שיעור בוקר 24.09.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

רב"ש א'. עמ' 383. מאמר "הטוב ומטיב לרעים ולטובים"

קריין: "כתבי רב"ש". כרך א'. עמ' 383. מאמר "הטוב ומטיב לרעים ולטובים".

הטוב ומטיב לרעים ולטובים

תשמ"ז - מאמר א'
1986/87 - מאמר 1

"אנו אומרים "וכל מאמינים וכו', הטוב. ומטיב, לרעים ולטובים". ויש להבין זה בעניני העבודה היינו אלו שרוצים להתקרב לה', ושזה נקרא אצלם טוב, היינו שרק לזה הם מצפים, שיזכו לבוא לדביקות ה', א"כ מה יש לפרש כאן "לרעים ולטובים". היינו מדוע הם נקרא בבחינת "רעים" אם אנו מדברים באדם שרוצה להגיע להטוב שנקרא אצלו דביקות ה', ולפי"ז, מה אנו מכנים מדרגת "טובים".

ולהבין זה צריכים להקדים את ענין מטרת הבריאה, שידוע שענינו הוא, להטיב לנבראיו, ולפי"ז משמע מה שאנו אומרים "וכל מאמינים וכו', הטוב. ומטיב". הכוונה, כמו שאמרו חז"ל "שמדרך הטוב להטיב". וע"ז אנו מאמינים שהוא מטיב לרעים ולטובים. היינו שגם הרעים יקבלו את הטוב ועונג.

ולפי פירוש הפשוט צריכים לומר, "רעים" נקראים אלו אנשים שעושים רע לאחרים, היינו שהם דואגים אך ורק לטובת עצמם, ולא להשפיע. ו"טובים" אלו אנשים שאוהבים לעשות טוב לאחרים שהם האנשים הנקראים טובים. ומשום זה צריכים לפרש "הטוב. ומטיב לרעים ולטובים" היינו שגם אנשים רעים שהם משוקעים באהבה עצמית שגם הם יקבלו טוב ועונג.

ולפי הכלל שאנו לומדים שעל כלים דקבלה בעמ"נ לקבל היה צמצום והסתר, שבמקום הזה לא יחזור האור להאיר והוא ישאר בבחינת חלל פנוי מאור, והצמצום הזה הנקרא צמצום א' שאף פעם לא יתבטל, רק הצמצום ב' יתבטל, אבל המקבל בעמ"נ לקבל אף פעם לא יקבל, א"כ איך אפשר להתקיים "ומטיב לרעים ולטובים", הלא אין להם כלי קבלה על שפע עליונה הנקרא "להטיב לנבראיו".

ואאמו"ר זצ"ל אמר פעם, היות שיש באדם ב' מיני כלים: א. כלים דהשפעה, ב. וכלים דקבלה, הנקרא בלשון הקבלה, "כלים דפנים" שהם כלים דהשפעה. "וכלים דאחורים" שהם כלים דקבלה. וכלים דהשפעה נקראים כלים טובים, ויש אנשים שיכולים לתקן עצמם רק בכלים דהשפעה, זאת אומרת שרק בכלים דהשפעה הם יכולים לכוון שיהיה כוונתם בעמ"נ להשפיע. ולא יותר. ויש אנשים שזוכים למדרגה יותר גדולה היינו שגם בכלים דקבלה הם יכולים לכוון בעמ"נ להשפיע.

ובהאמור יש לפרש, את ענין "הטוב, ומטיב לרעים ולטובים". שהאדם צריך להאמין שהקב"ה נותן עזרה מלמעלה, כמו שאמרו חז"ל "הבא לטהר מסייעין אותו", ומשום זה כשמבקשים מהקב"ה שיתן לו הכח שיוכל לכוון המעשים שלו שיהיה בעמ"נ להשפיע, שיבקש תפלה שלימה, זאת אומרת שהקב"ה יעזור לו, שיהיה לו כח התגברות בעמ"נ להשפיע, גם על כלים דקבלה שלו, שיהיו בעמ"נ להשפיע, וזה נקרא לרעים היינו כלים דקבלה. ולטובים כלים דהשפעה. ושניהם יהיו הכוונה לשם שמים.

ובהאמור נבין מה ששאלנו, איך שייך לומר באדם הרוצה שהקב"ה יקרב אותו לעבודתו שיוכל לכוון מעשיו לשם שמים, ומדוע הם נקראים, רעים. ובהנ"ל יהיה הפירוש שאלו שרוצים שגם הכלים דקבלה הנקראים "כלים רעים", שגם הם יקרבו לה'. את זה אנו מכנים רעים. נמצא כשמדברים מכלים רעים שיתקנו בעמ"נ להשפיע. זהו מדרגה יותר גדולה מבחינת טובים, כי טובים הכוונה שהוא רוצה מה' שיתן לו כח שיוכל להתגבר עליהם ולכוון בעמ"נ להשפיע.

ובענין יצר הרע, ויצר טוב. אמר אאמו"ר זצ"ל, יצר הוא מלשון ציור, אי לזאת יש לפעמים שהיצר היינו שבאה לאדם ציור, על קיום תו"מ לשם שמים, ציור טוב היינו שמתחיל להרגיש ענין טוב ועונג שיהיה לו בזה שיזכה להתדבק בהקב"ה, ויהיה דבוק עם השורש, שברא את כל הנבראים, שכוונתו של הבורא היה כדי להטיב לנבראיו.

אז הציור הזה מביא לאדם השתוקקות גדולה לעזוב את כל עניני הגשמיים, היות שהוא מרגיש שהכל הוא בחינת של דברים, שאין להם זכות קיום, והכל יתבטל, ועל כל דברים גשמיים שהוא מסתכל עליהם, הוא אומר שלא כדאי שבשביל אלו דברים של מה בכך, יתן את החיים שלו, בכדי להשיג אותם. אלא שהוא מרגיש, שכדאי לוותר על הכל, בכדי להגיע לדביקות ה' ושיהיה לו חיבור עם כל הנשמות שהיו בעוה"ז וזכו לחיי עוה"ב ויזכה לכנס להישיבות, כמ"ש בזה"ק מתיבתא דרשב"י, מתיבתא דמט"ט, וכו'. נמצא, שהציור הטוב שקיבל על רוחניות, זה גורם לו להתרחק מתענוגי הגוף, ולהתקרב לתענוגי הנשמות, היות שהוא משתוקק כמו שאמרו חז"ל "עולמך תראה בחייך, ואחריתך לחיי עוה"ב" (עי בהקדמה לתע"ס אות פ"ט). זהו יצר הטוב.

ולפעמים יש שבא לאדם ציור רע, היינו שמביא לו ציור שאם הוא יקבל עליו לעבוד הכל לשם שמים ולא לתועלת עצמו, ושכל עבודתו יהיה במס"נ לה'. אז בא לו ציורים כאילו הוא נאבד מהעולם, המלאה חדות חיים, ועוזב את כל המשפחה שהיה עמהם תמיד בצותא אחד, פתאום עוזב אותם. וכל התשוקות שהיה משתוקק להשיג אותם, וחשב שקצת כן השיג וקצת לא, אבל עכשיו בפעם אחת הוא אובד הכל, ומרגיש אז כאילו כל העולם חשך בעדו, ולא מוציא בעצמו שום רצון ותשוקה, שיהיה לו היכולת להתגבר על כל הציורים מה שהוא מקבל עכשיו; על עולם הגשמי.

ויותר מזה האדם מתפלא איך שאף פעם לא הרגיש כל כך חשיבות את עולם הגשמי מכפי שהוא מרגיש עכשיו, וכבר עבר עליו הרבה פעמים שהיה מסכים, לעבוד במס"נ, שיהיה הכל לטובת ה', ולא לתועלת עצמו. אבל אף פעם לא הרגיש את טעם בחיים הגשמיים כמו שנראה לעיניו עכשיו, במצב כזה שקבל ציורים כל כך רעים על רוחניות, וציורים טובים על גשמיות. וזה נקרא יצר הרע.

ובהאמור יש לפרש מ"ש ב-"ועל חטא שחטאנו לפניך באֹנס וברצון", וכו', ואח"כ אומרים, "על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע". וכולם שואלים וכי ה-"ועל חטא" הקודמים היו ביצר טוב, ולא ביצר הרע. הלא כל עבירות באים רק מיצר הרע.

ובהנ"ל יש לפרש על מה שקבלנו עלינו לשמוע מה שאומר לנו ציורים רעים, על רוחניות. זאת אומרת מצד אחד אנו משוקעים בכל החטאים הגשמים, ונוסף לזה על רוחניות אנו מקבלים ממנו ציורים רעים, וזה יכולים לפרש "על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע" בציורים רעים על רוחניות."

שאלה: בתחילת המאמר הוא כותב שהבורא מתקן את הרצון להשפיע ולאחר מכן מתקן גם את הרצון לקבל בכוונה להשפיע, בסוף הוא כותב שמופיעה באדם השתוקקות גדולה לעזוב את כל עיסוקיו הגשמיים והוא מרגיש שאין הצדקה לקיומם. אם כן, איפה כאן התיקון של כל הנושאים הגשמיים ושל הרצון לקבל אם הוא פשוט רוצה להתעלות מעליהם, לעזוב אותם?

זה תהליך, והאדם כך עובר את התהליך הזה, הוא לא רוצה להתעסק בכלום, הוא מתנתק מהרצון לקבל, אחר כך הוא רוצה להפוך אותו לעל מנת להשפיע. כך עובדים.

תלמיד: איך הוא הופך את זה לעל מנת להשפיע? האם אני אומר בתוכי, "אני רוצה לעשות הכול לטובת הבורא, הגשמיות לא מעניינת אותי", זה השלב הראשון?

אתה לא יכול לעשות את זה. אתה צריך קודם כל לעשות צמצום, לא לקבל כלום. חוץ ממה שנחוץ לך לחיים על היתר אתה אומר "היתר לא מעניין אותי, כל השכל, כל הרגש שלי נמצים בתיקון עצמי ובתיקון העולם, בחיבור בין כולם". אתה לא צריך לזרוק את הכול, אפילו אם אתה מיליונר תמשיך, אין בעיה, העיקר הוא מה אתה עושה עם עצמך, עד כמה אתה זקוק לכל העולם כדי להפוך אותו לטוב.

שאלה: למה כתוב במאמר שהאדם מקבל רושם שלילי מהרוחניות ורושם חיובי מהגשמיות?

כי זה באמת כך. אם הוא ברצון לקבל, אז איך הוא יכול לקבל רושם חיובי מהרוחניות? הרוחניות אומרת לו, "אסור לך לקבל לעצמך שום דבר, אלא מה שאתה מקבל הכול הוא כדי להשפיע לזולת. ולעצמך, רק כדי להתקיים". איך יכול להיות שהאדם מסכים עם זה?

אנחנו צריכים ללמוד את הדברים האלה, זה לא שאנחנו צריכים להיות עניים, לא לקבל כלום, לא לחשוב על רכוש, על כל מיני דברים, למה לא? אנחנו צריכים את כול הדברים האלה, רק השאלה איך אתה מסדר את עצמך כלפי החיים, כלפי מטרת החיים, זה צריך לעלות למעלה מהכול.

שאלה: מה הם הכלים הרעים והכלים הטובים? מה ההבדל ביניהם?

הכלים הטובים והכלים הרעים הם על מנת להשפיע ועל מנת לקבל.

תלמיד: ואז הוא כותב, שאם הכלים הרעים יתקנו בעל מנת להשפיע זו מדרגה יותר גדולה מבחינת טובים.

ודאי, לקבל על מנת להשפיע גדול יותר מלהשפיע על מנת להשפיע.

תלמיד: כלומר אתה צריך להיות כלי רע כדי לעשות את ההיפוך?

ודאי, אם אדם עם רצון לקבל חלש הופך להיות טוב, אז גם הטוב חלש, אבל אם הוא היה אכזרי ורע מאוד והפך את עצמו לטוב מאוד, אז הוא באמת מגיע לדרגה גבוהה, "כל הגדול מחברו ייצרו גדול ממנו".

תלמיד: זה התיקון בעצם.

כן.

שאלה: אנחנו לומדים שאנחנו כל הזמן עובדים על חיבור בינינו כדי לגלות את הבורא, את תכונת ההשפעה בינינו. ואז באים לאדם ציורים - פעם ציור טוב, פעם ציור רע על רוחניות. איפה פה החטא?

החטא הוא בזה שאנחנו לא מכירים שהרצון לקבל שלנו הוא רע.

תלמיד: אבל כשבא ציור אז רואים שהרצון הוא רע ושזה הכי גרוע שיכול להיות ושרוצים רוחניות, זה ציור אחד.

לא. אתה רוצה לברוח מהרע כי רע לך. ככה לא בודקים שזה רע.

תלמיד: אני מבין מה אתה אומר. אבל כשבאים ציורים לאדם הם כבר באים מלמעלה. לא הוא מחליט שיבואו כך או אחרת.

כן.

תלמיד: אז מה פה חטא? אנחנו משתדלים לעשות כל מה שאפשר לחיבור, כך המקובלים מסבירים, וכך מגיעים לגילוי הבורא בינינו, ואז באים ציורים לאדם. איפה פה החטא שלו?

אני לא יכול להסביר. צריכים לקרוא לפי הטקסט ואז נמצא את התשובה. לא יודע מה אתה שואל בדיוק.

החטא שאדם לא מכיר שהוא נמצא בחטא. זה שהוא נמצא בחטא בעצמו - אין שום בעיה, זה הבורא מכניס אותו לכל המצבים. אבל זה שאנחנו לפי המצבים האלה כבר היינו צריכים להכיר את החטא ולא מכירים מפני שאנחנו לא נמצאים בחברה ואין לנו ערבות, ולכן לא מכירים ש"בורא שם ידו של אדם על גורל הטוב ואומר קח לך" ואדם לא לוקח - זה החטא. זאת אומרת כלפי אדם שלא יכול להכיר בחטא זה נקרא "חטא".

תלמיד: אז מה חלקו של האדם בחטא הזה?

להכיר שנמצא בחטא.

קריין: "הטוב ומטיב לרעים ולטובים".

"אנו אומרים "וכל מאמינים וכו', הטוב. ומטיב, לרעים ולטובים". ויש להבין זה בעניני העבודה היינו אלו שרוצים להתקרב לה', ושזה נקרא אצלם טוב, היינו שרק לזה הם מצפים, שיזכו לבוא לדביקות ה', א"כ מה יש לפרש כאן "לרעים ולטובים". היינו מדוע הם נקרא בבחינת "רעים" אם אנו מדברים באדם שרוצה להגיע להטוב שנקרא אצלו דביקות ה', ולפי"ז, מה אנו מכנים מדרגת "טובים".

ולהבין זה צריכים להקדים את ענין מטרת הבריאה, שידוע שענינו הוא, להטיב לנבראיו, ולפי"ז משמע מה שאנו אומרים "וכל מאמינים וכו', הטוב. ומטיב". הכוונה, כמו שאמרו חז"ל "שמדרך הטוב להטיב". וע"ז אנו מאמינים שהוא מטיב לרעים ולטובים. היינו שגם הרעים יקבלו את הטוב ועונג.

ולפי פירוש הפשוט צריכים לומר, "רעים" נקראים אלו אנשים שעושים רע לאחרים, היינו שהם דואגים אך ורק לטובת עצמם, ולא להשפיע. ו"טובים" אלו אנשים שאוהבים לעשות טוב לאחרים שהם האנשים הנקראים טובים. ומשום זה צריכים לפרש "הטוב. ומטיב לרעים ולטובים" היינו שגם אנשים רעים שהם משוקעים באהבה עצמית שגם הם יקבלו טוב ועונג.

ולפי הכלל שאנו לומדים שעל כלים דקבלה בעמ"נ לקבל היה צמצום והסתר, שבמקום הזה לא יחזור האור להאיר והוא ישאר בבחינת חלל פנוי מאור, והצמצום הזה הנקרא צמצום א' שאף פעם לא יתבטל, רק הצמצום ב' יתבטל, אבל המקבל בעמ"נ לקבל אף פעם לא יקבל, א"כ איך אפשר להתקיים "ומטיב לרעים ולטובים", הלא אין להם כלי קבלה על שפע עליונה הנקרא "להטיב לנבראיו".

ואאמו"ר זצ"ל אמר פעם, היות שיש באדם ב' מיני כלים: א. כלים דהשפעה, ב. וכלים דקבלה, הנקרא בלשון הקבלה, "כלים דפנים" שהם כלים דהשפעה. "וכלים דאחורים" שהם כלים דקבלה. וכלים דהשפעה נקראים כלים טובים, ויש אנשים שיכולים לתקן עצמם רק בכלים דהשפעה, זאת אומרת שרק בכלים דהשפעה הם יכולים לכוון שיהיה כוונתם בעמ"נ להשפיע. ולא יותר. ויש אנשים שזוכים למדרגה יותר גדולה היינו שגם בכלים דקבלה הם יכולים לכוון בעמ"נ להשפיע.

ובהאמור יש לפרש, את ענין "הטוב, ומטיב לרעים ולטובים". שהאדם צריך להאמין שהקב"ה נותן עזרה מלמעלה, כמו שאמרו חז"ל "הבא לטהר מסייעין אותו", ומשום זה כשמבקשים מהקב"ה שיתן לו הכח שיוכל לכוון המעשים שלו שיהיה בעמ"נ להשפיע, שיבקש תפלה שלימה, זאת אומרת שהקב"ה יעזור לו, שיהיה לו כח התגברות בעמ"נ להשפיע, גם על כלים דקבלה שלו, שיהיו בעמ"נ להשפיע, וזה נקרא לרעים היינו כלים דקבלה. ולטובים כלים דהשפעה. ושניהם יהיו הכוונה לשם שמים.

ובהאמור נבין מה ששאלנו, איך שייך לומר באדם הרוצה שהקב"ה יקרב אותו לעבודתו שיוכל לכוון מעשיו לשם שמים, ומדוע הם נקראים, רעים. ובהנ"ל יהיה הפירוש שאלו שרוצים שגם הכלים דקבלה הנקראים "כלים רעים", שגם הם יקרבו לה'. את זה אנו מכנים רעים. נמצא כשמדברים מכלים רעים שיתקנו בעמ"נ להשפיע. זהו מדרגה יותר גדולה מבחינת טובים, כי טובים הכוונה שהוא רוצה מה' שיתן לו כח שיוכל להתגבר עליהם ולכוון בעמ"נ להשפיע."

אנחנו עוברים למאמרי רב"ש ונתחיל לסרוק אותם ולפי זה לעבוד. תשתדלו לקרוא בבית את מאמרי רב"ש שעליהם נעבור אחד אחד, גם בשיעורי בוקר גם בשיעורי צהריים. הם יהיה לנו באמת אור לדרכינו.

(סוף השיעור)