שיעור בוקר 20.05.22 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ב', עמ' 57, דף נ"ז, "הסתכלות פנימית", פרק ב', אותיות ט'- י"ג

קריין: ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ב', עמ' 57, דף נ"ז, הסתכלות פנימית, פרק ב', אות ט'.

פרק ב'

מבאר: חמש ההבחנות העיקריות שבין חמשת עולמות א"ק ואבי"ע. ובו ו' ענינים: א. ה' עולמות הנקראים א"ק ואבי"ע הנבחנים עפ"י ד' בחינות העביות שבמסך. ב. אין העליון משפיע לתחתון אלא בדבר העב יותר, ואין תחתון מקבל מעליון אלא בדבר הזך יותר. ג. הטעם להסתלקות האור מג' הבחינות שקודמות לבחינה ד', אחר שלא נצטמצמה אלא הבחינה הד'. ד. ביאור ענין זווג דהכאה. ה. מה הוא אור חוזר העולה ממטה למעלה ע"י זווג דהכאה. ו. האור החוזר העולה מזווג דהכאה נעשה כלי קבלה לאור העליון במקום הבחינה הד'.

1. אות ט'

עיקר ההבחן בין ה' עולמות א"ק ואבי"ע,

הוא ע"פ העביות שבמסך שבהם. שבא"ק

הוא בחי"ד.

"ותדע שה' העולמות א"ק ואבי"ע דיושר, הנה עיקר ההבחנה שבין העולמות הללו, הוא בשיעור עביות, שנמצא במסך של כלים שלהם, כי מסך שבכלים שבעולם אדם קדמון הוא עב מאד, דהיינו עביות דבחי"ד, שאין עביות יתרה ממנה בכל העולמות, ולפיכך עשר הספירות שלו שלימות דהיינו שכל אחת מהן בקומת כתר הסמוך לא"ס ב"ה, והוא העולם הראשון החשוב מכולם, המבריח מהקצה אל הקצה, מא"ס ב"ה עד לעולם הזה. ועל כן נבחן שעומד בפנימיות כל העולמות, כי כבר ידעת, שפנימיות ועביות היינו הך הם, וכיון שמסך שבכלים דאדם קדמון זה הוא בחי"ד, דהיינו עב מכולם, הרי הוא משום זה הפנימי מכולם."

שאלה: אם בעולם אדם קדמון יש מסך בעביות ד', אז למה אנחנו לא מרגישים אותו כנבראים?

אנחנו לא נמצאים בעולם אדם קדמון. אנחנו נמצאים בעולם הזה, בנקודה שחורה שלא מרגישה שום דבר חוץ ממצבה. מה זו הדרישה שלך להרגיש את עולם אדם קדמון? האם אתה שייך לעביות דבחינה ד', האם יש לך מסך דעביות דבחינה ד', קשיות דבחינה ד'?

תלמיד: פשוט כאן כתוב שעולם אדם קדמון נמשך מהקצה אל הקצה, מאין סוף עד העולם הזה.

זה עולם שנמצא בפנימיות של כל העולמות. אבל זה לא שייך אלינו, אנחנו לא נמצאים בזה, אנחנו לא שייכים למערכת הזאת.

תלמיד: מה זה העולם הזה שעליו מדברים פה?

העולם הזה זה לא העולם שלנו. כל המילים שמדברים בחכמת הקבלה לא שייכות למציאות שלנו. איזו עביות יש לנו, איזה מסך יש לנו? לגמרי אין.

תלמיד: אז מה זה העולם הזה?

העולם הזה שלנו זה מה שאתה מרגיש בחושים שלך, ברגישות שלך, בעביות שלך, והעיקר בכוונות וברצונות שלך בעל מנת לקבל. זה העולם שלך.

תלמיד: ולפי הטקסט מה זה "העולם הזה"?

לפי הטקסט "העולם הזה" הוא הנקודה המרכזית של כל העולמות שכלפיה פועלים כל העולמות, כדי להעלות אותה, את הנקודה המרכזית הזאת עד שהיא תתפתח ותכסה את כל העיגולים, את כל אור אין סוף.

שאלה: האם ניתן להניח ששורש הנשמה של משה רבנו, כמו השורש של פרעה נמצא במסך של עולם אדם קדמון?

אני לא רוצה לענות אפילו על שאלות כאלה כי הן ללא שום יסוד. מאיפה ההגדרות האלה שאתם לוקחים, שעליהן אתם שואלים?

בואו נלמד מה שכתוב, נוכל הרבה יותר מהר להבין את הדברים.

קריין: אות י'.

2. אות י'

"עולם האצילות הוא ממסך דבחי"ג, וע"כ

הוא חיצוני לא"ק, שהוא בחי"ד."

כבר מכאן אפשר לראות שאם יש לך עביות ויש עליה מסך של בחינה ד', אז אתה נמצא בעולם אדם קדמון. אם יש לך עביות דבחינה ג', רצון לקבל דבחינה ג' ומסך דבחינה ג', אז אתה נמצא בעולם האצילות. בחינות ב', א' ושורש הן עולמות בריאה, יצירה ועשיה. אבל אם אין לנו את העביות הזאת וכל שכן אין לנו עליה מסך, אז אנחנו לא נמצאים בהרגשה הזאת, הדברים האלו מחוץ לנו לגמרי. ולכן לא לשאול על דברים שהם לא מציאותיים בשבילנו.

"עולם האצילות הוא ממסך דבחי"ג, וע"כ הוא חיצוני לא"ק, שהוא בחי"ד". א"ק זה העולם הפנימי ועליו מתלבשים כל העולמות.

"ומסך שבכלים שבעולם האצילות, אינו עב כל כך כמו מסך שבעולם א"ק, כי עביות שבמסך דאצילות היא רק בחי"ג, ולפיכך עשר הספירות דיושר דאצילות, אין קומת כל אחת יותר מקומת חכמה, והן חסרי כתר, ונבחנות ע"כ לשפלות בערך עשר הספירות בקומת כתר שבעולם אדם קדמון. ונבחנים לחיצונים בערך ע"ס שבא"ק, כי עביות דבחי"ג היא חיצונית לעביות דבחי"ד, וזכות וחיצוניות היינו הך הם כנ"ל. וע"כ נעשה עולם האצילות לבוש, שפירושו חיצוניות המלביש לעולם הא"ק הפנימי ממנו".

שאלה: מה זה עביות ד'?

עביות ד' זו עביות על הרצון לקבל הגדול ביותר ומסך עליו, צמצום ומסך. ולכן מהצמצום ומהמסך נבנית תגובה מעביות ד' על האור העליון, ואז האור העליון יכול להיכנס לתוך עביות ד' הזאת ולבנות בה כל מיני צורות התקשרות בין האור לרצון שבבחינה ד'. ומה שהוא בונה נקרא עולם, זה כבר יהיה עולם האצילות או עולם אדם קדמון.

תלמיד: האם להרגשת העולם הזה שאנחנו נמצאים בה אין קשר לעביות ד'?

אנחנו לא נמצאים בשום עביות, אין בנו עביות. העביות היא אחרי הצמצום הכללי שיש על הרצון לקבל הכללי. העביות יכולה להתגלות רק במידה שיש לך כוח הצמצום וכוח המסך. אז מתגלה בך עביות שאתה תוכל להשתמש בה נכון עם צמצום ומסך. אבל אם אין לך את הכוחות האלו של ההתגברות, אז אתה לא יכול לגלות אפילו את העביות הזאת, כל שכן את האור שמופיע לפי דרגת העביות.

שאלה: האם אפשר לדעת מהו המסך של בחינה ד', או שאנחנו לא יכולים לדעת מהו?

המסך של בחינה ד' זה כוח ההתגברות על עביות דבחינה ד'. מה זו עביות דבחינה ד'? אתה לא יודע מה זה. אני לא יכול לתאר לך את זה מהדוגמאות שבעולם הזה, כי כל העולם הזה לעומת בחינה ד' הוא אפס.

קריין: אות י"א.

3. אות י"א

המסך דבריאה הוא מבחי"ב וע"כ הוא

חיצוני לאצילות.

"ומסך שבכלים דע"ס עולם הבריאה הוא עוד זך יותר מבעולם האצילות, ואין בו אלא עביות דבחי"ב, וע"כ אין קומתן של ע"ס הללו יתרה מקומת בינה, ועל כן נחשב עולם הבריאה חיצון יותר, מעולם האצילות, ששם יש עביות דבחי"ג ועל כן הוא פנימי יותר מעולם הבריאה, שאינו אלא עביות דבחי"ב. וע"כ עולם הבריאה נבחן, לחיצון ולבוש על עולם האצילות."

יש לנו בעולם אדם קדמון עביות, רצון לקבל דבחינה ד', צמצום דבחינה ד', מסך דבחינה ד' במידה שיכול לקבל בעל מנת להשפיע, וזה בעצם עולם אדם קדמון. אחר כך יש את עולם האצילות, אצילות זה מסך דבחינה ג'. ובעולם הבריאה זו עביות דבחינה ב', ועליה צמצום ומסך ואור חוזר, ובאור חוזר הזה, מי שמפעיל אותו מרגיש את עולם הבריאה.

4. אות י"א

"ומסך שבכלים דע"ס עולם הבריאה הוא עוד זך יותר מבעולם האצילות", יותר קל, יותר חלש המסך הזה, "ואין בו אלא עביות דבחי"ב, וע"כ אין קומתן של ע"ס הללו יתרה מקומת בינה", זאת אומרת, כל עשר הספירות של עולם הבריאה מגיעות עד דרגת הבינה, "ועל כן נחשב עולם הבריאה חיצון יותר," זאת אומרת חלש יותר "מעולם האצילות, ששם יש עביות דבחי"ג ועל כן הוא פנימי יותר מעולם הבריאה, שאינו אלא עביות דבחי"ב. וע"כ עולם הבריאה נבחן, לחיצון ולבוש על עולם האצילות".

זאת אומרת, ככל שהעולם יותר נמוך הוא נקרא יותר חיצון, כי הוא לא יכול להשיג כמו העולם שלפניו, היותר גבוה.

שאלה: בעולם אדם קדמון הייתה כל העביות ומסך על העביות הזאת, אז למה התהליך לא נגמר שם?

בעולם אדם קדמון יש את העביות הכי גדולה אבל אנחנו לא מתחילים להתפתח מעולם אדם קדמון אלא ההיפך, מעולם העשיה, מהעולם הכי נמוך. כי מתקדמים מכלים קטנים, מכוחות דלים לכוחות יותר גדולים, לעולמות יותר עליונים. וכך מהעולם הזה מתחילים לטפס בסולם המדרגות של עולמות עשיה, יצירה, בריאה, אצילות, אדם קדמון ואין סוף.

תלמיד: אז בעולם אדם קדמון מתגלה יותר עביות מהמסך שיש על העביות הזאת?

לא, מתגלה בדיוק אותה עביות כמו המסך. אחרי צמצום, שבירה וכל ההכנות, לא יכול להיות שניתקל ברצון שאין עליו מסך. קודם האדם צריך להכין את המסך שלו ולפי זה הוא מקבל בפועל את העביות שיכול לעבוד איתה.

שאלה: מהו העיקרון שעל ידו העשירייה תוכל להשיג את הצמצום הזה?

צריך שיהיו עשרה אנשים, או פחות מעשרה, מספיק אפילו שניים כותב רב"ש, אבל אם הם עובדים אחד כלפי האחר, בעשירייה זה הרבה יותר קל, עשירייה זה כוח אופטימלי, מספר אופטימלי של משתתפים, ואם כל אחד רוצה לבטל את עצמו כלפי האחרים, אז בעשירייה שמורכבת מעשרה אנשים יש להם את התנאים הכי נוחים, הכי טובים להתקדמות לצמצום, לביטול, לקניית המסך ולבניית הפרצופים שעליהם אנחנו לומדים כאן בכניסה לעולמות רוחניים.

קריין: אות י"ב.

5. אות י"ב

המסך דיצירה הוא מבחי"א, וע"כ הוא חיצוני

לעולם הבריאה.

"ומסך שבעולם היצירה, אין בו אלא עביות של בחי"א הקלושה ביותר, ולפיכך עשר הספירות שבעולם היצירה קומתן קצרה, ואינן מגיעות אלא לקומת זעיר אנפין, וחסרות ג' ספירות ראשונות, שהן כתר חכמה בינה. ועל כן עולם היצירה, הוא עוד יותר חיצוני מעולם הבריאה, כי שם ישנה עביות של בחי"ב, שהיא פנימית לעביות דבחי"א שבעולם היצירה כנ"ל, וע"כ נבחן עולם היצירה, לחיצון ולמלבוש על עולם הבריאה."

ככל שהעולם יותר עבה, אם יש מסך, הוא יותר חשוב, ואם אין מסך הוא יותר גרוע. לכן כך אנחנו רואים, שהנברא מגלה את העולמות ממטה למעלה לפי המסך שגדל בו מתוך העבודה הרוחנית שלו, וכך אנחנו מגלים את העולמות, מעולם הזה, לעשיה, יצירה, בריאה וכן הלאה.

שאלה: יש לנו כאן בפרק ב' הזה של הסתכלות פנימית ניתוח מלמטה למעלה. וגם הרב אמר שמאז השבירה אין דבר כזה שנקרא רצון שמתגשם ללא מסך, ואם יש לי מסך בבחינה ד' אז אנחנו מגיעים לעולם א"ק. כשלומדים בפתיחה לחכמת הקבלה עולם אדם קדמון וכל הפרצופים שיש שמה, אנחנו לומדים עליו דווקא שהוא זך מאוד וגבוה מאוד, וכאן אנחנו לומדים שהוא בחינה ד'. איך זה מסתדר?

ברור שזה מסתדר. ככל שהעביות יותר גדולה, בלי מסך, זה עביות וחושך. וככל שהעביות יותר גדולה אבל עם מסך, זה זכות ואור. תלוי על מה אנחנו מדברים. רק כשאומרים בחינה ד', אנחנו לא יודעים מה זה בחינה ד', על מה הוא רוצה להסביר, אם זו בחינה ד' בלי מסך או עם מסך, כי זה ההבדל בין אור וחושך.

תלמיד: זאת אומרת, שמה שלומדים בפתיחה לחכמת הקבלה על עולם אדם קדמון לפני השבירה זה בלי מסך?

אני לא יודע לאיזה שורות אתה מתכוון, אבל אנחנו לומדים על הכלים. כלים יכולים להיות עם מסכים ובלי מסכים. בלימוד שלנו אנחנו לומדים על כל מיני המצבים. אבל ודאי שאנחנו רוצים להשיג את העולמות האלה, לחיות בתוך העולמות האלה, ואנחנו צריכים להיכנס לתוך העולמות האלה, חובה עלינו להיכנס ולחיות בהם, לכן אנחנו צריכים עביות ומסך.

עביות אנחנו מקבלים לפי היכולת שלנו להתגבר על העביות, להיות למעלה מהעביות. ולעלות למעלה מעביות, זה נקרא שאנחנו רוכשים מסך. סך הכול. אין יותר בחכמת הקבלה, עביות שהבורא ברא, ומסך שאנחנו דורשים ממנו, מקבלים ואז עובדים נכון עם העביות. במקום לרצות לקבל, אנחנו פונים לבורא ורוצים להשפיע.

קריין: אות י"ג.

6. אות י"ג

המסך דעשיה הוא רק משורש העביות, וע"כ

הוא חיצוני מכולם.

"ועולם העשיה, הנה המסך שבעשר ספירות דיושר שבו, זך לגמרי בלי שום עביות כלל, ועל כן אין בו ענין הזווג עם האור העליון, המעלה אור חוזר. ומתוך שאין בהם אור חוזר, אין בהם גם האור העליון, כי אין האור העליון נתפס בפרצוף בלי או"ח. ולפיכך אין בעשר הספירות הללו, אלא קומת מלכות בלבד, וחסרות מט' ספירות ראשונות, שהן: כתר, חכמה, בינה, וזעיר אנפין (כולל שש ספירות חג"ת נה"י). ומתוך, שמסך שבהן זך יותר מבכל העולמות הקודמים, ממילא נבחנים עם זה, שהמה חיצוניים מכולם. כי כבר ידעת שהזכות והחיצוניות היינו הך הם. כנ"ל. וע"כ עולם היצירה, שבכלים שלו יש מסך דבחי"א על כל פנים, נחשב לעולם הפנימי כלפי עולם העשיה. ועולם העשיה, נבחן לחיצון וללבוש של עולם היצירה, ושל כל העולמות כולם, להיותו הזך יותר מכולם."

כאן אנחנו כבר מדברים על היחס בין העולמות. שהעביות יכולה להרחיק בין המדרגות הרוחניות, לקרב ביניהם, ולהלביש אותם אחד על השני. זה ההבדל בין העולמות, שהעבה ביותר נחשב כאילו הרחוק ביותר מהבורא. אבל על ידי מסך הוא נעשה יותר קרוב, כי מתוך העביות שלו הוא יכול לטהר את עצמו, ולהידמות לבורא. לכן כל העולמות יכולים להיות גם העלמה, וגם יכולים להיות כגילוי. הכול תלוי רק בעביות ומסך, ואין לנו שום דבר חוץ משני הנתונים הללו.

שאלה: איך יכול להיות מסך ללא עביות? חשבתי שמסך זה התנגדות הרצון לקבל.

אתה צודק, מסך לא יכול להיות בלי עביות. קודם מתגלה עביות, ואחר כך על ידי עבודת האדם שרוצה להתגבר על העביות, על האגו שלו, רוצה להתקרב לזולת, לאחרים וכן הלאה, אז העביות שלו הופכת לזכות, ועל ידי זה הוא מתקדם, עולה בסולם המדרגות. לכן בלי גילוי העביות אי אפשר לעשות שום דבר.

תלמיד: ובאות י"ג כתוב שאין שום עביות בעולם העשיה אבל בכל זאת יש מסך דק.

זה מפני שהעביות שם כל כך קטנה שכאילו לא מרגישים, אפס עביות. אבל זה לא בדיוק אפס, כי יש שם גם עשר ספירות, כשבכל ספירה וספירה יש הבדל מחברתה. ובמה ההבדל? בעביות, ועל פני העביות כבר יש לך כל מיני תופעות אחרות. אבל כלפי כל העולמות זו ממש עביות אפס.

תלמיד: איך אנחנו רוכשים עביות ומסך במצבנו?

כשאני רוצה להתקשר עם החברים למרות כל ההפרעות. שם אני רואה עד כמה אני מסוגל, או לא מסוגל, מבקש עזרה מלמעלה, מקבל עביות עוד יותר גדולה, ויחד עם זה מקבל מעליה יכולת להתגבר על העביות.

שאלה: במקרה שלנו העביות מייצרת או מחוללת את גילוי הרע בינינו?

ודאי, זה תלוי בגודל העביות שבנו 'בהתאם אנחנו מגלים את הרע שבנו. ככל שאנחנו מתגברים על העביות, אנחנו רוכשים את מידות הזכות, ולפי זה אנחנו כבר מגיעים לדרגות של גדלות, לזכות, להתאמה לבורא, ולחיבור אליו.

שאלה: באות י"ג בעל הסולם כותב שהעולם העשיה הוא מלובש לא רק על יצירה אלא על כל העולמות. מה מיוחד בזה?

שום דבר. עולם העשיה הוא החיצון מכולם, הקטן מכולם, והחלש מכולם, לכן הוא מתלבש על כולם. חיצון זה לא לטובה אלא לרעה. אין לו מסכים להיות יותר פנימי, וחוץ מזה, אין שום דבר בעביות אלא היכולת להפוך אותה לזכות, כשאתה משתמש בכוחות שיש בעביות, אבל בעל מנת להשפיע. זה נקרא "זכות".

שאלה: אמרת שהמסך, עביות, צמצום, ההתגברות הזאת זה כשאתה לא תלוי בזה שאתה לא רוצה להתחבר עם החברים, אתה בכל זאת מתחבר, הולך לחיבור הזה. אבל אנחנו עושים את העבודה הזאת כל הזמן. אתה לא רוצה ללכת לסעודה, ואתה הולך, אבל אתה עוד לא מגלה את עולם העשיה. אז מה חסר לנו בעבודה הזאת בשביל לבנות את המסך הראשון הזה?

כשאתה הולך לסעודה עם החברים, אתה עושה את זה כדי לא להתבייש. זאת אומרת, זה לא תיקון, אלא בריחה מבושה. והתיקון היה אם היית חושב לטובת החברים או לטובת הבורא. אבל כאן אתה חושב על טובת עצמך, כדי שלא יגידו שום דבר, שלא יחשבו, ויהיה לך לא נעים מחר. כדי למנוע את אי הנעימות אתה הולך אליהם. זאת אומרת שסך הכול אתה הולך להרוויח. לא לתרום מעצמך כלפיהם, אלא כדי להרוויח ועוד חושב שעל ידי זה תהיה לך איזו תועלת רוחנית. כך זה קורה אצלנו. זאת אומרת, צריכים לדעת איך להשתמש בעביות.

תלמיד: אני חושב שאנחנו כל הזמן בורחים מבושה או ממשהו אחר ולא מתגברים בצורה נכונה. אז איך לעשות את התיקון בצורה נכונה למען הבורא?

רק להתכלל בתוך החברים. יהיה לך סימן ברור שתוכל גם לבדוק את עצמך לשם מי אתה פועל, לבורא או לעצמך? לכן נתנו לך חברים. הבורא סידר את כל המערכת בצורה כזאת שיש לך חברים שאם אתה פועל לטובתם אז אתה יכול לבדוק אם הכוונה שלך נכונה או לא?

שאלה: האם מסך של אדם קדמון ואבי"ע משלימים זה את זה או פשוט אחד מעל לשני?

יש ביניהם קשרים מאוד מאוד מיוחדים. הם מתקשרים, עולים, עוזרים אחד לשני. אנחנו עוד נדבר על ההתקשרות בין העולמות, באיזו מידה הם עוזרים. כל עולם עוזר לעולם שסמוך לו לעלות, לרדת. זו מערכת חיה. הבורא נמצא למעלה מכל העולמות ומנהל אותם ומסדר אותם בצורה אופטימלית בשבילנו - הנמצאים מטה בכל המדרגות האלו כדי שאנחנו נוכל לעלות בסולם על ידי כל הזעזועים שיש בעולמות.

שאלה: האם בתפילה שלנו אנחנו יכולים לבקש תוספת עביות או לבקש תוספת מסך?

אנחנו בתפילה שלנו בדרך כלל צריכים להגיע למצב שמבקשים עזרה. עזרה להגיע להשפעה, להגיע לחיבור, להגיע לתמיכה הדדית לכל מיני מצבים שנמצאים בדרך שלנו לתיקון. ולבקש עביות, ירידה, כי עביות תמיד מביאה לנו ירידה - אנחנו לא יכולים לבקש. זאת אומרת, זה יהיה שקר אם אתה מבקש את זה. לא בכוחות האדם לבקש משהו רע. ואם כבר אנחנו נגיע לזה פעם, אז אנחנו נלמד איך אנחנו יכולים להשתמש בתוספת עביות כדי גם על ידי זה להגיע לזכות.

תלמיד: האם אנחנו יכולים לבקש להרגיש את העביות שיש אם לא מרגישים?

אם לא מרגישים סימן שאין לנו אפשרות לעבוד איתה בצורה נכונה. כשנוכל לעבוד איתה בצורה נכונה אז אנחנו נרגיש מה לעשות איתה ונבקש עליה צמצום, מסך, אור חוזר וכן הלאה. ואז מכל דרגות העביות האלו שמתגלות, אנחנו נוכל לבנות פרצופים, פרצופי השפעה.

שאלה: מה המשמעות של העביות וקשיות עבורנו בעשירייה, איך אנחנו חווים את זה?

במידה שאני נמצאת בדחייה מהחברות זה נקרא "העביות" שלי. במידה שאני יכולה להתגבר על כל הדחייה הזאת ולהתחבר למעלה מזה, אז אני נמצאת בזכות שלי, בקשיות שלי.

שאלה: האם הפנימיות היא עביות עם מסך, מה זה אומר שפנימיות ועביות הם היינו הך?

במידה שאני יכולה להתגבר על העביות ולהיות בקשר עם מה שאני מרגישה שאני מתרחקת, אם אני מדלגת על המרחק ביני לבין החברה ורוצה להיות קשורה אליה, במידה הזאת אני עולה מעל לעביות - לזכות. ולפי זה, אם אני אעשה כאלה תרגילים אני אתחיל להרגיש את ההבדל בין חושך לאור.

שאלה: אם רק חמישה מתוך עשרה חברים יבטלו את עצמם לפני האחרים - לחלוטין, אבל החמישה האחרים לא יכולים. האם בכל זאת יהיה מסך מעל הרצון המשותף של העשירייה שיכול לקרב את העשירייה לבורא?

כן. צריכים לראות את העשירייה בכל מצב שהיא נמצאת כעשירייה מוכנה לחיבור ולגילוי. הבורא יטפל בכול. אנחנו צריכים רק להשתדל בכל מצב ומצב שיהיה - להגיע ליתר חיבור.

שאלה: מה העצה אם מרגישים עביות גדולה, אבל גם חוסר יכולת לעבוד איתה בצורה נכונה?

להמשיך. להמשיך והעיקר תפילה. תתחילו מתפילה יחד. כולם מתפללים ואז תרגישו מה לעשות הלאה. הבורא ייתן לכם עצה.

שאלה: איך להגיע להיפוך שמאפשר לפעול לא למען עצמי אלא למען הבורא?

אפשר רק בזה שהבורא יעשה את השינוי הזה. כשתתחיל לחשוב על האחרים, עליו ולא על עצמך, זו בעיה. צריכים להשתדל כל הזמן לבקש מהבורא שיעשה את זה ובסופו של דבר הוא יעשה.

שאלה: איך לדעת שאני מגיעה לשיעור לטובת החברים ולא לטובת עצמי?

להבין שאנחנו צריכים לראות את המערכת שלנו, איפה אנחנו נמצאים, על ידי מה אנחנו יכולים לעלות במדרגות. תחשבו יותר ויותר על כל מיני מצבים ואיך לעלות על הסולם לעומתם.

שאלה: שמעתי שאמרת שהערבות שלי היא בלתמוך באחרים כדי שהם יתקדמו. מה זה אומר לתמוך בחברים, איך עושים את זה נכון כלפי החברים?

לראות את הרצונות שלהם, וכל הרצונות שלהם שמכוונים לבורא, לתמוך ברצונות האלו, לשייך את עצמו אליהם. זה נקרא לתמוך בחברים, זה מאוד עוזר.

(סוף השיעור)