שיעור בוקר 17.04.2020- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

קטעים נבחרים בנושא "אמונה למעלה מהדעת", חלק 2

שאלה: קשה לתפוס, האם הבורא זה משהו שבינינו, בין החברים שאנחנו בונים, או שזה איזשהו כוח שהוא בכלל מחוצה לי שאני צריך לבקש ממנו כל מיני בקשות, טובות ועזרה?

יפה, שאלה טובה, אבל ככה זה. בינתיים, כל עוד אנחנו לא מגיעים למציאות האמיתית, יש לנו תמיד ספיקות מה אנחנו תופסים, במה אנחנו עוסקים, מה אנחנו יכולים לתאר לעצמנו והאם מה שאנחנו מתארים זה בכלל מה שקיים או לפחות בחלק מזה. אתה צודק. כי הבורא כאילו לא קיים, אנחנו בונים אותו, "בוא וראה", "אתם עשיתם אותי" מצד אחד. מצד שני כאן אנחנו אומרים, לא, ישנה מציאות עליונה והיא קיימת והיא משחקת איתנו ואנחנו צריכים לתאר אותה כמה שיותר קרוב אליה וכן הלאה. נכון, עדיין אלה דברים כאלה שאנחנו לא כל כך יודעים עם מה יש לנו עסק.

כשאתה מסתכל על תינוק, על ילד קטן, גם הוא בתפיסת המציאות שלו כל הזמן נמצא בלא ידוע, כן ידוע, כן עושה, לא עושה, מבין, לא מבין. אנחנו כלפי המציאות העליונה נמצאים במצב הרבה הרבה יותר מעורפל, אז מה? נתקדם. שאלות יכולות להיות חכמות ועד בלי די, אבל נצטרך לחכות קצת לתשובות, כי חלק מהתשובות אנחנו מקבלים בדעת, חלק באמונה למטה מהדעת, חלק באמונה למעלה מהדעת. הכול יסתדר.

שאלה: באמונה למעלה מהדעת אנחנו הולכים מעל ההפרעות הפרטיות או בעבודה עם החברים?

הייתי אומר, על כל דבר. על כל דבר ששייך לרוחניות אנחנו צריכים ללכת באמונה למעלה מהדעת. נלמד את זה ונעביר לעבודה הפרקטית שלנו. אנחנו עכשיו כאילו יוצאים ממצרים ומתחילים להתרגל לעולם החדש שנמצא מחוץ לאגו שלנו, איך אנחנו רוכשים אותו, איך אנחנו מתחילים להתרגל אליו, מאיפה הוא, מהו, מה קורה. אתה כביכול נכנס לאיזה מקום שאתה לא יודע מה קורה כאן, במצב כזה אנחנו נמצאים. כביכול יצאת מהאגו שלך ואתה לא יודע איך להתנהג במצב החדש. הרפתקה.

שאלה: מה זה הדעת של העליון?

דעת של העליון זו השפעה למעלה מקבלה, אמונה למעלה מהדעת, נתינה למעלה מקבלה, זה נקרא דעת של העליון. אנחנו נרגיש את זה, נצטרך לקבל אותו בלמעלה מדעתנו.

שאלה: בפסקה הראשונה כתוב לשמור על כבוד ה', מה זה "כבוד ה'"?

כבוד ה' זה שתהיה גדלות הבורא בעייני יותר מכבודי.

שאלה: אם אנחנו לומדים כבר כמה שנים והתאפשר לנו גם הבוקר הזה להיכנס לשיעור בוקר, זאת אומרת זה בתוך הדעת. מה אנחנו מעכשיו צריכים להתחיל לקבל למעלה מדעתנו?

אנחנו נלמד, אל תקפוץ, אתה תדע מה לקבל ואיך לקבל. בינתיים תשמע, תשמע ותספוג כמה שאתה מסוגל מה שאנחנו מדברים. שזה יהיה לך מספיק.

שאלה: איך מזהים את דעת העליון ומהם שלבי הבדיקה?

אני לא יכול את זה להגיד. נגיד קבוצה, מה שהיא מקבלת ומחליטה זה צריך אצלי להיות כדעת של העליון.

שאלה: אמונה מעל הדעת, עבודת ה', האם זה תלוי באגו ברגע שאנחנו מכניעים את האגו ומתעלים ומתחברים לקבוצה, לחברים?

זה לא נכון, עדיין לא מרגישים מה זה נקרא אמונה למעלה מהדעת. זה לא לפי המשחקים שלנו יותר או פחות בתוך האגו שלנו איך שאנחנו מסדרים את הכול. נחכה.

קריין: קטע שלישי מתוך מאמרו של הרב"ש "כל התורה היא שם אחד קדוש".

"כל התגברות בעבודה נקראת "בחינת הליכה בעבודות ה'", כי "פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול", היינו שכל ההתגברויות מצטרפות לשיעור מסוים, הנצרך להיות כלי לקבלת השפע. והתגברות פירושו, שלוקחים חלק מכלי קבלה ומכניסים אותו לכלים דהשפעה. וזה כדוגמת "מסך", שצריכים לעשות על "עביות". נמצא, אם אין לו רצון לקבל, אין לו על מה לעשות מסך. לכן משום זה, כשהיצר הרע מביא לו מחשבות זרות, אז הוא הזמן לקחת את המחשבות האלו ולהעלות אותן "למעלה מהדעת". וזה האדם יכול לעשות בכל דבר שנפשו משתוקקת, שאל יגיד שקבל עכשיו דחיה מעבודה, אלא שיגיד, שמהשמיים נתנו לו רצונות ומחשבות, בכדי שיהיה לו מקום להכניס אותם להקדושה."

(הרב"ש, מאמר 22 "כל התורה היא שם אחד קדוש" 1985)

שאלה: מה ההבדל בין דעת החבר לדעת הבורא?

על זה לא מדובר כאן. אתם תלמדו מה שאנחנו לומדים ולא מה שבא לך לשאול.

קריין: קטע רביעי מתוך מאמרו של הרב"ש "סדר העבודה".

"כשהאדם מאמין בטוב ובעונג שישנו בלמעלה מהדעת, הוא בא לידי הרגשה בדעת, להכיר את הרע שבו. כלומר היות שהוא מאמין, מה שהבורא משפיע כל כך טוב ועונג, והגם שהוא רואה את כל הטוב למעלה מהדעת, אז הוא בא לידי הכרה, היינו שהוא מרגיש בכל האברים, את כח הרע שישנו בהמקבל לעצמו, שהוא המונע אותו מלקבל את הטוב. נמצא לפי זה האמונה שלמעלה מהדעת גורמת לו, שירגיש בתוך הדעת את השונא שלו, מי הוא המפריע מלהגיע להטוב. וזהו קנה המידה שלו, כלומר בשיעור שהוא מאמין למעלה מהדעת בהטוב והעונג, בשיעור זה הוא יכול לבוא לידי הרגשה בהכרת הרע. והרגשת הרע מביאה אחר כך לידי הרגשת הטוב והעונג. כי הכרת הרע בהרגשת האיברים גורמת שיתקן את הרע. והוא בעיקר על ידי תפילה, שיבקש מה', שיתן את הכל בהשפעה, המכונה דביקות, שעל ידי הכלים האלו תתגלה המטרה בהשגחה גלויה, כלומר שלא צריכה להיות בהסתרה, מטעם שכבר יש כלים המוכשרים לקבל."

(הרב"ש, רשומות, מאמר 68 "סדר העבודה")

זה קטע כבר יותר קשה, יכול להיות שיהיו שאלות.

שאלה: מי זה השונא שלו שמפריע להגיע לטוב?

האדם בעצמו. מה זה בדיוק בתוך האדם? מי שמפריע לו לקבל את האמונה למעלה מהדעת, לא שמפריע שכאילו עושה נגד, כאילו, כדי שהאדם יברר בדיוק מה זה בעד, בעד ולא נגד, את כל הכוחות כנגד אנחנו צריכים כדי להכיר את הכוחות שבעד. אלא השונא של האדם זה האדם בעצמו.

תלמיד: רב"ש כותב על כך שאנחנו רכשנו כלים, עביות, יצאנו ממצרים וצריכים להתגבר מעל האגו, לשים מסך, זו העבודה מעל הדעת, של הכוונה?

אם אנחנו יוצאים ממצרים, איכשהו יוצאים, כאילו יוצאים, שזה ודאי לא שייך לזה שאנחנו עכשיו היינו בפסח בעולם הזה לפי לוח הזמנים שלנו, זה יכול להיות בכל רגע ובכל מקום אחר בעולם, אבל זה שאנחנו במשהו נמצאים ביציאה משליטת פרעה, מעל מנת לקבל, זה כבר מכוון אותנו לקראת האמונה למעלה מהדעת.

שאלה: עד כמה זה הכרחי, ואיך אנחנו יכולים לגלות את הדביקות שעליה מדובר במאמר?

זה הכרחי ואנחנו נגלה, כי בלי זה אנחנו לא נוכל לגלות את העולם העליון. אנחנו צריכים לחיות, להרגיש אותו עוד יותר חזק ממה שאנחנו מרגישים את המציאות שלנו כאן ועכשיו.

שאלה: מה זה התהליך הזה שמתרחש, כאשר מחליפים לנו את הכלים מכלים דקבלה לכלים דהשפעה?

התהליך הזה זה תהליך שאנחנו יוצאים ממצרים, ודרך כל קבלת שיטת התיקון, שנקראת קבלת התורה, מתקנים את עצמנו ממלכות לבינה, מכלים דקבלה לכלים דקבלה שיהיו בעל מנת להשפיע, על מנת להשפיע היינו עד דרגת הבינה, שזה נקרא עד הכניסה לארץ ישראל. זה כל מה שספר התורה, התורה בעצמה מספרת לנו, מסבירה לנו.

שאלה: מה זה להרגיש למעלה מהדעת את הטוב והעונג? רב"ש אומר שבזה תלויה הכרת הרע.

שעד כמה שאני הולך למעלה מהדעת, אני נהנה בזה שאני נמצא למעלה מהדעת, כי שם יש לי מגע עם הבורא.

תלמיד: אבל איך אדם שטבול בתוך הרע, בתוך דעתו, מזהה מתוך זה את הטוב והעונג, את הכיוון?

דווקא בזה שהוא נמצא למעלה מדעתו הוא נהנה מזה.

שאלה: מדוע חשוב לבורא שנתקדם באמונה למעלה מהדעת?

כי אלו כלים דעולם העליון, כלים של הבורא, אלו כלים דהשפעה, תכונת הבינה. זו אמונה, זו תכונת הבינה, שהיא למעלה מהדעת, למעלה מכלים דקבלה, כך זה נקרא, אמונה למעלה מהדעת וככה אנחנו מתקדמים. לכן אין אפשרות אחרת להכיר את העולם העליון, את המציאות האמיתית. העולם שלנו זו מציאות מדומה כמו שאנחנו תמיד דיברנו, והמציאות האמיתית זהו העולם העליון, הוא קיים, קבוע ונצחי, והעולם שלנו רק נראה לנו בצורה דמיונית כזאת, בחושים שלנו, האגואיסטים.

וכשאנחנו מתקנים את עצמנו ומקבלים את התפיסה האמיתית, בלמעלה מהדעת, בכלים דהשפעה למעלה מכלים דקבלה, אז אנחנו זהו, מתנתקים מהמציאות הזאת שעכשיו בינתיים מרגישים. על זה כתוב "היינו כחולמים". שאנחנו כאילו בחלום נמצאים עכשיו, ואחר כך זה נעלם ואנחנו אז מרגישים את עצמנו שבמאה אחוז חזרנו להכרה. והחזרה להכרה זו עלייתנו ב 125 מדרגות ההכרה.

שאלה: מה ההבדל בין אדם שעושה את עצמו אלטרואיסט, שמוסר את עצמו, אבל לא לומד את חכמת הקבלה, לבין ההשפעה שאנחנו מדברים עליה?

זה הבדל בין שמיים וארץ. אדם האלטרואיסט בעולם הזה, אתה רואה את כל האלטרואיסטים בעולם הזה, כמו הילדה הזאת, המסכנה, הדיסלקטית, גרטה. מה זה אלטרואיסט? זה אגואיסט שהוא בצורה כזאת מביע את הדאגה שלו לכדור הארץ, לכל מיני דברים. הייתי אומר כך, הפשיסט הטוב נקרא אלטרואיסט, זהו. הוא רוצה שיהיה לכולם טוב, אבל בצורה כזאת שמוכן להרוג את כולם רק שיהיה טוב.

זה כמו שברוסיה עשו הבולשביקים. אתה רואה מה שעשו. לכן, זה ההבדל בין אדם הטוב בעולם הזה למקובל, זה משהו אחר לגמרי. מקובל הולך להכיר את הבורא, במידה שמכיר את הבורא ומסוגל להשפיע על אחרים, להביא אותם לאותה תפיסת המציאות, הוא פועל בזה, וזה בעצם מה שאנחנו צריכים לעשות. בזה אנחנו מתקנים את עצמנו, מתקנים את העולם שלנו.

מה זה נקרא לתקן את העולם? נראה לנו שאנחנו הולכים לתקן את הדומם, צומח וחי שמסביבנו, זה הכול לא נכון. העולם זה מה שאנחנו מתארים בתוכנו, עולם זה מה שאנחנו תופסים. מהאור העליון אנחנו תופסים איזושהי שכבה קטנה מאוד שהיא נכנסת לתוך הכלים המקולקלים שלנו, גם כן הקטנים ביותר, דקים ביותר, והאור העליון הזה שמתפשט בתוך הכלים האלו, נותן לנו את הרגשת העולם שאנחנו מרגישים, שזה הכול מדומה, זה הכול לא אמיתי ולא נכון, אבל בזה אנחנו קיימים.

לכן אין מה לתקן מסביבנו, שאתה הולך לעשות כל מיני דברים שם, לבצע כל מיני פעולות בדומם, בצומח, בחי, תתקן את האדם, בתיקון האדם אתה מתקן את העולם, זה סך הכול. ככה זה צריך להיות בתפיסה האמיתית, הנכונה. אבל לך תסביר את זה לכל אלו שנלחמים על העולם היפה, על איזון העולם, על עולם נקי, שכאילו הם רוצים בחיצוניות לתקן מה שבעצמם, באותו הזמן, גם כן מקלקלים ברצונות שלהם.

נגיד אותה גרטה, אם האנשים יעשו לפי מה שהיא אומרת, אז הם, באגו שלהם, ילחצו על אחרים ויאנסו אותם לעשות משהו שכאילו טוב, הם בזה יקלקלו את העולם יותר ממה שהם חושבים שיהיה טוב. הכול תלוי רק בתיקון האדם בלבד, ואז העולם שהוא מתאר לעצמו וחי בו, בתוך העולם שבונה לעצמו, בתוך עצמו, העולם הזה גם כן ישתנה לטוב וזהו.

אתם מבינים? היום אנחנו, מתוך זה שמדברים על אמונה למעלה מהדעת, על תפיסת המציאות החדשה, האמיתית, איך להתקרב לזה, איך לפתוח לעצמנו את העולם האמיתי, אנחנו כבר יכולים יותר מהר להבין, יותר קל להבין איך אנחנו צריכים גם כן להתייחס לעולם הזה. לא לבזבז סתם את כל הכוח והכסף בחיים שלנו, חיינו, במה שאנחנו עושים, שאין לזה שום תועלת.

שאלה: כשאנחנו רוכשים את הידע העליון של הכלים דהשפעה, של העולם הרוחני, ומתעלים מעל עולם הקבלה הזה, אנחנו זקוקים לדעת, לכלים הישנים או שאנחנו יכולים פשוט לעזוב אותם וזהו?

אתה לא צריך לדאוג לכלים הישנים שלך, מה שיישאר, יישאר, מה שלא, לא. אתה תעשה רק כל דבר שהבורא שם לפניך, ואל תחשוב על העבר, על כלום. רק לבצע רצון ה' בכל רגע ורגע.

שאלה: האם התרגילים בלמעלה מהדעת צריכים להיות רק ביחסים בין החברים או ביחס לכל מה שאנחנו רואים ושומעים בעולם?

קודם כל בין החברים ואחר כך בין החברים לבורא. מבין כל החברים לבורא. זה קודם כל, אחר כך נדבר.

שאלה: למדתי שקודם אני מגלה רע, ואז עולה עליו באמונה למעלה מהדעת, מגלה את הרצון לקבל לעצמי ואז עולה מעל לאמונה למעלה מהדעת. ופה הוא כותב שקודם אנחנו עולים באמונה למעלה מהדעת ואז זוכים לגילוי הרע. אז מה בא קודם?

יש הרבה פעולות כאלה, קודם צריכים להשתדל לעלות לאמונה למעלה מהדעת ואחר כך לראות איזה דעת בדיוק ושוב, רק בכמה גיחות כאלו אנחנו עושים את הפעולה. אתה צודק, יש כאן שאלה כזאת. עוד נלך [הלאה]. יופי, שמח שאתה כאן.

שאלה: אם אדם פעל מעל הדעת שלו ואז מרגיש בתוך הדעת שהוא עדיין צודק, ואז מגלה שהצדק שלו בא על חשבון דבקות. האם זה גילוי הרע?

אם אני על ידי הרע הזה מגלה עכשיו את כוח האמונה שמעל דעתי, מעל הרע, אז אני כבר לא רואה את הרע כרע כמו שאנחנו חושבים, אלא אני רואה את הרע כיסוד שעליו אני בונה את הרוחניות, ואז הרע הזה מצדיק את עצמו, אני מברך עליו.

שאלה: לפי המידה של הטוב אחר כך יהיה הרע, ואז עוד טוב וכולי, אז זה כל פעם ממשיך ככה?

כן. ודאי, וזה נקרא "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו". זאת אומרת, אם אנחנו רוצים לעלות עוד יותר למעלה מהדעת אז אנחנו צריכים להיות באגו, ברצון לקבל עוד יותר גדול. ולכן, כל פעם המעצורים, ההפרעות, הרצונות לקבל גדלים ויתגלו יותר ויותר. דווקא במקובלים הגדולים אנחנו נרגיש בהם, גם בעצמנו כמה שנגדל, עד כמה שהאגו גדל ונשאר דווקא בעובדי ה' הגדולים, בהם האגו מתפרץ. כן. ואנחנו נצטרך לקבל את זה, ולהרגיל את עצמנו לזה, וללכת ככה, הלאה, "כל הגדול מחברו ייצרו גדול ממנו". וודאי שלא שאנחנו רוצים או לא רוצים, אלא כך אנחנו, אחרת אנחנו לא יכולים לגדול. מה לעשות?

שאלה: תהליך גילוי האגו גם מתרחש באמונה למעלה מהדעת?

אם אדם לא הולך באמונה למעלה מהדעת, אז האגו שלו לא גדל. רק מי שהולך לאמונה למעלה מהדעת, כל פעם רוצה להתעלות, אז נותנים לו אגו עוד יותר גדול כדי שיעלה, והוא רוצה עוד יותר ללכת למעלה, נותנים לו אגו עוד יותר גדול, ולכן "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו".

שאלה: אמונה מעל הדעת, תפיסה חדשה כזאת, היא משנה גם את היכולת ואת כל הקטע הפיזי שלנו כאן ועכשיו?

משנה את הכול. תפיסה למעלה מהדעת היא משנה את הכול מפני שאדם מתחיל לקבל תפיסה חדשה, אמיתית, מה זה רוחניות, הוא מתחיל לראות, להרגיש כוחות, ולכן בשבילו העולם העליון לעומת העולם הזה הוא נעשה כגילוי של המציאות האמיתית והגדולה, ואז את כל [המציאות] האמיתית הנוכחית הוא כבר מקבל רק כאמצעי לגדול ברוחניות.

תלמיד בעצם האפשרות הפיזית שלו משתנה לגמרי?

ודאי.

שאלה: נניח אני מרגיש משהו במציאות כרע ואני צריך לבקש לראות את זה כטוב מעל הדעת, ואז בעצם ההפרש בין טוב ורע זה הכלי?

בשבילך בינתיים כן.

שאלה: אמרת רק לבצע רצון ה' בכל רגע. מה זה לבצע רצון ה' בכל רגע?

לאהוב את החברים קודם כל, זהו.

שאלה: כשיש הרגשה של אפיסת כוחות וכבדות, האם במצבים האלה גם כן ניתן ללכת למעלה מהדעת, מהרגשת הגוף?

דווקא במצבים האלה כשהגוף מתנגד, אנחנו צריכים ללכת. אם הגוף לא מתנגד, אין הליכה, כי כל הליכה היא עלייה, ואז צריכים להרגיש עד כמה אנחנו צריכים להתאמץ.

שאלה: אומרים שבני ישראל יינשאו על כתפי הגויים, וזה נראה לי שהוא נתון מאוד אגואיסטי ביחס להפצה. מה אנחנו צריכים לעשות עם כל הדעת של המדענים, איזה מקום צריך לתת לְמה שהם אומרים?

אני לא מבין איך לקשור את תחילת השאלה עם סוף השאלה. בני ישראל כאילו יושבים על הכתפיים של אומות העולם כאילו כמו על החמורים, והולכים קדימה למטרת החיים. צריכים להבין ש"ישראל" זה נקרא ראש ו"אומות העולם" זה נקרא גוף של הפרצוף. הראש עובד בשביל הגוף, לא הגוף עובד בשביל הראש, ראש זה רק כדי נכון לנהל את הגוף. הגוף זה רצון לקבל, הראש זה רצון להשפיע. אלו שיש להם נטייה להשפעה הם בסופו של דבר מתחברים למושג שנקרא "ישראל", ישר א-ל, ישר לבורא. ובצורה כזאת, ישר לבורא, הם יכולים לנהל את הגוף, כשהגוף נקרא אותם האנשים שאין להם נטייה כזאת, הם רוצים רק חיים טובים, אבל לנהל אותם לחיים טובים הם צריכים מישהו שינהל אותם. אתה רואה מה קורה בעולם.

לכן כתוב, שבסופו של דבר אלו שיש להם נטייה להכרת הבורא, כולל אותך [ינהלו אותם]. אתה עכשיו נקרא "ישראל" לפי הכוונה שלך, לפי הכיוון שלך, אמנם אתה איטלקי, זה לא חשוב מי אתה, זה חשוב מה הכיוון שלך בחיים. לכן אתה שייך ל"ישראל", וככה גם כל "בני ברוך", כל מי שנמצא בארגון שלנו ולומד איך להגיע לבורא, לפי הנטייה שלו הוא נקרא "ישראל", ישר א-ל. וכל האחרים שאין להם נטייה כזאת, הם מבולבלים ולא יודעים מה לעשות. אז אומרים שאלו שנמצאים בקשר עם הבורא, ואנחנו נגלה קשר עם הבורא, אנחנו נגלה את הבורא, יהיה לנו יותר ברור מי הוא, מה הוא, לאן אנחנו צריכים להגיע כל הדרך, את זה אתה תוכל להסביר להם ולמשוך אותם אחריך.

תלמיד: כן, אבל כל הדעת הזאת של המדענים, כל הדעה שלהם, איפה אנחנו צריכים למקם את הדעה שלהם, איזה מקום צריך לתת לְמה שהם אומרים?

אין לזה מקום. אתה תרכוש את חכמת הקבלה, אתה תראה בעיניים שלך החדשות, בתפיסה שלך החדשה, את העולם שהוא כולל שני עולמות, ממש כך, ואז תחליט איזה מקום יש כאן למדע ולכל מיני דברים אחרים, אז תחליט. מה אני אספר לך, בקרוב הכול יתגלה לך, לא תצטרך לשאול אף אחד.

שאלה: קודם דיברנו על זה שאדם שהולך בדרך, האגו שלו מתפרץ. אם החבר שהולך בדרך מרגיש על עצמו שהאגו שלו מתפרץ, מה הפעולה הבאה הנכונה?

להתכלל בעשירייה ולקבל מהם עצות איך להתנהג.

שאלה: אמרת שדווקא בזה שהוא נמצא מעל דעתו הוא נהנה מזה. אם אני יודע את זה מראש, זה לא משאיר אותי בעצם בתוך הדעת?

לא, אל תדאג. אתה לא תוכל להישאר בתוך האגו, יתנו לך במשך הרבה הרבה זמן, כאלו מכשולים, שאתה תצטרך לעלות מעליהם, תצטרך לעלות, אחרת אתה פשוט תיתקע בקיר. אם תצטרך בכל זאת עוד להבין, עוד להרגיש ועוד להתקשר ולגלות, אתה תצטרך להתפטר מדעתך ולקבל דעת חדשה.

שאלה: האם ניתן לתת מילה נרדפת למושג "למעלה מהדעת"?

"למעלה מהדעת" זה נקרא למעלה מהשכל שלי, פשוט, שיהיה כך. למעלה מהתפיסה שלי.

תלמיד: אנחנו עכשיו למדנו שאנחנו לא משיגים למעלה מהדעת, אלא נמצאים בתהליך הצטברותי שזה בעצם היגיעות שלנו, שיעורים, הפצה, עבודה בעשירייה?

אנחנו עושים כל מיני מאמצים שבסופו של דבר צריכים להביא אותנו לאמונה למעלה מהדעת.

תלמיד: שזה בעצם התהליך ההצטברותי.

כן, זו המטרה של התהליך ההצטברותי.

תלמיד: בתוך התהליך ההצטברותי אני נמצא במצב הראשון, שאני לא משיג למעלה מהדעת, מצד אחד. מצד שני יש לי המצב שאני כן משיג אותו, שזה הפירוד שלי, נגיד עם העשירייה שלי. מה אני מפיץ, את המצב של התהליך הצטברותי שאני נמצא בו, או את הפירוד שלי, שאני נמצא בין החברים?

כשאתה יוצא להפצה, אתה שוכח מעצמך ומפיץ להם מה שהם צריכים, ולא מה שבא לך, לא מה שלוחץ לך. זה כלל ברזל, "חנך נער על פי דרכו", מה שהם צריכים זה מה שאתה נותן. אתה לא נותן לתינוק סטייק, אתה נותן לו בקבוק חלב חם, לפי החום, לפי המידה בדיוק מה שהוא צריך. תנסה לתת סטייק לתינוק, מסכן, הוא לא יוכל ללעוס. אתה מבין שלכל דבר שאתה הולך אתה צריך ללכת באהבה. באהבה. ו"אהבה" נקרא, שאני רוצה לדעת מה הוא רוצה ואת זה להביא לו ולא מה שאתה חושב שטוב לו.

גם עכשיו, אתה יודע כמה אנשים אנחנו שבוחרים את החומר? כמה אנשים חושבים, יש להם גם קבוצה שלמה שחושבת איפה אנחנו ניקח חומרים שיהיו הכי מתאימים להפצה שאנחנו עכשיו עושים, שאנחנו עכשיו לומדים. כי יש כאן אנשים מאוד רחוקים וגם מאוד קרובים, יש ותיקים ויש חדשים, מכל מיני מקומות בעולם ועם מנטליות שונה, ואנחנו צריכים להתאים את החומר, ומשהו שיהיה נעים ומעניין לכולם. אתה יודע כמה זה לא פשוט? זה לא איזו חכמה מהעולם הזה שאפשר לסובב אותה, זה חכמת הקבלה. אתה צריך כל הזמן לקדם אותם לעוד מצב, עוד מצב, והם צריכים להרגיש שהם מתקדמים, אחרת בשביל מה הם יהיו? הם יעזבו. אז אתה צריך למשוך אותם. לכן כשאתה אומר "בהפצה", אתה צריך קודם לראות מה לתת להם, ולא מה שבא לך.

שאלה: איך אנחנו יכולים להתחבר נכון איתם בהפצה כדי לדעת מה לתת להם?

אתה צריך לדעת את זה. אתה צריך להרגיש מה צריך לתת להם. יש לנו ממש קורסים שלמים לאלו שאחר כך הולכים להפיץ. אתה מדבר כך כאילו אתה לגמרי לא מבין, ואסור לך לצאת להפצה. תשאל את האנשים שלנו שעוסקים בהפצה, הם יגידו לך מה לעשות. הם יתנו לך חומרים, באיזו צורה לתת, מה לעשות. זה לא פשוט. מפיץ זה מקצוע.

שאלה: רב"ש כתב שכל ההתגברות שלנו זה ללכת מעל לדעת, בזה אנחנו מתקדמים. ועוד כתב שההתקרבות זה לקחת חלק מהכלים דקבלה, ולהעביר אותם לכלים דהשפעה. זו טכנולוגיה של עבודה למעלה מהדעת. האם תוכל להסביר במילים אחרות יותר פשוטות איך זה קורה?

כן. במשך כל הזמן שאנחנו נלך עכשיו, אנחנו את זה נסביר.

שאלה: אמרת שאנחנו נגלה תמיד יותר רע שאותו נצטרך לכסות באהבה. כשאנחנו מגלים את הרע, מגלים את השנאה כלפי החברים, כלפי הקבוצה, או כלפי משהו שקורה בחוץ, איך אנחנו יכולים לעזור לעצמנו? בגלל שבאותו רגע אני רואה רק רע ואני לא מצליח לכסות אותו עם אהבה. אז מה עושים?

נגיד אני עכשיו שומע אותך. אני שומע את השאלה שלך. ואני רוצה את השאלה שלך, את החיסרון שלך למלאות במשהו. אז כבר אני בזה מתחבר אתך ויש בינינו כלי משותף. החיסרון מגיע ממך. המילוי מגיע מהבורא, אבל דרכי, כדרך עליון ותחתון. ואז אנחנו מתחברים ויש בינינו חלק משותף שהבורא שם מתגלה. במשהו שאתה עכשיו מרגיש כרגש בשכל החדש. כך אנחנו בונים קשרים בינינו.

ובזה דווקא, לא ממני, ולא ממך, אלא מה שנעשה ביני לבינך על ידי שאלות, תשובות, העברת הידיעה בשאלה ובתשובה, זאת אומרת, חיסרון ומילוי. כי שאלה זה חיסרון והתשובה היא מילוי, על ידי זה אנחנו בונים כלים חדשים.

ולא חשוב אם אני הייתי קודם או אתה היית קודם. אלא הכלים שאנחנו בנינו, רק הם נשארים. כל היתר מה שהיה לנו לפני שאנחנו מתחברים וממלאים זה את זה עם השאלות והתשובות, כל היתר נופל, נעלם, ונעשה רק כלי חדש.

כאילו דיפרנציאלי. רק מה שאנחנו בנינו חדש, הוא נשאר. כל היתר נמחק. לכן זו העבודה שלנו.

ובכלי החדש, מה אנחנו רוצים? גילוי הבורא, לא יותר מזה. השאלות והתשובות כולם רק לכיוון אחד, איפה הבורא, איפה אנחנו יכולים אותו ביחד לגלות? וכך כל אחד נותן לשני חסרונות וכל אחד נותן דרכו לשני מילויים.

שאלה: כשאנחנו עובדים בקבוצה יש לנו בירורים שונים. אנחנו משתמשים בידע שלנו כדי לשפר תהליכים מסוימים, לעזור זה לזה וכן הלאה. ויש הרגשה שחסר הכלי שנקרא "למעלה מהדעת". איך זה נכנס לעבודה היום יומית שלנו בקבוצה, בעשיריות, שאנחנו עושים חשבונות, ניתוח, מנסים לעזור זה לזה, לראות, להבין את המצב שלנו, מה חסר לנו? איך אפשר להשתמש בתופעה הזאת שנקראת "אמונה למעלה מהדעת", מה זה בעצם בעבודה היום יומית שלנו?

אני לא יכול להסביר לך את זה. תצטרך הרבה הרבה פעמים לשאול, ולרצות להבין ולרצות להרגיש. וייקח עוד הרבה זמן עד שאתה תתחיל להבין על מה מדובר. כי אנחנו מדברים כאן על לידת האדם הרוחני בתוך האדם הגשמי. אתה צריך להתעלות לדרגה הרוחנית הראשונה, זה דבר הכי קשה, הכי קשה מכל המדרגות ומכל הדברים. הכי קשה.

אנחנו עד היום הזה, כשאנחנו נמצאים במציאות הגשמית מאות שנים, עשרות אלפי שנים, אנחנו עדיין מדברים על הלידה של אדם, תינוק שעכשיו צריך להיוולד מהאישה ואנחנו חושבים שזה מעשה נס. ואיך אנחנו שמחים שנולד, והכול יצא יפה וטוב. ומה זאת אומרת? זה מעשה בהמה שמולידה, גופה של האישה, הגוף שלי, זה בהמה. אבל תראה עד כמה אפילו אנחנו לא כל כך יודעים, זה ייגמר יפה, ולא, איזה מין נס. איזה נס יש כאן? יש מכשירים שאנחנו יכולים לראות ברנטגן ובכל מיני דברים. ומה? לא. זה בכל זאת מעולם לעולם לעבור, אפילו כאן זה לא מעולם, ממצב למצב.

אנחנו עכשיו התחלנו לדבר אתכם על לידה חדשה. זו לידה. להיוולד לעולם החדש. הוא כותב כך גם על יציאת מצרים. ולכן אני לא יכול להסביר כאן כי אין עדיין למי להסביר. כאילו שאתה נמצא עדיין בתוך האימא ושואל אותי על כל הדברים שנמצאים מחוצה לאימא. ואני לא יכול להסביר לך כי אין לך עדיין את החושים האלה. אין עדיין חושים, אז איך אני אסביר?

שאלה: למעלה מהדעת זו הרגשת האמא? שאני מרגיש את האמא הזאת שאני נמצא בתוכה?

למעלה מהדעת זה נקרא שאתה נכלל באמא. כן.

שאלה: כל התיקונים קורים בעיקר בזכות התפילה. זאת אומרת, האלגוריתם כזה. התאספנו, נקשרנו יחד, השקענו מאמץ, העלינו תפילה, הכרנו את המצב, קבלנו תשובה וממשיכים לאותו הסבב שוב פעם. התאספנו, התחברנו, העלינו תפילה, מקבלים כלים שנקראים "דבקות", ובאמצעות אותם הכלים משיגים שוב פעם את השלב הבא בהנהגה העליונה. ככה זה?

לפי המילים אפשר להגיד שכן. אין לי מה להגיד. כן, וודאי שהכול בסופו של דבר מגיע לתפילה. אנחנו מעלים את המ"ן, מקבלים מלמעלה את כוח המ"ד, מסדרים את הכלים שלנו כך וממלאים אותם בעל מנת להשפיע. זה נקרא שרוכשים מדרגה חדשה, והולכים הלאה לחיסרון חדש, למ"ן חדש, לקבלת מ"ד חדש, ובהתאם לזה לרכישת מדרגה חדשה. וכך כל פעם. כן, המכאניקה נכונה.

שאלה: אתמול בסדנה, אחד החברים היה כולו מבולבל, והוא אמר שהוא לא מרגיש כלום בעשירייה, ולא יודע מה לשאול. מיד אחרי זה היה ניגון של בעל הסולם, ואיך שהניגון נגמר הוא פתאום אמר שהוא מרגיש את החברים, והייתה לו כזאת עדנה על הפנים שזה היה מדהים, כל השינוי הקוטבי הזה. האם זה עדות להתגלות הבורא בעשירייה?

וודאי שזה מופיע דרך התגלות הבורא בעשירייה, אמנם עדיין בצורה לא גלויה. אבל כן, בכל זאת כך.

שאלה: לגבי הלידה שאמרת. חברים מתחברים יחד, יכולים נניח להתעלות מעל עצמם ולהרגיש זה את זה מעל הדעת שלהם. אז מה זה אומר, מה השלב הבא כשמתרחשת הלידה?

מאוד פשוט. יש להם חיסרון מסוים, משותף, כולל, כללי, על החיסרון הזה בא מלמעלה האור. האור מחבר אותם יחד, עושה מכל החסרונות שלהם כלי, ומביא אותם לכלי חדש. ואחר כך בתוך הכלי חדש הזה האור מופיע. אור וכלי יחד זה נקרא "מצב חדש", לידה חדשה. זה הכול, הכול מאוד פשוט.

במעשה זה לא יוצא כל כך פשוט, כי אנחנו הרי מתנגדים לזה, זה נגד הרצון שלנו, זה למעלה מדעתנו. אבל ככה זה נעשה, על ידי האור. אם יכולים להתחבר יחד לחיסרון אחד לאור, אז האור מיד מופיע. אנחנו לא צריכים לחכות שהוא יופיע, הוא נמצא במנוחה מוחלטת. ברגע שאתה מעמיד לפניו כלי, ככה, הוא מיד מופיע בתוך הכלי, ומיד מבצע מה שצריך. ואל תדאג, הוא יודע מה לעשות.

שאלה: האם הרמה החדשה של האמונה, למעלה מהדעת, זו הרגשה שאני צריך לספק לעשירייה שלי, כמו אמא שדואגת תמיד עבור הילדים שלה?

על זה נדבר אחר כך. יש לכם שאלות כאילו טובות, נכונות, אבל אני מפחד לתת עליהן תשובה, כי אז אתם תתחילו להשתמש בהן בצורה שיכולה להיות לא נכונה. זה כמו לתת לילד קטן אקדח, בשבילו זה סתם צעצוע, אבל אתה יודע מה יכול קרות.

שאלה: אם כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו, אז שנותנים לו יצר הרע, כאילו נותנים לו את הכרת הרע. אז עכשיו עם הקורונה, הגיעה כאילו סוג של הכרת הרע. מי עשה קודם לכן אמונה למעלה מהדעת, שהעולם זכה להכרת הרע כזה?

אתה מחפש מי אשם בקורונה, בווירוס הקורונה?

תלמיד: כן.

אז אני לא רוצה להגיד לכולם, אני אגיד רק לך. זה אתה. אתה.

שאלה: מאיפה יש לך את הכוח והסבלנות לספר לנו את אותו הדבר בכל יום. אתה כל הזמן מספר לנו אותו דבר, ואנחנו כאילו לא מבינים את זה עדיין. מאיפה יש לך את הכוחות להמשיך לעשות את זה, מה אנחנו יכולים להבין מזה?

אף פעם אני לא חזרתי על אותו דבר, אף פעם. אני בכל פעם אומר לכם דבר חדש. אתם שומעים אולי אותן המילים, אבל המילוי, הכלי, כל מה שמורכב מזה, זה תמיד חדש לגמרי. לכן אני לא מתעייף. אני מתעייף בגלל הגרון, מכאנית. אבל בפנים, אין לי שום בעיה, אני תמיד מתחדש. זו בכל זאת עבודה, זה מאמץ. ואני חוץ מזה מדבר עוד כמה שעות ביום, שיעור בוקר, שיעור ערב, באמצע לפחות עוד 4, 5 שעות.

תלמיד: מאיפה מגיע הכוח?

הכוח מגיע מלמעלה. ודאי, מאיפה יש לי כוחות? אני בכלל לפי הגוף שלי לא אדם חזק. אני אוהב לשכב. זה טוב, אני יכול לשכב, לחשוב, לקרוא. אני עצלן לפי הגוף שלי, הגוף שלי מאוד עצלן, אבל רק גופנית. ובשכל אני יכול לעבוד, אין לי שום בעיה עם זה. אבל כשאני מדבר אף פעם אני לא חוזר על הדברים, אצלי כל הדברים האלה מתחדשים.

תלמיד: אנחנו מרגישים את זה.

שאלה: בשבוע שעבר הייתה לנו משימה להפיץ מתוך העשירייה. אנחנו דנו הרבה מאוד בזה בשיחות בינינו, ולא הצלחנו להגיע לאיזושהי דעה אחת משותפת. האם תוכל בבקשה לומר, מה זה אומר להפיץ מתוך העשירייה?

יש בזה צד מכאני, אנחנו צריכים להסכים, באיזו צורה, באיזה תהליך, תוכנה, תכנית, אנחנו מפיצים. למי מפיצים, מה מפיצים, איך מפיצים, דברים כאלה. ואחר כך אנחנו צריכים בתוך העשירייה, לחשוב לא רק איזה חומר, אלא באיזו הכנה, לאיזו מטרה, מה אנחנו מתכוונים שהם יקבלו מאיתנו. זה כמו שאנחנו כאן מולידים כלי חדש בהפצה, אז אני צריך לדעת מה אני מוליד, מה אני רוצה להוליד, איך אני מכין את עצמי, איך אני פונה לבורא שיעזור לי לטפל בהם. כי אני צריך שותף, אני בעצמי לא אשנה את האנשים האלה. אני יכול לתת להם כמה ידיעות, סתם כמו המורה בבית ספר. אבל אם אני רוצה באמת לשנות אותם, אני צריך כוח עליון, אני בזה אהיה רק כמעביר. ועל זה כתוב, שעם ישראל צריך להיות מעבר לכל אומות העולם. אומות העולם הם אלו שעדיין לא נמצאים במגע עם הבורא. גם אנחנו, במה שאנחנו לא נמצאים במגע עם הבורא אנחנו נקראים "אומות העולם". במה שאנחנו משתוקקים לבורא, אנחנו נקראים "ישראל". במה שאנחנו כבר מקבלים מהבורא, אנחנו נקראים "מקובלים". ככה זה. לכן אנחנו צריכים בינינו, בקבוצה, לדבר על כל הדברים האלה, ובדיוק לדעת איך אנחנו מגיעים לכוח העליון, מצד אחד. ולמשתמשים, היינו לאנשים שאנחנו הולכים להפיץ להם, מצד שני.

שאלה: בקשר לקבוצה, לעבודה בעשירייה, איך אפשר לעלות למעלה מהדעת, בלי לבטל את הדעת?

זה לא נקרא שאנחנו מבטלים את הדעת. לבטל זה נקרא אצלך אולי למחוק. אני לא מוחק, זה נשאר אצלי. ואני בלהתבסס על זה מעלה את עצמי למעלה מזה. כשאני הולך למעלה מהדעת, יש לי דעת בכל מיני צורות כאלו וכאלו ואני בדיוק צריך ללכת למעלה ממנה. אני לא מוחק אותה לגמרי, לא. הדעת שלי עוזרת לי, אני לא מזלזל בה. אני רק מקבל מלמעלה כוח. ואז בעזרת הכוח הזה אני בונה כיסוי.

לכן הבורא כשברא את היצר הרע, הוא נתן ליצר הרע מלא כוחות, ומלא צורות, מלא אופנים. וכשאני בונה את עצמי למעלה מזה, אני רק הולך למעלה מהשכל. אבל כל מה שיש שם בפנים, אני מקבל בחשבון. אחרת לא יהיה לי, אני מקבל מלמעלה את כוח האור המופשט, אבל כשאני הולך, אני הולך למעלה מדעתי, ואז אני מקבל את צורת העולם העליון.

אנחנו עוד נראה את זה בפרקטיקה.

תלמיד: בפרקטיקה בקבוצה, בעשירייה, אם בן אדם רואה שהוא צודק לגבי משהו בעשירייה, בעבודה, האם למרות שהוא צודק הוא צריך לבטל את זה, וללכת עם הקבוצה ביחד למעלה מזה, או שהוא צריך לעמוד על שלו?

זה בטוח, בזה אין ספק. אם יש לך עשירייה, ויש את דעתך נגד כל העשירייה, זה מצב נפלא, שאתה יכול לבטל את דעתך כלפי העשירייה. אמנם אתה רואה שאתה צודק, והם לא צודקים, ולמרות זה אתה מבטל את עצמך כלפיהם, ומקבל את דעתם. זה שאתה לא מסכים, אבל מקבל אותם, זה משהו שהוא ממש הזדמנות לקפיצה רוחנית.

תלמיד: זאת אומרת, זה לא רע אם אני נגד הקבוצה. זו הזדמנות בשבילי להתקדם הלאה.

מה זאת אומרת, אתה לא נגד הקבוצה, אתה מקבל את דעתם.

תלמיד: כן, לי יש דעה ולהם יש דעה, ולמרות דעתי שהיא נגד הקבוצה אני מבקש כוח לעלות למעלה מזה ולהיות איתם.

כן.

שאלה: אני רואה התחלה וסוף, אני רואה את הבריאה ואת התיקון. כשאני מדבר על הבריאה, אנחנו מדברים על בריאת האדם?

כן. זה נקרא בריאת האדם. זה מה שאנחנו עכשיו עוברים, אנחנו בונים בנו אדם. "אדם" זה נקרא מערכת פנימית, שכולה בנויה מרצונות, שהם דומים לבורא. הרצונות שהם דומים לבורא נקראים בסך הכול אדם, מהמילה דומה לבורא.

קריין: פסקה חמישית, מתוך מאמרו של הרב"ש "הנרות הללו קודש הם". אומר הרב"ש:

"העיקר הוא התפלה. היינו, שהאדם צריך להתפלל לה', שיעזור לו ללכת למעלה מהדעת. כלומר, שהעבודה צריכה להיות בשמחה, כאילו כבר זכה לדעת דקדושה. ובאיזו שמחה היתה אז עבודתו, כמו כן הוא צריך לבקש מה', שיתן לו את הכח הזה, שיהיה בידו ללכת למעלה מדעתו של הגוף. כלומר, אף על פי שהגוף לא מסכים לעבודה זו בעל מנת להשפיע, רק הוא מבקש מה', שיהא בידו לעבוד בשמחה, כמו שמתאים למי שמשמש מלך גדול. ואין הוא מבקש מה', שיראה גדלות ה', ואז הוא יעבוד בשמחה. אלא הוא רוצה, שה' יתן לו שמחה בעבודה דלמעלה מהדעת, שיהיה חשוב אצל האדם, כאילו כבר יש לו דעת."

(הרב"ש, מאמר 12 "הנרות הללו קדש הם" 1991)

זה בסך הכול משלים לנו את הקטעים הקודמים שאנחנו צריכים על כל דבר לבקש, לדרוש מהבורא כוח, כוח רצון שנוכל להיות למעלה מהדעת שלנו, לקבל את דעתו ולקבל את זה בשמחה. על כל דבר לפנות. כמו שהיינו בתוך האימא ואחר כך נולדנו, מה זה נקרא נולדנו? שכל דבר שרכשתי מחוץ לרחם זה על ידי זה שרכשתי מבחוץ עוד ועוד. לכן אין בי שום דבר, אני עדיין מרגיש את עצמי שאני בעצמי, האני, נמצא עדיין כמו בתוך הרחם. לכן אני צריך כל הזמן לפנות לבורא שייתן לי, שייתן לי, גם חומר וגם כוח לעבוד עמו, גם שכל ורגש וכך אני תמיד הולך בלמעלה מדעתי.

אני לא חושב שכדאי לנו להמשיך עכשיו בנושא הזה, נקווה שאנחנו עוד נעבוד על זה עד השיעור הבא, ואז נמשיך את הנושא. ורק תדעו שזה העיקר. אנחנו יוצאים ממצרים ונכנסים דרך כל המכשולים והבעיות, רוכשים כלים כדי ללכת ולגלות את העולם החדש. מוסיפים לחמישה החושים שלנו, כמו שהיו לנו, עוד חושים נוספים.

(סוף השיעור)