שיעור צהריים 23.06.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1601

מאמר 2 "הכאת המחשבות לאדם"

הכאת המחשבות לאדם

""מחמת אותה הכאה של אור עליון, שמכה בפרגוד ההוא, הנה התנוצצו מהם אורות ועברו דרך מסך ההוא" (תע"ס דף קט"ו אות ו').

ואפשר לפרש, ענין הכאה, פירושו המחשבות שמכה לאדם שמטרידו ומיגעו, ויש לו סברא לכאן ולכאן. וכל זה הוא מסיבה שיש לו מסך.

ואם הוא מקיים את המסך ומסכים ללכת בדרך ה', שזה נבחן לבחינת מוחא, שזה נקרא בחינת בירור, שמברר שטוב לו לקבל בחינת אמונה למעלה מהדעת. שזה נבחן שגורם תוספת אור במדרגה העליונה, שהשמחה באה על ידי הבירור דוקא.

כמו שרואין בשני אנשים, שאחד אוהב להשני. ובזמן שנזדמן לאחד מהם עוד חבר, ויש לו רצון להתחבר גם עם השני, אבל זה לא לפי רצונו של הראשון. והראשון יושב ומצפה לראות את מי הוא יבחר לחבר נאמן, והוא מתחיל לברר את הראשון נגד השני.

ומתחיל למדוד את החשיבות והתועלת שמגיעה לו מבין שניהם, ומתחילות המחשבות לעוף ולרצוץ את מחשבתו, שזה נקרא שמכה בדעותיו.

ובסופו של דבר הוא מחליט על הראשון, שכדאי להתחבר עמו. ומברר רק בבחינת כח למעלה מהדעת. זאת אומרת, אף על פי שאינו מרגיש כל כך חשיבותו של העליון, אזי הבירור הוא על ידי מסך, שנקרא בחינת נסיון, שהוא בחינת הסתרה.

אבל כשמתגבר על המסך ומקיימו, היינו שאינו מבטל את המסך, מזה נגרמת שמחה למעלה, אזי העליון משפיע לו גם כן שמחה.

כלומר, בשיעור שקיבל את חשיבותו של העליון למעלה מהדעת, אותו שיעור גדלותו של העליון נמשך לו בתוך הדעת, לא פחות ולא יותר."

שאלה: מה הכוונה במסך? מה זו ההתכווננות הפנימית בתוכי שמאפשרת לי לבחור בצורה נכונה?

מסך, זאת אומרת שאני לא הולך לפי דעתי אלא הולך למעלה מדעתי. אך ורק לפי העיקרון הזה אני שופט, מודד. זה נקרא עבודה במסך.

תלמיד: האם אפשר להגיד שהמסך שמתאר כאן רב"ש, זה מה שאנחנו לומדים עליו באופן כללי בחכמת הקבלה כשבונים את הפרצוף?

שם אלה מסכים הרבה יותר גדולים ממה שאנחנו מתארים לעצמנו. כנגד האור אנחנו שמים מסך ורצון גדול מאחורי המסך שמסתתר בנו, ואנחנו דוחים מעצמנו את האור העליון שאותו אנחנו לא רוצים להרגיש, לקבל. רק אחרי שדחינו, כלומר גידרנו את עצמנו באמצעות המסך מהאור, אנחנו יכולים לקבל החלטה באיזה אופן לקבל את האור, כמה אור, בשביל מה, למען מה. זוהי העבודה עם המסך.

תלמיד: ומה שמתאר כאן רב"ש, האם אפשר לומר שזו הכניסה לעבודה הזאת?

כן, כמובן.

תלמיד: כשדיברת עכשיו על דחית האור, בכל מקרה אנחנו צריכים לבחור באמונה למעלה מהדעת.

כמובן.

תלמיד: במדרגות קטנות, גדולות, בכל מקרה אותו העיקרון נשאר כמו שהרב"ש כותב?

בכל המדרגות הרוחניות אנחנו מחויבים לעבוד באמונה למעלה מהדעת.

שאלה: אם מסך זה שאני לא הולך לפי דעתי אלא הולך למעלה מדעתי, יוצא שכל מחשבה שלי היא טעות, כל חשיבה שלי שגויה.

לא. אם יש לך מסך ואתה הולך למעלה מהמסך, אז אתה כבר לא טועה, אתה מברר איך להתייחס לעליון, איך להתקשר לעליון, איך יחד עם העליון אתה יכול עכשיו לעשות בירור ופעולה.

תלמיד: במה אני לא הולך עם דעתי?

אם אתה הולך לפי הרצון שלך, אז הרצון שלך בטוח רוצה לקבל בעל מנת לקבל. אבל אם אתה הולך לפי המסך, אז אתה דוחה את האור, מה שנקרא עושה זיווג דהכאה. בצורה כזאת כשאתה נמצא עם האור בהכאה, בדחיית האור, אתה מודד כמה אתה יכול וכמה לא יכול לקבל את האור בעל מנת להשפיע.

תלמיד: ומה זה הכאת המחשבות לאדם?

הכאת המחשבות, זה כשיש לאדם הרבה מחשבות והן כולן לקבל, ואדם דוחה אותן ומודד איך הוא יכול לעשות את זה על מנת להשפיע.

תלמיד: ומאיפה יש לאדם כוח של מסך שהוא עולה מעל לדעתו, מתנגד לה והולך עם הדעת של העליון?

הוא מקבל את זה מלמעלה.

שאלה: במאמר יש דוגמה של שני חברים שמתחברים זה עם זה. האם עבודת החיבור צריכה להיות בין שניים, ואם לא, איך מרחיבים אותה?

בין שניים או בין כל אחד למיליון, לא חשוב, אבל העבודה היא אותה עבודה כמו אחד עם האחר.

שאלה: למה המחשבות והרגשות השונים שכל הזמן מכים בנו גורמים לנו לטרדות ומייגעים אותנו?

כי המחשבות האלה באות כדי להחליש את האדם ולהתקבל באדם לפי מה שהן מציעות לו, לקבל את זה, לקבל כך וכך. אדם צריך לעשות על זה צמצום, לדחות אותן, וכך להמשיך לקיים רק על ידי הכאה.

שאלה: אילו מחשבות אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להשוואה כדי שזה יהיה לתועלת ההתקדמות הרוחנית שלנו ולא להיפך?

רק להיות קשורים בינינו, ובקשר בינינו לקבל את האור כדי יחד להעביר אותו לבורא. רק כך צריך לעשות.

שאלה: האם המחשבות בהכרח צריכות להיות בעוצמה כזאת שהן יכו, או אולי מספיק שהמחשבות יאלצו אותנו לחשוב יותר לעומק וללכת למעלה מהדעת?

כן, זה מספיק.

שאלה: איך אני מודדת? מה המדד מה אפשר ואי אפשר לקבל?

מסך.

תלמידה: האם זה מתגלה בהרגשה?

כן.

שאלה: איך אפשר להתנגד למחשבות שמכות בנו?

אנחנו קודם כל צריכים לחשוב מאין מגיעות המחשבות, כמובן שמהבורא. מה הוא רוצה מאתנו, האם שנקבל או שניתן, או מה נעשה. כל המחשבות שמתאספות בנו, אנחנו צריכים לנסות לאסוף אותן בתוכנו, ולראות בסופו של דבר מהסיכום מה נדרש מאתנו ומה אנחנו יכולים לעשות. ואז יהיו לנו פעולות נכונות, נקבל את האור העליון למען הבורא ונעביר אותו דרכנו אליו.

תלמידה: איך ללמוד לעשות את העבודה הזאת בצורה מהירה כדי שהמחשבות האלה לא יתקעו בנו?

זה תלוי עד כמה אנחנו עובדים עם המחשבות האלו.

שאלה: איך יודעים שהמסך לא מתבטל כאשר מגיעים המבחנים?

זה תלוי כמה אנחנו מחזיקים בקשר בינינו ורוצים להיות יחד ויחד להעלות את האור, רק על זה לחשוב. איך על ידי הפעולה הזאת אנחנו יכולים להתקשר לאור.

שאלה: האם האמונה למעלה מהדעת זה מצב שבו אנחנו שמים מסך על הדעת שלנו, זה מה שתמיד קורה?

כן.

שאלה: במאמר כתוב, "בשיעור שקיבל את חשיבותו של העליון למעלה מהדעת, אותו שיעור גדלותו של העליון נמשך לו בתוך הדעת". האם יש הבדל בין חשיבות לגדלות העליון?

לא.

תלמידה: אז אפשר לקבוע שהחשיבות של העליון היא בדרגת בירור, כמו בכוח שאדם מקבל, וכאשר הוא כבר מימש את פעולת ההשפעה, אז זה ממלא לו את הרצון המתוקן.

נראה לי שזה יבלבל אותך.

שאלה: כל הבירורים צריכים להיות בקשר לקשר בין הנשמות, ואנחנו כל פעם מתקשרים ברמות שונות, בעשירייה, בכלי העולמי. איזה בירורים כל אחד צריך לעשות ביחס לקשר המשותף הכללי כדי לבנות אותו כל הזמן כלפי הבורא באמונה למעלה מהדעת?

כן. מה זה הקשר הכללי? ביחס לקבוצה.

שאלה: איך בעזרת ההסתרה במסך מתבררים המחשבות והרצונות?

המחשבות והרצונות שהיו לך כשקיבלת החלטה מה לעשות עם האור שהגיע אליך, זה מתברר במסך.

שאלה: איך אנחנו יכולים לשמור על המחשבות שלנו שיהיו תמיד מתאימות למסך?

בכך שתמיד נרצה דרך המחשבות שלנו להשפיע לחברים. אין יותר מה להוסיף, רק על זה לחשוב.

שאלה: האם הבורא מעורר בנו את חשיבות הרב על ידי זה שיש מצבים שבהם אתה לא יכול להגיע לשיעור, דברים מסוג זה?

כן, אבל זה לא חשוב. העיקר שתלמדו לפי התכנית ובהדרגה תתקדמו קדימה.

תלמיד: אנחנו רוצים לעשות את זה יחד איתך.

ככה זה יעבוד, יחד איתי.

שאלה: לפי מה שהבנתי, אם אני עושה חשבון עם חבר מסוים, מה כדאי ולא כדאי, אז אני כבר יצאתי מהמסך, אני לא שמה מסך על הרצונות שלי. האם לזה מתכוון רב"ש בקטע הזה, שלא שמתי מסך?

כן.

שאלה: מה זה אומר להיות בהתאמה ביחסים עם חבר אחד וחבר אחר בעבודה?

את צריכה על ידי הקשר בינינו, שאנחנו לומדים פסוקים ומדברים איך להתחבר, לחשוב איך להתחבר עם חברות שונות, וכל הזמן להיות בפנים אליהן כדי למצוא חיבור. בזה אנחנו מעוררים את האור העליון והוא משפיע עלינו, ואנחנו מתחילים לעלות אליו עם כל החברים שלנו מכל העולם. כך אנחנו מושכים את האור והוא מאיר עלינו, ונותן לנו לאט לאט את הרגשת המציאות העליונה, מציאות האור. אני מקווה שבקרוב כבר נוכל להשיג אותו.

תלמידה: כשאתה מדבר על החברים מכל העולם, האם ההתאמה היא לאומות העולם או לחברים ב"בני ברוך"?

לכולם.

שאלה: אנחנו צריכים כל הזמן ללכת באמונה למעלה מהדעת, משמע, השפעה מעל כוח הקבלה. דרך המסך אנחנו מתחברים עם הבורא, ובאותו זמן המסך הוא גם הפרדה של האגו שלנו מהבורא. האם זה נכון שההכאה במסך עוזרת להגיע ליתר השפעה מעל הקבלה ודווקא זה מה שמחזק את המסך?

מה שאמרת עכשיו זה לגמרי נכון. אנחנו צריכים באופן זה לפעול, ובהדרגה זה יהפוך להיות ברור לנו יותר ויותר, אבל מתוך זה שנדבר על זה ונחשוב על זה.

שאלה: במאמר מתוארת העבודה עם המסך, משהו שקשור לניסיון. מהו הניסיון הזה במובן הרוחני בעשירייה, בשבילנו?

ניסיון זה קשר עם החברים, כשאת הקשר הזה אנחנו רוצים להעביר דרך הקשר בינינו, דרך המסך, ולעשות ממנו כבר כלי שלם.

שאלה: ענית לחברה, להיות עם הפנים לחברות. מה זה אומר להיות עם הפנים לחברה? איזו עבודה פנימית יש מאחורי זה?

להיות עם רצון לחבק את החברות, זה נקרא "להיות עם הפנים כלפי החברות". לעבוד בצורה הדדית.

שאלה: איך המסך קשור למוכנות של האדם להשפעה?

המסך הוא הקשר של האדם עם הבורא בשם ההשפעה. זה מה שהמסך.

שאלה: האם אפשר להבין שהשכל הרגיל של העולם הזה אף פעם לא יביא תועלת, ורק במידה שהוא מקיים מסך ורק מעל אותה רמה הוא יכול לעשות בירור נכון?

נכון.

תלמידה: אם הוא לא מסוגל להיות תמיד מעל אותה רמה, לפעמים יכול קצת, לפעמים נופל, אז מה העצה?

לא. תמיד אנחנו צריכים להתעלות למעלה ולא לתת למסך שלנו ליפול.

תלמידה: איך לעשות שכוח הצמצום הזה יהיה כל כך חזק שמחשבות לא יעברו דרך אותו כוח, לא חזקות ולא חלשות? כי יש לפעמים שיכולים לעמוד נגד חלק מהמחשבות, ויש מחשבות שהן בעוצמה מאוד חזקה.

לאט לאט, מפעם לפעם, אנחנו נקבל יותר כוחות ועם זה יותר הבנות איך עלינו לעבוד עם הרצון לקבל שלנו ועם המסך, וכך נתגבר.

שאלה: האם הבנתי נכון שבמשך השיעור אנחנו עושים מין מיקרו בחירות בצורה מודעת ולא מודעת?

כן.

תלמיד: לדוגמה, התעורר בי רצון לרשום איזו שאלה, אני עושה את זה כבר בצורה לא הכרתית, ועל ידי זה אני יכול להתרחק מהשפעה לחברים. במהותו של עניין, האם צריך לעשות חשבון על כל פעולה הכי קטנה?

לא צריך עד כדי כך. הכי חשוב שבאופן כללי תרגיש איך אתה מתייחס לכל הקבוצה, איך אתה מתייחס לשאלה, לנושא שעכשיו אתה מברר.

שאלה: האם לכל רצון קיים מסך נפרד או שיש מסך כללי לכל הרצונות?

לא. יש הרבה מסכים.

תלמיד: האם אפשר לאבד מסך אחרי שכבר רכשת?

ודאי שכן.

שאלה: גם מחשבות, גם רגשות, זה אור. מה זאת אומרת שהמסך דוחה את האור? הוא דוחה גם רגשות וגם מחשבות?

לא. המסך דוחה את הרצון לקבל שיש לו ובמקום זה פונה עם הרצון להשפיע.

שאלה: בפסקה השניה מהסוף הוא כותב כך, "אבל כשמתגבר על המסך ומקיימו, היינו שאינו מבטל את המסך, מזה נגרמת שמחה למעלה". מה זה "מתגבר על המסך", מה זה "מקיים את המסך" ומה זה "מבטל את המסך"?

אם מגיע לאדם רצון, שעל ידי הרצון הזה הוא רוצה לעשות קבלה, והוא מתגבר על זה והולך דווקא להשפיע, אז הוא לא מבטל את המסך שיש לו, אלא ההיפך, מחזק את המסך שלו. "מזה נגרמת שמחה למעלה," באור ישר, בבורא, "אזי העליון משפיע לו גם כן שמחה." ועל השמחה שהוא מקבל עכשיו מהעליון הוא צריך לעשות גם התנגדות, מסך, כדי לקבל את השמחה הזאת על מנת להשפיע לבורא, ואחר כך לעצמו.

תלמיד: האם נכון להגיד שלפעול כנגד הרצון זה לקיים את המסך?

כן.

שאלה: איזה פעולות פרקטיות מכוונות אותנו להשגת המסך המשותף?

שנהיה מחוברים יחד ונחליט שאנחנו לא רוצים לקבל שום דבר לעצמנו, אלא רק לדחות מה שמקבלים, מה שמתגלה, ועל ידי זה להתקרב לבורא.

שאלה: האם אפשר להגיד שהמסך המשותף זה מה שכבר קיים, והאדם רק נכלל בו במידת הביטול שלו בפני הקבוצה?

אפשר להגיד.

שאלה: אז למה נאמר שאנחנו בונים מסך משותף?

אנחנו בונים לאט לאט, צעד אחר צעד מסך חזק יותר ויותר.

תלמידה: איך קשורים המאמצים הכלליים למאמצים הפרטיים של האדם?

את זה תגלי מאוחר יותר.

תלמידה: כלומר, כך או אחרת אני מתכווננת רק על הכוחות שלי ולא בודקת כוחות של האחרים.

כן.

שאלה: איך לקשר בין ניסיון לתכונת ההסתרה? כתוב שהמסך הוא ניסיון, כלומר תכונת ההסתרה.

במה שאת כבר יכולה "בחושך" מה שנקרא, לשלוט בעצמך ובמסך ולא להיכנע לכל מיני אורות שמנסים להפיל אותך ולהחליש אותך. בזה מסתכמת העבודה.

שאלה: חוץ מזה שהמסך הוא אינדיבידואלי או שייך לעשירייה, האם אפשר להרגיש אותו כמסך ששייך לקבוצה או למשל לכל נשות הכלי העולמי? ואם כן, איך אנחנו מרגישים את זה, איך אנחנו שומרים על המסך הזה?

תלוי איך אתם פונים, איך אתם מתחברים.

תלמידה: איך אנחנו יכולים לשמור על המסך הזה לאורך זמן?

רק על ידי כוונה, כל הזמן להיות בכוונה לחזק את המסך.

שאלה: ב"בני ברוך" הציגו את החזון החדש של הארגון. מה התפקיד שלנו בלידה החדשה הזאת?

נבקש מאחד האחראים לספר לנו.

תלמיד: זה מהלך חדש שההנהלה מובילה, אנחנו רוצים לכתוב חזון ברוח הדור האחרון לכל עם ישראל ולעולם כולו. סביב זה לבנות קהילה של חברים ותלמידים שיצטרפו לזה, זה מהלך חדש שמתחילים אותו עכשיו גם בערב איחוד שלנו ב-30 ביוני, גם בכנס הגדול בספטמבר, פשוט תהיו צמודים אלינו לשיעורים ולכל ההודעות שאנחנו מפרסמים, זאת התמיכה הטובה ביותר.

בסדר גמור.

שאלה: איך האדם יכול להבדיל בין המסך הפרטי שלו לבין המסך של הקבוצה?

על ידי זה שהוא מברר איפה הכוח הפרטי ואיפה כוח הקבוצה.

תלמיד: וזה נעשה בפועל בעשירייה?

כן, ודאי.

שאלה: בחיבור שלנו, ה"ילד" שאנחנו מולידים זה המסך שאיתו אנחנו עובדים?

כן.

תלמידה: האם אנחנו יכולים לעבוד כמסך עם עשירייה שכבר מתוקנת עם מסך?

אפשר.

תלמידה: ומה ההבדל בין הרמות האלה, הדרגות האלה?

יש הבדל, במסך, בהשגה, בכוח.

שאלה: כתוב במאמר בעניין החיבור בין שני החברים, שבסופו של דבר הוא מחליט על הראשון, שכדאי להתחבר עימו. החיבור הזה בין שניים יותר טוב מחיבור בין שלושה אנשים?

תלוי במה מדובר.

שאלה: כאשר אנחנו מתחברות סביב מאמר ומעלות שאלה מתוך המאמר ומתחילות לעשות על זה בירור ומגיעות להרגשה משותפת וגם להסכמה, הבחנה משותפת מתוך המאמר, האם זה נחשב שבנינו מסך משותף?

לא. אם אתם פונים למעלה, לבורא, ורוצים שהוא יטפל בכם וייתן לכם מסך משותף, אז כתוצאה מזה אתם תקבלו מסך משותף. רק בתנאי הזה. צריכה להיות בקשה ברורה, מדויקת מכם לבורא.

תלמידה: אז דווקא מתוך הבירור צריך להגיע לחוסר בירור, חסר הסכמה כדי להגיע לפנייה אליו ואז לקבל ממנו מסך?

כן, אפשר כך.

שאלה: למה הרב"ש מתכוון כשהוא נותן דוגמה שאחד אוהב את האחר וכאשר פתאום הופיע לו חבר אחר, אז יש לו רצון להיות חבר של השני ובסופו של דבר הוא בוחר את הראשון. מי זה החבר הראשון ומי זה החבר השני?

מה זה משנה?

תלמיד: למה הוא מתכוון כשהוא כותב "חברים", הרי רב"ש כותב לבחור את הראשון ולא את השני. מי זה החבר הראשון ומי זה החבר השני?

תתייחסי לראשון כראשון ולשני כשני, מה ההבדל, הרי אלה רק דוגמאות.

תלמידה: אולי החבר הראשון זה הרצון להשפיע מלכתחילה, ששם אני בוחר, או שלא כדאי להסתכל על זה כך?

לא, מה שכתוב ולא יותר מזה. אל תוסיפי.

שאלה: כדי להתחבר עם כולם צריך יגיעה, גם האמונה עוזרת לנו, אבל עד כמה צריכה להיות הכוונה שלנו? כי הרי אנחנו גם חלשות.

אתם תבינו עד כמה הכוונה היא קובעת. תעשו הכנה לכוונה לפני השיעור, ואז ככל שאתם תקיימו את הכוונה בזמן השיעור, כך תרגישו איך אתם עולים, ממש עולים במדרגות הסולם.

שאלה: הבורא אחראי לפעולות גם הטובות וגם הרעות שלי, אבל אני כל הזמן מרגישה שאני אחראית לכול. למה אני לא יכולה לראות שהבורא עומד מאחורי כל הפעולות שלי?

כי באמת את לא מרגישה את זה, הבורא נסתר, לכן את חושבת כך.

שאלה: כל המחשבות מגיעות מהבורא. הן מגיעות כדי להביא את האדם לאותה תוכנית של הבריאה הראשונית, מתוך אהבת הבורא כלפינו?

כן, כמובן.

שאלה: תמיד היה נראה לי שאנחנו משיגים את המסך כאשר אנחנו כבר נמצאים במדרגות רוחניות, אבל מתוך המאמר נראה שגם בשלב ההכנה אנחנו יכולים בכל זאת להרגיש את כוח המסך שיכול להופיע בנו. כן?

כמובן שאתם יכולים.

תלמידה: ויוצא שזה המעבר מקו שמאל לימין, דווקא כאן עובד המסך?

אני לא יודע איפה זה שם, יש לך קו ימין או שמאל, אני יודע שהמעבר מאגואיזם לאלטרואיזם ובחזרה נעשה באמצעות המסך.

תלמידה: איך לעבוד נגד הרצון לא בצורה שמגדילה את הגאווה, אלא את הקשר עם העליון?

זה לפי הבקשה שלך. את פונה לעליון, לבורא ומבקשת להיות יותר קרובה אליו, וכל המחשבות והרצונות שהם יהיו כולם בהשפעה.

תלמידה: איך לעלות מעל הדעת כשמגיעה שמחה מעבודה? מה זה אמונה מעל הדעת במצב הזה?

אם שמחה כבר הגיעה בתוך הדעת מהעבודה, אז קשה להעלות אותה, אלא אם כן להתחבר עם המחשבות, הרצונות שהם למעלה מהדעת ואיתם לעבוד.

שאלה: הכתובים אומרים שהשמחה מגיעה דרך הבירור, אז למה יש חברים שהשמחה מפריעה להם?

כי הם רגילים להיות בעצבות. הם חושבים שעצבות היא יותר רצינית משמחה. אבל אנחנו המקובלים אומרים שלא חשוב לנו מאיזו סיבה יש לנו שמחה או עצבות, השמחה היא קובעת. אם שמחה מדברים רציניים, אז זה רציני. אם שמחה מדברים משניים, אז זה משני.

שאלה: איך בונים נכון את המסך?

זה שאתן מתיישבות יחד וכל אחת פותחת את הלב שלה לחברות, ואחרי פתיחת הלב, כשאתן מגיעות ללב אחד, אז אתן יכולות להעלות את הרצון הזה למעלה לבורא, ולתת לבורא את הרצון הזה שהוא ימלא אותו ויעבוד עימו כמו שהוא חושב.

תלמיה: המצב הזה שאנחנו נמצאות ברצון המשותף, זה משהו שהאדם צריך להצליח להחזיק אותו כל הזמן, כל היום?

כן, ודאי, אחרת אין לנו רוחניות. כל הרוחניות מתחילה מזה שאנחנו מתחברים ברצון אחד.

תלמידה: מה בעצם העיקרון הזה שכל הזמן האדם מקבל הפרעות ופיתויים ודברים שזורקים אותו מהמסך הזה?

זה הכול כדי לחזק את המסך, כדי לנענע את האדם שהוא יתנזר מהקליפות ויתחבר בצורה יותר רצינית לחברים.

שאלה: יש עכשיו מצב ביטחוני מורכב שרק הולך ומתגבר ומעורר הרבה רגשות שליליים אצל מיליונים בתקופה הזאת. השאלה אם זאת הזדמנות בשביל כולנו להתחבר להתאמץ להיכנס למסך משותף?

אנחנו צריכים להיות יחד כולנו ולהשתדל להתכלל זה עם זה, להיות קרובים זה אל זה, ואז על ידי חיבור והתכללות נעלה לבורא אותו הרצון המשותף שלנו שאנחנו רוצים לקיים אותו. ואז הבורא יעשה לנו את התרגיל הזה, הוא יעלה את הרצון שלנו הכי גבוה ואנחנו נוכל לבקש עליו מסך ולממש אותו רצון.

תלמיד: לנסות לחבר למסך הזה את כל המיליונים המעורבים פה באזור?

כן.

שאלה: הרגע דיברת על אותו האדם שרגיל להיות בעצב כי נראה לו שככה העבודה יותר רצינית. זה מצב שהוא מאוד מושך וקשה לצאת ממנו. איך לצאת אל תוך שמחה מתוך עצב?

תבקשי מהחברות שהן יעזרו לך. זה הכול, שום דבר אחר אי אפשר לעשות פה. את צריכה בעצמך לחפש כל מיני כאלה תרגילים שבאמצעותם תוכלי לצאת מהאגו, לתקן אותו, לסובב אותו ימינה, שמאלה וכן הלאה.

שאלה: הרגע נתת המלצה פרקטית איך לבנות מסך משותף. אמרת לשבת יחד, לפתוח את הלבבות, ואז מתוך הלב המשותף להעלות תפילה לבורא. אפשר לעשות כזה תרגיל במפגש של העשירייה?

כמובן שאפשר, אפשר לעשות את זה לפני כל שיעור בוקר.

תלמיד: מה זה אומר שפתחנו את הלב בינינו ועכשיו אנחנו מעלים את הבקשה המשותפת הזאת, מה זה אומר שקיבלנו את המסך?

אתם מרגישים שאתם קשורים ביניכם, בהגברת הקשר ביניכם אתם יכולים לשלוט על המצב הרוחני שלכם.

תלמיד: כולם צריכים להרגיש בעשירייה שקיבלנו את הכוח הכללי הזה?

בערך. מישהו כבר מרגיש יכול להיות, ואולי מישהו עדיין לא.

תלמיד: אבל צריכה להיות אינדיקציה ברורה שרכשנו עכשיו משהו.

כן.

שאלה: האם השמחה מהבירור זה גם רוחני וגם גשמי, או שרק רוחני?

שמחה רוחנית היא שמחה מהעלייה הרוחנית, התקרבות לבורא. זה נקרא "שמחה רוחנית".

שאלה: האם אני מגיעה להבנות רוחניות והשגה דרך היגיעה שלי, או שהבורא נותן לי את זה בעקבות זה שאני נותנת יגיעה?

בדרך כלל בגלל שנתת יגיעה.

שאלה: כדי שהבורא ישמע אותך או לא ישמע, האם זה תלוי בעוצמת כוח הרצון המשותף שלנו?

כן, כמובן.

שאלה: בסופו של דבר עוצמת הכוח תלויה בעד כמה אנחנו מחוברים?

כן, כמובן.

(סוף השיעור)