020_heb_o_rb_bs-tes-04_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/lessons/series/cu/CoKaxcqg?c=rlo0tEoU&mediaType=video

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך א', חלק ד'. דף רס"ו. "הסתכלות פנימית". פרק ג'. אות נ'.  

מתחיל דף רס"ו, אות נ'.

נ) והנה נתבאר, כי אחר הסתלקות הרשימה מן הכלי, בשביל שבא אור עכשיו, נגיד אור הבינה, דרך משל, ואור העב שברשימה לא עולה, העב נשאר תמיד למטה. נתגלה הפרש בין האור של הרשימה ובין הכלי ד[ה]רשימה, נקרא אור הזך. והכלי, נקרא עתה אור עב דהרשימה. נמצא, שאור הזך של רשימה שהוא עלה למעלה, הוא מכנה ו' מן הו'. אה, לא, מן הז'. סליחה. אור העב שברשימה נקרא עכשיו, תוך כלי, נבחן לאור הח' שברשימה.

ותדע, שמן האור העב שברשימה שנשאר בתוך הכלים נעשו הכלים של הזכרים דהתפשטות ב'. והאור של הרשימה נק' עתה אור הזך שברשימה וממנו נעשה האורות של הזכרים דהתפ"ב, כמ"ש הרב.

מה כתוב כאן? עוד הפעם, תסתכלו בפנים.

ותדע, שמן האור העב שברשימה, שהוא נגיד יותר נלמד עכשיו בחינה ד', נבין יותר טוב. עכשיו הרשימה שהיה בכלי דמלכות בקומת כתר, נעשו הכלים של הזכרים על קומת כתר דהתפשטות ב' דפרצוף ע"ב. פרצוף ע"ב, שייצא שם כתר דהתלבשות, אז יהיה בכלים של מה? של אור הכתר בכלי דכתר. לכן מוכרח להיות הרשימה בתוך הכלי.

והאור של הרשימה נק' עתה אור הזך שברשימה וממנו נמשכה האורות של הזכרים דהתפ"ב, היות ששניהם, מיהו? באור החכמ… באור הכתר בכלי דכתר. הבנת זה? אני עוד דוגמה. אם אני מדבר בבחינה ג', איזה אור היה בבחינה ג'? אור החכמה בכלי דחכמה. מה שאין כן, בנקבות להפך. יש שם אור החכמה בכלי דכתר, זה נלמד מחר.

ברור עד כה?

אז גמרנו עכשיו, וצריכים להתחיל אות נ"א, רס"ו אות נ"א.

שמדברים מכלי, מה פירוש מילת כלי? שמקבל. יש לפעמים שאנחנו שואלים, ממה נעשה חומר הכלי? אומרים, מורכב. אחד, עביות, הנקרא מקבל על מנת לקבל. ב', מסך מתגבש, לקבל רק בעל מנת להשפיע, ג', שעדיין המסך הזה הוא מקבל אור חוזר. משלושת אלה נעשה כלי שמקבל אור ישר. מה השאלה?

זאת אומרת, מלכות נקראת מקבל על מנת לקבל. אם מלכות לא נקראת מקבל על מנת לקבל, בשביל מה אתה צריך לעשות מסך, להתגבר? אז אם מוכרחים קודם מקבל על מנת לקבל זה החומר, וזה נקרא מסך ועביות. יש עביות, עושה מסך. וביחד, על ידי המסך יוצא אור חוזר. והכול ביחד נקרא כלי, שמקבל את האור ישר. זה רק חומר, ממה נעשה הכלי הזו, אומר לך.

להתחיל אות נ"א. וכאן הוא רוצה לבאר, הרשימה דהתלבשות שנשארת במלכות.

אות נא) המין הט' הוא, הרשימה דאור המלכות. המובא בדברי הרב כאן. ותדע, שהרשימה זו היא ממין הז', הנ"ל שנקרא אור זך, דהיינו, שאין בה בחינת כלי, יש לו כבר בחינת המשכה. כמ"ש לעיל באות מ"ג, שהרשימה מבחינת ההמשכה נאבדה במלכות. והיינו בחינת האור העב מהרשימה הזו, שהיא מין הח' של הרשימה, שהיא אור חוזר ממשכת. אבל אור הזך שבה, נשאר בלי כלי, שעלה משום זה, ממעל לכלי שלו דהיינו ליסוד.

זה קשה מאוד, חסר ביאור. מה הוא אומר כאן? תסתכלו עוד הפעם. הוא מביא,

נא) המין הט' הוא, הרשימה דאור המלכות. למדנו שמלכות אינה מנחת רשימו. ומדוע? היות שכל הרשימות הם אור ישר, והיות שמלכות אין אור ישר, מלכות אינה מנחת רשימו. אלא מה, הרשימו שנשאר בכלי דיסוד, מאיר לכלי המלכות.

מה כתוב כאן? תסתכלו.

נא) המין הט' הוא, הרשימה דאור המלכות. המובא בדברי הרב כאן. ותדע שהרשימה זו היא ממין הז', הנ"ל שנקרא אור זך. מה זה אור הזך? אור שנשאר מאור ישר, למדנו. דהיינו, שאין בה בחינת כלי, שאין בו אור העב.

שהרשימה מבחינת ההמשכה נאבדה, והיינו בחינת האור העב מהרשימה הזו, שהיא מין הח' של הרשימה אבל אור הזך שבה, נשאר בלי כלי, שעלה משום זה, ממעל לכלי שלו דהיינו ליסוד.

למדנו שאור הזך של הרשימה מתלבשת באור העב של הרשימה. כן, כמו אור ישר הכללי, מתלבש באור חוזר הכללי. וכששניהם מסתלקים, היינו האור ישר והאור חוזר, נשארו רשימות בשניהם. וכן, כמו שאור ישר היה מתלבש באור חוזר, כמו כן הרשימה דאור ישר מתלבש ברשימה, ברשימה דאור חוזר. נמצא, שמלכות, אין לה אור העב, שזה נקרא, בחינה אחרונה, אחרונה נאבדת. לכן אור הזך של מלכות מתלבשת בכלי דיסוד, שלהפך ממה שלמדנו עד כאן.

קודם כל, מה הוא אומר? למדנו שאור ישר הכללי מתלבש באור חוזר הכללי, וכששניהם מסתלקים, מתחיל למטה להסתלק אור חוזר, מסתלק אור ישר. נשאר רשימה מאור ישר, ונשאר רשימה מאור חוזר. וזה נקרא, אור הזך שברשימה, וזה נקרא אור עב שברשימה. גם כן אור הזך שברשימה מתלבש באור העב שברשימה.

זה למדנו שנקרא מין הו'. תסתכלו באות מ"ז. אות מ"ז.

מז) המין הו' הוא, רשימה הכוללת אור זך ואור עב. אחד מלובש בשני. המין הז', כתוב שם, הוא הנקרא אור זך, המין הח' הוא הנקרא אור העב של הרשימה.

מה כתוב כאן באות מ"ז, באות מ"ח? שהם מחוברים ביחד. עכשיו שהוא אומר, מלכות אינה מנחת רשימה, הכוונה לאור העב, לאור הנקבה. נמצא, איפה מלובש אור הזך שבמלכות? בא ואומר שנשאר בכלי דיסוד.

תסתכלו עוד הפעם. אני חוזר.

נא) המין הט' הוא, הרשימה דאור המלכות. המובא בדברי הרב כאן. ותדע שהרשימה זו היא ממין הז', הנ"ל שנקרא אור הזך, דהיינו, שאין בה בחינת כלי, מדוע? שהרשימה מבחינת ההמשכה, שנקרא אור חוזר, נאבדה, המי נאבד?

והיינו בחינת האור העב מהרשימה הזו, שהיא מין הח' של הרשימה אבל אור הזך שברשימה [שבה], נשאר בלי כלי, שעלה משום זה, ממעל לכלי שלו דהיינו ליסוד.

ברור זה? אתה יכו… תסתכלו בדף רל"ב, אות ג'. כתוב כך.

ג) וכשעלה אור המלכות אל היסוד, נזדככה. היה היסוד מאיר ב בכלי של המלכות דרך אחורים, למדנו פשט, שנעשה זיווג על בחינה ג', מה היו אחוריים? הוא אומר, נקודות נקרא אחוריים.

בסדר. תסתכלו באור פנימי והוא אומר, וזה אמרו, "היסוד מאיר בכלי של המלכות דרך אחורים של היסוד" אשר כל הע"ס האלו האו"י והאו"ח יחד הן בחינת אחורים ודין. אמנם מלבד זה יש להבין, אשר כל האור היורד מהיסוד לכלי המלכות, הוא כולו או"ח ואין בו מאו"י כלום, בסדר.

היות כל למטה מטבור נקרא אור חוזר, כי בהיות מקום הזווג והמסך בכלי של היסוד בבחי"ג, אם זה בחינה ג', כלי נקרא טבור, מסך דגוף, הרי המסך הזה מעכב על האו"י, שלא יתפשט ממנו כלום מבחי"ג ולמטה, ונמצא שכל מה שיורד מהיסוד לכלי המלכות הוא רק או"ח ולא או"י, וזה שמוסיף הרב ומדייק "בסוד או"ח", זה פשוט.

מה קשה? הלאה.

ואז אור חוזר היורד בכלי של המלכות, ג פוגע באור עצמו הראשון של המלכות העולה למעלה, ממי כאן המדבר? אני שואל. איזה אור עצמו ... שעולה למעלה? כאן אנו מדברים כשעלה למעלה. מה הוא עולה למעלה? אין שום ביאור.

לפי מה שכתוב כאן, בדף רס"ו, אות נ"א, שהוא מסביר לנו, מה הוא מסביר לנו? תסתכלו בפנים, עוד הפעם. אתה רואה?

נא) המין הט' הוא, הרשימה דאור המלכות. המובא בדברי הרב כאן. ותדע שהרשימה זו היא ממין הז', שנקרא אור זך, חלק מאור ישר, דהיינו, שאין בה כלי,

מי זה כלי? אור העב. ככה למדנו, שחלק הרשימה מאור ישר, מתלבש בחלק הרשימה של אור חוזר. עכשיו שאין לו חלק מאור חוזר, אין רשימה דאור ישר במי להתלבש בו. כמ"ש לעיל באות מ"ג שהרשימה מבחינת ההמשכה נאבדה,

והיינו בחינת האור העב מהרשימה נאבדה, שהיא מין הח' של הרשימה אבל אור הזך שבה, נשאר בלי כלי, אין לו חלק של אור העב, שהיא תתלבש בו, שעלה משום זה, ממעל לכלי שלו דהיינו ליסוד.

לפי זה, מה שכתוב כאן יכולים לפרש כך שם. מה שכתוב ברל"ג, למעלה, שורה ראשונה.

ואז אור חוזר היורד בכלי של המלכות, האור, שבא מזיווג של בחינה ג', המכונה יסוד, הוא רוצה להאיר בכלי דמלכות, ג פוגע באור עצמו הראשון של המלכות העולה למעלה, בכלי דיסוד של אור הזך, שהוא בא מכלי דכתר, ובטש דא בדא, ד וירדו ניצוצין ה בכלי [ה]מלכות.

דף רס"ו, אות נ"ב. כאן מדברים, המין היוד הוא, המין הי' של הרשימות, הוא אומר,

הרשימות הנכללות במסך אחר הזדככותו.

עד עכשיו, למדנו שהאור שהיה מאיר בכלים, האור נסתלק, נשאר רשימות במקום שהיה מאירים. עכשיו הוא אומר דבר חדש.

נב) המין היוד הוא. הרשימות אשר נתכללו במסך, בדרך עליתו למאציל. כי אור המלכות, שהוא המסך והאו"ח שבה, למלכות אין אור ישר, למדנו, מזדכך ועולה מבחינה לבחינה עד ביאתו למאציל. מי המאציל של הגוף? דהיינו להפה של ראש, ומידי עברו בהם, נכלל ג"כ מהרשימות שהשאירו האורות שם אחר הסתלקותם.

ולפיכך כשבא המסך עם הרשימות לפה היה כלול מכל ג' בחי' הרשימות, שעליהן נעשה הזווג מחדש, שיצאו משם, הכלים והאורות דהתפ"ב.

מה כתוב כאן, באות נ"ב? הוא אומר, יש להבחין עוד מרשימות, הנכללים במסך. פירוש הדבר, מקודם היה זיווג על המלכות, שהיא עביות דבחינה ד', ונזדכך המסך. אור נסתלק. איזה אור היה מסך מגלה? אור דקומת כתר.

ואחר כך נזדככה לה, ונעשה זיווג במסך על בחינה קומת חכמה. ואחר כך נזדכך על בחינה ב' וא'. בדרך כלל לומדים ארבע זיווגים. ואם אנו אומרים, בחינה אחרונה נאבדת, נמצא שהמסך נכלל מג' רשימות, אז המסך עולה לראש.

זאת אומרת, יש להבחין, מה שנשאר מהאור רשימות בכלים, בשביל הכלים עצמם, שהוא מכנה אותם כלים ישנים, לאפוקי אחר כך יבוא כלים חדשים מפרצוף השני, שיצא אחר כך. ויש מסך, שנכלל מהרשימות האלו, בג' רשימות, מדוע בחינה אחרונה נאבדת? שעל זה יבוא פרצוף חדש.

זאת אומרת כל הפרצוף חדש נבנה, מאיזה רשימות? לא מהרשימות שנשארו בכלים, אלא מהרשימות שנשארו במסך, שעולה לראש, ונכלל בזיווג שבראש. הוא מבקש מסך, כוח הדוחה, כוח התגברות, מהראש, והראש נותן לו כמה שהוא רוצה, לפי הרשימות שנשארות בו.

לכן הוא מחלק, יש כלים ישנים ורשימות הנשארות בכלים הישנים, ויש מסך והרשימות שעולים בראש, שעל הרשימות האלו נבנה ויוצא פרצוף חדש. והרשימות האלו נבחן לבחינה הי' של הרשימות.

אתה שואל אותי, מה הפירוש, רשימות שנשארו במסך? אז אני אגיד לך, אנו לומדים, המסך, מה זה מסך? עשה חישוב, עשה חשבון, כמה שיכול לכוון בעל מנת להשפיע, וקיבל את זה. ואחר כך מבחינים מהמסך יצא לכלים כאילו, יש מסך זה השורש, ומהמסך הכוונה הזאת, הוא נמשך לתוך הכלים.

אז נגיד שעל המסך, על בחינה ד', והמסך הזה קיבל את האור בעל מנת להשפיע על בחינה ד', שאור נסתלק, אומרים, בחינה אחרונה נאבדת. היינו, יש כאן להבחין שני דברים, האור שהשיג, והרצון להשפיע שהשיג. אומרים, הרצון להשפיע, הכוח התגברות, זה נאבד לו. אבל לא שהיה מאיר ... נאבד לו.

אמרתי פעם משל. זה המשל טוב לזכור. זה עשה מעשה רב. אמרתי פעם שבמושב זקנים, כאן בבני ברק, למדו שם שיר בזוהר ... זקנים, מי שהיו בעלי דעת, בעלי שכל. רציתי קצת, שיהיה קצת יותר, שלא יהיה זקנים, שיהיה לחדוות חיים. מה עשיתי להם? שאלתי מישהו, מה היית עושה שהיית צעיר?

אה, אתה יודע, הייתי נוסע לכאן ולכאן ולכאן, וזה רימיתי וזה רימיתי ומי שאמר רימיתי, הייתי עשיר גדול. בזמן שדיבור עלה, היה פנים שמחים ועליזים, שכח שהוא זקן. והוא דיבר איך שהוא קונה אז רווחים גדולים, איזה הנאה שהיה לו אז.

אז שאלתי אותו, אולי גם כן אתה היום רוצה לקנות ולמכור ולנסוע לכל כך מקומות הרבה? אין לי כוח. נמצא, ברשימה מהתענוגים נשאר לו, אבל רשימה מהעבודה אין, זה לא נשאר לו. כלל, רשימה של האור נשאר, אבל מעבודה כוח התגברות לא נשאר.

הבחינה אחרונה נאבדת, הבחינה אחרונה נאבדת, אין הכוונה על התענוג, על האור, שזה נקרא רשימה דהתלבשות, איך שהאור היה מלובש. זה בן אדם יכול לזכור מה שהיה לו בצעירותו תענוגים. וזה הוא רוצה עוד הפעם, אבל עבודה, לא משתוקק לזה.

מדוע? הוא יודע בעצמו שאין לו כוח להתגברות.

תלמיד: זה ...

רב"ש: זה נקרא, בחינה אחרונה עבודה על המשכה. לכן אני אומר לך, הרי בזמן שעושה מסך, יש לו שני דברים אז. הוא ממשיך האור על ידי התגברות, וטועם טעם בהאור. טעם בהאור נקרא, איך שאור מתלבש בכלי, הוא טועם טעם בתענוג. ועל הטעם של עבודה זה נחשב.

תלמיד: מה שהוא אומר פה…

רב"ש: כן, סליחה, לכן שהוא אומר כאן ג', מדוע הוא לא אומר ד'? אז אני מתרץ שבחינה אחרונה נאבדת, הוא לא אומר לו, תן לי עוד פעם התגברות על בחינה ד', ואין לי כוח. תן לי כוח התגברות על ג' בחינות.

נמצא, שהמדרגה השנייה, שמשל אם נגיד מדרגה ראשונה, דרך משל נקרא פרצוף הכתר, פרצוף גלגלתא נגיד, אז הוא אומר, תן לי מסך על מדרגה קומת חכמה. נמצא שכל הבניין של הפרצוף השני נבנה על הרשימות שיש במסך, המסך עולה.

מה הפירוש, המסך עולה? כוח התגברות עולה לבקש, תן לי כוח התגברות, היות ובלי התגברות, היינו לכוון בעל מנת להשפיע, לא משיגים שום דבר, והכוח הזה חסר לי, נזדכך לי הכוח הזה, נאבד לי הכוח הזה, תן לי כוח אחר.

אבל כמה אתה רוצה? כמו מקודם כבר אני רואה שאין לי כוח, תן לי כוח יותר קטן. נקרא זה ג' בחינות. אבל אומרים, אבל התלבשות גם כן נשאר. לכן לומדים תמיד שנגיד שנזדככה פרצוף גלגלתא, שהיה לו ד' דעביות, אומרים או לג' דעביות, ג' בחינות וד' דהתלבשות. מאור, מאור לא שייך לומר שנסתלק. מהתענוג הוא רוצה עוד הפעם.

תלמיד: … דווקא הרשימות של ההמשכה?

רב"ש: סליחה. הרשימות עולים הכול, מה שיש, הן התלבשות והן עביות. רק מה, אנו מדברים בעיקר, מה הוא רוצה, המסך עולה, לקבל כוח התגברות? לכן מדברים רק מהמסכים, רק מג' בחינות. אבל באמת עולה, התלבשות גם כן עולה, הוא נכלל מזה. מדוע זה לא יעלה? מה זה עולה? שהמסך עולה למעלה, מדברים מה, ממה הוא נכלל, מה הוא זוכר, מה הוא רוצה?

אז הוא אומר, רק ג' בחינות אני רוצה. מדוע? ד', הוא רואה שלא יכול להתגבר. זה הפירוש, אין רק ג' בחינות של עביות. אבל התלבשות גם כן לא, הוא נכלל מזה. והיות שאנו מדברים מסך, מסך נקרא התגברות על הרצון לקבל, והיות שכוח התגברות נחלש עכשיו, לכן אומר ג' בחינות. אבל התלבשות גם כן, למדנו, יש שמה.

רק אני מתרץ, מדוע הוא אומר ג'? אנחנו מדברים כמה מסך הוא מקבל? אין מסך על ד'. רק אנו לומדים, מה זה ד' דהתלבשות בהתכללות ג' דעביות, יוצא לנו מדרגה, משל, אם אנחנו אומרים, ד' דהתלבשות, יוצא ו"ק דכתר. זה אחד. ב', שאין לו התפשטות בגוף.

שאנו אומרים, ב' דעביות וג' דהתלבשות, יש לו ו"ק דחכמה, ואין לו התפשטות בגוף. שאנו אומרים, ב' דעביות וא', ב' דהתלבשות וא' דעביות, יש לו ו"ק דבינה ואין לו התפשטות בגוף. שאנו אומרים, א' דהתלבשות ועביות דשורש, גם כן אנו לומדים כאן, שם אומר הרב ג' גו ג', היינו אור דהתלבשות הוא חג"ת. אבל אין לו עביות, אין לו כלים, הוא מתלבש באיזה כלים? בכלים דעביות, שהוא רק נה"י, שזה ג' גו ג'.

ברור עכשיו?

אתה שואל, בחינה אחרונה נאבדת, מה הפירוש בחינה אחרונה נאבדת? אז אני שואל, מה זה בחינה אחרונה? ועביות ד… מה זה בחינה אחרונה? בחינה אחרונה נקרא, עד כאן. המדרגה אומרת, עד כאן אני רוצה לקבל, יותר לא. אם היה לו ד' דעביות, אז הוא אומר, רק עד ד', עד קומת כתר אני רוצה לקבל, יותר לא.

אם הג' דעביות, זה היה בחינה אחרונה שלו... עד כאן, יותר לא. על ד' אני לא יכול לקבל. אם היה לו ב' דעביות, זה נקרא בחינה אחרונה. עד כאן אני יכול לקבל, יותר לא. נמצא, הבחינה אחרונה הזה אומרת, כל אחד לפי דרגה שלו, שאומר, עד כאן.

אם כן, אני לא יכול, בחינה אחרונה נקראת ד' או ג', רק מה? היות שבדרך כלל אנו אומרים שבכל מדרגה אנו מבחינים ד' בחינות, יש להבחין ד' בחינות בד', וד' בחינות בג', וד' בחינות בא' אפילו.

למדנו, אני רוצה להבין מה זה בחינה ד'. דוגמה, למדנו בפרצוף ע"ב, הקומה שלו יצא מבחינה ד'. גם בה פה יהיה כתר, כל מדרגה יש בו ד' בחינות. אומרים, שכל הד' בחינות שלו, איזה קומה הוא? קומת חכמה. מה הבחינה האחרונה שלו? קומת חכמה. ד' לא קיבל.

אם אני אומר, בחינה אחרונה שלו נאבדת, אין אישור, כבר לא יכול להמשיך עוד הפעם קומת חכמה. רק בחינה אחרונה לגמרי, קומת בינה. מדוע? שהביטוש פנים ומקיף הייתה על בחינה ג', ביטל את הבחינה ג' לגמרי. אחר כך לא יצא בחינת חכמה, כלום, רק בינה.

משה, נתתי מקודם הסברה, מה הפירוש שכתוב שבעולם הנקודים היה שבירה, אומר הרב, היה אורות גדולים, כלים קטנים. והכלים לא יכלו לסבול האור, לכן נשברו. מה שאין כן, בעולם אצילות היה תיקון, אורות קטנים כלים גדולים, לכן נתקיימו.

יש לו הרבה תירוצים על זה, הרבה הסברות, היום נתתי הסברה קטנה, כדאי לשמוע עוד הפעם.

אורות גדולים, קטנים, כבר יש שפה. אור גדול, נקרא ג"ר, אור קטן נקרא ו"ק. אבל מה זה כלים גדולים, כלים קטנים? אם אני אומר, כלים נקרא רצון לקבל, אז נגיד כך, בעולם הנקודים היה רצון לקבל היה קטן, היה שבירה. מה שאין כן, בעולם אצילות היה כלים גדולים, רצון לקבל גדול, נתקיים. אדרבא.

אם כן, צריכים לחשוב מה זה כלים גדולים, מה זה כלים קטנים. אז דיברתי פשוט, ומאיזה כלי יכולים לקבל האור? בא הוא ומפרש לנו כך, מה זה טעמים, מה זה נקודות? טעמים בא התפשטות הראשונה, שמש… ראש המדרגה, ומה שיש בראש מתפשט אחר כך בגוף, ואחר כך בא ביטוש פנים ומקיף וביטל את המסך. היינו שלא יכול לכוון בעל מנת להשפיע, נסתלק האור. וזה נקרא הסתלקות בבת אחת, זה לשון הרב.

בא באור פנימי ושואל, מדוע נקרא זה הסתלקות בבת אחת? הלא למדנו, היה כאן זיווגים דנקודות, אז הוא מפרש, באמת האור נסתלק. מדוע? שאין לו מסך דבחינה ד'. אבל היות שהמסך כלול מד' בחינות, וכל זמן שיש איזה מסך, אז האור מאיר על המסך. לכן כל זמן שיש מסך ג' ב' א', האור מאיר.

נמצא לפי זה, מהו הכלי שמקבלת את האור? לא העביות, לא הרצון לקבל. רק כמה שהוא יכול לעשות בעל מנת להשפיע, שנקרא מסך. אז כבר אני יודע, מה זה כלים גדולים, רצון להשפיע גדול. כלים קטנים, רצון להשפיע קטן.

עכשיו, מדוע אני אומר שבעולם הנקודים היה כלים קטנים? תשובה, היות ששם היה צמצום ב', שהיה מותר להם להשתמש רק בכלים דהשפעה, אלא אחר כך, על ידי רשימות של זו"ן דא"ק, המכונה ד'/ג' דעביות, שצריכים חכמה, שזה גרם זיווג ע"ב ס"ג, שזה נתן להם כוח המסך לכוון בעל מנת להשפיע, כמו שע"ב יכול לקבל בעל מנת להשפיע. כמו כן נתן לנקודים אותו הכוח, וזה היה בראש המדרגה, ומה שיש בראש מתפשט אחר כך בגוף, לכן הגוף גם כן היו יכולים לקבל על מנת להשפיע.

והיות שיש כלל אור הע"ב אינו מתפשט למטה מטבור, לכן היה חסר להם הכוח בעל מנת להשפיע. זה נקרא כלים קטנים. מה היה חסר להם? על הרצון לקבל אמיתי, שהיא למטה מטבור, היינו למטה מפרסא, הנקרא מקום בי"ע, כלים דקבלה, היה כלים קטנים, לא היה להם הרצון להשפיע.

עכשיו, מה נקרא כלים גדולים בעולם אצילות? הם המשיכו אור הע"ב, שהוא נותן מכוח להשפעה, שהוא נותן מכוח התגברות, שהוא נותן להם מסך, על איזה רצון לקבל? רק התכללות של רצון לקבל. נקרא, לא על עצם רצון לקבל היה זה, רק התכללות המכונה אח"פ דעלייה ועל זה שימשו. הרצון להשפיע, זה נקרא כלים גדולים. המסך היה גדול, שהיה שורה על עביות קטנה, רק התכללות עביות או על עצם העביות.

זה רציתי לפרש. אורות קטנים בכלים גדולים. היות שלא השתמשו על עביות אמיתי, לכן לא יכול להיות רק מו"ק דאורות. ויחד עם זה המסך של הזיווג ע"ב ס"ג המשיכו על איזה כלים היה? על איזה עביות? רק התכללות דעביות. נקרא זה כלים גדולים, היינו הרצון להשפיע היה גדול על עביות קטנה של רצון לקבל רק מטעם התכללות. אני חושב שזה ביאור פשוט וקל להבין את זה.

תלמיד: נו, באמת.

רב"ש: הבנת את ההבדל?

תלמיד: כן, זה היה כתוב בעיניים, וזה היה כתוב במסך.

רב"ש: כבר לא יודע מה שאתה אומר.

המין הי"א, הוא אומר, הרשימות שנשארו מד' הקומות שיצאו ב[ש]עת [ה]הזדככות. ממה דיברנו עכשיו, ממה אנחנו מדברים אחר כך? למדנו באופן כללי, שפרצוף הטעמים הוא היה מאיר, ואור נסתלק, ונשאר רשימות בכלים. עכשיו הוא מדבר דבר חדש. אני חוזר, נ"ג.

נג) המין הי"א, הן, הרשימות אשר נשארו מד' הקומות היוצאות בעת ההזדככות, מבחי' ט"ס ראשונות שבהן. כי הרב אינו מדבר כאן, אלא מהרשימות, שנשארו מט"ר דהתפ"א, מטרם שהתחיל להזדכך, המכונה אור הא' כמ"ש הרב כאן.

אמנם גם מד' הקומות שיצאו אח"כ בזמן ההזדככות. הנה גם הן הניחו רשימות בכליהן אחר שנסתלקו, דהיינו ג"כ מט' ספירות הראשונות שבהן, כי בחינה אחרונה אינה מנחת רשימה, כנודע.

תסתכלו, דף רכ"ז, פרק ג', אות ח'. כוונתו באור פנימי. באות ח'. כתוב למעלה, נמצא, למעלה כתוב באות ח', תסתכלו ו'.

ו) נמצא כי כאשר ח הכתר חזר ועלה אל המאציל, טרם כל הספירות כנ"ל, הנה אותו האור היורד מהמאציל אל הספירה שלמטה מן הכתר, נמשך ועובר, דרך אחורים של הכתר. והנה הוא דין.

מה כתוב למטה? ח'.

ח) דהיינו, בסבת הזדככות המסך מבחי"ד לבחי"ג, שהאו"ח העולה מבחי"ג, אינו מגיע להלביש [את] אור הכתר, וע"כ חזר ועלה לשורשו, שאין גילוי אור בלי לבוש, של אור חוזר, כנודע. והסתלקות הזה דאור הכתר, מכונה בשם "אחורים של הכתר". כי פנים, פירושו, השפעה והתפשטות, ואחורים, פירושו הסתלקות מהשפעה.

נחזור לאות נ"ג. הוא אומר, הרב דיבר כאן מפרצוף הטעמים, שמחלק בפרצוף הטעמים יהיה ט' ראשונות, ומלכות, שמלכות אינה מנחת רשימה. בא ואומר לנו שגם מקומת הנקודות, גם כן נשאר רשימות, וגם שם הוא מחלק.

אמנם גם מד' הקומות שיצאו אח"כ בזמן ההזדככות. הנה גם הן הניחו רשימות בכליהן אחר שנסתלקו, דהיינו ג"כ מט' ספירות הראשונות שבהן, כי בחינה אחרונה אינה מנחת רשימה, כנודע גם בהם. זאת אומרת, אם אנחנו אומרים שבחינה אחרונה של מלכות אינה מנחת רשימה…