שיעור הקבלה היומיAug 8, 2023(צהריים)

חלק 1 שיעור בנושא "הרגל נעשה טבע שני"

שיעור בנושא "הרגל נעשה טבע שני"

Aug 8, 2023
לכל השיעורים בסדרה: הרגל נעשה טבע שני 2023

שיעור צהריים 08.08.23- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הרגל נעשה טבע שני – קטעים נבחרים מן המקורות

mlt_o_rav_2023-08-08_lesson_hergel-neasa-teva-sheni_n2_p1_QyYqyrxO

קריין: שיעור בנושא - "הרגל נעשה טבע שני", קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 4.

זה נושא מאוד חשוב כי דווקא על ידי זה שאנחנו חוזרים וחוזרים על כל מיני פעולות שלא מרגישים בהן שום טעם וריח ושום תועלת ושום כלום, הפעולות האלה בסופו של דבר נותנות לנו שינוי, מזמינות בנו שינויים כאלו שאנחנו יכולים להגיע להבחנות רוחניות. אומנם לפני זה לא היה לנו שום קשר עם הבחנות רוחניות, ועכשיו יהיו. בואו נראה איך אנחנו נכנסים לזה.

קריין: קטע מספר 4.

"יש לדעת, בזמן העבודה, כשהרצון לקבל בא להאדם עם הטענות שלו, אינו מועיל שום ויכוחים עמו ושום שכליות, מה שהאדם חושב שהם טענות צודקות, לא יעזור לו, שיוכל לנצח את הרע שלו. אלא כמ"ש "הקהה את שיניו", שפירוש רק ללכת במעשים ולא בויכוחים, שזה נקרא, שהאדם צריך להרבות כוחות על דרך הכפיה, שזה סוד מה שאמרו חז"ל "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני". כלומר, ע"י ריבוי התמדה אז ההרגל נעשה טבע שני."

(בעל הסולם. "שמעתי". י"ט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")

שאלה: איזה פעולות האדם צריך לעשות נגד הטענות שמגיעות מהרצון לקבל והיצר הרע?

האדם צריך לעשות פעולות שהיה צריך לעשות אם לא היה לו יצר הרע, אם לא היה אגו, לא היה מרגיש דחף אגואיסטי, מה היה עושה? אז כך צריך לעשות. זה עוד הרבה דברים ואפשר להוסיף עוד הרבה, אבל קודם כל את זה.

שאלה: שמעתי לפני הרבה זמן "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני". מדובר כאן על מה שמקל על האושר או שזו השפעת הסביבה?

זה אומר שאדם משקיע מקסימום מאמץ כדי להיות דומה לבורא וללכת בדרכיו. כלומר בדרך של התקרבות לאחרים, להתעלות מעל האגו שלו וכן הלאה.

תלמידה: מה הפונקציה של האור המקיף? הוא משפיע עלי בצורה כזאת?

כנראה שכן, הרי אנחנו לא מרגישים אותו בינתיים.

שאלה: איך אני יכול להפוך את הטבע שלי שיהיה לחשוב על החברים, להתחבר איתם?

על ידי ההרגל כמו שהוא אומר לנו. קודם כל תרשום לפניך על דף נייר מה אתה רוצה שהגוף שלך יגיד לך, שהמוח שלך ידחוף אותך, תרשום את זה לפניך וכל הזמן תסתכל על הדף הזה. ואז תראה עד כמה זה מתחיל לעבוד יותר ויותר.

שאלה: מה זה העיקרון פה "ללכת" רק "במעשים ולא בויכוחים"?

לא להתווכח עם האגו שלנו, עם הרצון לקבל נעשה כך או כך, אלא צריכים ללכת למעלה מהרצון לקבל, זאת אומרת למעלה מהאגו, ובצורה כזאת אנחנו יכולים להתקדם.

תלמיד: לא להתווכח עם האגו, אבל במציאות אני רואה שהאגו לא מתווכח איתי, הוא פשוט קובר אותי. הוא לא עושה איתי דיונים, קובר אותי וזהו. אז איך אני פתאום נהייתי העליון?

אתה לא נעשה עליון, אתה פשוט לא רוצה לבצע מה שהאגו ממליץ לך. אתה משתדל לעשות פעולות שהחשבון שלך אומר לך.

קריין: קטע מספר 5.

"אלה אנשים שרוצים להכנס לדרך האמת, שיגיעו לבחינת הדביקות, צריכים להרגיל עצמם, שכל המחשבה דיבור ומעשה שלהם יהיו על הכוונה, שע"י זה שהם עושים מעשי המצות ועוסקים בתורה, תצמח מהעבודה זו נחת רוח להבורא, ואסור להם לעשות חשבון, מה שהם יכולים לקבל מהבורא, עבור זה שהם רוצים לתת לו נחת רוח, זאת אומרת, שלא יעלו על מחשבותיהם, מה הבורא יתן להם, שתהיה להם היכולת להוציא מרשותו של הבורא לרשות שלהם, שזה יגרום להם שיעשו שתי רשויות, היינו רשות הבורא ורשות של הנבראים, שזהו ההיפך מבחינת הדביקות."

(הרב"ש. מאמר 6 "ענין בטחון" 1986)

שאלה: נאמר עכשיו אנחנו עושים כל מיני פעולות, אנחנו מנסים ללמוד תורה, לעסוק בתורה, איך כל מילה, כל מחשבה ופעולה לכוון ככה שהבורא ייהנה מזה?

כאשר בכל פעולה, בכל מילה, בכל מחשבה, אתה שואף להגיע למטרה להתקרב לבורא, לתכונת ההשפעה, אתה רוצה להתקרב לכל בני האדם. וכשאתה עוסק בזה אתה מרגיש שאט אט, בהדרגה אתה מסתגל, מתרגל לזה, למרות שאתה חווה התנגדות, אבל בכללות אתה מרגיש שאתה יכול להתקדם. וכך אנחנו צריכים להתקדם עד שהבורא יאסוף יחד את המאמצים שלנו.

שאלה: עד מתי צריכים לעשות את המאמצים האלה?

עד שאנחנו נאסוף את כל המאמצים שלנו והבורא יענה לנו בתיקון השלם.

תלמיד: הרי לאדם מסתובבות מחשבות שונות, רצונות שונים בראש, איך לשים על כל אחד מהם כוונה, איך לעובד בצורה כזאת עם כל אחד מהם?

לא צריך עד כדי כך להתעמק בכל רצון. אנחנו פשוט רוצים שכל הרצונות האלה שהם מובילים אותנו קדימה יעשו את שלהם. שהם יחזיקו אותנו בהשפעה, באהבה, בהתקרבות ובצורה כזאת נתקדם באופן מתמיד. לכן אנחנו מאוד מברכים על כל ההפרעות כיון שאנחנו בטוחים שהן כולן נשלחות על ידי אותו הבורא עם אותה המטרה של לקרב אותנו אליו.

תלמיד: כשהאדם נתקל בהפרעה הוא יכול איכשהו להוסיף אליה את הכוונה הזאת שגם מזה הבורא ייהנה?

כמובן. מזה שאנחנו מנסים להחליף את ההפרעות שמרחיקות אותנו זה מזה, לכוחות ההתקרבות, בזה אנחנו נותנים לבורא נחת רוח מיוחד.

תלמיד: כלומר כשהאדם חווה הפרעות זה אומר שהבורא מצפה ממנו לאיזו עבודה מיוחדת כדי לעשות לו נחת רוח?

ללא ספק.

שאלה: איך אנחנו יכולים לא לחשוב מה אנחנו מקבלים מהבורא, נראה שכל ניסיון לחשוב על החברות מחזיר אותי אל עצמי?

לא חשוב, בכל זאת צריך להשתדל כל הזמן לעשות את זה.

תלמידה: ואם אני תופסת שאני שוב חושבת על החשבונות שלי, על החברות, לעשות מאמצים בכל מקרה בכוונה, כן?

כן.

שאלה: מספר פעמים הזכרת את העניין של הפעולות. האם אתה יכול לתת לנו איזו דוגמה, או להרחיב טיפה לגבי מה הפעולות האלה, כי אין לי מושג מהן. זה יכול מאוד לעזור.

על איזה פעולות אתה מדבר?

תלמיד: על אלה שאתה אומר שהן יעזרו לנו להתקרב לחברים.

אלה פעולות שאנחנו כולנו, כשנמצאים באיזה קבוצה, רוצים יחד להגיע לחיבור בינינו ולחיבור עם הבורא. זה מה שמקרב אותנו.

תלמיד: מהן הפעולות האלה בצורה קונקרטית?

אלו כל פעולות ההשפעה שאתה יכול לבצע כלפי החברים שלך בדרך, ולבקש מהבורא שיעזור לך למשוך אל הפעולות האלה גם את כל החברים.

שאלה: כתוב, "אלו אנשים שרוצים להיכנס לדרך האמת". איך תלמיד מתחיל לצעוד בדרך האמת?

אנחנו מתחילים לזהות בחיים שלנו רצונות, פעולות ומחשבות שהם הפוכים מכוח החיבור, האהבה, הנתינה ואז אנחנו מתחילים להתגבר עליהם וכך מתקרבים עוד ועוד לכוח ההשפעה.

תלמיד: איך הוא מתרגל לזה? הרי אחרי כמה זמן הוא כבר רואה שזה מאוד קשה.

כן, ודאי שזה קשה, אבל יש לו עסק עם הבורא, ואז הוא מתחיל להרגיש שכך הוא ממש נמצא בקשר עם הכוח העליון.

תלמיד: איך האדם הזה שמגיע לעשירייה באמת נשאר בדרך האמת, איך הוא מוסיף כל הזמן לעשירייה?

הוא מתקרב לעשירייה ומשתדל כל פעם להוסיף כי בכל פעם מתגלים לו עוד ועוד מכשולים בדרך לחיבור בין החברים, ומכשולים בדרך לחיבור עם הבורא. הוא כל הזמן משתדל להיות דווקא בנתיב הזה, ואז לאט לאט הוא רואה שזה קורה, שזה עובד.

שאלה: הבנו מהקטע שעלינו לבקש מהבורא להוביל אותנו אל היכלו כדי לא לחשוב בכלל על השכר.

כן.

שאלה: מהן שתי הרשויות שמוזכרות בקטע?

שתי הרשויות הן רשות הבורא ורשות האדם.

תלמידה: איך האדם מקבל רשות?

האגו שלו דורש זאת.

תלמידה: הרשות של האגו זה גם הבורא?

לא, למה זה הבורא? זו שליטת האגו. בוודאי שהבורא עושה את הכול אבל כדי לקדם אותנו, זה לא הרצון שלו אלא זה הרצון כנגדו.

תלמידה: האם אנחנו צריכים להגיע לרשות אחת?

כן.

שאלה: בחיפוש איך לתת נחת רוח לבורא, אתה מגיע לכך שאין לך כלום ולאכזבה ואז אתה חושב "מה אני יכול להשפיע לו, במה אני יכול להנות לו?". מה עלי לעשות במקרה כזה, האם עלי לפנות לעשירייה ולהתפלל?

בוודאי, את כל זה צריכים לעשות.

שאלה: מה קורה כשרוכשים את הטבע השני, וחוזרים לעולם הזה, לחיים הגשמיים ולמשפחה שלנו שבכלל לא לומדת קבלה? האם צריך לעשות הפרדה כדי לא להתבלבל, האם הטבע השני מתנגש בטבע הראשון? האם צריך לעבור ממצב למצב, מהטבע השני לטבע הראשון?

כשאני לומד עם הקבוצה שלי, אנחנו קוראים מאמרים, אנחנו שומעים שיחות ואנחנו עובדים ביחד כדי להיות יותר מחוברים וכדי לעלות יותר גבוה בכל פעם בסולם הרוחני וזו העבודה הרוחנית שלי עם הקבוצה. כשמגיעים אלי נגיד קרובים שלי שלא לומדים את חוכמת הקבלה, אז אני לא מדבר איתם על זה, כאילו שזה העסק שלי, העבודה שלי, וכך אני שומר על עצמי.

תלמידה: אני מבינה שלא מדברים על זה, אבל מה קורה לטבע השני שלי אם רכשתי תכונות חדשות? איך לא להתבלבל בין הקבלה והלימודים שהם שלי, לבין החיים האלה, עם המשפחה, שהם של כולנו?

אני לא חושב שיש כאן מקום לבלבול. תמשיכי ותראי איך זה מסתדר בשתי צורות מנוגדות זו לזו.

שאלה: איזו חשיבות יש למגורים בקרבת החברות בעבודה?

זה חשוב מאוד, כי על ידי זה יהיו לך יותר מחשבות ורצונות דומים לשלהן.

שאלה: חברה מהעשירייה מבקשת לא להתפלל עבורה וכל הניסיונות להתקרב כרוכים בהכבדה. היא בעצמה לא יכולה להוציא את עצמה מבית האסורים, אבל אין כפייה ברוחניות. מה עלינו לעשות?

עזבו אותה לנפשה. היא מבקשת שלא יחשבו עליה, שלא ידברו עליה ושלא ידאגו לה, אז תעזבו אותה במנוחה.

תלמידה: יש לי הרגשה שהאגו שלי מוסתר כל כך עמוק שלפעמים אני לא יכולה לברר במה לתת מאמץ.

תתייעצי עם החברות.

שאלה: אמרת לא להקשיב לאגו, לעצות שלו, למה שהוא מדבר איתך. למי מקשיבים, האם יש באדם עוד צד חוץ מהאגו?

את צריכה לבקש ולהתפלל שייתנו לך להבין מה רוצים ממך.

תלמידה: אני מבקשת מלא שייתנו לי להבין מה רוצים ממני.

מה זה "מלא" אם לא עוזרים לך?

תלמידה: אני מבקשת.

זה לא מספיק.

תלמידה: איך עוד אפשר לבקש ושזה יספיק?

אני לא יודע, זה עניינך. אבל אם את לא מקבלת עזרה אז סימן שאת לא מבקשת מספיק.

תלמידה: האם אני לא מבקשת מספיק או לא מבקשת נכון?

זה לא חשוב, זה אותו דבר.

שאלה: מה ההבדל או הקשר בין פעולות ההשפעה שאנחנו צריכים לעשות לבין הבקשות והתפילות? פעולות ובקשות זה אותו או שני דברים שונים?

תמשיכו, תעשו ותראו. אתם עושים חצי דבר, ואז עוצרים את עצמכם ומחכים, מתי זה יצליח? וזה לא מצליח.

תלמידה: מה זה לעשות דבר שלם?

לעשות דבר שלם זה לעשות בכל הכוח, בכוח ההשפעה, בכוח השכנוע, בכוח התפילה. שזה יהיה ממש הרצון הכי גדול.

תלמידה: כלומר ממש לא להרפות, לנסוע לקברי צדיקים? מה לעשות?

לא, תעזבי את השטויות האלה ואל תגידי את זה לאחרים כדי לא לבלבל אותם. מתי שמעת ממני, "לנסוע לקברי צדיקים"?

תלמידה: אני לא התכוונתי ברצינות. אני שואלת באמת מה זו פעולה שלימה? איך להגיע לזה?

מכל הלב שיש לך. מה שעכשיו את פולטת מהפה שלך, "לנסוע לקברי צדיקים", זה רק אומר עד כמה את נמצאת בבלבול עדיין אחרי עשרים שנה שאת אצלי. את לא שומעת אותי ונדמה לך שאני מדבר על דברים כאלה.

קריין: קטע מספר 6.

"על ידי זה האדם מרגיל את עצמו באהבת הבריות, שהיא אהבת זולתו, אז הוא מסוגל להגיע למדרגת אהבת ה'. ובזה יש לפרש, כל שרוח הבריות נוחה הימנו, שהכוונה שרוח הבריות נוחה ממנו, שהוא עוסק תמיד באהבת הבריות, ומשגיח תמיד על אהבת זולתו, אז גם רוח המקום נוחה הימנו, היינו שיש לו תענוג בזה שעושה רוח המקום, היינו להשפיע לה'. מה שאין כן מי שעוסק באהבת עצמו, אז בטח שגם רוח המקום אינו נוחה הימנו."

(הרב"ש. 270. "כל שרוח הבריות נוחה הימנו - ב'")

שאלה: שמעתי שאמרת שהניסיון הוא חשוב, אבל גם שמעתי שהזמן והמרחב לא עוזרים להתקדמות הרוחנית. פעולות ההשפעה הן אלה שגורמות לנו להתקדם?

כן. פעולות השפעה, פעולות רוחניות שאנחנו משתדלים לעשות, ודאי מקרבות אותנו לתכלית.

שאלה: אלו היבטים צריכים להיות כלולים בהתמודדות שלנו עם כתבי החכמים כדי שנוכל לפרוץ את ההזדהות עם הטבע הבהמי שלנו?

אנחנו צריכים להזדהות עם כתבי המקובלים שכותבים ממש מתוך הלב שלהם ללב שלנו. להשתדל לקבל מה שכתוב שם בלב פתוח, ללא מחיצות, ואז להרגיש עד כמה הלב שלנו נפתח עוד יותר, ובמקומות האלו שהוא נפתח עוד יותר, אנחנו נתחיל להרגיש את מציאות הבורא.

שאלה: לאחרונה אני מגלה שאני צריך יותר ויותר לבדוק את הקשר שלי עם כולם, כדי לבנות את הגישה הנכונה לבורא. אם יש קשר שלתוכו אני לא יכול למשוך השפעה, הוא מפריע לי בקשר שלי עם הבורא, כך אני מרגיש את זה.

יפה, נכון.

תלמיד: אבל העניין הוא שאני מרגיש שהאגו הוא בעצם המרחק. כשאנחנו רחוקים מעצמנו אנחנו אגואיסטים, אבל כשאנחנו מתקרבים להשפעה, יש לנו כל מיני חשבונות בתוכנו. ובין לבין החיבורים אני עושה כל מיני חשבונות, של איך אני אוציא תועלת מהאדם. אבל אני גם מרגיש שהחלק הנעלה ביותר, העליון ביותר ברוחניות זה הנאיביות.

כי כשאני מרגיש שהזולת הוא רע כמוני ואני מתחיל לעשות חשבונות, איזה רע הוא יכול לעשות, אז זה כאילו נמצא במקומו. אבל כשאני בהשפעה, כשאני נאיבי, כשאני מאוהב, אני מרגיש שכולם מאוהבים כמוני. שכולם מלאי חשיבות המטרה, גדלות הבורא, וכל מה שאני מקבל זו רק אהבה ודאגה. אז איך לגשר על הפער בלי הצורך בפעולות הגשמיות האלה?

בלי הצורך בפעולות הגשמיות אני ממש לא יכול להגיד שזה יהיה כך. אבל אתה צריך להגיע למצב שברור לך שיש גם צורך בפעולות הגשמיות, ודווקא הפעולות הגשמיות הן יותר שומרות על האדם בכל מיני מצבים, כשהוא נמצא בין המדרגות. וכל היתר יבוא ואתה תבין.

תלמיד: אני רוצה לתת דוגמה אישית עלי. אני רגשן וכשאני בקשר עם מישהו, אני פשוט מתבונן בכל פעולה שאותו האדם עושה כלפי. ואז יש לי הנחות לגבי זה זאת אומרת, אז אני יכול או בקלות להיעלב, או בקלות להיות אגרסיבי. אבל כשאנחנו מרגישים את החיבור, כשאנחנו מרגישים את השפע העליון, החשבונות נעלמים. אני לא רואה שום חשבונות, אני לא רואה מה האדם רוצה להשיג כתוצאה ממה שהוא עושה וכן הלאה. איך לגשר על הפער הזה?

צריכים להשתדל בכל זאת להגיע למצב שזה יתבשל. יעבור עוד שבוע עוד שבועיים ואתה תראה, עד כמה זה יהיה ברור.

שאלה: קראנו עכשיו בקטע 6, שם היה כתוב ככל שרוח הבריות נוח הימנו, אז גם רוח המקום נוחה הימנו. אז איך זה שאני מתייחסת לבריות באהבה, אז רוח המקום גם נוחה הימני? למה אם אני משתדלת להתייחס באהבה לבריות, אז גם הבורא מרוצה ממני. מה זה רוח המקום נוחה איתי?

אז אני מקבל עזרה.

תלמידה: למה?

מפני שכל המטרה שלנו ברוחניות, היא להגיע למצב שכולנו מחוברים יחד "כאיש אחד בלב אחד". ואז באותו לב אנחנו נגלה גם את הבורא.

שאלה: אם אני מתאמצת לאהוב את העשירייה שלי, זה יכול להתפשט כדי לאהוב את כל הבריות?

כן.

תלמידה: כי אני עדיין לא מרגישה שאני יכולה לאהוב את כל מה שאני רואה.

בסדר גמור, זה טוב מאוד.

שאלה: איך להספיק לשרת את העשירייה, את הכלי העולמי ואת המשפחה בעולם הגשמי. אני רוצה לתת לכולם את האהבה שלי, את תשומת הלב, אבל 24 שעות לא מספיקות לי והלב נקרע. על מה להתפלל במקרה הזה?

את צריכה להירגע. והעיקר להיות במצב רוח טוב לכל החלקים האלה של הבריאה. משפחה, עבודה, קרובים וכן הלאה. שכולם יראו אצלך יחס טוב, מצב רוח טוב, בלי שום מאמץ.

שאלה: יש לנו חבר שהבורא נותן לו תנאים ייחודים לתיקון. איך משפיע על הקבוצה מה שהוא עובר, ואיך להיכנס נכון לערבות?

התקרבות לחברות, אין עוד מה לעשות. שום פילוסופיות לא יעזרו.

שאלה: בקטע נאמר על שני סוגים של אהבה. צריך ללמוד לאהוב בני אדם ויחד עם זה, מי שעוסק באהבה אגואיסטית הוא לא נעים לבורא. אנחנו בעולם שלנו חווים אהבה אגואיסטית, אז מה זה להתרגל לאהבה לבריות, לאנשים. מה זאת הפעולה הזאת, מה זה ההרגל הזה?

זה אומר שאת תנסי, תשתדלי, להתקרב לאנשים רק מתוך זה שהם אנשים. ואט אט תרכשי בזה טעם.

שאלה: למה בקבלה בכלים האגואיסטים לא דורשת אנרגיה. ועל מנת להשפיע צריך להשקיע הרבה מאמצים, האם עלינו להגיע להשפעה שלא תדרוש מאיתנו הרבה אנרגיה ומאמצים?

כן, נגיע לכזאת השפעה. ובזה להיפך, נרגיש את עצמנו כמתמלאים.

שאלה: האם זה נכון שעלינו להגיע לאהבה, לאהבת החברות יותר מעצמנו. בגלל שבזכות החברים לעשות לו נחת רוח?

נכון מאוד.

שאלה: לא צריכים לשמוע את האגו, אז בצורה קונקרטית מה צריכים לעשות? להתפלל עבור הבורא שיעזור לנו להתגבר. או לבקש עזרה מהעשירייה שנתפלל ביחד?

גם וגם, גם העשירייה וגם הבורא. שכוח הבורא ישפיע דרך העשירייה, ואז אני אוכל לעלות מהאגו שלי למידת ההשפעה והאהבה.

תלמידה: אם חברה נמצאת בירידה והיא לא מבקשת עזרה. איך אנחנו יכולות לעזור לה?

אתן יכולות להתפלל עבור החברה, שלא מבקשת עזרה וגם זה יעזור.

שאלה: איך להבין אם המאמץ שלנו הוא באמת השפעה טהורה, או שזה בעצם הנקמה של האגו המאוכזב?

זה יבוא לאט לאט מתוך ניסיון, יש בזה הרבה מיני מצבים. וזה יבוא כתוצאה מניסיון, תמשיכו ותראו.

שאלה: מה ההבדל בין רוח ה' או נשמה?

רוח ה' נקרא כוח השפעה, נשמה זה גם כוח השפעה שיוצא מתוך כוח הקבלה. זה ההבדל ביניהם.

שאלה: האם אנחנו יודעים לאהוב נכון, אולי צריך לאהוב בצורה שונה כמו אימא שאוהבת את הילדים, אנחנו רוצים משהו מהילדים שלנו? אנחנו נותנים להם חופש. אני חושבת שאני אוהבת את החברות שלי, אבל האם אני אוהבת אותם נכון, האם אפשר ללמוד את זה?

את צריכה להשתדל לעשות כל שביכולתך כדי שהחברות שלך יגלו את הבורא. זאת המשימה העיקרית שלנו, אם את חושבת על זה, זה יכאב לך, את תרצי שהחברים או החברות, או בכלל כל באי העולם יגלו את הבורא, ובזה הוא עצמו יעשה עם עצמו את העבודה הגדולה ביותר.

שאלה: יש חברים שמעלים בשיעורים מצבים שעוברים על כולנו, ומבררים בזמן השיעור של כל הכלי עבורם ועבור האחרים. האם הבירורים האלו פותרים את המצבים האלה עבורם ועבור כולנו?

כן.

שאלה: המלצת לנו לקרוא פעמיים ביום קריאת "שמע" ותהילים.

נכון.

תלמידה: מה לעשות במצבים שיש לנו חברים וחברות שיש להם הרגלים מגירסא דינקותא של איך נהוג לקרוא קריאת "שמע", זאת אומרת מיד בבוקר כשמתעוררים אחרי נטילת ידיים?

יפה מאוד, שיעשו כך.

תלמידה: אז זה נכון לעשות גם כך? אפשר לקרוא את זה בכל שעה ביום, או שעדיף ללכת דווקא לפי מה שנהוג?

יותר נכון לפי מה שנהוג.

תלמידה: זה ממש וואו מה שאמרת עכשיו. בסדר, נחשוב על זה.

בסדר גמור, לחשוב זה טוב.

תלמידה: כי היום בבוקר נפגשנו לסדנת בוקר, וחברה הקריאה לנו קריאת "שמע", והיה קצת חוסר זרימה בין הרצון לממש את עצת הרב ולקרוא ביחד קריאת "שמע", לבין מה שנהוג, לקרוא ישר כשקמים בבקר.

בסדר גמור, הבנתי.

שאלה: אני מאוד מבולבל בקשר לזה שמאהבת הבריות, מגיעים לאהבת ה', כי במקום הגיאוגרפי שבו אני גר, אם אנשים היו יודעים שאני לומד את חכמת הקבלה, היו עלולים להרוג אותי. אז איך אני יכול לאהוב את האנשים שהורגים שמבצעים רצח עם, ומפילים פצצות?

אני לא יודע מה להגיד לך, אבל כבר למדת שחכמת הקבלה דורשת חיבור בין כולם, אהבה לכולם. זו לא דת כמו הדתות של כל העמים בעולם הזה, אלא כאן מלמדים את האדם לאהוב את כולם לא חשוב מיהו ומהו, אלא פשוט לאהוב, וזהו. לכן אין לי מה להמליץ לך. בינתיים עלייך ללמוד איך חכמת הקבלה ממליצה להתייחס לכל אדם ואדם בעולם.

אתה לוקח את האדם, מברר בו את הרצון לקבל שלו, ולרצון לקבל הזה אתה צריך להביא את כוח התיקון. וכוח התיקון זה שהוא יאהב את כולם. וכל השאלות על איזו דת יש לו, ואיזה פנים יש לו, ומי אבא ואימא שלו, זה לא חשוב. כי זה שייך רק לעטיפה הגשמית שקיימת כך וכך שנים, ואחר כך מכניסים אותה לקבר, והיא נרקבת. לא נשאר לנו שום דבר חוץ מהכוח הפנימי שנקרא "נשמה".

שאלה: נניח שבקשר שלי עם החבר או החברים אני מרגיש את כוח האגו, אבל אני גם יודע שאני לא צריך לראות פה את האגו, אלא לראות את מלכות שמיים בכל המציאות.

כן.

תלמיד: וכשאני לא יכול לראות את המציאות כך זה גורם לי כאב גדול. אנחנו גם יודעים שאנחנו צריכים לבקש, ואם אני לא יכול לבקש, אני מבקש כדי שאני אוכל לבקש. אבל במצב הזה איך אנחנו יכולים למשוך בכוח אחישנה? כי יש לי חיסרון גדול, אני רוצה מילוי מהבורא, אני רוצה את האור העליון על הרצון שלי, אבל איך אנחנו יכולים למשוך את כוח אחישנה?

רק על ידי התמדה ותפילה. בקשות, ועוד בקשות, כל הזמן לבקש מהבורא. אפילו בקשות לא נכונות או כאלו שעדיין רחוקות, או שאליך עדיין לא מגיע שהעזרה שלו חייבת להיות, אבל בכל זאת רק לבקש ולבקש, ואז תראה בסופו של דבר כמה זה עובד. ואין שום חכמות, ושום פילוסופיות שיכולות לעזור לך בזה, אלא רק לבקש.

למה לא ביקשת? ככה רב"ש היה אומר לי כשהייתי מגיע אליו עם השאלה "למה זה לא הולך לי, כך וכך, למה זה לא הולך?" אז הוא ענה פשוט "למה לא ביקשת?"

תלמיד: לפעמים אני מרגיש שהבורא שלנו הוא כמו אבא שלי, יש קשר ישר ביני ובין הבורא, ואני מרגיש פתיחת הלב כלפי הבורא, אני ישר כן, לא חשוב מה אני יש ברצון שלי אז בורא יכול לראות, אבל לפעמים אני שוכח מהבורא.

עוד יבואו זמנים שאתה תראה כמה אתה שונא אותו, שונא אותי, שונא את כולם, לא רוצה לשמוע על כלום, יבואו זמנים הפוכים, ככה זה. על כל פשעים תכסה אהבה, נגיע לזה.

שאלה: אנחנו עדיין לא מבינות את העניין של קריאת "שמע", בכל ההרגלים או מנהגים זה כאילו נראה דתי, מה זה בשבילנו בעבודה?

אני לא יודע למה את מתכוונת, איפה את רואה אצלנו דת? הדת שלנו היא אהבת החברים, אהבת הבריות, אהבת הבורא, זו כל הדת, אין יותר.

שאלה: אנחנו לא מבינות למה מומלץ ללכת לפי המנהגים, כמו שאמרת בקשר לקריאת "שמע" בבוקר.

אם את רוצה לקרוא בבוקר, תקראי בבוקר, מה זה חשוב? ברוחניות אין זמן, אין מקום, הכול נובע מהרגשת הלב, ממה שיש בלב האדם. אל תבלבלי את עצמך ואותנו, שמעת? אל תבלבלי את כולנו, זה לא חשוב מתי אומרים, איך אומרים, ובאיזו שפה? תעזבו את כל הדברים האלה. תמיד יש כאלו שיש להם נטייה לדת, קבלה זה לא דת.

שאלה: למה כל כך כואב מהרגשת חוסר היכולת להתחבר?

כי למעשה זו מטרת הבריאה, ולזה אנחנו צריכים להגיע, אבל אנו רואים שאנחנו לא מסוגלים, אז מה עושים? כלומר כל תוכנית הבריאה, כל תוכנית החיים לגמרי מתפרקת, אנחנו לא יכולים, נשאר כאן רק דבר אחד, להתחבר עם החברים כדי לדרוש מהבורא שהוא יעשה את זה בשבילנו. ולזה אנחנו נגיע.

(סוף השיעור)