29 abril - 01 maio 2022

שיעור 4 - "בני ברוך" - המורים של האנושות

שיעור 4 - "בני ברוך" - המורים של האנושות

חלק 13|1 de mai de 2022

"רק החברים" - כנס "קבלה לעם" העולמי 2022

מערכת "הערבות", הבית הווירטואלי

1.5.2022 - 29.4

שיעור 01.05.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

"בני ברוך" - המורים של האנושות

שיעור 4

קריין: כנס "קבלה לעם" העולמי מאי 2022 - "רק החברים", שיעור מס' 4 בנושא - "בני ברוך" - המורים של האנושות.

שאלה: איזו שמחה זאת לשיר, ללמוד יחד עם חברים. כל מה שאנחנו לומדים ודנים בו בינינו מתוך ההדרכה של רב. רב היה איתנו כל הזמן בלי הפסקה ביומיים האחרונים ואני רוצה לשאול את רב שאלה, כי אנחנו עכשיו נמצאים בלימוד של מה שנקרא להיות מוליך, מעביר רוחני, והדוגמה הכי טובה למישהו שהוא נמצא כמעבר רוחני זה אתה, רב. איך אתה מנהל את חייך לאור כל מה שקיבלת מהמורים שלך והאחריות שלך כלפי האנושות, אם תוכל לשתף אותנו איך אתה עושה את זה כל יום כדי שתהיה לנו הדוגמה הטובה ביותר להיות מוליך רוחני, מעביר רוחני?

אני לא יודע בדיוק איך להסביר את זה, אני לא דוגמה, וודאי שאני רחוק מאוד מדוגמה. אבל מה שאני ראיתי אצל רב"ש, והוא היה דוגמה עבורי, בכל דבר, בכל מה שהוא היה עושה, לא היו רואים עליו, אבל אני כבר הייתי מכיר אותו ומרגיש אותו, ראיתי עד כמה הוא עושה את הכול בכוונה נכונה, בנטייה לגרום נחת רוח לבורא. מילים לא אומרות לנו כלום, אבל הוא חשב כל הזמן איך הוא יכול להנות לבורא שלו, למאציל שלו, וזה היה מורגש עליו.

מה שאנחנו צריכים זה גם להשתדל לעשות זאת, אתם רואים כמה אנחנו מתקדמים, אותם הדברים שקראנו קודם בכל מיני פסוקים מזמן הם נכונים, הם אומרים לנו איך נכון לעשות. ומאז אנחנו לא יצאנו מהם ולא נצא מהם, כי סך כל אין יותר בחכמת הקבלה חוץ מלקיים חיבור בין בני אדם ומבני אדם לבורא באותה המידה, זה מה שאנחנו צריכים.

אני רואה את הכנס הזה כנס הרבה יותר עוצמתי, מהותי, פנימי, רציני. אני רואה אתכם כאנשים שמוכנים להיות כמו חיילים שמוכנים להקריב, להשקיע, להילחם עבור הרוחניות, שרוצים לרכוש אותה ובהחלט יש לכל אחד ואחד כבר כמה מדליות על זה. רק אסור להראות לאדם שהוא כבר מצליח אחרת הוא יתגאה וזה יחליש אותו. אבל באמת יש לנו כבר זכות מסוימת לכל אחד ואחד בקופה רוחנית של המציאות, זה מה שאני יכול להגיד.

אני מאוד נהנה. עוד לא היה לנו כנס כזה, הוא מראה את הרצינות שלנו עד כמה אנחנו מוכנים ומסוגלים ורוצים ללכת קדימה, אנחנו יודעים שהכול מושג בחיבור ובהתעלות למעלה מהאגו ומהחשבונות הגשמיים, וזה לא עוצר אותנו. אני מאוד אוהב אתכם ומאוד גאה בכם, תודה שאתם עושים לי נחת רוח, ובמיוחד עבור הבורא, תענוג מה שאנחנו עושים לו ונקווה שבאמת נגרום אותו בכל היכולות שלנו.

מנחה: תודה רב, תישאר איתנו, אנו נשמח להעמיק. אנחנו רוצים להיות כמוך, אנחנו רוצים לעשות נחת רוח לבורא, אנחנו רוצים לעשות נוח רוח לאנושות, אנחנו רוצים להמשיך בבקשה תישאר איתנו.

שאלה: אתה היית איתנו עכשיו בשיעור האחרון של הכנס, ואם אתה היית שואל את השאלה האחרונה עכשיו לסדנה מה היית מוסיף לבירורים, לסדנה שעברנו עכשיו, מה אתה חושב שחסר? הנושא שלנו בשיעור הזה הרביעי זה "בני ברוך" - המורים של האנושות.

הייתי אתכם כל הזמן וכל הזמן חשבתי איך אני יכול לתאר את המצב שאנחנו כולנו מקושרים כנשמות מקושרות. אבל מי שרוצה לקבל מהבורא משהו ולא מכין מעצמו יציאה הלאה לאחרים, לחברים, לחברות, לכל הכלי העולמי לא מקבל. המנגנון הזה עובד בצורה פשוטה, אם אין לו יציאה הלאה ממנו, שזורם ממנו הלאה, אז הוא גם לא מקבל, זה לא נכנס כי אין לו כלי, הוא סַתָם את הכלי שלו ואין כאן שום אפשרות לקבל משהו מהבורא.

לפי התיקונים האישיים אנחנו כבר יכולים לקבל מהבורא מילוי, אבל מפני שהמילוי הזה יעצר בנו, ולא יצא לאחרים, לפי זה אנחנו לא יכולים לקבל אותו. התנאי הזה הוא הכרחי, כי הבורא מרגיש את כל המערכת ורוצה למלא את כולה. לכן אם באיזה מקום אנחנו עושים סתימה, פקק, אז אנחנו לא מרגישים שמשהו נכנס מלכתחילה. יש כאלה מערכות, שעובדות בצורה כזאת, שאם היציאה לא מתוקנת, אז גם הכניסה לא פתוחה.

לכן אנחנו כך צריכים לקחת בחשבון שאנחנו צריכים לחשוב מה יוצא מאיתנו, גם בתוך עשירייה, מכל אחד כלפי העשירייה, גם מעשירייה כלפי יתר עשיריות, גם מכל הארגון שלנו כלפי כל האנושות. אם אנחנו מכינים לזה דרך, אז אנחנו בזה כבר פותחים את הכניסה אלינו. ככה זה עובד. תחשבו על כדאי לקחת את זה בחשבון.

מנחה: יש לנו בערך עשרים דקות, עברנו שיעור, אנחנו רוצים לבקש מכל החברים של הכלי העולמי שיכולים לשאול אותך שאלות עכשיו בנושא של השיעור שעברנו, אז אולי נעלה את השאלות שדווקא אנחנו חושבים שדווקא רב יכול למלא את החיסרון שלנו, אז בוא נשאל שאלות בנושא השיעור.

שאלה: אני מוצא שתחושת האחריות להקדיש את החיים שלי לעולם, מגיע בגלים וזה תלוי באיכות הקשר שלי עם החברים. איך לייצב את המצב הזה, את האחריות הזאת, שזה לא יהיה משהו שבא והולך אלא שזה יהיה תדיר וקבוע?

תדיר וקבוע זה לא יהיה ולא כדאי. זה צריך להיות בצורה חופשית, שאתה לא קובע שום דבר חוץ מדבר אחד, שאתה רוצה לא לשכוח את

עזרת הבורא. שתמיד אתה יכול לפנות אליו, לקבל ממנו עזרה, ולהמשיך. שום דבר אחר אתה לא רוצה לקבוע, מה שלא יהיה. רק לא לשכוח לפנות לבורא.

שאלה: המצב הרוחני שנקרא "שעבוד", האם אפשר להשוות אותו למצב של מלאך? האם כל המצבים האלה הם אותו דבר?

שעבוד דומה למה שמרגישה אימא כלפי הילדים. יש לה כמה ילדים קטנים, ודאי שהיא אוהבת אותם מאוד, הם עדיין מאוד קטנים והיא מרגישה שהיא משועבדת להם. אם תגיד לה "אני אקח ממך ילד אחד, כדי שיהיה לך יותר קל", אז נכון שהיא משועבדת להם אבל היא לא תוכל להיפרד ממנו. על שעבוד כזה אנחנו מדברים, שעבוד לאהבה.

שאלה: כיצד לקבל את הזכות לשרת את הבורא כמו עובדי ה' ולא ליפול בגאווה? גאווה שמפילה אותך כשאתה מרגיש מעל אלו שאתה אמור לשרת אותם.

העצה שלי היא לא לדאוג לשום דבר חוץ מאשר להיות בקשר עם הקבוצה כל הזמן ולא להפסיד אף שיעור. אם אתה מרגיש גאווה אז שתהיה לך גאווה, היא דווקא טובה ותדחוף אותך להתקדם. אין באדם שום דבר שיכול להפריע לו, כי אלו כוחות הנפש שצריכים לסדר אותם נכון כדי להגיע למטרה. וכשנגיע למטרה נראה שכל הכוחות האלה שנמצאים בהתחברות נכונה זה עם זה בונים לנו את המערכת שבה מתגלה הבורא.

שאלה: איך להמשיך את הכנס כל יום ויום ואיך לתקן את העולם בצורה איכותית?

אתם יכולים להמשיך את הכנס הזה כל הזמן, כי מדובר על החיבור שביניכם. ודאי שאנחנו לא יכולים לעשות כאלו שיעורים כמו שעשינו ביומיים האלה, אבל נעשה אותם מתי שתרצו, אולי בעוד חודש, הכול תלוי בכם. העיקר שנשתמש בהם נכון כדי להתקדם.

איך לעשות את זה? פשוט תגיעו כמה דקות לפני השיעור, תתחברו ביניכם, אולי תעשו איזשהן פעולות בהתחברות הדדית מחוץ לשיעור. אלה אותם המרכיבים של הכנס. מה זה כנס? אמצעי לא שגרתי לחיבור ולכן הוא יותר משפיע.

שאלה: עכשיו בזמן הכנס, בחברה שלנו יש כאב מאוד גדול. אולי כדאי שהכוונה שלנו תהיה עבור החברה שלנו, שנתאחד עבורה ובזה לתת נחת רוח לבורא? אנחנו מדברים על זה שקודם נתחבר בינינו ואז נעביר זאת לחברה סביבנו, אבל החברה והעולם לא מחכים עד שנתחבר. האם כדאי לשים אותם בראש סדר העדיפויות ולעשות זאת עבורם?

כתוב "סוף מעשה במחשבה תחילה". לכן אתן צריכות קודם כל לתאר בדיוק את המטרה שבשבילה אתן מתחברות, יכול להיות שאתן לומדות או עושות איזו פעולת הפצה, ואחר כך תראו את התוצאות, איך זה יפעל עליכן, ישפיע עליכן.

שאלה: יש שלושה נושאים בשיעור, הראשון הוא להיות ממלכת כוהנים, להביא את חכמת הקבלה לאומות העולם. השני הוא להיות עבד כלפי האנושות. והשלישי הוא המצווה שלא ייגמר, שהעולם יקבל דרכנו את התכונה של "טוב ומיטיב".

האם עלינו ליישם את העקרונות האלה יום יום בעשירייה, או שזה משהו שעלינו להתחיל ליישם בעולם הסובב אותנו החל מהכנס והלאה?

עלינו להשתדל יום יום להיזכר בכאלו מטרות ולהשתדל ליישם אותן. העולם עכשיו עובר שינויים מאוד גדולים וכוחות מאוד גדולים נכנסים לפעולה. תראו מה קורה ברוסיה, באוקראינה ובאירופה. בזמן הקרוב נרגיש את כל הדברים האלה בשינויים גדולים שיקרו במזון, באספקת אנרגיה ובאקלים, ואנחנו יכולים להרגיע את כל הרוחות ולעצור את השינויים האלה אך ורק על ידי חיבור בינינו.

לכן אני מציע לכולם להתייחס יותר ברצינות לעצמנו ולעולם, אנחנו מאוד משפיעים על העולם, אבל בתנאי שאנחנו מקושרים יחד ורוצים להביא אותו למצב מיוחד ולמטרה אחת. ככל שאנחנו רוצים להביא את העולם לחיבור, כך אנחנו מייצבים אותו וגורמים לעתיד טוב יותר. בקרוב יהיו כאלו שינויים בעולם שנצטרך לדבר עליהם. רק לא לשכוח שאנחנו נמצאים במרכז העולם ובחיבור בינינו אנחנו נותנים לו יציבות, והכוח העליון שמביא כל טוב לעולם משפיע עליו דרכנו. נחשוב על כל העולם כל הזמן דרך הקבוצות ודרך החברים שלנו, ואז לא נהיה לפקק והאור העליון ישפיע דרכנו על הכול.

שאלה: כשאנחנו מגלים שיש לנו ערבות בתוך העשירייה, איך אנחנו יכולים להעביר אותה לכל החברים ולכל העולם?

להסביר ולתת דוגמה. איך להסביר? יש הרבה חומר על הערבות. איך לתת דוגמה? בכך שאתם מסבירים מה קורה לכם ואיך אתם ממליצים לכולם לרכוש וליישם את מידת הערבות ואת החיבור.

שאלה: האם כדי לנסות ולבנות את התהליך שדברנו עליו, האם אנחנו יכולים לראות את המערכת כאינפוט ואאוטפוט, אינפוט זה החיסרון שאנחנו מקבלים ואאוטפוט זה ההשפעה שלנו לעולם?

כן, יפה מאוד. כדי להסביר את ההסתכלות שלנו על העולם אפשר לצייר כל מיני מערכות קטנות ולהראות אותן לקהל הרחב, כדי שיהיה לו מובן יותר מה קורה, איך אנחנו משפיעים, איך אנחנו מרגיעים את המציאות ואיך אנחנו מאזנים את כל המערכת, גם חברתית וגם עולמית.

שאלה: לגבי לכלול את הרצון של הזולת, אמרת שהם נמצאים בתוכי או שאני בתוכם. האם יש הבדל בין סוגי העבודה האלה?

כן, אנחנו לומדים זאת בחכמת הקבלה, זה כמו זכר בנקבה, האחד באחר והאחר באחד, אבל זה לא חשוב עכשיו. אנחנו צריכים להגיע למצב, כמו שאנחנו לומדים בכלים רוחניים, שכל אחד משתמש בעצמו פעם כמקבל ופעם כמשפיע, ובסופו של דבר יוצא שכל אחד מקבל על מנת להשפיע.

שאלה: בשיעור הזה העשירייה הגיעה למסקנה שאנחנו לא פותחות מספיק את הדלת, לא מאפשרות לאור לזרום. האם זה חיוני שכל החברות בעשירייה יעשו הפצה, או דרך אלה שעושים אנחנו מממשים את ההתחייבות שלנו כלפי האנושות?

ככל שאתן פתוחות לקהל הרחב, להסביר לו איך העולם צריך להתנהג כדי שיהיה לו טוב, בכך אתן פותחות גם כניסה או קשר ביניכן לבורא. הבורא לא יכול לעשות את זה רק אתן קובעות. במידה שאתן רוצות להשפיע הלאה, אז אתן נמצאות כלפי הבורא בצורת מקבל על מנת להשפיע. לקבל מהבורא על מנת להשפיע לזולת זה מה שאנחנו צריכים לעשות, כל עוד לא נהיה מוכנים לזה גם לא נוכל לקבל, כי התנאי על מנת להשפיע הוא הקודם.

שאלה: אנחנו עושים הפצה ביחד ואנחנו רוצים להבין איך אפשר להעביר את האור ולהיות בטוחים שלא נקבל זאת עבור עצמנו?

בזה שאני דואג להעביר את מה שאני מקבל לאחרים - ידע, שכל, רגש. אני דואג למה שיוצא ממני לאחרים, ואז בצורה כזאת אנחנו פותחים את הקשר שלנו עם הבורא. גם בעל הסולם כתב שבמה שהוא זכה הוא זכה מפני שהשפיע לכולם.

שאלה: אמרת שאנחנו כבר בפנים וזה כבר יצר תקווה גדולה לכולנו, המון תחושות חדשות. כעשירייה של תלמידות צעירות בדרך אנחנו רוצות לברר במה עלינו להתמקד, האם אתה רואה שאנחנו כבר מוכנות?

שיעורים וקשר בין החברות, אלו דברים קבועים שצריכים להיות ככל האפשר.

שאלה: המצב הוא שממש צריך להיות תחת הבורא, להשתעבד אליו, ולעומת זאת יש חוסר יכולת לעשות את זה כי צריך ממש לבטל את כל מה שאתה הכי אוהב בחיים, אתה צריך לקרוע את עצמך. אני מבינה שאני לא צריכה לוותר על שום דבר אבל זאת ההרגשה.

את פשוט מבולבלת, את צריכה בן אדם שיטפל בך, שקצת יסביר לך את הדברים. אין בזה שום דבר, זה בכי של ילדה, אני לא מקבל את זה. תפני לאדם המתאים והכול יסתדר.

שאלה: אם אנחנו יודעים בבטחה שהעבודה שלנו תביא השפעה וצדק לעולם, מהי האסטרטגיה בשביל לגרום לאנושות להבין שאנחנו הם אלה שצריכים לקיים את זה, או שזו אמורה להיות עבודה אנונימית?

זו לא צריכה להיות עבודה אנונימית, אבל אנחנו צריכים ללמוד באיזו צורה אנחנו יכולים להגיש להם את החומר שלנו, את המטרה, את כל התורה שלנו, את החכמה, זה כבר מותר והכול גלוי רק צריכים ללמוד איך להגיע לקהל. אני מקווה שנלמד יחד לעשות זאת, אני לשירותכם.

שאלה: במשך יומיים ובארבעה שיעורים עברנו את כל התהליך הזה, האם תוכל לעשות סיכום קצר מבחינתך מה עברנו ביומיים האחרונים ומה מצפה לנו בהמשך? האם תוכל לשתף מה אתה מרגיש ואיך היית מסכם את הכנס הזה?

שמעתי פעם מ"מקובל" בגרשיים, אחרי שהוא עשה פעולות עם הקהל, ש"היום שברנו איתכם שתיים וחצי קליפות". על חלק מהקהל זה השפיע מאוד וחלק לא קיבל את זה. לכן אין לי מה להגיד. אני יכול להגיד כך, עשינו באמת עבודה יפה, עלינו להמשיך, להרגיש כמה נכנס בנו, איזה שינוי יש בנו אחרי הכנס לעומת לפני הכנס ביחס שלנו לעצמנו, לקבוצה, לחיים שלנו. נעשה את הבירור, את הביקורת ונמשיך.

הזמן לפנינו הוא מאוד מיוחד, גם העולם הולך ומתקרב לכל מיני שינויים ואנחנו נוכל לראות יותר איפה המקום שלנו בתיקון הבריאה ואיך אנחנו יכולים לעזור לכל האנושות, להבין איפה הם נמצאים ומה הם צריכים לעבור. אתם יכולים לבדוק עד כמה אתם מיום ליום מבינים יותר, מרגישים יותר, מעורבים במה שיש בעולם שלנו ועם זאת מה קורה בחכמת הקבלה בכוח, במערכת ההשפעה עלינו. אנחנו נלך לקראת פעולות רוחניות מעשיות יותר.

בינתיים תהיו בריאים, שמחים, בטוחים, וקדימה על מנת להשפיע. כל טוב. תודה לכם.

(סוף השיעור)