שיעור בוקר 01.07.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "כתבי הדור האחרון", עמ' 827,

המשך חלק א', כותרת "חדשות", סעיף 15/ –

כותרת "תוספות וטיוטות", קטע א'

קריין: אנחנו קוראים בספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 827. אנחנו ממשיכים בחלק א' בכותרת "חדשות", דבר המתחיל "שקר אומרים אלו".

"(15/) שקר אומרים אלו, שהאידיאליזם טבע הוא באדם, או תולדה מחינוך, אלא שהוא תולדה ישרה מהדת, שכל הזמן שהדת לא נתפשט בעולם, בשיעור גדול, היה כל העולם ברברים בלי שמץ מוסר כליות. אלא אחר שנתפשטו עובדי אלקים, נעשו זרעם הכופרים אנשים אידיאליסטים. באופן שהאידיאליסט הוא רק מקיים מצות אבותיו אלא מצוה יתומה, דהיינו בלי מצַוֵוה.

ומה יהיה אם הדת יתבטל לגמרי מן העולם? אז יתהפכו כל הממשלות להיטלרים ששום דבר לא יעכב על דרכם, מלהוסיף טובת עמם בלי שיעור.

כי גם היום בממשלות אין יודעים סנטימנטים, עכ"ז יש למעשיהם גבול בין הדומם ובין האידיאליסטים שבמדינה. וכשיתבטל הדת, לא קשה יהי' להמושלים לעקור את האידיאליסטים הנשארים, כמו שלא היה קשה להיטלר ולסטלין.

וההפרש בין דתיים לאידיאליסטים, כי האידיאליסט אין בסיס למעשיו, כי לא יוכל לשכנע למי למה הוא מבכר הצדק ומי מחייב כך. אולי אינו אלא חולשת לב, כדבר ניטשה. אין לו שום מלה של טעם בפיו. ולפיכך הגבירו עליהם סטלין והיטלר.

אבל הדתי יענה בעזות, כי מצות אלקים הוא, וימסור נפשו".

שאלה: זה ביטוי יפה "מצווה יתומה", שיש מצווה ואין מצַוֵוה. מה זה הדבר הזה?

כל אחד שמקבל את הציווי בלי לדעת את השורשים, אם יש שורשים טבעיים בטבע, בטבע החברתי, בטבע האדם, נקרא שמקיים מצווה יתומה.

תלמיד: על מי בעל הסולם מדבר, על האידיאליסטים, על הדתיים?

כל אחד בתכונתו, שיש אנשים שיכולים לפעול כך.

תלמיד: אם הבנתי נכון מה שהוא אומר פה, גם סטלין וגם היטלר עזבו את הבורא ואמרו שיש מוסר אנושי, וזה הוביל לכך שהם הצליחו להיות מי שהם.

כן.

תלמיד: אבל אנחנו רואים גם להיפך, שרוב המלחמות לאורך ההיסטוריה היו בשם הדת, בשם אותו בורא כביכול שכל דת אמרה עליו שהוא שלה.

היה ונעלם. האמת היא שאם יכולים לארגן אנשים סביב הדת, זה יסוד חזק, יציב, אבל זה פג תוקף.

תלמיד: מה זאת אומרת פג תוקף? גם היום אם נסתכל מסביב, אנשים מוכנים למות במלחמות כביכול בשביל איזה בורא ששולח אותם לעשות מצווה.

כן, אבל זה לא כמו שהיה. פעם זה היה בצורה הכרחית, כוללת את הכול, את כולם. היום כבר יש לך הרבה דתות וכולן נמצאות באיזו התנגשות זו עם זו. בכל זאת, בוא נראה מה שבעל הסולם אומר.

תלמיד: אנחנו רואים, שמה שהיה בעבר, שעשו מצוות בשם איזה בורא כביכול, זה הוביל לחורבן, וגם לאחר מכן, שזרקו את הבורא ושמו בראש את המדע, את המוסר האנושי וכן הלאה, גם החריבו את העולם. אם כך לאנושות אמורה להיות הכרת הרע - לא זה ולא זה עובד.

כן.

תלמיד: איפה אנחנו רואים את הכרת הרע הזאת?

אנחנו רואים שהיום כל האנושות היא כמו חיות שבורחות מהשריפה ואין לאן, במיוחד כך. אנחנו עוד לא מכירים את הכוחות בעולם שבינתיים גדלים ומכינים את עצמם כמו קוריאה וכאלו. נראה, יהיה הרבה יותר גרוע ממה שהיה. נראה מה לעשות.

שאלה: מה מניע את האידיאליסט אם זו לא הדת?

האידיאלים שלו.

תלמיד: מאיפה מגיע לו אידיאל? כי בעל הסולם כותב שזה לא מחינוך וזה לא משום דבר.

זה הטבע.

תלמיד: יש איזשהו קשר לדת רק שהוא הפוך?

יכול להיות שיש איזו הקרנה מהדת, אבל לאו דווקא. זה יכול להיות אידאל שלגמרי לא תלוי במה שקורה לנו כאן בעולם הזה.

תלמיד: אפשר להגיד שבכל האידיאלים של האידיאליסטים יש איזה פגם ורק האידיאל של הדת הוא האידיאל האמיתי?

גם על זה, מאיפה יש לך הוכחות? זאת אומרת זה כבר מושרש בטבע האדם.

תלמיד: מה מושרש?

להיות אידיאליסט.

תלמיד: רק שלא ברור לאדם לפי מה?

כן.

תלמיד: איך לפתח נכון את התכונה הזאת של אידיאליזם באדם?

למה?

תלמיד: אם זה מושרש מהטבע אז צריך לדעת להשתמש בזה בצורה נכונה. או אולי כדאי דווקא לבטל את זה?

לא. אבל אנחנו לא יודעים באיזו צורה זה מושרש ומה יש לאדם מזה ומה באמת המניע שלו. סביב כל אידיאל יש אלפי אנשים, אבל אם תתחיל לחקור אותם תראה עד כמה הם שונים.

תלמיד: מה בדת לפי בעל הסולם הוא צורה נכונה של האידיאל, או המוטיבציה הנכונה של האדם?

שכולם יותר מעודדים, מחוברים, מהמקרים האחרים. אנחנו רואים שכבר היום ברור לנו שבעתיד חוץ מהדת אין מה שיחבר את האנשים וייתן להם איזה כיוון בחיים. חייבת להיות איזו דת, איזו מטרה רוחנית יותר מהחיים שלהם, כי בתוך החיים שלהם הם לא ימצאו שום דבר שימשוך ויחייב אותם לחיות על פי כללים מופשטים.

שאלה: בעל הסולם מדגיש את זה הרבה, גם באות הזאת ובכלל בכל המאמר, שהדת מהווה מרכיב מאוד מהותי בהתפתחות האנושית. אנחנו רואים שמצד אחד היא הביאה את המוסר לבני אדם, אחרת היו רק אוכלים זה את זה. ומצד אחר יש מלחמות דת שעד היום נמשכות, אנחנו בעיצומה של מלחמה כזאת. אז מה עניין הדת בהתפתחות האנושית? איך בדיוק אפשר להבין נכון את התפקיד הזה?

הצורה הנכונה להבין היא שאנחנו לא מבינים מה זו דת ואיך אנחנו יכולים לפתוח את המושג הזה לעצמנו בצורה פתוחה ממש.

תלמיד: אפשר להגיד שזה משהו שקושר את האדם לכוח העליון על אף שהוא נמצא עדיין ברמה אגואיסטית?

כן. האדם מאוד מאוד דואג לקשר שלו עם כוח עליון, לאיזה כוח שהוא סומך עליו במשהו, שאם יקרה לו משהו אז הכוח הזה יפעל, זה מאוד חשוב לאדם. מפני שהוא לא ידוע, זה העיקרון.

תלמיד: אפשר להגיד שבכל בן אנוש, בכל אדם יש את היחס הזה שנקרא דת, בין שהוא מאמין או לא מאמין?

כן. וודאי שזה קיים בכל אחד.

תלמיד: זאת אומרת, הכול כבר צורה חיצונית, אבל בפנים יש איזה יחס.

בתת ההכרה.

תלמיד: הדת גם נותנת מוטיבציה, בעל הסולם כותב פה שהיא ברמה אחרת, האדם יכול למסור לזה את כל הנפש שלו, את כל חייו.

כן. זה דבר מיוחד אבל תלוי באיזו צורה החברה תומכת, מחזיקה בזה, מפתחת את זה.

שאלה: מי הם הכופרים שבעל הסולם מתאר פה? כי מצד אחד יש את האנשים שיש להם את הרצון להיות בקשר עם הכוח העליון, ופתאום יש לנו את החלק השני שלוקח את את העקרונות שלהם ועושה כל מיני בעיות. קוראים להם אידיאליסטים או מלובשים באידיאליזם או אפילו בדת, אבל נראה לי שהכופרים האלה בעיתיים. מי הם?

נראה בחיים שלנו. אנחנו עדיין נמצאים במעבר מכל מיני צורות חברתיות, צורות ממשל, לצורה חדשה, לצורות חדשות.

תלמיד: אולי יש איזו נטייה גם איתנו שקוראים לו כופרים שיכול לחבל בתוכנית שלנו, בכוונה שלנו?

אנחנו סומכים על כך שבעל הסולם הבין, ראה, הרגיש, הגיש את צורת החברה החדשה. ולכן אנחנו הולכים קדימה לפתוח את דרכנו בהתאם למה שהוא אמר, זאת אומרת על ידי חיבור בכל הצורות כנגדו, הם, אנשים הפותחים לעצמם את הדרך.

שאלה: כשאמרת יהיה גרוע יותר, כל אחד שהוא טיפה מסתכל מערכתית, הוא רואה שבאמת המערכת הולכת לכיוון גרוע יותר. כשמקובל רואה שהמערכת הולכת לכיוון גרוע יותר, מה התגובה שלו?

הוא מסתכל עד כמה זה יפעל על בני אדם רגילים ולכן הוא אומר שזה גרוע יותר, אבל בעצם אלה שלבי ההתפתחות. מבחינת ההתפתחות זה חיובי, מבחינת איך שזה עובר על כל העמים זה יותר גרוע.

תלמיד: הוא רואה את התהליך כתהליך כמובן שמשרת את מטרת הבריאה, שזה משפר. אבל התגובה שלו, הוא מכניס את היד פנימה, הוא עושה משהו?

על זה לא מדברים. זו עבודה הפרטית של המקובלים.

שאלה: בעל הסולם מדבר על דת ההשפעה, אבל איך הוא מתייחס לכל צורות הדת הקודמות שהיו? מה היחס שלו לדת בעצם?

שכולם התפתחו לדת ההשפעה.

תלמיד: באיזה שלב הדת הופכת לא מועילה?

זה לא יכול להיות שזה לא מועיל. זה תמיד מועיל, אבל רק למי זה כן ולמי לא.

תלמיד: האם גם היום הדת במצבה הנוכחי או הדתות השונות מקדמות את האנושות למטרת הבריאה?

כן. ודאי, אבל תלוי בכמה ועד כמה שהאנושות מבינה בזה, מרגישה את זה ומשתמשת בזה.

תלמיד: האם חלק מהתיקון של האנושות זה שכל דת צריכה למצוא בתוכה מחדש קשר להשפעה, או שזו צורה שצריכה להתחלף?

אני חושב שהיא צריכה להתחלף כך שאנחנו נבין שרק על ידי החיבור בינינו והתמיכה למעלה מהטבע, שאנחנו נקבע שכולנו שייכים לצורת חיבור אחת שנקראת אנושות, ובצורה כזאת אנחנו כבר נתחיל לסדר את עצמנו.

תלמיד: אידיאליזם מצד טבע זה דבר חיובי או שלילי?

הוא הכרחי.

תלמיד: ולכיוון שלילי או חיובי, מה הופך את האידיאליסט לכאן או לכאן?

זה כבר בהתאם לתנאי החברה התלויים בזמן ובצורת ההתפתחות.

שאלה: אתמול התחלנו לדבר באמת עם כל הכלי העולמי על הנושא של חזון על בסיס מה שאנחנו קוראים פה. היה ערב מדהים לדעתי. אני רוצה לשאול על האדם שנולד עכשיו לתוך החברה המתוקנת, בתוך החזון הזה שמדברים עליו. מה היחס שלו לדת או מה יהיה המושג דת בשבילו?

שזה חלק מהחברה שהוא נולד בה.

תלמיד: מה הוא ירגיש כלפי זה? מה מידת המחויבות? מה מידת הקשר שלו לדת?

מידת המחויבות שלו היא בהתאם עד כמה הוא נולד בחברה יותר דתית. דתית זה לא הכוונה כמו שאנחנו עכשיו רואים. אבל בכל חברה יש לנו איזה יסודות שהם מונחים על הדת.

תלמיד: אז מהי הדתיות של החברה החדשה הזאת?

אלה אותם החוקים שאנחנו לומדים מהחברה ומהטבע וכך מהעולם הסובב. שאנחנו רוצים לדעת באיזו חוקיות העולם הזה קיים.

תלמיד: חוקיות זה כביכול מדע. שבו אין נותן החוקיות. דת היא בדרך כלל מתקשרת לאיזה נותן חוקיות.

למה? איזה נותן יש לנו לדת?

תלמיד: בדת רגילה כביכול, אין קשר איתו, אבל מספרים שהוא אמר כך לעשות. במדע אומרים יש טבע, בוא נלמד את החוקים שלו, ונתעלם מאיפה זה בא.

כן.

תלמיד: מהי הדתיות החדשה?

הדתיות החדשה, היא שאנחנו לומדים להיות בתאום עם הכוח הכללי של הטבע שכולו להשפיע וגם מחייב אותנו להיות בהתאם אליו אחד לאחד.

תלמיד: גם מה שמאפיין דתות ישנות, לא החדשה, זו הטקסיות, שיש כל מיני טקסים שקשורים לקשר עם אותו כביכול "נותן".

גם כאן יכולה להיות טקסיות, אבל טקסיות כזאת שאנחנו מחזיקים בפעולות שהן מחברות אותנו ומחזיקות אותנו יחד, כמה שיותר מתאימים לכל אחד הרגשת הסביבה.

תלמיד: אז אנחנו בעצם מקדשים את החיבור בינינו? זה העיקרון המרכזי.

כן.

שאלה: קודם אמרת שהדת תלויה למי זה טוב, לא יודע מי זה בא. יש כאלה שזה יעשה להם טוב, יש כאלה שזה יעשה בצורה שלילית? זאת אומרת אם הדת התפשטה בעולם יש צורה שהיא תופסת לפעמים בצורה טובה ולפעמים בצורה לא טובה?

בתנאי שהיא לא מתפשטת בצורה שהיא מחייבת, בלחץ במשהו, אז אנחנו כן יכולים להגיד שהדת לא תהיה כעול על כל אחד.

תלמיד: יש עמים שקיבלנו את הדת שהתפתחה בהם בצורה שהביאה הרס לסביבה שלהם, אנחנו לכאורה גם רוצים שהדת, חכמת הקבלה, תתפשט.

כן.

תלמיד: מה לעשות כדי שזה לא יתפוס צורה שלילית. התחלת אולי קצת לענות על זה, אולי יש איזה דיוק בעניין, שאנחנו לא נגרום בהתפשטות של הדת לתפוס גם צורה, כי אנחנו יודעים שהדת ההתחלתית גם הייתה כמו שאנחנו מנסים להעביר אותה עכשיו.

אנחנו צריכים להפיץ את חכמת הקבלה כשיטה שעוזרת לנו להכיר את הכוחות, את העולם שנמצא מעלינו, שמשפיע עלינו ושכדאי לנו לדעת אותו וכדאי לנו להתקשר אליו כל פעם בצורה יותר ויותר מדעית.

תלמיד: ענית כך כנראה שיש איזו סיבה פנימית. אם אפשר לחדד למה דווקא הצורה הזאת תהיה שונה מהצורה שהייתה עד היום? מה בגישה הזאת שאמרת עכשיו תהיה ההבדל בהנגשת של החכמה הזאת של הדת לעולם, במה זה יהיה שונה ממה שעשו פעם?

אנחנו רוצים שאדם יבין ואחר כך ירגיש באיזה עולם הוא נמצא, ויהיה קשר שלו עם העולם עם כוח העליון כמו שיש לו קשר לכל מיני כוחות שנמצאים קרובים אליו.

תלמיד: למה זה לא יתפוס צורה של טובת העם שלו, טובת עצמו?

לא, זו כבר צורה אגואיסטי. אני לא חושב שיש לזה מקום. איך יכול להיות שכדי שזה ייעשה שלי וזה שלך וזה שלו זה כבר ממש צעד אחורה.

תלמיד: זה אולי הפחד שהכוח, שהקשר בין אדם לכוח העליון שפתאום מתעורר באדם, האגו שלו יכול לקחת את זה לא חשוב איך, ולסובב את זה לטובת עצמו.

אני לא חושב שאדם יכול ממש לקחת ולסובב את האגו, שזה הכוח הגדול הכללי שבטבע. הכי טוב אם אנחנו נמשיך בהתפתחות שלנו על ידי השפעות של הכוח העליון.

קריין: סעיף 15.

"(15/) אם דברי יביא תועלת, טוב, ואם לאו ידעו דורות אחרונים למה נתבטל הק', שאין זה מטעם שאי אפשר לקיימה בין החיים, כדבר הרכושנים, אלא מטעם שהמנהיגים לא הבינו כיצד לקבוע את המשטר, והקימו משטר של אגואיזם במקום שהיו צריכים להקים משטר של אלטרואיזם.

ואם יחלוק מי עלי שיאמר שהחינוך בלבד יספיק על זה, אני מרשה אותו לייסד לו חברה על חינוך בלבד. אבל אני לא אוכל להשתתף בזה מחמת שאני יודע ברור שזה דברים בטלים. וע"כ ירשה ויסייע לי להקים חברה המיוסדת על דת."

כן, זה החלום שלו.

קריין: כותרת "תוספות וטיוטות"

תוספות וטיוטות

[ארבעה עשר קטעים המהווים תוספות או טיוטות למאמר שהובא בחלק א']

קטע א'

[קטע זה מכיל רישומים הנראים כעיקרי דברים שכתב המחבר לעצמו

לקראת כתיבת המאמר שהובא בחלק א', מעין טיוטה ראשונה וכוללת]"

כן, לבעל הסולם היו כאלה דפים , הרבה דפים, עם קטעים, קטעים כאלה לא מחוברים שהוא פשוט אסף אותם כדי אחר כך לכתוב משהו אחד ובצורה, בזרימה נכונה.

""הקומוניזם הביקורתי לא סירב מעולם ואינו מסרב גם עתה להפרות את מחשבתו בשפע הרעיונות האידיאולוגיים, המוסריים, הפסיכולוגיים והחינוכיים שאפשר להגיע אליהם מתוך לימוד כל צורות הקומוניזם" (מבואות א' לבריולה למאני' הק', 117) [מתוך המבוא למניפסט שכתב אנטוניו לאבריולה (1843 - 1904), פילוסוף סוציאליסט איטלקי].

ב. "אלו אמרנו לחשוב היום כמרקס ואנגלס בשעה שאם הם עצמם היו היום היו חושבים אחרת" (מבואות פלכאנוב למאני' ק', 128) "אלו שמרנו על אות המתה של תורתם" וכו' (שם). [מתוך המבוא למניפסט שכתב גיאורגי פלכאנוב (1918-1856), אבי המרקסיזם הרוסי].

מוסר חיוב

1. ראיות לק' האלטרואיסטי.

2. לחוקי החברה הק' האלטרואיסטית.

3. לק' בין לאומי.

4. לדת תועלתי.

5. סדר תעמולה להתפשטות הדת.

6. הק' האגואיסטי הוא מוקדם לק' אלטרואיסטי.

7. לקיום היהדות.

שלילה

1. חולשת קוי המשטר של הק' האגואיסטי (8).

2. לא יבטלו המלחמות (9).

3. הוכחות שהק' האגואיסטי אי אפשר שיתקיים (10).

4. מוטיבים מציונות (11).

5. שישראל צריכים צריכים להיות מופת לגויים (12).

6. מעניני משטר האגואיסטי (13).

7. מוסר (14).

10/2 14/8 14/4 שהק' הוא אגואיסטי בדרך, אע"פ שסופו אלטרואיסטי.

8/1 3/3 ויש לחלק העולם לב' סוגים אגואיסטים ואלטרואיסטים 0/0.

10/3 10/1 10/2 10/6 רוב צבור הוא תמיד אנטי ק'.

8/2 וע"כ משטר הק' מחויב להסמך על כדונים.

13/7 החסרונות בהנהלה הק' האגואיסטית.

מן 8/9 עד 9/1 הק' לא יצילנו ממלחמות.

הק' צריך שיהיה בין לאומי מ3/2 עד 12/1/2.

11/1 חיזוק הציונות - ומכ"ש הקבוצים שהם בסכנה של ביטולם.

משטר ק' על אנטי ק' לא יתקיים על כדונים, אותם האידיאליסטים שהם מנהלים היום, בדור השני העם לא יבחר בהם אלא במנהלים אגואיסטים כמוהם, ויתהפכו לנציזם.

אני מדבר רק לפרוליטריון, כלומר לנחשלים, וכן לאותם האידיאליסטים המוסרים נפשם לטובתם, אבל לחרוצים סתם איני מדבר, כי באמת לא יחסר להם בכל המשטרים, ואפילו במשטר הגרוע ביותר לא יקופחו. ולא יקפידו אם יקראו להם תעשינים וסוחרים, או יקראו להם מנהלים ומפקחים או מחלקים.

ועכ"ז אע"פ שזווג האלטרואיסטים עם האגואיסטים הצליח כל כך להפיל את המשטר הבורגני, אינו מוכשר כלל להעמיד חברה שתופיות מאושרות כחפץ המייסדים. ולא עוד אלא להיפך כי זווג הזה של הק' האידיאליסטים עם המדוכאים האגואיסטים, סופו להפרד מן הקצה אל הקצה ויוליד תוהו ובוהו בחברה.

1 כמה משאירים

2 כמה שיעור השעבוד

3 כמה שיעור החירות

אין תקון לנחשלים אא"כ הם יבחרו הועד

3 החרוצים לא יניחו לצאת ממדינתם

3 בסופם ימיתו הזקנים והחולים

1 כשהסוחרים יעשו למחלקים יהיו הקונים למקבלי חסד

2 הבעלות והשליטה אינם זהות

3 במשטר הכפיה לא יהיה בחירות דמוקרטיות

2 במשטר כזה בני המדינה כאפס בעיני הממשלה

2 במשטר כזה המנהלים ישעבדו יותר

2 במשטר כזה יוכלו המעבידים להעלִם אכזריותם"

הלאה.

"ביאור להיטלריזם

1 הדת הוא הבסיס הבטוח היחיד לתקונים

1 הדת הבסיס היחיד להעלות הרמה המוסרית

1 ואפילו תחילתו באונס, סופו ברצון

2 אין ליסד ק' מטרם שהאלטרואיזם מקיף רוב צבור

1 הדת והאידיאה משלימים זא"ז: זה למיעוט וזה לרוב

3 מחמת תאות האדם לעבוד פחות ולקבל יותר לא היה אפשר שיקבלו דת ק' מטרם שדת אגואיסטי הקיף שליש העולם

4 אם באת באי פראים המשמידים זא"ז היית מהסס להציע להם איזה דת להציל חייהם וקיומם

5 האדם לא יוכל להסתפק במצוות יבישות וצריך לאיזה פילוסופיה לבאר לו מעשיו הטובים וזהו שכבר הכינו".

שאלה: בעל הסולם כותב שהוא כותב רק לפרולטריון ולא לחרוצים, כי החרוצים בעצם יצליחו בכל חברה. כי יש חלק באנושות שהתפקיד שלו הוא תמיד לשלוט על אחרים, אבל אין מה לדבר איתם?

אם יש לו רצון להיות בשליטה על אחרים אז על מה אפשר לדבר עימו? אם אתה הולך או נגד רצונו או בעד רצונו. גם זה וגם זה לא מקובל עלינו, אנחנו רוצים בהתפתחות החברתית בינתיים, כי לא הגענו למצב שאנחנו תואמים לדור האחרון, שמובן לנו מה צריך להיות, איזו צורה חברתית צריכה להיות ושאנחנו מוכנים להתהפך ולהיות כמוה. אז אין עם מי לדבר.

תלמיד: אני בעצם שואל אם זה דטרמיניסטי, זאת אומרת אם בעולם נגזר על קבוצה של אנשים להיות חרוצים, לצורך העניין תמיד תהיה קבוצה של חרוצים והם תמיד יהיו נגד והפנייה תהיה דווקא לאנשים חסרי היכולת, לנחשלים כי רק איתם אפשר לדבר?

אני חושב שהחיים יסדרו לנו את המצב הנכון שצריך להיות בינינו ונוכל להחליט על הדברים בצורה נכונה, וזה יהיה אך ורק על ידי התפתחות בלי לחצים ובלי האידיאולוגים האלו למיניהם. כל השיטה בסופו של דבר מתהפכת לדת ומתקבלת לפחות על חלק מהאנושות כדבר ההכרחי, המחויב. אנחנו צריכים לדאוג ולשמור על העקרונות של בעל הסולם ולראות איך כל יתר העקרונות נופלים אחד אחד וכך אנחנו מתקדמים.

שאלה: בעל הסולם כותב לנו שהקומוניזם צריך להיות לאומי. השאלה, האם הכוונה בצורה שזה מתפשט, האם זה היה הגיוני לקחת את כל האידיאליסטים בעולם, לשים אותם במקום אחד, האם יש עדיין משמעות לאומות בתהליך הזה של ההתפתחות של הקומוניזם עד שמגיע להיות בינלאומי? האם כל אומה צריכה להגיע לזה בעצמה?

אני חושב שבכל זאת זה צריך להיות התנאי הראשון להתפשטות איזו אידיאה, שידברו בשפה אחת, שיהיו בהסתכלות אחת, קרובים במשהו זה לזה, מבינים, מרגישים את כולם בציר אחד.

תלמיד: את כל האנושות?

לא, את האזור שלהם.

תלמיד: יש נטייה נגיד במדינות אירופה להתערבב כולם ולקיים איזה פלורליזם, שוויון בין כולם, כביכול איזו צורה, אולי טיפה נטייה לכיוון הזה. האם זאת צורה שיכולה לגדול ולשרוד ממנה צורה טובה או שסופה להיכשל?

אני חושב שמה שקורה באירופה זה במיוחד כתוצאה מפחדים שלה מהרוסים, כי יש להם לא רחוק מהם איזו מדינה אכזרית שקמה ורוצה לבלוע את כולם. ולכן זה מה שעוזר להם להתפתחות יותר נכונה.

תלמיד: מה הם מרגישים מזה שהם מתאחדים ביחד או שהם קולטים עמים אחרים לתוכם, זה נותן להם יותר כוח להתמודד עם האיום הזה?

כן.

תלמיד: אבל לצורך הבנייה של החברה הקומוניסטית הסופית, האלטרואיסטית, האם השיתוף הזה בין האומות הוא דבר נכון, או שיש בו תקלה?

ודאי שיש בו תקלה גדולה, כי בינתיים הם עושים את זה אך ורק כדי להגן על עצמם, אבל בסופו של דבר יקום חיבור חדש והוא כבר לא יאיים על קיומם של העמים האחרים והקטנים שחיים בסביבתו.

תלמיד: בסביבת האירופאים?

כן, אירופאים, בעיקר מדובר על אירופה.

תלמיד: ואתה אומר שאתה רואה שהשלב הבא יהיה דווקא שלב מוצלח שיגיע לחיבור טוב.

אני מקווה מאוד, כן.

תלמיד: והצורה הזאת שאתה רואה על היבשת הזו באירופה, זה צעד נכון לקראת הצורה הסופית שהיינו רוצים להגיע אליה, או שלפי מה שכתוב פה זה בכלל לא יעזור כי צריך דת, צריך סיבות אחרות?

אני חושב שהם יוכלו לעשות גם שינויים כאלה.

שאלה: כתוב "שישראל צריכים צריכים להיות מופת לגויים", מה זה אומר?

שישראל צריכים להראות לכל העמים את צורת הקיום העתידי.

שאלה: האם בימינו אנחנו יכולים להגיע לערבות בינינו או שזה למימוש רק בדור האחרון?

האמת שזה למימוש בדור האחרון אבל במשהו יכולים גם היום לעשות כל מיני צורות פחות או יותר כמו שאנחנו רואים, שאפילו במצבנו בארצות קפיטליסטיות יש לך איזה ארגונים או יחסים כאלו שהם בהרבה שונים ממה שהיה קודם. אם תיקח מלפני מאה שנה והיום אתה תראה הפרש גדול.

שאלה: הדת בימינו הגיעה לאיזה מקום אגואיסטי. מה צריך להיות אמצעי הזהירות שלנו מפני העובדה שהדת איננה דת אמיתית כהגדרה של השפעה והיא מעוותת, ממה צריך להיזהר?

הדת היא אגואיסטית וזה היה תמיד ואין לנו מה לחכות שזה ישתנה, וכל אחד יחשוב על האומה שלו, על משפחה שלו וכן הלאה, ולכן אנחנו צריכים לדאוג לזה. עוד לא עכשיו אבל לפזר את הידיעה הקומוניסטית שהיא הכי מתאימה לטבע שלנו, לתקן אותה לצורה נכונה.

שאלה: הקומוניזם נראה עדיין רחוק מנוגד לטבע שלנו, אז מהי הצורה הנכונה עכשיו בינתיים?

אני לא יודע איך להגדיר את זה, אבל התחשבות עם כל אחד ואחד ככל האפשר באותה הצורה, היא צריכה למשוך אותנו.

שאלה: איך הופך קומוניזם אגואיסטי להיות קומוניזם אלטרואיסטי?

זה על ידי השלילה, כי מהקומוניזם האגואיסטי יכולים לקבל את כל הצורות ההפוכות לצורה הסופית ולבטל אותו.

תלמיד: אני רואה שכל המאמר בעצם עוסק בלהוכיח לנו שאנחנו צריכים חברה שמיוסדת על דת שזו האפשרות היחידה להצליח, וזה יהיה אם אנחנו נקיים חברה שמיוסדת על דת.

כן.

תלמיד: אז למה אנחנו מתמקדים בלקבוע חזון לחברה ולא להגדיר את הדת שאנחנו מאמינים בה, משתייכים לה? אנחנו צריכים להגדיר את הדת.

אני לא יודע. לי נראה שאני לא מספיק מבין מה שכותב בעל הסולם ואני תמיד אפילו אחרי שאני קורא את הכול ויכול להיות שמתלהב לאיזה רגעים, לא נותן לעצמי, לא לפרסם ולא לדבר, הכי טוב לנו לחכות עד שהבורא, הטבע יסובב אותנו כך שאנחנו נראה לאן פנינו.

תלמיד: אבל אנחנו עכשיו רוצים להגדיר את עצמנו יותר, נכון אנחנו רוצים לקבוע חזון לחברה, אז במה צריך להתמקד, בדת שאנחנו רוצים לקיים או בחברה שאנחנו רוצים לקיים?

אני חושב שהחברה זה יותר חשוב, הדת זה יותר מופשט.

תלמיד: הדת צריכה להיות מופשטת או שהיא צריכה להיות מוגדרת?

לא, הדת צריכה להתלבש עלינו בצורה נכונה.

תלמיד: מה הגבול בין קיום חוקי החברה לבין אמונה, איך הם משתלבים זה עם זה, איפה הגבול שפה חברה ופה זה אמונה?

אנחנו בינתיים לא יודעים, לא יכולים לאתר את חוקי החברה, איך הם נראים לנו, שזה יותר קרוב ויכולים לקבוע.

תלמיד: אני קם בבוקר ויודע מה העבודה שלי, אני יודע איזה יוצרות יש בי, במה אני צריך לטפל, זה דווקא נהיה יותר קרוב מלעסוק בחוקי החברה, אני רואה גם שאנחנו חיים בחברה ממש קפיטליסטית חזירית מושחתת ואני יכול לקיים בתוכי חוקים שהם בכלל מופשטים ומנותקים מהחברה שאני חי בה. אולי צריך יותר להגדיר את האמונה, את הבסיס הדתי. שום דבר לא מונע מאיתנו בעצם להגדיר את הדרך.

כן.

שאלה: הבנתי שהמאמר מדבר בעיקר על מה שבעל הסולם חושב, על הקומוניזם ומה שהוא רוצה שיהיה באמת בהמשך, בעתיד. מה אנחנו יכולים להסיק מהמאמר הזה שאנחנו יכולים להשתמש בו עכשיו לתקופה שלנו?

אני לא יודע, לא חושב שיש במה להשתמש.

תלמיד: אז זה יותר מדבר על העתיד.

כנראה.

שאלה: למה כל כך קשה להסכים שרק המאור המחזיר למוטב הוא הכוח שמתקן את כל המציאות כולל את האנושות?

כי זה נגד הטבע.

שאלה: האם יכול להיות אידיאל אמיתי דתי שהוא לא מעל הדעת, שהוא לא בהכרת הרע, שהוא לא נגד הטבע האנושי או שאז הוא יהיה אידיאל דתי שקרי?

כנראה שכן.

שאלה: איך קשורה בניית חברה קומוניסטית לתיקון ולבניית הנשמה הכללית?

נתקדם לקראת זה ואז נראה.

שאלה: מהם העקרונות לחברה שיתופית משגשגת?

את זה אנחנו צריכים להוציא מהמאמרים האלו.

(סוף השיעור)