בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 18.4.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1, פסח - וימוֹת מלך מצרים*

1. זה העיקר, וימת מלך מצרים כלומר נשאר רק מלך אחד ששולט עלינו, ולכן אין לנו שום דרך לברוח מאחד לשני, ולחלק את השליטה בין שניהם, אלא כל מה שקורה קורה רק מכוח עליון אחד, אין עוד מלבדו והוא טוב ומיטיב. ושניים הפכו להיות כאחד, וזה הכל מפני שאנחנו כך מתחילים לתפוס את המציאות, שפועל בה רק כוח אחד ואין כוח רע בעולם ופועל רק כוח הטוב ורק אליו אנחנו משייכים את עצמנו, ולא חשוב מה שיקרה, אנחנו נמצאים רק בשליטתו.

2. האדם מייחס את כל מה שקורה לו ומה שיקרה לו רק לכוח אחד, לשליטה אחת זהו, ומרגע זה והלאה כשהוא מפתח את עצמו יותר ויותר בכל מיני גישות אפשרויות שהבורא מצייר לפניו, כך הוא מפתח את עצמו בדביקות יותר ויותר כלפי הבורא, כלפי הכוח עליון ובזה ממית את מלך מצרים שיש עוד איזושהי שליטה בעולם שהיא כנגד הבורא, אלא *דווקא אותה השליטה שהיא כנגד הבורא מראה לאדם איפה הוא עדיין יכול להיות לא בדביקות השלמה בבורא, היא עוזרת לאדם*.
   
   בכך *מלך מצרים עוזר לנו לייצב את עצמנו נכון, להעמיד את עצמנו בצורה נכונה, בקו אחד, שרק שליטה של הכוח אחד בטבע מלווה אותנו, מכוונת אותנו, מושכת, מובילה לתיקון השלם* שבתיקון השלם. אנחנו דבוקים בכל הרצונות והמחשבות בכל מה שיש בנו שמלכתחילה הפוכים מהבורא, ואנחנו מייצבים אותם כך שהם יהיו בדביקות בבורא. *זו כל העבודה, לגלות במקום מלך מצרים את מלך מלכי המלכים, מלך עליון*. זו כל העבודה שלנו.

3. ממתי זה מתחיל? מ-וימות מלך מצרים. ברגע שאני מתחיל לקבוע שאין כוח אחר כנגד הכוח העליון, אין עוד מלבדו, חוץ מהכוח העליון, זה הסימן שאני מתחיל לצאת משליטת פרעה לשליטת הבורא, זה סימן שאני יוצא ממצרים.

4. כל התיקונים הם כדי לקבוע שאין עוד מלבדו, בכל מצב ומצב. המצבים יהיו יותר ויותר קשים כדי לתת לנו אפשרות להתאמץ ולקבוע שאין עוד מלבדו נמצא אפילו במצבים הפוכים, מפחידים, לא ריאליים. לא יכול להיות שכך הם מסודרים, אבל הבורא מסדר אותם כך כדי לתת לנו דווקא אפשרות תרגילים כאלו שנקבע שזה הוא ולא אחר.
   
   *זאת העבודה שלנו, היא מתחילה מרגע יציאת ממצרים, ככל שאנחנו מסוגלים לקבוע את זה, כך נתקדם, ובזאת וודאי יש לנו ערבות בקבוצה, בעשירייה ובכל הקבוצה שלנו הגדולה. יש לנו על מה לסמוך, כתבו לנו מקובלים מכל הדורות וכך נגיע*. כותבים לנו מקובלים על כוח אחד יחיד ומיוחד ששורה בטבע ואנחנו תופסים את הטבע הזה בכלים שלנו, ומוטל עלינו לכוון את הכל למקור אחד.

5. ש: המטרה שלנו היא לצאת ממלך אחד לשני או לחבר 2 המלכים לאחד?
   ר: חס ושלום לצאת מאחד ולהיכנס לשני. אנחנו צריכים לקבוע שזה מלך אחד, אין עוד מלבדו, וכל הכוחות הזרים נראים לנו ככאלה כדי שנעשה עוד יותר ועוד יותר פוקוס, כמו בעדשה. כמה שזה לא נראה לנו שזה מתייצב ככוח אחד, אז ככל שהעדשה יותר חזקה, יותר מדויקת, בהתאם אנחנו רואים שיש עוד הבדל בין 2 הדמויות, עד שהדמות הזאת מתאחדת בדמות אחת.
   
   כל התפיסות, כל השיטות שלנו, כל הפעולות שלנו הם אך ורק כדי לכייל את עצמנו לראות בכל מצב, מה שלא יהיה, כוח אחד. *אנחנו רואים שיש עוד כוח אחד מפני שאנחנו בעין שלנו פוזלים וכל העבודה שלנו היא לעשות את התיקון הפנימי, קורקציה הפנימית בעיין, כלומר בלב שלנו ובמוח, שלפנינו כוח אחד בלבד*.

6. אנחנו על פני יצר הרע מרכיבים את היצר הטוב, אז אנחנו כביכול בונים את הבורא. אתם עשיתם אותי. אנחנו מבינים דבר והיפוכו ובין שניהם קיימים. בכך הנברא הופך להיות ממש באותה דרגה כמו הבורא, ותהיו כאלוקים יודעי טוב ורע.
   
   עוד נכיר כל הדברים האלה על עצמנו, זהו עכשיו הלימוד שלנו. *אנחנו מתחילים להתקרב להבנה הזאת, אפילו להרגשה הזאת. בהדרגה, בהדרגה, אני לא ממהר, כי אני יודע כמה זה צריך להיכנס לרגש ולשכל שלנו, להתיישב שם, להתכלל יחד ולהביא לנו הבחנות נכונות*.

7. ש: מה הסימן שבאמת עוזבים המקום הזה ונכנסים להשפעה?
   ר: שאלה יפה. לפי ההרגשה שלנו. *אני צריך להרגיש בתוכי שאני מכוון ע"י השפעה, ע"י חיבור עם החברים, ולקראת האהבה. שאת כל התכונות שמתגלות בי וכלפי החברים במיוחד, אני יכול לייצב לטובת הזולת. זו הבדיקה הנכונה*. כי הבורא גם טוב ומיטיב ואין עוד מלבדו, אני צריך כך לראות את עצמי. לא שאני כך מתנהג ברחוב, אנחנו עוד לא עובדים על תפיסת המציאות הנכונה, ולכן זה יראה לא טוב גם בעינינו וגם בעיני הקהל.. אלא נתקדם, נתקדם. אני לא רוצה לבלבל אתכם.

8. *דווקא מן העבודה שלא יכלו לא כך ולא כך מה לעשות, הם לא יודעים איך לחיות, איך להתקיים, למה לכוון את עצמם. כשכך נראה לאדם בחיים אז בשביל מה לחיות? הוא עוד לא יודע, גם לא יודע בשביל מה לעשות אפילו תנועה קטנה, כי אם לא לעצמו ואם לא לבורא, הוא נמצא ביני לביני, קירח מכאן ומכאן. יוצא שהוא נמצא ממש בחוסר אונים, כלומר אין לו חומר דלק לעבודה, אין לו מטרה, אין לו בשביל מה לחיות*.
   
   הדבר הזה מורגש ממש בתוך כל הטבע של האדם. *צריכים להבין שעד הפרט האחרון, עד התאים שבגוף חייב להיות תוכנית, כוח ומטרה שמחייבת לחיות, להתקיים, להתרבות, לכל תא ותא. אם התהליך הזה נעלם אז האדם מת. זה נקרא וימות מלך מצרים. בינתיים ויאנחו בני ישראל מהעבודה. מצב מאוד מאוד לא פשוט, אבל דרכו חייבים לעבור כדי להחליט בשביל מה כדאי לחיות*.

9. זה מה שהבורא עושה, הוא ממית את מלך מצרים בעיני אדם, והאדם כבר לא יכול לעבוד למלך הזה. כמו שהיית ילד והיו לפניך כל מיני כאלה דברים שאתה היית רוצה להשיג, לרכוש, ואח"כ גדלת והדברים שקודם היו נראים לך כל כך גדולים, שממש היית משתחווה לפניהם, כבר נעלמו משדה הראייה שלך, יש לך כבר אחרים. *זה נקרא וימת מלך מצרים*.

10. הצעקה האמיתית בהתחלה היא בזאת שהתנתקנו ממקור הטוב, מהרצון לקבל שלנו שהיה מקבל, מתמלא ונהנה. ע"י הצעקות האלו אנחנו עוברים לבירורים. בירורים אנחנו מתחילים להבין שהצעקות שלנו הן לא נכונות. *אנחנו צריכים לצעוק לא במה אנחנו מתמלאים אלא ממי אנחנו מקבלים מילוי. האם אנחנו מקבלים מילוי ע"י פעולות הקבלה או ע"י פעולות ההשפעה? כלומר לא חשוב לי מה אני מקבל אלא חשוב לי ממי אני מקבל*.
    
    אנחנו כאן עוברים לשקול את הפעולות והתוצאות במשקל אחר. עוד מעט נדבר על כך שאם אני עושה פעולות ההשפעה, אני לא יכול להשוות אותן עם פעולות קבלה. זה משהו אחר לגמרי, אלא *חשוב לי שיש לי ע"י פעולות ההשפעה קשר עם הכוח העליון. לפי זה אני מודד את התוצאה מהפעולה שלי*. לאט לאט.

11. ש: לא ברור השפעה לעשירייה...?
    ר: כך אנחנו מסודרים בקבוצה. *אם אנחנו רוצים להשפיע לכל הקבוצה, אז אנחנו דרך זה מתחילים לאתר מה זה נקרא כוח עליון, כי הוא מצידו מייצב את הקבוצה ואני מצידי גם רוצה לייצב את הקבוצה בי. הקבוצה היא המקום שבו אני נפגש עם הבורא*.

12. ש: להרוג את מלך מצריים זו פעולה אישית? איך לחבר לקבוצה?
    ר: לא, אין באופן אישי לעשות פעולה רוחנית. *פעולה רוחנית תמיד צריכה להיות בתוך הקבוצה. לחזק את הקבוצה, לאחד אותה, להביא את הקשר בין כולם לדרגה יותר גבוהה עד שאני מתחיל להרגיש בתוך הקבוצה את נוכחות הבורא*. רק בצורה כזאת. *זה יבוא, בינתיים זה לא מורגש שכך צריך להיות, אבל ככל האפשר לעשות פעולות מלאכותיות כאלה ונגיע לזה*.

13. קריין ( קטע 206): "מי גרם שהשר שלהם יפול משררה שלו. זה שהיו עובדים כל הזמן, ולא ברחו מהמערכה, עד שהיה מקום לגילוי כל הרע, אז ממילא זכו להאמת".
    ר: *זה משפט מפתח. אפילו שמתגלה כל הרע וחוסר אונים ואין מה לעשות, וסתם הדרך הזאת היא דרך שמביאה למבוי סתום ללא הצלחה, ממשיכים, ממשיכים. ממשיכים ולא מחפשים אפילו הצדקה לכך אלא מחפשים רק כוח להמשיך, ואז זה נפתח*.

14. ש: האמונה במילים של מקובלים מרחיקה או מקרבת אותנו..?
    ר: שאלה כזו קיימת רק בתוך האדם שעדיין לא מגלה את המציאות האמיתית. כשתתקרב לזה אז תראה שגם מה שאתה חושב ומה שנדמה לך, הבורא מרכיב לך את התמונה הזאת. מה שאתה קורא, זה לא אתה קורא אלא הבורא דרכך עושה. זה עוד יתחבר להרבה מאוד אבחנות יותר ויותר פנימיות, עד שאתה מגלה שאין עוד מלבדו.

15. ש: איפה כל מה שקוראים קורה, בי או בין החברים?
    ר: תמיד רק בי. אפילו שנראה לי שזה קורה בקבוצה או לא חשוב איפה, זה קורה בי.

16. ש: מה זה אומר לעזור עשירייה להיות באין עוד מלבדו?
    ר: לעזור לעשירייה להיות באין עוד מלבדו זה שאנחנו כולנו חושבים שרק בצורה כזאת אנחנו יכולים להגיע לגילוי הבורא, להידמות לבורא לפי השתוות הצורה. זו העבודה שלנו, לבנות ביחסים שלנו לעולם, בעיקר לעשירייה, איך אני מתייחס לעשירייה אם אני נמצא מול הבורא? תארו לעצמכם שאתם נמצאים מול הבורא.. אני צריך לראות אותם כמו כל מיני ההשפעות מהבורא ואיך אני בחזרה מתייחס אליהם.

17. אנחנו צריכים לראות את הדברים האלה בצורה אישית, אינדיבידואלית. זה מתגלה ככה וככה, קצת פה ושם בכל מיני רגשות ומחשבות, אבל זה בסדר, *אתם מתקדמים. בסה"כ אנחנו בינתיים לא ממש עברנו את החומר הזה בצורה יפה ושלמה, אבל איכשהו אנחנו נכללים בו, אנחנו נכנסים לזה. אנחנו נכנסים לאווירה הזאת שנקראת יציאה מהמצרים. עוד לא יצאנו, אנחנו עדיין נמצאים במצרים אבל בכל זאת כבר יש בנו איזושהי התקרבות לע"מ להשפיע, התקרבות לחיבור, התקרבות להרגשת הבורא. יודעים מה לשנות בנו כדי להתקרב לגילוי הבורא. יש כאלו פעולות שאנחנו כבר מסוגלים לעשות אותן או מבינים שצריכים לעשות אותן אפילו שעוד לא מסוגלים. זה טוב, זה קורה*.
    
    *אני אגיד לכם מה אני חושב שזו נקודת הכישלון העיקרית שלנו. אנחנו לא מבינים עדיין שאך ורק במידה שאנחנו מתקשרים בינינו, נשנה את התפיסה. זאת הבעיה שלנו. אם אני רוצה להיכנס פנימה לעולם הרוחני אני צריך להיות יותר מחובר עם החברים, וזו הבעיה. אני יודע את זה על עצמי, עברתי את הדברים האלה בצורה מאוד מאוד קשה, אבל זה מה שאנחנו צריכים להבין, להסביר כל אחד לאחרים ולא לשכוח*.
    
    זה יבוא ע"י יותר מכות פרטיות, קצת פחות, אבל אם אדם נמצא בדרך ולא עוזב, הוא יקלוט את זה ויתקדם בכך שכל התפיסה שלו היא לא תפיסה אישית אינדיבידואלית אלא היא כולה תפיסה מתוך העשירייה. *חיבור צריך להיות בין כולם ואז בתוך החיבור הזה נגלה את הרוחנית, אחרת לא. אחרת האדם יכול להסתובב 1,000 שנה, לא יהיה לו כלי, לא יהיה לו כלי. הוא יכול להיות קרוב, הוא יכול להיות אקטיבי בתוך הקבוצה, בתוך בני ברוך, זה לא חשוב. מה שיקרה לו, יקרה אך ורק כתוצאה מההשקעה שלו בעשירייה. ישקיע? יגלה שם את כל הרוחנית. לא ישקיע? לא יהיה לו מקום לגילוי הרוחני*.

18. אנחנו צריכים להבין שפרעה זה כוח שבכל מיני צורות, אז הוא לא נקרא פרעה, אבל בכל זאת *פרעה כל הזמן רודף אחרי בני האדם שרוצים לצאת מע"מ לקבל לע"מ להשפיע. הוא לא נותן להם כל כך בקלות ובשמחה לעבור מגשמיות לרוחניות, וזה הכל כדי לפרמט אותם נכון, להתאים אותם יותר ויותר לבורא*. כי הנברא הוא חייב להיות כלול מ-2 כוחות, כוח הפנימי לקבל וכוח החיצון, כוונה ע"מ להשפיע.

19. ש: איך לכסות את השנאה לחברים?
    ר: *אתה צריך להראות לכל העשירייה שלך שאתה אוהב אותם וממש רוצה לכסות אותם בסוכת שלום, בכיסוי של אהבה, בשמיכה של אהבה, כמו שכותב רב"ש*.
    ש: לשחק את זה?
    ר: בהתחלה לשחק, ואח"כ *יחד עם זה שאתה משחק, זה בכל זאת פועל כתפילה*, אתה תקבל את הכוחות האלה.

20. ש: מה זה אומר לממש את שיעור הבוקר במשך היום?
    ר: מה שעכשיו דיברנו, להשתדל לחיות עם זה כל היום בתוך הקבוצה.

21. מה זה חיבור רוחני? איך לפתור את הבעיה?
    ר: זה בגלל שאתם לא מאמינים לי שכך צריך לעשות. זה העיקר.

22. *סיימנו את השיעור.. אני ממליץ לשמוע שוב את מה שדיברתי בתחילת השיעור, מה זה נקרא וימות מלך מצרים. אנחנו נמשיך בעזרת ה' מחר, ויאנחו מעבודה, שבלי ההרגשה הזאת אי אפשר לבצע יציאה*.