שיעור בוקר 10.11.2025 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

שיעור מוקלט מתאריך 05.09.2020

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/ACfpcmeF?activeTab=downloads&mediaType=video

העבודה באמונה למעלה מהדעת - קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: עבודה באמונה למעלה מהדעת - קטעים נבחרים מהמקורות. קטע 22.

ממשיכים כל פעם אותה העבודה, למרות שיש כל פעם תנאים חדשים, יש מצב פנימי חדש, גם בקבוצה הכללית, גם בכל אחד מחברי הקבוצה, ולכן כתוב "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים". כי בכל רגע ורגע האדם הוא אדם חדש, העולם נראה לנו עולם חדש, למרות שזה האור העליון שאין לו שום שינוי אלא כל השינויים הם רק בנו, ברשימות שמתעוררות בנו.

והרשימות האלה שמתעוררות, מפני שאנחנו באים ממערכת אחת בסך הכול, אז הרשימות שמתעוררות בכל אחד ואחד הן כולן תלויות זו בזו, ומה שמתעורר בי קובעים האחרים, בכל הכלי הגדול הזה של אדם הראשון. וכך אנחנו בעצם מייצבים זה את זה, רוצים או לא רוצים. בלהשפיע זה על זה יש רמות, יש אנשים שנמצאים ברמות הגבוהות, יש בפחות מזה, וכמו בחיים הגשמיים שלנו, שיש אנשים שמשפיעים יותר, משפיעים פחות, יש תינוקות שמושפעים בלבד, כך אנחנו גם ברוחניות.

לכן בואו לא נשכח שאם אני מתעורר, אם אני לא מתעורר בהרגשה טובה, רעה וכן הלאה, קודם כל ההרגשה עצמה לא אומרת כלום, יכול להיות שהיא דווקא נותנת לי הזדמנות באופנים כאלה שלא נראים לי להתקדם ולהראות את העבודה שלי, את ההשתתפות שלי, אבל הקשר ההדדי, ההשפעה ההדדית והתלות ההדדית, בהתעוררות, בתוצאה, בכל דבר ודבר, אנחנו צריכים להבין שהכול תלוי בהרבה מאוד גורמים, שהעיקר זה עשירייה לכל אחד, ומה שקורה לנו תמיד קורה כתוצאה מהעשירייה.

אנחנו רוצים או לא רוצים, ואפילו אם אדם שוכח מהקשר הנכון בעשירייה, החשבון מתוך הכלי השלם בא ומתייחס רק לפי זה. לכן בואו לא נשכח שאם אנחנו רוצים להיות בהשפעה נכונה, בקביעת המצב הנכון, אנחנו מסתכלים על המצב של העשירייה, המצב שלה כלפי האנושות, כלפי "בני ברוך" העולמי קודם כל, וכלפי האנושות וכלפי הבורא, ואז מתוך זה רק אם אנחנו יכולים איכשהו לפענח את זה, אנחנו יכולים להגיד מה בעצם המצב שלנו. למה הוא כך, למה התייצב בצורה כזאת, למה זה מכוון אותנו? את זה עלינו עוד לאט לאט לברר. כמו התינוק שהוא לאט לאט גדל ומברר במה תלוי המצב שלו בעולם. בהורים, במשחקים שלו, בחדר שלו, בדירה שלו, אולי כבר בחברים בחצר וכן הלאה.

נשתדל איכשהו להבין שמצבנו הפרטי, הכול נקבע על ידי הסביבה. האור העליון נמצא במנוחה מוחלטת, אבל הסביבה, מתוך זה שיש בה הרבה חלקים עם רשימות שכולם נמצאים בנטייה לתיקון, לחיבור, אז זה מה שקורה, שהסביבה קובעת לאן אני אפנה, באיזו צורה, באיזה קצב. ולכן בואו נתחיל לתקן יותר את הסביבה מאשר את עצמו, כי כולנו פרי תוצאה של השפעת הסביבה. על זה כתוב הרבה, על השפעת הסביבה על האדם, ובעבודה באמונה למעלה מהדעת זה החשוב ביותר.

קריין: אנחנו בקטע 22 מתוך מאמרו של הרב"ש, "מהו מבול מים, בעבודה".

"צריכים לדעת, לזכות לבחינת בינה, הוא עבודה גדולה עד שמשיגים בחינה זו. כלומר, שיהא מסתפק במועט, בהרגשה שיש לו, ובשכל שיש לו, אלא הוא שמח בחלקו, במה שיש לו. ואדם הזה יכול להיות תמיד בשלימות, מטעם שהוא שמח בחלקו."

זאת אומרת, ההצלחה היא לא כמה אני משיג, נגיד מיליון דולר, עשרה מיליון, מיליארד וכן הלאה, אלא ההצלחה היא עד כמה אני מסתפק, ובכמה אני מסתפק במועט וכמה אני שמח במה שיש לי בכל רגע. כי בכל רגע ורגע מה שיש לי אני מקבל את זה מהבורא, ואז באותו רגע שאני מסכים ומקבל בכל לב ונפש בשלמות את מה שקיבלתי מהבורא, אני נמצא כבר בדבקות בו וכבר במקום אני משיג את המטרה.

זאת אומרת, המטרה היא לא שאנחנו רצים קדימה רחוק, לאיזה סוף הדרך, סוף הדרך יכול להיות כאן. הוא רק בזה שאני יורד עד המצב שאני מקבל מהבורא ומסכים עימו. וכמה אני מקבל זה לא חשוב לי, יותר ויותר לא חשוב ולא חשוב, ואז אני מגיע לשלמות. "ואדם הזה יכול להיות תמיד בשלימות, מטעם שהוא שמח בחלקו. אולם מה יש לאדם לעשות, שעדיין לא הגיע לבחינה זו, והוא רואה שאינו יכול להתגבר על הרצון לקבל. אז הוא צריך להתפלל לה', שה' יעזור לו, שיהיה ביכולתו ללכת בעבודה בעינים עצומות, ולא יהיה נצרך לשום דבר, אלא שיהיה בידו לעשות הכל לשם שמים, אף על פי שהגוף מתנגד לזה. כלומר, שאין לו לתת עצות להבורא, איך שיעזור לו. אלא הוא צריך להכניע עצמו, ולהתבטל לה' בלי שום תנאים. אלא, היות שהוא לא יכול להתגבר על הגוף שלו, לכן הוא מבקש מה', שיתן עזרה לנצח את מלחמות היצר."

(הרב"ש. מאמר 4 "מהו מבול מים, בעבודה" 1989)

אני רואה שזה ברור לכולם. אם ברור, אז נלך הלאה. אבל אני ממליץ, אפילו שזה ברור לגמרי, תקראו את זה עוד פעמיים שלוש ביום, במקרים אחרים, במצבים אחרים, ואז תראו גם דברים חדשים באותו קטע.

שאלה: נאמר שאדם שמח בכל מה שניתן לו. זה גם במצב הגשמי וגם במצב הרוחני?

האדם מרוצה מכל מה שהוא מקבל, מפני שמקבל בטוח מהבורא, עד כדי כך שנגמרים לו החיים. אנחנו לא מדברים על מצבים כאלו, הם לא לנשמות הקטנות שלנו, אבל בכל זאת כעיקרון כן.

שאלה: בקשר לשם של המאמר "מבול מים", איך אפשר לתאר את מבול המים הזה בעבודה שלנו? הרי בתוך הטקסט קשה מאוד לתפוס את זה.

לא, אתה לא יכול לעשות את זה כי מדובר רק על קטע אחד מהמאמר הגדול, אני לא ממליץ לך להתחיל לעסוק בדברים כאלה. כי אתה צריך להוסיף כאן את השכל שלך, את הרגש שלך, את הניסיון שלך ואי אפשר לסמוך עליהם. אז תיקח מאמר שלם ותקרא כמה פעמים ואז תשיג אולי סך הכול את מה שהרב"ש רוצה להגיד.

מקטע אחד ומשם המאמר אי אפשר לעשות כלום ולא כדאי. איפה שאתה צריך בעצמך להוסיף, אל תלך לשם, כי אז אתה נשאר מבולבל במוסכמות הקודמות שלך.

תלמיד: אני רוצה בכל זאת לנסות.

לא לנסות אני אומר לך. מה יש לך? איך אתה לא מבין שאתה עם השכל או הרגש הישנים שלך רוצה עכשיו לפתור משהו חדש?

שאלה: מצד אחד, האדם צריך להסכים עם מה שהבורא נותן לו, מצד אחר יש "נצחוני בניי", שאנחנו אמורים להילחם עם המחשבות. איך מיישבים את שניהם בצורה נכונה?

נצחוני בניי זה אותו דבר, שמה שאנחנו מקבלים מהבורא והוא רוצה להסתיר, כאילו להסיט אותנו מהדרך בכל מיני דברים ואנחנו בכל זאת מכוונים את עצמנו אליו, שזה בא ממנו, שלא יסתתר, שאנחנו בטוח שרוצים לגלות אותו בזה שהוא האחראי והוא היוצר ואין עוד מלבדו בזה, זה נקרא "נצחוני בניי". שלמרות שהוא מסתתר ומסובב לנו את כל מקרי החיים, אנחנו מכוונים אותם אליו בלבד.

שאלה: אז אם הוא מסיט אותי מהדרך אני אמור להסכים עם זה?

לא. אתה אמור רק לכוון את כל הדברים האלה אליו, שזה הוא עושה, אבל לא שאתה מסכים עם זה שהוא מסיט אותך מהדרך. אלא זה שהוא מסיט זה הוא, ומה אתה עושה אחרי זה? מסכים או לא מסכים אתה צריך להחליט ואולי לדרוש ממנו שיראה לך מה נכון לעשות. כי גם כשאתה רואה סתירה, זה גם הוא עושה לך, הוא עושה לך את הפיצול במחשבה ובהרגשה. אז שיותר יראה לך מה לעשות.

שאלה: למה יש כזה משקל להודיה בעבודה שלנו, עד כדי כך שהאדם צריך להגיע ולהיות במצב מושלם מתוך ההודיה?

כי זה אומר על היחס שלך לטוב ומטיב, איך אתה מקבל אותו למעלה מהרגשות שלך ומהמחשבות שלך. עם כזה משקל, אחרת איך אתה מתעלה מעל האגו שלך? כי הבורא בנה לך בכוונה את האגו כדי שאתה תתעלה למעלה ממנו, ואז במידה ובמשקל, באופן שאתה מתעלה מעל האגו אתה יכול לתפוס את הבורא. אתה קונה כלים הפוכים ממה שהוא נותן לך ואז אתה מרגיש אותו בצורה נכונה.

שאלה: מה זה אומר שהאדם לא מבקש שום דבר מהבורא אלא רק ביטול מוחלט?

אני מקבל בכל רגע מהבורא אין סוף. לא רע אלא רק טוב. ואיך שאני מקבל אותו ומרגיש אותו, מבין אותו, זה כבר תלוי ביחס שלי כלפי אין סוף. אם לא כל כך, סימן שאני לא יכול עדיין להזדהות עם הבורא לעת עתה. אם אני מרגיש שאני נמצא ממש שורה בתוך האור של הבורא, סימן שהגעתי לשלמות, לדבקות היחסית לעת עתה. הכול תלוי בכמה שאני מרגיש את המגע שלי עם האין סוף, עם הבורא, ובכל רגע ורגע אנחנו שרויים בזה וצריכים לגלות שזה כך.

שאלה: מתי אני פונה לחברים ומתי אני פונה לבורא? מדובר על אותו דבר? לפעמים אתה אומר בורא, לפעמים אתה אומר חברים ואני לא מצליח להבין למי צריך לפנות מתי.

אני פונה לחברים כדי לתקן את הכלי וכשהכלי מתוקן פחות או יותר, אז אני פונה לבורא כדי להגיע לדבקות בו. אבל דבקות בחברים זה חלק מדבקות בבורא. כי דבקות בחברים זה דבקות בכלים ודבקות בבורא היא במהות הדבקות, זאת אומרת באור ששורה בדבקות שכבר ממלא את הדבקות. אז קודם צריכים לייצב את עצמנו כלפי החברים.

שאלה: שאלה מהעשירייה. איך אני יכול להכניע את עצמי כלפי הבורא? אני אפילו לא יודע מה זה הבורא, אז ממי אני מבקש עזרה בעצם?

מהחברים. תלמד, תעשה תרגילים כלפי החברים. הבורא נסתר בתוכם. אם אתה מכניע את עצמך כלפיהם, זה כמו שאתה מכניע את עצמך כלפי הבורא.

שאלה: האם הסתפקות במועט זו צורת השפעה רצויה? כי זה נשמע פה שהוא פשוט פחות רוצה לקבל.

לא, זה לא שפחות רוצה לקבל, כי פחות או יותר רוצה זה לא תלוי באדם. להיות מוכן לזה, להשתמש ברצון שלו נכון, זה תלוי באדם ובסביבה.

שאלה: איך הרשימות שנמצאות בסביבה, בחברה הכללית, משפיעות על העשירייה?

זה משפיע אני לא יכול להגיד, בטוח שזה משפיע בצורה ישירה. איך זה משפיע? אנחנו חיים לפי הרשימות, מנוהלים על ידי הרשימות.

שאלה: מצד אחד יש בי רצון בוער, מצד אחר צריך להסתפק במועט, איך לישב בין השניים?

יש לך רצון בוער להסתפק במועט, יפה מאוד.

קריין: קטע מספר עשרים ושלוש, מתוך מאמר הרב"ש, "מהו, ענין טהרת אפר פרה, בעבודה".

"באמונה, יש להבחין ג' הבחנות:

א. הוא למשל איש אחד נותן לחבירו אלף דולר, והאדם מקבל אותם, והוא מאמין בטח היות שאיש זה הוא חבר שלי ואדם מסודר. בטח אם הוא נותן לו את הסכום הנ"ל, בטח יש שם אלף דולר, ואינו צריך לספוֹר, וזה נקרא אמונה שהוא למטה מהדעת, כלומר זה שהוא מאמין לו, הוא בגלל שהדעת לא מתנגד למה שהוא מאמין, כלומר שאין סתירה בין זה שהוא מאמין לו, לבחינת הדעת, נמצא, שאצלו האמונה הוא למטה מהדעת, והדעת יותר חשוב, כלומר, זה שהוא מאמין לו, הוא מטעם שאין הדעת מתנגד. אמנם אם זה יהיה בסתירה להדעת בטח הוא לא יאמין. וזה עוד לא נקרא אמונה למעלה מהדעת.

ב. שהוא אמר לו הרי לך אלף דולר. והמקבל, הלך וסוֹפר אותם שלוש פעמים, וראה שיש שם אותו הסכום, והוא אומר להנותן אני מאמין לך שיש כאן אותו סכום. כמו שאתה אומר, בטח שהאמונה הזו, לא נחשב לאמונה.

ג. שספר את האלף דולר ג' פעמים, וראה שחסר שם דולר אחד, והוא אומר להנותן אני מאמין לך, שיש כאן אלף דולר, כאן, הלא דעת והשכל אומר, שיש כאן חסרון. והוא אומר, שהוא מאמין. נמצא, שזה נקרא למעלה מהדעת אמיתי."

(הרב"ש. מאמר 23 "מהו, ענין טהרת אפר פרה, בעבודה" 1991)

נקרא שוב.

"באמונה, יש להבחין ג' הבחנות:

א. הוא למשל איש אחד נותן לחבירו אלף דולר, והאדם מקבל אותם, והוא מאמין בטח היות שאיש זה הוא חבר שלי ואדם מסודר. בטח אם הוא נותן לו את הסכום הנ"ל, בטח יש שם אלף דולר, ואינו צריך לספוֹר, וזה נקרא אמונה שהוא למטה מהדעת, כלומר זה שהוא מאמין לו, הוא בגלל שהדעת לא מתנגד למה שהוא מאמין, כלומר שאין סתירה בין זה שהוא מאמין לו, לבחינת הדעת, נמצא, שאצלו האמונה הוא למטה מהדעת, והדעת יותר חשוב, כלומר, זה שהוא מאמין לו, הוא מטעם שאין הדעת מתנגד. אמנם אם זה יהיה בסתירה להדעת בטח הוא לא יאמין. וזה עוד לא נקרא אמונה למעלה מהדעת." זאת אומרת בלי בדיקה, בלי ביקורת, אין בכלל מה לדבר על אמונה למעלה מהדעת, למטה מהדעת, בתוך הדעת, זה פשוט אמונה פשוטה ללא שום תוספות.

"ב. שהוא אמר לו הרי לך אלף דולר." למה זה דומה מה שאנחנו עכשיו מדברים שהוא לא סופר ולא בודק? לדתות, אף אחד לא בודק מקבלים כמו שאומרים וזהו. תחשבו. "ב. שהוא אמר לו הרי לך אלף דולר. והמקבל, הלך וסוֹפר אותם שלוש פעמים, וראה שיש שם אותו הסכום, והוא אומר להנותן אני מאמין לך שיש כאן אותו סכום. כמו שאתה אומר, בטח שהאמונה הזו, לא נחשב לאמונה." זאת אומרת בידיעה כי הוא בטוח ומסתמך על זה שהוא ספר, זה אצלנו נקרא "מדע".

"ג." "שספר את האלף דולר ג' פעמים, וראה שחסר שם דולר אחד, והוא אומר להנותן אני מאמין לך, שיש כאן אלף דולר, כאן, הלא דעת והשכל אומר, שיש כאן חסרון. והוא אומר, שהוא מאמין. נמצא, שזה נקרא למעלה מהדעת אמיתי."

(הרב"ש. מאמר 23 "מהו, ענין טהרת אפר פרה, בעבודה" 1991)

שאלה: מה ההבדל בין דת לאמונת חכמים?

את הדת אף אחד לא בודק כי אין מה לבדוק, אין כלים לבדוק, ולכן מקבלים אותה כמו שהיא כאילו שזה נכון. הבעיה היא שמפני שאין כלים אז זה כל הזמן משתנה ומדור לדור מוסיפים לזה כל מיני סיפורים וכל מיני צורות ויצירות וכן הלאה. והאנשים, כל אחד ואחד, לא יכולים לבדוק, ואסור להם לבדוק מה יש בכל אחד, אלא איכשהו זה הופך להיות איזה מועדון שבו כולם כאילו יודעים על מה מדובר ואף אחד לא יודע, זאת הדת. לכן יש בזה הרבה מאוד אופנים ובהתאם לזה מלחמות וכן הלאה. זו הדת שהיא אמונה למטה מהדעת.

אמונה בתוך הדעת היא מדע, [כאן] דעת ואמונה הן אותו הדבר. מה שאני סופר זה מה שיש, "אין לו דיין אלא מה שעיניו רואות". יש השערות ועוד כל מיני דיבורים אבל בסופו של דבר כולם מסתמכים רק על ניסוי, ניסיון. ויש אמונה שהיא למעלה מהדעת שזה כבר כוח אחר. זה כבר כוח השפעה שצריכים לרכוש אותו, והוא תלוי בהתקשרות בינינו, ולמעלה, ב"ואהבת לרעך כמוך", בכל מיני דברים שחכמת הקבלה מעוררת אותנו, מסבירה לנו איך להגיע לזה. אלה ג' שיטות ביחס למציאות.

שאלה: כתוב שבלמעלה מהדעת לא המוח ולא הדת מצדיקים שאין שם כסף, אלא האדם אומר שהוא מאמין. איזה חלק בתוך האדם אומר שהוא מאמין?

מתוך זה שהוא מקבל את הדברים האלה, מפני שהוא לא רוצה להיות שייך לשכל ולרגש שלו, אלא למציאות כמו שהיא למעלה מהרגש והשכל שלו.

תלמיד: לא ברור. אז ממה מורכב האדם? יש לו מוח, יש לו שכל, יש לו רגשות, יש לו חמישה חושים, איזה חלק מתחיל לעבוד בלמעלה מהדעת?

מה שהוא מקבל הוא מקבל למעלה מהשכל והרגש שלו, וזה נקרא "אמת".

תלמיד: אז איפה הוא מקבל את זה? באיזה חוש?

הוא מקבל את זה בחוש האמונה.

תלמיד: מה זאת אומרת "חוש האמונה"?

אני לא יכול להגיד לך. אתה רוצה הסבר על למעלה מהדעת בתוך הדעת, זה בלתי אפשרי, אני לא אמצא לך מילים יותר יפות מאלה שיש כאן. תנסה לבצע אותם התרגילים שרב"ש ובעל הסולם אומרים ואז תרגיש בעצמך. זה דבר שלא עובר מאדם לאדם, אי אפשר לעשות את זה.

תלמיד: בפעולה "לנסות", מה אני מנסה לעשות?

תנסה להתחיל את התרגילים שלך מזה שכול מה שקורה הבורא עושה. אני מקבל את זה וכל דבר אחר שקורה ונראה לי שקורה, אני מיחס אותו לבורא בלבד.

תלמיד: אבל את זה אני גם עושה בתוך השכל ובתוך הרגש, לא?

לא, כי בשכל וברגש זה לא קורה, אתה רואה דברים אחרים.

תלמיד: אז מה הוא הכלי הזה? אם הוא לא בשכל ולא ברגש, איפה הוא נמצא?

הוא נמצא למעלה מהרגש והשכל. אם תנסה יותר ויותר לחפש סביב זה, אתה תמצא, במיוחד עם העקשנות שלך זה ייצא.

שאלה: למה החבר אומר, "נתתי לך אלף דולר", למה הוא לא יכול להגיד "החזרתי לך"?

אנחנו חייבים לספור. אני חייב לדעת כמה אני נותן, אני חייב לדעת כמה הוא מחזיר, אחרת אין בינינו קשר.

תלמיד: אבל הוא ספר את הכסף, אז למה הוא לא אמר "תודה שהחזרת לי"?

אני לא מבין, למה זה מפריע?

תלמיד: הוא היה יכול להגיד "תודה שהחזרת לי". למה הוא אמר לו, "החזרת לי את כל הסכום"?

זה אותו הדבר, כי הוא ספר, העיקר שהוא ספר.

שאלה: למה האמונה למעלה מהדעת נבנית דווקא על פני הסתירות?

כי אנחנו צריכים לעלות מהדעת ללמעלה מהדעת, ולכן יש כאן סתירה. סתירה זה משהו שונה, שלא נמצא כרגע ברגש ובשכל שלי. ההבדל, הדלתא בין הרצוי למצוי. ההבדל בין מה שאני מבין ולא מבין, מרגיש ולא מרגיש.

אפשר עוד להמשיך לענות, אבל אני רואה שצריכים לעשות בזה עוד הרבה תרגילים.

שאלה: כדי לעשות את התרגיל הזה בינינו בעשירייה, מה זה אלף דולר בעבודה שלנו בעשירייה?

זה לא חשוב, זה משכון. זה משהו ששווה ערך בגשמיות, בכלים דקבלה.

תלמיד: מצד החברים זו חשיבות, זו יגיעה בעבודה?

כן, משהו שחשוב לכולם.

תלמיד: ואני בכל רגע צריך לראות שהסכום מלא?

ודאי.

תלמיד: ועם זאת אנחנו צריכים לבדוק, צריכים לספור בינינו כל פעם את שלמות החשיבות נגיד, או את המאמצים שלנו, ועדיין לומר שכל אחד נותן 100%?

לא סתם לומר. אנחנו צריכים לספור, אבל יחד עם הספירה אנחנו צריכים להביא את עצמנו לדרגת האמונה, ואז יש לנו דרגת דעת. ספרתי ובמקום אלף דולר יש שם תשע מאות, ואני מקבל אותם כאלף, ואז הפער בין תשע מאות לאלף נקרא הדרגה הרוחנית שלי, דרגת האמונה. שאני לא הולך לפי הרצון שלי, לפי מה שיש לי בכלים שלי, הרגש והשכל הבהמיים שלי בעולם הזה, אלא אני הולך לפי מה שהחברים אמרו לי, לפי הרגש והשכל שלהם. זאת אומרת, אני מעלה את עצמי לדרגה שלהם בניגוד לדרגה שלי. ואז בפער הזה בין אלף לתשע מאות אני מוכן להרגיש תופעות רוחניות. זה הפער בין בינה למלכות, ששם יכולות כבר להתרחש תופעות רוחניות.

תלמיד: יכול להיות שהפער בין אלף דולר לדולר אחד גדול מדי, רחב מדי?

זה תלוי באדם. הבורא לא נותן אף פעם הכבדה כזאת, תרגיל כזה שאדם לא מסוגל לבצע.

תלמיד: אז ככל שמתקדמים כך הניתוק, הפער יותר גדול?

כן, ודאי. בדרגות הגבוהות, במקום אלף דולר אתה מוצא דולר אחד, ואחר כך במקום דולר אחד אתה רואה שם פיסת עיתון, או משהו כזה שאין לו בכלל שום ערך.

שאלה: איך אפשר להבין את החיסרון של עבודה למעלה מהדעת, כמו שמוסבר בנקודה השלישית?

בכך שהוא רואה דולר אחד במקום אלף דולר, אז הוא אומר "העיניים שלי לא רואות נכון. אני הולך לפי השכל והרגש של החברה או של החבר או של הבורא", לא חשוב איך להגיד, וזה בשבילי קנה המידה ולא מה שאני מרגיש. ואת מה שאני מרגיש כדולר אחד, וצריך לקבל את זה כאילו זה אלף דולר, זו דרגת האמונה שעליה אני עכשיו יכול לעלות. ואז במידה הזאת שאני מקבל את זה כך, אנחנו עוד נדבר מה זה נקרא לקבל, לא סתם להגיד, אז בתוך אותה הנטייה לקבל דולר אחד כאלף דולר, כשאני מוסיף שם כוח השפעה במקום כוח קבלה על תשע מאות תשעים ותשע דולר, אז באור החוזר הזה אני יכול להתחיל להרגיש רוחניות בעוצמה גדולה.

שאלה: אני כל הזמן מנסה את התרגיל בשלבים 1, 2, 3, סיטואציה ועוד סיטואציה. נגיד אני מצליח ללכת באמונה למעלה מהדעת, אבל בצעד השלישי פתאום יש מצב שזה פשוט בלתי אפשרי, אני כולי בפחד.

בסדר, בסדר גמור, תמשיך. תמשיך לנסות כל פעם יותר ויותר. תמשיך לנסות.

תלמיד: ובאותה שנייה שזה קורה, החשבון הזה, מאיפה לקחת כוח בשביל להחזיר?

לך לקבוצה, לך לעשירייה.

שאלה: למה הוא לא נותן את הסכום המלא, למה הוא לא נותן עוד 100 דולר החסרים?

מה זאת אומרת למה לא?

תלמיד: הוא לקח 1000 דולר ולמה הוא מחזיר רק 900, הוא רוצה לשקר לי?

הוא רוצה לקדם אותך באמונה למעלה מהדעת, ולכן מוריד ממך דעת, שאתה תלך במקום זה באמונה. אז במקום 1000 דולר שהוא מחזיר לך, הוא מחזיר 900, ורוצה שב-100 הדולר שהוא לא נותן לך, אתה תוסיף בכוח אמונה, שאתה מאמין לו.

חבר'ה, צריכים לחשוב על זה יותר ויותר במשך היום, יומיים, שלושה, אולי חצי שנה. אבל זה חייב להתקבל אצלנו בכל מיני אופנים, בכל מיני מצבים כך שאנחנו נבין מה התועלת לנו, לבורא, לקבוצה, לכולם. זאת דרגת האמונה שאנחנו חיים, לא מתוך מה שיש בכלים שלנו, כלים דקבלה, בכלים האגואיסטיים, אלא מה ששייך לכלים של הנתינה שלנו, הכלים האלטרואיסטים, כלים של בינה. כך זה צריך לעבוד.

שאלה: אדם הולך בדרך, רוכש דעת של אמונה, למה הוא צריך לבטל אותה כלפי הדעת החדשה, מה פסול בדעת הקודמת?

כי בזה הוא רוכש כוח אמונה במקום כוח קבלה.

שאלה: בסיפור של המעטפה אנחנו דנים בזה שמישהו חייב לי כסף. אבל אם נגיד במעטפה יש חתיכת נייר ללא שום חשיבות, כשאני מגלה שאני כל הזמן חייב לו, מה זה המצב הזה?

אני עוד לא יודע. ואל תשאל מה שאנחנו לא שואלים.

שאלה: מה ההבדל כשאני תופס שהבורא מחזיר לי חוב או שהחבר מחזיר לי?

כשהחבר מחזיר לי את הכסף ואומר בביטחון שזה 1000 דולר, ואני רואה שיש שם פחות, זה הרבה יותר חמור ממה שהבורא עושה לי את זה. לפחות אני צריך לקבל, שאני מקבל מהחבר כמו מהבורא.

שאלה: היות ולא ניתן לעשות את זה בלי לרכוש את כלי האמונה, האין זה כל העבודה בעצם להשיג את הכלים דהשפעה?

דווקא על ידי תרגילים כאלה אנחנו רוכשים כלים דהשפעה. ולא שאני צריך לרכוש כלים דהשפעה ואז אני אלך לתרגיל הזה.

תלמיד: אמרת שזו דוגמה מהמדע. האם זה אומר שהמדע והרוחניות לעולם לא יפגשו ביניהם?

מדע ורוחניות ודאי שלא יפגשו אף פעם, כי הרוחניות בעצמה היא מדע. הרוחניות בעצמה היא מדע רק שהיא מדע שפועל, נבנה על רמת ההשפעה, על גובה הבינה, לא על גובה המלכות. לכן בינה ומלכות אף פעם לא יכולות להיפגש, אלא אחת למעלה מהאחרת.

שאלה: מה לעשות אם אני צריך להחזיר את הכסף הזה לחבר אחר, אני צריך להשלים או שאני צריך להגיד לו שיסמוך עליי גם?

לא. בעולם שלנו כלפי החברים מה שאתה חייב, אתה חייב להחזיר בדיוק לפי אותם התנאים שסיכמת עם החבר. ובנוסף לזה רק לראות שיחד עם זה יש לך עסק לא רק עם החבר, אלא עם הבורא בלבד, לידו.

שאלה: אני לא גונב בזה את המאמצים של החבר כשאני לוקח סכום פחוּת ומקבל את זה?

אנחנו דיברנו כלפי החברים וכלפי הכסף. כלפי חפצים בעולם הזה, אנחנו תמיד צריכים לעשות חשבון רגיל, נורמלי, כי יש לנו עסק עם החפצים בעולם הזה. אבל אם אנחנו מדברים על היחסים בינינו, ביחסים בינינו שם תמיד אנחנו הולכים בכוח אמונה, כמו שרב"ש כותב על היחסים בקבוצה.

שאלה: בעבודה עם החברים, איך גם לדרוש מחויבות לדרך ובאותו זמן לראות סכום יגיעה מלא?

זה לא פשוט. את זה אנחנו משיגים רק במידת האהבה. האהבה הנכונה לא מסתירה את הליקויים בהתנהגות וביחסים, אלא "על כל פשעים תכסה אהבה". למרות כל הליקויים האלו, אנחנו אוהבים.

שאלה: לָמה קודם כל האדם צריך לקבוע מה הסכום המדויק לפני שהוא פונה לזה באמונה למעלה מהדעת?

הוא צריך לדעת למה הוא מחכה, או מה הוא נותן או מה הוא מקבל, הוא צריך לדעת את זה. ולפי זה אחר כך הוא בודק מה מידת היחס שלו למצב החדש. ככה זה. לפי זה הוא קובע את הדרגה הרוחנית החדשה שלו, יותר או פחות.

שאלה: יש לנו דוגמה מהעשירייה. אני מתרגם עכשיו, וחבר שלי לא הגיע לתפקיד. האם אני צריך לבדוק לָמה המתרגם לא הגיע, האם הסיבה שלו היא אמת?

אפשר, ואתה צריך גם לראות עד כמה שכאן זו כבר בעיה, כמה שאתה הפסדת, הקבוצה הפסידה, כל הקבוצה העולמית הפסידה שהוא לא הגיע לתרגום וכן הלאה. אלה בעיות אחרות, זה לא סתם כמה דולרים שיש לך, שקיבלת או לא קיבלת. אדם שהיה צריך עכשיו לתרגם נניח במהלך השיעור ולא הגיע, הוא עושה בזה נזק הרבה יותר גדול. אבל אתם צריכים לבדוק מה קורה לפני השיעור, הוא צריך להגיע לפחות חצי שעה לפני השיעור, אתם צריכים לבדוק האם הוא נמצא מוכן, לא חולה, אין שום דבר, וכך עם כל מתרגם ומתרגם, אז הבעיה היא גם בכם.

שאלה: אם הידיעה מעל הרגשות שלי, והרגשות זה מרכז העשירייה, אז האם השכל הקולקטיבי זה האמונה למעלה מהדעת?

לא, זה עדיין לא מספיק. אתה צודק שאם אני נכלל במרכז הקבוצה, אז בזה אני כבר מתקדם לאמונה למעלה מהדעת. אבל עדיין צריכים לבדוק מה כן ומה לא, הרצונות שלי במקום הרצונות שלהם, עד כמה, אבל אתה צודק במשהו.

שאלה: האם באמונה למעלה מהדעת אני רואה את הכוונה של החבר לתת, במאה דולר האלה שחסרים שם?

אין לו שום כוונה להחזיר את המאה דולר, מה פתאום, הוא אומר שהוא מחזיר לי עכשיו אלף דולר, אז אין לו כוונה אחר כך להחזיר לי עוד מאה. הוא אומר, "אני נותן לך את כל מה שרצית", זהו.

תלמיד: אבל באמונה למעלה לדעת אני רואה את הכוונה שלו?

אין לו שום כוונות להחזיר לי אחר כך עוד מאה דולר, הוא בטוח שהוא נותן לי אלף, כי בשבילו כוח השפעה או כוח קבלה זה אותו דבר, והוא עוד חושב שהוא עושה לי טובה גדולה בזה שנותן לי במקום מאה דולר ברצון לקבל, מאה דולר ברצון להשפיע, שזה שווה יותר.

שאלה: האם יכול להיות שחבר במודע מחזיר לי לא בשלמות בשביל לקדם אותי?

יכול להיות שהוא עושה תרגיל כזה, ודאי.

תלמיד: ומה זה מעטפה?

שום דבר, סתם נותן לך דבר סגור, שאתה פותח אותו וזהו. אל תעשו סביב זה כל מיני סיפורים, תסתכלו לגופו של עניין ולא מסביב.

שאלה: האם אתה יכול להסביר את הדוגמה הזאת מול הבורא כתרגיל, מה בדיוק אני סופר כל כמה זמן מול הבורא?

כל דבר שאתה מרגיש בחיים אתה צריך לקבל אותו כמצב מושלם, זה הבורא נותן לך, מחזיר לך מעטפה.

תלמיד: אבל בחיים אני סופר דברים בעולם הגשמי.

זה לא חשוב, כך אתה חושב, ואז אתה פותח את המעטפה, זאת אומרת מתחיל לבדוק את המצב הגשמי הזה ורואה שהוא לא שלם, לא גמר תיקון. איך זה שאני לא נמצא בגמר התיקון? אני קיבלתי מה שקיבלתי מהבורא, אין עוד מלבדו, הוא מתגלה לפנינו. אז איפה המצב הזה של גמר תיקון, במה הוא שונה מגמר התיקון? במה שהוא שונה מגמר התיקון, זה בעצם אומר לי על המצב של הכלי שלי.

תלמיד: אני רוצה בכל זאת להבין, כי קודם אמרת שבדת אין כלים. גם לאדם דתי יש הרגשה של העולם הזה ולא טוב לו, וכן הלאה, אז איפה ההבדל?

על אדם דתי אני בכלל לא מדבר, אני לא יודע על מה אתה שואל.

תלמיד: קודם חידדת כשאמרת שהדוגמה א' זה דת, דוגמה ב' זה מדע, וכן הלאה, ואמרת שההבדל לעומת דת זה שבדת אין כלים, אין בדיקה. אז אם מדובר באיך אני מרגיש את העולם הזה, גם אדם דתי מרגיש את העולם הזה, אז אני שואל איפה ההבדל?

ההבדל הוא שאדם דתי לא מודד את מה שהוא מרגיש, ולכן אצלו זה אמונה למטה מהדעת.

תלמיד: זאת אומרת שהוא לא מודד, הוא מרגיש שהחיים לא טובים, אבל הוא מתעלם מזה?

זה לא שייך לנו.

תלמיד: חשבתי שהפער הוא פער שצריך לכסות עליו ברוחניות, לא בגשמיות. זאת אומרת, אני מרגיש פער גשמי, לא פער רוחני? זאת השאלה שלי.

איזה פער גשמי?

תלמיד: כמו שאמרת, בין איך אני מרגיש את החיים שלי לבין מצב מושלם, אני מרגיש פער גשמי.

בין תשע מאות דולר לאלף דולר. נכון.

תלמיד: חשבתי שמדובר בפער רוחני. זה מה שאני מנסה לשאול.

אתה יכול להוסיף פער רוחני על המאה דולר האלה, שאני מאמין שזה לא תשע מאות, אלא אלף, ואז אני מוסיף לזה פער רוחני. ואל תביא לי דוגמאות מהעולם, מהדתיים, מהחילונים, ממישהו, אנחנו לא מדברים עליהם בכלל אף פעם.

שאלה: נניח שאתה עובד ונותנים לך מאתיים או שלוש מאות במקום אלף, ואומרים לך שזה מה שהרווחת. ואני רואה שהאדם גונב אותי, הוא ממש גנב, ואז אני לא יודע מה לעשות, האם לשבור את כל העבודה שעשיתי או מה אני אמור לעשות? אני מבין שזה לא שייך לפעולות הרוחניות שלנו, אבל מהצד הפרקטי, איך אני יכול לענות לעצמי, לשכל שלי?

תקבל את מה שנותנים לך, תלך ואל תתקרב אליו יותר. ותירגע, הבורא ישלים לך.

שאלה: אמונת חכמים, מה שהם אומרים, אני צריך לקבל ללא ביקורת, האם זה לא נקרא אמונה למטה מהדעת?

אם אתה בודק את מה שהם אומרים ואתה רואה פער בין זה לבין זה, פער בין מה שהם אומרים לבין פער במה שאתה חושב, אתה יכול ללכת למעלה או למטה, או יחד עם זה, כאן אתה צריך לראות מה מקיים אותך, מה מוביל אותך לאחד משלושת המצבים הללו.