שיעור הקבלה היומי18 нояб. 2023 г.(צהריים)

חלק 1 שיעור בנושא "איש ואישה זכו, שכינה ביניהם"

שיעור בנושא "איש ואישה זכו, שכינה ביניהם"

18 нояб. 2023 г.

שיעור צהריים 18.11.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

איש ואישה זכו, שכינה ביניהם – קטעים נבחרים מן המקורות

הנושא הוא מאוד חשוב. לא מן הסתם כתוב "איש ואישה שכינה ביניהם". אם זוכים לחיבור הנכון, אז הם מגלים בניהם את השכינה. יש על זה עוד הרבה דברים שכתובים, ואנחנו צריכים להבין למה המקובלים שמים כל כך לב לקשר בין איש ואישה.

שאלה: פעם כשהיינו קבוצה צעירה ורק התחילו זוגות להתקרב, היינו מדברים על הנושא הזה המון.

זה היה אקטואלי. האם גם היום?

תלמיד: איש ואישה זה תמיד אקטואלי, לכן אני שואל. אנחנו המון זמן לא דיברנו על החשיבות של זה, ולפעמים לצערנו גם רואים תוצאות מזה שלא מדברים, זה מוזנח.

יכול להיות שאלו התוצאות מזה שלא מדברים. לכן כדאי, כמו שעכשיו נגיד, לעשות פעם בכמה זמן שיחות על זה. בשיחות האלה, לא שאני אעביר את החומר ולי יש את הניסיון, אלא אתם ברוך ה' היום לא כמו שהייתם פעם, אתם בעלי ניסיון וגדלתם, אז קדימה, נדבר כבר בצורה אחרת.

קריין: קטע ראשון.

"דרש רבי עקיבא, "איש ואישה – זכו שכינה ביניהם, לא זכו – אש אוכלתם"."

(מסכת סוטה י"ז, ע"א)

זה לא כל כך יפה לשמוע מה קורה אם לא זכו, אבל זה מה שקורה לנו. בחיים שלנו עלינו לדאוג איך בכל זאת להיות בחיבור. אנחנו חיים הרבה זמן, לא כמו פעם. פעם חיו סביב 50 שנה נגיד, היום אנשים חיים 70-80 ואפילו יותר שנים, וחיים יחד, לכן זו בעיה. זו בעיה לשמור על הקשר היפה והנכון ביניהם במשך כל השנים, עם הילדים, עם הנכדים, עם כל מה שמרגישים ונפגשים בחיים.

אומר רבי עקיבא, "איש ואישה - זכו שכינה ביניהם, לא זכו - אש אוכלתם". זה באמת כמו שאנחנו רואים בחיים.

שאלה: קודם כל תודה על השיעור הזה, הוא נראה לי מאוד חשוב לכולנו. מה זה זכו?

זכו לחיבור, זכו להיות כאחד, ואז שכינה ביניהם.

תלמיד: אבל אנחנו רואים מציאות שהרוב לא זוכים, אז מה זה "אש אוכלתם"? איך מתמודדים עם הדבר הזה?

האם באמת הרוב לא זוכים?

תלמיד: האם אתה רואה איש ואישה ששכינה ביניהם? אני לא רואה.

אתה לא רואה שכינה שמתעוררת בין שניהם, אש כן, אבל שכינה לא.

תלמיד: לכן אני שואל. אני מניח שזו חוקיות כזו, לכן אני אומר, עובדים על הקשר, עובדים על החיבור, כמו גם עם החברים, אבל לא זוכים מיד ולא תמיד זוכים. ואז צריך להתמודד עם מצבים כאלה שהוא מכנה אותם "אש אוכלתם", אלו מצבים לא פשוטים.

אני מסכים איתך. אבל עלינו להבין שלהחזיק את החיבור בשביל הילדים, כדי לשמור את המשפחה, זו חובתנו, ככל האפשר.

תלמיד: אלו עוגנים שהטבע סידר לנו, שמחזיקים גם אנשים בחוץ וגם אותנו אני מניח. אבל בדרך שלנו, כשיש חשיבות המטרה, כשאנשים הולכים בדרך עם עשיריות ועם שיעורים, כשמבינים שהמטרה היא חיבור וקשר מיטבי גם בתוך הבית, הבורא כל הזמן מסדר והופך.

כן, הוא עושה תרגילים.

תלמיד: אין ספק שהחברה הזו היא מאוד מיוחדת ותומכת בצורה ישירה או עקיפה, והיא מאפשרת לאנשים לשרוד את האש הזו. האם יש איזו עצה, כלים להתמודד עם המצבים האלה שמגיעים בתוך הבית?

כלים איך לשרוד הם סבלנות וויתור. זה מה שרב"ש היה אומר, ויתור וסבלנות. אני חושב שזה אפשרי, איכשהו, אבל צריכים להחזיק. אם זוג צעיר שמתחתן חותם ממש שהם מחזיקים את המשפחה, אז הם יכולים לעשות את זה. אומנם זה לא פשוט, זה קשה, הבורא משחק איתנו ושם לנו כל מיני מכשולים בדרך, אבל זה אפשרי. רב"ש אמר שהעיקר הוא ויתור. אתה צריך לדעת שלפני שאתה שומע, לפני שאתה פותח את הפה, אתה מוותר.

שאלה: מהי מטרת הזוגיות?

מטרת הזוגיות היא לחיות יחד, להוליד ילדים, לקיים את הבית ולהמשיך דור.

תלמיד: אחרי שהילדים גדלים שהם בעצם עיקר הקשר בין בני הזוג, מה אז?

כשהילדים גדולים כבר, אז ההורים כבר התרגלו לחיות כמו שהם חיים, אני לא חושב שאז יש כל כך סכנה.

תלמיד: מה צריך להחזיק את הקשר אחר כך? מה מחליף את הטיפול בילדים? מה צריך להחזיק קשר בין בני זוג? מה היסוד שם?

הרגל, חוק, ורצון הבורא שכך נחזיק ונחיה.

תלמיד: אתה אומר שזוגיות היא דבר ארוך, קשה, מצריך הרבה סבלנות וויתורים.

זה לא כמו שהיה בזמני רבי עקיבא, שאז חיו עד ארבעים, חמישים שנה. אבל בזמננו, כן.

תלמיד: בשביל מה להשקיע בזוגיות? מה הרווח בזה?

קודם כל כי זה רצון הבורא. אני מבין מצד חכמת הקבלה שזה ניתן כטיפול לאדם שיטפל בעצמו, שיתקן את עצמו, שיוותר לבן או לבת הזוג. בעיקר כלפי אישה צריך להיות ויתור מצד הגבר. להשתדל בכל זאת לעשות כאלו תנאים שהם יוכלו להמשיך.

תלמיד: מה הופך את העבודה בין בני זוג לשדה עבודה רוחני?

שהם יודעים בשביל מה הם מתקיימים. אם הם מחזיקים את הקשר ביניהם כדי בסופו של דבר לגלות את השכינה, אז הם כבר זוג רוחני.

תלמיד: ומה מביא את האיש והאישה לזכות ביניהם?

תמיכה. תמיכה הדדית. שכל אחד, לא שהוא אוהב את האחר או לא אוהב את האחר, הוא מרגיש למעלה מהכול, שהוא חייב לתמוך בבן או בת הזוג, כדי ששניהם ישיגו איזו דרגה רוחנית.

תלמיד: בין בני זוג אפשר לגלות את הבורא כמו שמגלים בעשירייה?

זה משהו אחר. אני לא יכול אפילו להגיד מה כל כך שונה. אנחנו עוד נדבר היום, אולי תהיה אפשרות להביע מה ההבדל בין גילוי הבורא בעשירייה לבין גילוי הבורא בין איש לאישה.

תלמיד: השבוע בשיעור צהרים בנושא ברית, אמרת שלבני זוג יש עזרה גדולה מאוד מהבורא והם באמת יכולים להשיג הרבה, אם בו זמנית הם יעזרו אחד לאחר ברוחניות.

כן.

תלמיד: מהי עזרה ותמיכה רוחנית הדדית?

שכל אחד נותן דוגמה קודם כל אחד לאחר, עד כמה הוא מחזיק את האחר. דבר שני, שכל אחד מראה לאחר עד כמה הוא מוכן לוותר, לבטל את עצמו, לוותר לאחר, ועד כמה חשוב לו להיות בקשר הדדי, מפני שבלי הקשר הזה, לא יכולים להגיע לגילוי השכינה, "איש ואישה שכינה ביניהם".

שאלה: אני נשואה כבר 55 שנה לאותו בן אדם.

ברוך ה׳.

תלמידה: עד היום מאוד אהבתי את המשפט "איש ואישה זכו, שכינה ביניהם", וגם כתבתי אותו כברכה לחתן וכלה לחתונה, ופתאום עכשיו אני מתקוממת נגד המילה "זכית". מה זאת אומרת זכיתי? התייגעתי, 55 שנה כל יום מחדש, ליצור את הקשר הזה ולוותר ולוותר. זאת אומרת, "יגעת ומצאת תאמין", האם אין משמעות ליגיעה שלי?

צריך לשאול את בעלך, אני לא יודע.

תלמידה: למזלי הטוב, גם הוא בדרך, אז באמת יותר קל, יש לנו חיים עם משמעות שונה מזו של זוג שאין לו שום קשר לדרך. אבל אני בכל זאת רוצה לברר את עניין הזכייה, למה זכיתי ואנשים אחרים לא, יש כאן נעלם?

את זה כבר תדעי אולי אחר כך, יכול להיות שלא במשך החיים. אבל זה טוב.

שאלה: לפעמים זוגות נכנסים למצב של זלזול הדדי, כשאחד מבני הזוג חושב שהאחר מזלזל בו והאחר חושב שמזלזלים בו ונכנסים ללופ כזה. אמרת שאם יש חשיבות של הילדים והכול, אז הם יצליחו. אבל בעשירייה, אנחנו נפגשות שלוש פעמים ביום ומדברות ועובדות על הקשר, לכן נראה לי שאם זוג לא מרגיש תענוג, שמחה וחברות בקשר, גם אם יש להם ילדים, הם לא יצליחו. מה דעתך על זה?

קודם כל, אני לא חושב שזה נכון אם אנחנו מדברים על הזוגות שלנו, אלא אני חושב שהעיקר זו ההתחייבות. העיקר זו חשיבות הקשר, מפני שלכך מצפה מהם הבורא. לפי זה הם שקולים. הבורא שוקל אותם לפי כמה הם יכולים לוותר. גם רב"ש לא פעם אמר, מה הכי חשוב בזוגות? ויתור. זה לא חשוב אם אני אוהבת, הוא אוהב, הוא ככה, אני ככה, הילדים באמצע, אלא החשוב זה וויתור. עוד לפני שמישהו פותח את הפה, השני מכין את עצמו לוויתור.

תלמידה: מה נותן לאדם את הכוח לוותר ולהתחייב לאורך זמן?

הוא מקבל על זה את העולם הבא, שכינה ביניהם. מה יכול להיות יותר?

תלמידה: בעשירייה אנחנו מרגישות גם הרבה שמחה וחום. האם זה משהו שאמורים להרגיש גם בזוגיות כשעושים את פעולת הוויתור?

כן, אבל לאו דווקא הכול הולך יפה וטוב.

תלמידה: זאת אומרת, יש גם מצבים מאוד קשים, אבל מה שנותן את הכוח זו ההתחייבות לוויתור?

כן. זה לוקח לפעמים הרבה שנים עד שמבינים שחוץ מוויתור אין בעצם שום דבר.

שאלה: מה זה "זכו"? זה מזל מלמעלה, או תוצאה מעבודה?

תוצאה מעבודה.

תלמידה: אתה אומר וויתור, והרבה פעמים אנשים מוותרים ומרגישים, "בסדר, ויתרתי".

זה לא כך, כך את חושבת.

תלמידה: אז מהו הוויתור העמוק, שממש מקרב בין אנשים, מזמין את השכינה. איך מבצעים אותו?

אני מוכן להסכים עם האחר, רק כדי שאנחנו לא נתרחק.

תלמידה: ואם אני לא מסכימה אתו?

אז אני לא בסדר.

תלמידה: אני צריכה לקבל את דעתו על פני דעתי, או לשמור על דעתי, להגיד מה אני באמת חושבת, ולהגיד שאני מוותרת?

תוותרי על דעתך ותהיי ככל האפשר קרובה לדעתו.

תלמידה: קשה מאוד.

זה קשה, תנסי, לפעמים אולי ילך לך. אולי.

תלמידה: אומרים שרק הבורא מזווג זיווגים, האם יש סיבה מיוחדת שהוא מחבר דווקא בין שני אנשים?

כשתפגשי את הבורא, תשאלי אותו.

שאלה: אנחנו יודעים שאנחנו אגואיסטים גדולים מאוד ובאמת זה רק מתפתח ככל שהזמן עובר. יש רגע כזה בסערת הרגשות בזוגיות שאנחנו אומרים כמה הבורא שונא אותי שהוא שם אותי בסיטואציה הזאת דווקא, אבל אנחנו יודעים שכלום לא יעזור חוץ מהכוח של הבורא. מה לבקש ממנו כשאני מרגישה כך?

שישנא פחות, לפי מה שאת אומרת.

תלמידה: זה האגו, ברור, אבל אם הוא לא ייתן לי כוח, לא יהיה לי כוח מעצמי. מה לבקש?

תבקשי, תתפללי, תשתדלי להתחיל, זה חשוב מאוד. רק אנחנו צריכים להבין שהעבודה היא עלינו. זו לא עבודה בתורה, במצוות, בכל מיני דברים גבוהים, אלא העבודה פשוט ביחס אחד כלפי האחר. אין כאן שום סיבה שלא נוכל בכל זאת להתקרב ולסדר את הדברים. אני יודע שזה ייקח כמה שנים, אבל בסופו של דבר נגיע למצב שאיכשהו מתקרבים, נכנעים וכך בונים מקום לשכינה.

שאלה: שמעתי ממך מספר פעמים שהבעל עבור האישה הוא ט' ראשונות.

לא נדבר כך, איש ואישה הייתי אומר שהם שווים.

תלמידה: האם אפשר לומר שהעשיריות של הגבר ושל האישה עוזרות ונותנות כוחות לבצע את ההתחייבות במשפחה?

אם הבעל והאישה מקבלים חיזוק מהעשיריות שלהם כדי להתחבר ביניהם, מה טוב.

שאלה: אני מבינה שהעבודה בין גבר לבין אישה מאוד חשובה לגילוי השכינה, אמרת שבלי זה אי אפשר לגלות את השכינה. עד לפני כמה חודשים הייתה לנו סביבה של זוגות, היינו נפגשים פעם בשבוע ועושים סדנה על תכנים של חיים חדשים וההרגשה הייתה טובה מאד, שזה ממש תומך בזוגות וגם הרגשתי שהעבודה עם התכנים שנתת בחיים חדשים על זוגיות, מעמיקה את ההבנה שלנו בדרך הרוחנית ותומכת בנו כקהילה. לצערי הדבר הזה התפרק, כי לא הייתה חשיבות. לא היה ברור אם חשוב להשקיע בנושא של זוגיות או מספיק שאנחנו עובדים בעשיריות.

זאת אף אחד לא יכול להגיד, כי אתם נמצאים יחד עם הצרות שלכם ואתם צריכים בעצמכם לראות האם אתם צריכים את זה או לא. אין מי שיכול להחליט, רק אתם.

תלמידה: אני חושבת שאם החברה הייתה נותנת חשיבות לנושא, אז לזוגות תהיה יותר מוטיבציה להשקיע.

בקיצור, את מבקשת שיהיה מישהו שיטפל בזה למעלה מכם.

תלמידה: לגמרי לא, אני חושבת שזה היה מאוד יפה, כי הזוגות בעצמם ניהלו את זה וכל זוג לקח על עצמו להעביר את התוכן. אבל כאילו דעת החברה לא הייתה ברורה לגבי הנושא הזה, אם זה משהו שחשוב בסדר העדיפויות הרוחני שלנו.

בסדר העדיפות הרוחנית זה חשוב מאוד.

שאלה: מה קורה אם אישה מרגישה חיסרון גדול לזוגיות ועדיין זה לא קורה. מה עליה לעשות והאם זה עלול להפריע לה להתקדם בדרך?

זה מפריע לה להתקדם בדרך, אמנם לא כמו שמפריע לגבר לא נשוי, אבל היא לא צריכה כל כך להצטער ולדאוג, אלא להשתתף בכל מה שיש בחברה וזה יעזור לה לסדר את הדרך.

שאלה: כשאנחנו עובדים בעשירייה אז מאוד ברורה המטרה - לגלות בורא בינינו. האם בזוגיות צריכה להיות אותה מטרה?

כן, אותה מטרה- לגלות בורא בינינו. אמנם אני לא יודע אם לגלות, כי יש כאלה זוגות שיש פער גדול ביניהם בכמה שהם משקיעים, כי גילוי הבורא לא תלוי בכמה שכל אחד מהם יודע ועובד בבחינה רוחנית, אבל זה בכל זאת חשוב.

תלמידה: ממש לדבר על כך בינינו שהמטרה של המשפחה היא לגלות את הבורא, השראת השכינה?

כן.

שאלה: על מה אני יכולה להתפלל בשביל לחזק את בעלי בדרך, מהי התפילה לבורא?

התפילה צריכה להיות במילים שלך - את פונה לבורא ומבקשת שהוא יעזור לבעלך להרגיש שיש לו צורך להתקדם יחד עם עוד מספר גברים, וכך הוא יתקדם.

תלמידה: איך העשירייה גם של הגברים וגם של הנשים יכולה לתמוך בזוג שמתרחק ואפילו שוקל להתגרש?

לדבר איתם. יש הרבה אפשרויות להביע את עצמנו עד כמה אנחנו נמצאים בלחץ מזה שהם רוצים להתגרש, עד כמה אנחנו דואגים שהם יישארו ויהיו בתוך החברה שלנו וכולי. צריך איכשהו להביע את זה, לעזור להם בבית עם הילדים, יש כאן הרבה אפשרויות.

שאלה: הרי הזוגיות היא הבסיס למשפחה. אז האם נכון להגיד שבן הזוג הוא האדם הכי חשוב בחיים שלי, כדי לתת דוגמא לילדים שלי, וליצור משפחה בריאה וטובה כדי ללכת בדרך הרוחנית? האם נכון לחשוב כך?

נכון, אני חושב שכן. אבל אני לא יודע מי כאן יותר חשוב, הבעל או האישה. אני חושב שהגברים יגידו שזה תלוי יותר באישה, והנשים יגידו שזה תלוי יותר בגבר. אבל זה באמת מאוד חשוב. אנחנו צריכים מאוד להעריך את האישה ככל שהיא יכולה לשמור על שלום הבית. זה מאוד חשוב, ולא פשוט.

שאלה: כשאישה מוותרת, קודם אני צריכה לבקש מהבורא שישנה את תפיסת המציאות שלי? ורק אחרי שהבורא יתקן את התפיסה שלי, אז אני אוכל לבקש על מה שדורש תיקון?

אני חושב שאת קצת מבולבלת. אני לא מבין מה בדיוק השאלה שלך.

תלמידה: אם אישה מסתכלת על בעלה, והיא רואה כאילו, שיש בו איזשהו חוסר תיקון, קלקול ביחס לכיוון.

כלפי המטרה הרוחנית?

תלמידה: כן. אם האישה חושבת שיש משהו שמפריע לבעלה להיות מכוון יותר נכון למטרה, משהו בהתנהגות שלו. מצד אחד, זו התפיסה שלי, ואני קודם כל מבקשת מהבורא לתקן את תפיסת המציאות שלי כלפי המצב. ואני לא יודעת אם מה שאני רואה זה באמת קלקול בבעלי.

כלומר קודם עלי לתקן את התפיסה שלי, ואם עדיין אני אראה את הקלקול הזה, רק אז לבקש מהבורא על התיקון של בעלי? כי אני לא יודעת אם אני המקולקלת, הוא המקולקל, או שנינו? מה סדר הבקשה

סדר הבקשה הוא קודם כל לתקן את עצמי עד שאראה שכל העולם כולו מתוקן, חוץ ממני.

שאלה: נניח אישה רואה שבעלה יושב כל ערב לשתות, עד לרמה שהוא משתכר, וזה פוגע בהתפתחות הרוחנית שלו.

רק זה?

תלמיד: נגיד, יכולתי לתת דוגמה אחרת.

אבל ככה ביניהם הכול בסדר?

תלמיד: כן. זה לא קשור לקשר ביניהם, אלא לדרך הרוחנית שלו. שניהם בדרך, שניהם לומדים, ולכל אחד יש עשירייה. היא מסתכלת, ורואה את הבעל יושב כל ערב עם חברים לשתות, ומגזים, מה שנקרא.

זה כבר משהו אחר, הוא עם החברים. תגיד בדיוק.

תלמיד: האישה רואה שבעלה יושב כל ערב לשתות יותר מדי, ואחר כך קשה לו לקום לשיעור. עם החברים, אולי גם בלי. היא רואה שיש לו בעיית שתייה. היא צריכה להגיד לעצמה "אני לא מתוקנת" או "אני צריכה להעיר לו". מה היא צריכה לעשות?

היא צריכה כנגד זה לדבר עם העשירייה שלו, ולהחליט מה עושים.

תלמיד: אבל אולי אלה הפגמים הפנימיים שלה שהיא רואה משתקפים עליו?

אבל אם היא תדבר עם גברים שנמצאים עימו בקשר, עם החברים שלו, הם ידונו, ואז ידעו אם זה באמת נכון או לא. בנוסף כדאי להשתדל לסחוב אותו לשיעורים, לכל מיני אירועים.

שאלה: אצלנו הכול בנוי על הביטול. גם בעשירייה, וגם במשפחה. שמעתי שצריך להתבטל, לא בפני הגבר, אלא בפני המטרה שלו. מה זה אומר להתבטל בפני המטרה שלו?

אם הגבר מכוון למטרה הרוחנית, אז האישה משתדלת לעשות הכול כדי שהגבר ישמור על אותו כיוון, ויתפתח.

שאלה: אמרת שהגברים יגידו שהנשים אחראיות, והנשים יגידו שהגברים אחראים. אני חושבת שהנשים אחראיות, כי הגבר הוא כמו ילד נוסף. ואנחנו מרגישות לפעמים שבא לנו להשאיר את הילדים יחד עם הילד הנוסף, ולברוח. איך לקבל כוחות וכל פעם להתגבר, לוותר, ולהתעלות? כי אנחנו יודעות שמתוך זה יש תיקון. אבל איך, מאיפה נקבל את הכוחות האלה?

תביאי למשפחה עוד מטפלת.

תלמידה: מה זאת אומרת, איזו מטפלת?

עוד אישה שתטפל בבעל, בילדים. מה את רוצה לשמוע ממני?

תלמידה: עצה.

זאת עצה.

שאלה: האם בן הזוג צריך לדעת על הביטול של הצד השני?

הם צריכים להרגיש את זה, אבל לדעת, זה דווקא לא חשוב.

שאלה: מה קורה כשצד אחד בזוגיות עובד עבור האלוהות? האם זה יכול לעבוד?

יכול להיות, אבל בכל זאת, העיקר זה שניים. שידברו ביניהם. מה יש כאן לשמור בסוד?

שאלה: מדוע הוויתור יותר חשוב מהדאגה לטובת השני, ושהאהבה תשרה ביניהם?

חשוב שהשני ידע שאני מוותר, שאני מוותר כדי שאנחנו נגיע יחד למטרה, ושאני עושה את זה בשבילו. רק בצורה כזאת נראה לי שנצליח להגיע לסיכום הטוב.

שאלה: מה עושה אישה שבעלה מתנגד לדרך?

אני חושב שהיא יכולה להתגבר עליו, לא לוותר לו. נשים יכולות, גברים לא כל כך, אבל נשים יכולות. אם היא חזקה, אז היא יכולה לאט לאט לכופף את כול המשפחה כולל אותו שילך בדרך שלה.

שאלה: אנחנו אנשים עסוקים, יש לנו עשירייה, תפקידים בהפצה, וזו אחת הסיבות שהרבה זוגות לא השתתפו בקהילת הזוגות שלנו. הרבה אנשים, במיוחד ותיקים, לא השתתפו ואז החשיבות ירדה. האם נכון להשקיע זמן פעם בשבוע או פעם בשבועיים, אולי פעם בחודש במפגש של זוגות?

אני חושב שלפחות פעם בשבועיים אתן חייבות להיפגש ביניכן ולדבר על זה.

תלמידה: מה עם הגברים?

לגברים יש פגישות בעשיריות.

תלמידה: גם לנשים.

גם לנשים.

תלמידה: גם הפצה, גם תפקידים, גם לנשים וגם לגברים.

מה את ממליצה?

תלמידה: אולי שזה יהיה פעם בחודש אבל שתהיה לזה חשיבות כדי שהרבה יגיעו. כי אם זו קבוצה קטנה, יורדת החשיבות עד שזה נעלם.

אז פעם בחודש נעשה כאן פגישה של כולם.

שאלה: אם בעלי לא לומד קבלה, אז האם העבודה הרוחנית שלי יכולה לעורר בו את החיסרון הרוחני עם הזמן?

אם תראי זאת בצורה נכונה וחכמה, אז בטוח שהוא יוכל להתפעל מכך.

שאלה: מה עושה חברה שבן הזוג שלה לא בדרך, האם הוויתור שלה לא יכול לשרת את האגו שלו ולא לעשות את העבודה הנכונה?

לא, כל אישה וכל בעל, כל גבר וכל אישה, יכולים לעסוק ברוחניות ללא שום קשר ביניהם וללא שום מצב ביניהם. רק אם שניהם נמצאים בדרך, אז עליהם גם לקשור את עצמם יחד כמו שניים שסוחבים את העגלה וזה מאוד מועיל.

שאלה: אנחנו נשים מטורקיה שלומדות קבלה, אבל הבעלים שלנו לא לומדים, אז נראה שלא הכול מסודר אצלנו מבחינה רוחנית. האם יש סיכוי שנוכל לגלות את השכינה?

אתן כן, הבעלים לא. זה לא חשוב, בכל זאת זה רווח גדול. מי יודע מה הבורא יעשה אחר כך, איך הוא יסובב את הכול.

שאלה: מה יש בקשר בין גבר לאישה, באנרגיה שנוצרת שמעוררת את השכינה?

הם יכולים לעשות ביניהם חיבור דומה למה שהיה בין אדם וחוה וזה מאוד חשוב.

שאלה: "הוא ושמו אחד", איך אדם יכול לראות גבר ואישה כאחד בפנימיות שלו?

בני זוג שהולכים יחד בדרך, שעוזרים זה לזה ותומכים זה בזה, הם מגיעים למצב שיש ביניהם כלי אחד. בסופו של דבר, בגמר התיקון כולנו נגיע לזה, תדעו.

שאלה: אם אנשים הם מבוגרים ואין סיכוי לילדים, האם הם לא צריכים להיות בזוגיות?

הם לא צריכים להיות בזוגיות, לא חייבים.

שאלה: האם אפשר להחשיב כמשפחה בני זוג שלא התחתנו באופן רשמי, אלא הם גרים ביחד ויש להם ילד?

ניתן להחשיב אותם כזוג.

שאלה: האם קריאת פרשת שבוע יכולה לקדם את הזוג, האם להקשיב לפירוש שלך על פרשת השבוע יקדם את הזוג שלומד בדרך?

בוודאי שכן.

תלמידה: איך לעזור לבן זוג שחושש ממעבר של מצבים מסוימים?

אני לא יודע, תשטפי אותו.

שאלה: במאמר מדובר על "איש ואישה שכינה ביניהם". מה היחס לכל מיני מסגרות משפחתיות אחרות?

אין דבר כזה, מדברים רק על בעל ואישה שנמצאים כזוג לפי חוקי אותה המדינה שהם חיים בה. ליותר מזה אני לא נכנס.

שאלה: אני רוצה להודות לך כי אני ממש מרגיש שאתה כמו אבא שרוצה לתת את כל האושר של הלב שלו לילדים שלו, ואני מאוד אוהב אותך. כל עבודתנו כולה סביב חיבור. מה אני יכול לעשות כדי לחדש את הערך של החיבור בלב שלי כאשר זה מתחיל להיות דבר שמזלזלים בו או כמו הרגל?

לדבר על זה עם החברים, ואז בטוח שתעלה לך חשיבות לזה.

תלמיד: האם הביטול של התחתון הוא סימן של אהבה כלפי העליון?

כן.

שאלה: האם הוויתורים וההקרבה שאנחנו עושים במערכות יחסים יכולים להיחשב כפעולת השפעה?

כן, ודאי.

שאלה: יוצא שכל אדם נברא כדי שתהיה לו זוגיות או לפחות להשתוקק לזה, וכל זוג צריך להשתוקק שיהיו לו ילדים. שמעתי שככל שיש ילדים שהאדם יכול להוליד לעולם, בכך הוא מקל על התיקון של הנשמה העולמית, וכתוצאה מכך גם מקדם את עצמו. האם זה נכון?

ודאי, ככל שיש יותר ילדים, כך יש יותר תיקון לעולם.

שאלה: למדתי ממך לעשות את הוויתורים האלה במשפחה ואני רואה גם תוצאות. אם בן הזוג לא לומד, לא נמצא איתנו בדרך, האם כדאי לי באמצעות וויתורים לוותר על דעתי?

כן, בזה את בטוח מתקנת את עצמך.

שאלה: אני רואה שכשאני מוותרת לבעלי, אני נכנסת לעביות יותר גדולה, ובשלב מסוים כבר אי אפשר להמשיך לוותר. האם המשמעות של הוויתור היא שלום בית או מציאת איזון?

משמעות הוויתור היא תיקון בשביל להשיג את הבורא.

תלמידה: בשלב שאני מגיעה כבר לחוסר אפשרות בכלל לוותר, מה אני צריכה לעשות באותו רגע? במיוחד כשאני רואה שבעלי גם לא מוותר לי.

תגידי תודה שכך מראים לך את מקום העבודה שלך.

שאלה: שמונים אחוז ממקרי הגירושים הם מסיבות בהמיות. איך לעבוד על החלק הבהמי בזוגיות כדי להיות יותר במודעות שהעבודה בקשר היא רוחנית?

בוויתורים, כך אמר רב"ש. העיקר בשלום בית הוא ויתור. לפני שאתה רוצה לעשות משהו תוותר.

שאלה: האם אנחנו צריכים להגיע לאהבה לא של העולם הזה כדי שהבורא יהיה בין גבר לאישה?

אני לא מבין מצב כזה. כל אחד צריך להשתדל להיות קרוב יותר לאחר ולוותר ככל האפשר לאחר.

שאלה: אם אני רואה ששנינו נמצאים בדרך ובעלי יכול לעשות יותר כלפי הדרך אבל הוא לא עושה ואני כל הזמן רוצה לדחוף אותו, אז מה אני יכולה לעשות עם זה?

תראי לו דוגמא מעצמך.

שאלה: האם יש הבדל ביחסים בין גבר לאישה איך למשוך את הבורא לתוך הקשר? למה לגבר יש פחות דחף לעבוד על הקשר?

כל אחד צריך להשתדל באותו מקום שהוא יכול לעבוד בו.

שאלה: מה שמחבר זוגות רבים זה הבית המשותף, הילדים. האם כדאי להמשיך בקשר כזה?

למה להתגרש, אם כך הם חיים ומסופקים זה מזה?

שאלה: אם אני לא מרגישה שאני מסוגלת להגיע למטרה כי אני גרושה, מה לעשות?

כך נראה לך, את יכולה להשיג את המטרה גם במצב הזה.

שאלה: לגבי המונח החצי השני, זיווג משורש הנשמה. אם מישהו, מישהי, פוגשים את האדם הזה שהוא הזיווג הנשמתי, החצי השני שלהם, איך אפשר לממש את הקשר הזה?

אני לא יודע. אני לא מגלה נשמות וקלפים ושום דבר. רק שאלות מהחיים.

שאלה: אם שני אנשים שהם גרושים מקבלים כעת הזדמנות להקים זוגיות בדרך הרוחנית, איזה סיכוי יש להם להשיג את מצבי החיבור האלה וגילוי השכינה? והאם נדרשת מהם עבודה יותר גדולה?

לא נדרשת עבודה יותר גדולה, אלא ההיפך, זה יכול להיות הרבה יותר קל.

שאלה: לאורך כל השנים כשרציתי זוגיות, חברות מהעשירייה אמרו לי "בשביל מה את צריכה, זה צרות, בעיות וזה קשה בדרך". אני מסתכלת היום על הבן שלי וגם על כל החבר'ה הצעירים שיש לנו ושואלת, איך אנחנו כדור מבוגר נעביר לדור הצעיר את הזכות הגדולה הזאת שיש להיות ביחד בזוגיות?

אני לא חושב שזה יכול להיות כלחץ מהחברה, צריכים לדאוג קודם כל בבית שיתחתנו בגיל צעיר. כך אני חושב.

שאלה: אני מגדילה בעיני את בעלי, את חשיבותו, את ההשתוקקות שלו להגיע למשהו, הוא לא נמצא בדרך, אבל הוא שומע ממני הרבה, ואני מרגישה שזה מעלה לי את מצב הרוח. מה קורה ברגע הזה שבו אנחנו מגדילים את החשיבות של בן הזוג בעינינו?

שום דבר, זאת תמיכה פסיכולוגית.

שאלה: האם בעל ואישה יכולים לעשות בירורים רוחניים? ואם כן, אז איך לעשות את זה נכון?

הם יכולים לעבור את כל המדרגות ברוחניות במקביל, ביחד, אחד אחרי השני, לא משנה איך.

שאלה: איך בזוגיות בן גבר לאישה רואים את הזוגיות בין הבורא לנברא?

כך זה משתקף. אם תקיימי את זה בזוגיות עם הבעל, אז תביני יותר את היחסים שלך עם הבורא, או את היחסים של הבורא כלפייך.

שאלה: מה מפריע לכל אחד מבני הזוג לוותר לאחר, כאשר הבעל נמצא בדת והאישה לומדת חכמת קבלה?

בזה שיש להם דרכים שונות.

שאלה: חברה שלנו עזבה את בעלה ולאחר מכן הוא הגיע לחוכמת הקבלה. איך נכון להתנהל, והאם כדאי לה לחזור אליו?

אם היא יכולה לחזור אליו, אז ודאי שכדאי.

שאלה: האם זוג שמורכב משני גברים יכול להשיג שכינה ביניהם?

לא. אני לא מכיר את זה.

שאלה: כל השיעור אנחנו מדברים על החשיבות של וויתור. אני מרגישה שקשה לי לוותר, שאין לי כוחות. ואם אני מוותרת, אז אני לא מחזיקה את זה להרבה זמן. לעומת זאת בעלי מוותר לי כל הזמן, אני רואה אותו כל הזמן מתגבר, מוותר בקושי רב. וכשהוא חלש ולא מצליח לוותר, אז אני יודעת שזה כי אני לא נותנת מספיק תמיכה. איך יכולה לנצח את האגו שלי שיוותר יותר? בראש אני יודעת שאני יכולה לעשות יותר, ואני יודעת שאני אשמה, אבל בפועל לא מצליחה לוותר.

תרביצי לעצמך. אין לי מה להגיד.

תלמידה: אפשר שאלה קצרה נוספת?

לא, כל עוד לא תסדרי את השאלה הראשונה, אין לך מה לשאול.

שאלה: מה זה גירושין לפי החוקים הרוחניים, אם התהליך כבר החל?

זו שבירת הכלי.

תלמיד: כלומר זה כבר לא עניין רוחני?

לא.

שאלה: מצד הבורא, באילו מקרים מהלך של גירושין מוצדק בין בני הזוג?

בדרך כלל אף פעם לא.

קריין: יש קטע קצר על גירושין מהתלמוד הבבלי.

"אמר רבי אליעזר, כל המגרש אשתו ראשונה אפילו המזבח מוריד עליו דמעות".

כן, יש הרבה קטעים כאלה.

שאלה: מה הדבר הכי חשוב שאישה צריכה לעשות כדי שהגבר שלה יהיה שמח ושיהיה לו ביטחון?

להיות אישה טובה, זה הכול.

תלמידה: מה הכוונה להיות אישה טובה? אמרת פעם שתעביר לנו שיעור על איך להיות נשים צדקניות ואף פעם לא למדנו את זה.

כן, אנחנו נצטרך לעשות על הנושא הזה שיעור. אני לא יכול עכשיו לפתוח את זה כי זה נושא עמוק.

שאלה: מה המשמעות של המשפט הזה "איש ואישה זכו שכינה ביניהם"? אם לחברות לא ניתן בעולם הזה שותף, אז עם מי היא יכולה לעבוד בעולם הזה בצורה רוחנית?

אנחנו מדברים על זוגות, על אישה וגבר שנשואים ויכולים להגיע בקשר שלהם גם לקשר רוחני. כי הם בכל זאת נמצאים יחד, לכן יש להם הזדמנות להגיע גם להתקשרות רוחנית.

שאלה: האם כדאי שגבר ואישה יקראו יחד מקורות ויעבדו יחד כמו בעשירייה, או שעדיף שהעבודה תישאר פנימית?

גבר צריך לעבוד עם גברים, אישה צריכה לעבוד עם נשים, וחוץ מזה הם צריכים לעבוד זה עם זה כזוג. אין בזה יותר אפשרויות.

שאלה: יש מקרים שאנשים עשו שימוש בחוכמת הקבלה לא כדי להשיג שכינה אלא כדי להשיג סיפוקים אחרים, גשמיים. מה דעתך על מקרים מהסוג הזה?

אני לא חושב כך. אני חושב שהצורה שבה אישה מתייחסת לחוכמת הקבלה היא הרבה יותר ישרה ולבבית מהגברים. ממש כך.

שאלה: קודם הסברת לנשים שאם הבעל לא לומד, אז האישה יכולה עם הרצון שלה לאט לאט לכופף את כל המשפחה. הכלי שלנו מורכב מחברים מכל העולם, ונראה לי שכאן בישראל יש מצב מסוים. נשים בכלי העולמי, שהבעל יכול להיות נוצרי אולי אפילו מוסלמי, האם כדאי להן במצב כזה שהבעל לא לומד לנסות לדחוף או להדגיש את זה שהן לומדות קבלה?

ודאי שלא. אפילו בישראל, אישה לא צריכה ללחוץ. אף אחת לא צריכה ללחוץ על בן הזוג שלה.

שאלה: רציתי לחזק את החברים שעושים מפגשים בעברית. אנחנו ממשיכים לעשות מפגשים בשפה הרוסית מזה חמש שנים, כל שבוע, ורציתי לתת דוגמה לזה שזה מאוד חשוב ומאוד מועיל.

כן, זה מאוד מועיל.

שאלה: בתחילת השיעור אמרת שוויתור מתקן את האישה. האם זה חשוב אם אישה נשואה לגבר שהוא בדרך או לא?

ויתור בכל זאת מתקן את האדם.

תלמידה: והאם חשוב אם הגבר חזק בדרך או לא?

יש כאן הרבה מאוד אפשרויות. אני חושב שוויתור בכל זאת עושה משהו.

שאלה: אם בעל ואישה נמצאים בדרך, אז מה צריכה להיות הגישה של כל אחד מהם כלפי העשירייה של האחר.

שהם מחזיקים גם את העשירייה של האחר, כי זה חשוב להם. יש להם כביכול דרך כפולה, לא לרע אלא לטוב, דרך ישרה יותר.

תלמיד: לגבי הוויתור, נראה שהנושא הזה קצת מעורפל. נניח שאני עושה ויתורים, האם ויתורים צריכים להיות גם בנושאים שקשורים לדרך הרוחנית, או ויתורים צריכים להיות רק בתחומים גשמיים?

בתחומים גשמיים. כי בוויתורים רוחניים אפשר להתפלפל ולהתבלבל, ואילו ויתורים גשמיים הם חשובים יותר. פשוט לבנות יחסים במשפחה שיהיו בנויים על וויתור הדדי. תנסו. ואם כל אחד יודע שהשני עושה את זה מטעם ההתקדמות הרוחנית שלו, אז תראו עד כמה זה ישפיע עליכם.

תלמיד: מה קורה אם הוויתור דורש ממני לא להגיע לשיעור או לוותר על השיעורים, האם לזה הכוונה בוויתורים?

זה כבר לא. ויתור לא יכול להיות בזה שאני עוזב את חכמת הקבלה, עוזב את העשירייה, או כאלה דברים, לא על מה ששייך לדרך הרוחנית שלי נטו, זה לא יכול לבוא בחשבון.

שאלה: בעל ואישה שנמצאים שניהם בדרך, אבל האישה בגלל בעיות בריאותיות לא יכולה להוליד ילדים. איך להתגבר על הדבר הזה?

להמשיך יחד עם החברים, עם הקבוצה, כל הזמן להמשיך והכול יעבור.

שאלה: אם אישה שנמצאת בדרך לא מוצאת זוגיות כבר הרבה מאוד זמן, מה זה אומר, מה התיקון שלה?

זה לא אומר כלום, היא צריכה להמשיך.

שאלה: האם זה שכל הבריאה מסודרת בזכר ונקבה, גבר ואישה, זה מגיע מהשורש של אדם וחווה? והאם חשוב לנו לחשוב על זה כך בשביל לעבור כל מיני מצבים?

זה לא שייך לנו בינתיים.

שאלה: למה ויתור ולא אהבה, בעיניי אהבה כוללת את הכול?

בבקשה, זה עוד יותר טוב. אבל אנחנו מדברים לפחות על ויתור.

שאלה: איך ליצור יחסים כאלה עם בעלי, כאשר אני לומדת קבלה והוא לא, כדי שבינינו תתגלה השכינה?

לא ללחוץ עליו בשום דבר, לא להראות לו כלום, ואז הכול יוכל להצליח עם הזמן.

שאלה: האם זה אפשרי בכלל להגיע לתיקון שלם בקשר עם הבורא אם היחסים בין הבעל והאישה לא טובים? האם גבר או אישה יכולים בכלל להגיע לתיקון השלם?

זה מאוד קשה. צריך להיות כאן ויתור כפול.

שאלה: איפה אנחנו צריכים לגלות את השכינה, האם במערכת הזוגית או בעשירייה? ואם בשניהם, אז מה יותר חשוב?

יותר חשוב במערכת הקבוצה. אבל אלו שני דברים שונים.

שאלה: אם אני שומע שיש בעיה בעשירייה של אשתי, במקרה כזה איך נכון לתמוך בה?

דרך אשתך.

שאלה: יש חברות שמאוד רוצות זוגיות, אנחנו מרגישות את הרצון ואת הסבל שלהן, האם אנחנו צריכות לעלות בקשה מהעשירייה, או הן בעצמן צריכות לעשות זאת כדי שזאת תהיה תפילה נכונה?

תנסו יחד להרכיב תפילה, אין לי מה עוד לאחל לכן.

שאלה: יש אצלנו זוגות שכבר התגרשו, יש ביניהם כאלה שהם ביחסים טובים ויש כאלה שלא מדברים, כועסים. איזה חשיבות יש לשמור על קשר טוב גם אחרי הגירושין?

אם זה לטובת הילדים, אז ודאי שחשוב לשמור על קשר טוב.

שאלה: מצד אחד יש עשיריות מאוד חזקות של נשים, הן קמות לשיעור בוקר, משתתפות בשיעור בצהריים, יש להן שלוש פעמים ביום סדנאות. מצד שני, נשים פטורות ממצוות שהזמן גרמן. יוצא שדווקא בכל הקטע הגשמי זוגות יכולים ליפול, כי נשים מרגישות שהן מתפתחות רוחנית.

הקשר בין גבר לבין אישה חייב להיות אם יש הזדמנות לזה, אם הם נשואים.

תלמידה: אני אומרת שמה שקורה הוא, שנשים מרגישות שגם להן מגיע, גם הן יכולות, וטכנית המאמץ הזה לוקח להן הרבה זמן, מה היחס שצריך להיות למשפט שאומר מצוות שהזמן גרמן? זאת אומרת הרבה מהדברים האלה בין שני אנשים שנמצאים בדרך נופל על המקום הזה. נשים קמות לשיעור בוקר, יש לזה מחיר מבחינת זמן.

אני זקן ולא שייך לזמן המודרני, לכן אל תשאלי אותי מה שייך לזמן שלנו האלו. לדברים אחרים, אני לא מסכים. אני אומר ההיפך, יש הרבה קלקולים בגלל שאנחנו מזלזלים בחובת גברים וחובת נשים כמו שהיו פעם במשפחה ובחברה. זו דעתי.

שאלה: לאורך השנים שמעתי אותך הרבה פעמים אומר שלא משנה מה קורה, לא מתגרשים. אם החלטנו שאנחנו מתחתנים, זה עד סוף החיים, זה התיקון שלנו.

כך רב"ש היה מחזיק.

תלמידה: האם יש סיבות שבגינן כן מתגרשים? לדוגמא, דחייה פיזית, בגידה, אחד יצא מהדרך.

את כל הדברים האלה אפשר לתקן.

שאלה: האם תמיד יש מקום לוויתור בזוגיות? גם שנראה שהכול טוב והכול בסדר, יש עוד מקום לוויתור?

אם הכול טוב והכול בסדר, על מה לוותר?

תלמידה: לא, כי חברות סיפורו על מצבים קשים והאגו מתגלה. אבל הרבה שנים שנמצאים יחד כבר די רגילים, אז העבודה של הוויתור פחות קיימת.

אני מסכים.

תלמידה: אז מה צריך לעשות בצב כזה?

לחפש התקרבות, אפילו על המקום הריק.

שאלה: האם ויתור זאת פעולה חיצונית או פנימית?

ויתור זאת פעולה חיצונית ופנימית.

תלמידה: איך זה קורה?

אני לא יודע, בכל מקרה זה משהו אחר.

תלמידה: זאת אומרת, לא מספיק לוותר כלפי חוץ, להראות שוויתרתי אלא מבפנים אני צריכה לותר.

מבפנים זה בטוח, אחרת זה משחק.

תלמידה: אני צריכה ממש לבטל את כל הרצון שלי ולקבל את הרצון שלו.

לא מדברים על כל הרצון, אולי על אחוז אחד.

תלמידה: ובאחוז הזה, לשם נכנס הבורא?

אני לא יודע על מה את מדברת.

שאלה: בהכנה לשיעור אחד החברים דיבר בשבח החבר שלו, ואני ממש הרגשתי איך זה מחק לי את כל מה שהיה לי בראש והזמין אותי להצטרף. יש הרבה עצות של רב"ש לעבודה בחברה. תוכל לתת לנו משימה פרקטית, למשל, לראות מעלות בן או בת הזוג, כל יום לדבר בשבח בן או בת הזוג בתוך הבית, או משהו כזה.

בבקשה.

תלמיד: זה אחרת כשאתה מבקש או אומר משהו.

אתה אומר לי לומר?

תלמיד: אולי כאילו תוכל להציע, להמליץ על משהו, ובמפגש הבא שלנו, אמרת שאחד לחודש יהיו כאלה מפגשים, נוכל לבדוק איך זה תרם או לא תרם.

אני לא יכול להגיד, אנחנו נשואים חמישים ומשהו שנים, אני לא יכול להגיד לך מה לעשות.

תלמיד: איך לראות את מעלות הבן זוג? איך להתאמץ בזה, שאפילו שיש מצב של אש אוכלה, כפי שקראנו?

מה לעשות? תתפלל שאש אוכלה. אני לא יכול להגיד, לי נראה שכל הדברים האלה עוברים במשך עשרים, שלושים שנה הראשונות ואחר כך כבר יותר קל.

שאלה: בעלי היה בדרך שנים, עזב והוא גם לא רוצה לחזור. האם אני צריכה לעשות משהו או להשאיר את זה ככה?

אני לא יודע.

תלמידה: הייתי מאוד רוצה שנהיה יחד בדרך.

אתם יחד או לא?

תלמידה: אנחנו נשואים, אבל הוא לא בדרך. אנחנו מחוברים ואוהבים, אנחנו הורים הכול באמת בסדר, הוא גם לא מתנגד שאני בדרך כמובן, הוא יודע עד כמה הדרך הזאת חשובה לי, והוא גם היה במקום הזה.

רק דרך אהבה את יכולה לעשות את זה. תנסי דרך אהבה.

(סוף השיעור)