בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 18.11.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - שמעתי ס"ד, מתוך שלא לשמה באים לשמה*

1. אני נזכר מה שרב"ש לפעמים אהב להגיד, שככל שהאדם חושב שעניין לשמה יותר גדול, הוא עוד לא מבין כמה הוא לא מעריך את עניין לא לשמה. כי *לא לשמה זו מדרגה לפני לשמה, אבל בכל זאת היא גם מדרגה לא פשוטה, לא קלה, ואנחנו קודם כל צריכים לחשוב איך אנחנו מגיעים אליה*. לכן בוא נראה את2 המדרגות האלה, איך מתוך שלא לשמה באים לשמה.

2. *לא לשמה נקרא שרוצה להגיע ללשמה אבל עוד לא הגיע, ונותן מאמצים כדי להגיע, אז נקרא לא לשמה. כלומר אדם נמצא כבר במאמץ להגיע לתכונות רוחניות ועוד לא גמר את הסאה שלו, עוד לא קיבל את התשובה על כל מה שעושה. אז העבודה שלו נקראת עבודה בלא לשמה, והמטרה שלו נקראת מטרה לשמה, לזה הוא רוצה להגיע*.

3. ש: אני בעצמי בוחר בלשמה? מה זה התנאי הזה?

ר: כלומר *לא הבורא מחייב אותי אלא אני רוצה בעצמי לחייב את עצמי לעשות דבר השפעה, פעולת מצווה, אהבה, ובאמת אנחנו אומרים שאין עוד מלבדו, שהבורא עושה את הכל. אבל כאן האדם גם עושה על עצמו צמצום, שלא רוצה. לא צמצום כמו שדיברנו על רצון לקבל, אלא צמצום שאני לא רוצה להיות מחויב ע"י הבורא לעשות שום דבר. אני רוצה להיות עצמאי. על העצמאות הזאת צריכים עוד להילחם, כי הבורא רוצה לעשות הכל במקום האדם*.

*אנחנו מגיעים למצב שככה אנחנו מרגישים ואז אנחנו נעשים כמו ילדים קטנים שרוצים בעצמם, אבל אצלם הטבע דוחף אותם, ואנחנו רוצים בעצמנו לגדול וכך לעשות. זה נכנס למושג ניצחוני בניי*.

ש: אז יוצא שאם אני קיבלתי אם איזה התעוררות…

ר: אתה צריך להמשיך עם זה לעבוד. וודאי שבכל מקום, כשאתה מקבל התעוררות הראשונה זאת התעוררות מהבורא, וזה לא חשוב לך, זה לא על חשבונך. כמו שמולידים לך את המצב אבל אח"כ שאתה גדל וצריך להשתדל לגדול לצורה כמה שיותר עצמאית.

4. ש: אם כבר נמצאים בלשמה מדוע שתהיה מחשבה שלא הבורא עושה?

ר: כי אנחנו רוצים הכל לשייך לע"מ להשפיע, כלומר מאיתנו, למעלה מהרצון לקבל שלנו, בצמצום מסך ואור חוזר, לכן הכל אנחנו משייכים לעצמנו. אז יש לנו שאלה איך הכל לשייך לבורא? לבורא אני יכול לשייך את הפעולה בתנאי שאני נמצא למשל בעיבור, אז כל העבודה שלי לבטל את האגו שלי ולהגיע למצב שהבורא מנהל אותי בכל הרצונות, בכל המחשבות לגמרי. כשאני כך מבטל את עצמי והבורא יותר ויותר מורגש בי שמנהל אותי בכל התאים, בכל המחשבות, בכל הרצונות, אז נקרא שאני גדל כעובר הרוחני, כאדם הקטן הדומה לבורא. הוא עושה את זה, יחד וודאי עם השותפות שלי. כאן *אנחנו נמצאים כל הזמן בבעיה, איך אנחנו יכולים לבטל את עצמנו יותר, איך אנחנו יכולים להיות בהזדהות עם הבורא יותר, ולהישאר עם זה עצמאים כל פעם יותר ויותר*.

ש: דווקא אז עולה המחשבה שזה אנחנו עושים?

ר: הוא אומר לנו כאן *שאם אנחנו עושים ומגיעים ללשמה, אז אנחנו משייכים את העבודה לנו ותוצאה לבורא*. אם אני אומר שלא, אני בזה אני לא עשיתי כלום אלא הכל פועל ה', אז איפה אני? יוצא שאני צריך להיות בלשמה כמו שבלא לשמה. אנחנו מגיעים למצב שאם אני גם לא פועל כלום, לא עושה כלום, ה' יגמור בעדי, הוא ממש יעשה את הכל. כך אנחנו דבוקים עוד יותר בבורא, גם בתחילת הפעולה גם בסוף הפעולה, ואנחנו לא בעלי פעולה, ואנחנו לא בעלי תוצאה ועבודה אלא יש לנו ביטול גמור כלפי הבורא.

5. ש: ביצוע של כל מצווה זה המעבר מלא לשמה ללשמה?

ר: בעצם כן. זו המטרה של כל מצווה, כלומר של כל פעולה שהצלחתי לבצע בע"מ להשפיע. אני בזה לא עושה שום דבר במציאות חוץ מלתקן את היחס שלי, אבל בזה העולם נעשה אחר, כי הוא העתקה מיחס שלי אליו.

6. ש: אם העבודה היא מתנה..?

ר: זה כל פעם מגיע דרך מחשבות זרות שונות, מעשים למיניהם, הפרעות למיניהם. *כשאנחנו בכל זאת משתדלים שוב ושוב לייצב את הדברים האלה לבורא, לעשירייה, אני צריך כלפי זה להתכופף, לבטל את עצמי. אז לאט לאט אנחנו מגיעים למצב שבאמת המושגים האלה של לא לשמה ולשמה נכנסים בנו, ואנחנו מתחילים להבין וליישב אותם*. זה לא לשמה, זה לשמה, ע"מ לקבל, ע"מ להשפיע, לא לקבל פרס וכן הלאה. אנחנו מתחילים יחד עם זה כך לזרום, לקרב אותם אלינו.

ש: לא לשמה מקרבת אותנו לצמצום..?

ר: לא לא. לפני הצמצום אנחנו לא יכולים להתעלות מלא לשמה לשמה. וודאי שלא.

ש: שאנחנו מקבלים תשובה על המעשים שלנו מקבלים קצת לשמה

ר: כן, *אנחנו לא יכולים לצאת מע"מ לקבל, מלא לשמה ולהגיע ללשמה, לע"מ להשפיע, אלא רק ע"י זה שמבטלים את עצמנו כלפי העשירייה*. האור העליון משפיע עלינו ובצורה כזאת אנחנו מתעלים לדרגת לשמה.

7. הוא מסביר לך מה מיוחד במצב של לא לשמה. במצב של לא לשמה אתה לא מחייב את הבורא, אתה לא עושה מניפולציות כאילו עם הבורא. אתה מבין? הבורא לא נעשה לך מחויב.

8. ש: איך אני יכול לשרת את הבורא? איך להיות בתפילה מתמדת בעשירייה?

ר: *רק להתבטל כלפי העשירייה. זה מספיק לך, רק להתבטל. אבל צריכים לדעת איך להתבטל, כלומר איך אנחנו מגיעים למצב שהביטול שלנו כלפי עשירייה מכסה את הכל, זה כמו ביטול כלפי הבורא*. אותם 125 מדרגות שאנחנו צריכים לבטל את עצמנו כלפי הבורא, קודם בצורה פסיבית ואח"כ אקטיבית. ממלכות עד הבינה זה ביטול פאסיבי, ומבינה עד הכתר זה ביטול אקטיבי. ב-2 השלבים האלה של הדרך שלנו ב- 125 מדרגות *אנחנו עושים רק פעולה אחת: ביטול כלפי הקבוצה, בה אנחנו מגלים את העליון וע"י זה אנחנו עולים ממדרגה למדרגה. בדרך אנחנו מגיעים להכרת הלא לשמה, עולים ללשמה, מגיעים ללשמה*, ע"מ להשפיע. אח"כ אפילו ללשמה ע"מ לקבל, שאפילו כשאנחנו מקבלים את כל התענוגים, היא תהיה כדי להשפיע. זו העבודה שלנו.

9. ש: מה זה גילוי לא לשמה בעשירייה?

ר: *גילוי לא לשמה בעשירייה זה שאנחנו מודעים לכך שאנחנו עובדים כדי לקבל פרס, כדי לגלות את הבורא, ואנחנו רוצים וצריכים את זה. אפילו שאנחנו מדברים על הדרגות הגבוהות שרוצים להשפיע, זה הכל גם בשבילנו כמו לקבל*.

*אני מדבר על הרצון להשפיע שאני רוצה להגיע אליו, אבל בפנים אני מפענח את זה כדבר גדול ברצון לקבל. מה לעשות, כך אני בינתיים. כמה שתסביר לבן אדם, כמה שתדבר עימו, בכל זאת הכלים שלו הם כאלו שכולם הם לקבל. אפילו שהוא מדבר על נתינה, אבל אפילו הנתינה אצלו בפנים מקבלת שינוי*.

10. זה לא לשמה, אבל הוא עושה מעשה, מעשה נכון, מעשה טוב מההתחלה עד הסיום של כל המעשה, ורק נראה לו שהוא מפעיל אותו, ומלווה אותו ומגיע לתוצאה הרצויה. מה קורה כאן? *בפעולה הוא לא טעה, הוא הצליח. אז למה זה נקרא שלא שלמה? רק בגלל שהוא לא מגלה שהבורא הוא הפועל*.

11. אנחנו רואים שהלא לשמה הוא יותר טוב. הוא מעמיד את האדם במצב של אמת, והוא לא דורש מהבורא שום תשלום ושכר, אלא רואה שהוא עושה את זה מפני שיש לו בושה כלפי אנשים.

12. *אנחנו מוכנים לעשות כל מיני פעולות. נראה לנו שאנחנו מרוויחים בכסף, בכבוד, בשליטה, בכל דבר ודבר. ע"י זה הבורא מוביל אותנו. זה נקרא שלא לשמה*.

13. *ביטול זה העיקר, ביטול כלפי עשירייה. תנסה בכל יום להרגיש שאתה יותר ויותר מרחיב את הביטול שלך כלפי העשירייה. בהתאם לזה תרגיש כמה זה מוסיף לך שכל, רגש פנימי. כלומר אתה אפילו לא צריך לחשוב על זה, אלא פשוט אתה מתחיל להבין. כתוב, הלב מבין*.
    
    *הלב נקרא מה שגדל במרכז העשירייה. אין לנו לבבות, מה שיש לכל אחד ואחד זה לב האבן. אבל כשאנחנו מחברים משהו בינינו במרכז העשירייה, אנחנו מזה מייצבים את הלב של העשירייה, שנקרא כבר לב בשר*.

14. ש: למה זה קל יותר לייחד את המעשה עם הבורא?

ר: מפני שאתה ברור לך שאתה עושה הכל ע"מ לקבל. אז איך אתה יכול להגיע לבורא ולדרוש ממנו שכר? אתה לא יכול, אז כבר אתה נמצא במצב יותר טוב. מה שאם כן, בלשמה, כשאתה עושה את זה למען הבורא, אז אוטומטי מתגלה לך דרישה. אני יכול לבקש ואני יכול לקבל מהבורא בחזרה איזושהי תמורה עבור הלשמה. זה מה שהוא מסביר לנו. צריכים לקרוא אולי עוד כמה פעמים את המאמר ויהיה ברור לכם הוא אומר בצורה גלויה.

ש: אם אני בלא לשמה, מה הופך את העבודה לקלה יותר...?

ר: בלא לשמה בטוח שאתה עושה את זה ע"מ לקבל, עוד לא רכשת כלים לע"מ להשפיע. בלשמה אתה כבר עושה פעולות למען הבורא בפועל. מכאן ברור לך שבלא לשמה אתה יכול לעבוד והפעולות שאתה עושה זה לטובתך. בלשמה שאתה עובד בפעולות למישהו, לבורא, לכלל האנושות, לקבוצה. אתה יכול לבוא אליהם כביכול ולדרוש. זה העניין של עליות וירידות, זה כלפי השכר. אתה דורש מהם לא תוספת, אני רוצה עוד להוסיף, אלא יש גם כן מצבים שאתה מגיע ודורש: אני עשיתי פעולה ע"מ להשפיע, איפה השכר המגיע לי?

15. .. אנחנו רוצים להגיע לזה בעצמנו או לא? אז מתקדמים להשגה, כלומר *מה אנחנו בסה"כ משיגים? שיש לנו הזדמנות להשתתף, אמנם שבסופו של דבר זה לא פועל לכלום. אבל אדם שעשה את זה אומר: אני לא צריך את השכר, אני צריך את זה רק כדי שתהיה לי אפשרות לעבוד נגד היצר הרע שלי כדי להגיע להידמות לבורא. אחרים שיהיו דומים לו מלכתחילה, ואני רוצה להרוויח את הדימוי הזה, את הדמות האדם שבי*. אני רוצה לעשות אותו. למה? גם ככה הוא יעשה לי את זה, אבל אני רוצה לעשות את זה בעצמי.
    
    יש עוד דברים בזה שאפשר לדבר, אבל אני מקווה שאנחנו נפתח בנו חושים חדשים, ואז נבין יותר על מה הוא מדבר, מה הבדל בין השגחה פרטית והשגחה כללית.

16. ש: אני לא נמצא גם לא שם וגם לא שם?

ר: *תעשה עוד ועוד מאמצים ותראה שתוכל לעשות את זה, תוכל. מאמצים זה מה שאנחנו צריכים, לא יותר מזה. אל תשתוקק לסיום, לתוצאות, אלא תשתוקק למאמצים. כמה שיותר לתת מאמצים. הבורא לא סופר את התוצאות שלנו. תוצאות יש לו. הוא סופר את היגיעה, סופר את היגיעה*.

אנחנו כאילו רוצים לתת יגיעה. הוא לא רואה תוצאות לתשלום. הבורא לא עושה את זה ככה. לא זה חשוב אצלו. חשוב כמה אנחנו דואגים לתת יגיעה ללא חשבון, שהבורא לא יהיה מחויב אצלנו, כמו שמוסבר במאמר.

17. *מה שלא מובן לך באיזשהו מאמר, תקרא אותו 10 פעם, 20 פעם תקרא רק אותו בסבלנות. תקרא שוב ושוב וכל פעם תשתדל אולי לקרוא בסגנון חדש. בהתחלה עם עיפרון ונייר, אח"כ על מחשב, לסדר את המילים. כל מיני דברים*. אני כך עובד, אני מקלקל את המקור עד שאני לא חוזר אליו בחזרה מסיבוב גדול.
    
    ש: לזה קוראים תיקון?

ר: *לזה קוראים יגיעה. יגיעה. אני רוצה להתקשר עם בעל הטקסט, להרגיש אותו, להבין אותו, להיכנס לשכל שלו, לרגש שלו. כך אני רוצה*.

*תסובב את הטקסט, תשתדל לחיות אותו, ללעוס אותו ותראה כמה זה מועיל. אתה חייב לקרב אותו, הוא חייב להיכנס אליך. תלעס אותו ממש, תבלע ותראה איך זה עובד*. רצוי לקרוא 100, 101 פעם, כמו שכתוב שלא דומה שקרא 100 פעם, למי שקרא 101 פעם. בצורה כזאת אתם תראו מה קורה.

18. איך בעשירייה לעבוד עם המאמר?
    ר: *עוד יותר טוב העבודה בעשירייה. יחד תתחילו לעבור על המאמר וכל אחד יגיד משהו, מה שחשוב לו, מה שלא חשוב, ככה וככה, אבל לעניין. כשאתם תבררו את תוכן המאמר, זה יפעל עליכם הכי חזק, בצורה האופטימלית, מפני שיחד כולנו מבררים, אז אתם מפעילים בזה כוח אחד. אתם יחד יושבים על המאמר, אז הבורא נמצא ביניכם, ואתם בלימוד, בבירור, אתם מבררים, אתם מעוררים אותו*.

19. ש: יוצא מהמאמר שבלא לשמה יותר חשוב.... ?…

ר: תקרא עוד מספר פעמים את המאמר. מה שאתה אומר גם הוא אומר, ואח"כ בכל זאת הוא מסביר למה לא לשמה זה רק מדרגה ללשמה, מה אתה צריך להוסיף ללא לשמה כדי לא לקלקל את הלא לשמה, אלא להגיע גם לדרגת לשמה. אתה שואל נכון, אבל מתוך זה תשאל איך אני מוסיף ללא שלמה תוספת ומגיע ללשמה ולא מקלקל מה שהיה לי בלא לשמה. תשאל את זה, תשתדל למצוא תשובה.

ש: אז צריך לצפות ללשמה?

ר: חייב להגיע ללשמה. *חובה שלנו להגיע ללשמה. לא לשמה זה לא ע"מ להשפיע. השפעה באמת זה לשמה*.

20. במצב של לא לשמה, אתה לא נמצא כביכול מחויב, אלא אתה אומר: זה הבורא, גם לרעה גם לטוב. כביכול הכל פועל לאותו כיוון. מה שאם כן, בלשמה אתה נעשה כביכול אחראי על זה, ובמידה הזאת אתה מחייב את הבורא, מחייב אותו.

21. *אנחנו צריכים לספור את היגיעה ולא תוצאה. התוצאה תלויה בבורא, היגיעה תלויה בנו. אנחנו מלמטה נותנים יגיעה, מה שנקרא העלאת מ"ן, והבורא מלמעלה למטה כנגד זה נותן את האור שלו. אני לא צריך לחשוב על התשובה שלו, אני צריך את התשובה שלו רק כדי לדעת איך לכוון אותי עוד יותר לחיבור בינינו כדי יותר לייצב דמות הבורא בינינו*.
    
    תנסו לחשוב איך אנחנו בקשר בינינו מייצבים דמות הבורא. זה דבר מאוד מאוד מיוחד, מאוד מעניין, מאוד יצירתי. בו אפשר לשתף את כולם. כשנייצב את דמות הבורא בינינו, באמת נתחיל ללמוד מה זה נקרא קבלה מעשית. אנחנו בפועל עושים מה שכתוב. הבורא אומר, אתם עשיתם אותי, כי הבורא לא קיים, זה נקרא בוא וראה. *האם אנחנו מתחילים יכולים לעשות מהרצונות, מהמחשבות, מהתשוקות, דחיות, האם אנחנו יכולים מכל הדברים האלה לבנות דמות הבורא. אם אנחנו מתעסקים בזה, ואפילו שלא הולך לנו, זה גם נקרא עבודת הקודש. על זה אנחנו צריכים לעבוד*. רק לא לעשות פסלים. זה הכל חיבור בין הרצונות שלנו, שכולנו מכוונים ע"מ להשפיע זה לזה. זה נקרא מאהבת הבריות לאהבת ה'.

22. ש: למה רב"ש התנגד לפרסום המאמרים שלו....?
    ר: הרב״ש בכל זאת היה שייך לדור הקודם, ואתם כבר שייכים לדור הנוכחי. לכן הייתי חייב להיות כגשר מהמצב הקודם למצב הנוכחי. לכן עשיתי.

*חלק 2 - מאמר החירות, 418, כותרת: הסביבה כגורם*

23. חוץ מסביבה נכונה שיש לסביבה כמה אנשים שרוצים להיות בחיבור ומבינים שצריכים להתקדם לאיזושהי מטרה, ויש להם מדריך, ואז סביבה כזאת יכולה לצאת ממצרים שלהם, כלומר מהרצון האגואיסטי שלהם, להתארגן נכון ולהגיע למצב שכך היא תגיע למטרה.
    
    *אין שכר ואין עונש, אלא אך ורק עבור הבניית הקבוצה. בתוך הקבוצה אנחנו כל הזמן בהתחברות יתר בונים סביבה כזאת שרוצים לייצב בה את הבורא, בוא וראה. זו העבודה שלנו, המטרה שלנו, וכך האדם מקבל על זה או שכר או עונש. רק בזה ישנה בחירה*.
    
    *אם אנחנו נתקדם ונראה את העבודה שלנו בבניית החברה, וכמה אנחנו צריכים להשתדל להיות בזה, אז נראה שאך ורק לפי זה אנחנו מקבלים את כל השינויים בחיים הגשמיים וגם רוחניים, אך ורק כדי להתקדם לקראת החיבור בקבוצה, בעשירייה. בזה תלוי הכל*.

24. אני עכשיו מסתכל עליכם, יש לפניי אולי 50 פנים של נשים. יש לכם רק אפשרות אחת: להגיע לחיבור ביניכם, כל אחת בתוך הקבוצה שלה עד שאתן מגלות מהמאמצים של החיבור שממש מתגלה הבורא. מתגלה הבורא. אתם לא תאמינו לי, אבל כך הוא מתגלה. הצורה הזאת הרוחנית, החוקים, התכונות האלו יתגלו במידה שאתם משתדלות להתקשר ביניכם.

25. *הבורא מאיר ונתן לך עשירייה ואומר לך, שם ידו של אדם על גורל הטוב ואומר: "קח לך". אם אתה עוסק בזה, כבר אתה מתקדם. לכן או חברותא או מיתותא*.
    
    *במקרים הכי הכי גרועים, רק אל תשכח שסה״כ דורשים ממך להשתתף בקבוצה, ואז הכל נעשה אחרת*.