שיעור בוקר 04.01.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

אהבה - קטעים נבחרים מתוך ספר "זוהר לעם"

קריין: שיעור בנושא - אהבה, קטעים נבחרים מתוך זוהר לעם, קטע מספר 13.

"כמה מנהיג הקב"ה את כל הבריות במידת טובו, וכש"כ לאותם ההולכים בדרכיו. שאפילו בזמן שמבקש לדון העולם, הוא מסבב למי שאוהבו, שיזכה באיזה דבר מטרם שיבוא אותו הדין לעולם.

בשעה שהקב"ה אוהב את האדם, שולח לו מתנה. ומהי המתנה? עני, כדי שיזכה על ידו. וכיוון שזכה על ידו, הקב"ה ממשיך עליו חוט אחד של חסד, הנמשך מצד ימין ופורשׂ על ראשו ורושם אותו.

כדי שכאשר יבוא הדין לעולם, ייזהר בו אותו המחבל מלהזיק לו, שנושא עיניו ורואה אותה הרשימה, אז מסתלק ממנו ונזהר בו. משום זה הקדים לו הקב"ה דבר במה שיזכה לזה."

("זוהר לעם". ויירא. מאמר "ויקומו משם האנשים", סעיפים 167-166)

הבורא, בין כל הטוב שעושה לאדם, נותן לו גם הרגשת חיסרון, הרגשה רעה כביכול, כדי שהאדם יתאמץ ויעלה מעל ההרגשה הזאת ובכל זאת יידבק בבורא למעלה מזה. וכך האדם משנה את כל ההסתכלות שלו על העולם וזוכה לעולם שכולו טוב. זאת אומרת, תמיד אנחנו מקבלים מהבורא כל טוב אבל אנחנו צריכים לראות במה אני עוד יכול להיטיב להסתכלות שלי על העולם, כדי שהעולם ייראה לי כולו טוב, שזה בעצם יחס הבורא לעולם. וככל שאני שופט את העולם, רואה אותו, כך אני בעצם שופט את הבורא.

לכן אנחנו צריכים בכל מקרה שיש לנו בחיים שלנו לראות האם אנחנו יכולים להיטיב לעולם, האם אנחנו יכולים לראות את העולם כטוב כי לפי זה אנחנו שופטים את הבורא.

שאלה: כאשר הבורא מביא על האדם את הדין, האם זה בהתאמה לאותו החסד שהוא נותן?

כן, ודאי שהכול צריך להיות נסגר בין חסד ודין, כדי שאדם יוכל בכל מקום שבו הוא מסתכל על העולם, לראות בעולם רק את החסד הגדול של הבורא.

שאלה: מתי הקב"ה אוהב את האדם?

מתי שהאדם מתאמץ לראות את העולם כטוב מפני שהוא מונהג על ידי כוח עליון.

תלמיד: ובזמנים אחרים הוא לא אוהב אותו?

לא, צריכים לאהוב אותו גם בטוב וגם ברע, אבל הבורא נותן לו הכול במידה. כשהוא רוצה לזכות את האדם אז הוא נותן לאדם כל מיני מקרים כאלה שאדם חייב לתקן את היחס שלו לעולם.

תלמיד: מה זו "המתנה" הזו שנקראת "עני"?

שאפילו אין לאדם שום דבר מהעולם כטוב, הוא בכל זאת אומר שהוא לא רואה את הטוב מפני שהוא רחוק מהבורא.

תלמיד: הוא נותן לו מתנה כדי שיזהר מהמחבל?

כן. המתנות של הבורא יכולות להיות כאלה קשות שהאדם לא יכול להתגבר עליהן, ובכל זאת הוא צריך לראות בכל רגע ורגע שמקבל מהבורא מתנה.

תלמיד: אבל הוא נותן לו מתנה קשה, מצב קשה כדי שיפנה אליו בחזרה.

כן, ודאי.

תלמיד: אז למה כבר לא לתת לו את המתנה של פנייה אליו מצד החיוב, למה הקושי באמצע? למה זו מתנה, למה לא "תן כבר את הטוב"?

איך אדם יפנה לבורא אם הוא מרגיש טוב?

תלמיד: אי אפשר לפנות אליו מתוך טוב, אי אפשר להתקשר אליו מחיוב, מאהבה?

לא, דווקא כדי לעזור לאדם לפנות לבורא, האדם צריך להרגיש את עצמו שהוא נמצא בלחץ.

תלמיד: ומוכרחים מצב של לחץ?

מוכרחים, כן.

שאלה: כתוב שהוא מגן עליו שהמחבל לא יגע בו?

שהיצר הרע של האדם לא יסחב אותו לכיוון הדין, מזה הוא צריך להיזהר מפניו.

שאלה: שמענו עכשיו שאנחנו צריכים לראות שמגיע רק טוב מהבורא. אם אני רואה מעשים או אירועים שלא נראים לי טובים, האם אני צריך להצדיק את הכוונה שמאחוריהם או את המעשה עצמו?

אתה צריך להצדיק את פניית הבורא לבני אדם או לאותו בן אדם קונקרטי או אליך, שאת כל זה הוא שולח רק כדי לקדם את האדם. וכשהאדם מרגיש שיש עליו "דין" זה אך ורק כדי שיהפוך אותו ל"רחמים".

תלמיד: שמעתי בתשובה שלך את המילה "כדי", זאת אומרת יש פה מצב שאני צריך להצדיק את הכוונה בעצם.

כן ודאי.

שאלה: הדין הזה שמגיע הוא תיקון שצריך להתפלל עליו?

כן, לבקש. להתפלל.

שאלה: האם העלייה אחרי הירידה היא השכר מהבורא?

בדרך כלל כן. אבל לא לחשוב על עלייה שזו רק עלייה, כי האדם צריך גם בזמן העלייה לקבוע את היחס שלו לבורא, שלא יקבל את העלייה ואז ירגיש את עצמו חופשי מהכול. לא, דווקא בזמן העלייה הוא צריך להיזהר שהוא נמצא באותו היחס הטוב של הבורא, וגם בטוב וגם ברע הוא בעצם מתייחס לבורא בצורה שווה.

שאלה: האם הדין שמדובר עליו קורה לכל האנושות או קורה לכל אחד מאיתנו בצורה אינדיבידואלית בזמנים מסוימים?

גם בצורה אישית אינדיבידואלית וגם בצורה כללית, הדינים מגיעים בכל מיני צורות, והם כולם מכוונים כך שהאדם יוכל לעלות מעליהם. זאת אומרת, למי שמגיע דין הוא צריך להבין שזה מגיע לו כדי שהוא יתעלה עוד ועוד.

שאלה: מתי הבורא מפסיק להוכיח את האדם ואיך האדם יידע שהבורא הפסיק להוכיח אותו ולא פשוט עזב אותו, ויתר עליו?

הכול תלוי ביחס של האדם בכל רגע ורגע שהוא קיים, מה כרגע בכל רגע הבורא דורש ממנו, אם הוא נמצא עם הבורא בצורה כזאת קצרה "אני לדודי ודודי לי", זאת אומרת שיש ביניהם קשר ישיר, אז הוא כבר לא יפספס ויתקדם בכל המצבים.

שאלה: מהי מתנת העני בעשירייה?

מתנת העני בעשירייה, שהעני מרגיש שזה שהוא מקבל כל מיני ייסורים, הגבלות, זה הכול מתנה בשבילו כי על פני זה הוא יכול עוד יותר להתקרב לבורא, להצדיק אותו.

קריין: קטע מספר 14.

"הייתכן שהקב"ה עושה דין באדם בלי משפט? אלא למדנו, שכאשר הדין שורה על אדם צדיק, הוא משום אהבת הקב"ה אליו.

כאשר הקב"ה מרחם על האדם באהבה, לקרב אותו אליו, שובר הגוף בשביל להשליט את הנשמה, ואז מתקרב האדם אליו באהבה, והנשמה שולטת באדם, והגוף נחלש.

וצריך האדם לגוף חלש ולנפש חזקה, שתתגבר בגבורה. ואז הוא אוהבו של הקב"ה. הקב"ה נותן צער אל הצדיק בעוה"ז, בשביל לזַכות אותו לעוה"ב.

וכשהנשמה היא חלשה והגוף חזק, הוא שונאו של הקב"ה, שאינו חפץ בו, ואינו נותן לו צער בעוה"ז, אלא דרכיו ישרות, והוא בכל השלמות. משום, שאם עושה צדקה או מע"ט, הקב"ה משלם שכרו בעוה"ז, ולא יהיה לו חלק לעוה"ב. ומשום זה, צדיק השבור תמיד, הוא אוהבו של הקב"ה. והדברים אמורים, רק אם בדק ולא מצא בידו שום חטא שייענש על ידו."

("זוהר לעם". ויישב, מאמר "כי פועַל אדם ישלם לו", סעיפים 28-26)

שאלה: עשירייה שנמצאת בכל השיעורים ועובדת על אהבת חברים, כלומר עשירייה חזקה, האם היא יכולה להתמודד עם הדינים?

להתמודד עם הדינים זה אומר שהיא מקבלת את הדינים שמגיעים מהבורא כי "אין עוד מלבדו", ורואה איך היא יכולה בחיבור המתגבר בין החברים להעביר את הדינים האלה לרחמים, שהם יראו שהדינים האלה מגיעים אך ורק כדי שהם יתחברו ויתקדמו יותר. זה מה שהעשירייה צריכה לראות, שהבורא נותן להם הזדמנות על ידי הדינים להתחבר ולהתקדם אליו.

תלמיד: האם זה עוזר לאותה עשיריה שעובדת להתמודד טוב יותר או להתייחס נכון לכל הדינים שמגיעים או כשבא זמן המשפט?

כבר אמרתי, עשירייה חזקה זה אומר שהחברים מחוברים ומשתדלים בחיבור ביניהם להיות כוח אחד גדול וחזק, ובזה הם מבטלים את כל הדינים והופכים אותם לרחמים. בכך הם מתקשרים ביניהם יותר ועולים למעלה.

שאלה: איך אדם יכול להחיות את הרצון האבוד שלו ולהתחיל לעלות? כשהתחלתי ללמוד התרגשתי מאוד ועכשיו אני מרגיש שהרצון שלי מתייצב ויורד. איך אפשר לתקן את המצב ולהחיות את הרצון שהיה בתחילה?

בהתחלה נותנים לאדם יכולת להתגבר, להתחמם ולהיות מכוון למטרה, ואחר כך דורשים ממנו שישיג את כוח ההתקדמות הרוחנית מתוך עצמו. וכאן יש בעיה לאדם כי הוא צריך להתאמץ יותר, אבל אין לו מצב רוח, זה לא כל כך מושך אותו ואולי גם לא מענין, ואז הוא צריך לחפש סיבות, כוח, איך בכל זאת לרוץ לעבר מטרת הבריאה, שזה אומר חיבור ובתוך החיבור לחפש את הבורא ולגלות אותו.

שאלה: איזו הגנה יש מהגוף לנשמה? האם הגוף הוא מלכות דמלכות?

אנחנו לא מדברים בצורה כזאת שהגוף הוא מלכות דמלכות. בינתיים אנחנו לא יכולים לקשור את החלקים של הרצונות, את הכוונות והמחשבות שלנו לספירות. אנחנו עדיין לא נמצאים בזה, אנחנו עוד צריכים להתקדם.

שאלה: מה הם שני המצבים ההפוכים באדם הראשון, שמצב אחד הוא גוף חלש ונשמה חזקה והבורא אוהב אותו, והמצב השני הפוך מהראשון והבורא לא אוהב אותו?

רצון לקבל נקרא "גוף", והכוח הרוחני נקרא "נשמה". ככל שהנשמה חזקה יותר מהגוף, כך האדם יכול להתקדם נכון.

שאלה: כתוב שהצדיק צריך לבדוק ולגלות שהוא לא עשה חטא כלשהו, אבל הוא תמיד רואה את עצמו כחוטא.

בדיוק כך הוא צריך לפעול.

שאלה: מה ההבדל בין תפיסת המציאות לדין?

ככל שהדין גדול יותר, כך תפיסת המציאות מדויקת יותר.

שאלה: איך אנחנו הופכים את הגוף החלש שלנו לנשמה חזקה יותר?

כשאנחנו מתחברים בינינו, אז החיבור בינינו נעשה יותר ויותר חזק, וכך אנחנו עולים ועולים עד שמתחילים להרגיש את הבורא, את המציאות, את העולמות, את המדרגות. הכול תלוי במידת הקשר בינינו. על ידי עוד ועוד התקשרות אנחנו עולים במדרגות ההרגשה, במדרגות הגילוי.

שאלה: אם הבורא שולח לאדם מחלה קשה, איך להשתמש במצב הזה כדי לעשות את העבודה הכי נכון?

להידבק בבורא ככל האפשר יחד עם כל החברים בעשירייה, וכל הזמן לבקש ולהתפלל להיות דבוק לחברים. עד שאדם מתמוסס בהם וממש נבלע בתוכם כאילו הוא לא נמצא, אלא כולו נמצא בתוך הקבוצה, ועל ידי זה כל המחלות, כל הבעיות עוברות, נעלמות. בהצלחה.

שאלה: איך אפשר לשייך לגילוי המדרגה את שני המצבים האלה? כאשר הבורא אוהב וכתוצאה ממעשים טובים נותן את המצב השבור הזה, אני מבינה שמתגלה המדרגה הבאה בצורה כזאת. אבל מה זה כאשר יש חטא שצריך להיענש עליו?

אנחנו נתבלבל. כאשר האדם מקבל יחס שלילי כביכול מצד הבורא, הוא יכול לחשוב שמעלים אותו למדרגה הבאה, הוא יכול לחשוב שזה השכר שלו. לכן עלינו לקחת לתשומת לבנו שדווקא אותן התחושות הטובות שאנחנו מרגישים מגיעות ככאלה מהבורא, שבצורה כזאת רוצה לתמוך בנו, ובשום אופן לא צריך לנשק את המקל שמכה אותנו, אלא צריך להיתקן בצורה כזאת שבמקום מקל האדם ירגיש חיבוק.

תלמידה: לנשק את המקל זה הרי להצדיק את הבורא.

לא, זו לא הצדקה. לנשק את המקל זה לא להצדיק את הבורא. צריך לעשות כך שלא תרגישי את המקל אלא את יחסו הטוב.

תלמידה: אבל כשאני מצדיקה את הבורא אני הרי מקבלת.

את לא יכולה לקבל מכות ולהודות על זה. את לא יכולה, זה שקר.

שאלה: בסוף הטקסט נאמר, שהוא חשב שאין לו על מה לקבל דין, שהוא ייענש. אם אין לאדם חטאים, אז על מה הוא יכול לקבל דין, עונש?

זה לא מורכב. העניין הוא שאנחנו מלכתחילה יוצאים ממצב של דין. הרי כולנו באנו משבירת הכלי של אדם הראשון ולכן אין לנו שום דבר טוב, כולנו לחלוטין נמצאים בתוך החטא. לכן לפנינו יש רק תיקון, דרך של תיקון.

שאלה: איך אדם בודק אם יש לו חטאים או לא?

לפי הכוונות שלו. אם הוא כל הזמן רוצה לעשות רק כדי להנות את הבורא, לתת לו, להתקרב אליו, לעשות משהו שהוא טוב בעיניו, אז הוא הולך בדרך הטוב, אבל גם זה רק דרך החברים. כל הטוב שאנחנו יכולים לעשות הוא רק דרך הקשר בינינו.

שאלה: איך אנחנו יכולים לבטל את כל הדינים?

רק על ידי אהבה.

שאלה: מצד אחד ממליצים לנו להגביר את הרצונות ולהגדיל את הרצון, לעומת זאת כתוב שגוף חלש זה טוב יותר. מה נכון?

אם יש לנו רצונות טובים, אז ככל שהם יותר חזקים, מה שנקרא גוף חזק, אז זה טוב יותר. אם יש לנו רצונות שהם לא כל כך טובים, כלומר דורשים כל מיני תענוגים קטנים מהחיים שלהם, אז ככל שהם חלשים יותר, זה גם טוב יותר.

שאלה: שמענו שבלתי אפשרי להודות לבורא על המכות שהוא שולח לנו, זה שקר. אז איך לראות את הייסורים שהוא שולח כמתנה?

רק דרך חברים. אדם לבד מעצמו לא יכול להודות על הרע, זה בלתי אפשרי. אבל אם על ידי הרע שהוא מרגיש הוא מתחבר לחברים ויחד איתם יכול לעלות לבורא, אז הרע שהוא קיבל הוא כבר לא רע, הוא מביא אותו לטוב.

שאלה: כיצד נשיג יחד בעשירייה מהבורא את הכוח המושך כדי לעורר ולמשוך את הנקודות שבלב של כולנו למרכז העשירייה, לחבר אותן ולחזק אותן כאחת?

רק על ידי העבודה שלכן יחד, אין לי יותר מה להוסיף. להחליט שאתן מתחברות, ואז הכול ייפתר.

שאלה: כשמגיע מצב בגשמיות, בשלב הראשון אני צריכה להגיד שהוא מהבורא, אבל אני לא יכולה להגיד שהוא טוב כי אני לא מרגישה כך. השלב השני הוא להבין שהוא רוצה שאני אתקרב לחברות, וכמובן גם לנסות לפתור זאת בגשמיות ככל שאני יכולה. ובשלב האחרון, איך אני מגיעה לשנות את המצב? האם אני צריכה לבקש ממנו, לשאול למה המצב הזה הגיע אלי, או לחשוב שהוא רוצה שאני אתחבר יותר עם העשירייה?

כל הזמן לדבר עם הבורא דרך העשירייה.

תלמידה: אני לא צריכה לספר להן את המצב, אני רק מתחברת איתן יותר.

נכון.

שאלה: לאדם יש רק את מה שהוא מקבל מהבורא. איך האדם מגלה שהבורא עכשיו פנה אליו במיוחד כדי לפעול באיזשהו אופן באהבה כלפי הסביבה שמחזיקה אותו, מרוממת את רוחו?

זה תלוי איך האדם עונה לבורא. אם הוא רוצה להתייחס אליו בצורה מיוחדת, אז כך יתייחס הבורא אליו, ומכאן כבר כל השאר.

תלמידה: אבל לפעמים האדם מתייחס באהבה ובהבנה ולפעמים בפחד.

בזה הוא מגדיר את יחס הבורא כלפיו.

שאלה: נראה לי שיש פשוט בלבול בגלל ההגדרות. האם נכון להגיד שגוף זה רצון לקבל על מנת לקבל, ונשמה זה רצון לקבל שמתוקן לעל מנת להשפיע?

כן. אבל לפעמים אנחנו אומרים כך ולפעמים כך.

שאלה: מה זה אומר שהצדיק שהוא תמיד שבור הוא נאהב על ידי הבורא?

כי הוא שבור מכך שהוא כל הזמן נמצא במאמץ איך להצדיק את הבורא ואת הבריאה ולכן הוא כל הזמן נמצא בעבודה קשה. לכן דווקא הוא אהוב על ידי הבורא.

קריין: קטע 15.

"ובעת שהאדם הגשמי מתמלא רחמים ואהבה על חברו, הוא מוריד דמעות מעיניו. זה נמשך משורש הדמעות הרוחניות האמורות. כי כל דבר רוחני הנוהג בעליונים, מכה ומוציא לו ענף בבריות הגשמיות. כי האור העליון בועט ומכה על המסך לעבור גבולו, משום שהאור העליון נמשך תמיד רק מא"ס, שלמעלה מעולם הצמצום, שאינו נבחן שם שום גבול.

ומתוך שהאור העליון חושק ומתאווה להתפשט בתחתון, כמו שלומדים, הִתאווה הקב"ה לָדוּר בתחתונים, וכן לומדים, שכינה בתחתונים צורך גבוה. ע"כ, הוא בועט ומכה על הגבול שבמסך, להימשך למטה מגבולו, והמסך מחזירו לאחוריו כאו"ח. אשר בינתיים, נפלטו דמעות לחוץ.

הרי שהדמעות האלו, באו מתוך הרחמים והאהבה אל התחתון. ולכן גם בענף הגשמי נפלטו תמיד דמעות, בעת שמעיו הומים ומתעוררים באהבה וברחמים על חברו. אבל הדמעות הרוחניות אינן נאבדות, כמו הגשמיות."

("זוהר לעם". הקדמת ספר הזוהר. מאמר "החיזיון של רבי חייא", סעיף 56)

קריין: קטע מס' 18.

"האוהב של המלך, קורא בפתח. אמר המלך מי הוא. אמרו, פלוני אוהבך. אמר, אהובי וחביב נפשי, לא יקרא לו קול אחר, אלא אני. צעק המלך, ואמר, פלוני פלוני היכנס, חביב נפשי, אהוב שלי. התקינו ההיכלות לדבר עימו."

("זוהר לעם". בלק. מאמר "מי האנשים האלה עימָך", סעיף 290)

עלינו להבין שהבורא קורא לנו, מבקש ומזמין אותנו להתקרב אליו בכל רגע בלי הפסקה, ואנחנו צריכים רק לענות על זה ולהתקרב אליו ככל האפשר. זו צריכה להיות אצלנו מגמה קבועה, להתקרב מהחיבור בינינו לבורא.

שאלה: אם אדם מרגיש שהוא לא יכול לברוח מכל הרצונות הקטנים, איך הוא בונה כזה יחס, מבטא כזה יחס כדי שהוא יעבור דרכם מהר? כיוון שזה מאוד כואב, לא נעים, זה לוקח הרבה זמן.

רק על ידי חיבור עם החברים אתה יכול לזרז את ההתפתחות גם האישית שלך, גם של כל הקבוצה, גם של כל העולם. רק על ידי חיבור, אין לנו ברירה. אנחנו צריכים לחזור לאותו מצב כמו שהיה אדם הראשון, היינו כל הנשמות לפני השבירה. לכן אתם צריכים לראות את המצב הזה ואיך אתם נמצאים בכיוון שלו, ואז יהיה לך ברור ולא תצטרך אפילו לשאול.

תלמיד: זה אומר שאני צריך רק להתבטל, המצב המתוקן שלי הוא ביטול.

לא אמרתי לך להתבטל. אמרתי שאתה צריך להתחבר עוד ועוד עם החברים, ולהראות דוגמה לכל האחרים איך לעשות את זה כדי שכולם ישתוקקו לזה. ואתה לא מקשיב.

תלמיד: אני לא יכול לשמוע.

תכתוב עשרים פעמים, ואז נראה.

שאלה: כשכתוב פה שהבורא אוהב את הנברא. את מה הוא בדיוק אוהב, האם את הרצון לקבל, את הרצון לקבל על מנת להשפיע?

הבורא אוהב את הרצון לקבל שמבין עד כמה הוא הרוס ולא מסוגל לכלום, ומבקש רחמים וכוחות תיקון, ומוכן להתקשר למעלה מהרצון האגואיסטי שלו רק כדי להגיע להשפעת נחת רוח לבורא.

שאלה: האם אני יכולה להתחבר עם העשירייה ברמת המחשבה? והאם זה נבדל מחיבור פיזי?

רצוי להיות קשורים גם פיזית, אבל אם אין אפשרות, אז לפחות בדרך ווירטואלית. יש אנשים שחיים רחוק מאחרים ואין להם שום אפשרות להיות בקשר פיזי, אז פעם בחצי שנה, שנה, הם יכולים לבקר זה את זה. אבל בכל זאת להשתדל להיות בקשר. בזמננו לקראת התיקון הכללי קיבלנו הזדמנות להיות מקושרים דרך הקול, לראות את הפנים של החבר, ופעם בחצי שנה, שנה, לבקר, להיות באיזה כנס משותף. כך אנחנו צריכים לעשות.

שאלה: הקטע הקצר הזה הוא מאוד מעורר מבפנים. מיהו ה"פלוני" שבכזאת אהבה הבורא מתייחס אליו?

"האוהב של המלך, קורא בפתח. אמר המלך מי הוא. אמרו, פלוני אוהבך. אמר, אהובי וחביב נפשי, לא יקרא לו קול אחר, אלא אני. צעק המלך, ואמר, פלוני פלוני היכנס, חביב נפשי, אהוב שלי. התקינו ההיכלות לדבר עימו."

הבורא, לפני האדם שמשתוקק אליו, בונה כל מיני אמצעים כדי להיות בקשר עימו ולבנות עימו כלי משותף. הבורא יוכל להתגלות בתוך הכלי הזה והאדם אז ירגיש שהוא נמצא בחיבוק, בחיבור עם הבורא.

שאלה: את האופציה להנות את הבורא אנחנו מקבלים בצורה אוטומטית כמתנה עבור מידת היגיעה שלנו בחיבור?

כן, זה מתגלה בתוך המבנה של הנשמה.

שאלה: איך בצורה נכונה לתמוך בחברה שהחליטה לעזוב את הקבוצה?

למשוך אותה ככל האפשר, כמובן לא בכוח, לא בחוצפה, אבל בכל זאת למשוך.

שאלה: מה היה הטריגר לשבירה?

רצון הבורא לגלות רצון לקבל על מנת לקבל. הבורא שבר את הכלים, הוא הכין את הכול לתיקון. השבירה היא הכרחית לתיקון, כי בלי שבירה אנחנו לא היינו מרגישים מי אנחנו ומי הבורא ומה צריכים לעשות.

שאלה: כדי לקבל את המכה כמתנה צריך להתחבר עם העשירייה, זה מובן. אז יש כאן כמו סדרה של צעדים. מה בדיוק החיבור, כלומר שפתאום מקבלים רצון חזק להתפלל עבור החברות?

גם זה. כאשר אנחנו בונים רצון משותף שבו כולנו יחד רוצים להתכלל, בזה אנחנו מכינים את עצמנו לגילוי הבורא.

שאלה: האם אפשר להגיד שזה אומר לבקש להיכנס בהיכל המלך?

זה אומר להתקרב לבורא, כן. במידה שבה אנחנו מתקרבים בינינו אנחנו מתקרבים לבורא.

שאלה: האם הבורא מרגיש את הסבל הגופני שלנו?

ודאי שמרגיש את הכול אבל זה לא שייך, יש לו מטרה להביא אותנו לגמר התיקון שזה מצב הכי טוב, אז הוא סובל יחד איתנו בכל המצבים שאנחנו עוברים, וסובל פי כמה וכמה מכל אחד מאיתנו.

תלמיד: אם אני מרגישה סבל, אני יכולה לחשוב שגם הוא סובל איתי? בצורה הכי פשוטה?

כן. כתוב על זה.

שאלה: ענית לחבר שהבורא אוהב את הרצון לקבל הרוס. איך אדם יכול לזרז את התהליך כדי לראות את התמונה הזאת, היחס של הבורא, כיחס אוהב, רחמן?

זה הכול לפי מידת התיקון שהאדם מושך על עצמו, כשהוא רוצה לתקן את עצמו וככל האפשר להידבק עוד ועוד בכל החברים ודרכם בבורא.

שאלה: הסבל מחכה לי כל עוד אני לא מתוקן?

למה סבל? אם אתה יודע שעל ידי זה אתה מתקרב לטוב, אז אפילו אם אתה סובל בדרך אבל אתה אומר לגוף "שיסבול", אתה נמצא למעלה מהגוף.

תלמיד: איך אפשר?

תגיד לגוף, תנסה. תגיד שיסבול. אבל אתה מרגיש שעל ידי זה, הנשמה עולה למעלה.

תלמיד: אבל אני לא מרגיש שהנשמה שלי עולה למעלה. אני ממשיך לסבול.

זה הכול תלוי עד כמה אתה מסדר את עצמך, מכוון, מכייל את עצמך להרגשה. אני לא אומר שאתה צריך ליהנות מהסבל, אבל אתה צריך להבין שככל שהרצון לקבל שלך סובל, במידה הזאת אתה מתעלה.

שאלה: איך לעבוד עם חמלה, כי מקובל שכאילו זה מזיק לגוף.

לא, לא מזיק. דווקא מזה הגוף מתרפא. ככל שאתה רוצה ומבצע פעולות נגד האגו שלך, הגוף שלך מתחזק. זה כמו למשל אצל ספורטאים.

שאלה: מדוע המילה "אהבה" גורמת כל כך הרבה חוסר נוחות? יש כאלה שלא יכולים אפילו להגיד אותה או להביע אותה.

יופי. אני מאוד שמח לשמוע את זה. אין מילה יותר שנואה על האגו שלנו, מהמילה "אהבה". כי זה גם השם של הבורא. מפני שהאהבה הפוכה מכל האגו שלנו, מכל הטבע שלנו. אנחנו רוצים את האהבה אבל על מנת לקבל, ליהנות ממנה, ואחר כך לזרוק אותה.

תלמיד: האם היית ממליץ שנשתמש יותר ויותר במילה הזאת כדי שנתרגל?

לא. צריכים הכול במידה.

שאלה: מה זה אומר כדי לעשות נחת רוח לבורא?

כדי לעשות נחת רוח לבורא, זה אומר שאני לא חושב על עצמי אלא על אחרים. זה נקרא "כדי להנות את הבורא". כיוון שהבורא בפני עצמו לא קיים. אנחנו מתארים אותו ככללות כל הנשמות, שהוא מחזיק, ממלא ומנהיג, מוביל אותן לתיקון שלהן.

שאלה: לגבי החטא, זו התרכזות במצב טוב או רע כלשהו? אנחנו צריכים להתרכז במצב הסופי של הדבקות ולא בשלבי המצבים בדרך לתיקון?

כן. אנחנו צריכים לכוון את עצמנו לתיקון האחרון וכל הזמן לראות אותו לנגד עינינו. את צודקת.

שאלה: העולם מחפש אהבה. כולם רוצים אהבה אבל אף אחד לא רוצה לתת אותה. למה הבורא ברא כזה בלבול בעולם? מישהו סיפר שהוא הסתובב חמש שנים בעולם וחיפש אהבה והופתעתי. למה כל הבלבול הזה עם אהבה?

כי כולם רוצים אהבה אבל שיאהבו אותם, שהם ירגישו טוב מזה, ולא שהם מחפשים למי לתת אהבה אלא מאיפה אני אקבל אהבה. זאת כל הבעיה. תעשו ביניכם שאלון כזה, מי מחפש אהבה ומי רוצה לתת אהבה? אתם תראו שאם אתם תענו נכון, אפס אנשים ירצו לתת אהבה אלא במילה הזאת "ירצו לתת", הם מתארים לעצמם שהם בעצם מקבלים.

אני מחבק את כולכם, ומקווה מאוד שהאהבה באמת תמלא את כל המרחב בינינו ואנחנו נגיע למצב ש"על כל פשעים תכסה אהבה".

(סוף השיעור)