סדרת שיעורים בנושא: undefined

30 Mayıs - 04 Haziran 2023

שיעור 130 May 2023

שיעור בנושא "נכנסים להיכל המלך"

שיעור 1|30 May 2023
לכל השיעורים בסדרה: נכנסים להיכל המלך

שיעור צהרים 30.05.2023- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"נכנסים להיכל המלך" - קטעים נבחרים מן המקורות

הנושא הוא מאוד מאוד חשוב ומאוד אקטואלי ואנחנו מתקרבים לזה. לאלו שהצטרפו לאחרונה יכול להיות שיהיו הרבה דברים לא מובנים, אז הם יכולים לשאול ואנחנו נסביר לכל אחד כול מה שצריך כדי שיוכלו כולם להתקרב ואולי אפילו להיכנס להיכל המלך, להיכל הבורא.

קריין: קטע מס' 1.

"עיקר מה שהאדם צריך להשתוקק בחיים שלו, הוא להתדבק בו יתברך, כי האדם צריך לצייר לעצמו, שאין דבר חשוב יותר בעולם מלהיות בהיכל המלך, לכן ע"י השתוות הצורה, כמו שאמרו חז"ל, על הדבק במדותיו "מהו רחום אף אתה רחום", ובזה האדם נכנס בהיכל המלך, וזוכה כל פעם לדבר עם המלך."

(הרב"ש. מאמר 21 "מהו, עניין טהרת אפר פרה, בעבודה" 1991)

זאת אומרת, שאנחנו צריכים להשתדל לקבל על עצמנו את תכונות הבורא, זה נקרא ל"הדבק במדותיו" ומיום ליום יותר ויותר כך להתקרב אליו לפי השתוות המידות, השתוות המחשבות, השתוות הפעולות, כך אנחנו נתקרב אליו, עד שנתחיל להרגיש אותו וההתקרבות הזאת היא ה"דבקות".

אז נשתדל כך להיות, לברר את תכונות הבורא וככל שיכולים להידמות לו.

שאלה: הרבה פעמים חשבתי שאני אגמור כטיפשה, או כמי שלא מבינה כלום בהיכל המלך. מה לעשות עם המחשבות האלה?

אנחנו צריכים רק לחשוב על להידמות לתכונות הבורא. להידבק בו זה נקרא להדבק במידותיו. רחום, חנון, נמצא למעלה מהרצון לקבל, נמצא כולו בהשפעה, זה מה שאנחנו צריכים ללמוד איך לעשות, ובזה נתקרב אליו. סך הכול זה לא הרבה נקודות של חיבור אלא ככל שיכולים בואו ונתקרב לזה.

שאלה: כתוב "האדם צריך לצייר לעצמו, שאין דבר חשוב יותר בעולם מלהיות בהיכל המלך,"

כן, זאת אומרת להדבק במידות הבורא.

תלמיד: למה אין דבר יותר חשוב מזה בעולם?

כי זה נמצא למעלה מהמקום, למעלה מהזמן, וזה מה שאנחנו צריכים להשיג בקיום שלנו, בחיים שלנו, למעלה מהחיים, רק את זה. זאת אומרת, אני צריך ללמוד מהבורא עד כמה הוא רחום, חנון, ארך אפיים, רב חסד ואמת, עוזר, נותן לכולם, נמצא למעלה מהרצון לקבל וכך אנחנו יכולים אז לסדר את עצמנו כלפי הזולת וגם כלפי הבורא. ולהדבק בו זה להדבק במידותיו, זאת אומרת להיות דומה לו.

תלמיד: אבל אותי הוא עשה בדיוק הפוך, עם רצון לקבל?

כדי שתדע איך אתה צריך להשתנות כדי להידמות לו. אחרת לא היה לנו מה לעשות, לא היינו יכולים בעצמנו להתקרב אליו. ולכן זה שהבורא עשה ההיפך, ואנחנו הפוכים ממנו, אז הייתי אומר שזו דווקא טובה גדולה שהוא עשה לנו, כי אז אנחנו מגלים עד כמה אנחנו הפוכים ממנו וכמה אנחנו יכולים להתגבר ולהידמות לו.

שאלה: בזה בדיוק הבעיה שאני לא רואה דוגמה, כלומר אני לא מבין מה זה הבורא, עד כמה הוא טוב. מה שאני רואה, שאני עושה הכול רק בשביל עצמי, ורואה רק את עצמי בחיים האלה. אבל איך להשתוות עם הבורא, איך להדמות לו זה לא מובן.

רק לפי השתוות הצורה עימו, זאת אומרת כמו שהוא נותן ומשפיע לכולם כל טוב ורק חושב איך לעשות טוב לזולת, גם אנחנו צריכים להשתדל להיות כאלו.

תלמיד כן, אבל איך להרגיש את הטוב הזה, אני לא יודע מה הוא מעביר?

לעשות פעולות כמו שנראה לך שהבורא עושה, שהוא טוב ומיטיב לכולם ומשתוקק לעשות חסד ואמת לכולם. ואם תעשה דברים כאלה בכל מה שמתעורר לפניך יום יום, אז אתה תתחיל להרגיש עד כמה אתה מתקרב אליו ומתוך זה שאתה מתקרב אליו, אתה מתחיל להרגיש אותו, להבין אותו, ויהיה לך יותר ויותר ברור מה הוא רוצה ממך. ואז בסופו של דבר, בעבודה כזאת אתה תתחיל להיות כמו הבורא, להיות "אדם" מהמילה "הדומה לבורא".

שאלה: אתה אומר, כמו שהוא מושיט יד, נותן, עוזר. איך ללמוד ממנו את זה, כי אנחנו לא רואים שהוא נוהג כך עם כולם?

אם תשתדל לראות את זה, אנחנו נראה עד כמה הבורא עוזר לנו בכל רגע ורגע לעבור מיצר הרע ליצר הטוב. וכמה שבכל מקום הוא מושך אותנו לתיקונים, עוזר לנו, מסביר לנו. אנחנו צריכים לעבוד על זה כדי לגלות את זה, אבל באמת נגלה. ועוד מעט תראו עד כמה שזה יהיה ברור לכל אחד מה שהבורא עושה.

שאלה: מה זה הסוד הזה שיש למקובלים, או זווית ראייה כזאת, שהם רואים את זה מאחורי כל מה שמתרחש, איך הם בונים צורה כזאת של ראייה?

זה משום שאנחנו רוצים להיות דומים לבורא, להיות בהשתוות הצורה עימו, ואז על ידי זה שאנחנו דומים לו, מתקרבים אליו, אנחנו מתחילים לזהות מה הוא עושה, מה הוא רוצה מאיתנו, איך אנחנו יכולים להתקרב אליו, וכך לאט לאט אנחנו מתחילים להכיר בו יותר ויותר.

שאלה: מה המשמעות של להיות רחום בעשירייה ומחוצה לעשירייה?

שאתה סולח בכל מה שאתה יכול לחברים שלך ורוצה להתקרב ולהשפיע להם רק טוב.

שאלה: איך אנחנו בעשירייה מקבלות את תכונת הבורא?

תשתדלי להתייחס לחברות בעשירייה בצורה הכי טובה שאת יכולה ואז תתחילי להרגיש כמה את יותר ויותר מתדמה לבורא ומתחילה להבין מה הוא עושה ולמה הוא עושה כך, ותתחילי להבין מה עליך עוד לעשות כדי להתקרב אליו עוד יותר.

שאלה: זה שיש לי יצר רע זה דווקא דבר חיובי, זה לא אומר שמשהו בי חסר. כי אם יש לי רצון חופשי, אז יש לי יצר רע וזה מה שמאפשר לי להיכנס להיכל המלך. האם זה נכון?

כן, אם את מתקנת את הרע שלך, אז בזכות זה את נכנסת להיכל המלך.

שאלה: בתשובות האחרונות שמעתי, שדרך הפעולות אנחנו זוכים להרגיש את תכונות הבורא.

כן.

תלמיד: וכשאנחנו נכנסים לפעולה כזאת, אנחנו צריכים לכוון שזאת תהיה התוצאה שלה?

כן.

תלמיד: יש מה לעשות עם אחרי פעולה, אם אני נזכר שלא התכוונתי להידמות לבורא אלא עשיתי את זה בצורה אוטומטית?

אין מה לעשות, אבל בפעם הבאה תעשה עם כוונה שאתה רוצה בזה להידמות לבורא.

שאלה: אני מבין שהמפתח לכניסה להיכל המלך הוא תפילה, מה מסתתר בתוך התפילה?

בתוך התפילה מסתתר הרצון שלך לגלות את הבורא, להתקרב אליו, להרגיש אותו.

שאלה: למדנו שהבורא הוא טוב ומיטיב. איך האדם רואה את הבורא כטוב אם לפי טבעו הוא הפוך מהבורא והוא לא יכול להבדיל בין טוב לרע? מה זה בורא טוב לפי תפיסתנו?

אנחנו לא רואים זאת מהבורא. הדברים הטובים והדברים הרעים כולם באים ממנו. אנחנו צריכים לגלות אותו בכל הפעולות שלו עלינו שהן רק טובות. עלינו לגלות את הבורא כטוב ומיטיב לרעים ולטובים, לכולם.

תלמידה: יוצא שטוב ומיטיב צריך להיות באמונה למעלה מהדעת?

אני לא אוהב לדבר על דברים שאנחנו עוד לא יודעים. אמונה למעלה מהדעת אנחנו עוד לא מרגישים.

שאלה: הבורא יודע מה גורלו של כל אדם מראשיתו ועד סופו, אנחנו לא. וכדי להפוך להיות רב חסד וטוב כמוהו צריך להתקרב ללב החבר. אבל איך לעשות את זה? איך להפוך לרב חסד? כי יש פחד שגם אתה תסבול מפני שהחבר סובל.

אנחנו צריכים להשתדל להתחבר לכל החברים או החברות בעשירייה, כדי לעזור להם לעלות למעלה מכל ההפרעות. כך כולנו בעשירייה נדאג זה לזה.

שאלה: כתוב שהאדם צריך לשאוף בחיים להידבק בבורא, והרבה פעמים אנחנו נכשלים. אבל לפעמים נראה שהמאבק הזה מסתיים כשאנחנו מרגישים שלווה וברכה בזרועות הבורא, ולא את העול ואת המתח הפנימי. איזה מצב זה ואיך להמשיך באמונה כזו?

להיות כמה שיותר זמן בכאלו בירורים, ואז תתחילי להרגיש איך דרכם הבורא מוליך אותך.

שאלה: אנחנו מבקשות עזרה גדולה. היה איזה קונפליקט בין שתי חברות בעשירייה. אחת מהן עזבה ועכשיו היא מבקשת מהחברה להתנצל בפניה ובפני העשירייה, והחברה מסרבת לבקשה שלה. אנחנו מאד סובלות ומבקשות שתעזור לנו.

אני חושב שהעשירייה צריכה לצאת מהקשר בין שתי החברות שנמצאות במאבק ביניהן, ושהעשירייה תדאג לקרב בין שתיהן בכך שתזמין אותן ויחד תדברו רק על חיבור מעל כל ההפרעות. שכל העשיריה תתאסף ובעיקר החברות שהיו בשנאה ביניהן, ותנסו לחבר ביניהן ולהסביר שדווקא להתחבר מעל ההפרעות זה המעשה העיקרי, המצווה שאנחנו צריכים לעשות. תנסו לעשות זאת ואחר כך ספרו לנו.

שאלה: אני יכול לתאר שהבורא הוא רחום ואוהב את כולם. אני יכול לתאר שהעשירייה בדרגה יותר גבוהה משלי. איך אפשר להתייחס לחברים בצורה טובה אם האגו מראה לך רק חסרונות ומסובב אותך בהכול?

מה צריך לעשות? בכל זאת להיות ככל האפשר קרוב לעשירייה, ולהשתדל כל הזמן להיות איתם בקשר, להתקרב אליהם. אף על פי שלא נראה לך שאתה יכול להתחבר אליהם, בכל זאת תשתדל לנסות להיות יותר קרוב עם חבר אחד, עם חבר אחר, וכך עם כולם יחד. מהבוקר עד הלילה כל הזמן תהיה בזה, ותבקש מהבורא שיעזור לך להתקרב אליהם ושהם יתקרבו אליך, כך שתרגישו עד כמה כולכם יכולים להיות בקשר אחד.

שאלה: הבורא הפוך מאיתנו. איך להתחיל להתייחס אליו? המרצה באוניברסיטה נתן לי עצה בשיעור לוגיקה לחשוב ההיפך ממה שחשבתי מלכתחילה וזו תהיה התשובה הנכונה וזה מאוד עזר לי. אני מבקשת ממך עצה, איך אנחנו יכולים להתייחס להופכיות של הבורא מאיתנו?

אנחנו לא יכולים בצורה כזאת, זה לא יעזור לנו, אנחנו צריכים לחשוב רק על דברים טובים. אולי זה נראה לך הפוך ממה שאת רואה ומרגישה, אבל אנחנו צריכים להשתדל להיות ביחס הטוב לכל החברים והחברות.

שאלה: אנחנו רוצים להידבק במידותיו, האם ההשפעה זאת המידה הראשונה או שהיא מגיעה אחרי מידות אחרות? אם כן, איזה מידות?

השפעה היא המידה הכללית של הבורא שמשפיע רק טוב ולכולם. בהתאם למה שעובר עלינו אנחנו רואים את הדברים האלה מהטוב עד הרע ומהרע עד הטוב, וכך אנחנו לומדים איך להבין ולהתקרב לבורא.

שאלה: אני מרגישה שבעשירייה שלי קיימות התכונות של הבורא כרחום וחנון. יש הרבה חום, תמיכה, חיבוק ועזרה ללא תנאי. האם אנחנו יכולות לעלות במדרגות במצב של חיבוק תמידי מבלי להרגיש התנגדויות בינינו?

כן, ודאי שכך עושים, את צודקת.

תלמידה: למה אנחנו לומדים שבלי להרגיש את המצב ההפוך, בלי דחייה, בלי שנאה, אי אפשר לגלות קירבה ואהבה?

כי כך בנוי העולם, כל דבר אנחנו משיגים רק מהיפוכו.

תלמידה: האם חייבים להרגיש את זה בעשירייה כדי להתקדם, או שאפשר להתקדם רק בחיבוק ותמיכה ולעלות במדרגות בצורה כזאת?

אנחנו לא צריכים לחפש את הרע, אבל אם אנחנו רוצים להתקרב לטוב, אז הרע בטוח יתגלה בינינו. ואז נצטרך לתקן אותו ולהפוך אותו לטוב.

תלמידה: ואם הוא לא מתגלה?

סימן שאת לא עובדת על עצמך נכון.

שאלה: הבנתי מדבריך שאנחנו צריכים לתת יחס טוב ויפה לכולם. זה ברור, וזו עבודה הרבה יותר נעימה כשיש יחסים טובים בעשירייה ובכלל. מה ההבדל בינינו לבין כל מתקני העולם, יפי הנפש, שהם רק נחמדים לכולם? מה הערך המוסף, התבלין הזה של חכמת הקבלה ביחס?

ההבדל גדול מאוד, פשוט הפוך. אנחנו עושים את זה כדי להידמות לבורא, כדי לגרום לבורא נחת רוח, והם עושים את זה כדי להרוויח משהו ברצון לקבל שלהם.

תלמידה: איך אנחנו נשמרים לא ליפול לנחמדות חיצונית כזאת?

אנחנו כל הזמן חושבים איך להידמות לבורא ובזה אנחנו נשמרים.

תלמידה: אז כלפי חוץ יש לי יחס טוב לזולת, בפנים יכול להיות שאני מרגישה ההיפך. איך לעבוד עם שני הרבדים האלה?

רק להתקרב לזולת, להתחבק עימו, ולהיות ככל האפשר קרוב אליו כל הזמן.

תלמידה: ומה לעשות עם האש הזאת, כשיכולה להיות שנאה בלב?

אין לי מה להגיד לך, שיישרף אם זו אש כזאת.

שאלה: מה לעשות כדי להתייחס לחברות שלנו בתכונות הבורא רחום וחנון?

תשתדלי כל הזמן ללחוץ על עצמך להיות בתכונות האלה.

שאלה: איך להגיע למצב שאנחנו מדברות עם הבורא כעשירייה?

אנחנו צריכים להתחבר בינינו בעשירייה ואז לפנות לבורא מתוך העשירייה, "כאיש אחד בלב אחד", ואז אנחנו נדבר לבורא מתוך העשירייה.

שאלה: ואיך להפוך את זה לשיחה אתו, לא רק למשהו חד צדדי?

תלוי עד כמה אנחנו מסוגלים להיות עימו בהשתוות הצורה, זה נקרא "אני לדודי ודודי לי"1, שנתחיל להרגיש האחד את האחר, אנחנו את הבורא והבורא אותנו. אם הבורא הוא אחד, אנחנו צריכים להשתדל בינינו, בעשירייה, גם להיות כאחד, ואז נתחיל להרגיש האחד את השני.

שאלה: למה יש כאלה רגעים שבהם הסובבים פתאום רואים אותי רק מזווית לא טובה, רעה, והניסיון איכשהו לסדר את היחסים רק מחמיר את המצב. מה הבורא מראה לנו בזה?

שאנחנו לא באמת רוצים להתקרב נכונה האחד לאחר. אם אנחנו בתוך העשירייה רוצים להתקרב לאחרים, אז אנחנו צריכים להחליט וכל הזמן להשתדל להתקרב, כל הזמן, זאת אומרת שאין דקה שאני לא חושב על זה, עד כדי כך, ואז נוכל להצליח.

שאלה: אז יוצא שהופר הקשר שלי עם הסובבים אותי באותו רגע. האם זה צריך להיבנות במפתח אחר? אבל הפעולות החיצוניות להיפך, הן מובילות לקונפליקט גדול יותר. כלומר צריך דווקא להתפלל בצורה פנימית, כדי שהבורא יעשה את זה?

כן, לבקש ממנו, העיקר הוא לבקש מהבורא.

שאלה: האם אפשר להגיד שככל שהקשר שלנו עם הבורא קרוב יותר, כך מהר יותר הוא עונה לנו, מגיב על התפילות שלנו?

כן.

שאלה: האם נכון להודות לבורא על כך שפשוט יש לנו קשר אתו, שאין דבר חשוב יותר מהקשר הזה?

כן. אין בעולם שום דבר חשוב יותר מהקשר עם הבורא.

שאלה: אפשר להגיד אז שהתפילה מזככת את הלבבות שלנו מהאגו?

כן.

שאלה: וכשיש לנו את ההרגשה של ההרמוניה בלב ומופיע טעם החיים, ובכלל משמעות לחיים, זה נכון, כזאת הרגשה?

נכון.

שאלה: כל שנה אנחנו משקיעים הרבה כסף לקנות כל מיני סוגים של ביטוחים. ביטוח חיים, ביטוח בריאות. איך האדם יכול לעשות איזה שינוי פנימי, להגיע להבנה שהביטוח הכי טוב הוא דווקא הקשר עם החברים?

את זה אי אפשר לעשות, להחליט האחד על האחר. אי אפשר להחליט. אתה צריך גם כך וגם כך.

שאלה: יש לי בלבול, מה ההבדל בין דבקות לעשירייה לדבקות בבורא, האם הדבקות בעשירייה מובילה בעצם לדבקות בבורא?

כן. זה אמצעי להגיע לדבקות בבורא.

שאלה: אם יש איזו התנגדות בין החברות בעשירייה, האם זה אומר שבינתיים אנחנו עוד לא מוכנות לצאת להיכל המלך, או שהדבר נעשה בכוונה, בוחנים אותנו?

דוחים אתכן בכוונה כדי שדווקא על פני אותה הדחייה אתן תתקרבו.

שאלה: בכל זאת, נתקרב? נחפש דרכים איך להתקרב בינינו?

כן.

קריין: קטע מס' 2.

"יש הולך שעוד גרוע מיושב ובטל. והוא, המטה מהדרך, כי דרך האמת הוא קו דק מאד, שעליו פוסעים והולכים, עד שבאים להיכלא דמלכא [להיכל המלך]. וכל מי שמתחיל ללכת בתחילת הקו צריך שמירה מעולה, שלא יטה לימין הקו או לשמאלו, אפילו כחוט השערה, כי אם בתחילה הנטיה היא כחוט השערה, אפילו אחר כך הולך ישר באמת, אבל כבר לא יבוא בשום אופן, להיכלא דמלכא [להיכל המלך], משום שאינו דורך על הקו האמיתי." 

(בעל הסולם. אגרת י"ז)

שאלה: איך לבדוק האם נטינו מהדרך או לא, איך אנחנו יודעים איזה חלק הוא ההתחלה?

רק לפי החברות. רק לפי כך. כשאתן בודקות ורואות שאין שום הבדל, אין שום הפרש, אין שום מרחק בין האחת לשנייה וזה נקרא שאתן "הולכות יחד". כך אתן צריכות לשמור, מכל אחת לכולן בעשירייה, שאתן מקורבות.

שאלה: ביחס לחברים בעשירייה, איך אני יכול לבדוק, האם אני נוטה או לא נוטה לימין או לשמאל, ואם סטיתי, איך לחזור, האם אפשרי?

רק לפי ההתעלות לחיבור. רק לחיבור. אין יותר.

שאלה: אולי תמיד אני מרמה את עצמי, נראה לי שאני מתקרב לחיבור, אבל לא. אני נוטה לימין ולשמאל.

שמעת מה שאמרתי?

תלמיד: כן.

תקיים ואחר כך אני אשמע את השאלה שלך, וכבר אראה שאתה עושה משהו.

שאלה: מה המשמעות של "קו דק מאוד"?

"קו דק מאוד" הוא שאפשר ליפול מהקו הזה בכל רגע, וצריך לשמור להיות בקו הזה וכל הזמן להשתדל לחזק אותו כדי לא ליפול ממנו. טוב ששאלת.

שאלה: רע לי בחיים, כביכול המצבים מתגברים. אני מרגיש יותר ויותר גזרות כל יום. יש סוף לזה?

כשתהפוך את עצמך לטוב תרגיש שזה הסוף של כל הרע.

שאלה: האם עדיף להיות בטל, עצלן ולא לתרום לעשירייה, וכך אולי לשמור על עצמך מלנטות מהקו?

לא. אתה בזה כבר לא בקו בכלל. אם אתה לא מוסיף לעשירייה, באותו רגע אתה כבר מחוץ לקו.

שאלה: מהמצב של לב שבור, איזו מחשבה יכולה להעלות את האדם לשמחה?

להעלות את האדם מצער לשמחה, זה אפשר רק אם האדם רוצה להסב אושר לאחר.

שאלה: יוצא מהמאמר שלבוא להיכל המלך, משמע שאנחנו מגיעים לחיבור בין ישראל, אורייתא, וקוב"ה אחד?

כן.

תלמידה: איך לאזן בין המושגים האלה כדי ללכת באמת על קו האמת ולא לנטות ומתי יותר טוב לשבת בטל מלעשות משהו? כי לפעמים פשוט בא לך ללכת לישון, לא לעשות כלום, ואנחנו מתנגדים לזה, לפחות אני, כיוון שזה מביש לא לעשות כלום.

לנוח גם צריך כמובן, אבל העניין הוא בזה שבעיקר צריך לנסות לעזור לקבוצה, זה מה שאני מייעץ לך. במה שאת יכולה, תעזרי לחברות שלך. זה מה שיביא אותך למטרה בצורה המהירה ביותר.

שאלה: מה זה אומר "לא ללכת בתוך הקו"? האם זה אותם בירורים שבהם אני משקר לעצמי?

ללכת על הקו הישר לבורא, זה כל הזמן לכוון את עצמו לבורא. ואני בכל נקודה שאני פוסע בקו, בודק את עצמי, האם אני דומה לבורא. עוד ועוד, יותר לפי כל מיני הבחנות. "אני עכשיו כמו בורא טוב, עכשיו אני כמו בורא מיטיב, עכשיו אני כמו בורא עוזר", וכן הלאה. בכל מיני נקודות אני בודק את עצמי, האם אני נמצא בקו? זה לא צריך להיות ממש גלוי ומפורסם לכולם, אבל בכל זאת, אני צריך לחשוב על זה.

שאלה: כתוב כאן במאמר שאחרי זה האדם לא יוכל שוב לעלות על דרך הישר. למה אי אפשר לתקן? כי אם הוא נטה טיפה, אז זהו, לא יכול לחזור. אנחנו לומדים הרי מלא לשמה ללשמה.

לא. הוא מתכוון שכל הזמן צריך לנסות ולתקן את עצמך, להתיישר ולא לשכוח על זה שאם אתה נמצא בעשירייה, אז צריך להיות לך קו נכון.

תלמיד: כלומר, אם אני בעשירייה, אז אני לא אסטה מהדרך?

כן.

שאלה: האם נכון להגיד שעדיף בכלל לא להתקדם לשום דבר או שום מקום אלא לעמוד במקום, להיות במצב בהמי מאשר להתקדם בכיוון לא נכון?

לא. כמובן כתוב כך שעדיף לשבת בטל, להישאר במקום מאשר להתקדם לא נכון, אבל רק מתוך זה שאנחנו מתקדמים, אנחנו יכולים להבחין האם התקדמנו נכון או לא.

שאלה: מה זה נטייה ימינה ומה זה נטייה שמאלה?

אני לא יכול עכשיו להסביר לך. איך לא לנטות מהקו לימין או שמאל. מה זה נקרא טעות בימין או בשמאל, את זה נצטרך ללמוד.

שאלה: איך העשירייה שומרת ומחזקת את הקו הדק כדי שאף אחד לא יסטה?

צריכות להחזיק זו בזו ואז לא יפלו.

שאלה: שאלה למצב שהרבה מאיתנו מרגישות, על שמרגישים דבר והיפוכו. לדוגמה, אין לנו רצון להתחבר אבל אנחנו רוצים להתחבר דרך כל המאמצים שלנו, אין לנו כוח לבקש, אבל זה הדבר היחיד שיכולים לעשות, אנחנו לא שולטים על המחשבות שלנו ועל מה שמרגישים אבל באותו זמן אנחנו חושבים על דבר אחד, להמשיך ולנסות להוסיף מאמצים ולבקש עבור אחרים. מה זה המצב הזה, דבר והיפוכו והאם תמיד יהיה כך?

כן, כל הדרך שלנו היא דבר והיפוכו. זה אם אנחנו משתדלים ללכת ישר, אנחנו תמיד נרגיש שאנחנו נמצאים בדבר והיפוכו אבל דווקא כך אנחנו מגיעים למטרה.

שאלה: הראייה שלנו לגבי לאן אנחנו מתקדמים, היא הרבה פעמים שקרית. עד כמה אני יכולה לסמוך, לבטוח בעצמי וכעשירייה שאנחנו מתקדמות לאיזה כיוון, ואיך לתקן את זה?

רק דרך הקשר עם החברות. אי אפשר לעשות שום דבר בשום דרך אחרת, רק דרך הקשר עם החברות.

שאלה: אז צריך פשוט להרגיש איך כל חברה מרגישה בעשירייה ולאסוף את הכול יחד ואז להרגיש את הכיוון?

כן.

שאלה: על אילו פעולות שלנו כלפי החברות ניתן לומר שהן פעולות של רחמים?

פעולות של רחמים הן פעולות של רחמים. פשוט מאוד. שאני מרחם על החברים, חברות, שרוצה להתקרב אליהם, לעזור להם. העיקר זה עזרה. בפעולות של רחמים, העיקר זה עזרה.

שאלה: למה הכרחי להתקרב לחברים כדי להגיע לקשר ולקרבה? למה זאת הדרך היחידה בעצם?

יש לך עוד דרך? אני מוכן לשמוע.

תלמיד: לא, לגמרי אין לי.

אם אין לך, תאמין למה שמסבירים לנו מקובלים, שהבורא הוא טוב ומטיב, וטוב ומטיב זה ברור לנו מיחס של אדם לאדם.

שאלה: לגבי הקטע הזה שקראנו. אם אני רוצה ללכת, מי יכול לעצור אותי? אם אני עוזבת מתוך התרסה אבל באמת למעשה רוצה להישאר, האם אני יכולה לבקש עזרה במצב הזה ואם כן ממי?

כן, ודאי. את יכולה לבקש עזרה מהחברות ומהבורא.

תלמידה: והאם מותר לי לבקש גם בהירות לגבי ההחלטות שלי?

כן. כל דבר את יכולה לבקש.

תלמידה: חשבתי שאסור לי לבקש עבור עצמי.

תלוי מה, אם את רוצה להיתקן, אז בטח שאת צריכה לבקש.

שאלה: האם אפשר לעזוב את הדרך, אם את כבר מרגישה את הקשר עם הבורא והוא מחייב אותך כל הזמן.

"אל תאמין בעצמך עד יום מותך". האדם יכול ליפול מדרכו הנכונה, עד לרגע האחרון. מה גם ככל שהוא מתקדם יותר, כך יש סיכוי גדול יותר שהוא ייפול. זה כמו ילד קטן שנופל, אז לא נורא. קם על הרגליים וממשיך לרוץ. ואדם מבוגר, נאמר אם אני אפול, אז אני כבר צריך לקום במשך הרבה זמן ולבדוק אם לא שברתי שום דבר.

תלמידה: אז איך להחזיק מעמד?

להחזיק בחברות, בחברים רק בצורה כזאת. רק כך.

(סוף השיעור)


  1. שיר השירים ו', ג'