שיעור בוקר 28.08.21 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם. עמ' 815. כתבי הדור האחרון. חלק א'

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", "כתבי הדור האחרון", חלק א'.

חלק א'

"הבסיס לכל ביאורי, הוא הרצון לקבל המוטבע בכל נברא, והוא שינוי צורה מהבורא, וע"כ נפרדה ממנו הנשמה כאבר הנפרד מגוף, כי שינוי צורה ברוחנית הוא כמו גרזן מפריד בגשמיות."

זאת אומרת, אומנם הרצון לקבל התפתח על ידי האור העליון, על ידי הבורא, אבל עד כמה שהוא התחיל להתפתח, במידה הזאת הוא נפרד מהאור העליון. והאור העליון והרצון לקבל שבו נמצאים נגיד בדרגת שורש של התחלת הבריאה ואחר כך הרצון לקבל מתחיל לגדול על ידי השפעת האור עליו. והאור לא משתנה, מתחילת הבריאה ועד סוף הבריאה בכל המצבים זה אותו האור העליון, אבל כשהוא משפיע על הרצון לקבל הוא מפתח אותו, משנה אותו, מגדל אותו, ואז הרצון לקבל הוא בהתאם לזה מגיב לאור.

ויוצא לנו, שהרצון לקבל הוא משתנה מתחילת הבריאה ועד סוף הבריאה בשינוי גדול מאוד, על ידי ההשפעה של האור העליון. עד כדי כך, שהרצון לקבל שמתפתח אומנם הוא מתפתח מאיזה שורש דשורש שלו רק במחשבה שבבורא. ומשם והלאה הוא מתחיל להתפתח עד שיוצא לדרגת הנברא ובנברא הוא מגיע להפכיות לבורא ונעשה בדיוק כמו הבורא רק הפוך ממנו, ומההפכיות הזאת הוא מגיע לכל התיקונים.

"ומכאן ברור מה ה' רוצה מאתנו, הוא השואת הצורה, שאז אנו חוזרים ונדבקים בו כמטרם שנברא.

וז"ש "הדבק במדותיו, מה הוא רחום" וכו', דהיינו שנשנה המדות שלנו שהוא הרצון לקבל, ולקחת המדות של הבורא שהוא רק להשפיע. באופן שכל מעשנו יהיה רק להשפיע לזולתנו ולהועיל להם בכל יכולתנו, ובזה אנחנו באים להמטרה להדבק בו שהוא השואת הצורה.

ומה שאדם עושה לצרכי עצמו בהכרח, דהיינו בשיעור מינימום המוכרח לקיומו ולקיום משפחתו, זה אינו נחשב לשינוי צורה, כי ההכרח לא יגונה ולא ישובח.

וזהו הגילוי הגדול שלא יתגלה בכל שלמותו אלא בימות המשיח, וכאשר יקבלו הלמוד הזה אז נזכה לגאולה השלמה.

וכבר דברתי מזה, שיש ב' דרכים לגילוי השלמות,"

שאלה: אם האור נמצא במנוחה מוחלטת, אז מה גורם לרצון לגדול, מהי התוכנה הפנימית הזאת שדוחפת אותו לגדול?

האור העליון נמצא במנוחה מוחלטת, זאת אומרת, כוונתו להיטיב לנברא היא קבועה. כמו נגיד אמא כלפי התינוק, שהיא כל הזמן רוצה להיטיב לו, אבל כל פעם בהתאם למצבו שהוא משתנה. אז היא נותנת לו, נותנת לו ונותנת לו ועל ידי הנתינה שלה הוא משתנה, גדל, מתפתח, אז כבר במה שהיא נותנת לו היא משנה מה לתת לו. זאת אומרת, רק ההתפתחות של הנברא קובעת מה הוא יקבל מהבורא.

מהבורא יש לנו אין סוף, זאת אומרת המילוי הוא לא נקבע לפי גודל ולא מהות, אלא רק השפעה, והנברא הוא רק כוח הקבלה, אז לפי כוח הקבלה שבנברא, הבורא נותן לו מה שהנברא רוצה לקבל. יש רק תנאי אחד, שהנברא שלנו שגדל על ידי השפעת הבורא, הוא חייב לגדול רק בצורה שיהיה דומה לבורא, כי הצורה הזאת היא השלמה, הנכונה, ורק היא קיימת, אין לנברא אפשרות אחרת לגדול אלא רק לכיוון הזה.

שאלה: בקטע נאמר שזה נקרא גילוי המשיח ואז נקבל את הלימוד ותהיה גאולה. אנחנו שמענו ממך שעכשיו זה זמן המשיח, שעכשיו זה זמן מיוחד, איך זה שייך לנו לעם ישראל ולכל העולם הקטע הזה?

אנחנו לומדים שכל התיקון צריך להתרחש גם קודם בנו ואחר כך בכל האנושות. ואנחנו רואים שהא-להים שהוא בגימטרייה הטבע, הכוח העליון, הוא דוחף את כול האנושות בצורה הכרחית לתיקון ולכן זה תלוי בנו, כי אנחנו בעצם מסדרים כאן את התהליך, ואנחנו צריכים לכוון על ידי ההשתתפות שלנו בתיקונים, את כול האנושות לכיוון הנכון לתיקון.

קריין: שורה "וכבר דיברתי מזה שיש ב' דרכים".

"וכבר דברתי מזה, שיש ב' דרכים לגילוי השלמות, או דרך תורה או דרך יסורין, ולפיכך סיבב הקב"ה ונתן את הטכניקה לבני אדם עד שמצאו הפצצה של אטֹם ושל מימן, שאם עוד לא ברור לעולם החורבן הכללי שהם עתידים להביא לעולם, יחכו עד למלחמות עולם שלישית או רביעית ח"ו, ואז יעשו הפצצות את שלהם, והשארית שישארו אחר החורבן, לא יהיה להם עצה אחרת אלא לקחת על עצמם עבודה הזו - שהן יחיד והן אומה לא יעבודו בשביל עצמם יותר ממה שצריכים לקיומם ההכרחי ושאר כל מעשיהם יהיו לטובת זולתם. ואם כל אומות העולם יסכימו לזה, אז יתבטלו המלחמות מן העולם, שהרי כל איש לא ידאג כלל לטובת עצמם אלא לטובת זולתם, ואין מקום לזולתם."

זה בעצם החוק שקיים בטבע שנקרא "חוק של השפעה", שזה הפוך מהרצון לקבל שלנו, הפוך מהטבע שלנו, אבל כל אחד רשאי לקבל רק מה שהוא חייב לקיומו וכל היתר כמה שיש לו כוחות, הוא צריך להשפיע לזולתו. בצורה כזאת, אפילו שאנחנו רצון לקבל, נוכל להגיע לדרגת הבורא.

"ותורה זו של השואת הצורה היא תורתו של משיח. ועל זה נאמר: "והיה באחרית הימים וגו' והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה וגו' כי מציון תצא תורה וגו' ושפט בין עמים רבים", דהיינו שהמשיח ילמד אותם עבודת ה' בהשואת הצורה, שהוא תורה ומשפט של המשיח "והוכחה לגוים עצומים", דהיינו שיוכיח להם שאם לא יקבלו עליהם עבודת ה', יישמדו כל הגוים ע"י המלחמות ואם יקבלו תורתו, נאמר אז "וכתתו חרבותיהם לאתים" וגו'.

ואם תלכו בדרך תורה ותקבלו התבלין מוטב, ואם לאו תלכו בדרך יסורים, דהיינו שיתגלו המלחמות של פצצות אטום ומימן בעולם ואז יחפשו כל אומות העולם עצה איך להמלט ממלחמות, ויבואו אל המשיח לירושלים והוא ילמד אותם את התורה הזאת."

הקטע הזה הוא מאוד חשוב, כי מדובר כאן על זה שכל העולם חייב לבוא לתיקון ושאנחנו בעצם בתיקון הזה האחראים והראשונים. הוא מדבר על כל אומות העולם, על כולם כולם, כל האנושות שהיא חייבת להגיע בהדרגה, כל אחד לפי ההתפתחות שלו, כל אחד לפי האגו שלו, עד כמה שהוא מפותח, "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו" וכך אנחנו בכל זאת נגיע לתיקונים.

שאלה: האם אפשר להבין את מה שכתוב כאן, כרצונות שונים של החברים בעשירייה?

ברוחניות אין הבדל בין העמים, בין הלאומים, בין כלום. ברוחניות הכול נמדד לפי הרצון לקבל, לכן כתוב, "כל מה שליבו דואג בקרבו לפי זה הוא נמשך לעבודת ה'", זאת אומרת להיות דומה לבורא ולעלייה רוחנית.

שאלה: יש כאן ממש הסבר לכך שאנחנו שצריכים להוביל, או להתחיל בתיקון של כל העולם, אולי להראות את התיקון הזה לכל העולם, אחרת לפנינו מלחמות עולם שלישית ורביעית. אבל בפועל אנחנו אפילו בינינו לבין עצמנו לא מסוגלים לסדר את היחסים. יש איזה הבנה שזאת עבודה עצומה ואפילו מתעורר מזה סוג של ייאוש, במה אתה יכול להמשיך?

זה לא צריך לעצור אותנו שאנחנו עוד לא הגענו לתיקון בינינו. כי דווקא על ידי זה שאנחנו גורמים לתיקון החיצון, אז אותם החוגים החיצוניים הם ילחצו עלינו ויחייבו אותנו להיות יותר בתיקון, ואנחנו שוב נשפיע עליהם והם ישפיעו עלינו. רואים את זה מאוד בקשר בין הורים לילדים, עד כמה שההורים צריכים לתקן את הילדים, לחנך אותם, ובהתאם לזה אנחנו רואים שגם הילדים בחזרה משפיעים על ההורים.

ולכן הכול תלוי עד כמה שאנחנו נצא להשפעה לכל העמים ונסביר להם קודם כל, מה הסיבה לכל הצרות שהאנושות רק עכשיו מתחילה ועוד לא התחילה אפילו להיכנס לתוכן. כי זה לא כל הדברים שאנחנו רואים עכשיו בטבע, זה הרבה יותר מזה. ומה שהטבע עושה פה ושם פה ושם אנחנו יכולים לברוח ואיכשהו לתקן, אבל כשאנחנו נראה עד כמה כולנו מוציאים מהכיסים פצצות אטום, זה יהיה הרבה יותר בעייתי.

ולכן עלינו כמה שיותר מהר לפרסם את הדברים האלה בעולם וכבר על ידי הפרסום עצמו, אנחנו מכינים את הקשר בין כל בני האדם עם בעל הסולם ועם הכוח העליון, וכבר יש עליהם איזה מגע עם האור העליון.

שאלה: אולי שלוש מלחמות העולם זה כמו ארבע בחינות התפתחות שאנחנו צריכים לעבור, כדי שיהיה תיקון ויבוא המשיח?

אבל קראת איתנו מה שהוא כותב, שאנחנו לא צריכים להגיע לזה. אתה אומר, שאם יש ארבע דרגות אז צריכות להיות ארבע מלחמות העולם. אני לא חושב שזה כך. מפני שהכול תלוי בהכרת הרע ואנחנו לא נמצאים בד' בחינות דאור ישר, אנחנו לא נמצאים בהתפתחות של האור כדי לעשות את הכלי. אנחנו נמצאים בהכרת הכלי באור בדרך חזרה, ולכן כאן אנחנו יכולים לקצר את הזמנים, מה שנקרא, "לקדש את הזמנים" ובמקום ארבע מלחמות עולם מספיק לנו שתיים. וגם השתיים האלו היו מיותרות, אם היינו שומעים למה שאמרו לנו המקובלים. גם אז הם אמרו מה שעלול לקרות ולא שמענו בקולם.

תלמיד: ועכשיו בכל מקרה עוד כסף מבוזבז על חימוש וגם יש מלחמות עולם בנושא האקלים ואולי גם המגפה.

ודאי שלא חובה שיבואו מכות מפצצות אטום. יכולה להיות מלחמה ביולוגית מצד הטבע כלפינו או מצד בני האדם על בני האדם שזה בעצם אותו הדבר. וכך נרגיש את הנזקים והמכות וזה יזרז אותנו להתקשר לבורא מאין ברירה.

שאלה: אני מרגיש שמה שבעל הסולם דיבר עליו ממש קרוב, מלחמות העולם, ממש תוהו ובוהו, והפתרון שלנו זה להשפיע, אז מה זה בעצם נקרא להשפיע?

אתה צריך ללמוד את מה שכבר עברנו. להשפיע זה נקרא לפרסם את מה שמדברת חכמת הקבלה בצורה הנכונה והקרובה לבני האדם, בשפה שלהם, בסגנון שלהם, ברמה שלהם. יש לנו על זה הרבה חומרים שמוכנים לזה, תכנס לזה בבקשה ותעזור לפרסם אותם בין כולם, בזה תוכל לסייע לתיקון העולם וגם לתיקון שלך.

שאלה: מהם סימני הדרך שהעשירייה הולכת בדרך תורה?

מידת הקשר בין החברים ועד כמה הם מרגישים שהם מתפללים, מתקשרים לבורא מלב אחד.

שאלה: מה זה המצב הזה שנקרא "משיח בירושלים"?

ירושלים נקרא "מרכז העולם", ומשיח בירושלים זה כוח שרוצה להתקשר לבורא ממש ממרכז הרצון של העולם. זה לא גיאוגרפיה.

שאלה: למה דרך הייסורים יותר מורגשת וניתנת לבדיקה ולמדידה מדרך התורה שכביכול נעלמת ואין בה הבחנות?

כי דרך התורה היא דרך השפעה ואהבה, והדברים האלה לא נראים לעין.

שאלה: לעשות צמצום בכל מצב, האם זו הדרך שבה אנחנו מתקשרים לראשונה עם הזולת ומייצרים אור למערכת?

ודאי שבלי שאני מצמצם את עצמי, הקשר שלי למה שלא יהיה הוא קשר אגואיסטי, בזה אני רק גורם נזק. לכן על זה כתוב "שב ואל תעשה עדיף".

שאלה: נדמה שדווקא היום מורגש אצל הרבה אנשים החורבן הכללי שמגיע. מה שלא מובן זה הקשר בין זה לזה שלא תהיה עצה אחרת אלא לקחת על עצמם עבודה זו, לא לעבוד בשביל עצמם אלא בשביל אחרים. זה כאילו לגמרי לא קשור, לא בשכל, לא ברגש. איפה תבוא ההבנה הזאת?

אתה אומר ככה, לפי המכות שקיבלנו אנחנו מרגישים שקיבלנו מכות. אבל עדיין לפי המכות שקיבלנו אנחנו לא מרגישים את המקור של המכות ומטרת המכות. אז צריכים להגביר את המכות,

תלמיד: זה לא מובן.

אני מבטיח לך שאחרי המכות הבאות תתחיל לגלות את זה בלי ההסבר שלי, כי ההסבר שלי לא משפיע עליך.

תלמיד: אני לא חושב על עצמי, כביכול מדובר על כל בני האדם, לא?

כן, אבל אתה דוגמה, שלמרות שאתה לומד אתנו אתה לא משוכנע.

תלמיד: אני אשאל את זה אחרת. הצורה היחידה להבין שיש איזה קשר בין הדברים זה ממש להרגיש את המערכת, ללמוד עליה שנים וכן הלאה.

לא, לאו דווקא. כדי להכיר שהאגו שלי הוא זה שהורס לנו את כל החיים, אין בעיה. על ידי זה במקום דברים טובים שאנחנו יכולים לעשות בכדור הארץ שלנו אנחנו עומדים ממש להרוס אותו לגמרי. על ידי כל דבר ודבר שאנחנו עושים אנחנו עושים רק לאיזה פסל של האגו שלנו, שמשתחווים כלפיו ומביאים לו כל פעם יותר ויותר קורבנות, ושום דבר לטובתנו, אף אחד. הוא מסית אותנו, מה שלא עושה אתנו, ואנחנו הכול עושים כדי שהוא יהיה מרוצה.

תלמיד: זה נכון. אפשר להרגיש שהאגו הוא המקור לכל הבעיות. מה שלא מובן זה שיש פתרון בכלל לאגו ושהפתרון זה לעבוד בשביל האחרים. זה לא מובן.

אז נצטרך לסבול ומתוך זה נבין שאין פתרון אחר. אני מבין אותך, אבל זה מה שמחכה לנו. ואנחנו כבר רואים שזה לא רק מחכה, אלא זה כבר התחיל וזה לא נגמר. המכה של הפנדמיה באה ואומרים לנו שזה לא ייגמר, חכה למכות הבאות ועוד תראה. עד שנגיע למלחמות עולם ועוד ועוד. אם לא על ידי האור העליון שמתקן אותנו, אנחנו נצטרך לעבור את הכרת הרע על ידי ייסורים ובכל זאת להגיע לאותו מאור המחזיר למוטב. אז יש דרך קצרה, ישירות לאור המחזיר למוטב, או דרך ארוכה, דרך ייסורים. זה כמו עם הילדים, נותנים לילד מכות עד שהוא מבין, ואם הוא מבין מיד אז הוא לא צריך מכות.

תלמיד: מי הם הילדים, האנושות? למי יש בחירה?

לכולם. העיקר זה אצלנו. אנחנו חייבים לגלות לאנושות כל מה שעומד לפניה. בעל הסולם כותב על זה בצורה ברורה מאוד.

שאלה: בעל הסולם כותב על דרך הייסורים. איך אנחנו יכולים לפנות לאנושות ולספר על דרך תורה כדי לעניין אותם, לא להפחיד אותם במלחמות, אלא לעניין אותם בדרך הטוב?

איך שאתה חושב כך תעשה. פשוט תעשה, יחד עם החברים, עם הקבוצה, עם כל הכלי שלנו. מה שאפשר לפרסם, מה שמחכה לאנושות, רק לעשות את זה בחכמה, לא סתם להפחיד, לעשות את זה בחכמה. איזה אחוז צריך לגלות את הרע שעומד לפנינו, אבל בצורה כזאת שהאדם לא יזרוק את הכול ולא יברח רק לסמים, או לכל מיני דברים כאלה, לעורר אותו כדי שיתכלל עם התיקון.

שאלה: איך אנחנו יכולים להבין איך הטבע עובד באדם? איך אנחנו יכולים לעבוד כדי להבין שהבורא הוא טוב ועושה מה שהכי טוב בשבילנו בכל רגע?

צריכים לפתוח את העיניים כדי שיהיה לך ברור. בינתיים זה לא יכול להיות, כי כדי לפתוח את העיניים צריכים להגיע לתכונת ההשפעה, ולפי זה תבין גם את ההשפעה של הבורא עליך ולא לפני זה. זה כמו שאומרים שאתה צריך להיות אבא או אימא, הורים, כדי להבין איך ההורים שלך התייחסו אליך, אחרת בתור ילד אתה לא יכול, אתה לא מסוגל להבין את זה. לכן ככול שנתקדם לרכוש את תכונת ההשפעה, לפי זה נוכל להבין את העולם, את הבורא, את התיקונים, ואת תכונת ההשפעה אנחנו צריכים לייצב בקשר בינינו בעשיריות.

שאלה: היום נפתח יריד ספרים בקייב אחרי מספר שנים שבהם לא השתתפנו, ויהיה לנו דוכן לספרים בשפה הרוסית ובשפה האוקראינית. מה אנחנו צריכים להעביר קודם כל לאנשים שיתעניינו בהתחשב במגפה, בווירוס ובמצב באוקראינה שאינו פשוט? מה המסר המרכזי צריך להיות ביריד?

עיקר המסר שלנו צריך להיות שהספרים האלה מגלים לנו את העתיד, או את העתיד הרע או את העתיד הטוב, והם מסבירים לנו איך להגיע לעתיד הטוב.

שאלה: למה הבורא הטוב ומיטיב נתן לנו אופציה לדרך ייסורים בזה שזו לא רק אופציה אלא זו ברירת מחדל, איך להבין את זה?

להבין פשוט שהוא רצה לתת לנו בחירה. או שאתה הולך עם האגו שלך ונמצא בעקשנות כמו שאנחנו רואים עליך כל הזמן, או שאנחנו משנים את עצמנו ומבררים את הדרך השנייה, שאנחנו יכולים להיכנע ולהרכין את הראש וכך להתקדם לחיים טובים. לקבל שיטת חיים, שיטת תיקון מלמעלה ולא מהבטן שלנו.

שאלה: למה אנחנו מלכתחילה צריכים את ההכרחיות של העולם הזה? מה המטרה של העולם הגשמי?

בלי העולם הזה לא היינו יכולים להיכנס לרוחניות בצורה בלתי תלותית, עצמאית, בהבחנות ובהחלטות עצמאיות.

שאלה: האחריות שהמקובל לוקח על עצמו היא עצומה. איך המקובל מתמודד עם הלחץ הנפשי שמגיע עם האחריות הזאת?

נותנים כוחות, זה מה שאני ראיתי על המקובלים כמה שהכרתי אותם. היום נראה לי שאין מקובלים, הגענו ממש לסוף הדורות. מקבלים כוחות מלמעלה, הבורא נותן הכול. יש מקור אחד ואין לנו מה לחפש עוד מקורות. הכול תלוי עד כמה האדם מסור למטרה, ובמסירות הנפש הזאת, בכלי של מסירות הנפש הוא מקבל הכול. אז בואו ביחד נתחבר ונתלכד בינינו ונצליח, בטוח אני בזה ממש בזמן הקרוב.

(סוף השיעור)