שיעור בוקר 19.11.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך ב'. חלק ו'.

קריין: ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך ב', עמ' 399, חלק ו', אות ז' דברי האר"י.

אות ז'

"* כשעלה ברצון המאציל להאציל עולם הנקודים, וכוונתו היתה לעשות להם בחינת כלים, כדי שיהיה כח בעולמות התחתונים לקבל אור העליון, וראה המאציל א"ס כי עדיין אין כח ויכולת בתחתונים לקבל האורות האלו היוצאים דרך נקבי העינים, אשר הם מתפשטים ממקום הטבור של א"ק עד רגליו, כמו שיתבאר. לכן קודם שהאציל האורות האלו," של הנקודים, "היה עוד צמצום ב' אחר בא"ק, ע"ד הצמצום הנזכר לעיל בא"ס. והוא שכל האור שהיה מתפשט בתוך פנימיותו של א"ק הזה ממקום טבורו ולמטה העלהו למעלה ממקום הטבור, בחצי גופו העליון," של הס"ג, "ונשאר מקום הנזכר מן הטבור ולמטה בלי אורות."

* שער ההקדמות עולם הנקודים דרוש ד'.

כל האור שהתפשט מתוך ראש דס"ג למטה ומילא את פרצוף ס"ג, הוא כולו עלה למעלה מטבור דס"ג, ולמטה מטבור דס"ג האור הצטמצם. זה נקרא צמצום שני, "צמצום ב'".

אות ח'

"והמשכיל יבין וידמה מלתא למלתא," דבר מדבר, "איך בכל העולמות הנאצלים, המאירים בעולם שלמטה מהם, תמיד הם בחינת חצי תחתון דת"ת ונה"י. כי הרי מצינו, איך חצי ת"ת ונה"י דז"א מאירים בנוקביה. ונה"י דא"א ואו"א מאירים לז"א. ונה"י דע"י לא"א. וכן התפארת ונה"י הזה דא"ק, מאירים לע"י ולכל עולם האצילות, כמו שיתבאר. עוד מזה יתבאר לך, כי בכל זמן הוצאת אורות להאצילם, צריך ענין הצמצום, ויתבאר למטה במקומם, איך גם א"א צמצם אורות נה"י שלו כדי להאציל את ז"א ונוקביה, ודי למבין."

זה טוב, הוא נותן כאן איזו המשכיות לכל אותם האורות שמגיעים לראש דס"ג לפרצופי עולם הנקודים.

אות ט'

"* והנה אחר שצמצם עצמו, הניח חד פרסא באמצע גופו במקום טבורו מבפנים כדי שיפסיק בינתיים. וז"ס יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. כנזכר בזוהר בראשית דף ל"ב, אית קרומא חדא באמצעית מעוי דבר נש דאיהו פסיק מעילא לתתא, ושאיב מעילא ויהיב לתתא." יש איזה הפסק בגופו. הוא לוקח אורות מלמעלה ומעביר למטה, וגם יש כאלה שמעביר אותם ממטה למעלה, וכל זה על ידי אותו גבול שנקרא "פרסא". "ואז נשאר כל האור לעילא מהאי פרסא, והיה שם דוחק ומהודק. ואז בוקע בהאי פרסא ויורד והאיר בשאר הגוף מהטבור ולמטה."

* עץ חיים שער ח' פרק ב'.

שאלה: מה זה אומר שהוא מוסר חלק מהאור מלמטה למעלה על ידי הפרסא?

נלמד את זה. האור לא רק מתפשט ממעלה למטה אלא גם יכול לעלות מלמטה למעלה. זה קורה באמצעות המבנה הזה שנקרא "פרסא".

תלמיד: האם זו חלוקה בבינה?

זו חלוקה בנקודות דס"ג. זה חלק מהבינה, כן.

אות י'

"ואמנם ודאי, שעל ידי הסתלקות האור למעלה מהטבור היה מספיק להיות יכולת בעולם האצילות לקבל האור שלהם, אבל לא היה מספיק לתת כח לעולם הבריאה, שיוכל גם הוא לקבל אורו ג"כ, ולכן הוסיף בחינה אחרת, להניח שם אותו המסך והפרסא. נמצא שהם ב' דברים: צמצום האור למעלה, שיוכל האצילות לקבל האור שלו, והטעם, שע"י עליתו למעלה, יצא אור חדש, ובודאי שהאור ההוא בא ממועט, אע"פ שהוא משם ס"ג עצמו, היו יכולים לקבלו. וענין הפרסא היה, כדי שיוכל גם הבריאה לקבל אורו."

יש כאן עניין להעביר את האורות למעלה מפרסא ולמטה מפרסא, לעשות איזה סדר, שהפרסא תעבוד בצורה כזאת שהאורות יסתדרו גם למעלה וגם למטה והפרסא תשלוט על העברת האורות.

שאלה: כתוב שבגלל שהאור עלה למעלה יצא אור חדש והאור ממועט. למה הוא ממועט?

הוא ממועט בגלל שהוא צריך לעבור כבר לפי הכלים החדשים של צמצום ב', זה לא אור של צמצום א' לכן הוא ממועט. זה אור חסדים בהארת חכמה קטנה, אם כן, או בכלל אור חסדים, שיכול לעבור רק למטה מפרסא, וזה נקרא "ממועט". צמצום ב'.

תלמיד: למה אומרים שהוא "חדש"?

כי הוא לא היה קודם. אותה שיטה לקבלת האורות לא הייתה קודם.

תלמיד: מה כן היה שם?

שם היו מקבלים גם אורות חסדים וגם אורות חכמה. היו שם כלים שהיו בלקבל על מנת להשפיע ובלהשפיע על מנת להשפיע, ושניהם היו עובדים. ואילו כאן יש כלים שהם בלהשפיע על מנת להשפיע בלבד, ובלקבל על מנת להשפיע אין. זה נקרא שיש צמצום ב'.

אות י"א

"* וצריך לתת טעם למה הוצרך שני דברים: א' הצמצום, ב' הנחת הפרסא. אך הענין הוא שיוכלו התחתונים לקבל האור, הוא על ידי המעטת האור, וגם בהיותו בא דרך מסכים. והנה כיון שבעולם הנקודים היה עיקר התחלת גילוי הכלים. הוצרך הצמצום הנזכר לשיומעט האור ויוכלו כלי הנקודים לסובלו, וגם בהיותם מצומצמים שם, הם דחוקים מאד, ועל ידי זה הם יוצאים בחוזק דרך העינים ומתפשטים למטה."

* מבוא שערים שער ב' פרק ב'.

כאן צריכה להיות גם המעטת האורות, כדי שיוכלו להגיע למטה לכלים שמצומצמים יותר ויותר.

אות י"ב

והוכרח ג"כ להשים הפרסא, ולהמעיט יותר האורות היוצאים דרך הפרסא, וטעם תוספות המעטתו על ידי הפרסא, אינו לענין עולם הנקודים עצמו שהוא עולם האצילות, אלא לצורך עולם הבריאה שתחתיו, שיהיה יכולת בו לקבל האור הנמשך לו. ובזה תבין איך יש מסך ופרסא בין הבריאה אל האצילות." יש אורות שונים באצילות ובבריאה. באצילות יכולה להיות הארת חכמה ובבריאה רק אור חסדים. "אכן מן האצילות אל מה שלמעלה ממנו, אין צריך מסך ממש, רק ריחוק מקום בלבד שהוא הצמצום הנ"ל," שתהיה התאמה בין האור לכלי, אבל לא שיהיה הבדל בין הכלים, כי גם אור חכמה וגם אור חסדים עדיין יכולים להתפשט. "כי עלה האור למעלה מהטבור ונתרחק מן הנקודה, אשר מכנגד הטבור ולמטה מבחוץ."

אות י"ג

"והמשכיל יבין, מזה, מ"ש כי כל יציאת אורות מחודשים ועולמות נוספים, אינו אלא על ידי צמצום אור. כי כן היה צמצום הא"ס להוציא א"ק, וא"ק להוציא הנקודים הוא האצילות. וכל זה הוא קרוב אל ביטול המלכים, ואסור להוציאו בפה, כי זה מקום גבוה."

זה לא כמו שהאורות היו יוצאים דרך הפה מפרצוף לפרצוף, אלא עכשיו צריכים להיות צמצומים נוספים כדי להעביר את האורות מלמעלה למטה.

אות י"ד

"והנה אחר הצמצום והפרסא הנזכרים, נמצא האורות שם רבים מאד במקום החזה. והועילה עליתם שם לצורך מיין נוקבין. וזה תבין ממ"ש בענין או"א שנחלקו לב' כל אחד ואחד: אבא וישראל סבא. ובינה ותבונה. והמשכיל יבין כי כן היה כאן. כי שם ע"ב של א"ק שהם המוחין שבגלגלתא מלגאו, ושם ס"ג שהוא מאזן ולמטה עד הטבור בפנימיותו ולא בבחינת האורות היוצאים לחוץ, אלא אורות הפנימים עצמם של א"ק, הנה הע"ב שהוא דכורא, שהם המוחין שלו, נזדווג עם הטעמים של הס"ג, שהם מן אח"פ הפנימים, שהם השרשים אל האורות והענפים היוצאים לחוץ, ואלו הטעמים של ס"ג הפנימים נוקבא, ונזדווגו יחד."

שאלה: מהו עניין הזיווג בין טעמים דס"ג וע"ב?

טעמים דס"ג הם עדיין ג"ר דבינה שיש בהם אור חכמה, וע"ב הוא פרצוף שיש בו גם חכמה, לכן יש קשר ביניהם ועדיין אין שם צמצום.

שאלה: בפסוק י"ד כתוב "והנה אחר הצמצום והפרסא הנזכרים, נמצא האורות שם רבים מאד במקום החזה." למה צריך צמצום ופרסא?

פרסא היא הסימן שאור חכמה לא יכול להופיע יותר למטה ממנה.

תלמיד: מה התפקיד של הצמצום?

זהו צמצום ב', תפקידו לא להעביר אור חכמה לכלים שנמצאים למטה מהצמצום כי הם לא יכולים לסבול אותו, הם לא יכולים לקבל בעל מנת להשפיע. להשפיע על מנת להשפיע הם יכולים, זה מספיק לאור החסדים, אבל לאור החכמה צריך לקבל על מנת להשפיע, ואת זה הם לא מסוגלים. ולכן הפרסא לא מעבירה את האורות האלה מלמעלה למטה.

תלמיד: האם בצמצום מעורב התפקיד של האדם?

הייתי אומר כך, שבכל המערכת הזאת מלמעלה עד למטה יש הגדרות של אורות וכלים, וכשאדם משתלב במערכת הזאת ממטה למעלה, הוא חייב לקבל על עצמו אותם החוקים של אורות וכלים שהשתלשלו מלמעלה למטה.

תלמיד: אפשר להגדיר מה זה צמצום בנקודה של המסך?

צמצום זה נקרא שלמטה ממנו אי אפשר שיופיע אור.

תלמיד: מה מהות המושג "צמצום" במעשה שלי?

מצד התחתון זה צמצום ברצון. התחתון מצמצם את עצמו ברצון כדי שלא לגלות רצון לקבל את אור החכמה.

שאלה: פתאום נראה שככל שאנחנו יורדים למטה ברצונות הם נהיים יותר גדולים. האם לא צריך שם אור יותר גדול כדי לתקן אותם, למה האור מתמעט?

ודאי צריכים להיות אורות יותר גדולים כדי לתקן את הכלים השבורים. כך אנחנו לומדים וכך אנחנו אחר כך עובדים. אבל העבודה שלנו היא לא שאנחנו יורדים למטה, אנחנו יורדים למטה ואחר כך עם הכלים האלה אנחנו עולים למעלה, ובזה התיקון. התיקון בכך שאנחנו מעלים את הכלים האלו למעלה ושם הם מתתקנים. למטה אי אפשר לתקן.

תלמיד: אז התהליך שעכשיו אנחנו לומדים מלמעלה למטה, האורות הולכים ומצטמצמים לא כדי לתקן את הכלים, אלא כדי איכשהו למלא אותם.

כדי לדרג אותם. זה עדיין בלי העבודה שלנו. אנחנו צריכים אחר כך להיכנס לתוך הכלים האלו ולעורר אותם לחיבור, לתיקון ולעלייה.

שאלה: כתוב "אחר הצמצום והפרסא הנזכרים, נמצא האורות שם רבים מאד במקום החזה. והועילה עליתם שם לצורך מיין נוקבין." מה הכוונה שהיו אורות רבים במקום החזה, ומה הכוונה שעלו מי נוקבין?

רשימות, היו הרבה רשימות. רשימות מצמצום א', רשימות מצמצום ב', שאותן צריכים לסדר ולתקן ולמלאות.

שאלה: מה תפקיד הפרסא במהלך צמצום ב'?

תפקיד הפרסא מאוד גדול. האורות מלמעלה לא יכולים לרדת למטה מפרסא, רק אור קטן מאוד. אם אנחנו רוצים לתקן ולמלאות את הכלים, אז אנחנו נצטרך להעלות אותם למעלה מפרסא, זה נקרא אח"פ דעליה.

שאלה: מה קורה לפרסא ברגע שהנבראים מתחילים לקבל בעל מנת להשפיע?

בלקבל על מנת להשפיע, זה כבר דבר גדול מאוד. לקבל על מנת להשפיע זה כבר תיקון של צמצום ב' במלואו, זה לא פשוט. אז מקבלים קודם כל את אור החסדים והוא מתקן לנו את הכלים דחסדים, קטנות, ואחר כך מתחילים לקבל אורות שמתקנים את הכלים דקבלה ויכולים כבר לקבל על מנת להשפיע אור חכמה. אבל את זה אפשר לתקן רק באח"פ דעליה. זאת אומרת רק אם הכלים מעלים אותם מלמטה מהפרסא - למעלה מהפרסא.

ואין יותר מה לעשות עד גמר התיקון. ובגמר התיקון כשמעלים את כל הכלים האלו למעלה, אז יש כבר רב פעלים מקבציאל, פעולה מיוחדת שמורידה את כל הכלים שאנחנו העלינו מלמעלה מפרסא למטה מפרסא. ובצורה כזאת אנחנו כבר עושים תיקון שלם.

שאלה: מה הקשר בין מסך לפרסא?

בין מסך לפרסא? מסך זה מסך בכל מקום. פרסא זה גבול החלטי בין כלים דקבלה וכלים דהשפעה.

שאלה: האם אפשר לומר שפרסא זה כמו מסך שני?

לא. מסך זה כוח התגברות שמשווה בין הכלים דקבלה לבין כלים דהשפעה. והפרסא זה גבול שלא נותן לאור העליון להופיע למטה ממנה מפני שטבע הכלים שנמצאים למטה מפרסא הם כולם רצון לקבל, ורק אור החסדים יכול להתפשט למטה מפרסא.

שאלה: מדוע אין צורך במסך בין האצילות לפרצופים העליונים אלא יש רק מרחק?

אין שם תנאים כאלה שיהיה אפשר לעבוד עם רצון לקבל ואור חכמה. יש שם כוח המסך למעלה מטבור, שאפשר לקבל בעל מנת להשפיע, בכלים דקבלה. ולכן אין איסור.

תלמידה: האם הטבור זה מסך?

טבור זה מסך, כן. זה גבול התפשטות אור החכמה.

שאלה: מתי הכלי מוכן לצמצום ב'?

הכלי מוכן לצמצום ב' כאשר יכול להשפיע על מנת להשפיע.

תלמידה: מה זה למעלה ולמטה מבחינת הכלים, מה זה כלים שיותר נמוכים או יותר גבוהים?

זה בהתאם לכוח ההתגברות על האור העליון.

שאלה: מדוע עולמות חדשים יוצאים רק על ידי צמצום האורות?

כי קבלת האור בתוך הכלי בעל מנת להשפיע קובעת את דרגת הכלי. אם זה אור חכמה שמקבל על מנת להשפיע אז יש לו כלי גבוה שיכול להיות מפה דגלגלתא ומטה. ואם יש לו אפשרות לקבל רק את אור החסדים אז זה כלי קטן, חלש, נמוך ובהתאם לזה מקומו בסולם.

שאלה: מה זה ביטול המלכים?

ביטול המלכים? מלך זה ממילה מלכות. כוח המלכות זה כוח הרצון. אם הרצונות הם בלקבל על מנת להשפיע, אז המלכים הם נכונים, טובים, קדושים. אם מאבדים את הכוח, את הכוונה לקבל על מנת להשפיע אז הם נקראים שבורים, בהתאם לזה מקומם מטבור ומטה.

שאלה: מה זה אומר להעביר כלים למעלה מהפרסא, האם זה קשור לעבודה באמונה למעלה מהדעת?

להעביר כלים למעלה מהפרסא זה נקרא לשייך להם מסך, שהם יוכלו לעבוד עם האורות בעל מנת להשפיע.

שאלה: האם בזכות הפרסא יש לנו הסתרה?

כן ולא. הפרסא מתקנת.

שאלה: מה החשיבות של העברת אורות לעולם הבריאה?

חשיבות העברת האורות לעולם הבריאה, זאת אומרת מלמעלה למטה מפרסא כדי להחיות את הכלים, לתקן אותם שיוכלו לעלות למעלה מפרסא ולגרום שם למילוי.

שאלה: איך למשוך נכון את המאור המחזיר למוטב בזמן הלימוד, אם לחשוב על החברות שהן יקבלו את אותו המאור, זאת הדרך הנכונה?

יחד כולנו. לא אנחנו ולא הם, אלא יחד כולנו. זאת הכוונה הנכונה.

(סוף השיעור)