שיעור בוקר 25.11.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 397, מאמר "הערבות", אות כ"ח

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 397, מאמר "הערבות", אות כ"ח.

אות כ"ח

"ועתה מובן לנו היטב, גם המלות הקודמות, בכל שיעורם. כי אומר: "ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי". כלומר, לעשות ברית, על זה שאני אומר אליכם כאן. דהיינו, "והיתם לי סגולה מכל העמים". כלומר, שאתם תהיו לי הסגולה. שעל ידיכם, תעבור ניצוצי הזדככות וצירוף הגוף, אל כל העמים ואומות העולם. בהיות, שכל אומות העולם, עדיין אינם מוכנים כלל לדבר הזה. וצריך אני לאומה אחת, על כל פנים, להתחיל בה עתה, שתעשה סגולה מכל העמים." אומה שתתן דוגמה לחיבור בתוך האומה.

"ועל כן מסיים על זה: "כי לי כל הארץ". כלומר, כל עמי הארץ שייכים לי, כמותכם. וסופם להדבק בי, כנ"ל באות כ'. אלא עתה, באותה שעה, שהמה עדיין אינם מסוגלים לתפקיד הזה, הנה לעם סגולה אני צריך. ואם אתם מסכימים לזה, דהיינו להיות הסגולה מכל העמים, הרינו מצוה אתכם, אשר "ואתם תהיו לי "ממלכת כהנים", שהוא בחינת אהבת זולתו, באופיה האחרון של "ואהבת לרעך כמוך", שהיא קוטבה של כללות התורה והמצות. "וגוי קדוש", שהוא השכר, בצורתו האחרון של "ולדבקה בו ית'", הכולל כל השכר, שאך אפשר להודיע עליו.

וזהו שהשמיענו חז"ל, בביאור הסיום "אלה הדברים, אשר תדבר אל בני ישראל". שדייקו "אלה הדברים", "לא פחות ולא יותר". שקשה מהיכי תיתי, שמשה רבינו יעדיף או יחסיר מדברי ה', עד שהשי"ת צריך להזהירו עליו. שלא מצאנו דוגמתה בכל התורה. ואדרבה, מקרא כתוב עליו: "בכל ביתו נאמן הוא"."

שאלה: האם לכל מי שיושב כאן ולכל מי שאתה רואה על המסך אפשר לקרוא "עם ישראל"?

ודאי. כל מי שמכוון לגילוי הבורא מתוך הלב שלו, לא מתוך כך שהוא רוצה לגלות כוחות בהם הוא רוצה לשלוט בעולם, אלא כל אחד שיש לו נטייה לגלות את הבורא ומסכים, אומנם שלא רוצה, אבל מסכים להיות בחיבור עם האחרים כדי לגלות את הבורא, הוא נקרא "ישראל", ישר אל. זו לא אומה אלא כיוון ההתפתחות.

תלמיד: האם כל מי שיושב כאן יכול לומר שהביאו אותו לכאן.

כן, ודאי.

תלמיד: אבל כתוב פה שהבורא מבקש את ההסכמה לכך מעם ישראל, תוכל להסביר מה הכוונה?

לא, ההסכמה תבוא אחר כך. עכשיו נותנים לך אפשרות לעלות למעלה מהדעת, מדרגה גשמית לדרגה רוחנית ולהיות "ישר- אל" בפועל, אז אתה צריך להביא את הרצון שלך, את הנחישות שלך, את הכוחות שלך ולהראות שאתה באמת רוצה להיות שייך לעם ה' עם הבורא.

ואין בזה שום דבר ששייך ללאומיות וליהודים ואומות העולם, אלו פשוט שתי מדרגות של התפתחות. ואנחנו קוראים בכתבים שכולם יצטרכו לעלות לכל המדרגות האלה, כל בני האדם, עד שכולם יתחברו בבורא ויהיו שוב "כאיש אחד בלב אחד".

שאלה: אמרת שאדם לא יכול להגיע לגמר תיקון לפני שכל העולם יגיע, דיברת כלפי ישראל ואומות העולם, אבל לפני זמן מה אמרת שעשירייה כן יכולה להגיע לגמר תיקון לפני העולם. תסביר בבקשה את הסתירה.

בעל הסולם מסביר שיש גמר תיקון כללי, גמר תיקון פרטי, גמר תיקון של עשירייה וכן הלאה. זה כמו שאתה מרכיב איזו מערכת, אז יש חלקים מתוקנים ואתה מרכיב אותם במערכת אבל הם עדיין לא יכולים לעבוד יחד עם כל המערכת, כי כל המערכת עדיין היא לא מאוזנת, לא מתוקנת, לא נמצאת בקשר הדדי ביניהם.

גמר תיקון הוא שכל החלקים, עד הפרטי והאחרון, כולם יודעים כל אחד את תפקידו ולכן הם מגיעים למצב שהכול מסודר - גמר תיקון. אז יש גמר תיקון כללי, יש גמר תיקון פרטי, כתוב על כך בהקדמה ל"פרי חכם", שיש אלף שישי, אלף שביעי, אלף שמיני, אלף תשיעי, אלף עשירי, כך אנחנו צריכים לעלות למדרגות האלה.

שאלה: העם הזה נבחר כי הייתה לו השתוקקות? זאת אומרת, כבר היה קבוע בגורל שלו להיות צינור ואור לגוים?

כול עוד אנחנו לא מתעלים לאמונה למעלה מהדעת כך, שאנחנו יוצאים מגדר הזמן, תנועה ומקום אנחנו לא יכולים לענות על השאלה שלך. אנחנו תמיד נהיה קשורים לזמן, תנועה ומקום ולכן השאלה נשארת.

קריין: לגבי מה שציינת קודם, דברי רב"ש בהקדמה ל"פרי חכם", אגרות, הוא כותב שם על האלף השביעי, השמיני והתשיעי. יש את זה בנושא סוכות, שם זה אם מישהו רוצה להרחיב ולקרוא.

שאלה: מהי הערבות הנדרשת בישראל כדי להפוך לעם סגולה עבור העולם כולו?

אנחנו קוראים על כך במאמרי החברה. אם אנחנו נקיים בקבוצות שלנו ערבות, אז אנחנו בזה מקיימים את השלב הראשון של תיקון העולם וכל העולם גם יתקרב לערבות אחרינו. ואנחנו רואים עד כמה אנחנו כבר מעורבים עם כל העמים ועם אנשים שונים וזרים. זאת אומרת, אם אנחנו נמשיך להתקדם כך אני חושב שבעצם זאת תהיה הקבוצה שתביא את העולם לתיקון הכללי.

שאלה: מה משמעות הכתוב "שלא יוסיף"?

זאת אומרת שאין לנו יותר לא להוסיף ולא להוריד מכל אותם התנאים הנדרשים להתקיים בכלי השלם, בכלי המתוקן.

שאלה: מה זה אומר שנהיה ממלכת כוהנים?

בזה שאתם תראו לכולם איך לעבוד את ה'. פשוט מאוד.

תלמיד: איך אנחנו יכולים להראות את זה? הרי זו עבודה כל כך עדינה, פנימית.

על ידי חיבור בקבוצה. לנו אין רצון לקבל כמו שיש לכל באי העולם כי הבורא בחר בנו והביא אותנו לכאן, לכן אנחנו צריכים להשתדל להתקיים בכוחות שלנו על מנת להשפיע וחיבור בין החברים, ומתוך זה לאט לאט הדברים האלה יעברו לכל באי עולם. וזה יהיה הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים. אבל זו כבר עבודת הבורא, אנחנו לא יכולים לעשות בזה הרבה אלא רק להיות כדוגמה בחיבור שלנו.

שאלה: איך אני יכול להראות דוגמה לקהל החיצון על החיבור בעשירייה?

אחרי שהעשיריות שלנו יהיו מחוברות ובכל עשירייה ועשירייה יהיה בוער רצון להשפיע זה לזה, אז אנחנו נוכל להראות זאת לכל העולם או כל העולם מצידו גם ירגיש את מה שיש לנו ובזה אנחנו נקדם את כל העולם.

שאלה: אנחנו מרגישים הערצה וכבוד כלפי קבוצת ישראל. לפעמים אנחנו מרגישים שאנחנו לא עושים מספיק כדי לתמוך בחברים. מה צריכה להיות הגישה הנכונה מצידנו כדי ללכת יחד איתם כתף לכתף?

אני לא יכול לדעת את זה כי אני לא שייך לעבודה הזאת, אני לא נכנס אליה ואני לא אחראי עליה. לכן אתם צריכים לברר בעצמכם, כל אדם וכל קבוצה עד כמה אתם יכולים להיות קשורים לקבוצת ישראל ולאנשים שמנהלים את כל בני ברוך, וכמה שאפשר ללמוד מהם מה עוד לעשות, במה עוד אפשר לדחוף את כל המערכת לתיקון. הכול תלוי בכם.

שאלה: ניראה שרק אנחנו, בני ברוך, צריכים לתקן את עצמנו ואף אחד אחר לא. מה לעשות עם הרגשה כזאת?

תתקני את ההרגשה, זה מה שתעשי. לאחר מכן תראי למה.

שאלה: נראה שערבות היא דרגה גבוהה מאוד של חיבור. איך אנחנו יכולים להימנע מלעבוד באהבה עצמית, כדי לא נהרוס את כל התכלית כמו שכתוב בקטע?

על ידי כך שנהיה מחוברים בינינו עוד ועוד אנחנו נשמור זה על זה. זה כמו שרוצים לעמוד על במה לא יציבה, אז צריך כמה נקודות שהן יהיו יציבות, קשורות זה לזה ואז כשאנחנו נעמוד על הבמה נוכל לכוון את עצמנו לא ליפול.

זה בעצם מה שקורה לנו בערבות הדדית בקבוצה, אף אחד מאיתנו לא יכול לקיים את הערבות, אלא רק אם אני חושב עבור האחרים וכל אחד מהם חושב עבור האנשים שנמצאים מחוץ לו בקבוצה, על החברים, רק אז אנחנו יכולים לשמור על איזון. אבל זה בתנאי שאני לא חושב על עצמי אלא אני חושב על החברים. פעם לפני המון שנים היה לנו משחק בו היינו צריכים לעבור דרך כל מיני מצבים - לעבור דרך כל מיני דברים עם עיניים קשורות. אני אמרתי לכולם, שאם אני אחשוב על מי שנמצא אחריי ועל מי שמחזיק חזק במי שנמצא לפניי אני בטוח שכולם יעברו, וכך צריך לחשוב כל אחד ואחד. וכך עברנו כולנו.

תלמיד: זו ערבות?

כן, זו ערבות. בצורה גשמית פשוטה, אני לקחתי חבר והיינו מטפסים על מיני כל מיני דברים שנראה היה שאי אפשר לבצע, אבל בצורה כזאת היה אפשר.

שאלה: השאלה קשורה לחיבור בינינו. אנחנו כבני ברוך לא מצליחים להתחבר לקראת הכנס הזה, להיות אור לגויים, מה אנחנו יכולים לעשות?

אנחנו צריכים לתת דוגמה. הדוגמה פשוטה, ככל שאנחנו קשורים זה אל זה אנחנו מראים את הקשר בינינו לכולם ורוצים בזה לעורר אותם. וכשהם יראו שאנחנו קשורים, בהתאם לזה הם יתקרבו.

שאלה: מהניסיון המעשי שלנו עבור הרצון לקבל הרצון להשפיע חשוב כמו עפר. אם עבור הרצון לקבל של אומות העולם הדוגמה שלנו להשפעה תהיה חשובה, הם יוכלו לקחת דוגמה?

מתוך הייאוש מהמאמצים שלהם ומתוך כך שיראו שאין מה לעשות – הם ניסו הכול ולא רואים במה עוד אפשר להצליח והדרך לפניהם מראה להם איך אנחנו מתדרדרים לתהום.

שאלה: כתוב: "שהמה עדיין אינם מסוגלים לתפקיד הזה, הנה לעם סגולה אני צריך. ואם אתם מסכימים לזה, דהיינו להיות הסגולה מכל העמים, הרינו מצוה אתכם, אשר "ואתם תהיו לי "ממלכת כהנים", שהוא בחינת אהבת זולתו". האם היום אנחנו עם סגולה בהתנהגות שלנו?

ודאי שלא. מה זה נקרא "עם סגולה". עם סגולה זאת קבוצה שהיא רוצה להידמות למערכת האדם הראשון המתוקנת.

תלמיד: מה ההתייחסות שלך למה שקורה במדינה, אדם עובר במעבר חצייה דוקרים אותו, במרכולים גונבים אותנו, הרשויות מערימות עלינו, בכל מקום רואים איך מחפשים לגנוב ולרמות. אני אישית לא רואה שאנחנו מתקדמים, אלא אנחנו הולכים ממש הפוך.

זה נכון, אבל מבחינת גילוי האמת אנחנו מתקדמים.

תלמיד: תוכל להסביר איך אנחנו מתקדמים?

בזה שיותר ויותר רע מתגלה בקשר בינינו בניגוד למטרה שאותה אנחנו צריכים להשיג ואז אנחנו נמצאים במצב שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו, לאן פנינו.

תלמיד: איך אפשר לשנות את זה, הרי אף אחד לא מעוניין להמשיך כך.

אבל אתם לא רוצים לשמוע את העצות שיכולות להביא אותנו לתיקון, אתם לא רוצים לפעול.

תלמיד: זה לא ברור, יושבים פה פיזית כארבע מאות ועוד אלפים ברחבי העולם, שבאו למטרה אחת, הרי לא באנו רק כדי לקרוא ולשמוע אותך עונה על שאלות.

אנחנו לומדים איך אנחנו להגיע לתיקון, והאנושות תגיע לתיקון רק בתנאי שהיא תתחבר כאיש אחד בלב אחד.

תלמיד: מה עוד חסר לנו להגיע לזה?

קשר פנימי בין כולם.

תלמיד: תוכל להגדיר מה זה קשר פנימי בין כולם?

קשר פנימי בין כולם משמעותו שכל אחד רוצה לעזור לשני להגיע לתיקון השלם.

תלמיד: לא ברור, במה זה מתחיל, מביטול ואחר כך עזרה הדדית?

כן, זה מתחיל מביטול, כמו שרב"ש כותב במאמרים שלו על הקבוצה.

תלמיד: ואז יש סיכוי שהכול יתהפך?

לא שיש סיכוי, אלא בטוח שאז נצליח. אבל נצליח אך ורק אם נקיים את חוקי הטבע.

תלמיד: ומה זה באמת חוקי הטבע?

חוקי הטבע זה חיבור למעלה מכל דחייה.

תלמיד: אתה מדבר על לעלות למעלה מהדעת?

כן.

תלמיד: וכל עוד אנחנו לא נהיה מעל הדעת, אנחנו מתקדמים?

אנחנו מתקדמים, אבל מתקדמים דרך הרע.

תלמיד: לצערי.

לצערך, אבל בכל זאת לומדים משהו. היום האנושות הרבה יותר חכמה ומנוסה בכל אופני החיבור והקלקול לעומת מה שהייתה לפני מאה שנה.

שאלה: מקובלים שנשאלו בעבר אם ירצו לחיות בדור האחרון, תשובתם היתה שלילית. מה הסיבה?

כן, אני מכיר, מפני שעל המעמד, ההתנגשות, ההתמודדות בין כוחות הרע וכוחות הטוב, יש סיפורים על מלחמות, על סוף התיקון בין בני האור ובני חושך, וזה נורא, נורא. אבל זה יקרה בתנאי שאנחנו לא נעשה בעצמנו כלום. תיאורטית זה נשמע כך כדי להסביר לנו על המערכת. אבל כשאנחנו מדברים על התיקונים, הם בכל זאת גם בימין וגם בשמאל, ולכן יש לי תקווה גדולה שאנחנו נעלה לתיקונים האלה ושהבורא מפרגן לנו וכל המערכת עליונה היא בנויה כך. אז בואו ואנחנו נממש את זה.

תלמיד: נעשה ונצליח.

אני מודה לך על זה שאתה גם לא מתייאש, ובכל זאת מגיע לשיעורים ומשתתף.

תלמיד: אני מתייאש, חוזר, נשבר, חוזר. ואני מבין שזה מה שהבורא עושה.

אלה התיקונים, שאתה מתייאש ובכל זאת חוזר.

תלמיד: אתה אומר לי שאשתי מלאך. אתה כל הזמן אומר, "אשתך מלאך, מה אתה רוצה".

כן. היא עוזרת לך להמית את האגו שלך, אז היא באמת מלאך החיים.

תלמיד: ואתה יודע כמה זה קשה?

גם זה תיקון. גם זה תיקון.

שאלה: כתוב, "ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי". מהי אותה הברית?

ברית, שאנחנו צריכים להגיע לחיבור בינינו ועם הבורא ולהביא לזה את כל העולם.

שאלה: יש הבדל בין בריתות מסוימות?

ודאי, ברמות. בכל רמה ורמה של קיום הברית, קיום החיבור, החוקים הם שונים.

שאלה: מהם החוקים לקיים את הברית הזו? איך שומרים אותה בינינו?

בהדדיות. "איש את רעהו יעזורו", מתחילים מזה, ולאה.

תלמיד: מדוע הבורא צריך בכלל את הדבר הזה שנקרא "ישראל", לשם מה צריך אותו במציאות? מדוע הוא לא מחליט שהתיקון אמור להגיע ופשוט מבצע אותו?

לפני זה צריך לשאול, לשם מה הוא ברא את העולם? אז התשובה פשוטה והיא שאתה לא יכול להבין את זה, והחכמים אומרים לך שזה כדי להנות לנבראים או לעצמו. אנחנו לא יודעים, אלה דברים שהם למעלה מההבנה שלנו, אנחנו לא מסוגלים לעכל את מחשבת הבריאה. אפילו עכשיו, כשאנחנו כבר כל כך מכירים את מערכות השמיים, אנחנו לא יודעים שום דבר. אלה מערכות של דומם, של החומר הדומם שמתקשר בכל מיני צורות, לפי הקשר השיתופי, לפי פלוס ומינוס שיש בכל חלק וחלק ובזה זה נגמר. יותר מזה אנחנו לא יודעים.

שאלה: אז אין תירוץ בשביל מה צריך את ישראל במערכת הזאת?

אין. כך עלה ברצונו, רצה לברוא, ועשה. מה יש לו מזה? לא יודע. לשחק עם הנבראים, זה מה שכתוב, "לוויתן זה יצרתי לשחק בו", שיש לו לוויתן והוא משחק עימו כמו ילד עם איזה צעצוע במים באמבטיה. לא יודע, אנחנו לא יודעים. אנחנו כל כך קטנטנים, כל כך מוגבלים שאנחנו לא מסוגלים להבין יותר ממה שנגלה לפנינו במטרת הבריאה, מחשבת הבריאה. איך אנחנו יכולים לגלות את זה? תגיד לי.

שאלה: אם אנחנו בעצמנו לא מבינים בשביל מה צריך את הדבר הזה שנקרא "עם ישראל" איך העולם בכלל יקבל את הגוף הזה? אנחנו עצמו לא מבינים בשביל מה אנחנו קיימים אז בטח שהאחרים ירצו להשמיד אותנו, להעלים אותנו. מי צריך אותנו?

לא. אחנו מבינים בשביל מה אנחנו קיימים, כדי להתחבר ולתת לכל העולם את דוגמת החיבור, כי בזה אנחנו מצליחים שלא להיכנס למלחמות, ולהביא את כל החברה האנושית לעתיד הנאור. זה ברור. ברור לכולם שאם אנחנו נהיה מחוברים עם הכוחות הטובים בינינו, אז אנחנו נשרוד, אנחנו נגיע לחיים טובים. ולנו יש תוכנית איך להגיע לזה ואנחנו רוצים להגיש את התוכנית הזאת לכל העולם, לכל האנושות.

שאלה: האם בנקודת זמן מסוימת האנושות תגיע להבנה שדווקא את "ישראל האלה" הם צריכים?

כן.

שאלה: האם ההסכמה לערבות היא שיוצרת את המסך בקבוצות?

אנחנו מקיימים את היעוד שלנו, וודאי שזה נעשה אך ורק על ידי ערבות.

שאלה: האם האדם שלומד קבלה מגלה את הרע שלו רק בעשירייה או גם כלפי העולם?

בעיקר כלפי עשירייה כי כלפי העולם זה קשה.

שאלה: ואם אדם מגלה את הרע שלו כלפי חוץ, בכל מיני התפרצויות של האגו מול אנשים זרים.

אז הוא כמו כולם.

שאלה: ואין מה לעשות עם זה?

אין מה לעשות. כי רק עד שיאיר עליו המאור המחזיר למוטב, אז הוא יחזור למוטב.

שאלה: הגענו לכאן מכל הארץ, הרבה מאד חברים, האוירה מאד חמימה וכולנו עם אותה מטרה. מתי ישאלו אותנו אם אנחנו מסכימים לערבות, "להיות עם סגולה"?

אתה חושב שזה יהיה כמו ששאלו אותך בבחירות כשהלכת והצבעת? יום יום, בכל רגע ורגע שמזדמן שואלים אותך "האם אתה מוכן לחיבור? האם אתה מוכן לערבות? לתחזק ולהחזיק את החברים יחד דרכך"? וכן הלאה. יום יום שואלים אותך. ואז בסופו של דבר, אתה עונה יותר או פחות, והכול נרשם, כמו שאנחנו לומדים, שהכול, "וכל מעשיך בספר נרשמין". ואז רואים אם אתה רוצה או לא. והעיקר זה רק כלפי קיום הערבות. זאת אומרת, הקמת מערכת הדדית מחוברת שאתה כבר מקיים אותה.

תלמיד: כתוב שם שנשאלו כולם יחד וכולם ענו פה אחד. כולנו יחד פה עכשיו, מה זה שהבורא שואל את כולם יחד ולא רק אותי?

כי אי אפשר לקיים את הערבות בלי שתהיה מחובר עם כולם. אתה חייב להרגיש את כולם, עד כמה אתה דוחה את כולם, או חלק מהם, ומוכן להתחבר רק עם חלק אחר. כמה אתה עולה למעלה מהאגו שלך ולא דן את כולם לפי האגו שלך, אלה לטוב ואלה לרע, בהתאם לזה מקרבים אתכם לערבות.

שאלה: בעל הסולם כותב "וגוי קדוש", שהוא השכר, בצורתו האחרונה של "ולדבקה בו ית'", למה "גוי קדוש" הוא השכר?

זו הדרגה הרוחנית. יש דרגת ממלכת כוהנים, דרגת בינה, שאין לכוהנים שום דבר לעצמם, כל הנחלה שלהם היא נחלת ה', ויש מדרגה של גוי קדוש. קודש זה כבר מנותק מהנבראים, זה כתר. לכן אנחנו צריכים להגיע לשתי המדרגות על מנת שנהיה ממלכת כוהנים וגוי קדוש.

תלמיד: האם גוי קדוש משתמש ברצונות לקבל כדי לתקן אותם?

ודאי שבלי רצון לקבל אתה לא יכול להגיע למדרגות האלה.

תלמיד: אבל הוא משתמש ברצון לקבל?

משתמש ברצון לקבל, כן. רצון לקבל לא מזדכך. הוא נמצא עד גמר התיקון וממשיך.

תלמיד: יש הרגשה שהגוי לא נמצא בארץ ישראל, הוא לא רוצה להשפיע, במה תלוי שהוא יהיה קדוש?

בכך שהוא יקבל את האור שיזכך אותו, יתקן אותו והוא יעלה ממלכות לכתר.

תלמיד: איפה הוא מקבל את האור הזה?

בסולם המדרגות. עד שמגיע לגמר התיקון.

תלמיד: בכלי הקבלה שלו או בכלי ההשפעה?

בכלי קבלה שלו שהפכו להיות לכלי השפעה.

תלמיד: במה הוא יכול לתת מאמצים כדי להחזיק בפער הזה?

בפער הזה הוא מחזיק בצמצום, מסך ואור חוזר, וכך קושר את המלכות עם הכתר.

תלמיד: האם הוא צריך להאמין מעל לדעת שהוא עושה נחת רוח?

לא. הוא מגלה את זה בפועל.

תלמיד: האם זו כבר מדרגה אחרונה?

כן.

שאלה: מה זה "נעשה ונשמע"? מה אנחנו צריכים לעשות ומה אנחנו אמורים לשמוע?

אנחנו צריכים להתחבר, לתקן את החיבור שלנו שנשבר כתוצאה מחטא עץ הדעת, ואז בחיבור שלנו, אנחנו מגלים את התוצאה, פרי עץ הדעת.

תלמידה: מהי השמיעה הזאת, מה שומעים?

שמיעה זו דרגת הבינה שמגיעה לדרגת החכמה ואז גילוי אור החכמה בתוך אור הבינה נקרא "הגילוי השלם".

תלמידה: אנחנו שומעים שם ממש את הקשר שלנו עם הבורא?

כן. שומעים, רואים, מרגישים, דבוקים, כלומר נכללים בקשר הזה. אנחנו בעצמנו הקשר הזה, אנחנו בעצמנו המערכת עצמה.

שאלה: אנחנו רואים שרוב קהל לומדי הקבלה הן תלמידות, לא זכור לי שנשים היו יושבות בעשירייה, לומדות בצוותא בספרים, זה היה יותר עיסוק של גברים. מה הבורא רוצה להראות פה?

הוא רוצה להראות שאי אפשר לתקן את העולם בלי נוקבאות, בלי נשים, בלי חסרונות של נשים. בגשמיות אנחנו רואים איזה הבדל יש, אפילו פסיכולוגי, בין גברים לנשים, וגם ברוחניות יש הבדל גדול.

תלמידה: אנחנו נדרשות לשבת וללמוד, ולעבוד בעשירייה ואני מרגישה כל הזמן שיש עוד משהו שלוחץ עלינו לבצע. מה עוד נדרש חוץ מהחיבור בעשיריות והפצה?

לא. הנשים לא צריכות עד כדי כך ללמוד כמו הגברים, רק את כללי החיבור.

תלמידה: אז למה הבורא הביא את המסה של הנשים מכל העולם לבני ברוך? מה אנחנו צריכות לעשות?

אתן צריכות לעשות תיקון.

תלמידה: איזה תיקון?

הנשים צריכות לעשות את התיקון של העולם. אתן לא מוכנות?

תלמידה: ההיפך, נראה לי שאנחנו מוכנות מאוד, זה כמו צבא ענק של נמלים שרוצה לצאת, אני מקווה שאנחנו עושות את העבודה.

אז תעשו, אנחנו מחכים לזה, אנחנו מצפים לזה, הגברים נמצאים בהמתנה.

תלמידה: אנחנו נשתדל, לי לא ברור עדיין מה צריך לעשות.

לי ברור שעם נשים נאמנות כמוך אנחנו נשיג את התיקון.

שאלה: אני רואה את העולם, את העשירייה ובתוך העשירייה את עצמי. איך לגלות בתוכי את אותו החלק האחרון שאני צריכה לתקן?

על ידי חיבור עם החברות, כשאת מבטלת את עצמך לגמרי ונופלת על הידיים שלהן, זאת אומרת מוכנה לעזור בכול עד טיפת דמך האחרונה, למה שהן צריכות.

שאלה: איך נוכל לעבוד רק לטובת הזולת, לטובת האחרים ולא לצפות לשכר כלשהו?

רק על ידי האור מלמעלה שיגיע ויתקן אותנו לפי בקשתנו. עלינו לבקש תיקונים ועל הבורא לתת את התיקונים.

שאלה: אמרת שאנחנו עוד לא באמת מצליחים, אבל אנחנו צריכים להאמין שנצליח, אז איך אנחנו יכולים להישאר עם האמונה שנצליח כל עוד לא הצלחנו?

על ידי זה שאנחנו מחוברות יחד, ונותנות אחת לשנייה ערבות. אני לא יכול להיות בטוח בתיקון שלי, אבל אם כל תשעת החברים אומרים שאנחנו נעשה את זה במקומך, אז בטוח אני לא צריך לעשות כלום, רק לדרוש, לדאוג לבטל את עצמי כלפיהם.

שאלה: שאלתי לגבי היעילות של הדוגמה האישית. בניסוי מדעי, אם יש איזושהי אקסיומה בודקים את ההנחה במעבדה ואם הניסוי נכשל, זה אומר שהאקסיומה לא נכונה. ואצלנו, במהלך השיעור שרים שלושה שירים ואני נכלל בשירים, כי אני מסתכל על זה כעל פעולה משותפת שמחברת אותנו, שנרגיש שאנחנו יחד ולא יושבים כל אחד לבד מול הטלוויזיה שלו.

אני נכלל בתוך כל שיר, ואני רואה שהדוגמה הזאת בכלל לא פועלת כלפי החברים שלי. הם יושבים בזמן השיר עם פרצופים בלי תזוזה וכך שלוש שנים הדוגמה הזאת לא עובדת. האם אני עושה משהו לא בסדר?

לא כל הדוגמאות שלך יכולות להיות מועילות ואפקטיביות. לכן אתה צריך להיות יותר גמיש, לנסות דוגמה אחרת, לשנות את עצמך קצת. לא כל הזמן להיות בדוגמה אחת וזהו.

תלמיד: למה, מה רע בזה?

אני לא יכול להסביר לך את זה עכשיו. צריך להיכנס לתוך מה שיש לך שם.

תלמיד: אני עושה בזה משהו רע?

אתה לא עושה שום דבר רע.

תלמיד: אז אני יכול להמשיך?

להמשיך לא. תתייעץ עם החברים.

שאלה: איזה תפילה אנחנו צריכים להתפלל כדי להגיע ל"לשמה" בכנס? איך אנחנו יכולים להתקדם בצורה המהירה ביותר לזה?

תחשבו על זה, תדברו על זה ותחליטו.

שאלה: שואלים אותנו כל הזמן אם אנחנו מוכנים או לא. אז מדובר על בירור של תפילה ששאלו את כל העם. האם מדובר על תפילת רבים?

מדובר על החיים שבתוך התפילה.

(סוף השיעור)