011_heb_o_rb_bs-tes-05_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/7p9EoTAX?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה', אות מ"ג

אז נעמוד כאן ונתחיל. צריכים להתחיל דף של"ד, אור פנימי, ההוד הופך פניו.

של"ד, טור א' שמתחיל, ההוד הופך פניו אל היסוד ומאיר בו. כבר ידעת שכל האור הזה הנמשך במול"מ מהבינה על בחינה א' שנמצא בכלי דבינה עד ההוד, הוא אור דחסדים, דהיינו בחינת הקומה, שיצאה על העביות דבחי"א, שנשאר אחר הזדככות הבינה, שהיא בחינה ב'.

וכל ענין ההפרש של מטי ולא מטי, אינו שייך בקומה אצל זעיר אנפין, אבל הוא קומה אחת עביות דבחינה א'. אם כן, מה עושה שם השינוי, מטי ולא מטי? הוא בעיקר, מתוך השינויים של הארת ג"ר בחסדים, שמאיר הארת חכמה חסדים, או חסדים בלי הארת ג"ר, בלי חכמה. אבל בגובה הקומה, לא היה שום הפרש ביניהם, כי כולם הם בגובה של בחי' א'.

משל, אם אנו אומרים, לא מטי בכתר, אז ד' ג' שבכתר נזדכך לג' ב'. אם אנחנו אומרים, לא מטי בחכמה, הג' ב' של כלי דחכמה נזדככה. אבל כשאנו אומרים, מטי ולא מטי בזעיר אנפין, זה בחינה אחת, אי אפשר לומר שנזדכך מבחינה א'.

אלא מה אנו אומרים, שמטי ולא מטי, מי הסי… מה ה... מה גורם של זה? עניין אור שמאיר ג"ר במדרגה. היינו, חכמה נקרא מטי ולא מטי, שאין מאיר חכמה במדרגה, אבל לא בגובה הקומה, זה שאומר, כי כולם הם בגובה של בחי' א' כנ"ל.

וכאן ג"כ הפך ספי' ההוד פניו לאחור, אז מסביר, אע"פ שעדיין לא עשה הזדככות גמור דבחי"א, או, אלא שביטל בחינת הארת ג"ר שבו, שהוא הפנים ועשה האחור לבחינת פנים, זה כבר נקרא, לא מטי בהוד ומטי ביסוד.

אלא שצריכים לדעת כאן, ברור … שאל נחשוב, בהוד ויסוד יש כאן שינוי של בחינה א' או לא, אז הוא אומר אז, באמת הוא אומר אחר כך, הוא מפרש אחרת, תכף נראה. היינו, אור המלכות בכלי דיסוד. היינו, שביסוד אין כבר עביות דבחינה א'.

עביות דבחינה א' נזדככה בספירת ההוד. ומהוד ליסוד לא היה הזדככות מעביות דבחינה א' לעביות דשורש. שמזה אנחנו לומדים, יסוד דע"ב צר ואריך, אין לו חסדים, מה כבר יש, כבר אין לו בחינת... בחינה א'.

תלמיד: בחינה א'.

רב"ש: שנקרא, אור דחסדים בהארת חכמה. אם כן מה יש לו? רק חכמה לבד. מאיזה בחינה יש לו חכמה? היות שקומת ע"ב מבחינה זו, יש לו חכמה. על בחינת חסדים, כבר אין לו. כאן הוא אומר לנו, שמהוד ליסוד, עדיין לא נזדככה.

... עשה הזדככות גמור דבחי"א, אלא מה עשה הוד? אלא שביטל בחינת הארת ג"ר שבו, שהוא הפנים ועשה האחור, בחינת חסדים לבחינת פנים, ומה נתן ליסוד? חסדים בלי חכמה. וגם זה בסימן מה שאנחנו לומדים כל פעם, זה נראה אחר כך.

אלא שצריכים לדעת כאן, מ"ש הרב להלן, כי הזו"ן שבכלי דבינה, נזדווגו והולידו ה' אחת, שהו' שבתוך הה' ניתנה להכלי דיסוד, והד' שעל הו' ניתנה להכלי דמלכות.

תכף נראה.

כאן אמרנו, יש שתי שאלות. אחת, משמע מכאן, שלא נזדככה בחינה א', אלא מה... הוד להוד, הוד, אלא מה ני... מה נתן הוד ליסוד? חסדים בלי חכמה. בשביל זה יהיה קשה, אנחנו לומדים תמיד, יסוד דע"ב צר, אין לו חסדים. כאן משמע יש חסדים, אחד. נראה אחר כך.

עוד קשה בכל המקומות, אנחנו לומדים, בינה עד הוד התפשטותה שעולה חסד, בא רק עד הבינה, עד ההוד.

מדוע? צריכים לפרש פשטות. אם אנו לומדים, אור החכמה בכלי דכתר, אור הבינה בכלי דחכמה, אז אור החסד בכלי דבינה, ואור היסוד בכלי דהוד. ואור המלכות בכלי דיסוד, אז אור המלכות כבר נזדככה מא' לעביות דשורש, נקרא אור המלכות.

שאנו אומרים, מטי בכתר, יש כאן ספירת הכתר ומטי בכתר. אין אנחנו לומדים כך. יש ד' ג', למי יש ד' ג'? יש שם עשר ספירות, שנקרא פרצוף הטעמים. ואמרנו, שבקומה, שבקומת כתר, יש לו ד' ג'. אחר כך שאנחנו אומרים, לא מטי בכתר, המלכות נזדכך, לא כתר נזדכך. המלכות שבאותה קומה נזדככה, ונשאר רק ג' ב', ועל זה יוצא קומ... וזה נקרא כלי דחכמה.

תלמיד: למה ...

רב"ש: ... וגם כן יש מלכות, ויש עשר ספירות.

תלמיד: זה מה שאני שואל, מה ... הוא מתכוון? הוד ...

רב"ש: אז... כבר כאן, תסת… כאן כבר אנו לומדים בצורה אחרת. אנו לומדים, כל הו' בחינות הם קומה אחת, זה כבר הבדל. כתר זה קומה אחת, כלי דבינה קומה אחת, כלי דחסד זה קומה אחת. לא לשכוח.

תלמיד: עשר ספירות.

רב"ש: שנקרא זעיר אנפין. שנקרא זעיר אנפין.

איך זה מזדהה? גם כן צריכים ללמוד. שאני אומ… שאנו לומדים, זעיר אנפין שיש לו ו"ק, זה רק צורה פרטית שבעשר ספירות. אבל אם אנחנו אומרים, קומת זעיר אנפין, היינו המלכות של הקומה הזו, יש הבדל בחינה א'.

מזה מתבלבלים. הוא לא מפרט, והרבה פעמים כן מפרט. בזה הוא לא מפרט, זה מתבלבלים.

תלמיד: הבנתי מאחורה...

רב"ש: כמו שאני לומד קומת כתר, יש לו עשר ספירות, הוא לא מחלק אותם. וכאן בזעיר אנפין של קומה אחת, שהוא מחלק שינויים בכלי, אז צריכים ללמוד שתי דברים.

מצד אחד, זה קומה אחת. מה זה קומה אחת? צריך לבוא מלכות אחת.

מצד השני, אנו מבחינים שם חמש בחינות, כדוגמת קומת כת… קומת כלי דכתר, וכלי דחכמה, וכלי דבינה, וכלי דזעיר אנפין, וכלי דמלכות. ואילו חסר הפירוט, הוא לא נותן הכול. בטח.

עוד הפעם, שאני אומר קומת זעיר אנפין ... עשר ספירות. אז אם אני אכנס, אני לא רוצה לומר ככה, אבל כך משמעותו. צריכים לומר כך, חסד של הקומה נקרא כתר. גבורה שבקומה נקרא חכמה. תפארת שבקומה נקרא בינה. נצח נקרא זעיר אנפין כולל שש בחינות, הייתי אומר, והוד מה שנכלל עם המלכות. זה עשר ספירות, זה חג"ת נ"ה.

אבל מה עם יסוד? אם הוא אומר… בא ואומר, יסוד הוא כלל של ה' בחינות. זאת אומרת, כמו שאני מכנה, מבחין בעביות דבחינה א' חמש בחינות שנקראת חג"ת נ"ה. כמו שאני אומר, כח"ב זו"ן בכלי דכתר, וכח"ב זו"ן בכלי דחכמה, וכח"ב זו"ן בכלי דבינה, אני אומר, חג"ת נה"י בכלי דזעיר אנפין. וכולל חג"ת נה"י בכלי דיסוד. גם מזה מתבלבלים, הוא לא נותן כל הפירוט, אתה מבין?

תלמיד: אם היסוד…

רב"ש: כל ספירה שבא, בא החסד נותן כלי דיסוד, בא הגבורה בקומת כלי יסוד, נמצא שיסוד אינו בחינה בפני עצמה. כי מה, אלא מה? שנכלל מכולם. מה שאין כן, כשבאה תפארת, נתווסף ספירה בזעיר אנפין. בא נצח, נתווסף ספירה בזעיר אנפין. אבל כשבא היסוד, לא צריך שום דבר, רק מה שהיה מקודם נכלל כאן, אין כאן שום דבר חדש.

זה לשון הרב, אבל הוא לא מפרש זה. רק אומר באופן כללי. מה זה כולל, הוא לא מפרש.

כולל לומדים, כמו גרעין, כולל אילן גדול. נמצא לפי זה, מה שאנחנו לומדים, יסוד המשפיע למלכות, הוא כבר לא כמו חג"ת נקשרים לעצמם, רק נתקטנו ביסוד. ועיקר הוא, שכל הספירות לא קיבלה שמות שלהם מכלל אחד, מהרבה כללים.

אמת, היסוד נקרא מזל, שהשפע בא בטיפין טיפין, בהסתלקות. זאת אומרת, השמות לא ניש... לא ניתנו על כלל אחד, אלא הרבה בחינות שנתווספו מעת שיצאו מד' דאור ישר, נתווספו כל פעם צמצום א' וצמצום ב'.

לכן אומר הרב, הספירות האמיתיים, השמות האמיתיים, מה שאנו מתחילים לדבר, הוא רק מעולם האצילות. למעלה מעולם האצילות, הוא רק השם מושאל. מלה… לסבר את האוזן, אנו מדברים גם שם דרך משל ודמיון.

אבל שם היה משל ודמיון, כאילו, מדוע השמות האלו אין להם שלמות. ההבחנות, על שם מה הם נקראים באותו שמות? אין. רק מה, איפה ניתנה השמות אמיתיים, שעל שם זה נקראו בשמות האלו? רק בעולם האצילות, למדנו. הם, תמיד חסר משהו שיתמלא כל ה... שה... שהבחנה תגיד לנו, השם יגיד לנו כל הבחנות.

כאן הוא מדבר רק מכלים ריקניים, שעברו עם הרשימות שלהם לפרצוף ע"ב. שם, ב"עץ חיים" כתוב, רב חיים ויטאל שואל על ידי האר"י בעצמו. זה רב חיים ויטאל שואל, שהוא אומר, שם, מתי נעשה היכר כלים? לאחר הסתלקות האור דגלגלתא נשאר כלים ריקים. בא הוא ושואל, הלא אחר כך, בפרצוף ע"ב, שיצא עוד הפעם זיווג על בחינה גי... שיצא עוד הפעם פרצוף ע"ב, אז שוב יבוא אור בתוך הכלי, שהוא התבטלה היכר כלים.

אז הוא מתרץ, הר... מרח"ו, חיים ויטאל מתרץ, היות שאור הכתר נשאר למעלה, הוא יורד רק אור החכמה בכלי דכתר, ואור הבינה בכלי דחכמה, אם כן, עלה. נמצא, שכל כלי וכלי, אבל שבא האור הוא ממלא את הכלי. כמה שהוא רוצה, הוא מקבל בדוגמה של פרצוף גלגלתא, אבל כלים ריקניים נקרא חיסרון.

לכן נותן הכלל בכל המקומות, שהכלים האמיתיים שבכל מדרגה ומדרגה, הוא לא אמר כלים החדשים, רק מכלים ישנים. משמע מכאן, בכלים הישנים עוד הפעם לומדים, אין היכר.

מדוע? משום שהמשיך האור, המשיך על התפשטות של המסך שלו, עוד הפעם יש השתוות. רק מה? מה שחסר, כלי דכתר, שלא מקבל עכשיו קומת כתר. מדוע? שהוא כבר לא יכול לכוון על מנת להשפיע, אז נקרא היכר כלי שלקבל, ולא, ולא, אין כאן השתוות הצורה. משמע, אבל מה שמקבל, כן יש לו השתוות הצורה.

אם כן, מה שצריכים לומר, כלים חדשים אין היכר כלי, וכל היכר כלי בכלים הישנים. וכאן הוא מבאר שום דבר כלים החדשים. רק מה הוא מדבר? הזיווג שנעשה, איך שבא לכלים הישנים. מה מכלים חדשים, הוא לא מדבר.

מה זה כלים ישנים, מה זה כלים חדשים? גם זה צריכים לדעת. אומרים הרבה פעמים, לשון, לשון. מה זה כלים חדשים, מה כלים ישנים? ואומרים כך, למדנו שהיה מאיר פרצוף גלגלתא. איך הוא היה מאיר? המלכות שלו המשיכה את האור. ואחר כך למדנו, לאחר שמלכות המשיכה את האור, היה ביטוש פנים ומקיף שנזדכך המסך, ואין לו כבר כוח לקבל על מנת להשפיע, לכן האור נסתלק. בסדר.