שיעור בוקר 27.11.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "מאמר לסיום הזוהר", עמ' 471

(המשך ד"ה: "ובזה אנו מבינים, מה צדקו דברי חז"ל")

קריין: בעל הסולם, עמ' 471, "מאמר לסיום הזוהר", ד"ה: "ובזה אנו מבינים, מה צדקו דברי חז"ל".

"ובזה אנו מבינים, מה צדקו דברי חז"ל, שפירשו הכתוב "ולדבקה בו", שהוא "הדביקות במדותיו: מה הוא רחום, אף אתה רחום, מה הוא חנון, אף אתה חנון".

כי לא הוציאו הכתוב מפשוטו, אלא להיפך, שפירשו הכתוב לפי פשוטו בתכלית. כי הדביקות הרוחנית, לא תצוייר כלל, בדרך אחרת, אלא בהשואת הצורה. ולפיכך, ע"י זה שאנו משוים צורתנו, לצורת מדותיו יתברך, אנו נמצאים דבוקים בו.

וזה שאמרו "מה הוא רחום". כלומר, מה הוא יתברך, כל מעשיו הם להשפיע ולהועיל לזולתו, ולא לתועלת עצמו כלל, שהרי הוא יתברך, אינו בעל חסרון, שיהיה צריך להשלימו, וכן אין לו ממי לקבל, אף אתה, כל מעשיך יהיו להשפיע ולהועיל לזולתך. ובזה תשוה צורתך לצורת מדות הבורא יתברך, שזו הדביקות הרוחנית."

תלמיד: כתוב "מה הוא יתברך, כל מעשיו הם להשפיע", אף אתה, כל מעשיך יהיו להשפיע", אבל הוא, התכונה שלו היא להשפיע, ואני, התכונה שלי היא לקבל.

כן.

תלמיד: איך אומרים לי בצורה פשוטה כזו, כמו שהוא משפיע גם אתה תהיה משפיע, אבל אני בנוי הפוך?

אבל אתה יכול לקבל ממנו את התכונה הזאת.

תלמיד: אז ההוראה "אף אתה, כל מעשיך יהיו להשפיע ולהועיל לזולתך", בעצם אומרת "תשפיע"?

כן.

תלמיד: אבל אני לא משפיע, אני המקבל?

אבל אתה יכול להגיע להשפעה.

תלמיד: איך?

לבקש. לבקש ולקבל תכונת השפעה ואז להשפיע.

תלמיד: הבורא רוצה שנגיע להשתוות הצורה או שנבקש?

שאנחנו נבקש, נקבל ממנו את התכונה הזאת ונשפיע.

תלמיד: כנראה שזו צריכה להיות בקשה מדויקת, אחרת למה הוא לא אומר לנו, "תגיעו לבקשה", למה הוא אומר "תגיעו להשתוות הצורה"?

כי זו לא צורה הסופית שלנו. אני צריך דווקא להיות משפיע כמו הבורא.

תלמיד: איך ללמוד ממידות הבורא?

מתוך זה שאנחנו מתפתחים במציאות מסוימת שהיא העולם הזה, אנחנו יכולים ללמוד מהטבע ולהשתדל ללמוד מהבורא איך להיות דומים לו.

תלמיד: איך בדיוק אתה לומד מהבורא?

על ידי זה שאני לומד את חכמת הקבלה, אני לומד מה נקרא להשפיע, עד כמה הוא משפיע ב-100% מטבעו, אני צריך להגיע לאותו המצב.

תלמיד: הם אומרים שתלמד ממנו, כמו שהוא רחום וחנון תהיה כמוהו.

כן.

תלמיד: בעיניים שלי אני לא רואה כך, אני רואה שהוא קשוח, הוא אכזרי לפעמים, אז איך ללמוד ממנו בדיוק, מה ללמוד ממנו?

ללמוד ממנו איך להיות המשפיע. אני לא מוצא מילה אחרת.

תלמיד: אני לא מוצא את הדרך איך ללמוד ממנו. או שיש משהו שאני צריך ללמוד ממנו, כמו שאני מסתכל עליך, לומד ממך התנהגות, יחס, גישה, סופג, או שזה נוחת עלי, זה יבוא וזהו.

יכול להיות שזה נוחת. בעל הסולם אומר שאנחנו יכולים לדרוש שכך יקרה ונקבל כל אחד וכולנו תכונת השפעה.

תלמיד: מה בדיוק אני דורש?

אתה דורש להיות המשפיע.

תלמיד: שאני אפילו לא יודע מה זה?

כן, ודאי, עד כדי כך.

תלמיד: איפה רואים שהבורא משפיע?

אנחנו לא רואים את זה בתכונות שלנו כי הן הפוכות מהשפעה. זה כמו ילד קטן שחי בעולם שלו, של הקטנים עם צעצועים ומשחקים, נראה לו שהכול בנוי כך והוא מקבל את זה כדבר טבעי. אבל כשהוא גדל הוא מתחיל להבין שזה לא בנוי כך אלא זה בנוי בשבילו, ולא קיים כאן שום דבר כפי שנראה לעיניו, ואז הוא מתחיל להכיר את העולם.

תלמיד: כשהוא גדל הוא מבין ומתחיל להבין את העולם, אבל כשהוא קטן, ילד קטן לוקח דוגמה. איך ללמוד ממה שלא רואים?

לכן נתנו לנו מצוות, זאת אומרת, לעשות פעולות. הפעולה העיקרית הישירה היא "ואהבת לרעך כמוך" ואנחנו חייבים לקיים אותה אפילו שלא רוצים ולא כל כך מבינים, אלא להשתדל להתקרב אליה ואז נלמד מזה.

תלמיד: אז צריכים להאמין שהוא משפיע?

כן, יש כאן גם מן האמונה.

תלמיד: הבורא משפיע תמיד.

כן.

תלמיד: גם אם זה נוחת על האדם, ובתחילת הדרך נוחתים על האדם הרגשה, רצון, אולי במהלך הדרך נוחתת עליו ההרגשה של מה זה להשפיע, אבל אם אין כלי מתאים, אז זה נעלם ולא נשאר מזה משהו מלבד אולי איזה רשימו, וגם הוא לא פועל, אלא כאילו לא היה מעולם. מה טיבו של הכלי שנשאר תמיד עומד לאדם, שנשאר איתו כל הזמן? מה צריך להיות בכלי הזה, ממה הוא עשוי?

רצון לקבל.

תלמיד: כן, רצון לקבל כחומר יש, מה צריך לעשות עם הרצון לקבל שהוא יישאר תמיד ככלי, שתמיד אפשר יהיה דרכו להשפיע כמו שהבורא תמיד משפיע?

צריך להפוך אותו ל-להשפיע.

תלמיד: מה נוחת על האדם ונעלם לעומת מה שנוחת על האדם ונשאר? גם אם זה נעלם לפעמים, יש תמיד את הרצון ואת המחשבה על השפעה?

האדם מסוגל להגיע למצבים שהבורא מביא אותו, בצורה שחלק ממנו הוא רואה כמשפיע וחלק כמקבל. דווקא האדם יכול להבדיל בין שתי מידות או שתי צורות התנהגות.

תלמיד: אבל הוא יכול להכיל את שניהם בו זמנית?

כן.

תלמיד: לגבי החלק של ההשפעה, ההנחיה פה אומרת שאתה צריך להיות משפיע כמו הבורא. אם נתנו לך מלמעלה וזה נעלם, אז אתה בעצם לא המשפיע.

כן.

תלמיד: מה מביא את האדם להיות באמת משפיע אבל לא לרגע מסוים, שזה כאילו הבורא עושה, אלא להיות משפיע לנצחיות, לתמיד? אחרת זה לא האדם עושה את זה.

זו השפעה מהבורא, הבורא לוחץ, משפיע לאדם בכוח. הוא לא מרגיש בעולמו חופשי, מלא, מבין, אלא כל פעם הוא נמצא באיזה לחץ ויש לו אפשרויות להפוך את הטבע שלו.

תלמיד: זה דוחף אותו להגיע לזה?

כן.

תלמיד: אבל מה זה אומר שהוא מגיע לזה? מה זה אומר שהוא נמצא באמת בהשפעה?

הוא מגיע רק אם הבורא מחליף לו את הטבע.

תלמיד: ההחלפה הזאת היא לתמיד?

בהתחלה לא, כדי שהאדם ישיג את ההבדל בין שתי התכונות האלה, ואחר כך זה לתמיד.

תלמיד: מה קורה בכלי הזה באדם שהוא מגיע למצב שהוא באופן תמידי בהשפעה? למה זה קורה אצלו ואצל מישהו אחר זה לא קורה, מה מיוחד בכלי הזה?

המיוחד הוא שאדם מקבל את תכונת ההשפעה והיא פועלת בו באופן קבוע.

תלמיד: נניח שאני רוצה שזה יהיה קבוע, על מה צריך לעבוד כדי שזה יישאר קבוע?

על התפילה.

תלמיד: לעבוד שתהיה לי תמיד תפילה?

אתה כל הזמן נמצא בבקשה שהבורא ישפיע לך את התנועה הזאת.

תלמיד: כלומר היכולת של האדם להיות תמיד בדבר הזה היא בכך שתמיד יהיה לו קשר עם הבורא?

כן.

תלמיד: זה תמיד צריך להיות בקשר כזה עם הבורא שתמיד ייתן לו וכל הזמן יתחזק לו את התכונה הזאת, היא אף פעם לא הופכת להיות שלי ממש בנפרד, אלא תמיד מתוך קשר שיש לי עם הבורא?

כן

תלמיד: קודם ענית שכדי להיות כמו הבורא משפיע, צריך לבקש השפעה. איך הבקשה צריכה להיות מורכבת כדי שהיא תעבוד?

היא חייבת להיות אחת ושלמה.

תלמיד: שלמה - מה זה אומר, מעומק הלב?

מעומק הלב, שחוץ מזה לא יכולות להיות לאדם יותר בקשות.

תלמיד: כדי להגיע לתהליך, זו לא יכולה להיות בקשה, זה לא שעכשיו אני יושב ומצליח להגיע לעומק הלב, או שזה יכול להיות בכל רגע, איך עובד השלב הזה?

על ידי תרגילים שעושים עם החברים בסביבה הנכונה, ולומדים איך לדמיין, איך להתקרב, איך להתכלל באותה הפעולה.

תלמיד: צריכה להיות גם שנאה לרע כדי שאני אבקש להיות משפיע?

כן, מפני שאנחנו סך הכול רצון לקבל, אז אנחנו צריכים להתחיל ממנו את השינוי שבנו.

תלמיד: אז לא יכולה להיות בקשה אמיתית אם אין לי שנאה לרצון לקבל, לתכונה הזאת? והשנאה צריכה להיות גם בקשה, כמו שאמרת, בקשה מעומק הלב שצריכה להיות גם מאוד חזקה, שנאה מוחלטת?

כן, כנראה.

תלמיד: אנחנו רצון לקבל הנאה ותענוג ונבראנו כך שאנחנו נהנים מהכוונה על מנת לקבל ולא מהכוונה על מנת להשפיע. הבורא אומר "תשפיעו", "תבקשו להשפיע". תבקשו ליהנות מהשפעה, זאת אומרת תיהנו בכל מקרה רק מהכוונה להשפיע, לא לקבל. מה אכפת לאדם ליהנות מלהשפיע, תהנה בכל מקרה אבל מלהשפיע, לא מלקבל?

אבל הוא נולד עם התכונה ההפוכה.

תלמיד: נכון, הוא רוצה ליהנות וההנאה מובטחת לו, אבל מכיוון אחר, מכיוון של להשפיע ולא של לקבל, מה אכפת לאדם למה הוא מתעקש?

זה הפוך מהטבע שלו.

תלמיד: הטבע אתה מתכוון לכוונה?

אני מתכוון לטבע, שהאדם נברא כך שכל הרצונות, המחשבות, מה שיהיה לו, תמיד יהיה על מנת לקבל.

תלמיד: כן, זה ברור, אבל הוא רוצה ליהנות, נכון? בכל מקרה זו גם התכונה שלו?

כן.

תלמיד: זאת אומרת הוא רוצה ליהנות מכוונה על מנת לקבל, והבורא אומר לו "תהנה מהכוונה על מנת להשפיע", והאדם עומד במריו ולא מוכן לוותר. אני מבין מה אתה אומר אבל גם הצד האחר של המטבע, זה שהוא רוצה ליהנות זאת החיוּת שלו והיא מובטחת אבל מכוונה הפוכה ממה שהוא נולד והוא לא רוצה. למה?

כי כך הוא נולד, כך הוא נברא שהוא לא יכול לדרוש ליהנות בעל מנת להשפיע.

תלמיד: אז מה עושים?

אז עושים תרגילים כדי שלאט לאט נקבל השפעה מהבורא והיא תוכל להתיישב בנו ולהעביר לנו את הכוונה מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע.

תלמיד: אז למה שהאדם ישתתף בתרגיל הזה אם כוונתו היא בסופו של דבר רק לקבל כי הוא רוצה כבר להשפיע, נכון?

זה נקרא "נקודה שבלב", שיש בהחלט באדם איזו נטייה אחת קטנה שהיא כן מסוגלת להתקרב להשפעה.

תלמיד: האם האדם בכלל מגיע להיות משפיע או שהשינוי הוא להגיע לרצון להשפיע ולהרגיש שהבורא הוא היחיד שמשפיע?

האדם מגיע למצב שהוא כן רוצה להשפיע אבל הוא לא מסוגל, ואז הבורא מאיר לו, מקרב אותו, ועוזר לו להיות בהשפעה.

תלמיד: אז מה זה רצון להשפיע מצד האדם?

מצד האדם זה נטייה להתכלל באותו רצון שהבורא מקרין.

תלמיד: אז הוא רק צינור להעברת השפע? הוא לא גנראטור של השפעה?

הוא לא המקור.

תלמיד: השפע רק עובר דרכו ואז הוא נקרא רצון להשפיע.

כן.

תלמיד: זה לא באמת רצון שלו? אין לו רצון להשפיע?

לא.

תלמיד: יש לו כלי להעביר את השפע אבל לא רצון?

כן.

תלמיד: יש שלב שהאדם והבורא מתמזגים יחד, כביכול שאין אדם יש רק השפעה?

זה לא שהאדם נעלם, הרצון לקבל שבאדם נעלם ובמקומו מגיע רצון להשפיע.

תלמיד: וככל שמתקדמים יותר, יותר נכללים בפעולות ההשפעה של הבורא, ומה קורה עם האדם, הוא נבלע בכוח של השפעה?

לא, האדם עצמו לא נבלע. האדם זה רצון, והרצון הזה מקבל יותר ויותר טבע של השפעה.

תלמיד: מה קורה לרצון לקבל ככל שמתקדמים?

הרצון לקבל כל הזמן מקבל צורת השפעה.

תלמיד: אנחנו מבקשים מהבורא כל הזמן שייתן לנו את התכונה הזאת שלו, להיות דומים לו, להשפיע. אם אני אשנא את ה-לקבל הזה, אפילו להיות צינור מעבר כמו שאתה אומר, אני צריך לקבל מהבורא את זה, אבל אם אני מתחיל לבנות בי שנאה לקבל, איך אני יכול לקבל את זה מהבורא?

אתה בנית את התפיסה שלך בזה ש"אני שונא לקבל", לא מה לקבל.

תלמיד: אני צריך לשנוא את ה-לקבל בצורה מסוימת?

אני רוצה קודם כל להידמות לבורא. מה אני צריך כדי להידמות לבורא? עם הטבע שלי אני כבר לא יכול לעשות כלום, אז מה אני צריך לעשות שבמקום הטבע לקבל, אני אהיה מושפע מהטבע שכולו משפיע, זאת אומרת מהבורא, שהבורא ישפיע עליי ואז אני גם אהיה באותו הטבע?

תלמיד: יש פה איזו שאלה שאני שואל את עצמי עכשיו מהבירורים פה, מהשאלות, מצד אחד אני צריך לשנוא לקבל אבל אני מבין שלשנוא לקבל זה לא בדיוק לשנוא לקבל באופן מלא, אלא באיזשהו מקום אני צריך כן לקבל משהו מהבורא אבל לא בשביל עצמי כביכול, אלא את ה-לקבל ממנו כמו שאמרת כצינור מעבר. מה זה בעצם לקבל ממנו אבל כצינור מעבר?

זה נקרא כוונה. יש מעשה ויש כוונה. אז את המעשה אתה מקבל מהבורא מה שהוא מקרין לך, והכוונה זה שעל ידי מה שאתה מקבל מהבורא, אתה משתנה בלהידמות לו.

תלמיד: מה זה להועיל לזולת?

להועיל לזולת זה להידמות לבורא, שהזולת ירגיש במציאות כמו הבורא.

תלמיד: כשאנחנו רוצים להידמות לו אנחנו עושים פעולות בלי ליהנות מהן, אני לא מרגיש ברצון שאני באמת עושה פעולה מתוך הטבע שלי, אבל אני עושה אותה. איך לאט לאט זה משנה אותי, נותן לי להגיע להשתוות הצורה עם הבורא בתכונות, במידות שלו?

יש כוח שנקרא האור העליון המגיע מהבורא אל אדם ומשנה אותו, יותר נכון לא משנה אותו אפילו, אלא משנה את הכוונה שלו מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע.

תלמיד: אנחנו כל הזמן אומרים לעצמנו שצריך לעבוד בעשירייה, או יותר נכון שעליי לבקש מהבורא בלי לקבל תמורה. לבקש ולבקש עד שאקבל. איך לקבל את הכוח הזה בלי לקבל תמורה, חומר דלק, איך להמשיך ולבקש ממנו דבר שאינני יודע אפילו מה הוא?

אני לא יודע על מה אתה מדבר.

תלמיד: אני מבקש תכונה שהיא הפוכה ממני. אני רוצה להיות כמוהו, רוצה להשפיע, ואני לא יודע מה זה. איך להניע את עצמי כל הזמן בתוך התהליך הזה, מה נותן לי את חומר הדלק לבקש משהו הפוך ממני?

זו הבעיה. אבל דווקא בשביל זה אנחנו נמצאים בחברה מיוחדת, בה החברים כמונו ואם נרצה לעשות איתם תרגילי נתינה האחד כלפי חברו, אז בקבוצות הקטנות שלנו בעשיריות כן נוכל להיות בהשפעה מכל אחד לכולם. ואז מפני שבזה אנחנו דומים לבורא אנחנו כביכול מושכים ממנו את המאור המחזיר למוטב וזה מה שמשנה אותנו.

תלמיד: הוא כותב "וזה שאמרו "מה הוא רחום". כלומר, מה הוא יתברך, כל מעשיו הם להשפיע ולהועיל לזולתו", מהם מעשיו של הבורא ומה זה זולת בשביל הבורא?

מצד הבורא כל מי שהרצון לקבל שלו פועל בו, נקרא זולת.

תלמיד: מה הם מעשיו כלפי הזולת, במה הוא ממלא אותו? מה זה אומר שהוא רחום וחנון כלפיו, הוא הרי ברא אותו, הנברא בשבילו, זה אותו דבר?

הוא ברא אותו בצורה הפוכה ממנו ולאט לאט משנה בו את היוצרות. זאת אומרת האדם מתקרב לתכונות הבורא, מרגיש מה משתנה בו ומסכים עם זה וכך נכנס לתכונת ההשפעה.

תלמיד: אז אם אני רוצה להיות במידותיו ארצה לשנות את הזולת שלי כמו שהבורא רוצה לשנות אותי, זאת אומרת ארצה שהוא גם יקבל את הכוונות האלה, כי אני רוצה להיות דומה לבורא?

כן.

תלמיד: אז בסך הכל עליי לרצות שהזולת שלי יקבל את תכונת ההשפעה? זה למעשה מה שאני מעביר דרך הבורא, כלומר, הוא עושה בי את זה ואני מעביר לזולת?

כן.

תלמיד: אנחנו יודעים שהפתרון הוא בעשירייה, כי אם האדם מול הבורא מה שהבורא ייתן לו כך יהיה לו, ואז הוא בעצם לא אדם, אין לו בחירה חופשית, הוא פשוט עושה מה שהבורא מכניס בו. ואנחנו נמצאים במצב שעלינו איכשהו לעבוד יחד כדי לרכוש את הרצון של הנקודות שבלב. אמרת שאם נעשה מעשים של השפעה בעשירייה אנחנו נתחבר, נקבל יותר כוח ונוכל לפנות לבורא באמת. האם במעשים בעשירייה חשובה הכוונה או שלא משנה, מעשה זה מעשה?

אני לא יודע מה אתה אומר כשאתה אומר מעשה זה מעשה.

תלמיד: אני נניח רוצה שכל החברים שלי יגיעו לשיעור, למה? כי אני רוצה לקבל מהם כוח. אני לא באמת רוצה להשפיע להם, אני רוצה גם לקבל, אני רוצה שנצליח, שנהיה חזקים, שהבורא יתייחס אלינו טוב, כך שנרגיש ממש שהוא מוביל, מקדם אותנו, וכולי, אלה כל מיני כוונות שהן לא ממש השפעה, זה בסדר?

לא.

תלמיד: צריך לדרוש שבאמת הכוונה תהיה נכונה?

כן.

תלמיד: כשאני שונא מישהו, נניח איזה חבר, אני רוצה להתרחק כמה שיותר, אני לא יכול לסבול אותו. וכשאנחנו אומרים שנאת הרע עדיין קשה מאוד להתנתק מאותו רע, אני עדיין מוזן ממנו. השאלה, מה צריך לקרות שנגיע לשנאה כזאת שאתה באמת לא רוצה את הדבר הזה, רוצה לברוח, להתרחק ממנו, לא לשמוע עליו? זה לא כל כך קורה.

זה קורה על ידי המאור המחזיר למוטב. יש בכוח העליון כזאת השפעה עלינו שאנחנו מתהפכים מרצון לקבל לרצון להשפיע.

תלמיד: אז את הניתוק הסופי אנחנו אף פעם לא נצליח לעשות, רק המאור יכול לעזור לנו לעשות?

כן.

תלמיד: קודם אמרת שאפשר לעשות תרגילים בינינו. מהם התרגילים האלה, כדי שבאמת ייתנו לי את היכולת להיפרד מהרע, שלא ארצה יותר לקבל ממנו?

התרגילים הם, שאני כאילו באמת רוצה להתנתק מלקבל ולהגיע לטבע המשפיע.

תלמיד: אבל איך זה בא לידי ביטוי בפועל, בין החברים?

לכן אנחנו נמצאים בעולם המדומה, שנוכל כאן לבצע פעולות כאלו, אם כי בתוכנו אנחנו לא רוצים ולא מסכימים ולא נמשכים לזה.

תלמיד: איזה פעולות לעשות? איך זה בא לידי ביטוי מה שאתה אומר?

כל הזמן להשתדל לא להתנתק מהמטרה. על ידי הפעולות שלי עם החברים בעשירייה אני רוצה להגיע למצב שפעם אהיה משפיע.

תלמיד: אז אתה אומר שבתוך העשירייה אנחנו צריכים להתנהג כמשפיעים ככול האפשר, לא צריך יותר מזה, לפי התנאים שיש כל הזמן להתמיד בזה וזה ייתן את הכוח, ימשוך את המאור המחזיר למוטב שיעזור לי להתנתק מאותו רע?

נניח.

תלמיד: אנחנו לומדים שלכל אדם יש נקודה שבלב, שהיא חלק מהכוח העליון, חלק מתכונת ההשפעה, חלק מהבורא. כשהיא מתעוררת והאדם מחפש את המילוי מלמעלה, הוא לא משתוקק להשפעה אלא להיפך, הוא רוצה לקבל עוד יותר ידע, שליטה.

כן.

תלמיד: למה זה כך, אם התעורר בו חלק של הבורא, שהוא השפעה?

מה מתעורר?

תלמיד: הנקודה שבלב, חלק עליון ממעל, חלק מתכונת ההשפעה שטמונה בו.

מהבורא מגיע כוח שמעורר בנו רצון לקבל. מה עוד אתה רוצה לומר?

תלמיד: אני לא מבין למה הוא מעורר בי רצון לקבל, אם מתעורר בי חלק ממנו שהוא השפעה? כביכול אני צריך לרצות עכשיו יותר להשפיע מקודם.

לא, זה תלוי מה אתה מקבל מהבורא, אתה לא מקבל מהבורא כוח השפעה.

תלמיד: יש שלב בהתעוררות של האדם לרוחניות, שהוא רוצה להשפיע?

כן.

תלמיד: מתי זה קורה? מתי זו באמת התעוררות, לא מאבק נגד הטבע שלו, לא סלידה מקבלה, אלא רצון להשפיע, מתי הוא מתעורר?

כשהבורא מתעורר כלפי האדם.

תלמיד: מתי זה קורה, אחרי המחסום?

לא, אי אפשר לומר מתי. כשהבורא רוצה, אז האדם מתעורר.

תלמיד: האם הדרישה של הבורא כלפינו היא רק לעשות מאמצים בהשפעה?

כן.

תלמיד: ומזה אנחנו מתפעלים, מהמאמצים של החברים?

לא רק מזה.

תלמיד: האם ההתפעלות שלנו מהחברים היא רק מהמאמצים שלהם או ממעשי השפעה? אנחנו רק רואים את המאמצים שלהם, או אפשר לראות מעשים של השפעה?

אנחנו מתפעלים מכל דבר שהחברים עושים, זה משפיע עלינו, ההשפעה הזו מעוררת בנו גם התעוררות.

תלמיד: האם כל מעשה של השפעה, אפילו ללא כוונה, מוביל לדבקות בבורא?

לא. רק מעשה השפעה עם הכוונה להידבק בבורא הוא שמביא אותנו להשפעה.

תלמיד: איך מתגלה תכונת ההשפעה, איך מתנהג אדם שהשיג את התכונה הזאת?

תכונת ההשפעה מתגלה בנו מתוך זה שאנחנו רוצים להידמות לבורא.

תלמיד: ואיך מתנהג אדם שהשיג את זה?

הוא באמת יודע באילו פעולות הוא יכול לעשות נחת רוח לבורא.

תלמידה: אני חווה את הצורה החזקה ביותר של הרצון לקבל, רצון למען עצמי. האם אפשר לקחת את הצורה הראשונה הזאת של רצון למען עצמי ולהפוך את הרצון החזק הזה בחזרה לבורא, לבקש ממנו להלביש אותו בהשפעה?

כן, אפשר. איך שאת מרגישה את מצבך, זו דוגמה טובה לכך שאדם יכול להפוך את עצמו מצורה ההפוכה מלהשפיע, לרצון להידמות לבורא, להשפיע.

תלמיד: כשאדם מרגיש כל כך מנוגד, שהוא בקצה ההפוך, זו כבר בקשה לתיקון?

גם זה, כן.

תלמיד: לאיזו נקודה אנחנו שואפים כל הזמן בשיעור כדי להיות משפיעים כמו הבורא?

אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו מרגישים את כוח ההשפעה מלמעלה, אנחנו מרגישים את עצמנו הפוכים ממנו מכל וכל למטה, ואנחנו דורשים, מעלים תפילה שהוא ישנה אותנו, "ונהפוכו", כפי שכתוב.

תלמיד: במה אנחנו משפיעים לחברינו עכשיו במהלך השיעור?

אתם עכשיו במחשבות שלכם, משפיעים זה על זה וזה על זה בכל מיני צורות, במה שאתם נמצאים. לאט לאט הדברים האלה משיעור לשיעור ובמשך היום, משפיעים אחד על האחר ומתחברים, נכללים זה בזה וכך בהדרגה, במשך הרבה ימים, אתם מגיעים למשהו מיוחד, שהוא בונה בכם איחוד.

תלמיד: הבורא פותח את הנקודה שבלב, למה לא מתעוררת בנו תכונת ההשפעה ביחד עם הנקודה שבלב?

תכונת ההשפעה לא יכולה להיות בנו, מפני שנולדנו מתכונת הקבלה. תכונת ההשפעה תבוא אלינו על פני תכונת הקבלה שנמצאת בנו. לכן אנחנו צריכים לרצות מאוד את תכונת ההשפעה ולהשתדל לבצע את כל הפעולות שבכל אחד ושבינינו, שדומות לתכונת ההשפעה. מזה נלמד יותר מה זו תכונת ההשפעה, באיזו צורה, באיזה אופן היא מופיעה, וכתוצאה תהיה לנו גישה נכונה לתפילה, ואז תכונת ההשפעה תתגלה ותתלבש בנו.

תלמיד: האם בסופו של דבר כל הרצון לקבל ישמש להשפעה?

בסופו של דבר בוודאי שכל הרצון לקבל ישמש לרצון להשפיע.

תלמיד: ולמי ישפיע אותו רצון?

לבורא.

תלמיד: אנחנו רואים שהמאור המחזיר למוטב מתעורר כשעושים פעולות חיבור בינינו. האם הוא פועל אך ורק כנגד תפילה, כשאדם מביע מעומק ליבו שהוא רוצה להשתנות, או גם כשאני בא לשיעור, לסעודה, מתכלל בכל מיני פעולות של העשירייה, המאור פועל ומשנה אותי?

כעיקרון כן.

תלמיד: אז לא בהכרח כשיש תפילה ואיזה חיסרון מתוך הלב, אלא אפילו מהתכללות פשוטה?

כן.

תלמיד: רוב הזמן אתה לא מרגיש מהי השפעה, זו מין מילה שאתה משתמש בה. יש רגעים של חסד שהאדם קצת מתחיל להרגיש, כמו עכשיו, בשיעור הזה, שאפשר קצת לטעום את זה. יש לי גם הרגשה שזה בזכות הרב. אבל עוד שעה ייגמר השיעור, ואולי יישאר לי איזה טעם מההרגשה הזו, והשאלה היא איך אני מצליח ביחד עם החברים להחזיק את אותה ההרגשה כשהרב לא שם? איך עושים את זה בלי הכוח שלך שעכשיו מרים אותנו?

אתה צריך להאמין שאפילו בלי הרב, אם אתם מתחברים נכון יחד, אז אתם משיגים את זה.

תלמיד: התשובה היא תתפלל, תתפללו ביחד. אבל הקושי הוא שבמהלך היום אפילו הרצון להתפלל נעלם.

אז מה אתה רוצה ממני?

תלמיד: אני שואל מה לעשות כדי לפחות לעשות את הצעד הראשון הזה?

הצעד הראשון הוא לבקש, אל תגיד את המילה להתפלל אלא לבקש.

תלמיד: מה קודם למה, מה הסדר הנכון, הבקשה שתהיה לי אפשרות להשפיע או הבקשה שתהיה לחבר תכונת השפעה?

הסדר הוא לפי מה שחשוב לך. מה שחשוב לך יותר, הוא הראשון, לפי זה הסדר.

תלמיד: ואז הוא בוחר בהשפעה.

כן.

תלמיד: רק בגלל שלעומת החושך זה יותר טוב. אז זה אומר שההשפעה לא באמת חשובה אלא החושך, אז למה זה נקרא על מנת להשפיע, זה על מנת לקבל.

יכול להיות, אני לא יודע, יכול להיות שזה סימן נכון, שהחושך מאיר לו שהדרך לא כאן.

תלמיד: אז זאת אומרת, הוא בוחר בהשפעה לא מטעם חשיבות ההשפעה אלא מטעם חיסרון החושך.

יכול להיות.

תלמיד: אז זו לא השפעה.

גם יכול להיות.

תלמיד: אז איפה הלשמה?

לא יודע.

תלמיד: זאת אומרת שהשלב הראשון חייב להיות לא מטעם חשיבות ההשפעה, אלא מטעם חיסרון החושך?

נגיד.

תלמיד: ואז, אם נחזור לדוגמא של הנגר, שהוא צריך לעשות חשבון מה חשוב לו, האם זה שמשלמים לו על השולחן, או מטעם חשיבות התפשטות הבורא בעולם, גילוי שם ה' בעולם. אז איך אדם שמשלמים לו יכול להגביר את חשיבות ההשפעה על פני התשלום או על פני כבוד, או על פני איזושהי הנאה בשכל או בכל מיני מילויים, אם השלב הראשון בבחירת השפעה צריך להיות על פני החושך?

כן.

תלמיד: אז איך אדם כזה שמקבל מילויים יכול לבחור באמת בהשפעה מטעם השפעה, אם השלב הראשון הוא על פני החושך?

אני איתך, אני לא יודע, מה נעשה במקרה כזה?

תלמיד: הייתי מבין אם היה לו מילוי והיה לו כוח עוד יותר להעדיף את ההשפעה, לא לקבל את המילוי להשפיע. הבורא ממלא אותי בכל טוב בעולם הזה, לא חסר לי כלום, ואני בוחר בכל זאת, אני לא רוצה לקבל את זה, אני רוצה להשפיע.

והלאה.

תלמיד: אין מציאות כזאת, הוא אומר חושך, ובגלל זה הוא בוחר בהשפעה.

כן.

תלמיד: אז איזה מן חשיבות זאת, איזה מין השפעה זאת?

בריחה מהחושך.

תלמיד: זה נקרא להשפיע?

לא, ככה זה נשמע.

תלמיד: לכן אני שואל. תסדר לי בבקשה את התמונה.

אני לא יכול לסדר לך, זה באמת כך. נבדוק עוד.

תלמיד: כל השיעור אני מכריח את עצמי להתכלל עם כל החברים והשאלות ומנסה לשאול משהו ולא יוצא ואני מרגיש עד כמה הזמנים שאנחנו נמצאים בהם מאוד מאוד מיוחדים עם כל מה שקורה בעולם, עם המצב שלנו כקבוצה.

בעל הסולם כתב וגם בעוד מקורות כתוב, "שמהו שלכל עשב יש ממונה למעלה המכה אותו ואומר לו גדל", זאת אומרת אם לא יתנו לנו את אותו הכוח מלמעלה, אותו המלאך שממונה עלינו, לא נוכל לגדול, מה גורם לאותו כוח להשפיע עלינו?

על ידי זה שפועלים על הרצון לקבל, אז מכוונים את מי שנמצא תחתיו לכיוון ההשפעה. יכול להיות שכיוון ההשפעה מביא לאדם שמחה וכוחות, ויכול להיות שההיפך ואז האדם צריך לבחור נגד מה או בעד מי הוא לומד, מתקדם, מי מכוון אותו.

מה אגיד לך, יש כאן כמה אפשרויות, אנחנו כבר לא נוכל עכשיו להתעמק בהן אבל זה טוב לחשוב.

תלמיד: אני מרגיש וגם ענית כששאלו אותך, אם עשירייה יכולה להתפלל על עשירייה אחרת, ואמרת שזה בעצם היסוד של השלום בעולם.

כן.

תלמיד: ואני חושב שכולנו מרגישים את הכוח שנמצא בינינו ועד כמה אף עשירייה לא יכולה להביא את עצמה לשום מקום אלא אם היא מתפללת למען הכלי כולו. יכול להיות שזה הפריצה שלנו?

עוד לא אבל בדרך.

תלמיד: הוא כותב שמלכות שעולה לבינה היא מרגישה חושך. האם תמיד מלכות שעולה לבינה מרגישה חושך?

מה בינה יכולה לתת למלכות?

תלמיד: רצון להשפיע, השפעה, כוח להשפיע.

את זה מלכות רוצה?

תלמיד: לא, זה מנוגד לה.

אז מה אתה שואל.

תלמיד: אוקי, אז אם המצב הוא כזה שהיא תמיד מרגישה חושך, אז איך להתייחס, אם אנחנו אומרים שלהשפיע זה לחברים, ועכשיו במצב החושך הוא כותב שהמצב הבא שהוא צריך להתפלל, "אין לו עצה אחרת, רק להתפלל לה', שיאיר עיניו, שיוכל לעבוד בבחינת השפעה", כלומר, אם אני מבין נכון את העצה, אז היא לא לעזוב את החושך הזה, לא לברוח ממנו אלא להיות במצב שעכשיו הוא רוצה להתקדם הלאה לבורא, רוצה לבקש מהבורא אולי ממדרגה יותר עליונה מבינה.

איך לתפוס את המדרגה היותר עליונה מבינה, כי כאילו המדרגה בינה זה השפעה לחברים. למה, למי אני פונה כשאני רוצה את הכוח להשפיע, שזה כבר למעלה מהעשירייה, כי אין לנו דמות כזו, אין לנו צורה כזו.

כן.

תלמיד: מה עושים?

אין בשביל מה לפנות.

תלמיד: זה באוויר. אבל יש רצון, מורגש גם שכל השאלות של החברים זה שאנחנו רוצים מתוך החיבור של העשירייה ממש לפרוץ למעלה אבל איפה? מי? אני לא יודע איך להביע את זה.

כן. מי יכול לענות לו?

תלמיד: יש לי שאלה.

אני ציפיתי לתשובה.

תלמיד: אולי זאת גם תשובה. יש לנו תיכף קריאת תהילים ותפילה משותפת בסוף השיעור, אנחנו יכולים להכניס לשם כוח?

לא יודע.

תלמיד: מה אנחנו יכולים להכניס לשם, כי אנחנו כולנו בסוף השיעור פה נמצאים בזה.

טוב מאוד. סוף השיעור זה לא סוף, אתם צריכים להוציא שאלות מהשיעור, ואת השאלות האלה לסדר כך שהבורא יכול לקבל אותן ואז להעלות אותן יחד.

תלמיד: איך אנחנו עושים את זה ביחד?

גם על זה דיברנו הרבה, אני לא יודע מה להגיד אבל בטוח שזה צריך להיות.

תלמיד: בתפילה גם יש הודיה, יש בקשות.

כן.

תלמיד: צריכים להתייחס לזה גם?

תבקשו פה אחד ואז בטוח זה יצליח.

תלמיד: זאת אומרת צריכה להיות איזושהי השתוקקות, רצון?

כן.

(סוף השיעור)