שיעור בוקר 12.06.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם. עמ' 412. מאמר "השלום"

(המשך מכותרת: "גלגל שינוי הצורה", ד״ה: ״ודומה לזה, תמצא גם כן״)

קריין: מאמר "השלום" בתוך "כתבי בעל הסולם", עמ' 412. טור ב', שורה "ודומה לזה".

מאמר "השלום".

"ודומה לזה, תמצא גם כן, בבראשית רבה, פ"ח, בדבר בריאת האדם. וזה לשונם: "ששאלו המלאכים להשי"ת: "מה אנוש כי תזכרנו, ובן אדם כי תפקדנו, הצרה הזאת למה לך?" - אמר להם הקב"ה: "אם כן, צונה ואלפים למה וכו'? למה הדבר דומה? - למלך, שהיה לו מגדל, מלא מכל טוב, ואין לו אורחים. מה הנאה למלך, שמלאו? - מיד אמרו לפניו: "ה' אדונינו, מה אדיר שמך בכל הארץ! עביד מאי דהניי לך".

פירוש, כי המלאכים, שראו כל המכאובים והיסורין, העתידים להתגלגל על האנושיות, תמהו ושאלו: "הצרה הזאת למה לך?"

והשיב להם הקב"ה, שיש לו אמנם מגדול המלא מכל טוב, ואין לו אורחים אחרים, מוזמנים אליה, רק האנושיות הזאת. וכמובן, אשר המלאכים, שקלו בדעתם את התענוגים, הנמצאים בהמגדול הזה, העומד ומצפה על מוזמניו, לעומת היסורין והצרות, העתיד להגיע להאנושיות, ואחר שראו שכדאי להאנושיות, לסבול בשביל הטוב הצפוי והמחכה לנו, אז הסכימו על בריאת האדם".

שאלה: בית הלל ובית שמאי אמרו, האם טוב לאדם שנברא או לא. היה כדאי?

אם אתה שואל אותי אני לא יודע לענות לך מיד, כי אני צריך לשקול למי אני עונה. זה לא שאתה שואל אותי ואני עונה את זה באוויר, אני צריך לשקול למי מגיעים אותם גלי הקול שאני פולט, ועד כמה הם יכולים לשנות את האדם לכיוון הטוב או לכיוון רע. זאת אומרת, שיקדמו אותו לתכלית או יעצרו אותו במשהו, יבלבלו אותו. לכן אני לא יכול להגיד לך כך.

תלמיד: האם בסופו של תהליך, היה כדאי ללכת בכל הדרך, כל הסבל, כל המלחמות האלה?

שוב אני אומר לך אותו דבר כמו שאמרתי, אני צריך לדעת למי אני עונה, כי אני רוצה בתשובה שלי לא להפריע לאדם להתקדם או אפילו לעזור לו להתקדם, אבל לא שאני עוצר אותו, מבלבל אותו, ולכן אני לא יכול להגיד.

כתוב בגמרא שישבו ודנו החכמים שלנו הרבה זמן, האם כדאי לאדם להיוולד או לא? כי מכל מה שאנחנו רואים בעולם, השאלה באמת קיימת. והם הגיעו לתשובה כזאת, שלא כדאי לו להיוולד, אבל אם כבר נולד, שידאג להגיע לתיקון. אני מתרגם לכם מה שכתוב במילים אחרות.

תלמיד: יש מצב שהנשמה לא באה לעולם כדי לתקן ובכל זאת היא נשמה שתגיע לגמר תיקון?

איך היא תגיע לגמר התיקון? זו מערכת אחת, וזה לא שהיא קיימת בציר הזמן כמו שאתה מתאר לעצמך, אלא הכול קיים גם עכשיו. במקום שבו אתה קובע את עצמך, שם אתה יכול להיות.

תלמיד: זאת אומרת, כולם מגיעים לתיקון, זה לא משנה מי, כולם?

כן. וכשאתה מגיע לתיקון, אתה רואה שכולנו בתיקון.

תלמיד: פעם אמרת שגם האינדיאנים באמזונס.

כן.

אנחנו לא יכולים להבין את הדברים האלה, לכן לדבר על משהו שמבלבל אותנו ומביא אותנו למצב עוד יותר גרוע, לאילו החלטות כוזבות, זה לא טוב.

לכן נלמד ונקווה שעל ידי החיבור המתגבר בינינו נמשוך יותר מאור המחזיר למוטב והוא ישפיע עלינו ויביא לנו שכל ורגש אמיתיים, רוחניים, אלוקיים וכך נתקדם. רק לא לשבת במקום ולהתרגז על כל דבר. על זה כתוב, "כסיל יושב בחיבוק ידיים ואוכל את בשרו".

תלמיד: למה להתרגז על כל דבר?

כי רוב האנשים לא מרוצים מהחיים שלהם ולא מכוונים את עצמם מתוך חוסר שביעות רצון לכיוון הנכון.

תלמיד: זאת אומרת, גם כשיש לך צרות אתה צריך להיות שמח, לא חשוב מה אתה רואה. זה מה שאתה בא להגיד לי?

כי הצרות האלו הם מכוונות אותך לתיקון, לדבר השלם. ולכן אלה לא צרות.

תלמיד: אלא מה זה?

דוחפים אותך לדבר הטוב, ואתה מתרגז על הכוחות האלה שדוחפים אותך.

תלמיד: איך אני צריך להתייחס לזה בדיוק?

באהבה.

תלמיד: לקבל את הדברים איך שהם קורים באהבה. זה מה שאתה אומר?

כן.

תלמיד: למרות הקושי?

למרות הקושי לקבל אותם באהבה, ולהשתדל לשנות את עצמך כך שאתה תאהב את הכוחות האלה שדוחפים אותך, שאתה תרגיש בהם אהבה. ואז הכוחות האלה יהפכו להיות במקום לחץ לחיבוק.

תלמיד: ואת כל זה באמת אפשר לעשות רק בעזרת העשירייה, ואם לבד אז אתה תמות לבד.

כן, העשירייה עוזרת לך להבין ולעשות את הטרנספורמציה הזאת, השינוי הזה ביחס לכוחות הטבע מרע לטוב. אבל שוב, זה הכול בתנאי שאתה רוצה לסדר את הדברים האלה.

שאלה: הוא נותן פה את המדרש על המלאכים שעשו חשבון ואחרי ששיקללו את כל הייסורים לעומת כל התענוגים הבינו שהבריאה כדאית.

כן.

תלמיד: אנחנו מבינים שמלאכים זה כוחות בתוך האדם, איך אפשר להבין את זה בדיוק? מתי האדם מסוגל לעשות כזה חשבון להבין שכל הייסורים הם כדאיים?

עד גמר התיקון הוא לא יכול. תמיד יצדיק את הבורא, ורגע אחרי זה כשהרשימות שלו מתקדמות, באות במקום הרשימות הקודמות שתיקן אותן, רשימות חדשות, שמתגלות מקולקלות, אז הוא לא יכול, וככה הוא תמיד הולך שמאל ימין.

תלמיד: בשמאל אף פעם אי אפשר להצדיק את הבורא?

לא. הוא לא יכול. מתגלות רשימות מהשבירה שעליהן לא היה תיקון, ולכן אדם נמצא שוב במצב שהוא צריך לבחור באמונה למעלה מהדעת, ללכת בהשפעה למעלה מהקבלה, אף על פי שלא נראה לו שזה נכון וטוב. אז הוא מחפש תמיכה בחברה, הוא מחפש תמיכה בבורא, הוא מתפלל, הוא לא יודע על ידי מה להתחזק, אף על פי שהוא יודע שהוא חייב, אבל לא יודע איך. ואז מגיע למצב שבכל זאת מקבל עזרה מלמעלה והוא עושה איזה צעד קדימה בכיוון הנכון, זאת אומרת בכיוון האמונה למעלה מהדעת לכיוון החיבור עם העשירייה, וכך מתקדם ושוב נופל. ככה זה. אנחנו כבר מכירים את זה מתוך הניסיון.

קריין: עמוד 413, טור א' למעלה.

"ובהמבואר, יגלה לכל, אמיתות דברי הנביא (ישעיה, י"א) בנבואת השלום, המתחלת: "וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ". ונותן טעם על כל זה: "כי מלאה הארץ דעה את ה', כמים לים מכסים"". אנחנו נגיע למצב שתתגלה שליטת הבורא על כל האנושות בצורה כזאת שכולם יירגעו ובאף אחד לא יקפוץ היצר הרע, האגו, בצורה כזאת שכל אחד ירצה לשלוט על האחר.

"הרי שהנביא, תלה שלום כל העולם, על מילוי כל העולם בדעת ה'. דהיינו, ממש כדברינו לעיל, אשר התנגדות הקשה האגואיסטית, שמבין איש לרעהו, שעמה יחד מתחדדים היחסים הלאומיים, כל אלו לא יעברו מתוך העולם, על ידי שום עצה ותחבולה אנושית, יהיה מה שיהיה.

כי עינינו הרואות, איך החולה האומלל, מתגלגל ומתהפך מתוך מכאוביו האנושים, לבלי סבול על כל צדדיו, שכבר האנושיות השליכו את עצמם לימין קיצונית, כמעשה גרמניא, או לשמאל קיצונית, כמעשה רוסיא, ולא מלבד, שלא הקלו לעצמם את המצב, אלא עוד החמירו המחלה והכאב, והקולות עד לשמים, כידוע לכלנו".

ברור לנו שאנחנו נמצאים בתהליך שהייסורים נעשים יותר ויותר גדולים, ומכסים את כל האנושות, את כל כדור הארץ. וככל כשאנחנו מתקדמים, כל ההתקדמות בהתקשרות האגואיסטית בינינו, בטכנולוגיה, במסחר, כל הדברים האלה לא פועלים לטובתנו מפני שהכול מושתת על האגו של האדם הפרטי, ושל החברות הגדולות והמדינות. כל זה לא לטובתנו לכן ההתקדמות היא התקדמות לכיוון הרע במקום לכוון הטוב. אנחנו חושבים שעל ידי זה אנחנו יכולים להגיע לאיזה שהן תוצאות טובות אבל זה לא כך, מפני שהכול מתפתח באנושות על פני האגו הגדל ולכן לא יצא מזה משהו טוב. כמו שבעל הסולם אומר, "אלא עוד החמירו המחלה והכאב, והקולות עד השמיים". כך נראה את העתיד שלנו אם לא נתקן את עצמנו.

"הרי, שאין להם עצה אחרת, זולת לבא בקבלת עולו ית', בדעת את ה'. דהיינו, שיכוונו מעשיהם לחפץ ה', ולמטרתו ית', כמו שחשב עליהם בטרם הבריאה.

וכשיעשו זאת, הרי הדבר גלוי לכל, שעם עבדותו ית', תמחה זכר הקנאה שנאה מהאנושיות, כמו שהראתי בעליל בהאמור עד כאן. כי אז, כל חברי האנושיות, יתלכדו לגוף אחד בלב אחד, המלאה דעת את ה'. הרי ששלום העולם ודעת ה', הם דבר אחד."

שאלה: שאלה נצחית אולי אבל בכל זאת מה לעשות עם חברים שלא מגיעים הרבה זמן לשיעור הבוקר? יש לי מחשבות שאולי הם סובלים מהחברה ובגלל זה לא מגיעים.

כתוב "אלף נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה", אלף מתחילים ללמוד ומהם אחד מגיע לאור, לגילוי הבורא, לגילוי העולם הרוחני שמעלינו. בזמננו לא צריך להיות יחס כזה בין הנכנסים והיוצאים אבל בכל זאת הרבה אנשים נופלים בדרך, לכן אנחנו צריכים להמשיך.

אתה לא יכול ליצור להם שום תנאים חדשים כי את התנאים שאנחנו מקיימים לא אנחנו קבענו ואנחנו משתדלים עוד להקל, בפרט בארגון שלנו, שהוא ארגון סביב כדור הארץ, לכן הוא ממש שחרר את עצמו מכל מיני הגבלות שהיו פעם בלבושים, ובתפילות ובכל מיני אירועים. אנחנו מקבלים צורות כאלה שמתאימות לכולם, זאת אומרת צורה אנושית רגילה לזמננו ללא שום סממנים דתיים או אחרים למיניהם.

אני לא יכול להגיד מה עוד אפשר לעשות, תגידו לי אתם מה עוד אנחנו צריכים לעשות כדי להקל על האנשים להגיע אלינו, להיכנס ללימודים, לכל מיני קורסים, לכל הקבוצות שלנו, למתחילים בכל השפות, וודאי שאם אפשר אנחנו נעשה את זה. אני לא יודע מה עוד אפשר לעשות כדי להקל על אנשים שרוצים להתקרב. אם יש עוד הצעות אני אשמח לשמוע, תפנו להנהלה והם בטח ישמחו לקבל כל מיני עצות טובות.

שאלה: כשאני מפיץ אני מדמיין לעצמי שכולם יישבו וילמדו את חכמת הקבלה ויתקרבו על ידי הלימוד לבורא. אבל הלימוד הזה הוא כל כך הפוך לטבע האדם שרק רוצה לברוח מייסורים, פחות לדעת, פחות הכול. אז מה יהיה עם זה?

הם לא צריכים ללמוד. אם הם יכולים להתחבר ביניהם כדי לגלות את הבורא, את העולם העליון, על ידי חיבור בלי לימוד, אז בשביל מה הלימוד? אנחנו לומדים כי בזמן הלימוד אנחנו מתארגנים יותר, מושכים את עצמנו לבורא ואת הבורא אלינו, ובסופו של דבר מקרבים את השניים האלה, את קבוצת האנושות שהיא כאדם אחד, כנגד הבורא מהצד השני. אתה צריך לקרב ביניהם, לא יותר.

תלמיד: מה אני צריך לתאר לעצמי, מה התמונה שצריכה להיות מולי כשאני מפיץ?

שאתה מגבש את כל האנושות כאדם הראשון אחד, ואותו אתה רוצה לקרב לבורא, כמו שהיה בתחילת הבריאה. אלא כשאתה מקרב אותו עכשיו, אתה מקרב אותו עם כל האגו שלו ועם כל היצר הרע שכבר התגלה בו.

שאלה: כותב כאן בעל הסולם שכל האנושות תתחבר כאיש אחד בלב אחד מלאה בדעת ה'. איך בכלל ניתן לתאר מצב כזה?

יתגלה לאט לאט לכולם עד כמה כל העולם שייך למערכת אחת ולכוח עליון אחד ששורה עליהם ומנהל אותם, ושאין לאנושות צורה ואין לאנושות דרך ומטרה יותר גדולה מאשר להיות מחוברים ביניהם, בין כולם ולבורא. כולם חוזרים לאותו מצב שהיה לפני הבריאה, אבל עם אותו הרצון האגואיסטי הגדול שמנוגד לחיבור ושהאנושות מתגברת עליו ומגיעה לחיבור. זו בעצם המטרה הסופית, ואי אפשר להביא אותה למימוש אם לא על ידי ההתגברות של כל אדם ואדם על ההתנגדות לחיבור. אי אפשר אחרת לממש את זה.

תלמיד: אבל מה משמעות המצב הזה שאנחנו בלב אחד מתמלאים בדעת ה'? אפילו בעשירייה קשה להגיע למצב כזה בינינו, לדבר על החברה הכללית, אז איך דבר כזה קורה שיש דעת ה' כללית לכל העולם?

ברגע שנתחיל דרך העשירייה לקבל את תכונות הבורא, שיתלבש בנו יותר ויותר, אנחנו נתחיל לגלות את כל אותם האופנים, כל אותן צורות ההתנהגות החדשות שיביאו אותנו לחברה אחרת שבה הבורא נמצא ממש לפי אופי החברה.

תלמיד: איך עושים את המעבר מעשירייה לקבוצה הכללית ולכל העולם?

כולנו נרצה, ונבין את חשיבות החיבור בינינו. כי "ברוב עם הדרת מלך", ככל שהעשיריות הפרטיות ירצו יותר לגלות את הבורא, כך הן ירגישו יותר נחיצות בחיבור.

תלמיד: את החיבור של הקבוצה העולמית שלנו, של בני ברוך, אני יכול לתאר כמו חיבור שיש בכנס הגדול בגני התערוכה. האם ניתן לתאר משהו כזה במסגרת של כל חברי העולם, שיש שאיפה אחת, אווירה אחת משותפת, מצב רוח אחד בכל העולם?

למה לא? את הכול הבורא עושה בשינוי כוונה קטנה, אור קטן מאוד שלו מעורר את כולם. מה יש בזה? אני לא מבין איך אתה, האיש המודרני, לא רואה שזה אפשרי? עכשיו הבורא קצת משנה את היחס שלו לאנושות וכולם מתחילים שוב לפחד מווירוס הקורונה או מעוד משהו, ונכנסים לכל מיני פעולות והגבלות. אין שום בעיה, מי אנחנו בסך הכול?

אנחנו נמצאים תחת שני כוחות, ייסורים ותענוגים, ועל ידי שניהם יכולים לנהל כל אחד מאיתנו לכל כיוון, בלי רגש ובלי שכל לשום דבר אחר, העיקר ייסורים ותענוגים. לכן אנחנו צריכים בין הייסורים והתענוגים לבנות את עצמנו כך שנרצה להיות למעלה מהם, שייכים לאותו מקור שמנהל אותנו על ידי ייסורים או תענוגים, ואותו המקור הוא הבורא.

שאלה: יש הרבה קבוצות בעולם הרואות את נושא דעת ה' בעיניים שלהם ורואים אחרים ככופרים. זה גורם למלחמות. איך נבנה את עצמנו כך שנדחה את התופעה הזאת של ראיית האחרים ככופרים?

רק על ידי כך שנתחבר ונתקדם.

שאלה: מרבית החברים כבר מבינים שבכוחות עצמם, בלי עזרת ה', לא יוכלו להגיע לחיבור, האם הבורא מצפה מאיתנו להגיע לשיעור בתפילה לדרישה שיחבר בינינו?

לא רק שעלינו להגיע לשיעור בדרישה כזאת לבורא, אלא כל הזמן, יום ולילה, אנחנו צריכים לסדר בתוכנו יחס כזה לבורא, שיתקן, יחבר וימלא אותנו בדעתו. כן, זה מה שאנחנו צריכים, להיות כל הזמן בפנייה לבורא, אבל כולנו יחד, אחרת הבורא לא שומע.

תלמיד: מדובר כאן על עשיריות או על כל הכלי העולמי?

לפחות בעשירייה, ואחר כך כולנו יחד.

שאלה: בעל הסולם כותב משהו שמפליא אותי, "ולא מלבד, שלא הקלו לעצמם את המצב, אלא עוד החמירו המחלה והכאב, והקולות עד לשמים, כידוע לכלנו."

זה כמו שבעל הסולם כותב על מלחמת עולם שלישית ורביעית, על כל מלחמות המשיח ככול שהמצבים יהיו גרועים מאוד.

תלמיד: עד זמן האר"י חכמת הקבלה בכלל לא הייתה ידועה, גם היום הרבה אנשים לא יודעים מה היא חכמת הקבלה, אז למה צריך לסבול כשאתה אפילו לא יודע איך לעשות את העבודה?

נכון, יש הכרה בדרגות שורש, א' ב' ג' ד' ברצון לקבל של אדם ושל האנושות, ובדרגות שורש, א' ב' עדיין מקור הייסורים לא ברור, במיוחד לא ברורה הסיבה, למה זה קורה? הגיע אלינו נניח ווירוס קורונה, הוא התגלה באיזה מקום, למה הוא הגיע, למה התגלה, אנחנו לא יודעים. פתאום הווירוס פחת ועכשיו יכול להיות ששוב התעורר, ואנחנו לא יודעים על זה, אנחנו רק יודעים שכל צרה וצרה המתגלה יש לה ד' דרגות של התפתחות מלבד שורשה, שורש, א' ב' ג' ד' וכך עלינו לראות את הדברים. אין מה לשאול על כך הכול נכלל מתוך שלבורא יש את המצב הראשון והאחרון של האנושות, ואז הוא מעביר את האנושות מהמצב הראשון למצב האחרון. ואם המצב הראשון הוא שכולנו נמצאים באפס, אז במצב האחרון כולנו בדבקות במאה אחוז בבורא ובמילוי, לכן צריך לגדל בנו רצון לקבל מאוד גדול ולמלאת אותו בכל מיני תענוגים מיוחדים וכך לעשות כל מיני תהליכים.

תלמיד: בעל הסולם אומר, "הרי, שאין להם עצה אחרת, זולת לבא בקבלת עולו ית', בדעת את ה'. דהיינו, שיכוונו מעשיהם לחפץ ה'", הווה אומר, צריך עכשיו באמת להפיץ את חכמת הקבלה, לא משנה אם הם יידעו או לא יידעו.

בסופו של דבר כתוב "כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם".

תלמיד: איך יגיעו לדבר כזה?

דווקא על ידי הייסורים. זה מספיק, תחשוב, ואם לא תחשוב גם טוב כי הייסורים יביאו אותך למצב שתבין ותדע. במקום שאני אענה לך, תענה בעצמך על ידי המכות. עוד מעט תראה איך זה קורה.

שאלה: לפי מה ששמעתי וקראתי, כשאתה הגעת לרב"ש לא עברת הקדמות או קורס, ישר נכנסת ללימוד. מה שונה היום שתלמידים חדשים צריכים לעבור קורסים?

אני הגעתי עם חבר שלי לאיזה בית בערב, בגשם, בחושך, ישבו שם שישה או שבעה זקנים ולמדו, כל אחד מהם היה לא פחות מגיל 70, כולם עם תותבות בשיניים וכולם דיברו בשפה שלא הבנתי כלום. וכששאלתי "אפשר ללמוד את חכמת הקבלה" אמרו "כן, שב". התיישבתי שם, בחדר בגודל של פחות מעשרים מטר סביב שולחן גדול. אחרי שהם גמרו ללמוד מי שישב בראש השולחן שאל "מה אתה רוצה", אמרתי לו "אנחנו רוצים ללמוד קבלה", הוא אמר "בסדר כאן לומדים קבלה אני אסדר לכם עם מי ללמוד" והוא פנה לזקן אחד שישב לידו ואמר "תיקח ותלמד אותם", חשבתי שמיד נלמד, אבל הזקן שאל "בסדר מתי אתם רוצים לבוא", ומפני שהחבר שלי עבד יום שלם אמרתי "מחר בערב", למחרת באנו, הזקן כבר היה בבית בו היה צריך ללמוד איתנו, התיישבנו סביב שולחן ארוך הוא נתן לנו ספרים והתחלנו ללמוד, זה היה "פתיחה לחכמת הקבלה". כך זה התחיל, לא היה להם שום סדר בלימוד. אחר כך לפעמים כשהיה לנו זמן נכנסנו ללמוד עם כל קבוצת הזקנים, הם למדו שם כל מיני דברים, "זוהר", "תלמוד עשר הספירות", כשנכנסתי לכל הדברים האלה והתחלתי לברר מה יש להם, התגלה שיש "הקדמות" ויש "מאמרים" ויש "איגרות", הרבה חומר שאפשר ללמוד "בשביל מה אתה לומד? למה לומדים ובאיזו צורה לומדים?" וכן הלאה. אז התחלנו ללמוד משהו חדש, לא רק על אור וכלי אלא בעיקר בשביל מה אנחנו צריכים ללמוד ואיך להתקדם למטרת הלימוד, כך זה קורה. גם היום מגיעים אנשים עם כל מיני שאלות.

תלמיד: אז מה שונה היום שתלמיד חדש צריך לעבור כל מיני קורסים והקדמות ולא יכול להיכנס ישר לשיעור בוקר ולשבת פה וללמוד?

קודם כל היום יש לנו מערכת גדולה. אז לא היה בכלל "ארגון בני ברוך" וחברה גדולה ומנהלים, היום הכול מסודר ולכן אני לא יכול להגיד לך, אבל אני חושב שכל מה שקורה היום זה כדי שכולם, גברים, נשים, מתחילים וותיקים, יוכלו לבוא ולמצוא, כל אחד לעצמו, את המקום המתאים להתקדם בידיעת חכמת הקבלה ולממש אותה באופן שיוכל להשיג את העולם העליון.

שאלה: אני שואל מצד האדם, אני יודע שיש הרבה אנשים שלא נמצאים אפילו במסגרת ופשוט שומעים את השיעור גם אם הם לא מבינים. למה צריך לעבור קורס? למה לא להגיע ישר לשיעור כמו שהיה אצלך?

תשאל את מארגני הקורסים הם יגידו לך. במשך הזמן ראינו שמגיעים אנשים שונים, לאחד נטייה לטכניקה, לאחר נטייה לתרבות, לחינוך, לכל מיני צורות כאלו ואחרות, ואנחנו צריכים לקבל, להכין לישר אותם בצורה כלשהי, ואז הם יוכלו ללמוד באופן יותר רציני את ה"פתיחה", את ה"תע"ס", את ה"הקדמות של בעל הסולם" שהם לא פשוטים, הם צריכים להכיר את שפת הקבלה, ולכן כך עשינו. איך אתה יכול להביא אדם ללמוד אפילו את מה שאנחנו עכשיו לומדים? השפה הזאת קשה לו, הוא לא רגיל אליה, אדם מהרחוב לא רגיל אליה.

תלמיד: אבל הוא לא מגיע עם חיסרון?

החיסרון לא עוזר, הוא כאילו לא מבין את השפה, ולכן הייתה בעיה. הגענו היום לכך שיש לנו כל מיני קורסים כדי לקדם את האנשים ולהכניס אותם אחר כך למסלול, כמו שיש בית ספר ואחר כך אוניברסיטה. אין ברירה, זה לא מפני שאנחנו רוצים שכך זה יקרה.

שאלה: בעל הסולם כותב שעל האנושות להגיע למחשבה על בורא כמו שהוא חשב עליהם בטרם הבריאה. איך אנחנו שנבראנו הפוכים נחשוב טוב עליו?

אנחנו חייבים להבין את המערכת שכולה מתגלה בנו בכלים המקולקלים שלנו, וכדי לתקן את עצמנו אנחנו צריכים לשנות את הקשר בינינו, לבנות מערכת כזאת שיכולה להתאים לקליטת המערכת העליונה. אנחנו צריכים בינינו לבנות מערכת, רשת קשר בינינו, שבתוך הרשת הזאת אנחנו נתחיל לגלות מערכת של העולם העליון. זה דומה לצלחת שקולטת גלים ומרכזת אותם ולומדת מה קורה עם הגלים באיזשהו מקום. אנחנו גם צריכים לבנות מעצמנו כזה מקלט, והמקלט הזה זו העשירייה. בלי העשירייה לא נוכל לקלוט שום דבר ולכן כך אנחנו בונים את עצמנו, מקובלים ממליצים לנו לעשות כך.

שאלה: מה היחס הנכון שצריך להיות לי כלפי האנושות וכלפי אלו שסביבי ביומיום?

אני לא מפריע להם עם לימוד הקבלה שלי ואני לא מושך אותם ללימוד הקבלה שלי, עד כמה שהם ירצו פעם אז אני אעזור להם.

שאלה: איך אנחנו יכולים למנוע מצב כמו של הנאצים שניסו לרפא את החברה על ידי זה שהמיתו אנשים שלא מתאימים למה שהם חשבו שצריך להתאים?

זו צורה הפוכה מהתיקון, שאגואיסטים הורגים אנשים שנראים להם לא מתאימים. לכן תמיד כל האנשים האלה הם כנגד החיבור, כנגד היהדות, כנגד הסוציאליזם האמיתי, לא מה שהיום נקרא "סוציאליזם".

שאלה: האם אנחנו יכולים להגיע לכזה תיקון שלאנשים מבחוץ יספיק הסבר שמלבד האגו אפשר לבנות מקום דרך פעולות של חיבור, דרך יחס הדדי טוב לזולת, וכך הם לא ירגישו סבל וייסורים, וזאת בלי להיכנס לחכמת הקבלה אלא בצורה כזאת בסיסית?

אם אנשים ירצו להתייחס טוב זה אל זה, להתגבר על האגו ביניהם כך שזה לא יפריע להם להיות בחיבור, אז בחיבור ביניהם הם יוכלו לגלות את הבורא. כדי לגלות את הבורא הם צריכים חיבור חזק, כשהחיבור יהיה חזק יתגלה בהם רצון אגואיסטי גדול, הם יתחילו לרצות להרוג זה את זה כמו תלמידי רבי שמעון, ואז הם יצטרכו שיטה איך להתחבר למעלה מהשנאה, ולזה הם צריכים להיות כבר מאורגנים כמו בקבוצה של לומדי קבלה. הם יצטרכו למשוך כוח עליון שיחבר ביניהם אחרת הם באמת יסבלו מאוד ויהרגו זה את זה.

ולכן מחוסר ברירה, כמו שקרה לנו אחרי אלפי שנות התפתחות, צריכים שיטות שיחברו בין בני אדם למיניהם, ועד היום יש הרבה שיטות כאלה, אבל תראה מה שקורה. אין ברירה, אתה לא יכול לעצור את האנושות ולהגיד, אל תתקרבו, יותר טוב שתישארו במצב כזה, ברמה כזאת של האגו. אתה לא יכול, האנושות מתקדמת, אתה רואה איך היום מתקרבים לאגו הגדול בכל קצוות העולם, אנשים ועמים, כולם נעשים יותר ויותר אגואיסטים, וזו התקדמות. כמו שאתה רואה את זה בילד קטן ושמח שהוא מתקדם כך, כך אתה צריך לראות את זה בבני אדם, בעמים שלמים.

אתה רוצה להגביל את האנושות שהיא לא תתקדם יותר? זה לא ילך, כי יש מטרה לבריאה, יש צורה סופית להתפתחות האנושית. זה פשוט לא יקרה כי הצורה הסופית הזאת כבר קיימת.

שאלה: מה צריך להיות היחס לחברים שאומרים לך שהם לא רוצים לשנות את מה שיש להם בעולם הזה, טוב להם כך.

בסדר, תשאיר אותם כמו שהם. אסור לך לנענע אותם. אתה יכול רק בצורה פסיבית פה ושם לדאוג שתהיה להם אולי סביבה אחרת, איזה ספר, איזה סרטון או משהו שישפיע עליהם. יותר מזה אסור. לא בכוח.

קריין: "כל חברי האנושיות, יתלכדו לגוף אחד בלב אחד, המלאה דעת את ה'. הרי ששלום העולם ודעת ה', הם דבר אחד." לא יכול להיות אחד ללא חברו.

"ותיכף אחר זה אומר הנביא: "והיה ביום ההוא, יוסיף ה' שנית ידו, לקנות את שאר עמו", "ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ". ונמצינו למדים, אשר שלום העולם, הוא מוקדם לקיבוץ גליות.

ובזה נבין דברי חז"ל, בסוף מסכת עוקצין: "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום, שנאמר: "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום"." אתם רואים עד כמה הוא מסובב את הדברים, ולא מדבר בצורה ישירה, חדה ולעניין. צריכים להבין שעוד לא יכול לדבר על זה כך. הכול מעורפל.

"לכאורה יש לתמוה, על המליצה: "כלי מחזיק ברכה לישראל"? וכן: כיצד מוציאים סברה זו מהכתוב הזה?

אולם, הכתוב הזה מתבאר להם, כמו נבואת ישעיהו, אשר שלום העולם מוקדם לקיבוץ גלויות. ועל כן אומר הכתוב: "ה' עוז לעמו יתן". פירוש, אשר לעתיד, כשהשי"ת יתן לעמו ישראל עוז, דהיינו, תקומה נצחיית, אז: "ה' יברך את עמו בשלום". כלומר, שיברך את עמו ישראל, מקודם בברכת השלום של העולם כולו. ואח"ז: "יוסיף ה' שנית ידו, לקנות את שאר עמו"." זאת אומרת, הדברים הם לא מובנים, מעורפלים מאוד.

"וזהו שאמרו ז"ל, בטעם הכתוב, דעל כן ברכת השלום של העולם כולו, קדמה לעוז, דהיינו להגאולה, משום "שלא מצא הקב"ה, כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום".

כלומר, כל זמן, שהאהבה עצמית והאגואיזם, שוררים בין האומות, גם בני ישראל לא יוכלו לעבוד את ה', על צד הטהרה, בדבר השפעה לזולתו, כמ"ש בביאור הכתוב: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" במאמר הערבות.

ודבר זה אנו רואים מפי הנסיון, שהרי ביאת הארץ ובנין בית המקדש, לא יכלו להחזיק מעמד, ולקבל הברכות, אשר נשבע ה' לאבותינו.

וזהו שאמרו: "לא מצא הקב"ה, כלי מחזיק ברכה". כלומר, עד כאן עדיין לא היה לבני ישראל, כלי המחזיק ברכת האבות. ועל כן, עוד לא נתקיימה השבועה, שנוכל לרשת ברכת הארץ, לנצחיית. כי רק שלום העולם, הוא הכלי היחידה, המאפשרת אותנו לקבלת ברכת האבות, כנבואת ישעיהו." כולם, כל העולם חייבים להגיע לחיבור וזה באמת "ברכת האבות", מה שנקרא, ברכה גדולה מלמעלה שיכולה להחזיק את כל השפע וממלאה את כול בני האדם, כל האנושות ומגלה להם את הבורא בשלמותו.

אני מבין שאתם מבינים אותי ואנחנו מבינים אולי במשהו שלבעל הסולם לא הייתה ברירה, אלא לטשטש כאן את כול העניין הזה. ולכן הוא פונה לכל מיני פסוקים, לכל מיני עניינים כמאמר ישעיהו וכן הלאה, ואנחנו כאן נמצאים באמת בחוסר אמונה, בחוסר ידיעה ומקבלים את זה בינתיים כך, אף על פי שזה "מאמר השלום", אבל השלום עדיין רחוק מאתנו.

שאלה: אם אתה יכול להסביר איך ליישב את העובדה שהוא אומר שישראל לא יזכו לשלום כל עוד לא יהיה שלום בעולם, אבל הוא גם מסביר לנו שצריך אומה קטנה שקודם תגיע לשלום הזה והיא תהיה דוגמה ליתר העולם?

באמת יש שתי דרגות. דרגה שעם ישראל, כל אלו שמשתוקקים לבורא, יבנו ביניהם את המערכת הזאת שהיא כולה נמצאת בערבות הדדית, ואז הבורא מתגלה בהם ומהכוח שהבורא מתגלה בהם הם יכולים להשפיע דרכם מהבורא לכל העולם את ברכת השלום.

תלמיד: אבל כאן הוא אומר שהם לא יוכלו לזכות בשלום כל עוד העולם לא יזכה תחילה?

לא. זאת לא בעיה, כי הם עושים את זה רק על תנאי כדי להיות הצינור לכל האנושות.

שאלה: כתוב, "אשר המלאכים, שקלו בדעתם את התענוגים, הנמצאים בהמגדול הזה," מה זה אומר ש"המלאכים שקלו בדעתם"?

שצריכים לברר את כוחות הטבע מקטן לגדול וככה להתקדם.

שאלה: מה זה אומר "לדעת את הבורא"?

"לדעת את הבורא" זה נקרא שאנחנו מגלים את המערכת והאורות שבתוך המערכת נכנסים למערכת ומתיישבים בה. ואז אנחנו יודעים את המערכת גם מצד המערכת עצמה וגם מצד האורות שממלאים אותה, וזה נקרא "דעת השלם".

שאלה: כתוב ש"השלום וברכה". למה קוראים לשלום ברכה?

שלום זה שלמות ולהגיע לשלמות אנחנו יכולים רק בברכת ה', בברכה מלמעלה.

שאלה: האם מטרת הלימוד היא לעורר את המאור המחזיר למוטב או לנסות להבין את מהלכי בעל הסולם והבורא?

מטרת הלימוד היא למשוך את המאור המחזיר למוטב והוא כבר מסדר לנו את הכול.

שאלה: המאמר כותב על זכיות, ברכות עתידיות בעולם הבא. יש תחושה שקונים אותנו, אבל אנחנו רוצים להיות משפיעים ללא שכר. איך לקבל מתנות מהבורא ולהיות מסוגלים לתת לו?

אנחנו יכולים לקבל ברכות מהבורא כשאנחנו בונים את החברה כך שהיא יכולה לקלוט את היחס של הבורא אלינו, וזוהי "ברכה".

שאלה: כל הנבואות של בעל הסולם ושלך מתגשמות. האם אין סיכוי שנוכל להציל את העולם ממלחמות?

יש סיכוי, זה תלוי בנו, אפילו במלחמה הנוכחית שמתרחשת במזרח אירופה.

שאלה: כותב בעל הסולם, "תמחה זכר הקנאה שנאה מהאנושיות". למה לנו לקנא, בשביל מה קנאה אם צריך למחוק אותה מהזיכרון?

בלי קנאה אי אפשר, כי אנחנו לא יכולים להגדיל את הכלים שלנו ללא קנאה.

תלמיד: "תמחה את זכר הקנאה", איזו קנאה צריך למחוק?

זו קנאה רעה שהיא כדי להוריד את האחר.

שאלה: האם העמים יישארו בגמר תיקון או שיהיה עם אחד, יהודים?

כולם יישארו בגמר התיקון כעם אחד, "כאיש אחד בלב אחד", ברצון אחד, ולא יהיו שום ניגודים. אלא דווקא ההיפך, כל ההבחנות שעוד יתגלו בעתיד הן יהיו כדי שאנשים יתחברו עוד יותר זה לזה.

שאלה: האם כשמלמדים את האנשים להתחבר הם צריכים להבין שמטרת הגילוי היא הבורא?

כן, וכולם יצטרכו לדעת זאת.

שאלה: כמה זמן צריך לפנות להפצה וכמה ללימוד?

אני לא יכול להגיד, זה תלוי בזמן, במצב וזו בעיה. אבל כל אחד צריך לשקול בתוך ליבו מה יותר טוב לקבוצה שלו ומה יותר טוב לעולם, ולא לשקול מה נוח לו, וכך יתקדמו.

שאלה: אמרת בשביל מה ללמוד אם אפשר להתחבר וזה מספיק, אבל אנחנו אוהבים את החכמה ואוהבים ללמוד. האם זה מיותר?

זה לא מיותר, אבל אתם צריכים להשתדל לחבר את הלימוד למה שאתם עושים. אם אתם לומדים ולא מממשים את הלימוד, אז הלימוד הזה הוא לרעתכם.

שאלה: האם גילוי רשימות לא מתוקנות זה תמיד סבל?

זה תלוי בהכנה. אם אדם יודע שמתגלות רשימות לא מתוקנות והוא יכול לתקן אותן ולהתקדם, אז זה לא סבל אלא זו שמחה.

תלמיד: נשמח לשמוע ממך סיכום של השיעור הזה.

נתנו הרבה זמן לבירור של שתי שורות שהביאו לנו חברים, אבל אני שמח שזה כך. תנסו לשמוע זאת שוב ותראו כמה זה חשוב. אני מבקש סליחה על כך שלא נתתי פה ושם לחברים שלנו להופיע עם השאלות שלהם, כי אני דואג שאף אחד לא יישאר ללא מקום לשאלה.

אנחנו מתקדמים מאוד. אם נראה עד כמה אנחנו מבררים יום יום, ונשתדל לחבר כל יום לימים שכבר עברנו, אז נראה עד כמה זו הליכה קדימה. נתקדם, ובעוד כמה שעות אנחנו שוב יכולים להתחבר בינינו.

נתראה, בינתיים תנוחו ותהיו בשמחה.

(סוף השיעור)