שיעור בוקר 29.08.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 766,

מאמר "הסתר וגילוי פנים של השי"ת - א'"

קריין: אנחנו קוראים בספר "כתבי בעל הסולם" בעמ' 766, מאמר "הסתר וגילוי פנים של השי"ת א'".

בעל הסולם כתב את הפסוקים האלה לעצמו, זה לא מאמר, זה נמצא בארכיון שלנו. אנחנו חושבים שטוב שנקרא את זה כי כך הוא כתב בקצרה לעצמו דברים, אולי רצה אחר כך להרחיב ולעשות מזה משהו, מי יודע, אבל בכל זאת יש בזה הרבה דברים.

הסתר וגילוי פנים של השי"ת – א

הסתר א'

"(ציור) שאין פניו יתברך מגולים, דהיינו שאין השם יתברך מתנהג עמו בהתאם לשמו יתברך הטוב ומטיב, אלא חס ושלום להיפך מזה, כי הוא מקבל ממנו יסורין, או שהוא מחוסר פרנסה, ויש לו בעלי חוב מרובים הממררים לו את חייו, והוא מלא טרדות ודאגות כל היום. או שסובל חס ושלום ממחלות. ואינו מכובד על הבריות. כל תכנית שמתחיל אינה עולה בידו לגומרו. והולך כל היום בלי סיפוק נפשי.

והנה באופן זה אין האדם רואה את פניו הטוב של השם יתברך. כמובן אם הוא מאמין שעל כל פנים השם יתברך סובב לו הדברים הללו, או מחמת עונש על העבירות שעשה או כדי להיטיב באחריתו, כמו שכתוב "את אשר יאהב ה' יוכיח", וכן אשר הצדיקים תחלתן יסורין מחמת שהשם יתברך רוצה ליתן להם בסופם שלוה רבה, אבל אינו נכשל לומר שכל זה הגיע לו מגורל עיור ומטבע חס ושלום בלי חשבון ודעת, אלא מתחזק להאמין שהשם יתברך סובב לו בהשגחתו את כל אלה, נבחן שרואה על כל פנים את האחורים של השם יתברך".

אם הוא מקבל הרגשה לא נוחה, לא יפה, ייסורים, מחלות, כל מיני דברים, אבל בכל זאת הוא מרגיש, הוא מבין שזה מגיע לו מהבורא, כלומר הוא במשהו מצדיק כנראה את ההרגשה הרעה שלו, ומשתדל כל הזמן להאמין שיש לו קשר עם הבורא וזה מגיע מהבורא, אז נקרא שהוא נמצא בהסתר אחד.

הסתר ב'

"הסתר ב' דהיינו הנקרא בספרים הסתר תוך הסתר, פירושו, שאינו רואה אפילו את האחורים של השם יתברך, אלא אומר, שהשם יתברך עוזב אותו ואינו משגיח עליו, וכל היסורים שמקבל תולה שקיבלם מתחת ידי הגורל העיור והטבע. והוא, כי דרכי ההשגחה נעשים לו מסובכים ביותר, שמביאים לידי כך עד להתפקר חס ושלום.

דהיינו (ציור) שמתפלל ועושה צדקה על צרותיו ואינו נענה כלל, ודוקא בשעה שפוסק מלהתפלל על צרתו, אז נענה. בכל שעה שמתגבר להאמין בהשגחה, ומטיב מעשיו, פונה לו ההצלחה עורף ויורד אחורנית באכזריות גדולה, ובשעה שמתפקר חס ושלום, ומתחיל להריע מעשיו, אז מתחיל להצליח ביותר, וינשום להרוחה ביותר.

לא יזדמן לו פרנסה בדרך כשרות, אלא דוקא בדרך הונאה להבריות, או על ידי חילול שבת, וכדומה.

או, שכל המכירים שלו שהם בעלי תורה ומצוה, סובלים עניות, ומחלות מרובות, ומבוזים מאד בעיני הבריות, והבעלי מצוה האלו נדמה לו, שהמה חסרי דרך ארץ, וטפשים מלידה, וצבועים גדולים, עד שמאוס לו לישב בחברתם אפילו רגע.

וכל המכירים הרשעים, המתלוצצים על אמונתו, הנה המה המוצלחים ביותר, בריאים ושלימים, לא ידעו מחלה, פקחים, בעלי מדות טובות, וסימפטים בכל דרכיהם, יושבים בלי דאגות, ובבטחון ובשלוה רבה נמצאים כל היום ותמיד.

וכשהשגחה מסתדרת לו להאדם באופן כזה נקרא הסתר תוך הסתר, כי אז חס ושלום רובץ תחת משאו לא יוכל עוד להמשיך בהתחזקות, להאמין שיסוריו באים לו מהשם יתברך מאיזה טעם כמוס, עד שנכשל ומתפקר לומר חס ושלום שהשם יתברך אינו משגיח כלל על בריותיו, וכל מה שבא לו חס ושלום מידי הגורל והטבע, שזהו שאינו רואה אפילו את אחורים".

זה נקרא הסתר כפול. הסתר אחד זה שהוא מקבל כל מיני בעיות, צרות, דברים לא נעימים, אבל בכל זאת יכול להצדיק את הבורא שמתנהג עימו כך שמגיע לו לקבל מהבורא ייסורים. הסתר כפול זה שמרוב הייסורים שמקבל הוא כבר מתנתק מזה שהם מגיעים מהבורא, ומקבל שכל החיים שלו באים מתוך הטבע, ללא משגיח, ללא מטרה, ללא שום תוכנית. ולכן אין לו בורא, אין שום כוחות שהוא צריך לקבל כדי להשתנות למישהו, למשהו, הוא פשוט דוחה את הכול. זאת צורת הסתר כפול.

שאלה: האם אנחנו יכולים להימצא גם בגילוי, גם בהסתר, וגם בהסתר כפול בו-זמנית? כי הרצון לקבל תמיד מושך הכול לעצמו. בעל הסולם כותב שזה בשלבים, אבל יכול להיות שזה משהו שהאדם מרגיש במקביל?

לא, זה יכול להיות או זה, או זה, או זה. ודאי שזה תלוי עד כמה האדם מתאמץ, אבל לא יכול להיות יחד גם הסתר וגם הסתר כפול, או הסתר וגילוי, או זה או זה.

שאלה: בעל הסולם אומר שהצדיקים מקבלים קודם כל ייסורים, ובסוף הוא רוצה לתת להם שלווה גדולה, על איזו שלווה גדולה הוא מדבר?

שהם מתמלאים באור החסדים בכל הכלי שלהם.

שאלה: הוא נוגע פה בהיבטים הגשמיים של חיי אדם, הוא כותב כאן שזה סימן להסתר של הבורא, ואילו אנחנו תמיד אומרים שכל המחלות, כל הדברים האלה - זה לא קשור.

ודאי שלפי מה שאתה אומר אז הבורא שולט רק על החלק הרוחני של האדם, והחלק הגשמי כולו ניתן לממשלה, לרשויות?

שאלה: לא, אנחנו יודעים שהחיים הגשמיים של המקובלים היו מאוד לא פשוטים, גם של בעל הסולם וגם של רב"ש, אבל זה לא אומר שהבעיות שהם הרגישו בחיים שלהם זה כי הם היו בהסתר, אנחנו יודעים שהם היו אנשים בהשגה רוחנית גבוהה, אז איך זה קשור?

אנחנו נעבור את זה ואז תראה.

שאלה: אני חייב להגיד מילים טובות על הכנס ולהודות למארגנים. כל הזמן התערבבנו עם עשיריות אחרות ואני חושב שזה נהדר, אף על פי שכל החברים בעשירייה שלי פתאום הלכו לי לאיבוד, הרגשתי כמו ילד שקורא להורים ואף אחד איננו, זה היה נורא, פתאום קיבלתי חיסרון עצום, איפה העשירייה שלי? איפה החברים שלי? הם פתאום נעלמו. אבל בגדול זה היה יוצא מן הכלל, אני חושב שזאת היתה הצלחה פנומנלית, מאוד נהניתי מכל הכנס באופן אישי.

בעל הסולם כותב כך, "וכן אשר הצדיקים תחלתן יסורין מחמת שהשם יתברך רוצה ליתן להם בסופם שלוה רבה," למה זה כך? אני זוכר שכשהתחלתי ללמוד רק צרות היו לי, למה כשבאתי ללמוד קבלה קיבלתי כאלה מכות, וחבר שלי שלא למד קבלה הכול היה אצלו טוב, האיש עשיר, אשתו יפה, הילדים מוצלחים, ואני הרגשתי על הפנים מכל הכיוונים, למה זה כך?

אני לא יכול להגיד, תפנה לבורא ותשאל. לפי מה שאנחנו קוראים כאן הכול בא מלמעלה, אז תפנה למי ששולח לך את זה ותברר.

תלמיד: האדם שבא ללמוד קבלה צריך לראות דברים טובים, שקורים לו דברים טובים בחיים, ופתאום כשהתחלתי ללמוד הכול היה הפוך, אני זוכר רק מכות, למה?

כדי לדחוף אותך מהר לשינויים, לתיקונים. לכן אתה שלומד קבלה מקבל כל מיני השפעות לא נעימות.

תלמיד: ואנשים לא בורחים מהקבלה כתוצאה מכך?

לאן תברח?

תלמיד: אם זה כך, אם חוטפים מכות, בשביל מה ללמוד קבלה? אז נמשיך בחיים.

לא, אז לומדים שאת אותן המכות שאנחנו מקבלים אנחנו לא מקבלים סתם, זה כדי ללמד אותנו איך ללכת בצורה ישירה למטרת הבריאה.

תלמיד: אבל כשהתחלתי ללמוד קבלה לא היה מי שיסביר לי את זה, לא הבנתי.

כשאתה מתחיל ללמוד קבלה אתה עוד לא מקבל מיד מכות, אל תגיד את זה.

שאלה: הסתר בתוך הסתר זה מצב שיכול להגיע פתאום, האם אני יכול לבקש עזרה מהעשירייה, נגיד לשלוח לינק לזום ולבקש שהחברים יכנסו ויהיה חיבור בעשירייה?

יכול להיות.

שאלה: מה ההבדל בין הסתר כפול לבין לברוח מהמערכה?

הוא לא בורח, הוא נמצא בהסתר כפול אבל הוא לא בורח, הוא ממשיך. הוא נמצא בשיעורים, בכל מיני דברים, במה שאפשר, הוא חושב שהוא מתקדם, רק שהבורא שם לפניו כאלה דברים שאי אפשר לסבול. ולפעמים זה בכלל לא בורא, הוא לא מאמין שזאת כבר השגחה עליונה, אבל בכל זאת הוא הולך ועושה משהו.

תלמיד: כשאומרים הכול "חוץ מצא"¹, זה אומר צא לגמרי מהדרך או צא להסתר ב'?

לא, אדם לא קובע לצאת או להיכנס מהסתר א' להסתר ב', אלא חוץ מצא הכוונה היא, חוץ מצא מהדרך.

תלמיד: ומה קובע איפה האדם נמצא, בהסתר, בגילוי, זה מלמעלה?

זה בהתאם למאמצים של האדם, ובהתאם למה ששמים לפניו כמכשול מלמעלה.

תלמיד: אני יכול להוציא את עצמי מהסתר לגילוי?

כן, ודאי. אם תתפלל טוב לבורא שיעזור לך ואם תתחזק חזק בקבוצה, על ידי שניהם אתה יכול להתקדם.

ציור של גילוי פנים

"הביקוש של האדם להתחזק באמונת השגחתו יתברך על העולם בזמן ההסתרה מביאהו להגות בספרים, בתורה, ליקח משם הארה והבנה איך להתחזק באמונת השגחתו יתברך. והנה ההארות וההתבוננות הללו שמקבל על ידי התורה מכונה בשם תורה תבלין, עד שיתקבץ לשעור מסוים והקדוש ברוך הוא מרחם עליו ויערה רוח ממרום זאת אומרת שפע עליונה."

הכול על ידי תפילה, על ידי בקשה, על ידי דרישה לבורא, פנייה לבורא, אבל ככל האפשר דרך העשירייה, כדי שהפנייה שלו תהיה בעוצמה חזקה ככל האפשר.

"אבל אחר שגילה בשלימות את התבלין, דהיינו האור תורה שהאדם שואף לגופו, מחמת התחזקותו באמונת השם יתברך, כי אז נעשה מוכשר להשגחה בגילוי פניו יתברך, שפירושו, שהשם יתברך מתנהג עמו, בהתאם כשמו הטוב ומטיב יתברך.

שמו יתברך מראה לנו שהוא טוב ומטיב לכל בריותיו, דהיינו בכל דרכי הטבה המספיק לכל מיני המקבלים שבכלל ישראל, שבודאי אין תענוג וטוב של אחד דומה לתענוג וטוב של חבירו. למשל העוסק בחכמה לא יתענג מכבוד ועושר, ושאינו עוסק בחכמה לא יתענג מהשגות והמצאות גדולות שבחכמה, אלא ודאי שלזה נותן עושר וכבוד, ולזה נותן השגות נפלאות בחכמה.

נמצא (ציור) שמקבל מהשם יתברך רוב טוב ושלוה רבה, ומצוי תמיד בסיפוק נפשי. כי משיג פרנסתו בקלות גדול ובמילואו, לא ידע טרדות ודוחק לעולם, לא ידע משום מחלה, מכובד מאד בעיני הבריות, גומר בקלות כל מיני תכניות שעולות על דעתו, ובכל אשר יפנה יצליח.

וכשחסר לו דבר מה, הוא מתפלל ונענה תיכף על המקום. כי עונה לו תמיד בכל מה שידרוש ממנו יתברך, אף תפילה אחת לא שבה ריקם. ובשעה שמתגבר במעשים טובים, הצלחתו עולה במדה מרובה, וכשמתרשל, נמצא שבמדה זו יורד הצלחתו.

כל המכירים שלו הולכי בדרך הישר, המה בעלי פרנסה לא ידעו מחלה. והם המכובדים ביותר בעיני הבריות, ואין להם שום טרדות. והשקט ושלוה רבה להם, כל היום ותמיד. והמה פקחים, אנשי אמת, בעלי צורה, עד שמתברך ומתענג ביותר לישב בחברתם.

וכל המכירים שלו שאינם הולכים בדרך התורה, המה מחוסרי הפרנסה, מוטרדים בחובות מרובים, לא ימצא להם אף רגע אחת לנשום בהרוחה, סובלים מחלות, מלאים מכאובים, ומבוזים ביותר בעיני הבריות, והמה נראים לו חסרי דעת, וחסרי דרך ארץ, רעים ואכזרים עם הבריות, חנפנים מלאים שקרים, עד שמאוס לו לישב בסמוך לחברתם."

שאלה: מה שבעל הסולם כותב כאן זה ממש משהו נפלא שנופל על נשמת האדם האגואיסט. הכול נפלא, הכול מהבורא, הכול טוב אצלי. איך? אנחנו הרי מדברים על גילוי הבורא כתכונת ההשפעה והאהבה, איך אפשר להתעלות כאשר האגו מרגיש כזה טוב מהגילוי?

לא. מי אמר לך שהאדם מקבל את זה בכלי דקבלה? הוא מקבל את זה בכלי השפעה. כתוב פה שכל המכירים שלו הולכי בדרך הישר, המה בעלי פרנסה לא ידעו מחלה וכן הלאה. וכל אלה שלא הולכים בדרך התורה, זאת אומרת בעל מנת להשפיע, הם מחוסרי פרנסה, מוטרדים בחובות, מחלות וכולי וכולי. הוא לא אומר לך שזה טוב לאגואיסט, הוא אומר לך שאם מגיעים למצב של גילוי פנים אז ככל שאתה עושה יותר ויותר פעולות השפעה, כך אתה מרגיש שאתה נמצא בתכונות טובות. זה נקרא "גילוי פנים". אבל לפני זה אתה צריך לתקן את עצמך, ואתה עובר תקופה של "הסתר פנים", שהיא דווקא עוזרת לך לתקן את עצמך מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע, ואז אתה נכנס לגילוי פנים.

שאלה: המצב הנוראי של הסתר ב', זה מצב שחייבים לעבור אותו? או שאפשר מהסתר א' לקפוץ ישר לגילוי?

אם תהיה ילד טוב תקפוץ. אל תחשבו שאלו מצבים כל כך חדים כמו שבעל הסולם כותב, אנחנו עוברים את המצבים האלה בהתכללות בינינו, כל אחד מקבל על עצמו קצת ייסורים אך ורק כדי להתקדם כל פעם צעד אחד, ועוד צעד ועוד צעד, ולכן זה לא כמו שנראה לכם, אלא לאט לאט אנחנו בכל זאת מתקדמים.

שאלה: כשאדם מגיע לגילוי פנים, מצד אחד אלה שעוסקים בתורה אצלם הכול בסדר, הכול טוב, ואלה שלא לומדים תורה, לא עוסקים בתורה הם סובלים, יש להם מחלות וכן הלאה. אבל לאדם שהגיע לגילוי גם הסבל שלהם גורם לו לייסורים.

לא, אתה התבלבלת. קודם כל, מה זה נקרא "תורה"? בתורה הוא מתכוון לקבלה. מי שעובד בחכמת הקבלה והולך בדרך אז כל פעם הוא מגלה מצבים חדשים, הוא מבין בשביל מה הוא מגלה אותם, ואיך להתגבר עליהם וכך מתקדם ממדרגה למדרגה כמו שעולים בסולם. ומי שלא לוקח את הדברים האלה כדי להתקדם בסולם המדרגות, אז הוא מקבל מכות, ובכל זאת מתקדם, אבל כבר על ידי מכות. בסך הכול זה מה שהוא רוצה להגיד.

תלמיד: נניח שהמקובל מתקדם, מתעלה, אבל סביבו יש אנשים שלא עוסקים בחכמת הקבלה והם סובלים, אז הסבל שלהם גם גורם לו סבל.

כן, אבל מה הוא יכול לעשות? הוא לא יכול לעשות כלום. הוא יכול קצת לקבל מהם, לספוג מהם את הצרות שלהם, אבל באמת לתקן את החיים שלהם הוא לא מסוגל, אלא אם כן הם יתחילו להתעסק בחכמת הקבלה ועל ידי זה ימשכו את המאור המחזיר למוטב גם עליהם.

שאלה: זה היה כנס נפלא, תודה לכלי עולמי, התחברנו מאוד. קצת התבלבלתי, בעל הסולם מתאר שמי שלא הולך בדרך התורה אין לו פרנסה ויש לו חובות. על מי הוא כותב, עלינו? אלה שלמדו קבלה ופתאום נגיד הפסיקו ללמוד, או שהוא כותב את זה על אנשים באופן כללי?

הוא מדבר כאן באופן כללי.

שאלה: כל יום יש לנו הרבה מאוד מצבים שבהם האגו מסתיר בפנינו את גילוי הבורא, יכול להיות שאתה כל היום נמצא במצב שהוא מוריד את החשיבות. אבל יש משהו שאי אפשר להתעלם ממנו, למשל כשהחברים מגיעים פיזית למקום הכנס הבורא נותן להם כל כך הרבה הפרעות שממש אי אפשר שלא לשים לב לזה, ונראה שהאדם בכלל לא שולט במה שקורה. במקומות האלה המוכרים, הידועים, אתה מתחיל להתבלבל ומנסים להסיט אותך בכאלה דרכים שפשוט אי אפשר לא לשים לב לזה. איך להתייחס לזה?

קודם כל שאין עוד מלבדו, וצריכים כנראה להשקיע יותר כוחות. זה קורה, זה דווקא סימן טוב אם אדם צריך להשקיע יותר ויותר כוחות כדי להגיע לחיבור.

תלמיד: אצלנו בעשירייה רוב החברים לא הצליחו להתגבר על הבעיות הפיזיות ולהיות נוכחים פיזית, כי אנחנו מאוד מפוזרים מבחינה גאוגרפית. למה יוצא שחלק מהחברים מקבלים את האפשרות להיות נוכחים פיזית וחלק נמצאים וירטואלית? האם זה מראה על ריחוק מסוים, וכשאנחנו רחוקים פיזית ממקום הכנס, אז אנחנו מקבלים איזשהו ניסיון באינטנסיביות שונה? מה זה אומר?

זה לא אומר על שום דבר, אנחנו לא יכולים עכשיו להוציא מזה שום הסכמות, שום תוצאות, אנחנו לא יכולים לדבר כמו מגלי עתידות ולומר למה זה קורה, אנחנו לא עושים את הדברים האלה בחכמת הקבלה, זה לא נכון וזה לא מדויק. לכן אין כאן מה לעשות אלא אנחנו צריכים אך ורק להתחבר יותר, לעזור אחד לאחר ככל האפשר בחיבור, ובזה אנחנו מתקדמים בצורה הבטוחה, הקצרה והאופטימלית לתיקון ולמטרה.

שאלה: כמה זמן או מקום תופס הסתר ב' במהלך הלימוד שלנו?

זה תלוי באדם. ככל שאדם מתנגד להיות בהסתר ב' ורוצה להגיע לגילוי, אז בהתאם לזה הוא מקצר את הדרך. אין לזה זמן, זה לא כמו בבית ספר שיש לך שנה ועוד שנה עד שאתה מסיים את בית הספר, כאן הכול תלוי באדם.

שאלה: המציאות מסביבנו לא משתנה, רק ההרגשה שלנו כלפי המציאות משתנה בהתאם להסתרה ולגילוי. זאת אומרת שאם אני בנטייה כלפי חוץ, אז אני מרגיש את המציאות אחרת מאשר אם אני קרוב אצל עצמי, האם זה המצב?

כן.

שאלה: מהי העבודה בהסתר ב'?

העבודה היא אותה עבודה מתחילת הדרך ועד סוף הדרך, כל הזמן להיות בדבקות המתגברת בחברים, ובתוך זה כל הזמן לאתר את צורת הבורא. ואתה חייב מתוך ההתקשרות שלך לחברים להתחיל לאתר את הפנים האלה שצריכים להתגלות מתוך זה שאתה נקשר יותר ויותר לחברים. זה מה שצריך להיות, ומתחילת הדרך ועד סוף הדרך זו אותה עבודה.

תלמיד: הוא כותב פה שבהסתר ב' הוא מתפלל ואינו נענה כלל.

לכן זה נקרא הסתר ב'.

תלמיד: איך להתפלל במצב כזה אם אני לא נענה?

אין מה לעשות, אז הוא לא מתפלל, הוא לא יכול. הבורא הרי מגוון את המצבים האלה, את התנאים האלה, ואז לפעמים הוא קצת יותר או פחות נמצא בהסתר, קצת יותר או פחות נמצא בחיבור עם החברים, וכך הוא בכל זאת מתקדם. האם אתה חושב שהוא נשאר לעצמו? הבורא לא משאיר אף אחד.

שאלה: האם בעשירייה כל אחד מרגיש משהו אחר, זאת אומרת יכול להיות חבר שהוא בגילוי וחבר אחר שהוא בהסתר?

כן, ודאי שכך יכול להיות.

תלמיד: האם הצעד המתקדם ביותר הוא כשאנחנו רואים את הגילוי בצורה של עשירייה שלמה, להרגיש שזה עובר על העשירייה?

כן. אם אתה מתקדם, אז אתה רואה את המצב הרוחני של העשירייה.

(סוף השיעור)

---

1. "כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה, חוץ מצא" (תלמוד בבלי, פסחים פ"ו ע"ב)↩