שיעור צהריים 12.11.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', עמ' 1635. מאמר 68. "סדר העבודה"

אנחנו נמצאים באותו נושא "אמונה למעלה מהדעת", ואיך אנחנו מגיעים למדרגה הנפלאה הזאת, זה מה שאנחנו לומדים. כל המאמרים מכוונים לזה. בחכמת הקבלה, בכתבי בעל הסולם, רב"ש ויתר המקובלים אין יותר, בעצם, אלא איך להגיע לאמונה למעלה מהדעת ולעלות במדרגות האמונה למעלה מהדעת יותר ויותר עד שמשיגים את התיקון השלם.

סדר העבודה

"מתחילה מוטל על האדם להאמין למעלה מהדעת, שהבורא רצה להטיב לנבראיו, לכן ברא נבראיו, והטביע בהם את הרצון וההשתוקקות לקבל הנאה. וזה מסיבה כי רק זהו הכלי לקבל הנאה, כי אין האדם נהנה, אלא ממה שמשתוקק. ולדבר שאין בו השתוקקות, הוא יכול לקבל אבל אין הוא יכול להנות, מסיבת הכלי דלהנות נקרא חמדה, השתוקקות וכדומה.

אבל זה צריך להיות למעלה מהדעת, כי כשהוא מסתכל תוך הדעת, אין הוא מוצא את השגחתו יתברך על העולם בבחינת טוב ומטיב, אלא להיפך. לכן אומרים, שצריך להאמין למעלה מהדעת, שכך הוא.

ואליבא דאמת אם הנהגתו יתברך היא בבחינת טוב ומטיב, מדוע לא מורגש זה בתוך הדעת. למדנו, שהוא מסיבת תיקון של נהמא דכסופא, לכן כל זמן שאין לנבראים את הכלים דהשפעה, אין הם יכולים לראות אור אלא נשארים בחושך.

וכשהאדם מאמין בטוב ובעונג שישנו בלמעלה מהדעת, הוא בא לידי הרגשה בדעת, להכיר את הרע שבו. כלומר היות שהוא מאמין, מה שהבורא משפיע כל כך טוב ועונג, והגם שהוא רואה את כל הטוב למעלה מהדעת, אז הוא בא לידי הכרה, היינו שהוא מרגיש בכל האברים, את כח הרע שישנו בהמקבל לעצמו, שהוא המונע אותו מלקבל את הטוב.

נמצא לפי זה האמונה שלמעלה מהדעת גורמת לו, שירגיש בתוך הדעת את השונא שלו, מי הוא המפריע מלהגיע להטוב. וזהו קנה המידה שלו, כלומר בשיעור שהוא מאמין למעלה מהדעת בהטוב והעונג, בשיעור זה הוא יכול לבוא לידי הרגשה בהכרת הרע.

והרגשת הרע מביאה אחר כך לידי הרגשת הטוב והעונג. כי הכרת הרע בהרגשת האיברים גורמת שיתקן את הרע. והוא בעיקר על ידי תפילה, שיבקש מה', שיתן את הכל בהשפעה, המכונה דביקות, שעל ידי הכלים האלו תתגלה המטרה בהשגחה גלויה, כלומר שלא צריכה להיות בהסתרה, מטעם שכבר יש כלים המוכשרים לקבל."

שאלה: בסוף הוא כותב "כל העבודה היא בעזרת התפילה, שיתן את הכל בתכונת ההשפעה שנקרא דביקות". מה זה אומר?

אני קורא - "והרגשת הרע מביאה אחר כך לידי הרגשת הטוב והעונג. כי הכרת הרע בהרגשת האיברים גורמת שיתקן את הרע. והוא בעיקר על ידי תפילה, שיבקש מה'," מהבורא "שיתן את הכל בהשפעה, המכונה דביקות, שעל ידי הכלים האלו תתגלה המטרה בהשגחה גלויה, כלומר שלא צריכה להיות בהסתרה, מטעם שכבר יש כלים המוכשרים לקבל."

מה אתה שואל על זה?

שאלה: מה זאת התפילה שהבורא ייתן את הכול, ואיך הוא נותן הכול בתכונת ההשפעה שנקראת דביקות?

במידה שאדם מגיע להשפעה, במידה הזאת הוא מגיע לחיבור עם הבורא, להשתוות הצורה. אז הוא מתחיל להרגיש את הבורא, וזה נקרא שהגיע להשגחה הגלויה. זה מה שהוא כותב "שעל ידי הכלים האלו תתגלה המטרה בהשגחה גלויה".

תלמיד: הרב"ש כותב את כל המאמר על כך שאני יכול לגלות את הנהגת טוב ומטיב בכלים דהשפעה. מה זה אומר שאני מגיע לכלים דהשפעה שבהם אני מגלה את הנהגת הטוב ומטיב?

כשאני לומד וקורא ושומע ומשתדל להתחבר עם החברים, על ידי זה אני לאט לאט מגיע למצב שאני מתחיל להעריך את פעולות ההשפעה, חיבור, יציאה מעצמי, ואז מתחיל לבקש על זה את הבורא שיקרב אותי לכוח ההשפעה וכך אני מתקרב לשמה.

תלמיד: התפילה שהוא כותב עליה בסוף, על מה אני מבקש, על דביקות עמו או כלים דהשפעה?

יותר טוב על כלים דהשפעה. כי חיבור, דביקות מתקבל אצלנו גם ברצונות לקבל.

בסדר? טוב.

תלמיד: מה זה כלים דהשפעה?

אני מסכים איתך שאתה לא מבין מה זה כלים דהשפעה. תחשוב כל הזמן לטובת הבורא, לא לטובך, אלא לטובת הבורא, ואז לאט לאט אתה תתחיל להרגיש מה זה רצון להשפיע.

שאלה: למה מצד אחד אנחנו צריכים להרגיש את הרשעות שיש בנו, ומצד שני להאמין מעל הדעת שהבורא ברא את העולם בהשפעה?

אחרת אנחנו לא נוכל להתקרב אליו. אם אנחנו כל הזמן נחשוב שאנחנו רוצים להגיע לכוח השפעה, שזה כוח הבורא, ונבקש על הכוח הזה שהוא יתגלה בנו, ואז לפי השתוות הרצונות אנחנו נתקרב אליו, נתחיל להרגיש אותו יותר, אז בסופו של דבר אנחנו נגיע למצב שאנחנו נגלה את ההתקרבות לבורא.

תלמיד: איך אנחנו יכולים אף פעם לא להיות מסופקים ותמיד להרגיש שקיימת בנו הרשעות הזאת?

זו כבר עבודת הבורא. הוא מנהל אותנו וסובב אותנו ממקום למקום, מרצון לרצון, וכך אנחנו בסופו של דבר מגיעים למצב שאנחנו רואים שבלי תפילה אנחנו לא יכולים להתקדם.

שאלה: המאמר נפתח בזה שצריך להאמין למעלה מהדעת שהבורא הוא טוב ומיטיב. האם מהתחלה כל אחיזה בטוב ומיטיב היא מעל הדעת?

ודאי. כי אני צריך על כל דבר שיש לי בחיים להאמין שהוא טוב ומגיע מהבורא. והיות שאני לא מרגיש כך, או בחלק ממה שאני מרגיש אני לא מרגיש כך, זה מפני שיש לי קלקולים שאותם אני רוצה לתקן.

תלמיד: אבל אם מעולם לא הרגשנו את האור, איך אנחנו יכולים לשאוף לדבר הזה חוץ מלסמוך על מי שאומר לנו שהוא טוב ומיטיב?

אנחנו צריכים להיות באמונת חכמים, שאת מה שהם אמרו אנחנו רוצים לקבל, להשתדל להתקרב לזה, לגלות את זה. אחרת לא יהיה לנו שום עתיד. כמו ילד שגדל, הוא מאמין להורים, למה? כי ככה זה, זה התהליך שעל ידו צריכים לגדול.

שאלה: האם עלינו לבקש כלים דהשפעה מהבורא או מהחברים?

מהבורא.

תלמיד: איך מבקשים?

אתה מתקרב לחברים, ויחד איתם מבקש מהבורא כלים דהשפעה.

שאלה: האם הכלים דהשפעה נבנים מזה שאנחנו פועלים כביכול ב"עשה טוב וסור מרע"? וכשאנחנו מנסים לעשות את המעשים הטובים ומגלים שאנחנו לא יכולים, האם אז יש תפילה?

כן, גם על זה, אבל לא רק על זה, אלא על כל דבר אנחנו מבקשים מהבורא שיקרב אותנו לכוח השפעה ולחיבור בינינו.

תלמיד: האם מתוך זה שמשתדלים לעשות טוב?

מתוך זה שמשתדלים להתחבר ולגרום טוב לבורא.

תלמיד: אני רוצה לשאול לגבי מצב שאני מרגיש אבל לא יכול לזהות. נאמר שיש משהו כמו כלי שבור, רצון אבל רצון שאם אתה נופל פנימה הוא מושך אותך עוד ועוד, אין לזה תחתית, אתה כביכול מכושף. אתה לא יכול לצאת ממנו, אתה טובע בתוכו ונראה שזה כל כך עמוק שאפילו הבורא לא יכול לשמוע את קולך מן המעמקים. זה מפחיד, ואני לא יודע איך לעבוד עם זה?

תבקש מהבורא, ואז תראה עד כמה הוא יכול להציל אותך.

שאלה: מה ההבדל בין להרגיש את הרע לבין להכיר את הרע?

ההבדל הוא גדול. או שאתה רק מכיר אותו מבחוץ, או שאתה מרגיש את הרע, אתה מתחיל לעבוד עימו ורוצה להפוך אותו לטוב, מלא לשמה ללשמה. ואז אתה מבין יותר ויותר, מרגיש את המבנה שלו, ובזה אתה מתקדם ומרגיש את ההבדלים.

שאלה: הרב"ש כותב, "כשהאדם מאמין בטוב ועונג למעלה מהדעת, אז הוא מכיר את הרע". האם הוא מכיר את הרע רק אחרי שהוא מרגיש את אותו טוב למעלה מהדעת?

כשאתה מתחיל להרגיש את הטוב והעונג שיש לך בלמעלה מהדעת, אז מתוך זה, מהדבר ההופכי, אתה מתחיל להכיר את הרע שיש בתוך הדעת.

תלמיד: איך הוא מגיע לטוב לפני שהוא מכיר את הרע?

הבורא הוא שמאיר לו, ואז הוא מרגיש שבתוך ההשפעה יש כוח גדול, מיוחד, שממלא אותו במשהו, ואז הוא מתחיל כנגד זה להרגיש עד כמה כוח הקבלה הוא רע.

שאלה: האם במאמר הרב"ש מתאר מצב של אדם שנמצא כבר באמונה למעלה מהדעת, הוא כבר קיבל מהבורא?

כן, זה אדם שמתחיל, שנמצא בכניסה לזה.

תלמיד: האם גם באמונה למעלה מהדעת אני צריך תפילה לבורא?

כל הזמן.

תלמיד: האם שם בעצם אני עובד עם כלי הקבלה האמיתיים?

כן.

שאלה: האם כשהרע מורגש כסבל, אנחנו יכולים על ידי קשר בעשירייה ובתפילה להגיע לידי מצב שהרע יורגש כמקור לתענוג? ואם כן, מה חסר לנו כדי לעשות את זה בשביל החברות?

השאלה שלך היא מאוד מורכבת. אנחנו צריכים להשתדל להתקרב בינינו, גברים בקבוצת הגברים, נשים בקבוצת הנשים, ובהתקרבות בינינו נוכל לגלות כאלו מצבים שבהם תהיה לנו הבנה שהחיבור מביא לנו מילוי, מילוי הטוב. ובמילוי הטוב הזה נרגיש את עצמנו נכון, את הנבראים בכלל ואפילו את הבורא, הכול מתגלה לנו בחיבור בינינו. לכן נשתדל להתחבר עוד ועוד, וכך נגלה את התוצאות מהחיבור. יש לפנינו כנס מחר, אז נשתדל בכל המצבים שנעבור יחד להרגיש את החיבור בינינו, לפנות לבורא, לבקש, לדרוש ממנו שיתן לנו כוח חיבור, כוח השפעה, ובכוח ההשפעה הזה הוא יתגלה.

שאלה: מה זה אומר לתקן את הרע, האם זה להחליף את האופן שבו אנחנו רואות את הדברים? מה בסופו של דבר צריך לקרות בנו?

אנחנו צריכים לכבד מאוד את כוח ההשפעה ביציאה מעצמנו כלפי חוץ, ואז נתחיל להרגיש את כל כוחות הטבע בצורה הפוכה. במקום קבלה - השפעה. ואז נראה עולם הפוך.

שאלה: כתוב, "אז הוא בא לידי הכרה, היינו שהוא מרגיש בכל האברים, את כח הרע שישנו בהמקבל לעצמו, שהוא המונע אותו מלקבל את הטוב." האם גילוי הרע באיברים זה מספיק?

כן, זה מספיק. האדם מתחיל להרגיש את הרע שיש בלקבל, בכל מיני צורות של לקבל, וזה דוחה אותו מלקבל. ואז הוא מתקרב לבורא ורוצה להתכלל בכוח ההשפעה של הבורא.

שאלה: אני ממינסק ויודעת שגם אתה מבלארוס ואני מאוד גאה שאנחנו מאותה ארץ. לקראת הכנס, אנחנו מרגישים את הכרת הרע ונוצרת דחייה. אם אני לא מצליחה להצדיק את הפעולות של אחת החברות ואני מנסה לבקש מהבורא לראות את החברה כגדולה האגו שלי לא מצליח לקבל את העובדה שמישהו גדול ממני, הוא פשוט שורף ולא נותן לי ליצור תפילה אמיתית. אבל אם אני מבקשת מהבורא לראות את החברה כמו את הבת שלי, לראות בה את הצדדים היותר טובים, אז האגו מסכים לזה ואפילו מתחיל לעזור לי. האם נכון לעבוד בצורה כזאת עם האגו שלי ולכוון אותו לעזרה דווקא, בתפילה או בצורה אחרת?

יש לך ילדים?

תלמידה: כן, יש לי שני ילדים, בן ובת, ולכן זה מאוד קרוב אליי, אם אני לא מצליחה לתפוס נכון, אני חושבת שאולי זה היה הבן או הבת שלי, ואז ישר אני מתחילה לראות בחברה את הצדדים היותר טובים, את היתרונות.

זה טוב שאת מבינה שבילדים שלך את רואה דברים טובים ובילדים הזרים את לא רואה את זה. כך בדיוק האגו מסביר לנו, איך אנחנו מתייחסים לאנשים. אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו מתייחסים לכולם, גדולים, קטנים, ילדים, תינוקות, זקנים, כל באי עולם, כמו לילדים שלנו לפחות, אפילו עוד יותר. לכן תחשבי על זה. עד שלא נתקרב כולנו זה אל זה כמה שיותר, לא נתחיל להרגיש את העולם הרוחני. אבל יש כוחות היורדים מלמעלה ופועלים בנו ואנחנו לאט לאט מתחילים להכיר בהם ולהסכים. אני שמח שאנחנו מבררים כך מצבים דווקא על ידי נשים, הן שואלות שאלות טובות.

שאלה: האם אפשר להרגיש עונג בתוך החושך?

כן. ודאי שאפשר להרגיש עונג מתוך החושך, אם החושך הזה מביא אותנו לאמת והאמת בעינינו חשובה יותר מהעונג.

שאלה: תמיד הרגשתי שכל מה שהבורא עושה זה לטובה. אני חיה במעין עולם נפלא, מניסיון החיים שלי אפילו דברים רעים שהיו, אם אני פה סימן שהכול היה בסוף לטובה. יש לי עשירייה נפלאה, כל אחת מהחברות היא משהו מיוחד. אין לי מה לרצות, אבל אני רואה שלחברות יש בעיות שונות.

אז תתקרבי לחברות האלו ותגרמי להם כל טוב, זה מה שאת חייבת לעשות. לא לחשוב על עצמך, האם טוב לך או רע לך, תסתכלי על החברות ותבדקי האם את יכולה להוסיף להם טוב ועונג בחיים.

שאלה: כשחבר מתקרב לחברים הוא בדרך כלל רואה את הרע דווקא ואז הוא בא בטענות לחברים, לבורא, רק לא לעצמו.

לא, הוא חייב להכין את עצמו קודם, שאם הוא הולך להתקרב לחברים, אסור לו לראות בהם רע, אם הוא רואה בהם רע, הוא רואה את הרע של עצמו, זה הרע שלו.

שאלה: בתחילת המאמר כתוב שבלי רצון לא יכול להיות תענוג. איך נוכל לחמם אחד את השני בצורה נכונה לרצון בוער ונכון לתענוגים שהם מעל הדעת?

על ידי פיתוח תכונת הקנאה, הקנאה הנכונה ביניכן.

שאלה: לקראת הכנס מחר יש לי הרגשה שכל שבעים האומות התאספו בתוכי ואני ממש מרגישה אותן בפנים והבורא מחכה ממני לתפילה אמיתית מהלב, לצעקה. אני מרגישה אחריות מאוד גדולה בפני החברות בעשירייה, בקבוצה, במה צריך להתרכז מחר והיום בערב, האם נכון לבקש מהבורא קודם כל שיהיה לנו כלי ליהנות לו? האם אנחנו מוכנות להתפלל על האור שימלא את הכלי?

כן. אנחנו צריכים לבקש מהבורא שיחבר אותנו וייתן לנו רצון משותף ליהנות לו, כדי שנרגיש את הכול בו. לא בנו, בלב, בשכל, במוח, אלא בו, בבורא, כולנו יחד. זה העיקר שאנחנו צריכים לעשות. צריך לבנות כזאת הרגשה שאנחנו רוצים להרגיש את הכול בו.

שאלה: כל העולם מדבר על אהבה ואנחנו עדיין לא יודעים מה זו אהבה, חושבים שאהבה זה כשאנחנו מהנים את חמשת החושים שלנו. האם כשנגלה את האהבה שהבורא נותן לנו, זו תהיה אותה אהבה שממלאת כבר את העולם ואנחנו לא מצליחים להרגיש אותה?

כן.

שאלה: ככול שאני מכירה את הרע בתוכי כך אני יכולה להעלות תפילה באמונה למעלה מהדעת. איך נכון להישען על מה שאני כבר רואה בתפיסת המציאות שלי? איך להשתמש בזה כדי לעלות מעל הדעת?

רק דרך אהבה לחברות.

תלמידה: מה היא דעת ברוחניות?

דעת היא ידיעת הבורא, זה מושג דרך בניית הקשר הנכון עם החברות.

שאלה: למה את האמונה למעלה מהדעת, את הכרת הרע ואת התפילה אנחנו מרגישים כשלושה דברים נפרדים ולא כתהליך אחד שלם. תמיד אחד המרכיבים האלה נופל ואנחנו צריכים לעשות מאמץ כדי לחבר את שלושתן לחלק אחד.

בעקרון כן, אבל זאת העבודה שלנו.

שאלה: למה אנחנו צריכים להגיע לכאב כדי להכיר את הטוב והעונג? מה הוא הכאב ומה המשמעות שלו כלפי התעוררות ההשתוקקות?

כל מה שאנחנו משיגים, אנחנו משיגים מדבר והיפוכו. חושך אור, מר מתוק וכן הלאה. גם כאן, כלפי רוחניות אנחנו נמצאים בעולם הפוך מרוחניות וצריכים מתוכו להשיג את הרוחניות, אחרת אנחנו לא יכולים להרגיש כי אנחנו נבראים.

שאלה: כהכנה לכנס נשאלת ממי כדאי לקחת דוגמא לנשים, לגברים ולעולם, אמרת שכדאי לקחת דוגמא מהחברות שיש להן נשמה ומתייחסות ברכות ללימוד. מה זאת אומרת להתייחס ברכות ללימוד?

את צריכה להיכנס לתוך הקבוצה וממש לבטל את עצמך כלפי כל החברים או החברות, כמו שהרב"ש כותב לנו במאמרים שלו על החברה.

שאלה: שמעתי אותך אומר שעלינו להשתוקק להרגיש את הכול בו, בבורא. אני לא מבינה מה הכוונה להרגיש את הכול בו.

תשאלי את החברות. תדברו על זה ותתקרבו לפתרון.

שאלה: אני מרגיש שהרע הוא כוח אדיר כמו כוח הגרביטציה ואם אני משתחרר ממנו זה בעצם להיכנס לעולם הפוך. איך אני עושה את זה?

להמשיך. להתעלות למעלה מכוח הגרביטציה. על ידי מה? על ידי התכללות בחברים.

שאלה: במשפט האחרון כתוב שתתגלה המטרה בהשגחה גלויה. איזה מין מצב זה?

המציאות תתגלה בהשגחה גלויה - הבורא ימלא את כול המציאות בכוח הטוב והמיטיב, בהשפעה, וזה מה שיקרה לנו בכל המציאות, בכל העולם.

שאלה: איך אני יכולה לכוון את הכוונה כדי שהיא תהיה יותר טהורה כלפי החברות שלי?

לכן אנחנו נמצאים בעולם הזה ויכולים להשפיע לחברים, לחברות, ולראות עד כמה אנחנו מצליחים בזה. זה כדי לתקן את עצמנו עד שנגיע למצב שנצליח לראות את עצמנו בעולם ההשפעה, בפעולות ההשפעה.

שאלה: בשיעור הבוקר השוות את ההתקדמות באמונה למעלה מהדעת עם קפיצה מעל הגדר. איך לקצר את הזמן? כי אני רואה שעשינו קפיצה אחת ואז נחים ואיכשהו הקצב יורד. איך לא להוריד בקצב?

רק בחיבור ביניכם, אין כאן שום פעולות אחרות. הרוחניות היא דווקא דבר מאוד מאוד פשוט, אומנם קשה לביצוע, אבל בסך הכול אין כאן הרבה פרטים.

תלמידה: ואיך החיבור משפיע על קצב ההתקדמות באמונה למעלה מהדעת?

אין יותר, אם אנחנו מתחברים, אז אנחנו משיגים רוחניות בקשר בינינו. מאוד פשוט.

שאלה: אנחנו הנשים, במיוחד אלו שנמצאות הרבה זמן בקבוצה, התרגלנו שהגברים אצלנו בקדמת הבמה, אנחנו עוזרות להם, התחלנו להגיע לשיעורי בוקר עם מצלמות פתוחות וכולי. יש הרגשה של אחריות וההתרגשות מאוד גדולה לקראת הכנס מחר, כי עשינו איזה צעד קדימה והרבה תלוי בנו. איזו עזרה נוכל לבקש מהגברים מחר בזמן הכנס, מה התפילה?

אני לא יודע על מה אתן יכולות לבקש. אני חושב שלכן עצמכן יש מספיק כוחות ואפשרויות כדי להתחבר, ולגברים לא כדאי להיכנס לזה. שיחשבו על זה אבל בשקט, מבלי ללחוץ עליכן ומבלי להגיד לכן שום דבר. תעבדו ביניכן, זה הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות. יש לכן את כל הכוחות ואת כל הידע כדי להתחבר נכון ביניכן ולגלות את הבורא.

שאלה: ניתן לראות את הרע רק דרך העבודה בעשירייה. אבל מגיע רגע שבו מגיעים להכרה שהרע הוא רק בי וזה מוביל לגדלות החברים ולגדלות הבורא, ואז חווים נחת. האם זה נכון?

כן. זה אחד מהצעדים קדימה.

שאלה: אם האמת היא יותר חשובה מהתענוג, ובאמת אין שום דבר יותר טוב מלראות את המציאות האמיתית, אז מה זה השקר?

הבורא עשה בכוונה כך, כדי שתבקשו ממנו להיפטר מהתכונה הזאת.

תלמידה: מה זה שקר ברוחניות? האם יש לזה שורש?

שורש זה ההיפך מהבורא.

שאלה: אם הרגשת הטוב והמיטיב היא רק מעל הדעת ולא בתוך הדעת, אבל אין לנו עדיין כלי השפעה, אז למה לפעמים אנחנו כן מרגישות טוב בחיבור בינינו ובמשהו את גדלות הבורא אחרי פעולות חיבור מוצלחות? האם זו הרגשה שהיא עדיין בתוך הדעת?

ההרגשה היא עדיין בתוך הדעת, אבל תתקדמו ותתקרבו לזה. אתן עוד מעט תצליחו.

שאלה: בכנס הקרוב תהיה לנו פה במרכז פ"ת הזדמנות לשבת בעשיריות אקראיות ולצאת קצת מאזור הנוחות שלנו. דווקא מתוך המצב המיוחד הזה שאנחנו לא עם העשיריות הקבועות שלנו אנחנו רוצות להגיע למקסימום מימוש, ממש לכניסה למדרגת לשמה. איך עלינו להתייחס לחברות בעשירייה אקראית כדי להשיג מקסימום התקדמות?

לקבל את החברות האקראיות כהכי קרובות, שהן חלקי הנשמה שלי, ואני צריכה להתחבר איתן ולהרגיש שהבורא נמצא בתוך החיבור בינינו ויותר מזה אני לא צריכה, כל העולם נכלל בזה.

תלמידה: אני מטורקיה. אנחנו מאוד מתרגשות. כיוון שאנחנו רוצות לעשות נחת רוח לבורא, ואנחנו יודעות שהדרך היחידה שבה אנחנו יכולות לעשות נחת רוח לבורא היא אם אנחנו מתחברות, אז מחר כל נשות הכלי העולמי יתחברו, ואנחנו ממש מצפות לזה בשקיקה.

יופי. גם שם הכנס יפה "קורקשיין טו לשמה". תודה רבה לכן נשים יקרות, אתן עושות עבודה מדהימה, אני מאוד שמח שיש לי כאלו חברות שממש הולכות קדימה.

שאלה: כתוב "בעזרת הכלים תתגלה מטרת הבריאה בהשגחה גלויה". האם גילוי ההשגחה הגלויה לא עושה אותנו שוב תלויים בבורא?

לא. כי אנחנו מקבלים תכונות השפעה, ובתכונות ההשפעה אנחנו קשורים לבורא כשני חברים, ולא שאנחנו מתבטלים כלפיו והוא שולט בנו, אלא הוא שורה בנו ואנחנו עימו. זה כל עניין התיקון שלו, שהוא רוצה שאנחנו נתקרב אליו כחברים, כשווים, וזה הפלא שבבריאה.

כל העניין של לשמה, כל העניין של התקרבות לבורא, הוא צריך להיות מתוך זה שנגיע להיות שווים אליו וזה מה שהוא רוצה. לכן לקבל את התכונות שלו, לרכוש את התכונות שלו, להתקרב אליו, להידבק בו כמו "אני לדודי ודודי לי", זו בעצם מטרת הבריאה. זה משהו שאי אפשר להעריך, אי אפשר להעריך מה הבורא עושה לנו, הוא מעלה אותנו עד לרמה שלו, עד לגובה שלו, מעל כל המציאות.

שאלה: האם זה נכון להרגיש פחד שלא עשינו מספיק עבודה לקראת הכנס של מחר, שלא נהיה מוכנות לדרגה החדשה?

הכול תלוי בהתכללות. אם תתקשרו, תתחברו, תחפשו קשרים, ממש קשר בין זו לזו, אז הבורא ייכנס גם לאותם המאמצים שלכן ויעזור לכן בחיבורים כך שהם יהיו מתאימים לגילוי שלו. כי אין בורא, אלא אנחנו בהתקשרות הנכונה בונים אותו, כמו שכתוב "אתם עשיתם אותי". אין בורא ללא נברא, אלא הקשר הנכון שלנו בהשפעה הוא זה שמייצב את הבורא. נקווה שמחר נוכל לבצע את הפעולה הזאת, ואז הבורא ישמח מהעבודה שלנו.

זה פלא רק לחשוב שאנחנו בפעולות שלנו יכולים לייצב, כאילו להוליד את הבורא. לא הבורא עושה אותנו, מוליד אותנו, מייצב אותנו, אלא אנחנו מייצבים ועושים אותו. אתם מבינים עד כמה הבריאה מוכנה להביא את הנבראים להזדהות השלמה עם הבורא.

שאלה: אם נסכם את כל מה שנאמר, אנחנו צריכים לבקש מהבורא קודם כל על כך שייתן לנו אמונה למעלה מהדעת כדי שנוכל לתפוס נכון את המציאות.

אמת.

שאלה: מה אנחנו הגברים יכולים לעשות כדי שכנס הנשים יצליח?

תתחברו לכנס ותשתדלו להיות יחד איתן בכל הפעולות. נדאג שזה יצליח, נחשוב על השאלות, על התשובות, על החומר, נתכלל בזה, ואז הכנס יצליח. כמו שבעולם שלנו לא יכולה להיות הצלחה של גברים ללא נשים, ושל נשים ללא גברים, לכן זה טוב שנשים מחר ילוו את הכנס, ינהיגו את הכנס, אבל אנחנו נלווה אותן בשקט, נשמור עליהן.

(סוף השיעור)