אלו המדרגות. שיראת ה', המלכות, לוקחת כל אלו הנחלים, המדרגות, ונעשית אוצר לכולם. וכשיוצאות ממנה כל אלה הצפוּנות כולן, היא מוציאה אותן בחשבון. "
("זוהר לעם". פקודי. מאמר "והיה אמונת עיתיך", סעיף 51)
בינתיים אפשר להבין כאן, אחר כך נראה זאת במעשה, שבסך הכול תלוי כמה כל אחד ואחד משיג את יראת ה', זאת אומרת את הרגשת ההכרחיות בהשגת צורת ההשפעה, ואחר כך לראות בזה לא מצב אלא מדרגות, מצבים על גבי מצבים וכך נתקדם. לכן יותר ויותר אנחנו מגיעים למצב שאנחנו משיגים את הבורא מתוך יראה. היראה כוללת בתוכה את החשבונות למיניהם, הצמצומים, עד שנגיע כבר לגילוי הבורא בתוך יראה ואז ניכנס לזיווג דהכאה והבורא יתגלה בתוך כלי של יראה, כלי של השפעה. ההסתרה תיעלם ובמקומה נגלה את הבורא שנכללים בו. לכן יראת ה' היא אוצרו, היא אוצר של כל המדרגות שאנחנו משיגים בדרך, ובסך הכול כך מתגלה הבורא בנו וכל המדרגות האלה מתאספות עד שנאסוף אותן יחד וזה ימלא את כול הכלי שלנו עד לגילוי השלם.
שאלה: אמרת שיראה היא פחד לאבד את תכונת ההשפעה, כנראה זה עוד רחוק מאיתנו. במצב שלנו על מה היראה? לאבד את העשירייה? את הדרך? את הרב? את הנחוץ לי כדי ללמוד, להתקרב לעשירייה? מהם החלקים של הכלי דיראה לפני המחסום?
במצב שלנו העיקר הוא הפחד לאבד את מה שיש לנו. שיהיה לנו תמיד על פניו רצון להשיג יותר ויותר כוח השפעה, כוח חיבור, מסירות, עזרה הדדית, לתפוס את זה ולא לעזוב, לא להתרחק. כשאנחנו נמצאים בכאלה מצבים, כמו תינוק המחזיק את אימא ולא רוצה לרדת ממנה, נתקדם יותר ויותר.
שאלה: האם שלב חדש מתחיל איפה שמתחילה היראה? איך אני יכול להיות מודע להיעדר היראה שבי כדי שאוכל להתחיל מדרגה חדשה?
איפה מתחילה היראה? בזה שאתה מפחד לאבד את הדרך, את הכיוון והמטרה. ואז מתחילה היראה. יראה גשמית שאתה מאבד רצון להגיע לעשירייה, להתקשר אליהם. שאתה לא מספיק תלוי בהם שזה יקשור אותך לדרך וכן הלאה. להשתדל כמה שיותר לפתח את הרגשת היראה.
שאלה: איך להבין את המשפט האחרון בקטע שקראנו? "וכשיוצאות ממנה כל אלה הצפוּנות כולן, היא מוציאה אותן בחשבון." מה זה "היא מוציאה אותן בחשבון"?
"המלכות," מקבלת את "כל אלו הנחלים, המדרגות, ונעשית אוצר לכולם. ממנה כבר מקבלות כל הנשמות "וכשיוצאות ממנה כל אלה הצפוּנות כולן," אז היא מוציאה אותן בחשבון." זאת אומרת, ככול שהן מתגלות ממנה כלפי הנשמות אז בהתאם לכך מלכות בעצמה מתגלה כמקור כל הנשמות ומוציאה אותן בחשבון. זאת אומרת, מתחילים כבר לעשות חשבון לפי העביות, לפי כול ההבחנות בזיווגי דהכאה, באור ישר, באור חוזר, ברשימות ובהכול. מזה מרגישים את המילוי בכל הנטיות הקטנות, הדקות היוצאות מהמלכות לכל אחד ואחד.
תלמיד: האם זה כלי שמתמלא באור?
כן. ודאי שמדובר בסופו של דבר על כלי ואור, רק נותנים לזה כל מיני שמות כדי להבדיל בהבחנות.
שאלה: כשמוציאים אותך מהקבוצה או מרחיקים אותך מלמעלה, אתה פתאום מבין שכל מה שיש לך ברוחניות זה הקשר עם הקבוצה, ואז באמת יש יראה גדולה שהיא האמצעי היחיד שלנו להתחבר למקור. אבל כשאנחנו מתקרבים לקבוצה, הדחייה רק גדלה. איך להחזיק את נקודת היראה הזאת? הרי אי אפשר להיות כל הזמן ביראה. היום אנחנו אוהבים את החברים, מחר לא. איפה למצוא את הנקודה הזאת?
חשיבות המטרה. ככול שהמטרה חשובה יותר, בהתאם לזה חשוב האמצעי. אמצעי להשגת המטרה הוא החיבור בינינו, ואת החיבור בינינו אנחנו משיגים בהתקשרות בינינו. לכן אני צריך להחזיק בהתקשרות, כלומר להחזיק את עצמי בקבוצה, עד כדי כך שאני כל הזמן מתאר לעצמי שאני כתינוק שנמצא בידיים של אימא והוא לא רוצה לרדת ממנה כי זה בשבילו המקום הכי בטוח. כך אנחנו צריכים להגיע למצב שלנו. אני כבר לא מדבר על המצבים שאנחנו נעבור אחר כך בצורה של עיבור, יניקה, מוחין, ובהחלט נרגיש שאנחנו נמצאים בתוך הרחם שהוא הקבוצה. ואז נולדים ממנה ומגיעים ליניקה דרך הקבוצה. כך אנחנו מתחברים לבורא שהוא מקור האור ויונקים ממנו דרך הקבוצה. הכול יגיע אלינו בקרוב בצורה מאוד ברורה, לכן כדאי לנו להזדרז.
שאלה: היצר הרע כל הזמן מזלזל במה שאדם השיג. איך אדם יכול להתייחס להשגה שלו כאוצר?
כבר שמענו שיצר הרע נקרא "עזר כנגדו". זה אומר שאנחנו צריכים להבין שהוא ממש עוזר, אומנם עוזר בצורה כזאת שכאילו מפריע, אבל בהפרעות שלו הוא מקדם אותנו, הוא מראה לנו את הדרך הנכונה. זה "עזר כנגדו".
שאלה: אני מרגישה פחד ויראה מפניך. איך להרגיש את היראה הזאת באותה עוצמה כלפי כל חברה בעשירייה ובכלל?
תלוי עד כמה את מתקדמת כדי לחבק אותן, להיות יחד איתן, לעבור את כל המצבים שאת עוברת יחד איתן. אתן צריכות אולי להתחבר אחרי שיעור כזה ולדבר שוב על כל דבר ולעבור עליו, ושכל אחת תגיד לאחרות מה היא חושבת, מרגישה, מה אפשר לקבל מתוך השיעור, וכך תתקדמו.
שאלה: האם יש קשר בין יראה לאכזבה?
אכזבה יכולה להיות, וצריכה להיות גם יראה מאכזבה, שאני לא אתאכזב מהדרך, מהמצב שלי, מכל דבר, שאני תמיד אהיה מלא ביראה, באהבה, בנטייה לחיבור. זו צריכה להיות מידת היראה. כי רק בזה שאני מרגיש אותה ומחזיק בה, אני יכול להתקדם לבורא.
שאלה: איך אנחנו יכולים להרים את החשיבות גם אם זה קשר קטן ביותר עם הבורא? כי הרצון לקבל אף פעם לא מסופק וזה תמיד מושך את האדם מההשפעה. איך אנחנו יכולים להיות שמחים אפילו מהדבר הקטן ביותר שהבורא נותן?
גם אם יש לי חיסרון לבורא ולא מילוי, אני צריך להיות מרוצה מזה, "למי אני נמשך? מה חסר לי?". בהתאם לזה אני מגיע למצב שאני תמיד נמצא בשמחה, והעליות והירידות שלי הן בכלל לא לפי המצב כלפי הבורא אלא כלפי ההשפעה ממני, לא מה שיש לי ממנו ומכל העולם, אלא כמה יש לכל העולם ולבורא ממני. בהתאם לזה אני תמיד נמצא בשמחה כי אני תמיד נמצא בהשפעה, בכוח האמונה.
שאלה: אנחנו מדברים על הפחד, על היראה, איך להתחבר או לא להתחבר עם החברים. אבל אני מרגיש רק שמחה שיש לי כאלה חברים גדולים, שיש לי רב כזה גדול, השגתי דברים שלא חלמתי עליהם. הפחד שלי הוא איך לחבר את החברים עם הבורא. מה אני יכול לעשות?
אתה לא צריך לעשות שום דבר, רק להמשיך.
שאלה: מלכות היא הרצון לקבל. כשאנחנו מפתחים את הרגשת היראה, האם אנחנו יכולים לשנות את התכונות שלה ולהגיע למלכות העליונה?
ודאי שכן.
שאלה: אתה אומר שצריך רק להמשיך, ולעומת זאת אתה אומר שעלינו להזדרז, ואנחנו כל הזמן מחפשות איך לעשות את זה באחישנה ומתפללות על זה. איך אפשר למעשה להזדרז?
להזדרז בחיבור ביניכן כלפי הבורא, זה מה שאתן צריכות, ואז הכול יסתדר ואתן תצליחו.
שאלה: אם אני מאפשר לעצמי להתקרב לבורא, אז איך יכולה להיות לי יראה אם הוא הכול ואני לא יכול להתרחק ממנו? האם הוא אף פעם לא יעזוב אותי?
על זה אתה לא בעל הבית. הבורא יקרב אותך למטרת חייך אם תרצה או לא תרצה. כך זה יהיה. אבל הכול תלוי בנטייה שלך, ביחס שלך לזה. לכן תשתדל להגדיל את הנטייה שלך לבורא, לקשר עמו שמתגלה בתוך הקשר שלך עם החברים. לכן צריך שיהיה קשר בין כל החברים בעשירייה, ועוצמת הקשר, איכות הקשר, יקבעו את הקשר שלכם לבורא ובהתאם לזה הבורא יתחיל להתגלות.
שאלה: האם אמונה שלמה בחכמים זו מידת האמונה השלמה?
נניח שכן.
תלמידה: איך האמונה תלויה בחיבור בינינו?
אמונה מתבטאת בכוח ההשפעה, כמה האדם יוצא מעצמו ומשפיע לעשירייה. לפי ההשפעה שלו לעשירייה, ככל שהוא יכול לצאת מעצמו ולהתכלל בחברים, בהתאם לזה הוא מקבל קירבה לבורא ואפשרות להרגיש אותו.
שאלה: אם אנחנו נמצאים באמונה, אז אנחנו מרגישים את כוח הבורא שמוביל אותנו לחיבור עם הכול. איך אנחנו יכולים להרגיש את הכוח שלו בתוכנו אם אנחנו כאלה שבריריים?
בהתחלה אנחנו מרגישים את הקשר החיצוני ואחר כך קשר יותר ויותר פנימי, עד שמתחילים להרגיש את מקור הקשר הזה שמחבר בינינו, שמקשר אותנו, ואז אנחנו מגלים את הבורא.
תלמידה: האם תמיד נמשיך להתקדם מתוך הרגשת הכוח שלו ולא מתוך האגו שלנו?
אנחנו מרגישים את הכוח העליון במידה שהרצונות שלנו והרצונות שלו במשהו מתחברים ביניהם.
שאלה: יראה על כך שהחברות יחזיקו בדרך, בעשירייה, יתקנו ויתגברו על כל האתגרים שהבורא שולח, האם זאת יראה נכונה?
כן.
תלמידה: האם אין פה אגו שבעצם כך החברות יחזיקו אותי?
לא.
שאלה: האם הפחד מופיע כשאנחנו מפחדים להישאר בדרגת הבהמה, ויראה לא להיות דומה לבורא?
בעיקר כן.
תלמידה: כלומר אנחנו יוצרים מקום ריק.
נניח.
תלמידה: ובעזרת התפילה, מתוך המקום הריק, אנחנו יכולים להגיע לאמונה.
כן.
שאלה: איך אנחנו מבדילים בין פחד גשמי, בהמי, ליראת השם?
יראה כלפי הבורא זו יראה, והפחד הוא כלפי כל מיני דברים אחרים שאנחנו מדמיינים לעצמינו, זה ההבדל. יראה מגיעה אלינו מדרגת הבינה ופחד מגיע מדרגת המלכות.
שאלה: לפי מה שאנחנו מרגישות או מבינות, הבורא רוצה שנתפתח והוא לא בוחל בשום אמצעים כדי שנתפתח, כדי לקדם אותנו. יש הרגשה שאם לא נעורר מלמטה, אז הוא יעורר אותנו מלמעלה. איך אנחנו יכולות לזרז חיבור? אנחנו נפגשות כמה פעמים ביום, אנחנו מנסות לממש את כל עצות רב. מה זה אומר לזרז חיבור בינינו?
לזרז חיבור זה על ידי כל הכוחות שעליהם אנחנו קוראים במאמרי רב"ש במיוחד. אנחנו כן רוצים לממש את מה שהוא כותב על הקשר בינינו, ואז אנחנו מגיעים לכל התיקונים.
קריין: קטע מספר 6.
"בתחילה צריכים להשתדל ביראה, המלכות, שהיא פתח לכל. ואח"כ בתושב"כ [בתורה שבכתב], ז"א, שהוא למעלה. משום שכל אדם שאינו ירא חטא, אין לו רשות להיכנס לפתח האמונה הזה, שהוא המלכות. וכיוון שדוחים אותו מהפתח הזה, דוחים אותו מכל, כי אין לו פתח במה שייכנס לכל. כמ"ש, זה השער לה'.
כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת. כי החכמה יושבת על כַּנָה, כמ"ש, וכנה אשר נטעה ימינֶךָ, שהוא היראה, הנקראת כבוד אל."
("זוהר לעם". כי תישא, זוהר חדש. מאמר "ביאור המזמור השמיים מסַפרים", סעיפים 83-82)
אנחנו צריכים להשתדל להיות ביראה ככל האפשר כי זה עוזר לנו לשמור על ההתקדמות לבורא. זה נקרא להיכנס לפתח של אמונה, ובהתאם לזה כך נתקדם.
שאלה: מה זה אומר פתח?
כניסה.
תלמיד: כניסה מאיפה לאיפה?
אנחנו מתחילים מדרגת יראה להתקדם לאמונה, כי יראה היא ההתחלה של הכול, ואחריה מגיעים לאמונה.
תלמיד: מה צריך להיפתח?
צריכה להיפתח דרגת בינה, השפעה, אמונה. מאיפה? ממלכות, מיראה.
שאלה: השורש הרוחני של יראה והשורש הרוחני של הפחד, האם זה אותו שורש?
הכול נמצא במלכות.
קריין: קטע מספר 7.
"איוב היה ירא ביראה, וביראה ההיא היה עיקר כוחו. משום שדָבר שלמעלה, בין של הקדושה ובין של הס"א, אינו יכול האדם להמשיך רוח שלמעלה למטה ולהתקרב אליו, אלא ביראה. שיכוון ליבו ורצונו ביראה ובשבירת הלב, ואז ימשיך למטה רוח שלמעלה, והרצון שצריך.
ואם לא ישים ליבו ורצונו ביראה לאותו הצד, רצונו אינו יכול להידבק בו."
("זוהר לעם". יתרו. "וישמע יתרו", סעיפים 45-44)
העיקר הוא היראה.
שאלה: אני מבין שיש יראה ופחד ויש גם דקויות בין השניים. האם צריך לעבוד עם שניהם מול הבורא? כי כתוב במקורות "לפניו נעבוד ביראה ופחד".
כן.
תלמיד: מתי לעבוד כך ומתי כך? ומה הבדל בין עבודה ביראה ועבודה בפחד?
אם אתה לא מבדיל ביניהם בינתיים, אז אתה לא מבדיל, זה לא נורא. תעבוד עם מה שיש, זה בסדר.
קריין: קטע מספר 8.
"אהבה שורה לאחר שזכה ביראה. כיוון ששורה יראה על ראשו של אדם, שהוא משמאל, מתעורר אח"כ אהבה, ימין, ז"א מבחינת החסד שבו. שמי שעובד מתוך אהבה, מתדבק במקום עליון למעלה, ומתדבק בקדושה של עוה"ב, בינה, משום שעולה להתעטר ולהתדבק בצד ימין, חסד דז"א, שעליו שורה הבינה."
("זוהר לעם". ויקהל. "ויראת מאלקיך", סעיפים 418-417)
שאלה: אם אני מרגישה דחיה מהחברות, האם זה החטא שלי, זה זדון, ואני צריכה לפחד ולעורר אהבה לחברות?
כשאת מרגישה דחייה מהחברות, כל מה שאנחנו מרגישים מגיע מהבורא ולא מהחברים ולפי זה צריך לעבוד. אבל באיזו צורה? אם אני מרגיש שאני נדחה מהחברים, אז אני צריך לתקן את היחס שלי לחברים עד שההרגשה הזאת תיעלם. וודאי שהכול עובר דרך הבורא, לכן אני מתפלל אליו ומבקש שיסביר לי ויעזור לי באיזו צורה אני יכול להתקדם לקשר יפה עם החברים.
תנסו לעשות את מה שהוא כותב בקטע 8. "אהבה שורה לאחר שזכה ביראה. כיוון ששורה יראה על ראשו של אדם, שהוא משמאל, מתעורר אח"כ אהבה, ימין, ז"א מבחינת החסד שבו. שמי שעובד מתוך אהבה, מתדבק במקום עליון למעלה, ומתדבק בקדושה של עוה"ב, בינה, משום שעולה להתעטר ולהתדבק בצד ימין, חסד דז"א, שעליו שורה הבינה." בצורה כזאת אנחנו מעלים בהדרגה את עצמנו לקשר נכון עם הבורא.
שאלה: כאשר אנחנו רוצות לחולל איזשהו שינוי, ויש חברות שיש להן דחיה משינויים. האם זה יכול להיות מתוך הפחד, או תחילת מדרגה שאז לאדם יש פחד משינויים?
אני חושב שצריכים להתגבר על כל החשבונות, כמו שכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה", ולהתייחס בחזרה באהבה. במיוחד כשמרגישים שחברים מתייחסים אלינו לא בסדר, אז לא חשוב שכך אנחנו מרגישים, אלא אנחנו חייבים להתייחס אליהם בחזרה באהבה, זה נקרא "על כל פשעים תכסה אהבה". אם אני מרגיש מהחבר שהוא מתייחס אלי בצורה תוקפנית, אז אני חייב לפעול מצדי באהבה אליו, חייב. זה הפירוש האמיתי "על כל פשעים תכסה אהבה". ממנו מגיעים כביכול פשעים, ואני לא עושה חשבון אם זה מהבורא או מהחבר, כי ודאי שהבורא מעורר את כל הדברים האלה, אלא אני חייב קודם כול לכסות את זה באהבה. כך אנחנו צריכים לבנות חיבורים בינינו.
לא לשכוח זאת, זו מצווה, זה חוק מאוד מאוד קשה ומאוד פרקטי - "על כל פשעים תכסה אהבה". כול הפשעים שנראים לי מהחברים אני בחזרה מכסה אותם באהבה. ואני לא רוצה שום דבר חוץ מזה, רק שיהיו לי אפשרויות כל הזמן לכסות את הפשעים של כל העולם באהבה. ואז אנחנו מתחילים להרגיש איך בהתאם לזה הבורא מתגלה, נפתח לנו, ובצורה כזאת נמשיך.
(סוף השיעור)
-
פיוט ליל שבת - ר' דניאל בן יהודה הדיין.↩