בכחול - עצות פרקטיות מרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 13.3.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 -שלום בין חברים*

1. ההפכים שמתגלים באנושות וגם בכל אחד מאיתנו, כשכל אחד מרגיש את עצמו במשהו קרוע, מחולק לכמה חלקים, לדעות שונות, וגם רואה את עצמו לא בטוח, רואה שיכולים ע"י ההשפעה חיצונה לסחוב אותו לכיוון אחד או שני ואין לו שום נקודה עצמית עצמאית. זה נכון לכל אחד ואחד, ומפני שהאנושות לא מגלה את הנקודה היסודית שלה, היא כל הזמן כך מסתובבת פונה לכל כיוון, או לימין קיצון או לשמאל קיצון, וכך גם בתוך האדם, בתוך משפחה, בתוך החברה, בתוך מדינות ובכל העולם כולו.
   
   *אם אנחנו רוצים להגיע לאיזושהי נקודת יסוד, אז אנחנו צריכים להבין שהאומנות שלנו צריכה להיות בכך שאת היסוד שלנו נבנה על חיבור בין ההפכים ולא שאחד מנצח את השני. אין מקום למלחמות, אלא יש מקום למלחמה בתוך כל אחד, כדי שהוא יעלה למעלה מעצמו ויוכל להתחבר עם האחרים, שגם יעשו אותה עבודה*.

2. אנחנו צריכים בהתפתחות שלנו להגיע למצב שכל אחד מבין, מוכן, מסוגל לבטל את עצמו למען ההתחברות עם מי שנגדו. דווקא כך הוא מגיע לחיבור עם הבורא. זה המימוש של הטבע שלנו בצורה הנכונה.

3. הגענו ללמוד את קטעים שנקראים שלום בין החברים. *לא יכולים להיות השלמה, שלום, חיבור, שיתקיימו אלא אם כן 2 הצדדים מבינים את הנחיצות בוויתור ההדדי, זאת הגישה נכונה, הכיוון הנכון בהתפתחות. כאן הבורא מסייע, מחבר אותם וגומר כל התהליך. מתוך כך שנמצאים בוויתור ובחיפוש הדדי איך להיות עם מה שכנגדו של כל אחד, הם מוצאים את המקום שמגלים בו את הבורא*. המקום הזה נקרא שכינה. המקום הזה לא נבנה על הרצון לקבל של כל אחד מהצדדים אלא דווקא למעלה מ-2 הצדדים. כל אחד מוותר על עצמו כדי להתעלות, ושם הם נפגשים ובונים את המקום לגילוי הבורא.
   
   בואו נקרא את הקטעים האלו ונרגיש כמה זה אקטואלי, כמה זה שייך לנו, לזמננו. *בהתפתחות שלנו הגענו למצב שיכולים עכשיו להעמיד את עצמנו נכון, פנינו לוויתור ההדדי ולגילוי הבורא. בפסגה הזאת של ויתור ההדדי זה לזה, כך אנחנו בונים את המצב הרוחני האמיתי*.
   
   *אז נראה בכל אחד מהחברים עזר כנגדו, והבורא יעזור לנו בכך שמה שאין באף אחד, כל אחד יכול לקבל דווקא מהחברים בזה שמבטל את עצמו ומקבל את הזולת. גם הזולת מבטל את עצמו ומקבל אותו. כך בוויתור הדדי אנחנו בונים משהו שלא קיים, דרגה רוחנית, ומה שממלא אותה הוא הכוח העליון, הבורא*.

4. *אתם צריכים למדוד את עצמכם בקבוצה, יום יום, כמה היום השגתם חיבור יותר מאתמול, ולבקש, לדרוש מהבורא שיראה לכם אפילו מדידות איך אנחנו יכולים למדוד את עצמנו, לפי הרגש ולפי השכל*.

5. זה בסדר גמור שלכל אחד יש מצבים משלו, אבל *כל אחד צריך גם למדוד איכשהו כמה הוא מבטל את עצמו כלפי החברים. זו דרגת החיבור שלו*.

6. ש: כתוב שאין אור אלה אותו היוצא מתוך החושך...
   ר: החושך בשבילנו הוא חוסר היכולת שלנו לחבר שני הפכים, ולכן אנחנו מבטלים את עצמנו כלפי הצד השלישי, כלפי העליון. הוא לא מובן, לא מושג ולא מורגש, אבל אנחנו מעלים אותו בערכים שלנו, שאין יותר גבוה מהצד השלישי הזה, מהבורא שצריך להיות גבוה מכל החשבונות והרגשות שלנו, כשאנחנו מעלים אותו, מתבטלים כלפיו, משתחווים. לזה אפשר להגיע רק מתוך החושך שאנחנו מרגישים, שאחרת אין לנו שום אפשרות להתקיים במצבנו. הגענו למצבים כל כך חדים, שונים, מנוגדים, שלחבר אותם זה יחד בלתי אפשרי. חוסר היכולת לחבר 2 ההפכים מביא לנו חושך, ואז אנחנו את החושך הזה מחשיבים לכוח הרע, לא יכולים לאחד את הדברים יחד. זה מעלה אותנו לדרגה יותר עליונה.

7. ש: האם יכול להיות כלי ללא הפכים?
   ר: כלי ללא הפכים לא יכול להיות, כי *אין כלי שאין בו זכות ועביות*. חייבים להיות עביות, מסך, אור חוזר. כלומר הפכים חייבים להיות, עליהם בנויה כל מערכת הטבע. גם מושג הבורא, בוא וראה, בנוי כלפינו מהפכים. לכן רק כך אנחנו בונים את הרוחניות, מרכיבים אותה לעינינו, לחושינו.

8. ש: איך אנחנו הופכים לכלי?
   ר: למעלה מהאגו. מה זה נקרא צמצום מסך אור חוזר? הכל למעלה מהאגו שלנו, של כל אחד ולכולנו יחד. כך אנחנו, בביטול כל אחד כלפי השני בקבוצה, בונים יחס לבורא, ואז הוא מתגלה. למה דווקא בעשירייה? *עשירייה נקראת האגו השלם שנמצא בהתנגשויות, בהתפרצויות, בכל מיני מצבים פנימיים, ויודע איך לצמצם את עצמו, לנהל את עצמו בלחץ מיוחד. ודאי שמקבל את זה מלמעלה, אבל יודע איך לנהל את האגו בצורה כזאת שחשכה כאורה יאיר. אחרת לנבראים אין שום אפשרות להגיע לצורת הבורא, להשיג את הבורא*. הבורא זה מה שמשיגים בנו באותה התכונה שלו.
   
   ש: אם אנחנו בונים כלי, איך הדבר הזה לא מבטל את המחלוקות?
   ר: הרצון לקבל לא מזדכך, הוא ממשיך ואפילו גדל. אלא אנחנו משתדלים כל פעם לעבוד איתו בע"מ להשפיע.
   
   ש: אז אנחנו חיים כאילו ב-2 רבדים בו זמנית?
   ר: בטח. אנחנו ברצון לקבל שלנו יורדים יותר ויותר ויותר לרצונות לקבל יותר ויותר גדולים, זה נקרא כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו. באור חוזר בהשפעה אנחנו עולים בהתאם לכך. ככל שיש לנו עביות יותר גדולה, אנחנו יכולים להשתמש בה בע"מ להשפיע.
   
   ש: מהי הדרך המהירה היעילה ביותר לשלום בכלי?
   ר: *ויתור כל אחד כלפי החברה בצורה כמה שיותר שלמה. ויתור שלם, כלומר בכל מיני אופנים, ככל שאני מסוגל, אני מבטל את עצמי. אבל הביטול צריך להיות אקטיבי, שאני משתתף איתם ואני רוצה איתם להיות בכל מיני פעולות, בכל מיני מצבים, ככל שהם נותנים לי אפשרות להשתתף בהם ולהיקלט בהם*.

9. אנחנו מגיעים משנאה לזולת, אפילו לא משנאה אלא ממצב שאין לי שום יחס לחבר, אח"כ אני מרגיש אליו כל מיני יחסים גשמיים כמו שאנחנו מרגישים בין אנשים, אח"כ *אנחנו מתחילים לממש את היחסים שלנו בצורה יותר מטרתית, כמה שלהשגת המטרה טוב לי או רע לי להיות עם החבר הזה. אני יותר שם לב על המטרה, חבר כשותף, ולא כל כך חשובות לי התכונות פנימיות שלו כאלו או כאלו. אני כבר מתחיל לראות בכל התכונות האלה שהן צריכות לעזור לי, התכונות שלו, להשגת המטרה. כך גם הוא רואה בי. אנחנו כבר קשורים זה לזה דרך חשיבות המטרה וכך אנחנו מתקדמים ככל האפשר, יותר ויותר יודעים איך להשתמש כל אחד בשני*.
   
   אח"כ שנינו, ביחסים שבינינו יחד להשגת המטרה, ככל שהיא מחייבת אותנו להיות יותר קרובים, יותר מבוררים זה עם זה, אפילו ששונאים זה את זה, לא סובלים זה את זה, אנחנו שמחים שכך מתגלה. *אנחנו מתחילים להסתכל על יחסים בינינו רק דרך המטרה ומבינים שהניגוד שבינינו עוזר לנו להשגת המטרה*. לכן על כל פשעים תכסה אהבה. ככל שאנחנו מתקדמים ומחשיבים את המטרה, כל הניגודים שבינינו עוד יותר ויותר בולטים ואנחנו מכבדים אותם, כי מעליהם אנחנו משיגים את המטרה.
   
   *אמנם ברמה הגשמית אתה יכול להגיש ששונאים זה את זה, אבל ברמה הרוחנית אנחנו מסורים זה לזה, כי כל אחד חושב שבלי חבר כזה הוא לא יכול להגיע לאמת, להשגה, לבורא. לפי זה אנחנו מתחילים להעריך את היחסים בינינו לפי הגובה הרוחני*...

10. ש: בשיעור אנו לא מתרגלים, וגם לא במשך היום. איך הרב מציע לתרגל את התבנית הזאת?
    ר: *אני בשיעור עובר איתכם על כל היסודות ונותן לכם תחילת התרגילים שאתם צריכים אח"כ לבצע. אין לנו זמן לזה. לכן אתם צריכים אח"כ לחזור על הדברים האלה ממש בכל שעות היום. תעשו את זה, תעשו את זה בערב, תקבעו לעצמם זמן מיוחד, שעה-שעתיים בערב ותחזרו על כל הדברים האלה פעם, פעמיים בשבוע או כמה שצריך, וכך תתקדמו. אבל בלי עבודה שאתם תעשו על עצמכם בקבוצה, כל אחד על עצמו ובקבוצה שאתם עושים זאת בצוותא, זו בעיה גדולה. אנחנו נמצאים בדור האחרון וכל העבודה שלנו צריכה להיות ממש בחיבור בינינו. כמו שעכשיו אנחנו נמצאים בחיבור, אתם צריכים לעשות איזשהו חיבור כזה בתוך העשיריות ואולי בין עשיריות. אתם צריכים לחשוב על זה*.

11. ש: איך אפשר לא לטשטש את חוסר ההסכמה בעשירייה...?
    ר: *מאמצים, מאמצים. אין מה לעשות, אם אתן רוצות להצליח, אז יש רק דבר אחד: עוד ועוד לדפוק בשער הסגור, עד שיפתח. השער הזה נמצא בלב שלנו, כשאנחנו נפתח אותו לחברות אז הן נכנסות ללב של כל אחד ואחד. אז יחד עם זה אני מרגיש שהבורא נכנס לליבי*.

12. *אתם בכל זאת צריכים לדבר על מה שתפסתם מהשיעור, על הדבר העיקרי לדבר. אני לא יודע כמה זמן זה ייקח, חצי שעה בסה"כ ביום אתם מדברים על קליטת השיעור, וכמה השיעור הזה הוא העיקר, כמה השיעור הזה שידרג אותנו למצב החדש, כמה מהיום והלאה אנחנו צריכים להוסיף ליחסים בינינו איזשהו איבחון חדש. אתם צריכים להרגיש שיש לכם לקבל מהיום והלאה משהו נוסף ביחסים ביניכם*.

13. ש: אם יש פגם שראיתי בחבר, מה העצה ביום חדש..?
    ר: זה הכל תלוי בהסתכלות שלך על החבר. אתה יכול לראות את הפגם ויכול לא לראות את הפגם. הכל תלוי בכמה אתה מכוון את עצמך לחבר. אם זה היה התינוק האהוב שלך, אז לא היית רואה את הפגם הזה, כי על כל פשעים תכסה אהבה. כלומר *מה חסר לך? חסר לך להתקרב אל החבר ולהבין שכל הפגמים שאתה רואה בו, אם אתה מבטל אותם, מסתכל מעליהם, אז אתה מתקרב לבורא*.

*חלק 2 – מאמר השלום, הכל נתון בעירבון, ומצודה פרוסה על כל החיים*

14. ש: אני לא מצליח להבין את הדוגמה הזו של החנות שפתוחה?
    ר: אתה יכול להשתמש בעולם הזה כמה שאתה רוצה ואיך שאתה רוצה, עד שהעולם הזה בעצמו מגיב אליך. הוא מלמד אותך איך להתנהג יותר ויותר נכון, אבל זו הדרך שנקראת דרך ייסורים. מה שאין כן, *אם אתה שומע, אם מגיע לך לשמוע איך להתנהג נכון, אז אתה יכול לקבל מאותה חנות, כלומר מהחיים, כוחות כאלו שאתה מתקדם אליהם בצורה מטרתית. זה נקרא חנווני ופנקסו. כלומר לפי כמה שאתה לוקח, אתה חייב להחזיר, מפני שלוקח רק ע"מ להשפיע נחת רוח לבורא, ע"מ לתקן את עצמך. אם אתה עושה זאת, כך העולם בנוי, אז אתה מקיים את הנשמה שלך ומגלה את התיקון שלה, עוד בחיים האלו*.
    
    ש: במה אני משלם?
    ר: ביגיעה שלך, יגיעה, מאמץ לקיים מה שצריך. *אתה משתתף גם בתיקון הבריאה בכך שאתה מתקן את עצמך, כי אתה החלק היחידי שזקוק לתיקון*.

15. ש: חוב איזה?
    ר: איזה חוב? החוב פשוט, להפוך את כל הרצון לקבל שניתן לנו לע"מ להשפיע.
    
    ש: כמה אנחנו חייבים?
    ר: אתה לא יכול לגלות זאת, אלא רק בדרך, מדרגות, לאט לאט, ככל שאתה מסוגל בכוחות שלך לתקן את הרצון לקבל, הוא מתגלה לך כעומד לתיקון. אי אפשר לגלות זאת כי אין לאדם כלים לתפוס את החוק שלו, את החוב שלו, את המצב שלו האמיתי. זה לא ניתן.