שיעור בוקר 14.02.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה", עמ' 193,

אותיות קל"ט – קמ"ב

קריין: ספר כתבי בעל הסולם, "פתיחה לחכמת הקבלה", עמ' 103, אות קל"ט.

אות קל"ט

"אמנם בא"ק לא היה כן, אלא כל הכמות שיצא בהראשים דפרצופי א"ק, נתפשט ג"כ לגופין שלהם. ולפיכך נבחנים כל ה"פ אצילות שהם רק בחינת ו"ק דפרצופי א"ק, וע"כ הם מכונים מ"ה החדש, או מ"ה דה"פ א"ק, דהיינו קומת ז"א, שהוא מ"ה בחוסר ג"ר, שהן גלגלתא ע"ב ס"ג. כי עיקר המדרגה נבחנת ע"פ התפשטותה אל הגוף מפה ולמטה, וכיון שגם לג' פרצופין הראשונים אין מהם התפשטות לגוף רק ו"ק בלי ראש, ע"כ הם נבחנים לבחינת מ"ה, שהוא קומת ו"ק בלי ראש, אל ה"פ א"ק."

קריין: נמשיך לאות ק"מ.

אות ק"מ

"באופן, שעתיק דאצילות, שיש לו בראש קומת כתר, נבחן לבחינת ו"ק לפרצוף הכתר דא"ק, וחסר נשמה חיה יחידה דכתר א"ק. וא"א דאצילות שיש לו בראש קומת חכמה, נבחן לבחינת ו"ק לפרצוף ע"ב דא"ק שהיא חכמה, וחסר נשמה חיה יחידה דע"ב דא"ק, ואו"א דאצילות, שיש להם בראש קומת בינה, נבחנים לבחינת ו"ק של פרצוף ס"ג דא"ק וחסר לו נשמה חיה יחידה דס"ג דא"ק. והזו"ן דאצילות נבחנים לבחינת ו"ק דפרצוף מ"ה וב"ן דא"ק, וחסר להם נשמה חיה יחידה דמ"ה וב"ן דא"ק. וישסו"ת וזו"ן הם תמיד במדרגה א'. זה ראש וזה גוף."

קריין: נקרא שוב פתיחה לחכמת הקבלה, כתבי בעל הסולם עמ' 193, אות קל"ט.

אות קל"ט

"אמנם בא"ק לא היה כן, אלא כל הכמות שיצא בהראשים דפרצופי א"ק, נתפשט ג"כ לגופין שלהם. ולפיכך נבחנים כל ה"פ אצילות שהם רק בחינת ו"ק דפרצופי א"ק, וע"כ הם מכונים מ"ה החדש, או מ"ה דה"פ א"ק, דהיינו קומת ז"א, שהוא מ"ה בחוסר ג"ר, שהן גלגלתא ע"ב ס"ג. כי עיקר המדרגה נבחנת ע"פ התפשטותה אל הגוף מפה ולמטה, וכיון שגם לג' פרצופין הראשונים אין מהם התפשטות לגוף רק ו"ק בלי ראש, ע"כ הם נבחנים לבחינת מ"ה, שהוא קומת ו"ק בלי ראש, אל ה"פ א"ק."

שאלה: מה זה אומר שהיסוד של המדרגה הוא מה שמתפשט בגוף?

מפני שבראש אלו הכוונות ובגוף זו הפעולה עצמה, לכן מהכוונות לתוך הרצון. גוף זה רצון. לכן לפני שיש התפשטות מהראש לגוף זו לא פעולה שלמה.

תלמיד: ועולם האצילות במקרה הזה זה מה שנמצא בתוך הגוף?

לא, גם באצילות יש ראשים וגופים של כל חמישה פרצופי האצילות, עתיק, אריך אנפין, אבא ואמא וזו"ן, כמו גלגלגתא ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. אבל בכל פרצוף ופרצוף יש ראש וגוף, ומה שיש בראש זה עדיין בכוח, ומה שיהיה בגוף, מה שיתפשט מהראש לגוף, זה בפועל וזה העיקר.

שאלה: בעל הסולם אומר פה שני דברים, "אמנם בא"ק לא היה כן, אלא כל הכמות שיצא בהראשים דפרצופי א"ק, נתפשט ג"כ לגופין שלהם." ואז הוא אומר, "כי עיקר המדרגה נבחנת ע"פ התפשטותה אל הגוף מפה ולמטה". יש סתירה בין שני המשפטים האלה.

לא. בעולם אדם קדמון כל מה שיש לו בראש מתפשט בגוף. ובעולם האצילות רק חלק ממה שיש בראש מתפשט בגוף וזה נקרא ו"ק, רק חלק ממה שאפשר לעשות חשבון בראש מתפשט בגוף. זה העניין של צמצום ב'.

תלמיד: מה זאת אומרת "התפשטותם"? מה מתפשט פה?

מהראש שעושה חשבון ומחליט, מתפשט האור העליון לגוף, לכלים דקבלה, ונכנס בו כבר בכוונה שעוטפת אותו שהיא על מנת להשפיע.

תלמיד: מה זה ו"ק בלי ראש, מה הכוונה בלי ראש?

ו"ק בלי ראש הכוונה שאין ג"ר, זה משהו אחר. יש רק אורות קטנים, נפש ורוח, לכן זה נקרא ו"ק, ו' קצוות, ולא את כל האורות שנקראים ג"ר, נרנח"י.

שאלה: לפעמים כתוב "עיקר הוא אצילות המדרגה", וכאן כתוב, "עיקר המדרגה נבחנת עפ"י התפשטותה אל הגוף". למה זה כך?

אצילות המדרגה הכוונה עד שהמדרגה מתייצבת, זה לא מעולם האצילות.

תלמיד: ברור שזה לא מאצילות, מדובר על ג"ר.

יש ראש ויש גוף. אם אנחנו מדברים על מדרגה שלמה חייבת להיות התפשטות בגוף, כי מה שיש בראש רק כשזה מתפשט בגוף אז אנחנו יכולים להגיד מה היה בראש. כי האמת את ראש הפרצופים אנחנו לא מגלים, אף תחתון לא מגלה את הראש דעליון, אבל הוא מתלבש על הגוף שלו, הוא מקבל מהגוף של העליון ועל זה הוא יכול להעיד.

קריין: אות ק"מ.

אות ק"מ

"באופן, שעתיק דאצילות, שיש לו בראש קומת כתר, נבחן לבחינת ו"ק לפרצוף הכתר דא"ק, וחסר נשמה חיה יחידה דכתר א"ק". עתיק דאצילות הוא כמו פרצוף כתר דעולם האצילות לעומת פרצוף כתר בעולם אדם קדמון שהוא גלגלתא, אז עתיק הוא בו"ק לעומת גלגלתא. זאת אומרת, בגלגלתא יש לנו חמישה אורות - נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, ובעתיק יש רק נפש ורוח לעומת גלגלתא. "וא"א דאצילות שיש לו בראש קומת חכמה, נבחן לבחינת ו"ק לפרצוף ע"ב דא"ק שהיא חכמה, וחסר נשמה חיה יחידה דע"ב דא"ק, ואו"א דאצילות, שיש להם בראש קומת בינה, נבחנים לבחינת ו"ק של פרצוף ס"ג דא"ק וחסר לו נשמה חיה יחידה דס"ג דא"ק. והזו"ן דאצילות נבחנים לבחינת ו"ק דפרצוף מ"ה וב"ן דא"ק, וחסר להם נשמה חיה יחידה דמ"ה וב"ן דא"ק. וישסו"ת וזו"ן הם תמיד במדרגה א'. זה ראש וזה גוף."

יש חמישה פרצופים בעולם אדם קדמון ויש חמישה פרצופים בעולם האצילות. בעולם אדם קדמון יש נרנח"י בכל פרצוף ופרצוף, ובעולם האצילות יש רק נפש ורוח בכל פרצוף ופרצוף לעומת עולם אדם קדמון. כי לא יכול להיות שיש פרצוף שיש לו רק שני אורות, תמיד חמישה, עשר ולא תשע ולא אחת עשרה. אבל כך אנחנו מחשיבים אותם, עד כמה קטן או גדול זה לעומת זה.

לכן כל פרצופי האצילות לעומת פרצופי א"ק הם נקראים ו"ק. ו"ק זה חצי מדרגה – נפש, רוח.

שאלה: למה פרצופי אצילות שמתקנים כלים דקבלה הם רק בדרגת ו"ק?

פרצופי אצילות כבר יוצאים בצורה מתוקנת אחרי שבירת הכלים בעולם הנקודים, וכשמגיע אליהם אור מס"ג, וס"ג לא מעביר אליהם אור חכמה אלא ככל שהוא מסוגל להאיר בתוכו אור חכמה בתוך אור חסדים, אז לפי זה נבנה עולם האצילות.

לכן מה שיש למטה מטבור הכללי, דגלגלתא, העיקר שם הוא אור החסדים ותוספת של אור החכמה. לכן זה נקרא אור החסדים וו"ק דחכמה שיכולה להאיר את החכמה הזאת אבל מלמטה למעלה. לא מקבלים אותה בכלים דקבלה בצורה כמו שלמעלה מטבור אלא רק בדחייה, זה נקרא ו"ק.

קריין: אות קמ"א.

אות קמ"א

"וע"י העלאת מ"ן ממע"ט של התחתונים נבררים השלמת האח"פ דע"ס דמין הב', דהיינו השלמתם דאו"א מבחי' עצמם, על דרך בחינת נקודת השורק, שאז או"א עצמם מורידים הה"ת מנקבי עינים שלהם, ומעלים אליהם האח"פ שלהם, שאז יש להם כח גם להשפיע אל הז"ת, שהם זו"ן, דהיינו אל הגופין ממעלה למטה. כי הגו"ע דזו"ן הדבוקים באח"פ דאו"א, נמשכים עמהם לאו"א ומקבלים מהם השלמת ע"ס (כנ"ל באות צ"ד), ואז נמצא כל כמות המוחין שישנם באו"א מושפעים ג"כ לזו"ן, שעלו אליהם ביחד עם האח"פ שלהם. ולפיכך בעת שה"פ אצילות מקבלים השלמה זו דמין הב' אז יש ג"ר גם לגופין דג' פרצופין הראשונים שהם עתיק וא"א ואו"א דאצילות וכן להזו"ן דאצילות, שהם גוף הכולל דאצילות. ואז עולים ה' פרצופי אצילות ומלבישים לה"פ א"ק, כי בעת התפשטות הג"ר גם אל הגופין דה"פ אצילות, הרי הם משתוים עם ה"פ א"ק. ועתיק דאצילות עולה ומלביש לפרצוף כתר דא"ק וא"א לע"ב דא"ק. ואו"א לס"ג דא"ק. וזו"ן למ"ה וב"ן דא"ק. ואז מקבל כל אחד מהם נשמה חיה יחידה מהבחינה שכנגדו בא"ק."

בצורה כזאת אנחנו רואים שמגיעה תוספת לכל ה' פרצופי אצילות שהם יכולים לעלות ולהתלבש מבחוץ ודאי. הם לא משיגים אותה קומה ממש כמו שבה' פרצופי א"ק, אלא הם מתלבשים עליהם ומשיגים מה שמגיע להם, מה שהם מסוגלים לקבל ולהשיג.

שאלה: למה פרצופים עולים בזמן שיש העלאת מ"ן מלמטה? מה סיבה שזה קורה?

נניח שאני עובד באיזו עבודה, מקבל משכורת של מאה דולר, אבל אני רוצה לקבל מאתיים, אז אומרים לי שבמקצוע שלך, במשרה שלך אתה לא יכול, אלא אם תעלה לגובה של המשרה השנייה אז שם תקבל את זה. זה כל העניין של עליית הפרצופים והעולמות, עליית הנשמות, שלא יכולים במקום שבו הם נמצאים לקבל יותר אלא רק בעלייה.

זה מה שאנחנו לומדים כאן. לכן אין ברירה, מי שרוצה להשפיע יותר, ולהשפיע יותר ברוחניות זה נקרא שמקבל מהבורא יותר כי מקבל על מנת להשפיע, אז הוא צריך לעלות לדרגה יותר גבוהה, זה מה שקורה כאן. זה עניין העלאת הפרצופים, הנשמות, שבצורה כזאת הם יכולים להשפיע לבורא רק על ידי שהם עולים ממצבם למצב יותר גבוה כל פעם עד אין סוף דרך כל 125 המדרגות. כך זה עובד.

שאלה: מה יש בהעלאת מ"ן שמזיז את כל המערכת?

העלאת מ"ן היא העלאת חסרון, תפילה. על ידי זה שמבקשים מקבלים מלמעלה כוחות שעל ידם יכולים לעלות לדרגה יותר גבוהה. כלומר לוותר יותר על האגו שלנו ולהשפיע יותר, לעזור לכולם יותר, להתחבר עם כולם יותר, להיות קרובים יותר לבורא, להשפיע לו נחת רוח, וכל זה על ידי התפילה שהיא גורמת לעליה.

ברוחניות יש כל הזמן עליות וירידות, עליתי לאיזו מדרגה, זה אומר שאני יכול להשפיע עכשיו יותר. עליתי, השפעתי ממנה הלאה לכולם ולבורא דרכם, אז עכשיו אני מקבל תוספת עביות ואני יורד עוד יותר עמוק, נמוך מאשר קודם. אני שוב מתחיל לעבוד על עצמי, להתחבר עם החברים ועם החברים יחד לבורא נגד הרצון האגואיסטי שלי שהתגלה עכשיו, עד שאני מפתח את התפילה והתפילה הזו עוזרת לי, גורמת לי עליה ואני עולה לדרגה עוד יותר גבוהה מאשר קודם, כלומר כנגד ירידה יש עכשיו עליה, ואז אני משפיע בדרגה החדשה הזאת. נתתי, השפעתי דרך כולם לבורא, אני מקבל תוספת עביות ואני יורד עוד יותר למטה מאשר קודם. כך זה, עליות וירידות.

ירדתי מינוס אחת, עשיתי את העבודה שלי בהתחברות בינינו לבורא, עליתי לדרגה פלוס אחת, קיבלתי שם תוספת גילוי הבורא, דבקות בבורא, מתוך זה יש לי ירידה למינוס שתיים. עבדתי במדרגה מינוס שתיים בביטול הרצון לקבל, בחיבור עם החברים, זה מעלה אותי לדרגה פלוס שתיים ואני משפיע לכולם את האור שקיבלתי עכשיו, וכשאני גומר את זה אני מקבל ירידה למינוס שלוש ועולה פלוס שלוש. כך זה, כל פעם ירידות ועליות שהן דרך חברים לבורא.

תלמיד: בירידות אנחנו לא יכולים לבקש?

בירידות אנחנו יכולים להתפלל ולבקש שהבורא ייתן לנו כוחות עלייה כדי שנוכל להתגבר על האגו שלנו ולהתחבר בינינו ולהשפיע לו, דווקא בירידות. ובעליות יש לנו הודיות ולא בקשות, אנחנו מודים לבורא על זה שעזר לנו להתעלות למעלה מהאגו שלנו ולהידבק בכולם ודרכם בו, בבורא, להשפיע לכולם, ולעזור להוציא את כל העולם במקצת למעלה יותר. ככה זה, עליות וירידות.

שאלה: בפסקה השנייה הוא כותב, "ואז עולים ה' פרצופי אצילות ומלבישים לה"פ א"ק". עד איזו נקודה הם מתלבשים על האדם הקדמון? באדם קדמון תמיד מתלבשים מראש ומטה.

הם מתלבשים על הפרצופים המקוריים שלהם בעולם אדם קדמון. אם הם שייכים לפרצוף מלכות, זעיר אנפין, בינה, חכמה, כתר, אז כך הם מתלבשים על הפרצופים האלה בעולם אדם קדמון.

תלמיד: מאיפה, גם מהראש? איפה הגבול העליון שלהם ביחס לפרצוף של אדם קדמון?

זה תלוי במידת העביות שלהם, במידה שהם יכולים לעלות. תקרא בספר "האילן" של בעל הסולם, שם יש את כל השרטוטים. הוא לא שרטט יותר מזה, אבל את אלו הוא עשה בעצמו ואנחנו יכולים להשתמש בהם. על כל היתר אני לא יודע מה להגיד.

גם אני שרטטתי הרבה שרטוטים, אבל אני מעדיף לעזוב זאת וללמד בעל פה חוץ מאשר את המתחילים. כי אנחנו צריכים לתאר את הדברים האלה לא בצורה גרפית, לתאר שעולים או יורדים בצורה גרפית, אלא בצורה רגשית, וזו בעיה לעבור אחר כך משרטוטים לתיאור פנימי יותר, לרגש.

שאלה: אני לא מבין מה שכתוב על השלמה דמין הב' של הספירות. כמה סוגים יש?

כמה צורות השלמה יש? שתיים.

שאלה: האם אפשר להגיד שו"ק זה רצון להשפיע וג"ר זה רצון לקבל?

לגמרי לא.

29:43

חלק 3

29:46

אות קמ"ב

"אמנם כלפי הזו"ן דאצילות נבחנים המוחין הללו רק לבחינת מין הא' דהשלמת הע"ס, כי אלו האח"פ אינם אח"פ גמורין, רק הארת אח"פ שהם מקבלים ע"י או"א, הוא בעת שהם במקום או"א, אבל בהתפשטותם למקומם עצמם, הרי הם עוד חסרים האח"פ שלהם, (כנ"ל באות קלו). ומטעם זה נבחנים כל המוחין שהזו"ן משיג בשתא אלפי שני בשם מוחין דעליה, כי אי אפשר להם להשיג מוחין דג"ר רק בעת עליתם למקום ג"ר, כי אז נשלמים על ידם, אמנם אם אינם עולים למעלה למקום הג"ר אי אפשר להיות להם מוחין, כי עדיין לא נבררו לזו"ן בחינת המוחין דמין הב', שזה לא יהיה זולת בגמר התיקון."

נקרא שוב.

קריין: שוב אות קמ"ב.

אות קמ"ב

"אמנם כלפי הזו"ן דאצילות נבחנים המוחין הללו רק לבחינת מין הא' דהשלמת הע"ס", זאת אומרת, זה לא מוחין אמיתיים, זה לא המילוי האמיתי, זה רק בעלייה. "כי אלו האח"פ אינם אח"פ גמורין, רק הארת אח"פ שהם מקבלים ע"י או"א, הוא בעת שהם במקום או"א, אבל בהתפשטותם למקומם עצמם", של זו"ן "הרי הם עוד חסרים האח"פ שלהם, (כנ"ל באות קלו). ומטעם זה נבחנים כל המוחין שהזו"ן משיג בשתא אלפי שני בשם מוחין דעליה, כי אי אפשר להם להשיג מוחין דג"ר רק בעת עליתם למקום ג"ר, כי אז נשלמים על ידם, אמנם אם אינם עולים למעלה למקום הג"ר אי אפשר להיות להם מוחין, כי עדיין לא נבררו לזו"ן בחינת המוחין דמין הב', שזה לא יהיה זולת בגמר התיקון."

שאלה: אנחנו רוצים לדעת מצבים קונקרטיים, קודם בשיטה הראשונה גדלות ראשים, ואז בשיטה שנייה גדלות גופין, וגם איך אנחנו יכולים לדעת שקיבלנו את המסך?

כשתקבל אתה תבין, כי תצטרך לעשות פעולות בעצמך וכתוצאה מהפעולות תצטרך להרגיש מה קיבלת, ויהיה ברור לך מה קיבלת. לכן אין מקום לטענות, אני לא יכול להסביר לכם את זה לפני שאתם בעצמכם תעשו. אתה אומר "אנחנו צריכים, חייבים", אז תעשו ותראו. איך אני אסביר לך מה זה? זה יישאר בשבילך חומר ללא השגה.

שאלה: אתה יכול בבקשה להרחיב בשביל מה צריכים כאן שתי שיטות, גדלות ראשים ואז גדלות גופין?

"גדלות ראשים" היא שעושים כוונה ב100% על מנת לקבל או על מנת להשפיע. לכן אם עושים כוונה בראש בעל מנת להשפיע, אז יכולים לקבל, ומה שיש בראש מתפשט בגוף. אם לא מסוגלים לעבוד עם כל הרצונות של הגוף, אז אנחנו עושים חלק, ובהתאם לזה מתפשט בצורה חלקית האור העליון בתוך הפרצוף.

תלמיד: זו השיטה הראשונה.

אז יש השלמה דמין הא', השלמה דמין הב'. למדנו את זה עוד מעולם הנקודים.

שאלה: במשך ששת אלפיים שנה של תיקון אנחנו רק מתעלים לעליון על ידי ביטול, ואנחנו לא עובדים בתיקון הרצון לקבל שלנו?

אנחנו עובדים בתיקון הרצון לקבל שלנו, אבל רק בזמן העלייה, ובזמן הירידה זה רק בגמר התיקון. לכן עד גמר התיקון אנחנו מעלים ומעלים את כל הרצונות שלנו, ובזיווג האחרון שנקרא "רב פעלים מקבציאל", כל אותם הרצונות שעשינו בהם תיקון כאח"פ דעלייה יורדים למקומם ומקבלים שם את התיקון השלם ואת המילוי השלם.

שאלה: מה זה אומר שאבא ואימא מורידים ה"ת?

שהם יכולים לעבוד עם הרצון לקבל שלהם כדי להשפיע לתחתונים.

שאלה: מה משתנה כתוצאה מצמצום ב'? האם בלי צמצום ב' לא היה הבדל בין כלי קבלה להשפעה והם היו מעורבים?

צמצום ב' נקרא שאנחנו לא מסוגלים לעבוד עם כלים דקבלה כמו שהם אלא רק באח"פ דעלייה. נגיד ילדים קטנים, תינוקות, כל שכן עוברים שנמצאים עדיין בתוך הרחם של אימא, הם לא יכולים לספק לעצמם מילוי, אבל על ידי ביטול כלפי העליון בכל מיני חלקים של הרצון שלהם הם כן מגיעים למצב שיכולים לקבל מהעליון. אבל הקבלה הזאת היא לא קבלה שלמה אלא חלקית, על ידי ביטול כלפי העליון, זה נקרא השלמה דמין הא', דמין הב', ועוד כל מיני צורות שבהן עולים, מתחברים, נדבקים כך זה אל זה. הכול עדיין נמצא אצלנו בשימוש עד גמר התיקון.

הקבלה האמיתית של האורות האמיתיים בכל הכלים שלנו קורית רק בגמר התיקון כשיהיה מסך על כל הרצונות לקבל.

שאלה: איזו כוונה צריכה להיות בזמן לימוד "פתיחה", האם כמו ב"זוהר" להתכוון לרגש?

בכל חכמת הקבלה זה בעצם אותו דבר, התיקון מגיע על ידי התפילה. תפילה זה נקרא כוונה שאנחנו מעלים אותה לבורא ומבקשים חיבור בינינו, כדי שיהיה לנו כלי לקבל על מנת להשפיע את כל מה שהבורא רוצה לתת לנו.

שאלה: האם המצב שאצילות מלביש על כל פרצופי א"ק מתאר את גמר התיקון?

אצילות בעלייה שלו עד גמר התיקון עולה על כל פרצופי א"ק, יש על זה שרטוטים ב"ספר האילן", ואחר כך יש ירידה משם עד הנקודה דעולם הזה של כל הפרצופים. למעלה מטבור נשאר א"ק ולמטה מטבור כל פרצופי אצילות, ואז מהמקום הגבוה ביותר מראש הגלגלתא ועד סיום הגלגלתא, יש לנו אור שממלא את כל הפרצופים. זה מה שצריך להיות, וזה ייקרא גמר התיקון של כל הפרצופים ואור אין סוף מתגלה בכולם.

שאלה: למה תוספת עביות גורמת לירידה והאם יש אפשרות לא לרדת בזמן תוספת עביות ומיד להפוך את המצב לעלייה?

איך אפשר? צריך שמישהו ירגיש את הירידה, ירגיש את העביות, עד כמה הוא מנותק מהבורא, מהשפעה, הפוך ממנו, ואז הוא מתחיל לעבוד על עצמו, איך לעבוד בעל מנת להשפיע. זה לא פשוט, אנחנו לא יכולים לדלג על כל הדברים האלה, כי ההבחנות הן הבחנות הפוכות.

מגיע לנברא רצון לקבל, זה זורק אותו לגמרי מהבורא, הוא מתחיל לשנוא אותו, לא להסכים עימו וכן הלאה, "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו", ואז הוא מתחיל לעבוד לאט לאט, בהדרגה, עד שהוא מגיע למצב שהוא כן מסכים, ומעלה את עצמו, מבקש, ומגיע לתיקון.

לא יכול להיות שמיד תהיה התהפכות, תנסו לעבוד עם הרצון לקבל הקטן מאוד שלכם ותראו עד כמה אתם לא מסוגלים להיות בעל מנת להשפיע, בכלל לחשוב על מישהו, על משהו.

(סוף השיעור)