סדרת שיעורים בנושא: undefined
שיעור ערב (ש') 20.06.20 עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה
העבודה באמונה למעלה מהדעת - קטעים נבחרים מהמקורות
קריין: קטעים נבחרים מהמקורות בנושא "העבודה באמונה למעלה מהדעת", קטע מספר 64.
כן, אנחנו ממשיכים באותו הנושא, כי אין יותר חשוב מזה. בצורה פרקטית זה מה שאנחנו צריכים לעשות, לעלות לדרגת האמונה למעלה מהדעת. מה זאת אומרת? לא לשים לב על מה שמתרחש בכלים דקבלה שלנו האגואיסטים, הלא מתוקנים, אלא להשתדל כל הזמן להיות בדרגת האמונה, דרגת הבינה, למעלה מהכלים דקבלה שלנו שתמיד דורשים איזה מילוי, לא חשוב להם באיזה צורה, רק שיהיו מלאים במה שהם רוצים. ואנחנו רוצים לעשות עליהם פעולה אחרת, פעולת הצמצום, שאנחנו נתעלה למעלה מהם, ומהקבלה נרגיש את הצורך בהשפעה. מלקבל לעצמו, אהבה עצמית, נרגיש את הצורך באהבת הזולת. ואז בצורה כזאת לא שאני קשור לעצמי, אלא שאני צריך להיות קשור לאחרים, בצורה כזאת אם אנחנו משנים את הכיוון, זה נקרא ש"אנחנו הולכים לקראת האמונה למעלה מהדעת".
בואו נראה מה אומרים על זה המורים שלנו. בבקשה.
קריין: קטע מספר 64 מרב"ש מאמר 572 "שני יגיעות".
"בזמן שהאדם נותן את כל מרצו ויגיעתו לשם שמים, זהו כל תכליתו, שעל מטרה זה נברא העולם, כמו שאמרו חז"ל, כל העולם לא נברא אלא בשביל זה, היינו ליראת שמים. לכן כשהוא עונה להרשע, שהוא הולך למעלה מהדעת, שהוא נגד השכל, כבר אין השכל יכול להקשות שום קושיא, כי כל הקושיות הם בתוך השכל. מה שאין כן למעלה מהשכל אין מקום לשאלות. ולכן בזמן שהרשע שואל השאלות, אז אומרים לו, שעכשיו הגיע הזמן, שאני יכול לקיים את עבודתי בבחינת אמונה, היינו בזה עצמו שאתה שואל איזה קושיא, ואני משיב לך, שאני הולך בדרך האמונה, ואיני נותן לך תשובה בדרך השכל - זהו סימן שתדע שעבודתי היא בבחינת אמונה למעלה מהדעת. נמצא, שאתה גרמת לי עכשיו מצוה, בזה שרק עכשיו מתגלה לעיני כל שדרך ה' הוא רק אמונה."
(הרב"ש, מאמר 572 "שני יגיעות")
ובזה אנחנו מרגישים ומבינים עד כמה שכל השאלות של רשע, הם דווקא כדי לכוון אותנו לאמונה למעלה מהדעת. כי הרשע בעצם שואל כלפי הדעת, תעשה ככה, תעשה ככה, תעשה ככה, ואז הוא מראה לי איפה שאני צריך להיות נגד זה, ונגד זה, ונגד זה, ואז בצורה כזאת, אנחנו יודעים איך לשמור את הכיוון הנכון.
זאת אומרת האגו שלנו הוא בדיוק פועל כנגדו, כנגד הבורא. זה "עזר כנגדו" שהוא דוחף אותנו מהבורא על מנת שאנחנו נדע את הכיוון, שבאותו הכיוון אנחנו צריכים להימשך דווקא כן לבורא. ולכן אני צריך גם לשמור עליו, אני צריך להבין שזה עזר כנגדו, שזה עזר, רק שפועל בצורה הפוכה. ואם אני מחזיק אותו בצורה כזאת, והולך בדיוק בצורה ההפוכה, אז אני מגיע למטרה.
זאת אומרת בכל הרצונות, בכל המחשבות, בכל המעשים, בכל המקרים שאנחנו מרגישים שלא מסוגלים, שלא רוצים לעשות משהו בלהשפיע, אנחנו צריכים לראות שם את השאלה הזאת של הרשע, של הרצון לקבל שלנו, ולעשות בדיוק הפוך. ולהודות לו על זה שהוא מראה לנו בזה סימן הנכון. זה ממש כמו שאנחנו עושים עם וויז.
קריין: בג'יירו או בוויז.
כן, אפשר ג'יירו. בקיצור, במראה דרך, שהוא כל הזמן מראה לנו רק בצורה הפוכה, איפה שהוא מתנגד. ובדיוק אז למעלה ממנו שזה נקרא "למעלה מהדעת", אני צריך ללכת לכיוון הזה, ואז זה יהיה אמונה למעלה מהדעת. שם אחרי כמה כאלה צעדים, אני בדיוק מגלה את הבורא.
שאלה: איך היחס הנכון צריך להיות כלפי האגו הרשע, האם אני צריך לזלזל בו, אני צריך לנסות לעבוד עליו, להסכים אתו? אני לא מצליח להבין.
קודם כל אני לא צריך לעבוד בזלזול כלפי שום דבר. שום דבר. כי כל מה שבורא ברא, הוא הכול ברא לנכון ולטובה, אנחנו רק צריכים ללמוד איך אנחנו פועלים כנגד כל פרט ופרט שיש לנו בדרך. ולכן אני צריך רק לראות איפה שיש התנגדות, וכנגד התנגדות הזאת אני אשתדל לעשות ההיפך. ואני לא יכול נגיד לעשות ההיפך, אז אני צריך להתפלל. אין כאן שום בעיה.
ודאי שאני לא יכול להתנגד נגד הטבע שבורא ברא, יצר הרע, הוא חזק מאוד, זה כל העולם, כל המציאות, כולם זה יצר הרע, אז איך אני אעשה? אני אעשה רק דבר אחד, אני מתפלל, מבקש, והבורא מסדר אותו. כמו שידע לברוא אותו, ידע גם לכופף אותו, לתקן אותו, להרוס אותו, זה עניינו, אני רק רוצה לבקש, וכל הזמן לדרוש, עד שהבורא לעיני ממש שובר אותו. זה נקרא "עבודת ה'", שאני מחייב את הבורא לעבוד, והבורא עובד.
שאלה: מה זה אומר ללכת בדרך האמונה?
דרך אמונה, זה דרך השפעה שהיא הפוכה מדרך קבלה, מדרך דעת. ולכן כל מה שאני צריך לראות זה, איך אני משפיע דרך חברים לעולם, ודרך חברים לבורא. זאת העבודה שלי.
שאלה: רציתי לשאול לגבי מה שנאמר בהתחלת השיעור, שהאגו פועל בדיוק כנגד הבורא, כדי שנדע את הכיוון לבורא.
כן.
תלמיד: הרבה מהתרגילים שאנחנו עושים לאחרונה, זה בעשירייה. נניח שאני פוסל חבר אחד בתכונה אחת, לדוגמא אני אומר, הוא שקרן, ואת השני אני רואה כרמאי או כעצלן. אני צריך לכסות את הכול בכוח אחד של אהבה, או שאם נניח מתגלה לי איזה משהו, האם יש לי דרך מיוחדת לעבוד כנגד הדבר הספציפי הזה, או ש"על כל פשעים תכסה אהבה"?
בדרך כלל זה פשעים שרק האהבה יכולה לכסות אותם, לתקן אותם, ולסדר את הכיוון שלך נכון.
תלמיד: זאת אומרת, לא צריך להתייחס לזה שחבר אחד מתגלה לאגו שלי כפסול בצורה אחת, וההוא פסול בצורה אחרת?
כי יש לך הרבה נתונים בנשמה שלך מקולקלים, וצריכים לתקן אותם. לכן כל אחד נראה בכל מיני גוונים, ובכל רגע ורגע אחר בדבר מה, עד שאתה תידבק אליו כמו לתינוק שלך.
תלמיד: והפעולה שלי היא רק למלא את זה באהבה? אפשר לקרוא לזה "אהבה עיוורת", כי אני לא מסתכל על מה שהאגו שלי אומר לי?
ודאי, כי נראה לך שאתה והוא זה לא אותו דבר, וצריכים להגיע למצב שאתם לגמרי, לגמרי אחד.
תלמיד: אבל נאמר כאילו שאנחנו צריכים לשמור ולראות מה האגו בדיוק אומר לנו, ואז לפי זה לעבוד?
כן, בדיוק בצורה הפוכה.
שאלה: מה לעשות עם התסכול שמתעורר במצב הזה שאתה מבין בראש, מרגיש בלב, אבל דברים לא קורים. אתה מבקש, דורש מהבורא, ודברים כאילו לא זזים?
כנראה שאתה לא מבקש מספיק. או שאתה מבקש, ואחר כך מפסיק.
תלמיד: אתה מקבל בקשה, אתה מעלה בקשה, אתה מקבל איזה משהו מהבורא, אתה רוצה לתת את היגיעה שלך. כאילו יש איזה מקום שצריך להפסיק את הבקשה, ולתת יגיעה.
יגיעה בזה שאתה מבקש, אין לך יותר מה לעשות. כל העבודה שלנו בסופו של דבר, היא רק בקשה. אתה יכול לעשות עוד משהו, אבל זה קבוצה, לימוד בקבוצה, חיבור בקבוצה, הפצה כלפי כל מה שמחוצה לקבוצה, לכל העיגולים הכי רחוקים אפילו, וכל זה כדי לכוון את כולם לבורא.
תלמיד: אז אתה יכול אולי בבקשה לעזור לי לכוון נכון את הבקשה? כי אני כנראה לא מבקש נכון. אני באמת מרגיש שאני דורש בלב ומבקש מעשירייה ועוזרים ביחד, ויש איזה משהו בבקשה שעדיין לא יושב.
תדבר לבורא ככה, והרבה פעמים, וזה יעזור.
שאלה: כמה דרכים שונות יש לבקש?
כמה דרכים יש לבקש, באיזה אופנים אפשר לבקש? לא חשוב באיזה, העיקר שאתה מדבר מהלב לבורא, שאתה לא מסוגל, אתה לא יכול, אתה לא מבין, לא מרגיש, לא בא לך וכן ולא, שפוך הכול רק בצורה כמה שיותר עניינית כלפי המטרה. ואל תפחד לפתוח את הלב בצורה כזאת כאילו שבאמת אתה עומד מול הבורא ומדבר אליו.
תלמיד: אז בעצם יש דרך אחת, לבקש מהלב?
כן, אבל או שאתה מבקש עבור עצמך או שאתה מבקש עבור החברים או עבור כל העולם. תנסה מכל מיני כיוונים, העיקר שכל הזמן תבקש. כל הזמן תרגיש שאתה נמצא מול הבורא והוא שומע, ואז אתה ממלא את הפס שלך, הנתיב אליו או לא, או שאתה עוזב. תתאר לעצמך שהוא מקשיב, ואתה לא עונה כלום, אתה לא יוצר קשר, לא אכפת לך, אין לך, לא בא לך וכן הלאה. זה מחייב מאוד שאנחנו צריכים להיות כל הזמן מכוונים לבורא, כל הזמן, לכן כתוב "הלוואי שיתפלל כל היום".
שאלה: בניסיון לעלות לאמונה למעלה מהדעת האם אפשר להשתמש בניסיון הקודם, או שכל עלייה זה משהו חדש?
ודאי שאפשר כל פעם להשתמש בכל הניסיון שיש לנו מהמצבים הקודמים, ודאי שכן.
שאלה: הרגע ביררנו בעשירייה שהאמונה למעלה מהדעת זה תמיד נראה כמו מצב טוב, נעים, מתוק, אחרי מצב שהוא לא מתוק. אם בדעת זה הטוב אז מהי האמונה?
"דעת" זה הכרת הרע באגו שמפריע לי להגיע לבורא ואז אני צריך ללכת למעלה מזה.
שאלה: נתת עכשיו המלצה טובה לחבר, איך לעשות את זה. אמרת לו "תדבר איתו בדיוק באותו אופן". מה המקובל צריך לתאר לעצמו כשהוא פונה לבורא?
כתוב "לא יהיה לך א-ל זר"1, שהבורא לא יהיה לך זר, רחוק, הפוך או משהו. הוא צריך להיות קרוב כמו אימא ואבא. תנסה ככה להתקשר אליו, כמו אימא ואבא.
תלמיד: זאת אומרת אני צריך להרגיש, כאילו אני פונה לאבא?
שאתה כמו ילד קטן מגיע לאבא ולאימא ובוכה לפניהם שמשהו שם קרה לך עם הצעצועים בחדר שלך, אז אתה בא אליהם ובוכה. כך אתה צריך לשפוך את הלב לפניו.
תלמיד: בזמן האחרון אתה אמרת שהחברים צריכים לדבר בין השיעורים. בדיוק אנחנו בעשירייה רוצים לעשות תקנון. יש הרגשה שהחברים מפחדים ללכת עם זה, כאילו מפחדים להתחבר, מפחדים ללכת עד הסוף.
למה?
תלמיד: זה בדיוק העניין. זה מה שגרם לנו לרצות לעשות תקנון, משהו שכביכול יחייב את מי שצריך.
אני לא מבין, זה עניינכם. אני לא נכנס לדברים שתלויים בכל כך הרבה אגואיסטים, וכל כך גדולים. אתם תשברו את הראש.
שאלה: איך אני יכול להגיע לאהבה ללא תנאי?
על ידי הפנייה לבורא ללא הפסקה, ממש כמה שאפשר יותר ויותר, אני לאט לאט מגיע להבנה איך נכון לפנות כדי לקבל תשובה.
שאלה: בבקשה תסביר לי את המצב שבו אדם נמצא בעשירייה ואין לו את הריכוז המספיק, ואנחנו צריכים איזה הידוק. ויש רגעים שרב מדבר ומסביר את השיעור, מגיע לנו איזה אור ומאיר אותנו, איך להתחבר יותר למצב הזה?
היום זה יום חופש. יש בכלל אנשים שעכשיו לא עובדים בגלל הווירוס. בין השיעורים שלנו, כמה פעמים אתה פותח את הטקסטים האלה שעכשיו אנחנו לומדים, הקטעים על אמונה למעלה מהדעת קורא וקורא על מנת למצוא מה סתום שם, מה טמון שם, כמה פעמים ניסית את זה לעשות? אני שואל אותך. אתה לא צריך לענות לי, אבל תענה לעצמך עד כמה השקעת בעצמך כוחות, ולא שאתה יושב עכשיו ושואל אותי כמו בתיאטרון, אלא האם באת עם החיסרון שקראת לפני זה ורצית, האם אתה נמצא בזה? אין לכם זמן לזה? יש. אז עוד ועוד ועוד לקרוא, לקרוא, לקרוא עד שזה יתחיל לעבוד. נגד האגו שלנו אין לנו שום דבר מה לעשות אחר חוץ מזה.
שאלה: לגבי אמונה למעלה מהדעת. שני חברים קרובים שיש להם ויכוח פוטנציאלי, אבל הם רוצים להיות מחוברים, רוצים להיות בקשר למרות הוויכוח שיש ביניהם. הם לא מוחקים אותו, אבל הם רוצים להגיע לחיבור מעליו. ואז הם רואים בתוך הדעת את הגדלות של החבר מחדש והם מגלים אהבה גדולה יותר. האם זה נקרא לגלות את הבורא בינינו?
אני לא יכול להגיד לך, כשהבורא יתגלה הוא יתגלה. ודאי שיתגלה ביניכם. זה לא שייך לאף אחד אלא למהות הקשר ביניכם. הבורא זה "בוא וראה", כשאתם מגיעים לקשר למעלה מכל השנאה והדרישה ההדדית וכן הלאה, אז אתם תרגישו בו את הכוח המחבר שזה הבורא.
שאלה: אנחנו כל הזמן מתעקשים להיות בקשר עם הבורא, להתפלל אליו כל היום, אז האם המציאות שאנחנו חיים בה תעלם ואנחנו נהפוך להיות במציאות שלו?
כן, אנחנו רוצים לעבור למציאות שלו. זה נקרא "מציאות בהשפעה" או באמונה, זה מה שאנחנו רוצים לראות, את המציאות ההפוכה מהמציאות של הקבלה. כי המציאות של הקבלה מוגבלת, היא ניתנה רק כדי שאנחנו נתעלה מעליה למציאות בלתי גבולית, אינסופית.
קריין: קטע מס' 65 מתוך הרב"ש. מאמר 12, "מהי סעודת חתן".
"אם האדם מקבל בחינת אמונה למעלה מהדעת, אפילו שאין לו שום הרגשה, ואין לו שום התפעלות, מזה שקיבל על עצמו עול מלכות שמיים, מכל מקום הוא מסכים על המצב הזה, ואומר, שבטח כך הוא רצון ה', שיעבוד וישמש אותו בשפלות כזו, אם כן מה חשוב לו, איזו התפעלות הוא מרגיש מהאמונה כזו, כי על עצמו, היינו לתועלת עצמו, על זה הוא לא דואג, אלא רק מה שהוא לתועלת ה'. ואם ה' רוצה שהוא יישאר במצב הזה, הוא מקבל עליו בלי שום תנאים. וזה נקרא "כניעה ללא תנאי"."
(הרב"ש, מאמר 12 "מהי סעודת חתן" 1989)
זאת אומרת אם אדם, לא חשוב מה שקורה לו, רוצה לדאוג רק לגדלות הבורא, רק איך הבורא מרגיש אותו למעלה מכל ההפרעות שלו, למעלה מכל הבעיות שלו, זה נקרא שהוא "עובד בכניעה ללא תנאי". הוא מקבל את כל התנאים שהבורא מייצב לו והולך על פניהם בכל זאת ישירות לבורא, לא מפחד ולא מתחשב בשום הפרעה. ואם כל ההפרעות באות והם ממש כנגדו, עם הדקירות, עם המכות והכול, הוא ממשיך למען הבורא, לטובת קשר עם הבורא.
שאלה: לגבי מה שאמרת שמעל כל ההפרעות אנחנו עולים לבורא, מתפללים כל היום בכל רגע ורגע, משתדלים לעלות, השאלה שלי איך בתפילה הזאת אפשר להרגיש את היחס של הבורא אליך? אמרת שחשוב לי להרגיש איך הוא מתייחס אלי.
הבורא מתייחס אליך באהבה חלוטה ואתה צריך להשתדל להרגיש את זה ממש בפועל, בצורה כזאת שאין כלום חוץ מזה, רק אהבה חלוטה, כמו אימא שמסורה כל כך לתינוק שרק את זה היא מרגישה, חוץ מזה שום דבר. את זה אתה רוצה להרגיש, איך הבורא מתייחס כך אליך.
איך תעשה את זה? על כל הפשעים שאתה תגלה בצורה הפוכה, אתה תצטרך להשתנות כדי לאהוב אותו בכל התנאים. ואז בכלים שלך תגלה את היחס שלו, אז תבין ותראה איך שבאמת הוא מתייחס אליך. מצד הבורא יש לנו אהבה חלוטה, מצידנו אנחנו צריכים להגיע לזה בסוף הדרך של התיקון.
תלמיד: כשאני בחיבור שלנו, בתפילה, מרגיש אהבה לחברים, מתוך זה אני יכול לעבור לאהבה לבורא ולהרגשת האהבה שלו אלי?
כן. את זה עושים בתרגילים עם החברים. אתה לא יכול לאהוב את הבורא יותר משאתה אוהב את החברים ובכלל את כל האנושות. לא יכול להיות.
תלמיד: ביחס הזה שלו אלי שאני יכול לגלות, יש איזו מחשבה נוספת כלשהי? מהי ההשגה של הבורא? זה לא שסתם אני מרגיש אהבה, יש שם איזו מחשבה.
אתה מגלה הכול, כל המוח וכל הלב וכל ההיסטוריה הגיאוגרפיה, הכול, אתה מגלה את כל המציאות ביחס שלך לבורא וביחס הבורא אליך. אתם מגלים הכול, את כל העולמות, כל זה מתקבץ יחד לקבלה חלוטה, שלמה, שנקראת "עולם אין סוף".
שאלה: איך להתמודד עם כל הרצונות הגשמיים שבאים עלינו? איך להסתכל עליהם, כהפרעה או צריך להתמודד איתם איכשהו?
זה נקרא "עזר כנגדו".
תלמיד: מה היחס הנכון שלי כלפי הרצונות הגשמיים?
למעלה מהם צריכים להיות בחיבור, אהבה עם הבורא.
תלמיד: אבל צריך למלאות אותם בגשמיות או שפשוט לא להסתכל עליהם, לא להתייחס אליהם?
לא, לעלות למעלה מהם.
תלמיד: לא להתייחס אליהם, לא לגעת בהם.
לא.
תלמיד:, אנחנו אומרים תמיד שאפשר להבין מצב באמת רק אחרי שכבר עברנו אותו ואנחנו במקום אחר.
כן.
תלמיד: נאמר לדוגמה, היום בבוקר שמעתי ממך וגם הורגש, שהיה איזה מצב כבדות שבאמת היה צריך מאמץ גדול מאוד להישאר בערנות. עכשיו המצב עבר, זה נכון עכשיו לדבר על זה בעשירייה ולראות מה היה שם, מה עשינו? או שצריך לעזוב ולהמשיך לעכשיו?
אפשר, אבל בדרך כלל זה זורק אותנו אחורנית. אם אתם שולטים במצבים האלו כבר ואתם יכולים להיכנס ולצאת, אז אולי יש לזה מקום, אבל בדרך כלל לא. קדימה, העיקר קדימה, פנינו קדימה.
קריין: קטע מספר 66 מתוך הרב"ש מאמר 4 "מהו שהמחבל היה נמצא בהמבול, והוא היה ממית, בעבודה".
"כשהאדם מכניע את עצמו ועובד למעלה מהדעת, זה נקרא שפלות, היינו שמשפיל את הדעת שלו, ואומר, שדעתו אינה שוה כלום, דהיינו, שדעתו של אדם מחייבת, אם ה' נותן לו כל צרכיו, מה שהרצון לקבל מבין שמגיע לו, אז הוא יכול לאהוב את ה', מסיבת שהוא ממלא לו כל צרכיו, לכן הוא אוהב אותו. ואם לא, אין הוא יכול להשפיל עצמו, ולומר שדעתו לא שוה כלום, אלא האדם מתרחק אז מה', ואומר, שאינו כדאי לעבוד את ה', אם אין ה' ממלא את רצונו. נמצא, שזה נקרא בעל גאוה, מטעם שהוא רוצה להבין את דרכיו של הבורא, במה הוא נקרא טוב ומטיב, אם אין הגוף מקבל מה שהוא דורש. ועל בעל גאוה זו אומר הקב"ה "אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד". מה שאם כן אם הוא משפיל עצמו, ואומר, שאין בידי להבין את דרכי ה', ואומר מה שהדעת שלו מחייבת, אינו שוה כלום, אלא שהוא הולך למעלה מהדעת, זה נקרא שפלות, ועליו נאמר "רם ה' ושפל יראה". והוא זוכה שה' מקרב אותו אליו."
(הרב"ש, מאמר 4 "מהו שהמחבל היה נמצא בהמבול, והוא היה ממית, בעבודה" 1991)
שאלה: האם יש קשר בין אמונה מעל הדעת לאהבה חלוטה?
אמונה למעלה מהדעת מביאה לאהבה חלוטה. אהבה חלוטה זה יותר מאמונה למעלה מהדעת, זה מתפתח.
שאלות? אין. זה סימן שאנחנו עדין צריכים להתאמן בזה ולהתאמץ.
שאלה: לא ברור, כתוב כשאדם מכניע עת עצמו, מתי האדם מכניע את עצמו? אני כל הזמן מרגיש את עצמי בעל גאווה, גאוותן, כל הזמן הדיאלוג הזה שמתואר בקטע זה מה שקורה בי. לא ברור איך להסתדר עם האגו, איך להתגבר עליו?
האגו צריך להישבר. עוד פעם ועוד פעם אתה חושב שמגיע לי, ואני אעשה, ואני אשיג, ואני ארגיש, וזה יפתח לי. כשאתה תראה ששום דבר לא יוצא לפי הרצון שלך, בכלל כלום, שאתה תישאר בהמה כמו שאתה ואין לך שום תקווה, וגם בושה כלפי חברים אין לך, פשוט אתה בעירום וחוסר כל, אז אתה תתחיל להבין שרק ההכנעה כלפי הבורא יכולה לעזור לך.
כלפי הרצון לקבל שלך, כלפי האגו שלך אתה לא יכול לעשות כלום. האגו שלך משחק איתך כמו עם תינוק ואתה לא מבין אפילו עד כמה שהאגו שלך מנהל אותך ומסובב אותך כמו שאתה מסובב ילד קטן. ואז כשאתה תתחיל להבין את זה, תרכין את הראש ותתחיל להתייחס נכון למציאות. שהכול בא מהבורא כדי לכוון אותך להיות בכוח השפעה, בהסכמה עם הדרך. בינתיים אתה מלא גאווה ועדיין אתה עוד חושב שאתה גיבור. נחכה עד שזה יעבור.
שאלה: מה ההבדל בין מה שבן אדם אומר למה שבן אדם מרגיש?
מה שבן אדם אומר זה לא אומר שום דבר, אלא חשוב מה שהוא מרגיש. זה עניין של "פיו ולבו שווים" או לא שווים. חשוב לנו מה הוא חושב בלב ולא מה שהוא מדבר.
שאלה: איך עוזרים לחבר שהוא בעל גאווה, ולא יכול להכניע את עצמו. יש חברים שבאים לו טוב ויש חברים שלא באים לו טוב. הוא שומע את כל מה שאתה אומר . יש דרך לעזור לחבר?
רק דבר אחד, להצטייד בסבלנות רבה ואולי להרבה שנים, עד שהוא יתחיל להבין שהוא לא מרוויח כלום מהיחס שלו לחברים ולבורא ובכלל למציאות ולחיים. ואז יתחיל להישבר, יכול להיות שזה יהיה אחרי הרבה מאוד שנים אבל אין מה לעשות, אין. רק להראות לו שביניכם יש יחסים יפים טובים, שאתם קבוצה והוא קצת מחוצה לקבוצה, זהו. הבורא יסדר את זה.
שאלה: אהבה בעשירייה, זה אם כל אחד נותן במעגל, אז כולנו מקבלים? ואיך מעבירים את זה הלאה אם אפשר לדעת?
ככה אתם מעבירים. מה הבעיה?
תלמיד: למי אבל, אנחנו במעגל.
אתם במעגל, מה אתם רוצים להעביר?
תלמיד: אנחנו כולנו משפיעים אחד לשני, איך אנחנו מעבירים את זה לכלל החברה, לכלל האנושות?
על ידי הפצה. על ידי שאתם מלמדים. אתם בוחרים כמה נציגים מהעשירייה, והם מפיצים לכל מיני חוגים, כך אתם מולידים עוד ועוד חוגים.
תלמיד: אנחנו בהחלט עושים את זה, ואנחנו לא רואים שאנחנו מתקדמים הלאה לגבי כלל החברה.
אתה יודע כמה זה לוקח זמן?
תלמיד: לא.
אז אני אומר לך שזה לוקח הרבה זמן, תאמין לי. אלא ממשיכים. "לא עליך עבודה לגמור".
שאלה: בהמשך לקטע שהחבר שאל, בקשר להשפלה הזאת שבן אדם צריך להיות בה כל הזמן. איך להחזיק בזה? כי יוצא שאתה מנסה להתקרב, אך כשאתה מתרחק, האגו לא נשבר. כל פעם מתרחקים ומתקרבים, אבל אף פעם אין מצב שאתה יורד על הברכיים ומבקש. איך מגיעים לשם?
תנסה לרשום ביומן שלך בקיצור, מה קרה, ומה התוצאה מזה. מה קרה, ומה התוצאה מזה, לפי איך שאתה חושב, ואז תראה האם אתה לומד מזה, או לא. ואם אתה לא לומד מהדברים האלה שעברו עליך, תבקש מהבורא שיעזור לך ללמוד ולהיות יותר חכם.
שאלה: לאהוב את הבורא, מאיפה מגיעה אהבה?
אהבה לבורא מגיעה לאט לאט מהשקעה.
תלמיד: למה?
למה? זה ככה. זה כתוצאה מהיגיעה.
שאלה: כשעובדים מעל הדעת, עובדים מתוך השלמות של העשירייה, או דרך החברים שבעשירייה?
מה ההבדל?
תלמיד: ההבדל הוא בהרגשה.
דרך השלמות שבעשירייה. אמנם אני לא רואה הבדל.
שאלה: איך אנחנו עוזרים זה לזה להגיע להכנעה המוחלטת, אתה יכול לתת לנו עצה?
על ידי דוגמאות זה לזה. על ידי דוגמאות.
שאלה: רב"ש כותב שדעת לא שווה כלום. אמרת לחבר שצריך לקרוא קטעים האלה במשך היום כל הזמן, עד שזה לא ייכנס פנימה. איך אני קורא נכון את הקטעים האלה? אני רוצה להבין אותם? אני מתפלל? מה לעשות בדיוק?
אתה קורא, פשוט קורא. מהמצב שיש לך בלב, אתה תתחיל לראות אותם ככה, וככה, וככה כל פעם, עד שזה יחדור לתוך הלב.
שאלה: מהי הפעולה הטובה ביותר בעשירייה כשמתגלה שנאה, או דחייה בין החברים? מה הכי טוב לעשות?
כשאנחנו בעשירייה מתחילים לגלות דחייה, שנאה או משהו, אנחנו כאן דווקא צריכים ללכת באמונה למעלה מהדעת. שמצד אחד אני מגלה שזה השונא, מצד שני אני צריך להבין שברוחניות זה האוהב. הפוך ממש.
שאלה: האם אפשר לומר שמה שאנחנו עכשיו מתרגלים באמונה למעלה מהדעת זה..
זה כבר בדרך ללשמה. כן. בדרך.
קריין: כן, אנחנו בקטע מס' 67, מתוך בעל הסולם, שמעתי ל"ד, "יתרון ארץ בכל הוא".
"רואים אנו את ההבדל, שישנו בין מה שהשכל מחייב, לבין מה שרק האמונה מחייב אותו. ומהו הסיבה שבדבר שהבסיס הוא אמונה, צריכים כל פעם לזכור את צורת האמונה, אחרת הוא נופל ממדרגתו, ומקבל מצב שמתאים בשביל רשע. ומצבים כאלו יכול להיות אפילו ביום אחד, שיפול ממדרגתו הרבה פעמים ביום אחד, כי אי אפשר שלא יפסוק אצלו לאיזה רגע ביום את האמונה למעלה מהדעת. וצריכים לדעת, שסיבת השכחה של האמונה נובע מטעם, היות שהאמונה למעלה מהדעת והשכל, שהיא מתנגדת לכל הרצונות של הגוף. והיות הרצונות של הגוף באים לו מצד הטבע שנטבע בו, הנקרא רצון לקבל, בין במוחא ובין בליבא, לכן הגוף מושך אותו תמיד לבחינת הטבע שלו. ורק בזמן שהוא דבוק בהאמונה, אז האמונה יש לה כח להוציאו מתוך הרצונות של הגוף וללכת למעלה מהדעת, כלומר נגד השכל של הגוף."
(בעל הסולם, שמעתי, לד."יתרון ארץ בכל הוא")
שאלה: חבר משתף אותנו שהוא מרגיש כזה אפס, אבל הוא מתפלל על החברים ועליך בצורה אגואיסטית לחלוטין. איך הוא יכול להחליף את התפילה?
לא צריך. שימשיך להתפלל עבור האחרים אפילו מטעם האגו שלו. אבל הוא לומד איתנו?
תלמיד: כן, הוא לומד איתנו.
אם הוא לומד אז אין בעיה, זה ישתנה. שיהיה ככה. תראו עד כמה זה יעזור לו.
שאלה: רב"ש מתאר בקטע שקראנו על המצב של הרשע "ומצבים כאלו יכול להיות אפילו ביום אחד, שיפול ממדרגתו הרבה פעמים ביום אחד,". איך אפשר לקרוא למצבים כאלה שהוא נופל בכלל "יום"? יום זה מצב כביכול של חשיכה שהוא לא מחובר?
לגמרי לא חשוב. יום, לילה, הרבה פעמים נופל. הוא כבר לא מרגיש, לא יום ועדיין לא לילה. תפרש רק על מה שמדובר ולא על כל מיני דברים. מה הוא רוצה לכתוב לך? שהוא נופל הרבה פעמים.
שאלה: אמרת שאם חסרים דברים גשמיים בחיים, אנחנו צריכים להתפלל לבורא לקבל את המילוי הגשמי והמילוי הרוחני. מה האיזון ביניהם?
הנטייה שלי למטרת החיים קובעת מהו האיזון, מה החלק הגשמי בחיים שלי, מה החלק הרוחני בחיים שלי. אני לא יכול להגיד לך כמה אחוזים לזה וכמה אחוזים לזה, כי אתה לא יכול למדוד את זה. אנחנו צריכים כל הזמן להיות קשורים ללימוד, להפצה, לקבוצה, לעשירייה, לכל הדברים האלה כך שזה העיקר בחיים. אין לי חוץ מזה כלום. ולכן באות עליות, ירידות, יש כאלה זמנים שאני כאילו מנותק מזה ושוב פעם חוזר, ואנחנו צריכים כמה שאפשר יותר לקשור את עצמנו לקבוצה.
כמו ימאים באוניה שנכנסת עכשיו לים הסוער, הם קושרים את עצמם לאוניה כדי שאיזה גל גדול לא ייקח אותם ויזרוק אותם לים. כך אנחנו צריכים לקשור את עצמנו לעשירייה ולהיות כמה שיותר קשורים אליה. ולא חשוב לאן זורקים אותנו המחשבות, הרצונות והמעשים, אלא כל הזמן להיות יותר ויותר קשורים חזק לאוניה שלנו, לעשירייה שלנו.
שאלה: איך לשנות את הטבע על ידי אמונה למעלה מהדעת?
שינוי הטבע זה נקרא שאנחנו יוצאים מהרצון לקבל לרצון להשפיע, או מרצון שבדעת לאמונה למעלה מהדעת. איך לעשות? קודם כל להיות כל הזמן איתנו, ללמוד בכל השיעורים שלנו ולהשתתף בצורה אקטיבית. זה מה שאני מאחל לכם אם אתם רוצים בכלל להתקדם איתנו יחד.
שאלה: טיהור הגוף והגאווה העצמית הוא תוצאה מהתיקון, איך אנחנו יכולים להיעזר באמונה להמשיך את התהליך הזה?
אנחנו לא בעלי הבתים על האור העליון. אבל עד כמה שאנחנו פועלים להיות יותר צמודים, למרות שאנחנו רוצים להתרחק זה מזה, אז המאמצים שלנו להיות יותר צמודים פועלים על האור העליון והוא מאיר עלינו יותר ומשנה לנו את הטבע. ככה זה עובד.
שאלה: ההשתוקקות שלנו לאיחוד באמצעות אהבה ותפילה זה משהו שכל הזמן מלווה על ידי אמונה למעלה מהדעת. וכשנשיג חיבור שלם אז האמונה למעלה מהדעת תיפתח, זה כמו אור פנימי ואנחנו נרגיש את זה.
זה לא נכון. כי האמצעי הוא דווקא אמונה למעלה מהדעת, שעל ידי זה שאנחנו רוכשים אמונה למעלה מהדעת אנחנו מגיעים לחיבור ולא ההפך.
שאלה: אני לומד שישה ימים בשבוע בגלקסי בלילה, והתחייבתי לאשתי שבשבת אני לא קם לשיעור. הרבה פעמים התגנבתי מהמיטה והגעתי לשיעור והרגשתי לא טוב עם זה. הלילה לא הגעתי לשיעור.
ואיך הרגשת?
תלמיד: הרגשתי טוב עם זה שלא הגעתי, אבל השאלה היא איך אני צריך לנהוג? האם אני צריך להתגנב ולהגיע לשיעור, או לעמוד במילה שלי ששישה ימים אני לומד ובין שישי לשבת אני לא קם לשיעור.
מה קרה דווקא בין שישי לשבת?
תלמיד: זה מה שהיא ביקשה. היא בקשה לילה אחד שאני לא אהיה בגלקסי.
על סמך מה היא מבקשת?
תלמיד: היא רוצה שאני אשן פעם בשבוע כל הלילה ולא אקום לשיעור.
מה כל כך מפריע לה שאתה נמצא בחדר הסמוך?
תלמיד: אולי זה עניין של אגו, אני לא יודע בדיוק אבל זו הבקשה שלה.
אז תסביר לה שזה לא יותר מהאגו שלה שכך היא רוצה. ואם היא תוותר על האגו אז יכול להיות שהיא מרוויחה הרבה מאוד.
תלמיד: בסדר גמור. אני אעשה את זה.
אני לא מבין את החשבונות האלה במיוחד בזמננו. מה אתם, זוג צעיר?
תלמיד: אנחנו נשואים כבר שלושים שנה.
זה ממש מקרה פסיכולוגי אם לא יותר חמור. יש לאישה אגו חזק. אני מבקש ממך לא להתווכח, אלא לפצות אותה באהבה במשהו אחר. תגיד לה "בשלוש השעות האלה שאני קם מהמיטה אני באמת סובל שאני לא נמצא לידך, אבל אני אעשה כול מה שתרצי. רק בשלוש השעות האלה אני צריך להיות עם החברים ועם הבורא". תסביר לה שכדאי לה.
שאלה: לפני כמה ימים אמרת שאתה מרגיש איזו התרופפות. האם אתה מרגיש שהמצב הזה השתנה או שאנחנו עדיין במצב הזה?
המצב קצת השתנה, אבל בכל זאת אנחנו צריכים [להשתדל] יותר ויותר. אחרת יבואו בעיות, צרות, כל מיני אירועים חיצוניים שבכל זאת יכוונו אותנו יותר להתעוררות ולחיבור. אין ברירה.
וחוץ מזה אני אומר לכם, העניין הוא שאתם לא עוברים על החומר בין השיעורים שלנו. אני מרגיש שזה חסר. החומר הזה מתורגם לכל השפות, בבקשה תעברו עליו, תקראו. זה ממש המקור, זה לא שמישהו אחר כותב, זה בעל הסולם ורב"ש והם כותבים על מה שאנחנו לומדים, על הדברים הכי חשובים, על כל צעד ושעל, "תעמיד את רגל ימין, את רגל שמאל, תעשה ככה, תעשה ככה, ואז תתקדם". הכול בידיים שלכם.
תלמיד: זאת אומרת, מה שחסר זה יותר חיבור למקורות, לקטעי המקור?
חיבור למקורות וחיבור בינינו. אין יותר. זהו בסך הכול.
שאלה: מנגנון של כוח האמונה שעוזר לאדם להתעלות מעל לאגו, מה יש באמונה שמאפשרת לי? אתה יכול קצת לפרט על המנגנון?
אמונה זה כוח השפעה. אמונה זה כוח האור העליון. אמונה זו תכונת הבורא. אמונה זה מה שקיים חוץ מהרצון לקבל האגואיסטי, כוח הקבלה. וכוח ההשפעה, אז כוח ההשפעה נקרא "אמונה".
זה לגמרי לא על האמונה שמדברים עליה בעולם שלנו. זו ממש צרה גדולה שאנשים לא יכולים להפטר מהגדרת האמונה הארצית. אצלנו אמונה זו השפעה. זה תנאי שהאדם מתעלה מעל עצמו ועולה לדרגה עליונה יותר איפה שהבורא קיים, איפה שהצדיקים קיימים שרכשו את כוח אמונה. והדרגה הראשונה זו קומה א' שזה דעת, זה האגו. והקומה העליונה יותר זו אמונה, זו השפעה. אז אנחנו צריכים ממש לעלות לדרגה הזאת ושם לחיות בכוח.
(סוף השיעור)
-
"לא יהיה בך א-ל זר" (תהילים פ"א, י')↩