שיעור בוקר 19.12.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 482, מאמר "אהבת ה' ואהבת הבריות"

אהבת ה' ואהבת הבריות

"ואהבת לרעך כמוך. רבי עקיבא אומר: זה כלל גדול בתורה. (ב"ר כ"ד)

כלל ופרט

המאמר הנ"ל הגם שהוא אחד המאמרים המפורסמים והמצוטטים ביותר בימינו. עכ"ז הוא בלתי מבואר לכולם על כל רוחבו והקיפו. כי מילת "כלל" יורה לנו סיכום פרטים שמתיחסים ל"כלל" הנשוא, אשר כל פרט ופרט נושא חלק בתוכו, באופן, שבצירוף כל הפרטים יחד ימצא אותו "הכלל".

ואם אנו אומרים "כלל גדול בתורה", הרי הבנתו: אשר כל המקראות ותרי"ב המצוות, המה הם סיכום הפרטים המתיחסים לפסוק של: "ואהבת לרעך כמוך". ולכאורה קשה, איך יכול פסוק זה להיות "כלל" לכל מצוות התורה? לכל היותר הוא יכול להיות "כלל" לחלק התורה והמשפטים הנוגעים בין אדם לחבירו. אולם לחלק הארי שבתורה העוסק בעניני עבדות בין אדם למקום, איך אפשר להכלילם במסגרת הכתוב של "ואהבת לרעך כמוך"?"

דעלך סני לחברך לא תעביד

"ואם בדוחק אפשר ליישב את המאמר הנ"ל, הרי בא מאמרו של הלל הזקן באותו נוכרי שבא לפניו ובקש ממנו שיגיירו כפי שמובא בגמרא: "... גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. וכו'. אמר לו: דעלך סני לחברך לא תעביד [מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך]. זו היא כל התורה כולה, ואידך, פירושא הוא זיל גמור".

הרי אנו רואים להדיא שהוא אמר לו שכל התורה כולה היא הפירוש של הפסוק "ואהבת לרעך כמוך".

ועתה לפי דברי הלל, רבן של כל התנאים, ושהלכה כמותו, נהיר לנו בודאות גמור, אשר עיקר הרצון שבתורתינו הקדושה היא להביא אותנו לגובה רום המעלה, שנוכל לקיים הכתוב הזה של "ואהבת לרעך כמוך", כי בפירוש הוא אומר: "ואידך פירושא הוא זיל גמור", דהיינו, מפרשים לנו איך לבוא לכלל הזה.

והנה לפלא הוא, איך קביעה זו תצדק ברוב פרשיות התורה העוסקים בדינים שבין אדם למקום, ואשר כל בר בי רב יודע בעליל, שהמה העיקרים שבתורה, ולא הפירושים לבירור הכתוב של "ואהבת לרעך כמוך"."

ואהבת לרעך כמוך

עוד יש לנו להתבונן ולהבין כוונת הכתוב גופו באמרו: "ואהבת לרעך כמוך", שפירושו לפי הפשט, הוא לאהוב את חברך באותו שיעור שאתה אוהב את עצמך. ואנו רואים שאין הציבור יכול לעמוד בו כלל. ואילו היה כתוב "ואהבת לרעך כמו שהוא אוהב אותך", גם זה לא היו רבים שיוכלו לקיים אותו באופן מושלם, אבל עכ"פ זה מקובל על הדעת.

אבל לאהוב את חברו כמו שהוא אוהב את עצמו, אין זה לכאורה בגדר האפשרות. ואפילו אם לא היה בעולם אלא איש אחד זולתו, היה זה גם מן הנמנע, ובפרט שהעולם מלא אנשים, ואם יאהב את כולם כמותו, לא ישאר לו זמן בעד עצמו. כי ודאי הוא שצרכיו שלו הוא ימלא מבלי להחסיר, ובחשק רב ימלאם, באהבתו את עצמו.

לא כן לענין צורכי הכלל. שאין לו סיבה חזקה שתעורר רצונו לפעול עבורם - ואפילו אם היה לו רצון - האם יוכל לקיים את המקרא כפשוטו - האם כוחו יעמוד לו? ואם כן איך תחייבנו התורה דבר שאינו יכול לעמוד ולקיים כלל?

ואין לעלות על הדעת כלל, אשר הכתוב הזה נאמר בדרך הגזמה ח"ו, כי מוזהרים ועומדים אנחנו על "לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו". ולזה הסכימו כל המפרשים לפרש המקרא כפשוטו. ויותר מזה אמרו, שחייב למלא צרכי חבירו, ואפילו במקום שהוא עצמו נמצא חסר בו, גם אז הוא מצווה ועומד ליתן צרכי חבירו. ולהשאיר את עצמו בחיסרון. כמו שפירשו התוספות קידושין כ. ד"ה כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו, ומפרשים שם התוספות בשם הירושלמי וז"ל: "דפעמים אין לו אלא כר אחת אם שוכב עליו בעצמו אינו מקיים כי טוב לו עמך, ואם אינו שוכב עליו וגם אינו מוסרו לעבדו, זו מדת סדום, נמצא שע"כ צריך למסור לעבדו, והיינו אדון לעצמו"."

אנחנו מצד הטבע מחויבים בסופו של דבר להגיע למצב שבו נמצאים באהבה לכולם. תתארו לעצמכם שהיום נניח, במשך היום, או שאתם מגיעים לכזה מצב, ואם לא אז אתם נעלמים מהעולם. לא רק בעולם הרוחני אתם לא קיימים אלא גם בעולם הזה, פשוט גם מהעולם הזה לוקחים מכם רגש, חיבור לאחרים, את החיבור האגואיסטי גם לוקחים. מה לעשות? איך אנחנו יכולים להצדיק את התנאי הזה לאהוב את כולם כמו את עצמנו, לממש אותו ולעשותו ממש בפועל? זה משהו נורא מה שדורשים מאתנו.

אנחנו רואים איך העולם מדרדר, הוא הולך ונכנס למצבים שבהם הוא יגלה שאם הוא לא רוצה למות אז הוא חייב להגיע לאהבה. אין באמצע שום דבר, אין כאן פוליטיקה, אין כאן ידיים בכפפות, איזה חיבוקים שקריים, אלא חייבים להגיע לגילוי הלב ולחיבור בין כולם, לזה אנחנו מתקרבים. רוצים או לא, לא שואלים אותנו, המנוע שנמצא בתוך הטבע מקדם את האנושות לזה.

אנחנו צריכים להבין שלפנינו אין אחד משניים אלא רק אחד, או להגיע לקיום של ואהבת לרעך כמוך בעזרה שלנו, בהשתתפות שלנו, בדרך יפה, קלה, נעימה, או שאנחנו נגיע לזה בצורה נוראית. ואז לא אנחנו משנים את האגו שלנו, אלא באים כוחות חיצוניים, אכזריים של הטבע והם שוברים אותנו, ואז בכל זאת אנחנו מגיעים ל"ואהבת לרעך כמוך".

אנחנו נמצאים בדיוק בתפר, בגבול בין זה שהיה עולם, התקדם, לזה שעכשיו הוא צריך להיכנס לקיום של התנאי הזה ואהבת לרעך כמוך. זה משהו נורא, אבל יש לנו שיטה שאיתה אנחנו יכולים לקדם את עצמנו ולהיכנס לקיום התנאי הזה בצורה חלקה ויפה.

שאלה: מה זה אומר מידת סדום, למה זה מתייחס?

מידת סדום זה אומר שאני לא שייך לך ואתה לא שייך לי, כל אחד נמצא בתוך הדירה שלו, "ביתי הוא מבצרי", בצורה כזאת. זה אסור, וזה עוד יותר גרוע מהאגו הרגיל שלנו. כי באגו שלנו אנחנו מתחברים, אנחנו איכשהו נמצאים בקשר זה עם זה, מה שאין כן במידת סדום אין לנו קשר אחד עם האחר, ולכן המידה הזאת, היחס הזה הוא מביא אותנו למיתה.

לכן סדום, שהייתה עיר קטנה בים המלח, נחרבה. היא נחרבה בגלל שבמידת סדום, שאני לא שייך אליך ואתה לא שייך לי, אנחנו לא יכולים להגיע לתיקון. כל היתר, אפילו שהם אגואיסטיים, הם כן יכולים להיות בקשרים ביניהם, לא טובים, לא חשוב, אבל הם ילמדו איך לתקן את הקשרים האלה במשך אלפי שנים ויגיעו למצב שאין ברירה חייבים לתקן. על ידי מה? כל עוד הם התקוטטו עם מקלות ואבנים, חיצים וכידונים, זה בסדר, אבל אנחנו מגיעים למצב שנצטרך ללמוד שאי אפשר להשתמש בנשק שפיתחנו, ואם כן נראה מה שיקרה. ואז נלמד מהר מאוד שאין ברירה אלא צריכים לרסן את האגו שלנו וכך מגיעים לתיקון, נמצאים בשלבים האחרונים, בדור האחרון.

שאלה: איך יודעים מה חסר לחבר?

לפי מה שנראה לי שחסר לו. אם אני מתקרב אליו, אז לפי זה אני יכול להגיד שאני אשתדל למלאות לו את החסרונות האלו. תמיד אני נמצא בשאלה אם הבנתי נכון מה חסר לו.

תלמיד: אם חבר אומר שהוא מתגעגע לקשר הפיזי איתך, לשאול אותך שאלות פנים מול פנים, לקבל ממך תשובות, איך אני יכול לעזור לחבר כזה?

אתה לא יכול, אתה צריך לשמור על החוקים שיש בינינו, על המרחקים הפיזיים שיש בינינו, שלא אנחנו קבענו אותם, אלא הבורא קבע זאת בינתיים בחברה שלנו. ואנחנו רואים שעדיין הוא מקשה עלינו בזה יותר ויותר ועוד תראו מה עוד יהיה. לכן נצטרך לעבוד למעלה מזה, להבין שדווקא המרחק הפיזי צריך לעזור למרחק הפנימי, לבטל את המרחק בין הלבבות. אין שום בעיה, ברוחניות אין מרחקים פיזיים, רק מרחק בין הרצונות.

שאלה: כתוב פה "ולזה הסכימו כל המפרשים לפרש המקרא כפשוטו. ויותר מזה אמרו, שחייב למלא צרכי חבירו," איך אני מגלה את רצונם של חבריי, כדי שאני אוכל לעשות את העבודה הזאת?

במידה שאתה מבין. תשתדל להתקרב אליהם ולפי זה תבין מה הם רוצים, במידה שצריך בינתיים.

תלמיד: מה זה אומר להתקרב לחבר?

להתקרב, זה כשאתה רוצה לשרת אותו, אתה רוצה למלא את כל הרצונות שלו ככל שאתה מסוגל להבין ולבצע אותם.

שאלה: אני שומע שוב ושוב ש"ואהבת לרעך כמוך" זה בעצם כלפי כולם, ופתאום אני נתקל בפסוק במשל הכרית שאומר שזה רק לעבד עברי, אז איפה כאן ההתאמה?

אני לא מבין מה אתה אומר, כתוב שזה לגבי כל באי עולם, לכל בני האדם. הוא מסביר לנו ש"ואהבת לרעך כמוך", בסופו של דבר צריך להתפשט לכל העולם, וזה היסוד של הארגון שלנו. לכן אנו מקבלים את כולם בצורה שווה, ומלמדים את כולם רק את חוקי האהבה, שזה הבורא.

תלמיד: במשל על הכרית, הוא אומר עבד עברי, אם כך למה רק עבד עברי?

הוא מסביר את זה אחר כך, זה רק בינתיים.

שאלה: האם אנחנו יכולים למלא את כל רצונות החבר בתפילה עליו?

תשתדלו, תשתדלו.

שאלה: בעל הסולם כותב "אבל לאהוב את חברו כמו שהוא אוהב את עצמו, אין זה לכאורה בגדר האפשרות". הוא רוצה להגיד שזה בלתי אפשרי?

כדי שתצטרך לפנות לבורא שיעזור לך, שהבורא יעזור לך להגיע לאהבת חברים.

תלמיד: כולם משתמשים ב"ואהבת לרעך כמוך", למה הכוונה? למה כל העולם משתמש במושגים האלה, וגם אנחנו?

כולם אוהבים לצבוע את עצמם בצורה יפה וטובה, אבל אף אחד לא רוצה להגיע לזה כי מדובר בשינוי הכי יסודי בתוך האדם.

תלמיד: מה ההבדל בינינו לעולם הרחב כשמדברים על "ואהבת לרעך כמוך"?

אנחנו רוצים להגיע לזה בפועל, והעולם רוצה לדבר על זה, ובינתיים לעשות כל מיני דברים מאחורי הגב. אתה לא רואה איך כל מיני שליטים מדברים, ותראה איך מדברים באו"ם.

תלמיד: במיוחד בכנסת. אבל מה זה ואהבת לרעך כמוך, מה אומר המושג הזה בחכמת הקבלה, ואיך אפשר להגיע לזה באמת?

על ידי האור העליון המחזיר למוטב.

תלמיד: הווה אומר?

אם אני ארצה ואבקש, אני אקבל עזרה מלמעלה, ממה שנקרא האור העליון, הוא ישנה אותי, ואני אשתנה ואהיה באהבה לכולם. במידה הזאת אני אהיה כמו הבורא.

תלמיד: זאת אומרת להגיע לכוח השפעה, להיות בהשפעה ,זה נקרא ואהבת לרעך כמוך?

כן.

שאלה: מה זה אומר להרגיש את צרכי הזולת, מה בדיוק אני צריך להרגיש באחרים?

אם אתה רוצה לאהוב אותו, אתה רוצה להרגיש מה חסר לו כדי למלא את החיסרון שלו. נניח כמו עם תינוק, כשאתה רוצה לדעת מה חסר לו, ואם אתה ממלא אותו, אתה עושה לו טוב. ככה אנחנו צריכים להתנהג כלפי החברים, וכלפי כל באי עולם, עד שמחברים את כולם לגוף אחד.

שאלה: לפי הטקסט מהו או מיהו עבד עברי בעבודה?

כרגע זה לא חשוב לנו.

שאלה: האם קיימת בעשירייה מידת סדום, ואם כן מה עושים עם זה?

מידת סדום קיימת בכל אחד ואחד, היא אומרת כך, אני לא נוגע בך, ואתה אל תיגע בי, תתרחק ממני, זו מידת סדום.

שאלה: למה ואהבת לרעך כמוך נראה כל כך בלתי מושג?

כי זה באמת בלתי מושג, רק על ידי הכוח העליון, רק אם הוא יעזור לנו להתעלות למעלה מהאגו שלנו, נוכל להתקרב לזה. הכול תלוי בבקשה שלנו, בתפילה שלנו.

שאלה: אפשר לחדד בבקשה מה ההבדל בין ואהבת לרעך כמוך אליו מגיעים בעלי הנקודה שבלב, לבין ואהבת לרעך כמוך אליו מגיעה כלל האנושות?

כלל האנושות מגיעה לואהבת לרעך כמוך אחרי שבעלי הנקודה שבלב מגיעים לזה, והם מגיעים לזה בתיקון שלהם. התיקון שלהם הוא לתקן את האח"פ, את כל האנושות. הם צריכים להתקשר לבורא לא עם החיסרון שלהם, אלא עם החיסרון של כל האנושות, ואז הם מעלים את התפילה של כל האנושות, ומקבלים מהבורא ומעבירים דרכם את הכוח העליון, את כוח האהבה והחיבור לכל האנושות במידה שהאנושות מתחברת אליהם, ומוכנה לקבל. בצורה כזאת אנחנו מגיעים לתיקון עם כל האנושות.

תלמיד: ואיך כלל האנושות מגיעה לואהבת לרעך כמוך , מה זה בשבילם?

הם לא כל כך מבינים את זה, ולא כל כך מרגישים בזה צורך, אבל הם רואים שאין ברירה. כשאנחנו מגיעים למשהו שנראה להם טוב, והם מרגישים שיכול להיות להם טוב, הם מוכנים להתקשר אלינו. אבל רק בתנאי שהם מתחילים להרגיש שיש בנו משהו שכדאי להם, אחרת הם מגיעים למיתה.

תלמיד: ומה הם צריכים להבין היום כדי להתקדם לואהבת לרעך כמוך?

אנחנו לא צריכים לפרסם להם ממש את ואהבת לרעך כמוך במלוא מובן המשפט, אלא לספר להם על חיבור למעלה מכל ההפרעות שעכשיו העולם מלא בהן. יש פנדמיות, יש מלא מקורות למלחמה, ברוסיה, באירופה, באמריקה, באוקראינה, במזרח הרחוק ובמזרח התיכון, בכל מקום ומקום אנחנו רואים שוב מוקדים מסוכנים שיכולים להתפוצץ.

וכאן אנחנו פשוט צריכים לעזור לעולם להבין מה נמצא לפנינו, או השמדה כמעט כוללת, שאחריה כמו שאומר בעל הסולם, יישאר רק חלק קטן מאוד. אחרי שההשמדה הזאת תעבור על כל היבשות, היא תשאיר קבוצה קטנה של אנשים שיוכלו להגיע לתיקון. מפני שהם יספגו בתוכם את כל החסרונות, את כל הצרות, ואת כל הבעיות של כל האנושות, ואפילו במספר הקטן שלהם, כי המספר הפיזי לא חשוב, אלא כמה הרצונות שבהם יהיו מסוגלים לספוג את כל הצער על מה שקורה. ואז בצורה כזאת אפילו הקבוצה הקטנה שתישאר תבצע את התיקון.

תלמיד: מצד אחד האיום מאוד ברור, והחיוב להגיע לחיבור גם ברור, רק איך מגשרים על הפער בין ההבנה שהדבר הזה הוא נגד הטבע שלנו, ולא רצוי, מה צריך להסביר פה?

על ידי גילוי הצרות.

תלמיד: וחוץ מגילוי הצרות.

לא יכול להיות שום דבר אחר מלבד גילוי הצרות אבל בצורה מספקת. ככל שהאדם מפותח הוא יכול להבין שזה מספיק, ומכאן והלאה אני מוכן לעבוד נגד הרצון לקבל שלי.

תלמיד: הוא מבין שזה מספיק, אבל הוא מבין גם שהוא לא יכול לעבוד נגד הרצון שלו.

אז יש לו למי לפנות.

תלמיד: לכלל האנושות יש למי לפנות?

כן, ודאי.

תלמיד: למי?

מי שיישאר מכלל האנושות אחרי כל הבעיות שיעברו על העולם, יפנה לאלו שמסוגלים להתחבר יחד שנקראים "ישר-אל", ודרכם הם יתחברו לכוח העליון, ויקבלו את אותו הדבר, אותו חיבור כמו כולם.

תלמיד: אני מדבר כרגע על ההסברה היום, אני רוצה להסביר את זה היום.

הסברה זה משהו אחר.

תלמיד: אני מדבר על הסברה לכלל האנושות על חיבור, שיש צרות, יש תלות וחייבים להתחבר, אין ברירה. אבל עם זאת יש גם טבע אגואיסטי וברור לנו שאנחנו לא יכולים לעשות כלום נגדו, איך מגשרים על הפער הזה?

מסבירים.

תלמיד: מה מסבירים?

שאין לנו ברירה.

תלמיד: אין ברירה זה ברור, אבל גם הטבע הוא ללא ברירה.

אז אנחנו צריכים להתחבר ומתוך החיבור שלנו לצעוק.

תלמיד: לצעוק למי?

לבורא.

תלמיד: לכלל האנושות יש בורא?

יש כוח עליון, ודאי. כוח עליון זו לא בעיה, כשיש לחץ על האנשים הם מוכנים לכל דבר. אין שום בעיה לכופף אותם להתכופף כלפי הבורא. זה הטבע של האדם, הם אגואיסטים קטנים, לעשות איתם משהו זו לא בעיה.

תלמיד: אז ההסבר שלנו כלפי האנושות חוץ מהצרות והתלות, הוא שחייבים להתחבר ושיש למי לפנות?

כן. אולי נתחבר לפני הצרות, אולי נרגיש אותם מרחוק וזה יספיק לנו.

תלמיד: ונפנה לבורא, לכוח עליון?

נידבק לאלו שנקראים "ישר-אל", נניח ל"בני ברוך", ודרכם ויחד איתם נגיע לתיקון.

תלמיד: אז הם צריכים לדעת שיש כזאת קבוצה?

אתם צריכים לפרסם. ואם לא נעשה זאת, זה יהיה בכוח מלמעלה, ואז ודאי שאנחנו נרגיש בעיה כי לא עשינו זאת מספיק.

תלמיד: מה הם צריכים לדעת, שיש קבוצה שצריכים לפנות אליה ולהידבק בה, או לבקש ישירות מהכוח העליון שיעזור לנו להגיע לחיבור?

גם זה וגם זה. זה תלוי איפה כל אחד נמצא. תמיד יש לנו ארבע דרגות, ארבע רמות של פנייה לבורא. גם האנושות פונה אליו, גם אנחנו פונים אליו, וגם כל קבוצה משתי הקבוצות האלו פונות זו אל זו.

שאלה: כתוב כאן שהאדם חייב לספק את צרכי חבריו ולהשאיר משהו לעצמו. מה להשאיר?

אתה צריך להשאיר לעצמך רק מה שאתה צריך לקיום, וכל היתר אתה חייב לחלק בין כולם.

שאלה: אנחנו לומדים שהבורא נותן בכל רגע את עצמו בצורה הפוכה. האם מספיק להחזיק את דמות העשירייה או את דמות החברים שהם אלה שמקבלים כרגע את עיצוב הכלי?

זה לא מספיק אבל גם את זה צריך.

שאלה: אם מתגלה בי חסרון של חבר, זה כבר אומר שאני צריך למלא אותו?

אם אני מרגיש שחסר משהו לחבר, אז ודאי שאני צריך להשתדל למלא את החיסרון, או לעזור לו למלא את החיסרון שלו. ודאי שכן, כי זה מרבה שלום בעולם, זה מרבה קשר בינינו, אני בזה כבר מתקן את ההתקדמות, את ההתקשרות שלי למערכת האדם הראשון.

שאלה: שאלה ביחס לישראל במובנו הפיזי. האם אפשר לומר שחיבור של עם ישראל הפיזי, זו המשימה הראשונית של כל חלקי בני ברוך, או שמא זה נוגע רק לחברים מישראל וברובד הזה כל אחד עובד ביחס לעם הגשמי שלו?

זו שאלה קצת יותר מורכבת ממה שנראה. כי בעצם אנחנו צריכים לגלות את הדברים האלה, שישראל זה נקרא ישר-אל, ואלו לא יהודים ולא כמו שהם נראים היום בעולם הזה. אלא מדובר על אנשים שיש להם נטייה חזקה לאיחוד עם הבורא לכן הם נקראים "יהודים" מהמילה "ייחוד", וכך אנחנו צריכים להיות.

לכל אחד ואחד שהוא סתם חלק מעם ישראל של היום אני לא צריך לדאוג יותר משאני דואג לכולם בעולם. אבל מבחינת ההפצה, לכל יהודי ויהודי יש יותר קשר ונטייה לבורא, לכן אנחנו קודם כל צריכים לפרסם את עצמנו ככל האפשר בישראל.

אבל אנחנו רואים שזה העם הכי קשה, וקשה לעבוד עמו, ואולי דרך אומות העולם יהיו לנו קשר ויכולת לעורר אותו יותר מזה שאנחנו נפנה אליו בצורה ישירה, מ"בני ברוך" לישראלים. אלא לפנות מ"בני ברוך" לאומות העולם ומאומות העולם לישראלים, אולי כך, בצורה כזאת נוכל לעורר אותם.

מה שלא יהיה חייבים לעבוד, אנחנו עוד נקרא את המאמר, נמשיך בו, עד שנראה איך הוא מתממש בנו.

(סוף השיעור)