שיעור הקבלה היומי22 יולי 2022(בוקר)

קטעים נבחרים

קטעים נבחרים

22 יולי 2022

בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 22.7.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חורבן כהזדמנות לתיקון*

  1. *אנחנו צריכים מאוד מאוד לשים לב על מה אנחנו מבקשים את הבורא, כי יכול להיות שמבקשים לא לטובתנו אלא לרעתנו*. כל אחד בצורה טבעית מבקש על עצמו, נראה לו כמה שאני מתפלל, כמה שאני מבקש, כמה שאני נמצא ביגיעה, בכוח, בפנייה לבורא, אבל סך הכל *הבקשה שלו לא נכונה. פנייה יש, אבל בקשה לא, כי בקשה יכולה להיות רק לטובת הכלל*, לטובת הציבור, והוא אחרי זה. כמו שאנחנו רואים בסידור התפילות, על האלו ועל האלו ועל האלו על זה ועל זה ועל זה אנחנו מבקשים, ועלינו בסוף. בצורה כזאת הבקשה שלנו מתקבלת וזוכה לשפע שמגיע אלינו לתיקון הרצון לקבל שלנו. אחרת לא לתיקון אנחנו מבקשים, אלא כאילו שהבורא ימלא את כלי הקבלה שלנו, וזה ודאי נגד תהליך הבריאה.

  2. ש: כשאדם מתפלל עבור הכלל אפילו מלאכותית, מה נבנה בו?
    ר: אם הוא מתפלל עבור הכלל הוא מושך את הכלל והוא בתוכו, לכן התפילה הזאת היא תפילה להשפעה, לחיבור, להתקרבות לבורא. היא בהתאם למה שהבורא מצפה ולכן זה מתקיים. אבל אם אדם בוכה, מבקש מתפלל עבור עצמו, אז זה לא עבור תיקון הבריאה. הוא רוצה עוד יותר להבליט את עצמו אחרי השבירה הוא נעתק מהאחרים, מכולם, ועכשיו מבקש עוד יותר להיות בולט מאחרים, אז מה התועלת? אין תועלת, ולכן הבורא לא עוזר לו. האדם מתחיל להתרגז: כמה שנים אני כבר נמצא בכל היגיעה, אבל איפה התוצאה ממה שאני עוסק? כמה אני משקיע.

    *האדם לא מבין עדיין שהוא משקיע באגו שלו, שהוא לא גורם לחיבור של כולם, ועם כולם לבורא, אלא רק מעלה את החיסרון האישי שלו לבורא ורוצה לקבל בצורה אישית. לא רק שזה לא מקרב אותו לבורא, אלא אדרבא, זה מרחיק אותו מהבורא, ועל זה לשים לב*.

    *זו העיקר הבעיה שלנו, הכנה לתפילה. אנחנו מבררים איפה אנחנו נמצאים, באיזה מצב, ומה אנחנו באמת צריכים לבקש. אחרת לא נקבל תשובה נכונה, תגובה נכונה מהבורא*.

  3. ש: אומרים שאין לנו כוונה נקיה אבל האור יתקן ויביא כוונה... ?
    ר: לא, זה לא מספיק שדיברת או שמעת בהכנה לשיעור או בכלל שדיברת על החיבור וכן הלאה. *התפילה עצמה צריכה להיות סוף מעשה במחשבה תחילה, מה אתה רוצה להשיג? זה חייב להיות ברור. מה אני רוצה לקבל בסוף? שהבורא יעזור לי? למה אני מצפה, למה אני מחכה, למה אני בוכה, מה צריך לקרות לי? אני לא צריך מילים יפות ומדויקות, אני צריך לתאר את המצב שאליו אני רוצה להגיע*. בצורה ציורית, לא במילים.

    ש: ואדם מסוגל לצייר לעצמו?
    ר: כן, כמה שאתה מסוגל, זה מספיק לבורא. הבורא זה כוח העליון הכללי שנמצא במצב שמחבר את כל חלקי הבריאה יחד. אם אתה כך מתאר את המטרה שלך, להיות כל חלקי הבריאה יחד ועל זה אתה מבקש, פונה לבורא ומבקש: תחבר את כל חלקי הבריאה השבורים יחד, אז אתה הולך בדיוק יחד עימו לאותה מטרה, לאותו סגנון התיקון. אז זה יקרה.

    ש: מה זה לעורר רחמים על עצמו?
    ר: הלב שלו יהיה רך לחסרונות, לרצונות, לתשוקות של החברים, יוכל להרגיש אותם ולכלול אותם יחד. ודאי שהחברים מבקשים ורוצים גם אותה מטרת הבריאה כמוהו, אבל לא יכולים לבטא זאת, והוא מבקש עבורם. כך כל אחד מאיתנו כנציג של כולם, זה נקרא *שליח ציבור*, מתפלל עבור כולם ומבקש מהבורא שיעשה את התיקון על כולנו.

  4. ש: מה לעשות אם מרגיש שהתפילה שלו לא שווה אבל ממשיך...?
    ר: כך זה יהיה עד *שתבין שאתה לא צריך שום דבר חוץ מליפול ולבקש. בחוסר אונים, בחוסר כוחות, בחוסר ידיעה, תקוות, בכלום. את הכוח האחרון, את כל הכוחות שלך תבזבז על התפילה, על תפילה נכונה*. כל פעם תגלה שאתה מבקש עבור עצמך, ושוב תעלה את חשיבות הכלל, חשיבות האנושות, חשיבות הבורא, חשיבות הרבים. אתה מבקש עבור כולם ולא חשוב לך מי אתה ומה אתה. אתה מבטל את עצמך, זה נקרא נפשי כעפר לכל תהיה. *העיקר לייצב את הבקשה הנכונה, לכן כתוב טוב מעט בכוונה. אם אתה מבקש, אפילו משפט אחד, אבל משפט שמסודר נכון, זה מגיע למטרה ועושה חיסרון בבורא לעזור לך. אם אתה סתם צועק מהבוקר עד הלילה, גם זה טוב, אבל אם זה לא מבורר מספיק לפי דרגה שלך, אז אין תגובה כל כך.

  5. *הלב של האדם הוא לא לב שלו, אלא כשכל החברים שמחוברים יחד, זה הלב האמיתי הרוחני שלו. לכן כתוב, כאיש אחד בלב אחד. בואו נתאר נכון מה זה לב, מהו הלב שלנו, וכך נבקש לגלות בתוך הלב שלנו האמיתי, המשותף, את הבורא*.

  6. התפילה היא החיסרון האמיתי שלי, כמה אני נכלל בחברים ואת החיסרון הזה אני מעלה לבורא.

    ש: איך הופכים התפילה ממילים לביטוי רגשי?
    ר: אפילו לא צריכים מילים. *הבורא לא צריך מילים, אני גם לא צריך מילים, אני צריך בתוכי, בצורה רגשית להגיע למצב שאני מרגיש את החסרונות של החברים וכמה אנחנו כולנו רוצים להידבק בבורא. המצב הכללי הזה, הלב המשותף שלנו, כמה שהוא משתוקק לבורא, זו התפילה. תפילה לא צריכה להיות במילים יפות, במשפטים חתוכים מיוחדים, זאת הרגשה, הרגשת החיסרון האמיתי*.

    ש: במה תלויה היכולת שלי לייצב פנימית ביטוי רגשי לקשר עם החברים ולדבקות?
    ר: במידה ש שאני מכין את עצמי. מה עוד יכול להיות כאן? ככל שאני מכין את עצמי ומתחבר לחברים, רוצה שיחד כולנו נתחבר בבורא ואני סובל כשאני מגלה שאנחנו לא מחוברים, גם בינינו וגם בבורא, אני מבקש שזה ייסגר.

  7. *העיקר זו ההרגשה הפנימית. מה זה נקרא תפילה? זו הרגשה שבלב, מה שהלב מרגיש בפנים. אפילו שאתה לא מבין ולא יכול לתאר זאת, אבל ההרגשה הפנימית שבלב היא נקראת תפילה, כי את מה שבתוך תוך הלב, את זה מרגיש הבורא*.

  8. ש: איך לרומם להעלות את כל החברים בכנס ערבה?
    ר: תנסו להתחבר, אתם נמצאים בליטה בחיבור יפה מאוד. אני רואה משם כמה תמונות ששולחים לי, והיום בצהריים אני אדבר איתכם, כך סיכמתי. נקווה שבכל זאת נעזור להם, וכולנו יחד איתם, להיות יותר ויותר מחוברים. איך לעשות זאת? אנחנו לומדים, רק ע"י תפילה.

  9. ש: מה לעשות אם עדיין אין רגשות?
    ר: *להמשיך. להמשיך. אין רגש, מה אפשר לעשות? לבקש, ולנסות עם החברות להגיע למצב שנתחיל להרגיש*. זה תמיד כך, אני לא פעם ראיתי משהו שלא אהבתי לאכול, אבל אחר כך נתנו לי עוד פעם ועוד פעם לטעום אותו ואפילו שלא רציתי, אבל שטעמתי עוד פעם ועוד פעם התחלתי להרגיש, להבין, איזה טעם נמצא באותו מאכל, עד שמתרגלים עד שמתחילים לאהוב. כך אנחנו בכל דבר ודבר שבא אלינו, אופנה חדשה, תספורת, שמלות, בכל מיני דברים. אף אחד לא מקבל את זה כ-וואו, זה כל כך יפה וטוב, אלא לאט לאט מתרגלים, ואחר כך רואים שזה באמת יפה וטוב. אין בזה לא יפה ולא טוב ולא כלום, אלא *ההרגל כבר נעשה טבע שני*.

  10. ש: כיצד לשמוע ולהבין את תשובת הבורא לתפילה?
    ר: אנחנו יכולים להרגיש את זה על החברות, על החברים. אם אנחנו מבקשים, *בואו נבקש חזק יחד משהו חשוב, הכי חשוב לנו, זאת אומרת חיבור בינינו. להרגיש את עצמנו בלב אחד ולא בהרבה לבבות, בנטיה אחת ולא בהרבה נטיות, למטרה אחת ולא להרבה מטרות. כשיותר ויותר נתחבר בינינו נבקש שכך יהיה, ואנחנו רוצים שבזאת הבורא יהנה מאיתנו, רוצים שהוא יחבק אותנו, יחזיק אותנו, שלא ייתן לנו לברוח מהמצב הזה. אם נבקש טוב וחזק, אנחנו יכולים להרגיש כמה באמת הבורא נמצא בתוכנו ומממש יחד איתנו את החיבור*.

*בעה"ס, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות*

  1. אני יודע מה עלי לעשות, להפיץ את חכמת הקבלה ככל האפשר על פני כל בני דורי, בכל הכיוונים ובמה שאפשר להגיע לכל אחד ואחד. אז יהיה תלוי באדם, הבורא ירצה שהוא יתרומם ושיקום, כן או לא. אני ממשיך את הפעולה הזאת של הפצת הבורא בעולם. צריך להביא לאדם איזושהי התעוררות, להביא לו הזדמנות, אמצעים להתקשרות לחכמת הקבלה ולבורא דרך הספרים, דרך האינטרנט וכן הלאה. זה מה שאני עושה.

  2. אני מסתכל על מה שאני מסוגל, איפה שאני חייב לעשות. אני לא משיח, איפה שאפשר לגרום להפצת חכמת הקבלה, זה אני עושה. אני חושב שזו העבודה שלנו, אמנם שאנחנו נמצאים כבר בדור המשיח, אבל בצורה פרקטית, לעת עתה, איפה שאנחנו יכולים לתרום לכך, אנחנו חייבים, וזהו.

  3. אנחנו צריכים להתייחס לכולם, כמה שאפשר יותר. הכל פתוח, אנחנו לא יכולים מראש למיין למי לספר חצי, ולאלו רבע, אלא לכולם לפתוח את חכמת הקבלה בכללות. ככל שכל אחד ואחד יוכל להשתמש בחכמת הקבלה בחיבור, להגיע לערבות, להגיע לחיבור דרך החברים לבורא, לפי זה הוא יגלה את המציאות העליונה שכולה מתגלה בחיבור מעל הפירוד. כך נמשוך את כולם,

    בסופו של דבר כולם יבואו, רק יש כאלה שנמשכים מתוך הרצון שלהם שרדום בליבם, ויש כאלה שאין להם כזה רצון. הם יתגלגלו אחרי עוד כל מיני אירועים שישפיעו עליהם, עוד קצת צרות. שאלתי את רב"ש מה לעשות, כמה שאנחנו מפיצים חכמת הקבלה ושום דבר זה לא עוזר? הוא אמר שחסרות צרות. איך אתה יכול להשפיע עוד על הרצון לקבל על הבהמות האלה? רק שמעלה בהם צרות ואז הם מתחילים לחפש איך יכולים לברוח מהצרות, ובקשר בין הצרות והבריחה הם מתחילים להיות יותר חכמים, עד שמגלים *שהבריחה האמיתית היא להתעלות למעלה מהרצון לקבל, בזאת בטוח אתה בורח מכל הצרות*.

  4. ש: האם בני ברוך היא אומת שנושאת בצדק?
    ר: אנחנו צריכים בכל זאת להשתדל, אם לא להיות דוגמה ואם לא להיות מבנה של צדק ודור האחרון, אבל בכל זאת להשתדל לכך להגיע, איכשהו להיות מכוונים לזה. *אני לא חושב שאנחנו נמצאים בדרגה כזאת, אבל כמו ,שילדים שחולמים על זה שהבורא יעשה מאיתנו באמת חברה כזאת, ארגון כזה, אומה כזאת, קיבוץ כזה, שנהיה דומים במשהו למערכת של גמר התיקון. זה הכל תלוי בכמה ישפיע עלינו האור מלמעלה*.

  5. ש: הוא כותב שהחכמה בחוץ תרונה.. אבל אנשים לא ממש יכולים לשמוע?
    ר: נכון, אבל *אין לנו ברירה, אנחנו צריכים ממש כמה שאפשר להגיע להפצה הרחבה ביותר, כמו שאומרים לנו מקובלים. הם מבינים ומרגישים איפה אנחנו נמצאים מבחינת האורות שמגיעים למעלה, מהעולם העליון דרך המערכת עליונה אלינו, לעולם הזה. אנחנו כנראה כבר מוכנים באמת להתקשר לאותם הכוחות הרוחניים ולעלות יחד עם כל העולם לדרגה יותר עליונה*, זאת אומרת בשכל וברגש, בכל מה שיהיה לנו כאן בעולם הזה, שיתגלה יותר כוח עליון, חיבור, נחיצות. נפתח את העיניים, נפתח את השכל, מוח, רגש, כך שנראה איפה אנחנו קיימים. לא נהיה כמו חתולים קטנים, גורים שנולדים ולא רואים, לא מבינים כלום. אנחנו חייבים כך להשתדל להגיע לכל האנושות ולהראות לה שהגיע הזמן.

  6. ש: לא נראה לך שצריך נס?
    ר: *אם תתפללו שיהיה נס, יהיה נס*. בבקשה.

    ש: הבורא יתערב?
    ר: הבורא כל הזמן נמצא בערבוביה ובמרכז של כל העניינים. הבעיה היא שלנו, אנחנו צריכים להשתדל להתעלות למעלה מהטבע שלנו, לבקש ממנו שיעלה אותנו למעלה מהטבע שלנו, שאנחנו לא רוצים להישאר בטבע שלנו ודורשים שיביא לנו לתוך העל מנת לקבל שלנו, תיקונים. איך? *אנחנו צריכים לבקש ממנו לעלות מהטבע שלנו, מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע, מפירוד לחיבור, מדחייה לחיבור*.

    ש: הכל תלוי בנו?
    ר: *הכל תלוי בנו, יותר נכון בך*.

  7. ש: מה החידוש שאנחנו מוסיפים לבריאה?
    ר: בחירה שלנו. עם כל זאת שאנחנו נמצאים בעל מנת לקבל, על ידי חיבור בינינו ועל ידי מאור המחזיר למוטב אנחנו מתחילים להבין שעל מנת להשפיע זו באמת המטרה הרצויה, היפה, שאנחנו צריכים אליה להגיע.

*תע"ס חלק ג', הסתכלות פנימית פרק י*'

  1. ש: מה הייחודיות של האור המקיף לזכך את העביות?
    ר: אור מקיף זה אור שאחרי שכלי קיבל חלק מהאור העליון, החלק שלא יכול לקבל נשאר מבחוץ. האור שנשאר בחוץ לוחץ על הפרצוף, על המלכות, ואומר: תקבלי הלאה. מלכות לא יכולה לקבל כי זה יהיה כבר לא על מנת להשפיע לבעל הבית אלא על מנת לקבל, לכן היא חייבת להסתלק מכל הקבלה הזאת או לעשות משהו אחר, אבל לקבל הלאה היא לא יכולה. מלכות לא יכולה עכשיו לעשות זאת, זה אפשרי רק בזמן שהיא עומדת בפה דראש, כשהיא מתחילה את הפעולה, לפני תחילת הפעולה. אבל עכשיו, באמצע? היא לא יכולה באמצע. אתה מגיע כבר עם מה שהחלטת, התחלת, ונמצא עם זה באמצע הפעולה. אתה לא יכול לשנות שום דבר, רק להסתלק.

  2. ש: תהליך ההזדככות הוא לא תהליך של ירידה והתרחקות מהבורא?
    ר: זה קבלת האור על מנת להשפיע. מבחינת קבלת האור על מנת להשפיע הוא לא מתרחק מהבורא אלא מתקרב לבורא, כי הוא מקבל בכל זאת יותר ויותר בעל מנת להשפיע. אתה צודק שמסך נעשה יותר חלש בעביות, משתמש בצורה יותר קטנה, אבל בעצם מקבל על מנת להשפיע כל פעם יותר ויותר, מנות יותר ויותר קטנות אבל בכל זאת מנות שמקבל בעל מנת להשפיע.

  3. נסיים בזה ונקווה שעוד נתראה במשך היום וגם מחר בבוקר, ונמשיך. תכינו שאלות, תרשמו שאלות, נברר את כל הדברים השייכים להתקדמות שלנו. שיהיה לכם יום טוב, ובירורים חדשים גדולים.