שיעור בוקר 10.01.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "זוהר לעם", כרך א', עמ' 268, "הקדמת ספר הזוהר"

מאמר "מוליך החמורים", סעיפים 90-94

קריין: זוהר לעם, כרך א', עמ' 268, "הקדמת ספר הזוהר", מאמר "מוליך החמורים", סעיף 90.

אנחנו נמצאים באמצע המאמר, אין לי כאן כל כך מה להוסיף, לכן בואו ניכנס לתוך המאמר.

".90 הסתכל רבי אלעזר בדבריו ואמר לו, אתה הוא בנו של המאור הקדוש, אתה הוא בנו של רב המנונא הזקן, אתה הוא בנו של מאור התורה, ואתה מחמר אחרינו? בכו יחד, ונישקו אותו, והלכו. חזרו ואמרו לו, אולי טוב לפני אדוננו, להודיענו את שמו.

פירוש. כי עוד לא השיגו דבריו בשלמות, והשגתם הייתה רק במוחין דחיה. וע"כ חשבו שהוא בנו של רב המנונא סבא. כי רב המנונא עצמו הוא מבחינת המוחין דיחידה. להודיענו את שמו, כלומר לקבל מדרגתו, כי השגת שמו פירושה השגת מדרגתו."

קריין: 91.

".91 ובניהו בן יהוידע בן איש חי רב פעלים מִקבצאל, פסוק זה בא להראות הסודות העליונים של התורה. והשם, בניהו בן יהוידע, לרמוז על סוד החכמה, הוא בא. דבר סתום הוא מרמז, והשם גרם.

בן איש חי, זהו צדיק חי העולמים. רב פעלים, שהוא אדון כל המעשים וכל הצבאות העליונים, כי כולם יוצאים ממנו. הוא נקרא ה' צבאות, להיותו אות בכל הצבאות שלו, מצוין ורב מכל.

הכתוב מראה ומגלה כאן סודות עליונים של התורה. ובניהו בן יהוידע, לרמוז על סוד החכמה, הוא בא. כי השם הקדוש יהוידע, ידיעה זו באה על סוד החכמה. הוא סוד סתום מאוד נעלה. והשם יהוידע גורם שיהיה סתום.

ביאור הדברים. הכתר דאצילות הנקרא ראש דלא ידע ולא אתיידע (רדל"א) ועתיק יומין מקיף על חמישה פרצופי אצילות, א"א ואו"א וזו"ן. ונקרא רדל"א, ראש שלא ידע, שאין שם זיווג אפילו במקומו עצמו. ולא נודע, שאין ממנו המשכת מוחין למדרגות שממנו ולמטה." זאת אומרת, שהתחתונים לא יכולים להשיג.

וגם א"א דאצילות נעלם מהתחתונים. ע"כ נקרא חו"ס. אמנם אינו נבחן ללא ידע כמו רדל"א, כי יש בו זיווג במקומו עצמו. אלא שהוא רק לא נודע בלבד, שאין ממנו המשכת מוחין למטה. וכל המוחין שנודע בעולמות ב-6000 שנה רק מאו"א וישסו"ת, הנקראים חכמה דל"ב (32) נתיבות, או ל"ב אלקים של מעשה בראשית."

זאת אומרת אי אפשר להכיר את האור שמגיע ממש מהבורא אלא רק אחרי שהוא עובר דרך מערכת שנקראת "ז"ת דבינה", וזה מה שמגיע לתחתונים וזה מה שהם יכולים להשיג.

"וכמ"ש, והחכמה מאין תבוא, ואֵי זה מקום בינה, ונעלמה מעיני כל חי, ואלקים הבין דרכה, והוא ידע את מקומה. כתוב, אלקים הבין דרכּה. דרכה ממש, כי אלקים, ז"א, יודע דרך התפשטות החכמה דל"ב שבילים לחכמה תתאה. אבל, הוא, עתיקא קדישא, ידע את מקומה. מקומה ממש, עצם חכמה עילאה, או"א. וכש"כ החכמה ההיא הסתומה בעתיקא קדישא, כי היא המוח של עצמו.

הבין דרכה, כלומר רק החכמה דל"ב נתיבות, ל"ב אלקים דמעשה בראשית. ע"כ כתוב, אלקים הבין דרכה. חכמה בלשון בינה, כי כתוב, הבין דרכה. כי חכמה עצמותה רק בינה, אלא נעשית לחכמה, ע"י עלייתה לראש א"א, שמקבלת מחו"ס ומשפיעה למטה.

והחכמה הזו נגלית רק בדרכה של הבינה, בעת עלייתה לחו"ס דא"א. אלקים, בינה, הבין דרכה לשפע החכמה. ולכן נאמר, דרכה ממש, שהיא רק בחינת דרך אל שפע החכמה. אבל היא עצמה בינה ולא חכמה.

והוא ידע את מקומה. חל על א"א, כי השם, הוא ידע, מורה על נסתר מתחתונים, שהוא א"א, הנקרא עתיקא קדישא. ועליו אומר, שידע את מקומה של החכמה דל"ב נתיבות, להיותו עצם החכמה המשפיע אל הבינה. ולכן אומר, מקומה ממש. וכש"כ דרכה, כי בהיותו מקומה של השפעת החכמה הזו, מכ"ש, שיודע את דרכה של החכמה, כשהיא מלובשת בבינה.

וכש"כ החכמה שסתומה בו, בעתיקא קדישא. כלומר, שהוא ידע בחינת חו"ס של עצמו. אלא ג"כ, והוא ידע את מקומה. כי רק בו במקומו ממש, מגולה הזיווג הזה. אבל ממנו ולמטה אינו מושפע כלום.

הרי שמוחא דא"א הוא בבחינת, ידע במקומו עצמו. אבל הוא בבחינת, לא נודע ממנו ולמטה. ורק מוחין דאו"א, שהם המוחין דל"ב נתיבות החכמה, בבחינת נודע. ואלקים הבין דרכה. אבל הראש העליון שלמעלה מא"א, הראש דעתיק יומין, בחינת לא ידע ולא נודע, שאין זיווג אפילו במקומו עצמו, ואין ממנו שום התפשטות מוחין לתחתונים.

והנה כל זה אמור רק בכללות הנשמות והעולמות. אמנם מבחינת פרטיות הנשמות, יש נשמות גבוהות, שזכו להיות מ"ן לזיווג הגדול של אותו ראש דעתיק יומין לאחר פטירתם, ולקבל בעולם העליון קומת היחידה, הבאה מזיווג זה. שהם הנשמות של בניהו בן יהוידע ורב המנונא סבא, ועוד. ואלו הנשמות הגבוהות, מתגלות לצדיקים שבעוה"ז. וגם הצדיקים זוכים לראות אור היחידה, המאיר בנשמות הגבוהות ההן.

והשם בניהו בן יהוידע, לרמוז על סוד החכמה, הוא בא. שהנשמה הזו, הנקראת בשם בניהו בן יהוידע, באה מפנימיות החכמה, חכמה דעתיק יומין. הארת הנשמה ההיא עניין סתום. כי השם יהוידע גרם להארת הנשמה, שתהיה סתומה. כי משמעותו, יה"ו ידע. אבל לא נודע לאחרים. וא"כ נשאר סתום במקומו עצמו.

והנה תחילה הוא מבאר איכות הזיווג ומעלת קומתו של האור הגדול, היוצא מזיווג זה דראש דעתיק יומין, שמתבאר בכתוב, בן איש חי רב פעלים מקבצאל. ואח"כ מבאר עניין דבר הסתום שבהארת הנשמה ההיא. וזה המתבאר בכתוב, והוא היכה את שני אריאל מואב.

פירוש הכתוב, בן איש חי רב פעלים מקבצאל. הזיווג הזה הוא הזיווג של גמה"ת, הכולל כל הזיווגים והקומות, שיצאו בזו אחר זו במשך 6000 שנה. אשר כל האורות הללו מתקבצים בו בבת אחת. ועד"ז גם המ"ן, העולים לזיווג הזה, כוללת בתוכה כל הייסורים והעונשים, שהתגלו ב-6000 שנה בזה אחר זה.

ולפיכך, אין קץ לגובהה של הקומה, היוצאת מזיווג זה. והיא משביתה הקליפות והס"א לנצח. והיסוד, שהוא משפיע המ"ד הכוללים, כל האורות שיצאו ב-6000 שנה, הוא נקרא איש חי רב פעלים. והמלכות הכוללת בתוכה כל המ"ן והייסורים, שנגלו ב-6000 שנה, נקראת מקבצאל.

בן איש חי, זה צדיק חי עולמים. כי השם הזה מורה תמיד על היסוד, המשפיע לנוקבא. אשר אין לו מקום בית קיבול לצורך עצמו. וע"כ נבחן, שאינו חי אלא רק בעולם, בנוקבא, בהיותו משפיע אליה. וע"כ נקרא, צדיק חי עולמים.

אבל בזיווגו זה הוא מצוין בשם, רב פעלים, שהוא אדון כל המעשים וכל צבאות העליונים, שכולל עתה במ"ד שלו כל המעשים הטובים, וכל המדרגות העליונות, שהתגלו בזה אחר זה ב-6000 שנה. כי הם כולם התקבצו בו עתה בבת אחת, ומתחדשים באור העליון, ויוצאים ממנו בבת אחת אל הנוקבא. ולכן הוא נקרא בשם, רב פעלים.

וכולם יוצאים ממנו. שיוצאים כולם בבת אחת אל הנוקבא, הוי"ה צבאות, להיותו אות בכל הצבאות שלו. מצוין הוא ורב מכל. כי עתה נגלה בו השם הקדוש, ה' צבאות, בשלמותו הנעלה. שהרי הוא עתה אות בכל הצבאות שלו, להיותו רשום מכל המעשים וכל הצבאות העליונים, והוא מתגדל ועולה בהארתו על כל אלו."

יש לנו רק שתי שאלות, כי הטקסט כאילו מדבר על הכול אבל לא מובן איפה ואיך ומה לשאול.

שאלה: כשאנחנו קוראים בזוהר יש תחושה שיש כוח של השפעה שעומד מאחורי זה, וכשאנחנו קוראים את הזוהר ומחזיקים באותו כוח שמשפיע כלפי החברים או כלפי הכלי, ההרגשה היא שיש משהו שרוצה לעבור דרכנו. האם יש השפעה אם אנחנו מחזיקים את הכוונה הזאת להשפיע לאחרים במהלך הקריאה?

ודאי שכן. אפילו שאנחנו קטנטנים וכמעט ולא שייכים למערכת הזאת, בכל זאת כולנו שייכים אליה, כל בני האדם. ולכן במידה שאנחנו משתדלים להיות לפחות באותו כיוון, אומנם אנחנו לא יודעים בדיוק מי הוא ומה הוא, כי מדובר בראש דעולם האצילות, ראש דלא ידע ולא אתיידע וכן הלאה, כאלה מדרגות, אבל אנחנו בכל זאת קשורים שם, יש לנו שורשים, לכל אדם ואדם יש שורש למעלה, ולכן אנחנו צריכים בקריאה הזאת איכשהו לתאר את היחס שלנו לזה. אפילו שאין לנו שום עניין ואנחנו לא רוצים בזה ואין לזה שום חיסרון, בכל זאת צריכים להשתדל לעורר חיסרון למעלה שישפיע עלינו יותר וילמד אותנו שמלא ידע נעשה אתיידע.

שאלה: מדובר כאן על הנשמות בניהו בן יהוידע ורב המנונא סבא שהן נשמות עליונות שמתגלות לצדיקים בעולם הזה, ואז הצדיקים גם ראויים לראות את אור היחידה מאיר לנשמות העליונות האלה. מהן הנשמות האלה שמתגלות?

כלים שיכולים לעשות כאלו זיווגים שאנחנו יכולים לראות מהם איזו הארה, והם פועלים עלינו ומעלים אותנו על ידי האור שלהם וכך אנחנו מתקדמים ומתקרבים לכך שמגיעים למדרגות האלו שקודם ברור לנו שלא אתיידע ואחר כך שידע, שאתיידע. בסופו של דבר כולנו נצטרך להשיג את כל האורות ואת כל הכלים של כל הבריאה, והכול יאיר בכל אחד מאיתנו ובכולנו יחד.

תלמיד: אתה אומר שאלו כלים שמתגלים. איך זה קורה בעבודה? אנחנו מתחברים, ואחרי זה יש בינינו איזו הרגשה, איזה רצון חדש שפתאום מתגלה?

אנחנו בונים את הכלים החדשים היותר עליונים על ידי זה שכל אחד מבטל את עצמו כלפי הזולת, ואז כולנו מתחברים כך וזה הכלי החדש שלנו שמקבל את האור החדש.

תלמיד: וזה כמו הצדיק שמתגלה?

כן.

שאלה: הוזכרה פה הרבה פעמים המילה צבאות.

מדובר על הנשמות שמחוברות ביניהן.

שאלה: מה עלינו לעשות כעשירייה כדי שיוולדו בנו אותן נשמות גבוהות?

רק להתחבר ולהתפלל, אין לנו עוד מה לעשות. אבל בזמן החיבור עלינו לברר מה עוד חסר לנו, ואז תהיה לנו עבודה שכלפיה נבקש את עזרת הבורא, וכך נעלה לעבודות יותר גבוהות.

שאלה: נראה כאילו במקום הנעלה הזה אין מקום לשום ספק. נראה שכולם מסתובבים סביב ל"ב הנתיבות, האם תוכל להסביר, לתת דוגמה מה הן ל"ב הנתיבות?

ל"ב נתיבות זה נקרא ל"ב נתיבות חכמה, 32 נתיבות חכמה, שבהן אור החכמה יורד לתחתונים.

שאלה: ענית ש"צבאות" זה חיבור הנשמות. כתוב שכל הצבאות הן שלו, אם כך יש הרבה חיבורים של הנשמות?

יש הרבה חיבורים בין הנשמות שעל ידם הן מגלות באילו דרכים הבורא משפיע עליהן, וכך הן מגלות הרבה אפשרויות שעל ידן הבורא משפיע עליהן.

שאלה: בקטע 91 כתוב, פסוק זה בא להראות יסודות העליונים של התורה. איך אפשר להתקרב לשם, איך אנחנו יכולים להתכונן, האם מותר לנו להתקרב לשם?

מותר הכול, כל אחד ואחד צריך להשיג עד הגובה שלו, במידה שמסוגלת הנשמה שלו לעלות לקראת הבורא. אנחנו לא צריכים להגביל את עצמנו בכלום, אלא לעלות לגובה האפשרי, להתחבר בכל הכוחות שלנו.

שאלה: מיהו צדיק חי עולמים, האם זה אדם שסיים את כל התיקונים שלו? ואיך אנחנו יכולים להגיע לדרגה כזו?

זו דרגה. זה לא אדם אלא זאת דרגה רוחנית שאליה אנחנו צריכים להשתוקק להגיע. "בן איש חי" ו"חי עולמים", אלו שמות של דרגות שאנחנו משיגים בדרך.

שאלה: רציתי לעשות בירור קטן לגבי הלימוד. כולנו בהתפעלות אדירה מהקריאה בזוהר, האם נכון לשטוף את עצמנו בזוהר ולאחר מכן לעשות בירור על מה מדובר, להתחיל לפרק את זה? האם צורת הלימוד הזאת נכונה?

עוד מעט נקבל עוד קצת הסבר מהזוהר עצמו. מדובר על ג"ר דאצילות, ואיך הנשמות על ידי המ"ן שלהן מעוררות את ג"ר דאצילות להאיר להן בחזרה מלמעלה למטה. כל היתר הוא מהלימוד הפרקטי, עד כמה אתה יכול לעורר את האורות האלו, רב פעלים מקבציאל, רב המנונא סבא וכן הלאה, מוליך החמורים.

שאלה: פה אנחנו מדברים על המערכת הגבוהה ביותר ובאמת ההתרשמות היא שאנחנו עדיין לא יכולים לזהות אותה. אבל בכדי להתחיל לדעת, האם אנחנו יכולים להתחיל להבין מהם הקשרים האלה, איך הם נוצרים, איך פועלת כל מערכת הכוחות הזאת?

בזמן שאתה קורא ורוצה להשיג את הדברים האלה, אתה מעורר מהם עליך אורות המקיפים את נשמתך, והאורות האלה מנקים את הנשמה שלך ועושים אותה ראויה להרגיש, לקבל, לאתר את הדברים שאתה קורא עליהם.

שאלה: מה מאפיין חכמה שמלובשת בבינה?

שאור חכמה מתלבש באור החסדים ועל ידי זה הוא יכול לבוא לתחתונים. אור החכמה עצמו לא יכול, כל הקשר הוא דרך הבינה. יש כתר חכמה, ואחר כך בינה, זעיר אנפין ומלכות, ודרך הבינה נעשה קשר בין כתר וחכמה לבין זעיר אנפין ומלכות.

שאלה: האם יש צמצומים כלשהם על התפשטות אור חכמה ממעלה למטה?

ודאי. כל הצמצומים הם על אור החכמה, וכל ההגבלות הן על התפשטותם של האורות האלה מלמעלה למטה. כלפי זה כל האיסורים, האזהרות, המדרגות, הלבושים, הכול כלפי אור החכמה. כלפי אור החסדים אין שום איסור ושום הגבלה.

שאלה: איך אנחנו יכולים למשוך על עצמנו את אותה רוח של צדיקים עליונים? האם זה תלוי בחיבור בינינו או בחיסרון לחיבור?

וודאי שכשאנחנו מתקשרים בינינו ומשתוקקים להגיע לצדיקים העליונים ורוצים לקבל את האורות שנמצאים באותן המדרגות שנקראות "צדיקים עליונים", אז כך אנחנו מקבלים משם. לאט לאט זה ממלא אותנו ואנחנו ממלאים את עצמנו באותם האורות. כניסת האורות לכלים שלנו היא ההשגה שלנו, ובמידה הזאת אנחנו נעשים דבוקים בבורא, דומים לבורא.

שאלה: בסעיף 90 הוא מתחיל וכותב, "הסתכל רבי אלעזר בדבריו", לא כתוב רבי אלעזר הקשיב לדבריו. למה כתוב "הסתכל בדבריו"? מה המשמעות במילה להסתכל?

יש בהשגה שני דברים, שתי מדרגות, שמיעה וראייה. יש אנשים שאומרים "שמעתי", מאיזו מדרגה עליונה, מאיזה נביא או ממישהו, ויש אנשים שאומרים "ראיתי". ודאי שראייה היא גבוהה יותר משמיעה, אבל יש בדרגות הנבואה שתי צורות, חסדים וחכמה. חסדים זה בשמיעה, כביכול לתוך האוזן הפנימית הרוחנית, והראייה היא ראייה בעיניים רוחניות כביכול. לכן אלו שתי מדרגות של השגה, שמיעה וראייה.

שאלה: מה הכוונה להיות בן איש חי?

נלמד זאת אחר כך, כשהם יגלו מי היה המחמר שלהם, אז הם ידברו על זה.

שאלה: כתוב בטקסט, "זכו להיות מ"ן לזיווג הגדול של אותו ראש דעתיק יומין לאחר פטירתם". מה זה אומר להיות מ"ן לאחר הפטירה?

אחרי שהזדככה המדרגה הם מקבלים חיסרון גדול יותר ועולים למדרגה גדולה יותר. זה נקרא "הסתלקות הנשמה".

שאלה: אמרת שצריך לרצות להשיג את מה שקוראים. אם זה לא נתפש מעל הרצון, זה משהו מופשט, איך לקשור את הרצון לטקסט?

כשאנחנו קוראים אנחנו צריכים להשתדל לדעת את מה שקוראים.

תלמיד: איך לרצות להשיג זאת?

לרצות להשיג את זה.

שאלה: הוא כותב על אריך אנפין דאצילות שנקרא חכמה סתימאה, שיש שם זיווג אבל אין המשכת מוחין למטה. איך יכול להיות שיהיה זיווג אם לא מושכים מוחין למטה?

כנראה שיש, זה מה שהוא כותב. יש זיווג אבל אין המשכת המוחין. כנראה שלמטה אין כלים המתאימים לקבלת האורות במדרגות יותר נמוכות, לכן אין המשכת המוחין.

תלמיד: האם כל המערכת לא פועלת כך שרק החיסרון של התחתונים תמיד מפעיל הכול?

כן, אבל יכול להיות שהחיסרון של התחתונים לא מספיק חזק כדי למשוך למקומם.

תלמיד: אז מה המטרה של זיווג כזה?

יש הרבה דברים. אנחנו קוראים את מה שהוא כותב ומבינים ככל שיכולים להבין. כנראה שיש מקום כזה, שיש מצב כזה, שעושים זיווג, התעוררות למעלה, אבל אין כוחות להמשיך אותם למטה. את זה לומדים.

"92. רב פעלים הוא מקבצאל, אילן הגדול והמכובד. הגדול מכל. מאיזה מקום יצא? מאיזה מדרגה בא? חוזר הכתוב ואומר, מקבצאל, מדרגה עליונה וסתומה, שעין לא ראתה אלקים זולתך. מדרגה, שהכול בה, והיא אוספת בתוכה מהאור העליון, וממנה יוצא הכול.

ביאור הדברים. הנוקבא נקראת עתה בשם מקבצאל, כי רב פעלים הוא מקבצאל, שהנוקבא מקבצת בתוכה האורות כולם בבת אחת מן היסוד, הנקרא משום זה רב פעלים. הקומה, היוצאת על הזיווג הזה, נקראת האילן הגדול והמכובד, שיוצא מן היסוד, ובא אל הנוקבא.

וכדי להראות לנו את איכותה של הקומה הגבוהה הזו, מאין היא יוצאת ובאה, כתוב, מקבצאל, שהאור העליון מקבץ אותם ביסוד, ומשפיע אותם לנוקבא. ונקראים שניהם יחד בשם מקבצאל.

והיא מדרגה עליונה וסתומה, שעין לא ראתה אלקים זולתך. כלומר, שהמדרגה הזאת, היוצאת מהזיווג הזה, נקראת בשם, עין לא ראתה אלקים זולתך. ובמדרגה זו נמצא כל התיקון, בזמן השלמות האחרונה, וע"כ הוא נבחן למדרגה שהכול בה.

כי קיבץ בתוכה מכוח האור העליון, כל הטוב והאורות העליונים, מכל 6000 שנה בבת אחת. וחידש אותם באור העליון. ולפיכך נאמר, שממנה יוצא הכול. כי ע"כ יוצאת ונגלית עתה כל השלמות המקווה."

"93. והוא ההיכל הקדוש הסתום, שכל המדרגות נאספות וסתומות בו. ובגוף אותו ההיכל נמצאים כל העולמות, וכל הצבאות הקדושים ניזונים ממנו ונמצאים בקיומם.

ראש דעתיק יומין עצמו, הוא ההיכל הקדוש והסתום, שכל המדרגות שבכל העולמות מקובצות ונעלמות בתוכו. ומתבאר בזה, איך התהווה והתאפשר הזיווג הגדול הזה של גמה"ת, שיהיה כולל בתוכו כל המדרגות והקומות, שיצאו בזו אחר זו ב-6000 שנה, ולחדשו ולהוציאו בבת אחת.

כי אותו הראש דעתיק יומין הוא ההיכל הקדוש הסתום, שכל המדרגות נאספות וסתומות בו. כלומר, שבמשך ימי העולם, שהמדרגות הן בעלייה ובירידה. כי אחר שמתגלה המדרגה, חוזרת ומסתלקת בסיבת חטא התחתונים, הנה בעת הסתלקות המדרגה, אינה נאבדת, אלא עולה למעלה לראש דעתיק ונעלמת שם. ובדרך זה הוא הולך ומקבץ בתוכו כל קומה ומדרגה, המתגלה בעולמות. והן באות שם בזו אחר זו, ומתקבצות ונעלמות בתוכו, עד הגיע העת של גמה"ת, ואז מחדש אותן ומוציא אותן בבת אחת.

ובגוף אותו ההיכל נמצאים כל העולמות, כי אותו ההיכל הקדוש הסתום, הנקרא ראש דעתיק יומין, הוא נבחן בכל משך 6000 שנה, לא ידע ולא נודע. וע"כ, הגם שהוא הולך ומקבץ לתוכו כל האורות המתגלים בעולמות, לא נגלה משהו מהם עד גמה"ת. ונמצאת כל מדרגה אחר העלמתה בסיבת פגם התחתונים, כי עלתה לראש דעתיק ונעלמה שם, שכל המדרגות נאספות וסתומות בו.

אמנם הגוף דעתיק יומין, מפה דראש שלו ולמטה, מלובש בחמישה פרצופי אצילות, ומאיר על ידיהם לכל העולמות. ואין הארה קטנה או גדולה, זולת הבאה מגוף דעתיק יומין.

ובגוף אותו ההיכל נמצאים כל העולמות. כי הגוף דעתיק יומין מתלבש בכל הפרצופים שבאבי"ע. ונמצאים כל העולמות כולם מלבישים עליו, והם קיימים עליו. שכל מציאותם והארתם ממנו באים.

וכל הצבאות הקדושים ניזונים ממנו, ונמצאים בקיומם. הן האורות, הבאים להחיות העולמות, הנקראים מזונות והן האורות הבאים למוחין דגדלות, כולם הם נמשכים מגוף דעתיק יומין. וכנגד השפע להחיות העולמות, נאמר, וניזונים ממנו, כלומר מזונות. וכנגד המוחין דגדלות, נאמר, ונמצאים בקיומם. כי המוחין מעמידים לכל פרצוף בשיעור הגובה המיוחס לו."

שאלה: התחלנו לקרוא את הזוהר במפגשים שלנו, לפעמים קצת מהר. האם עוזר לקרוא את הזוהר בצורה יותר איטית שיהיה אפשר להתמקד בו יותר, או לקרוא בצורה יותר מהירה ולעבור כך על כל הטקסט?

זה לא חשוב, גם כך וגם כך זה טוב. טוב שאתם עוברים על הזוהר ואפילו כמה פעמים על אותם טקסטים בצורה מהירה או איטית, הכול משאיר רושם ומתקבץ בכם. אני שמח לשמוע את זה.

שאלה: מי מזמן עלינו את האורות הנעלים הלא נודעים שמזככים את החומר של החמור, האם זה הרצון לקבל שקורא להם או האור עצמו שמושך אותנו קדימה?

האור עצמו שנמצא במדרגה העליונה הוא שמשתוקק לרדת בכל המדרגות ולהתלבש בנו וכך לסדר אותנו בגמר התיקון.

שאלה: איך המחשבה שלנו בזמן השיעור יכולה לשרת את הרצון להרגיש את הזוהר?

הכול תלוי רק במחשבה שלנו, כמו שכתוב "הכול במחשבה יתבררו".

תלמידה: אבל המחשבה לפעמים מתפזרת, הולכת לכל מיני מקומות.

אז תחזיקי אותה כך שהיא תהיה מכוונת לבורא, לקשר עימו, שתתלבש בכל אותם מערכות ופרצופים שאנחנו לומדים עליהם, תנסי לקבץ את ריכוז המחשבה שלך לזה, ואז תתחילי לראות שככל שאת מתרכזת, כך את מרגישה מלמעלה שינוי בהשפעה העליונה.

תלמידה: האם לנסות להיות בתוך הטקסט ולהרגיש שאנחנו שם עכשיו, שזה מה שקורה לנו?

כן.

שאלה: מה ההבדל בין פרצוף עתיק לעתיק יומין.

אין הבדל.

תלמיד: האם בזוהר אנחנו לומדים את ההשתלשלות של האורות מלמעלה למטה או מלמטה למעלה?

את ההשתלשלות שלהם מלמעלה למטה.

שאלה: האם אמור להיות מ"ן מהתחתונים שיזמין את גמר התיקון או שזה תהליך מצטבר?

גמר התיקון הוא תהליך מצטבר.

שאלה: מה הן אותן דרגות שלכאורה מתגלות ואחר כך נסתרות שוב בראש דעתיק?

הן לא נעלמות, הן מצטברות ובגמר התיקון כולן מופיעות.

שאלה: בסעיף 93 כתוב "הן האורות הבאים להחיות העולמות הנקראים מזונות". איך אורות יכולים להיות מזונות?

האורות ממלאים את הכלים ולכן הם מזונות. דווקא האורות הם המזונות.

שאלה: בתחילת סעיף 93 כתוב "והוא ההיכל הקדוש הסתום, שכל המדרגות נאספות וסתומות בו. ובגוף אותו ההיכל נמצאים כל העולמות, וכל הצבאות הקדושים ניזונים ממנו". איך יכול להיות שכתוב שהכול סתום, ולפני זה גם כתוב שהמוחין לא נמשכים למטה, ולעומת זאת כתוב שהכול ניזון ממנו וכן מאיר?

יש כאן כאלה מקרים שהאורות לא נמשכים אבל הם מתגלים למטה, לא לפי המשכתם למטה אלא לפי התאמת הכלים. זה כמו שנאי באלקטרוניקה, בחשמל, אומנם אין קשר ביניהם בצורה חשמלית ישירה, אבל יש קשר בין הסלילים על ידי השדה האלקטרומגנטי, השדה החשמלי. יש הרבה צורות התקשרות בין הפרצופים, עוד נלמד את זה.

תלמיד: אולי כל מה שאנחנו מרגישים במשך ששת אלפים שנה זו השראה מאותה נקודה, לא המשכה ישירה, אלא כמו שדה כזה שמקרין.

כן.

שאלה: קראנו בזוהר מאה עמודים ושמתי לב שהוא כותב רק על עולם האצילות, לעומת תע"ס ששם בכרך הראשון בכלל לא נוגעים באצילות. האם נמשיך כל הזמן לעסוק רק בעולם האצילות? ולמה המיקוד הוא רק בו?

דבר ראשון - עוד לא סיימנו את הקדמת ספר הזוהר ויש שם עוד חומר. דבר שני - העיקר בשבילנו הוא ללמוד על ראש התיקונים שהוא עולם האצילות, וכך זה מודגש בהרבה מקומות, שלימודי אצילות זה מה שלומדים. דבר נוסף הוא שעולמות בי"ע, זה לא שהם בעצמם מבצעים ומייצרים, אלא לפי האורות שהם מושכים זה מה שקורה בהם.

תלמיד: שמתי לב במאמר הזה וגם במאמרים קודמים בזוהר, שבסוף כל התיקון יש איזה רגע ששם הכול קורה, כל המהלך של ששת אלפים שנה הוא רק הכנה למשהו שיקרה בסוף.

וודאי שזה כך. למה זה צריך להיות אחרת?

תלמיד: זה מעניין, כל מה שאנחנו עושים זה רק הצטברות ובסוף צריך לקרות משהו.

כל ששת אלפים השנה נקראים ערב שבת וגמר התיקון נקרא שבת. מי שהכין את עצמו בערב שבת הוא יאכל את זה בשבת.

שאלה: האם אפשר לאבד דרגת נבואה או את אותה נשמה גבוהה שעוזרת לנו?

לא. בדרך כלל מעלים בקודש ולא מורידים בקודש. ואם מורידים, אז אלו כבר מקרים מאוד מיוחדים, מאוד מאוד לא רגילים.

שאלה: האם כל מדרגה נולדת מזיווג והאם כל תיקון הוא תוצאה מהזיווג, ואם כן מה תלוי בנו בהקשר הזה?

כל מדרגה ומדרגה דורשת תיקון משלה. ככל שהמדרגה עליונה יותר כך היא דורשת תיקון גדול יותר ואז דרכה עוברים האורות ומתקנים גם מדרגות תחתונות יותר. וההיפך, ככל שמבקשים מלמטה, מהמדרגה התחתונה ביותר, האור צריך להגיע ולתקן מהמדרגה העליונה ביותר, כי לתיקון תחתון יותר גרוע צריכים אור עליון יותר גבוה.

שאלה: אם אני מסופקת ועומדת במקום אז התהליך נעשה יותר איטי, אני פשוט מקבלת, אבל אם אני מחפשת עוד חיסרון עם החברות זה כבר נקרא למשוך אור עליון יותר, את אור החוכמה שכבר מפתח את המדרגה הבאה?

כן.

תלמיד: אתה כל הזמן אומר שהכול מתברר במחשבה. מה יש במחשבה שהיא מבררת עבורנו את הכול, איך אנחנו מתקשרים למחשבות האלו?

המחשבה מחברת את הרגשות, ולכן כך ביחד הם מתקנים את האדם.

שאלה: אמרת שניתן כל רגע לעורר את גמר התיקון, מהי עוצמת הרצון שמסוגלת לעורר את גמר התיקון?

אני לא חושב שכבר יש לנו הזדמנות כזאת, אבל להתקרב לזה בהדרגה אנחנו כן יכולים, לכן להשתדל להתחבר. מה זה גמר התיקון? גמר תיקון זה גמר התיקון של השבירה, זאת אומרת אנחנו צריכים להתחבר בצורה כזאת שכבר אין דרגה יותר גבוהה מזו. אבל בכל פעם שאנחנו רוצים להגיע למצב ש"אין דרגה יותר גבוהה מזו", אנחנו מעלים את עצמנו יותר ויותר וכך צעד אחרי צעד אנחנו מעלים את עצמנו לגמר התיקון.

שאלה: מהו אותו היכל שבו נמצאים כל העולמות?

זו מדרגת רב המנונא סבא. עוד מעט נקרא על זה שוב.

שאלה: האם האורות מעוררים נשמות או להיפך?

החסרונות שלנו, מ"ן, מעוררים את הנשמות והנשמות מעוררות את מקורות האור העליונים שבאים ומתקנים אותנו.

שאלה: מהי נשיקה ברוחניות?

זיווג מיוחד. יש שלוש דרגות לזיווג, חיבוק, נשיקה וזיווג - נפש, רוח, נשמה, ובצורה כזאת אנחנו מתקדמים. נפש, רוח, נשמה, שזה חיבוק, נישוק וזיווג.

שאלה: אז מהו בדיוק זיווג של גמר התיקון?

זיווג של גמר התיקון הוא שכל הרצון לקבל מסוגל להיות תחת כוונה בעל מנת להשפיע בכל העומק שלו.

שאלה: מהו בדיוק אור חכמה ומהו אור חסדים? מהי הפעולה המרכזית שלהם על האדם?

אור החסדים זה אור של תיקון הכלים, אור החכמה זה אור של מטרת הבריאה, מילוי הכלים. אנחנו צריכים על ידי אור החסדים להכין את הכלי לקבלת אור החכמה.

שאלה: כיצד ועל פי מה נקבעת רמת התיקון, האם זה תמיד מהגרוע ביותר?

נגיד שכן.

שאלה: אנחנו לומדים שהצדיק הוא זה שמצדיק את הבורא. מה פירוש הצדיק בעולם האצילות, האם יש לו אותן סיבות להצדיק את הבורא?

צדיק זה מי שמצדיק את הבורא בכל מקום, בכל מקרה. יש כמה מיני צדיקים, "צדיק שאינו גמור", ו"צדיק גמור".

שאלה: האם אנחנו מזהים את מוליך החמורים שלנו רק אחרי שהוא כבר הלך והאם הוא ממשיך ללוות אותנו בכל זאת?

מוליך החמורים לא עוזב אותנו, הוא מוביל אותנו עד גמר התיקון.

שאלה: אנחנו לא מורידים בקדושה, אבל מה קורה כשחברים עוזבים את הדרך, הם לא מורידים בקדושה?

הם יצטרכו להצטרף אלינו בעתיד. אי אפשר כך לעזוב ולא לגמור שום דבר, כל נשמה חייבת לקיים ולמלא את תפקידה ולהתחבר עם יתר הנשמות עד גמר העבודה השלמה של כולם.

שאלה: ייעצת להחזיק את הריכוז בזמן קריאת הזוהר כשהמחשבה מתפזרת. איך לעשות את זה?

להזכיר זה לזה, לעשות כל מיני תרגילים ביני לביני, כדי שאנחנו לא נירדם ולא נתנתק אחד מהאחר, אלא ככל האפשר כל אחד לא יהיה מחובר לטקסט של הזוהר, אלא מחובר לחברים, ואז עם החברים יחד מתחברים לספר הזוהר.

סתם להתחבר לספר הזוהר אין בזה סגולה גדולה, אבל להתחבר בינינו ויחד כולנו להתחבר לספר הזוהר, זאת באמת פעולה מאוד מאוד משמעותית.

שאלה: איך צריך להיות זיכוך הכלי כך שהאורות העליונים יתעוררו מלמטה?

האורות עליונים מתעוררים על ידי פנייה מלמטה, כשהפנייה מתואמת, דומה לטבע של האורות. האורות רוצים לבוא ולהשפיע ולמלא את הכלים, וכך גם אנחנו צריכים לפעול.

שאלה:. האם להכיר את המחמר, את מוליך החמורים ולדרוש שהוא ילך לפנינו, זו תוצאה של השגת דרגת תיקון מסוימת של החמור?

כן.

שאלה: האם יש הבדל בין האור המחזיר למוטב שיורד אלינו מלמעלה ומטביע בנו את השינויים לבין מוליך החמורים?

לא, זה אותו דבר.

קריין: 94.

94". שני מקדשים היו קיימים וניזונים בגללו, מקדש ראשון ומקדש שני. כיוון שהוא הסתלק, נמנעה ההמשכה, שהייתה נמשכת מלמעלה. ונחשב, שכביכול, הוא היכה אותם, והחריב אותם, וכילה אותם. כמ"ש, הוא היכה את שני אריאל מואב.

פירוש. אחר שהארת הגוף דעתיק יומין הסתלקה, השפע שנמשך ממנו מלמעלה נפסק. וע"כ נחרבו שני מקדשים. ונמצא, שכביכול, הוא היכה אותם, והחריב אותם, וכילה אותם.

הנה הדברים האלו עמוקים מאוד, כי משמע שבסיבת גילוי קומת הזיווג הגדול דראש דעתיק יומין, הסתלקה הארת הגוף דעתיק יומין מכל העולמות. וע"כ נחרבו המקדשים. וכל האורות, שהיו מאירים לישראל, כולם חשכו.

וכל התיקונים סובבים רק על בחינה ד', מלכות ונוקבא דז"א, פרצוף ב"ן. כי מכוחה הייתה שבירת הכלים, וכן חטא של עצה"ד. שכל עבודת הצדיקים ב-6000 שנה, הוא לחזור ולתקן אותה, כמו שהייתה מטרם שבירת הכלים, ומטרם החטא של אדה"ר. שאח"ז יתגלה הזיווג הגדול דראש דעתיק יומין, המבער את הקליפות והס"א לנצח, כמ"ש, בילע המוות לנצח. וכיוון שהב"ן כבר נתקן לנצח, ואינו צריך עוד לשום תיקונים, הנה אז ישוב הב"ן להיות ס"ג, ובזה נגמר כל התיקון.

אמנם בינתיים, אחר הזיווג הגדול דעתיק יומין, ומטרם שיבת הב"ן להיות ס"ג, יש עניין הסתלקות הארת גוף דעתיק. שבסיבת הסתלקותו, חרבו שני בתי מקדשים, שתי בחינות המוחין, המאירות בשני מקדשים. מוחין דאו"א עילאין, שמאירים בבית ראשון, והמוחין דישסו"ת, שמאירים בבית שני. וכל האורות של ישראל נחרבו והסתלקו. אשר כל אלו החורבנות, הם התיקונים האחרונים, המשיבים את הב"ן להיות ס"ג, שהוא כל הנרצה.

ואז יחזרו וייבנו שני המקדשים בידי שמיים, ממסך דבחינה ב', בינה. כלומר, ע"י המסך דס"ג דא"ק, שמלפני צ"ב, הנקי מכל צמצום, אלא רק מידי שמיים, כמ"ש, כי חפץ חסד הוא.

ואז שני המקדשים יתקיימו לנצח, ויהיה אור הלבנה כאור החמה, בינה עילאה, שהיא עתה האור של ז"א, חמה. ואור החמה יהיה שבעתיים, כאור שבעת הימים, כז"ת דעתיק יומין, שמהן נמשך האור לאו"א, שהאצילו שבעת ימי בראשית. כי ז"א, החמה, ישוב להיות ע"ב, שבתוכה האור דגוף דעתיק.

וטעם הסתלקותו של גוף דעתיק, מטרם אלו התיקונים, הוא כי אין יותר בע"ס אלא שתי נוקבאות, בינה ומלכות, ס"ג וב"ן. ונמצא, אחר הזיווג הגדול דעתיק יומין, שהתבטלה הב"ן, והתבטל עימה גם מסך דס"ג. וזה מטעם התיקון, הנעשה בגוף דעתיק, לשתף הבינה והמלכות זו בזו, בשיתוף מדה"ד במדה"ר. שמכוח השיתוף הזה, האציל לפרצוף א"א דאצילות. וכל פרצופי אבי"ע יצאו והתקיימו, רק במלכות הזו, המשותפת והממותקת במדה"ר, בינה.

ולפיכך, כיוון שהתבטל המסך דב"ן, התבטל עימה המסך דבחינה ב', שהוא המסך דס"ג, בהיותם כרוכים יחד כאחד. וכיוון שהתבטלו בחינת הנוקבא והמסך, א"כ נפסק הזיווג עם האור העליון, וע"כ כל הארת הגוף דעתיק, שהייתה על המסך המשותף במדה"ר, הסתלקה לגמרי. וממילא נחרבו כל המאורות, שמהמסך ולמטה, הנמשכים מגוף דעתיק.

וכמ"ש, הוא היכה את שני אריאל מואב. שני מקדשים היו קיימים וניזונים בגללו, מקדש ראשון ומקדש שני. כיוון שהוא הסתלק, נמנעה ההמשכה, שהייתה נמשכת מלמעלה. כי מתוך שהתבטל הב"ן, מכוח הזיווג הגדול דעתיק יומין, התבטל עימו גם הס"ג, המסך דבחינה ב' עצמו. וכיוון שאין המסך מוכשר לזיווג, נפסק ע"כ האור העליון, שהיה ההמשכה, שהייתה נמשכת מלמעלה, והוא נפסק מטעם ביטול המסך.

הרי שמסיבת הזיווג הגדול שנעשה בראש דעתיק יומין, פסקה והתבטלה השפעת האור מגוף דעתיק יומין, כי הזיווג של הראש ביטל המסך דב"ן. וכיוון שעד עתה, היה המסך דב"ן מחובר עם המסך דס"ג בגוף דעתיק יומין כאחד, לכן התבטל גם המסך דס"ג. וכיוון שאין מסך לזיווג דהכאה, אין מקום לאור העליון להשפיע שם."

שאלה: אתה מלמד אותנו שהקבלה קיימת כ-2000 שנה במחוזותינו. איך הקבלה פעלה בעם ישראל בזמן בתי המקדש?

זה נושא רחב ועמוק מאוד, אני לא חושב שעכשיו אני יכול לספר עליו. נבקש מאנשי התוכן שיכינו חומר על זה ותוכלו לקרוא. אני לא חושב שאנחנו צריכים להשקיע בזה זמן בשיעורים שלנו. אנשי התוכן יחשבו מה לעשות ואיך להגיש לכם חומר על זה.

שאלה: האם כדי ללמוד את הזוהר נדרש להקפיד על המאמץ להתחבר בזמן השיעור, או שנדרשת הכנה מיוחדת לפני הלימוד?

גם לפני הלימוד וגם בזמן הלימוד אנחנו צריכים להשתדל להיות מחוברים, כי הזוהר מתגלה בחיבור, זה ברור. כל הקדמות הזוהר, כל החומר הזה, מביאים לאדם ודורשים ממנו רק חיבור כדי לחזור להיות מערכת אחת. אין מטרה אחרת ללימוד חכמת הקבלה וללימוד הזוהר בפרט.

שאלה: ככל שנתקדם יותר, האם כדי להחזיק בכוונה תידרש מאתנו עבודה מאומצת יותר על החיבור במשך היום?

כן, ודאי. אנחנו עוד נדבר ונלמד על זה, אנחנו נכנסים לזה עוד קצת כל פעם, אבל בלי הרבה לחץ, אנשים צריכים להתרגל לזה בהדרגה.

שאלה: מה הכוונה ל"חצי זכאי"?

"חצי זכאי" ו"חצי חייב" אלו מצבים באדם שהולך לתקן את עצמו. בחצי הוא מצליח ובחצי הוא עוד לא מצליח.

שאלה: מה הקשר בין חורבן המקדשים לבין חטא עץ הדעת?

חטא עץ הדעת הוא חטא של התיקון הכללי שבלעדיו התיקון הוא בלתי אפשרי. ולכן הכול מתחיל מחטא, משבירה, עד שאנחנו מתקנים אותו ומגיעים לגמר התיקון.

תלמיד: ומה זה חורבן המקדשים? איך זה קשור?

עד שלא נחרבו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני, אי אפשר היה לעשות תיקונים. צריך היה להיות זיווג על אור החסדים ואחר כך זיווג על אור החכמה, שבירה של כל הזיווגים האלה, ואז אפשר לתקן אותם, להביא אותם מהשבירה, עד שהם מיתקנים ויכולים להחזיק את אור גמר התיקון, גם אור חסדים וגם אור חכמה במלואם.

תלמיד: האם מקור השנאה בין בני האדם בכל העולם הוא תוצאה של חורבן המקדשים?

כן. הכול תלוי בזה.

(סוף השיעור)