שיעור בוקר 26.11.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 780,

"הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אותיות ל"ו-ל"ט

קריין: "כתבי בעל הסולם", "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", עמ' 780, אות ל"ו.

אות ל"ו

"המתבאר, מדברי תיקוני הזוהר, הוא, שישנה שבועה, שלא יתעורר אור החסד והאהבה בעולם, עד שמעשיהם של ישראל בתורה ומצוות, יהיו על הכונה שלא לקבל פרס, אלא רק להשפיע נחת רוח ליוצר ב"ה, שז"ס השבועה "השבעתי אתכם, בנות ירושלים, וכו'".

באופן, שכל אריכות הגלות, והיסורים שאנו סובלים, תלויים ומחכים לנו, עד שנזכה, לעסק התורה ומצוות לשמה. ואם רק נזכה לזה, תיכף יתעורר אור האהבה והחסד הזה, שסגולתו להמשיך, סוד הכתוב "ונחה עליו רוח חו"ב וכו'". ואז נזכה לגאולה השלימה.

גם נתבאר, שאי אפשר, שכל כלל ישראל, יבואו לטהרה הגדולה הזו, זולת על ידי לימוד הקבלה, שהיא הדרך הקלה ביותר, המספיקה גם לקטני הדעת.

משא"כ, בדרך העסק בתורת הנגלה בלבד, אי אפשר לזכות על ידה, זולת ליחידי סגולה, ועל ידי יגיעה רבה, אבל לא למרבית העם, מטעם המבואר לעיל, באות כ"ב, ד"ה "אכן". ובזה נתבארה היטב, האפסיות, שבקושיא הרביעית והחמישית, שבתחילת ההקדמה."

יש לנו רק אפשרות קטנה אחת, להשתדל לפתוח את הקשר שיש בין כלל ישראל ומצב גדלות הקבלה, שמתבררת לנו בעסק שלנו דרך תורה ומצוות. משא"כ, בדרך העסק בתורת הנגלה בלבד, אי אפשר לזכות על ידה, זולת ליחידי סגולה". אבל לא מדובר למרבית העם, מטעם זה שיש לנו עוד הרבה לעשות לפני שאנחנו מגיעים לדברים האלה.

תלמיד: מהי תורת הנגלה?

תורת הנגלה מגלה לנו את הכוח העליון בצורה הגלויה.

תלמיד: למה רק יחידי סגולה יכולים להגיע באופן הזה ליעד שאנחנו מחפשים?

אנחנו צריכים לקבל כמו שכתוב על זה, ולתת מאמץ ויגיעה גם באותה הצורה שכותבים לנו מקובלים. ואז נראה מה עוד אנחנו צריכים לעשות.

תלמיד: מה ההבדל בין תורת הנגלה שהיא כל כך קשה, לבין תורת הקבלה שהיא הרבה יותר קלה ונגישה לכל קהל עם ישראל?

תורת הנגלה היא הלימוד שעל ידו מתגלה לנו אותה השבועה, "והשבעתי אתכם, בנות ירושלים" וכן הלאה. זה כלפי השאלה הזאת. אבל באריכות הגלות והייסורים שאנחנו סובלים, אז מי שרוצה, מי שיש לו הרצון שבלב לגלות את מקומו בבריאה, הוא משתוקק להגיע לתורה לשמה. זו בעצם הדרך היחידה כדי להגיע לקשר של תורה ומצוות.

כשמגיעים לזה, אז כמו שכתוב, "ונחה עליו רוח חכמה ובינה" וכן הלאה. מתגלה לו כל האור הגדול, לא בבת אחת אולי, אבל כבר בדרך מתחיל להתגלות בו האור שמביא אותו להבנת מהות התורה בכלל.

תלמיד: באיזה אופן יותר נכון לנו לעשות את המהלך הזה?

על זה נדבר.

תלמיד: הוא כותב, שאם רק נזכה לזה לעסק התו"מ לשמה, תיכף יתעורר אור האהבה והחסד הזה בעולם. במה תלויה הזכייה שלנו?

בזה שנעסוק במה שממליצים לנו מקובלים.

תלמיד: מה זה אותו אור האהבה והחסד שיתעורר בעולם?

אנחנו נבקש שהאור הזה יאיר עלינו.

תלמיד: הדאגה שלנו צריכה להיות לעולם?

הדאגה שלנו צריכה להיות לבורא, שהאור שלו יתגלה בכל העולמות.

תלמיד: אני שואל כלפי האנושות, עולם הכוונה לאנושות. האם אנחנו צריכים להיות מוכוונים כל הזמן כלפיהם?

יש בזה משהו, אבל אין לנו כוח, אין לנו תפקיד שבו נעמוד ממש מול הבורא ונדרוש שהאור שלו ימלא אותנו ויאיר דרכנו על כל האנושות.

תלמיד: האם מספיקה לנו העבודה בעשירייה ומתוך מה שהבורא יתגלה יישפך לעולם, או שאנחנו צריכים לראות תהליך שלם, כשבסוף הדאגה היא לאנושות?

גם וגם. אנחנו צריכים להיות קשורים לכל האנושות, ולהתפלל, לבקש את גילוי הבורא לכל האנושות. בסופו של דבר אנחנו צריכים לזכות לגילוי הבורא בתוך האנושות.

תלמיד: הוא מדייק פה, שרק על ידי לימוד הקבלה אפשר להגיע.

כן.

תלמיד: במצב שלנו, האם יש סכנה שניפול למצב הזה של תורת הנגלה?

אני לא חושב שיש כאן סכנה ליפול. הבורא מטפל בנו בקפדנות, ולא מרשה, בוא נגיד כך, שאנחנו ניפול עד כדי כך. אבל בכל זאת צריכים לראות, גם במה שאנחנו לומדים עכשיו, מה התפקיד שלנו ואיפה אנחנו צריכים לפי זה להיזהר.

תלמיד: וכשהוא כותב בהקדמה לתע"ס "לימוד חכמת הקבלה", האם הוא מתכוון לתע"ס?

אני לא הייתי אומר כך. לסובב את הכוח של חכמת הקבלה אלינו, זה מה שאנחנו צריכים להשתדל לכוון.

תלמיד: בעל הסולם כותב שאם כל אדם מישראל לא יזכה ללמוד תורה לשמה, אז לא ייפסקו כל הצרות בעולם, כי האור לא עובר דרכו לעולם. ואצלנו, כל השנים האחרונות היה לנו יחס אחר לעולם, להפצה, לחינוך אינטגרלי. איך לראות בצורה נכונה את עם ישראל, איך להתייחס אליו כמי שצריך לקיים את התורה לשמה?

אלה שיושבים כעת בשיעורים שלנו ורוצים בעזרתם להשיג את מטרת הבריאה.

תלמידה: מה זה אומר שאור האהבה והחסד יתעורר רק כשנזכה להגיע לתורה ומצוות לשמה? איך אנחנו מגיעים לזה, מעוררים את זה?

אנחנו צריכים להשתדל להגיע ליחס לתורה ומצוות שהוא יהיה לשמה, על מנת להשפיע. שכל הכוחות שנקבל, נתקשר אליהם על מנת להשפיע לכל האנושות, וכך נתקדם יותר ויותר.

תלמידה: איזו אחריות יש לנו בתור הדור הראשון של הדור האחרון כדי להשיג את התורה לשמה?

אנחנו חייבים להגיע לקשר בין המקבלים והמשפיע, ובהתאם לזה להעלות את החסרונות שלנו, את התפילות שלנו, כשאנחנו מחברים את כל הרצונות שלנו בצורה שנעלה אותם לבורא.

תלמידה: כשראינו את השיעור המוקלט היום, הסברת שם שאנחנו יכולים להיות כבר צינור ולהעביר לכל האנושות את תכונת ההשפעה.

כן.

תלמידה: האם אנחנו באמת מוכנים לזה?

תשאלי את עצמך. תבררי מה את צריכה בשביל להיות אותו שביל, אותה דרך, דרכה מלמעלה מהבורא מגיע האור שמתפשט בכל הכלים, מגיע לעולם שלנו וממלא אותנו.

תלמידה: גם אמרת שצריך לעשות את זה בלי לחשוב. כלומר אנחנו, בין כך ובין כך, נמצאים בעשירייה, ואולי כל אחד מאיתנו לא צריך ממש להגיד את זה בעשירייה, אלא להעביר את זה דרך העשירייה כצינור.

כן. ככה זה.

אות ל"ז

"והקושיא השלישית, שהיא הפחד שלא יחמיץ - הנה אין כאן פחד, ולא כלום. כי ענין הנטיה מדרך ה' ח"ו, שקרתה פעם, היתה מב' סיבות:

א. או שעברו על דברי חז"ל, בדברים האסורים לגלות,

ב. או משום, שתפסו דברי הקבלה, במשמעותם החיצונית, דהיינו בהוראות גשמיות, ועברו על "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". וע"כ, באמת היתה חומה בצורה, מסביב החכמה הזו, עד היום. אשר רבים ניסו, והתחילו, בלימוד, ולא יכלו להמשיך בו, מחסרון הבנה, ומחמת הכינויים הגשמיים.

אשר ע"כ, טרחתי בביאור "פנים מאירות ופנים מסבירות", לפרש את הספר הגדול "עץ החיים" מהאר"י ז"ל, ולהפשיט הצורות הגשמיות, ולהעמידן בחוקי הרוחניים, למעלה ממקום ומזמן. באופן, שיוכל כל מתחיל, להבין הדברים בטעמם ונימוקם, בשכל בהיר ובפשטות גדולה, לא פחות, כמו שמבינים גמרא ע"י פירוש רש"י ז"ל."

זאת אומרת, שבעצם הכול מוכן מצד האר"י, מצד המקובלים, מצד הממשיכים את דרכו עד ימינו אלו. אנחנו נמצאים כבר בזה והם הכינו הכול. צריך רק לשאול מה עלינו לעשות, באיזו צורה, באיזה פורמט אנחנו צריכים להתקשר ולהיות מקושרים בינינו בכל אותן הקבוצות הקטנות, הפרטיות שאנחנו נמצאים, חלק מהן אנחנו רואים עכשיו על המסך שלנו. זה מה שאנחנו צריכים להשתדל לבצע. ואז בטוח האור שיאיר עלינו יגדל בהרבה. כך אנחנו נראה את כל מה שהאר"י רצה למסור לנו.

קריין: אות ל"ח.

אות ל"ח

"ונמשיך, להרחיב את החיוב, של העסק בתורה ומצוות לשמה, שהתחלתי לדבר בו. הנה, יש להבין, את השם הזה של "תורה לשמה". למה מוגדרת, העבודה השלימה הרצויה, בשם הזה "לשמה", והעבודה, שאינה רצויה, בשם של "לא לשמה"?

כי לפי המובן הפשוט, שהעוסק בתורה ומצוות, מחוייב, לכוון לבו לעשות נ"ר ליוצרו, ולא לשם טובת עצמו, היה צריך לכנות זה, ולהגדירו, בשם "תורה לשמו" ו"תורה שלא לשמו", שפירושו לשם שמים.

ולמה מגדירים זה בשם "לשמה" ו"שלא לשמה", שפירושו לשם התורה?

אלא, ודאי, שיש כאן הבנה יתירה מהאמור. שהרי, הלשון מוכיחה, ש"תורה לשמו", שפירושו לעשות נחת רוח ליוצרו, אינו מספיק עדיין, אלא, שצריך עוד, שיהיה העסק לשמה, שפירושו "לשם התורה". וזה צריך ביאור."

תלמידה: למה עוד אין לנו כוחות כדי שהאור יאיר דרכנו לכל העולם?

אין לנו עדיין את הכוונות האמיתיות, הנכונות. אנחנו לומדים רק עכשיו איך להתחיל לחשוב נכון, עם מי להיות מקושרים, באיזו צורה אנחנו צריכים בינינו להתחבר וכן הלאה. אנחנו נראה את זה בצורה יותר ברורה בקרוב. אבל השאלה נכונה.

תלמידה: לגבי הקטע הקודם על אור האהבה והחסד שצריך להתעורר. איזה סימנים אנחנו יכולים לראות כבר עכשיו שהאור הזה מתגלה בנו, איך זה בא לידי ביטוי?

אנחנו נראה, נגלה. אנחנו נתקשר יותר זה בזה, ועם הסיכום של הקשר נוכל להגיע לתורה ועל ידי זה לפתוח אותה ולהתחיל להבין על מה היא מדברת.

תלמידה: הוא אומר בקטע שצריך ללמוד תורה לשם התורה ושזה לא מספיק רק לעשות נחת רוח לבורא. מה זה אומר ללמוד תורה לשמה, לשם התורה?

אנחנו קראנו על זה. כשכולנו מתחברים וכולנו מפעילים את עצמנו לכיוון שהכול נפתח כלפי הבורא ואנחנו מזמינים על עצמנו את הכוח שלו, את אורו, בצורה כזאת אנחנו מגיעים לקשר עימו ויכולים דרכנו לקבל את אורו ולהאיר לעולם.

תלמידה: על מה אנחנו צריכים לחשוב בכוונה שלנו, שאנחנו לומדים לשם התורה, מתחברים לשם התורה, או כדי לעשות לו נחת רוח?

כן, ודאי. אנחנו צריכים לחשוב על זה מראש בשביל מה אני פותח ספר, בשביל מה אני לומד, למה אני צריך חברים כאלו וכן הלאה. הכול כדי שיהיה לי קשר עם התורה ואני אוכל ממנה לקבל כוחות.

תלמידה: האם התורה היא כמו משהו חי, היא מגיבה לכוונות של האדם?

התורה היא כוחות שפועלים עלינו ואנחנו פועלים עליה, וכך אנחנו מגיעים לתכלית.

תלמידה: איך אפשר להבין שאני עייפה או שאני כבר נמצאת באיזו רוויה רוחנית והלימוד עצמו לא נותן לי להתקדם?

יכול להיות שהלימוד מראה לך בדיוק אותם המקומות שאת לא מסוגלת להתחבר דרכם עם החברות שלך, אבל זה לא אומר שזה מחסום. זה רק בדרך, כדי שתוכלי להשתדל לתת במקום הזה כוח מיוחד, התקשרות מיוחדת לחברות. וכך אנחנו כבר נמצאים במצב שאנחנו מתגברים על הקושיה הזאת, ודרכנו בדרך זה כבר הגילוי.

תלמיד: איך לפתוח את הקשר הנכון בעשירייה? איך לבנות קשר נכון בעשירייה?

את הקשר בעשירייה הכי טוב לפתוח כשאנחנו כל העשירייה מתפללים שהקשר הזה ייעלם, זה מה שיעזור לנו להיות מקושרים. להרגיש את המצב שלנו הפוך ממה שהיה קודם.

תלמיד: איזה דברים אסור לנו לגלות בעבודה הפנימית שלנו ובעבודה עם כלל העולם?

אין לנו עדיין דברים כאלה שאסור לנו לגלות, ולכן אנחנו לא יודעים אותם. אבל כשנדע אותם, אז נתבונן באיזו צורה אנחנו מגלים את הקשרים בינינו, האם כולם נמצאים באור העזרה ההדדית שלנו זה כלפי זה, שזה הכי חשוב, ונשתמש בזה בצורה נכונה.

תלמידה: איך נוכל לכוון את עצמנו ללמוד תורה לשמה?

להמשיך כל יום. כל יום להיות יחד אתנו בשיעורים האלה, ואז תצליחי.

תלמידה: בשיעורים הקודמים למדנו שחכמת התורה מתגלה באור החוזר, וזו העבודה למעלה מהדעת. מה הם התנאים כדי לעבוד בלשמה בדעת?

בדעת, זה השכל הרגיל שלך, היחס הרגיל שלך לתורה.

תלמידה: האם היחס הרגיל מספיק כדי לקרוא לזה עבודה?

בשום פנים ואופן לא, זה לא מספיק. מה שבחכמת הקבלה נקרא תנאי מספיק, הכרחי, את כל זה עלינו לגלות ולהשיג.

תלמידה: כלומר כל העבודה שנקראת לשמה היא למעלה מהדעת, אין לי אפשרות לעשות תיקונים בתוך הדעת.

בינתיים אין.

תלמידה: איך תורה לשמה באה לידי ביטוי בעבודה שלנו?

אנחנו רוצים שכל הנטיות שלנו, כל הקשרים שלנו עם כולם, יהיו כמו שאנחנו ממשיכים את כוח הבורא. הבורא נסתר, הוא נמצא בעולם האצילות, ואנחנו רוצים להמשיך את האור שלו, את הכוח שלו למטה מזה, על כל הנבראים. אנחנו רוצים להיות נציגים שלו. ולכן בואו נחשוב על זה יחד. הוא ממש עומד כל הזמן בנכונות למלא אותנו ולהתפשט בכל העולם.

תלמיד: מה תפקיד נציג הבורא בעולם הזה?

להמשיך את נוכחות הבורא בעולם.

תלמיד: לשם מה הבורא צריך נציג באמצע? שיפעל, שיעשה מה שהוא רוצה.

לא. חסרים לנו כלים. אנחנו צריכים מי שיסביר, מי שיחזק אותנו, מי שיקרב אותנו, אנחנו צריכים תומכים.

תלמיד: אז במה אני יכול לתרום לבורא, לסייע לו, אם אפשר לומר כך?

בזה שתבקש ממנו שדווקא כוחות דהשפעה שלו אתה רוצה שיתעוררו בך, ואז תמשיך לעבוד איתם כבר לבד.

תלמידה: מה עלינו לעשות כדי לעבוד לתורה לשמה?

להיות אתנו יחד בכל השיעורים, ולהשתדל לקיים את התנאים שאנחנו לומדים כאן.

תלמידה: האם אפשר לומר שתורה לשמה מגדירה את המקום שלנו בבריאה?

בוודאי, זה הכי חשוב. כשאנחנו מכוונים לתורה לשמה, בזה אנחנו מתקרבים לבורא, כי הוא המטרה, הכוח שמחזיק את כל זה בו.

תלמיד: אמרת שאין לנו כוח להשפיע על כל האנושות בינתיים. האם אנחנו צריכים לבקש כוח כזה, או שכרגע עדיף להתרכז יותר בעבודה בעשירייה?

צריך להתרכז בעשירייה, שכל הכוחות שלכם יהיו בתוך העשירייה, ורק בחיזוק שלה אתם מוכנים להשקיע את עצמכם עם כל הכוחות.

תלמיד: מה ההבדל בין התורה לבורא?

הבורא הוא הכוח הפועל בעולמות, שאין חוץ ממנו. והתורה היא אותו כוח שמגיע מהבורא לנבראים בכל המדרגות, ועל ידי הכוח הזה הבורא מפעיל את הנבראים.

תלמיד: אז למה צריך לעבוד לשם התורה ולא לשם הבורא?

גם את זה וגם את זה צריך. אנחנו עוד נדבר על זה, כמה הדברים האלה מלאים קושיות. זה מה שאני רק יכול לומר. אבל תרשמו, כל פעם נדבר על זה קצת עד שזה יתייצב בנו.

תלמיד: אנחנו לומדים במערכת שככל שמתקרבים ללשמה, כך יותר סביר שישמעו אותנו בכל העולם. אז מה חסר לנו? האם צריכים להוסיף באיכות או בכמות כדי שנוכל יותר להשפיע על כל העולם?

חסר לנו איחוד. שהקשר בינינו יהיה עד כדי כך חזק שנתחבר בינינו ועם המקור שלנו, עם הבורא, שממנו נוכל לקחת כוח, ודרך הקשר שלנו עם האחרים להעביר את הכוח הזה לכל העולם.

תלמיד: אבל זה צריך להיות לכאורה פשוט, כי אנחנו נותנים לעולם את כוח ההשפעה ומראים לו מה המקור של ההשפעה הזו. האם אנחנו יכולים פשוט ללכת ולספר לכולם על זה בצורה גלויה בלי להיראות טיפשים?

אני מסכים אתכם ומוכן ללכת, תרשמו אותי.

תלמידה: מה מיוחד בדור שלנו שדווקא בדור הזה אנחנו לומדים את חכמת הקבלה?

אנחנו נמצאים בדור מיוחד, זה נכון, ואנחנו חייבים להגיע למטרה שעומדת לפני הדור הזה ואנחנו צריכים להגיע להיות המובילים לכל הדור הזה, ואנחנו צריכים להיות בטוחים שככה זה יקרה.

לכן אנחנו קיבלנו גילוי חכמת הקבלה ועוד כל מיני כוחות בדורנו דווקא. אנחנו קיבלנו את רב"ש ואת תלמידי רב"ש שהם הכינו לנו את הכול. אין ספר שמחכה לדפוס כדי להיות פתוח לפנינו, אין אדם שיכול להגיד שלפניו הכול סגור. לא, אם יש לו קבוצה וספרים הוא יכול לפתוח אותם קשרים, ספרים ולאט לאט הוא מגיע להיפגש עם הבורא במרכז הבריאה.

תלמידה: מה חסר לנו עכשיו בעשיריות כדי לעשות צעד בהתקדמות ממשית?

חסר לנו רק את הכוח שידחוף אותנו לבורא בצורה נכונה. זה הכול.

אות ל"ט

"והענין הוא, כי נודע, ששם התורה הוא "תורת חיים", כאמור כי "חיים הם למוצאיהם וגו'" (משלי ד', כ"ב). וכה"א: "כי לא דבר ריק הוא, מכם, כי הוא חייכם וגו'" (דברים, ל"ב, מ"ז). וכיון שכן, הרי פירושה של "תורה לשמה", אשר העסק בתורה ומצוות, מביא לו חיים ואריכות ימים. כי אז, התורה היא, כשמה.

ומי, שאינו מכוון את לבו ודעתו, לנאמר, נמצא, שהעסק בתורה ומצוות, מביא לו את ההיפך, מהחיים ואריכות הימים, חו"ש, דהיינו לגמרי "שלא לשמה", שהרי שמה הוא "תורת חיים", והבן.

ודברים אלו, באים מפורשים בדברי חז"ל (תענית ז' ע"א): "כל, העוסק בתורה שלא לשמה, תורתו נעשית לו סם המות. וכל, העוסק בתורה לשמה, תורתו נעשית לו סם חיים".

אמנם, דבריהם אלו, צריכים ביאור: להבין, איך, ובמה, נעשית לו התורה הקדושה, לסם המות? - המעט הוא, שמתיגע לריק ולבטלה. ואין לו שום תועלת מטרחתו ויגיעתו, ח"ו, אלא עוד, שהתורה והעבודה עצמה, נהפכת לו לסם המות, שדבר זה מתמיה מאד."

תלמיד: אנחנו צריכים להגיע לתורה לשמה. בתוך העשירייה אפשר להגיע לתורה לשמה?

כן. כן, כך כתוב.

תלמיד: אם כך "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך", בתוך העשירייה אפשר להגיע לזה?

כן, ודאי שכן.

תלמיד: אז איפה ההרחבה של כל העולם? אנחנו אמורים להעביר לכל העולם ולא רק בתוך העשירייה?

כן.

תלמיד: הוא כותב שלא צריך לפחד בלימוד, אבל אנחנו עדיין אגואיסטים, אז איך אפשר להיות בטוח שאנחנו לא ניגש בצורה לא נכונה ללימוד?

לא, אנחנו נכנסים כך, לאט לאט לדרך הנכונה. אז חלק מהדרך שלנו הוא ודאי שלא נכון וחלק מהדרך שלנו הוא כן נכון, ואנחנו בין זה לזה, בין זה לזה כל הזמן מבררים עם מי להתקשר, איך להתקשר, מה עומד לפנינו. וסך הכול אנחנו מתקדמים נכון.

תלמיד: בעל הסולם כותב באות ל"ו שלשמה צריך להתקיים בכלל ישראל ושמרבית העם צריך ללמוד חכמת הקבלה כדי שזה יתקיים בו, כדי שיוכל להגיע לזה. זו דרישה מאוד גדולה, רציתי להבין מה זה "כלל ישראל"?

כלל ישראל זה אלו שלומדים חכמת הקבלה, ורוצים להגיע לבורא והם מתפללים אליו שלא יטעו בדרך. זה מה שאני יכול להגיד.

תלמיד: מה ההבדל בין איך להשתמש בחיסרון שלי לתועלת העשירייה לבין איך להשתמש בחיסרון שלי כלפי הציבור, כל האנושות?

אתה צריך להפעיל את החיסרון שלך כלפי כל האנושות וגם את החיסרון שלך כלפי העשירייה שלך, ולהשתדל לחבר ביניהם ככל האפשר. ולראות בזה כבר ממש מימוש המ"ן שלך, התפילה שלך, שזה מה שאתה מצפה, לעלות ולהגיע ולפרוש לפני הבורא.

תלמיד: אבל יש הבדל בין היחס לחיסרון שלי כלפי העשירייה לבין כלפי האנושות? אני יכול לשים את החיסרון שלי מתחת לעשירייה כדי שהם יקבלו תוצאה מהחיסרון שלי. אבל כלפי האנושות אני העליון שלהם, אני מעליהם. יש שינוי ביחס החיסרון שלי, במטרה של המ"ן.

כן, אני מבין אותך, שאלה נכונה. אבל אם אתה תמשיך, אתה תברר אותה יותר ואז בהתאם לזה תוכל לפנות לבורא יותר.

קריין: איך אתה מסכם את השיעור שעברנו עכשיו יחד?

אנחנו התקדמנו בהקדמה של תע"ס, ואני דווקא מרגיש שבסך הכול החברים שלנו נמצאים באיזו בתנועה נכונה. אז נחשוב מתי עוד ניפגש ונראה.

(סוף השיעור)