שיעור בוקר 25.06.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

פרקי אבות, סעיפים ז' – ט"ז

קריין: "משנה פרקי אבות", פרק ב', סעיף ז'.

"ז. הוּא הָיָה אוֹמֵר, מַרְבֶּה בָשָׂר, מַרְבֶּה רִמָּה. מַרְבֶּה נְכָסִים, מַרְבֶּה דְאָגָה. מַרְבֶּה נָשִׁים, מַרְבֶּה כְשָׁפִים. מַרְבֶּה שְׁפָחוֹת, מַרְבֶּה זִמָּה. מַרְבֶּה עֲבָדִים, מַרְבֶּה גָזֵל. מַרְבֶּה תוֹרָה, מַרְבֶּה חַיִּים. מַרְבֶּה יְשִׁיבָה, מַרְבֶּה חָכְמָה. מַרְבֶּה עֵצָה, מַרְבֶּה תְבוּנָה. מַרְבֶּה צְדָקָה, מַרְבֶּה שָׁלוֹם. קָנָה שֵׁם טוֹב, קָנָה לְעַצְמוֹ. קָנָה לוֹ דִבְרֵי תוֹרָה, קָנָה לוֹ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא:"

"ח. רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי קִבֵּל מֵהִלֵּל וּמִשַּׁמָּאי. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצָרְתָּ. חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאֵלּוּ הֵן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, וְרַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. הוּא הָיָה מוֹנֶה שִׁבְחָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס, בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ. רַבִּי יוֹסֵי הַכֹּהֵן, חָסִיד. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, יְרֵא חֵטְא. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם, וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ, אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקְנוֹס אַף עִמָּהֶם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה, מַכְרִיעַ אֶת כֻּלָּם:"

אין מה לעשות, רק לשמוע וזה מהמם.

"ט. אָמַר לָהֶם, צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן טוֹבָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, חָבֵר טוֹב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שָׁכֵן טוֹב. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֵב טוֹב. אָמַר לָהֶם, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלָל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם. אָמַר לָהֶם צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ רָעָה שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עַיִן רָעָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, חָבֵר רָע. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שָׁכֵן רָע. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַלֹּוֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם. אֶחָד הַלֹּוֶה מִן הָאָדָם, כְּלֹוֶה מִן הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לז) לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם, וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, לֵב רָע. אָמַר לָהֶם, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלָל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם:"

"י. הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה שְׁלשָׁה דְבָרִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יְהִי כְבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְאַל תְּהִי נוֹחַ לִכְעֹס. וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ. וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ:"

"יא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, עַיִן הָרָע, וְיֵצֶר הָרָע, וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם:

יב. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְהַתְקֵן עַצְמְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ. וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם:

יג. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבַתְּפִלָּה. וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב) כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה. וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ:"

שאלה: הוא כותב בי"ב, "וְהַתְקֵן עַצְמְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ". האם זה אומר שהוא לא יורש משהו, שהוא לא מקבל שכר?

כן, שלא קיבלת את זה בירושה, אלא אתה לומד אותה כדי לרכוש אותה.

תלמיד: ירושה מקבלים ממישהו קרוב שנתן.

כן.

תלמיד: מה זה ללמוד תורה שלא קיבלתי ממישהו?

אתה צריך להשקיע בזה כוחות כדי לקבל את התורה, ושזו תהיה התורה שלך.

תלמיד: בי"ג הוא כותב, "הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבַתְּפִלָּה. וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא". מה זה לא לעשות את התפילה קבע?

שכל הזמן תחפש קשר חדש.

תלמיד: עוד מעט אנחנו מתפללים, כל אחד ממקומו, בדרכו, אז לא להישען על המילים שאולי מתחילות להיות מוכרות, אלא לחפש שם דברים חדשים.

כן.

שאלה: בי"א כותבים על שלושה דברים שליליים שמוציאים אדם מן העולם. איך זה מתיישב עם קנאה, תאווה וכבוד שמוציאים אדם מן העולם? האם זה אותו דבר?

צריכים לראות, אבל לא נראה לי.

תלמיד: אם אפשר לקרוא שוב את הפסוק.

כן. "רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, עַיִן הָרָע, וְיֵצֶר הָרָע, וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם:".

תלמיד: איך כאלה תכונות שליליות מוציאים אדם מן העולם ומעבירים אותו לעולם הבא?

כן, אלו באמת תכונות שליליות. עין רעה, יצר רע, שנאת הבריות, שלושת אלו מוציאים את האדם מן העולם.

תלמיד: זה נשמע קצת סותר את מה שאנחנו לומדים.

למה? האם להוציא אדם מן העולם זה דבר טוב?

תלמיד: אנחנו לומדים שכן, לעולם הבא, למדרגה הבאה, אולי פה זו זווית אחרת.

כנראה שזו זווית אחרת. אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל ככה זה.

שאלה: בי' הוא כותב, "וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ". למה דווקא אז?

כנראה שזה לפני שאתה מת, כשיש לך עוד אפשרות לתקן את מעשיך.

תלמיד: בסוף י"ג כתוב, "וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ:". מה זה להיות רשע בפני עצמך?

אתה, בפני עצמך, איך אתה שופט, איך אתה חושב.

תלמיד: אני מבין לא להיות רשע לאחרים. מה זה לא להיות רשע בפני עצמך?

כמו שאתה מבין, כמו שאתה חושב, אז מי אתה.

שאלה: אומרים דווקא כן להרשיע את עצמך. אז מה זה "לא להיות רשע בפני עצמך"?

הוא חושב כך.

תלמיד: אני לא מבין.

מה הוא מציע לאדם שאדם יחשוב על עצמו?

תלמיד: האם הכוונה שישתדל להיות צדיק?

מה כתוב?

תלמיד: כתוב "הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבַתְּפִלָּה. וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב) כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה. וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמְךָ:". האם כל הדברים האלה הם אמצעים לא להגיע למצב רשע?

כן.

שאלה: בי' הוא כותב, תתחמם באורם של צדיקים, אבל תיזהר להישרף מהמילים שלהם, כי המילים שלהם הן כגחלים. למה צריך להיזהר, ולמה אפשר להישרף מהמילים שלהם?

כי אתה תראה עד כמה הם אמת והפוכים ממה שאתה, בפשט.

תלמיד: ממה צריך להיזהר?

מהאמת שלהם. יש כאלה מילים או משפטים שהם כמו חץ שנכנס לליבו של אדם.

תלמיד: הוא אומר שזה כעקרב, כשועל וכנחש.

כן.

תלמיד: אולי אפשר לקרוא עוד פעם את י', בשבילי זה היה חזק.

"י. הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה שְׁלשָׁה דְבָרִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, יְהִי כְבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ, וְאַל תְּהִי נוֹחַ לִכְעֹס. וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ. וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁל חֲכָמִים, וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ:"

שאלה: בסעיף ט', המורה שואל את התלמידים מה הדרך הישרה שידבק בה אדם, והם עונים לו, עין טובה, חבר טוב, שכן טוב, הרואה את הנולד וכולי. רבי אלעזר אומר "לב טוב", והמורה אומר שזו התשובה שהוא מעדיף על כל התשובות. מה זה "לב טוב"?

לב, כמו שאנחנו לומדים, הוא הנקודה המרכזית של כל הגוף, של כל האדם. לכן "לב טוב" הוא סימן שכל המחשבות והמעשים של האדם כולם מגיעים, נכללים בנקודה הזאת, ב"לב טוב".

תלמיד: והיא הדרך הישרה שכדאי לאדם לדבוק בה.

כן.

תלמיד: למה היא עולה על הכול, על עין טובה, על חבר טוב, על שכן טוב וכולי?

אני לומד שזה ככה, אבל למה זה בדיוק, אני לא יודע.

תלמיד: איך אדם רוכש לב טוב?

הוא אוסף את כל אותן התכונות ששייכות ללב טוב ומשתדל לפי זה לנהוג את עצמו.

תלמיד: אדם יכול לקרוא את זה ולחשוב שזה סוג של מוסר שהוא צריך להשליט על הלב שלו.

כן.

שאלה: האם זה נכון לעבוד ככה עם הטקסט הזה?

כל טקסט אתה יכול לסובב אותו מקצה לקצה.

תלמיד: אני יכול לקרוא ולראות תכונות שאצלי הן לא מתוקנות לעומת מה שכתוב, ואז אני יכול לרצות לעבוד על זה, לתקן את זה. האם זה נכון לעבוד עם זה כך?

כן. ככה זה עובד.

תלמיד: יש פירושים לכל הדברים האלה, ברטנורא ורמב"ם מפרשים, לכל השאלות האלה יש תשובות. יש אנשים ששאלו את השאלות האלה בהיסטוריה ויש לזה פירושים. האם להתעמק בפירושים האלה?

אני לא ראיתי את זה אצל רב"ש.

תלמיד: אני מכיר ש"פרקי אבות" פשוט קוראים בסבב, ומה שנכנס נכנס, לכל אחד.

כן.

שאלה: אחרי שקראנו 400 מאמרים של רב"ש שבהם הוא מצטט המון מפרקי אבות והוא מפרש אותם בדרך העבודה, אני לא מבין איך אפשר לקרוא את זה בלי לקרוא את ההקדמה הזאת של מאמרי רב"ש, מה אפשר להבין כאן חוץ ממוסר. רב"ש פותח את זה אחרת לגמרי.

כן, אבל יש ויש, תלוי מי קורא. יש אנשים שלא יכולים לקרוא כפי שאתה אומר, ויש אנשים שיכולים לקרוא רק לפי מה שנמצא בדף לפניהם.

שאלה: אנחנו יוצאים עוד מעט משיעור שבו בחלק הראשון ראינו כמה בעל הסולם מדבר גבוה ואנחנו רוצים להבין על מה הוא מדבר כשהוא מדבר על קומוניזם. בחלק השני שיבחנו והעלינו כמה חשוב שיהיה חיסרון, ופה אנחנו רואים את הפער בין החכמים שכתבו לנו לבין מה שאנחנו מסוגלים להבין מזה. עם מה שאנחנו יוצאים מהשיעור, במה אנחנו עושים בזה נחת רוח?

בזה שעם המילים שאני עכשיו ממש סופג מהטקסט שלפניי אני מסוגל לעלות לבורא עוד יותר ועוד יותר. אני חושב שזה הכי פשוט ואפשרי לבצע לכל אחד.

תלמיד: איך אנחנו לוקחים את החיסרון שנבנה פה בשיעור עכשיו לכוח עבודה לעשירייה במשך כל היום?

צריכים להשתדל לחבר את החסרונות לחיסרון אחד, להיות בינינו בעיגול אחד, להעמיד את הבורא בתוך העיגול הזה, במרכז העיגול, ובצורה כזאת נתקדם לחיבור בינינו ועם הבורא יחד.

"יד. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, הֱוֵי שָׁקוּד לִלְמֹד תּוֹרָה, וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס. וְדַע לִפְנֵי מִי אַתָּה עָמֵל. וְנֶאֱמָן הוּא בַעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לָךְ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךְ:"

"טו. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, הַיּוֹם קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה, וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים, וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה, וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק:"

"טז. הוּא הָיָה אוֹמֵר, לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה. אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה, נוֹתְנִים לְךָ שָׂכָר הַרְבֵּה. וְנֶאֱמָן הוּא בַעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתֶךָ. וְדַע מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא:"

(סוף השיעור)