שיעור צהריים 01.06.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"נכנסים להיכל המלך" - קטעים נבחרים מן המקורות

לפי מה שכתוב אנחנו נמצאים בחומר הכי חשוב - "נכנסים להיכל המלך". אנחנו צריכים להרגיש איך להיכנס להיכל המלך, איך להתקדם בו, וכול זה כנראה מתקרב אלינו.

קריין: קטע מספר 6.

"מלך, שחשק לבחור לעצמו, כל אוהביו הנאמנים לו ביותר שבמדינה, ולהכניסם לעבודתו בהיכלו פנימה. מה עשה, נתן צו גלוי במדינה, שכל הרוצה כקטן כגדול, יבא אליו לעסוק בעבודות הפנימיות שבהיכלו. אבל העמיד מעבדיו שומרים רבים, על פתחו של ההיכל, ובכל הדרכים המובילים להיכלו. וציווה אותם להטעות בערמה את כל המתקרבים להיכלו, ולהדיחם מהדרך המוביל להיכל.

וכמובן, שכל בני המדינה התחילו לרוץ להיכל המלך. אמנם, נידחו בערמת השומרים החרוצים. ורבים מהם התגברו עליהם, עד שהצליחו להתקרב אל פתח ההיכל. אלא ששומרי הפתח היו חרוצים ביותר. ומי שהוא שהתקרב אל הפתח, הסיתו אותו והדיחו אותו במזימה רבה, עד ששב כלעומת שבא.

וכן חזרו ובאו ושבו, ושוב התחזקו וחזרו ובאו ושבו, וכן חזרו חלילה כמה ימים ושנים, עד שנלאו מלנסות יותר. ורק הגבורים מהם, אשר מידת סבלנותם עמדה להם, וניצחו את השומרים ההם, ופתחו הפתח, זכו תיכף לקבל פני המלך, שמינה כל אחד על משמרתו המתאימה לו."

(בעל הסולם. "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות קל"ג)

זה מה שכותב בעל הסולם בהקדמתו לתלמוד עשר הספירות.

שאלה: כל אלו שהלכו להיכל המלך היה להם רצון מאוד גדול להתקרב אליו, והם השקיעו מאמצים מאוד גדולים כדי להתגבר על השומרים. בזכות המאמצים הם נשאו תפילה לבורא כיוון שרק התפילה יכולה לעזור להם להתגבר. למה יש כאלה שמצליחים וכאלה שלא?

הבורא באמת עונה על כל תפילה של בני האדם, אבל העניין הוא שלא כולם מבקשים, לא כולם פונים, לא כולם משקיעים את היגיעה הנדרשת. לכן יוצא שרבים מתחילים ואחרי זה זונחים ועוזבים, והם לא מבינים שדווקא הסבלנות היא הכרחית. בעל הסולם כותב ששנים רבות צריך לנסות כדי להתקרב לבורא.

תלמידה: לגבי המצב ''באו ושבו''. הרי כשאנחנו עוברים מצבים, שלבים, אנחנו לא מאבדים את אותן מדרגות, אז מי הם אלה ש''באו ושבו''?

הם לא המשיכו את יגיעתם. מה שהאדם עשה, עשה, ומה שהוא זנח, זו הבעיה.

שאלה: מאמצים רגילים והתגברות רגילה אנחנו מקבלים מהקבוצה ומהמקורות. האם התגברות מעל ההתגברות גם מקבלים מהסביבה ומתפילה לבורא?

כן, מדויק מאוד.

שאלה: איך אפשר לברר איזה שומר עומד מאחורי איזו פינה כדי להתכונן?

זה לחלוטין חסר חשיבות, העיקר הוא שאתם בהכרח רוצים להשיג את הבורא.

תלמידה: עכשיו במולדובה יש כנס גדול שבו יש נציגים מ-47 מדינות שונות בנוגע לפתרון הקונפליקט באוקראינה. הייתי רוצה לבקש מכל הכלי העולמי בזמן הכנס שנבקש מהבורא לעזור להם לפתור את הקונפליקט הזה כי אנחנו יודעים ש"לב שרים ומלכים נמצא ביד ה'", והיינו רוצים שכל הבעיות האלה יפתרו.

אני מקווה שכולם שמעו את מה שביקשת.

שאלה: מה צריכה להיות מידת הסבלנות כדי לנצח את אותם השומרים?

בשביל זה ניתנים לנו החיים, ואם פעם אחת לא מספיקה אז נותנים לזה כמה פעמים, אבל בכל זאת אנחנו צריכים לנסות ולהשתמש בכל רגע בצורה האפקטיבית ביותר.

שאלה: למה צריך כוחות שבכוונה מטים מהדרך את המשתוקקים לבורא? הרי אנחנו רוצים להגיע אליו, למה זורקים אותנו?

כדי להתחזק בכוונה להשיג את הבורא.

שאלה: למה דווקא לפני החיבור עם הבורא, גילוי פניו, הוא רוצה שנהיה שפלים, חסרי כוח וחסרי נשימה?

כי כאלה אנחנו הלכה למעשה. כי במקרה כזה אנחנו באמת נבקש ממנו שיעזור לנו.

שאלה: האם להתגבר על השומרים זאת עבודה קבוצתית או פרטית?

זאת עבודה פרטית בתוך הקבוצה.

שאלה: במה מסתכמת עורמתם של השומרים?

בזה שהם לוקחים מהאדם את כוחותיו, את ביטחונו, והוא לא מאמין שהוא יכול להשיג משהו.

שאלה: במה בא לידי ביטוי יחסו הטוב של הבורא כלפינו? האם אנחנו צריכים תמיד לצפות מהבורא לתגובה?

אנחנו צריכים כל הזמן לבקש מהבורא, כל הזמן להתקרב אליו, כל הזמן להתקדם יחד, ובמקרה כזה הבורא יגיב אלינו.

תלמידה: האם רצון ללכת ליתר חיבור הוא תמיד מאוד משמח?

כן.

שאלה: אני מרגישה את ההשתוקקות של החברות בעשירייה אבל את שלי רק בזה שהן יצליחו. ברגע שאני נשארת עם עצמי פתאום אני כאילו בכלל לא קיימת, לא שזה מפחיד אותי זה אפילו משמח. האם אני צריכה לחפש מוצא מתוך זה או להיכנס למשהו יותר פעיל כדי שיופיעו בי חסרונות?

תתקדמי ותגלי את הכול בעצמך. אסור לי יותר מזה להגיד לך.

קריין: קטע מס' 7.

"כשהאדם מתגבר על הקושיים וההפרעות, אז לא בקלות יכולים לדחות אותו, אלא ביד חזקה. ואם האדם מתגבר גם על היד חזקה, ובשום אופן לא רוצה לזוז ממקום הקדושה, ורוצה דוקא להדבק בו ית' באמת, ורואה שדוחים אותו, אז האדם אומר, ש"חימה שפוכה עליו", אחרת היו נותנים לו להכנס, אלא ש"חימה שפוכה עליו" מצד ה', לכן לא נותנים לו להכנס להיכל המלך ולהדבק בו ית'.

נמצא, שמטרם שהאדם לא רוצה לזוז ממקומו, אלא הוא מתפרץ ורוצה להכנס, לא שייך לומר שמרגיש, ש"חימה שפוכה שורה עליו". אלא אחרי כל הדחיות, שדוחים אותו, והוא לא זז ממקומו, היינו שכבר נגלה עליו את היד חזקה וחימה שפוכה, אז יקויים "אמלוך עליכם". כי רק ע"י התפרצות והתאמצות גדולה, מתגלה אליו את המלכות שמים, וזוכה להכנס פנימה בהיכל המלך."

(בעל הסולם. "שמעתי". ע'. "ביד חזקה ובחימה שפוכה")

שאלה: הרושם הוא שהאדם יודע בדיוק מה נדרש ממנו. האם זה ככה?

מה לא מובן לך?

תלמיד: יש כל מיני כיוונים להתגברות.

לא, לא יכולים להיות הרבה כיוונים. הכיוון הוא תמיד אחד, מהקשר עם החברים לקשר עם הבורא.

שאלה: האם הבורא בונה את עצמו בזה שהוא מפסל אותנו, ואם כן אז איך אני יכול להגיע למודעות, להכרה בזה?

על ידי זה שהבורא נותן לנו הפרעות הוא רוצה לעזור לנו להתחבר, הוא רוצה שאנחנו נבנה את עצמנו בצורה עצמאית ונבין מה עלינו לעשות.

שאלה: איך להפוך הפרעה לזרז בעבודה הרוחנית בעשירייה?

אתם צריכים לעבוד יחד כולכם על אותן ההפרעות שכולם מרגישים. ואם אתם מרגישים כמה הפרעות, אז על כל אחת ואחת.

שאלה: האם הנסיונות להיכנס להיכל המלך זה הנסיונות להתחבר ולהשפיע על החברות?

כן, בעיקר כך.

תלמידה: המצב שהוא דיבר על חימה שפוכה עליו, האם זה המצב שלאדם יש את הרצון הכי חזק ועקשן להתחבר עם החברות, אבל הוא חווה את הדחייה הכי גדולה, את חוסר היכולת? כאילו מצד אחד הרצון הכי חזק, מצד אחר חוסר אונים שהוא לא מסוגל בעצמו לעשות את זה.

יכול להיות גם מצב כזה.

תלמידה: אם משתמשים בסבלנות כמו שצריך, לא סתם לחכות, אז הסבלנות יכולה לעזור לנו לביטול, לעבודה מעל הדעת?

כן.

שאלה: אם אנחנו יכולים לעמוד בכל ההפרעות והקשיים ולהיכנס לתוך היכל המלך, אז זהו גמר התיקון?

אם אנחנו מתגברים על כל ההפרעות שמגיעות מהבורא ואין לבורא יותר הפרעות לשים לפנינו, אז נקרא "גמר התיקון".

שאלה: איך לדעת שאנחנו הגענו להיכל המלך, האם זה בצורה אישית או קבוצתית?

יכול להיות גם אישית וגם קבוצתית, אבל העיקר שאנחנו כולנו נעזור זה לזה להתגבר על כל ההפרעות.

שאלה: באיזה כוח אנחנו משתמשים כשאנחנו פורצים דרך השומרים?

כשאנחנו פורצים דרך השומרים אנחנו משתמשים בכוח הקשר בינינו, בתפילה לבורא.

תלמידה: כלומר השומרים זה הכוח ההפוך מהקשר בינינו? דווקא אותם אנחנו מרגישים כשהקשר שלנו נמצא בסכנה, נפרם, או נקרע. האם אלה השומרים, ואנחנו דווקא להיפך, הולכים לחיבור.

כן.

שאלה: האם ניתן להבין או להפוך את הדחייה ואת המצב של "באו ושבו" לבורא - מהבורא, כשהוא רוצה שהאדם יראה את ההבדל, ימצא את הדרך הנכונה, יתפלל עבור אלו שעדיין לא מרגישים?

כן, נכון.

שאלה: איזה אמצעי נוסף יש מלבד תפילה כדי לעזור לחברים להתגבר על השומרים?

דוגמה, לתת דוגמה.

תלמידה: דוגמה איך אני מתגברת?

כן.

שאלה: בכל הקטעים האלה שאנחנו קוראים אז האדם מתואר כגיבור, בעל כוחות, בעל סבלנות, הוא מתפרץ, השומרים לא יכולים לדחות אותו, הוא ממש גיבור על, סופרמן. וכשאני מסתכל על עצמי אני רואה שמיום ליום אני יותר ויותר עלה נידף. אז מי זה הגיבור, איפה הוא?

נמצא בך, רק אתה לא רוצה לעורר אותו, להוציא אותו, לעבוד עימו. תחשוב על זה.

שאלה: מתגלה אליו מלכות שמיים. מה זה שליטת המלכות העליונה?

שליטת מלכות שמים זוהי תכונת ההשפעה שקיימת במלכות דכתר ושאותה אנחנו צריכים להשיג.

תלמידה: איך להגיע לרצון החזק ביותר כדי שתתגלה אותה השליטה?

זה יגיע עם הזמן.

שאלה: בעל הסולם כותב "כי רק ע"י התפרצות והתאמצות גדולה, מתגלה אליו את המלכות שמים, וזוכה להכנס פנימה בהיכל המלך". מהי "התפרצות" שעליה בעל הסולם כותב?

התפרצות, שהאדם מתפרץ ולא מסכים עם שום דבר אלא רק להיכנס פנימה להיכל המלך. זאת אומרת להגיע לתכונות הבורא.

שאלה: האם השומרים בקבוצה, הם אלו שבודקים עד כמה חזקה האהבה שלנו לחברים?

כן.

שאלה: אותו גיבור פנימי כמו שדיברת עם החבר, הוא קיים רק בחבר או שהוא קיים גם בחברים שלי?

בכל אחד מאיתנו, רק אם נוכל למצוא ולגלות אותו.

שאלה: כל ערב לקראת סוף היום, החבר מחפש את הדרך אל לב החברים, איך להתחבר עימם, אבל לא מוצא. אבל שיעור הבוקר נותן כוחות חדשים, הזדמנויות חדשות, לבטל את עצמך ובבוקר כבר יש עבודה. האם ניתן לקרוא לזה התקדמות?

כן, כמובן שאפשר. בכלל יש לכם קבוצה טובה ואתם מתקדמים יפה.

שאלה: כתוב "אני אמלוך עליכם", האם אנחנו צריכים להרגיש את שליטת הבורא עלינו?

אנחנו צריכים מאוד לרצות את זה.

תלמידה: וההתכללות הזאת של הבורא בנו, כשאין אותה, אז מה נכלל בנו?

זה לא חשוב שאתם לא מרגישים אותו, הוא תמיד ממלא את הכול, את כל הבריאה, הוא נמצא בכל אחד מכם. אבל אתם לא מרגישים את זה, כיוון שעדיין אין לכם שום כוונה בצורה פרטית.

שאלה: מהי המטרה של הבורא שהוא הרי את הכעס ואת העוצמה שיש לו על הנברא, אם הוא יצר אותו כצלמו כדמותו, למה הוא רוצה להכניע את הנברא בצורה כזאת?

כדי שהנברא ירצה לקבל את הטבע של הבורא. הבורא מכניע את הנברא כדי שהנברא ירצה לקבל את הטבע של הבורא.

שאלה: מה בעצם השינוי האיכותי שצריך לקרות באדם מכל דחייה לדחייה?

שהאדם עוד יותר ועוד יותר, רוצה להתקרב לבורא.

תלמידה: בתכונות שלו, ביחס שלו?

כן.

שאלה: ואיך לעזור לחברות בעשירייה שאני רואה שהן בייאוש, בכבדות, איך להזכיר להן שזה מטרתי?

תתחברו ביניכם ומתוך החיבור שלכם תפנו לבורא, תבקשו, תצעקו, תתקרבו אליו.

שאלה: האם יהיה נכון להגיד עד שהבורא לא ירחם עלינו, זה ימשיך כך?

לא, זה לא נכון.

תלמידה: "כשהחמה שפוכה עלינו" בעשירייה, האם זה בעצם הבורא שמבקש מאיתנו להגביר במאמצים שלנו להתחבר בצורה יותר פנימית?

כן.

שאלה: מהי העבודה של הגוף כלפי הרוחניות? האם הגוף נחשב לגיבור?

לא, לגוף אין שום עבודה. העבודה כולה שייכת לא לגופו של אדם, אלא לפנימיות שלו, לרצון שלו.

שאלה: אנחנו חיברנו תפילה בעשירייה שלנו וכללנו דרישות, בקשות של אחת החברות וזה גרם לכל מיני בירורים. האם ניתן להגיד שלא הצלחנו בתפילה?

כן, תבדקו שוב.

תלמידה: בסיטואציה הזאת שהתחלנו לברר ממש בכינו בדמעות. מה זה המצב הזה?

מצב טוב מאוד, תתנקו על ידי הדמעות האלה.

תלמידה: יש מצב שהוא הולך וחוזר אם האדם מקבל את השומרים והשוטרים, כל מיני דחיות בדרך שלו. וזה גורם לכך שהוא יוצא מהדרך אולי לאיזו תקופת זמן, אבל אחר כך הדחייה פוחתת בפנים, הוא נרגע והוא חוזר לדרך בחזרה.

יוצא כך שהאדם הוא לא פורץ אותם השומרים והשוטרים, הוא לא פרץ אותם או שאותו הזמן שהיה בחוץ, בכל זאת מועיל לו?

בכל זאת הוא מתקדם. זה שהוא לא עזב, אבל המשיך בכל זאת, זה בשבילו נחשב כעבודה רוחנית.

שאלה: כלומר אם האדם יוצא, אז העבודה של הקבוצה היא על מנת שנוכל להתפלל עבור אותו אדם בפנים, או לנסות להשפיע עליו גם איכשהו בהידברות, בשיח? איך לפעול ברגעים כאלה?

למשוך אותו צריך תמיד לא רק ברגעים כאלה. אנחנו תמיד צריכים לדאוג לזה שנמשוך את כל החברים שלנו בקבוצה. עד שכולנו יחד, נתחבר לנקודה מרכזית.

שאלה: כתוב בקטע שהבורא שופך את חמתו בידו החזקה עד הסוף. האם הדבר החשוב ביותר הוא שנגיע כגיבורים למרות חמתו?

לא מדובר עליך.

תלמידה: האם מדובר על כולנו?

לא, זה עוד לפנינו. הבורא דוחה "בחימה שפוכה" את אלו שבאמת רוצים להתקרב אליו ולפרוץ להיכלו. אותם הבורא דוחה בכוח מוגבר ולא אתכם. למה לדחות אתכם? אתם בעצמכם לא ממש מתקרבים ולכן הדיבור איתכם רך יותר, בינתיים.

תלמידה: האם יש לאדם משהו שעבורו הבורא יכול לכבד אותו? הרי הוא יצר אותנו.

הבורא מכבד את האדם על כך שהוא רוצה להשיג קשר עמו ויהי מה.

"בזמן שהאדם יודע שהוא מלוכלך, אזי אין לו העזה וחוצפה להכנס בהיכל המלך. ולכן קשה לאדם, בזמן שהוא רואה וזוכר את מעשיו הרעים, שהם נגד רצונו של המלך, לעסוק אז בתורה ומצות. ומכל שכן, שיבקש מהמלך, שהוא רוצה להתדבק ולהאחד בו.

לכן צריך כפרה. היינו, שלא יראה את מצבו הדל, איך שהוא בתכלית השופלות, ולא יזכור את מצבו, בכדי שיהא לו מקום לקבל שמחה, היינו ע"י שיוכל לעסוק בתורה ועבודה. ואז, כשיהיה לו שמחה, אזי יהיה לו מקום לבקש שיתחבר עם המלך." 

(בעל הסולם. "שמעתי". רל"ג. "ענין מחילה סליחה וכפרה")

שאלה: מה זה הגיבור הזה שגם מרגיש את מעשיו נגד המלך וגם מגייס כוחות להתפרץ להיכל המלך?

רצון גדול, רצון חזק שהוא גידל.

שאלה: בקטע כתוב שכביכול משכיחים מהאדם את מצבו שהוא רע כדי לאפשר לו להיות בשמחה ואז הוא יוכל לבקש. אם כך מה התפקיד של המצב שהוא היה בו קודם, שהוא לא ראוי, אם כביכול מוחקים לו אותו?

זו עביות לדרגה הבאה.

תלמיד: האם זו רק ההכנה?

כן.

תלמיד: כשאדם רואה שהשכיחו ממנו את המצב הקודם כדי לאפשר לו לבקש, מה סדר הפעולות, מה התגובה שלו לפני שהוא מבקש?

כל הפעולות האלה מתחברות יחד למדרגה חדשה.

שאלה: זה מאוד מעניין, הרי אנחנו מבקשות מהבורא לנקות אותנו, לתקן אותנו כיוון שאנחנו מרגישות את עצמנו כלא ראויות. האם השמחה והתיקון הן כבר המדרגה הבאה?

כן.

תלמידה: כלומר צריך להגיע לזה.

עוד תגיעו.

שאלה: מה פירוש "שמינה כל אחד על משמרתו המתאימה לו"?

שהבורא בסופו של דבר מביא את האדם לאותו מקום, לאותה ספירה פרטית בנשמה הכללית שהוא צריך לתפוס ולעבוד לפי התכונות האלה. זה שורש הנשמה שלו.

תלמידה: מה ההבדל בין העבודה מחוץ להיכל לבין העבודה בתוך ההיכל?

מחוץ להיכל זו לא עבודה רוחנית, אלו לא תיקונים אמיתיים. בתוך ההיכל זו עבודה רוחנית ואלו תיקונים אמיתיים.

שאלה: כתוב שהוא לא רואה ולא זוכר את מצבו. מה זה אומר שהוא לא רואה את מצבו, מה בדיוק התיקון אם זהו המצב?

זאת בעיה, הוא צריך להתחבר עם כל החברים שלו ובצורה כזאת יגלה את מצבו האמיתי.

שאלה: מהי כפרה?

כפרה היא תשלום.

שאלה: מה זה אומר שהשוטרים והשומרים דוחים אותו?

זה אומר שהשומרים לא נותנים לו להיכנס להיכל המלך וכך הוא מרגיש שדוחים אותו. ואת כל זה הבורא עושה כדי האדם יפתח בו רצון יותר חזק ומכוון.

שאלה: האם מתואר כאן הרגע שהאדם מרגיש בעצמו שהוא עושה משהו ויש כאן נקודת החלטה משל עצמו, או שהוא בכל זאת מרגיש שהבורא שולט עליו?

אצל כל אחד זה אחרת, לפי דרגתו ולפי מצבו.

שאלה: אנחנו יודעים שהאדם תלוי לחלוטין בקבוצה שלו ולפי הקטע הוא לגמרי לבדו במאבק שלו כלפי הבורא. היכן כאן שש מאות אלף האוהבים הנאמנים שעומדים לצידו?

תלוי איך האדם עובד איתם, האם הוא מנסה להתקרב לחברים?

תלמידה: כלומר הוא יכול להשתדל ולהתאמץ, אבל התוצאה הסופית לא תלויה בו?

למה? הכול תלוי באדם.

שאלה: איך זוכים לכפרה, איך מקבלים כפרה?

על ידי תפילה. מתפללים, מבקשים ומבצעים פעולות חיבור, ושוב מתפללים מתוך החיבור עד שמקבלים כפרה, עד שהבורא מסכים לקבל את התפילה שלנו.

תלמיד: הוא כותב "לכן צריך כפרה. היינו, שלא יראה את מצבו הדל, איך שהוא בתכלית השופלות, ולא יזכור את מצבו, בכדי שיהא לו מקום לקבל שמחה", וכולי, "ואז, כשיהיה לו שמחה, אזי יהיה לו מקום לבקש שיתחבר עם המלך." למה אי אפשר מתוך מקום שפל, מלוכלך לפנות לבורא? למה צריך ממקום של שמחה לפנות אליו?

כי אין לך התקרבות לבורא, אם אתה לא בשמחה.

תלמיד: אבל ברגע שהוא במצב השפל ביותר זו לא הנקודה שבה הוא לא יכול להיות בשמחה?

לא, זה לא אומר שאם אתה נמצא במצב שפל, אתה לא שמח.

תלמיד: אז צריך להיות במצב השפל ושמח במצב השפל, לשמוח ברשעים?

כן.

שאלה: אנחנו לומדים שהתכונות שמקבלות את התיקונים, הופכות למשהו הפוך, אז אותם השומרים יכולים להיות כמגנים?

כן.

תלמידה: ואיך לעשות את ההיפוך הזה?

תמשיכי לעבוד ותראי.

תלמידה: ועכשיו דברת על כך שהתיקון הרוחני, האמתי קורה רק בתוך היכל המלך, מה זה בדיוק אומר?

בקשר עם הבורא.

תלמידה: בזה שאנחנו מתקרבות לבורא, התשלום כל הזמן גובר?

כן.

שאלה: לפי המשל עם אותו הגיבור, אני רואה בתוכי את מי שמתעורר לקראת הייסורים הגוברים, בתוך משפחתו, מדינתו, העולם. אבל כל פעם כשאני מתחיל את הדרך, אני לא מגיע אל סופה, כל פעם השוטרים מסיטים מהדרך, האם נכון שהאדם לא יכול להגיע עד הסוף אף פעם?

למה?

תלמיד: כיוון שהוא בורח מהייסורים.

אפילו שבורח, בכל זאת הוא ילמד לכבד את הייסורים, לא שהוא נדבק בהם, אבל הוא מבין את גם הנחיצות שלהם.

תלמיד: מתי הוא צריך לקום כגיבור באמת ולא לברוח מהייסורים? הרי צריך לקרות השינוי הזה כדי שהוא יוכל להגיע לסוף הדרך?

זה יבוא, העיקר סבלנות.

שאלה: כל עוד אני בדרך, אני יודעת שיש שני מצבים, אחד שהבורא דוחה וההפך, שהוא נותן לך התפעלות, התקרבות, מראה את גדלותו, גדלות המטרה והחברים. במה תלויות אותן שתי תקופות?

לא ניתן להסביר את זה עכשיו, בעיקר כמובן באדם. עד כמה הוא בצורה רצינית עובד על עצמו.

שאלה: מה זה אומר בעבודה לבקש על הקשר עם המלך בעשירייה?

לבקש קשר עם הבורא. אנחנו כולנו בעשירייה מתחברים בינינו ופונים לבורא לבקש קשר עמו.

שאלה: לפעמים אני לא יכול לקום לשיעור הבוקר, איך אוכל להיכנס להיכל המלך אם אני כל כך חסר כוחות, אבוד?

תצטרך לתת גם על זה תפילה. תפילה מתקנת את הכול, אבל תתייחס לתפילה בצורה רצינית, אל תזלזל בזה.

שאלה: כדי לצאת מהמצב האומלל ולהרגיש את השמחה, האם אני חייבת להביא ולהעביר את כל העשירייה שלי, דרך המצב הזה אל השמחה, חיזוק הקשר כדי שהם יעמדו לידי?

כן על כל שאלותיך.

שאלה: האם כולנו מתוך הכרת הרע, צריכים להאמין שאנחנו ראויים כולנו להיכנס להיכל המלך? האם זה תנאי הכרחי להאמין שאתה ראוי?

אנחנו עוד נלמד על זה, זה לא פשוט. לא.

שאלה: בקשר לאותם השוטרים והשומרים, כשאת נתקלת בזה האם ניתן להגיד שעכשיו כל ההתגברויות שלנו הם עבודה עם השוטרים בעצם?

כן.

תלמידה: אז כשאנחנו נתקלים בזה, אני בעצמי לא יכולה להתגבר על זה, מה שעוזר לי הם החברים הגדולים שלי שאליהם אני פונה, זו התפילה שלהם. אם כך, האם עלי להמשיך באותו כיוון או שעלי להפעיל את העשירייה שתעזור לי להתגבר?

כן להפעיל את כל העשירייה.

שאלה: האם התיקונים שאנחנו משיגים, נאבדים?

לא. שום דבר לא נעלם, לא נאבד, הכול הבורא שומר עבור כל אחד, לא חשוב באיזה מצב גבוה או נמוך היה האדם. כל הדברים, כל המצבים האלה, כולם נשמרים. זה כמו במחשב.

שאלה: האם ניתן לתאר שאנחנו יושבים עם הקבוצה שלנו, בפני אותם השוטרים והשומרים ומנסים להגיע איתם להסכמה כלשהי והעיקר הוא חוץ מצא, אולי אפשר לשחד אותם, אולי אפשר לחכות שהם יירדמו, העיקר להיות שם, להמתין?

את אומרת כך, האם אפשרי שנשב ונראה מי יישב שם יותר זמן, אנחנו או השומרים? מי יתגבר על מי כביכול? לא כך אנחנו צריכים לפעול, אנחנו צריכים להתחבר בינינו ואז השומרים יקיימו, יעשו את העבודה שלנו. לא לשכוח את זה.

(סוף השיעור)