בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 21.10.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*על סף לשמה*
אנחנו צריכים להכיר את המקור שלנו, את הבורא. איך להכיר אותו, איך להבין אותו? פשוט מאוד, אנחנו צריכים לקבל את התכונה שלו כדי להרגיש אותו, הרגשה ושכל כדי להבין אותו, ואז אנחנו מתחילים לראות כמה זה בלתי אפשרי. עובר הזמן ואנחנו יותר ויותר מרגישים כמה זה בלתי אפשרי,. אנחנו מתחילים לשמוע יותר, ממש מתחילים לשמוע, אחרי הרבה שנים, מה שאומרים לנו מקובלים, שצריכה להיות כאן תפילה, בקשה, רק על ידי בקשה נכונה. אנחנו צריכים לעורר את הבורא שיעזור לנו. *באיזו מידה אנחנו יכולים לבקש אותו? במידה שאנחנו מרגישים שנמצאים בחושך ובחוסר אונים. בהתאם לכך הבקשה שלנו תהיה יותר אמיתית*.
אנחנו צריכים להגיע, לראות את הפער בין מצבים האלו, ומתוך זה *להתחיל לבקש את הבורא להעלות אותנו מלא לשמה לשמה, זאת אומרת להעביר אותנו לצד השני של המציאות, לצד שלו*. כך בהתגברות יחד לבקש יחד, לתאר לעצמנו מה זה נקרא לשמה. *אנחנו מתקרבים אליו, מעוררים אותו יותר ויותר, עד שמשכנעים אותו לטפל בנו ולתקן אותנו. כך עוברים לעולם של השפעה* ולמציאות העליונה.
*זה
לא
שאני
צועק
יותר
ומישהו
צועק
פחות,
אלא
ככל
שיש
לי
יותר
דרישה,
כך
אני
יכול
לעורר
את
הבורא
שיעזור
לי.
מתי
זה
יהיה,
האדם
לא
יודע,
אין
איזשהו
גבול,
מידה,
סימן,
לפיו
עד
כאן
אני
צריך
להגיע,
אין,
אלא
בכל
הכוחות.
ואז
אין
לו
עצה
אחרת
אלא
רק
להתפלל
לה'
שיאיר
עיניו,
שיוכל
לעבוד
בבחינת
השפעה.
זה
נקרא
שהבורא
מציל
אותו*.
האדם
רוצה
להגיע
להשפעה,
שכמו
שעכשיו
חושב
בכל
הכיוונים
ופינות
איך
לקבל,
כך
כולו
יחשוב
רק
איך
להשפיע,
למי
להשפיע,
במה
להשפיע.
שרק
על
זה
יחשוב
ויגדל
בכל
הרצון
הזה
דהשפעה
יותר
ויותר.
על
זה
הוא
מבקש,
ואז
עובר
מעבר
מלא
לשמה
ל-לשמה.
ש:
איך
לוותר
על
הרצון
לקבל
ללא
סבל?
ר:
אם
אני
נמצא
בקבוצה
ואם
אנחנו
מחליטים
שאנחנו
צריכים
ללכת
יחד
בחיבור
בינינו
ולרכוש
השפעה
הדדית
זה
לזה,
אז
כבר
אנחנו
לא
מרגישים
בזה
שום
כאב
ושום
הפסד,
כי
כל
אחד
לומד
מהחבר,
וכל
אחד
מתחזק
על
ידי
העשיריה.
לכן
אנחנו
ביחד
מתקשרים
בינינו
ומבקשים
את
הבורא,
צועקים
אליו,
מבקשים
ממנו
שהוא
יארגן
לנו
עזרה,
שייקח
אותנו
למעלה
לדרגה
עליונה
יותר,
וכך
אנחנו
נגיע
למטרה.
נוכל
להשפיע
זה
לזה
ומאיתנו
לבורא,
והוא
יימצא
בינינו.
זה
הכל
נמצא
בעשיריה,
שום
דבר
לא
יוצא
מהעשירייה.
אין
לנו
דבר
חוץ
מלהתקשר
בינינו,
להצמיד
את
עצמנו
יותר.
בינינו
אין
לנו
יותר
מה
לעשות.
ש:
אני
סובל
מכך
שאני
רחוק
מהבורא.
האם
זו
התפילה
הנכונה?
ר:
מצוין,
זו
עוד
לא
תפילה,
זו
הרגשה
נכונה.
על
ידי
זה
שעבדת,
הרגשת
כמה
אתה
באמת
רחוק
מהחיבור.
עכשיו
יש
לך
גם
הבנה,
מחשבה,
שמיעה,
*אתה
שומע
שצריכים
לפנות
לבורא.
תפנה
אליו.
תספר
לו
הכל
במילים
שלך
ותבקש
ממנו
שאתה
רוצה
להיות
מחובר
לעשיריה
כך
שאין
שום
רווח
ביניכם*,
בין
כולם.
אתם
הופכים
להיות
כאיש
אחד
בלב
אחד.
*תנסה
ותראה
כמה
אתם
משתנים
מהתפילה.
אתה
תראה,
ממש
באותו
יום,
כמה
יש
לך
שינויים,
שיפורים,
תוצאות,
כמה
אתם
מתקרבים*.
הכל
מגיע
מתוך
החיבור,
מתוך
התקרבות,
אחר
כך
התקשרות,
ואחר
כך
התכללות
זה
בזה.
כך
זה
צריך
להיות.
ש:
השתוקקות
זו
תפילה?
איך
מכניסים
לעשירייה?
ר:
השתוקקות
עצמה
זו
הרגשה
פנימית
של
האדם,
זו
עוד
לא
תפילה.
כשאדם
מעביר
אותה
לתפילה,
זאת
אומרת
לפנייה
דרך
חברים
לבורא,
אז
היא
הופכת
להיות
תפילה.
*נסה
את
ההשתוקקות
שלך,
את
המועקה
שלך,
את
מה
שאתה
מרגיש,
להפוך,
דרך
הקבוצה,
דרך
החברים
לבורא.
אז
זו
תיקרא
תפילה*..
תפילה
צריכה
לבוא
לפחות
מכמה
אנשים
יחד,
רצוי
מעשירייה,
ממניין,
ואז
הבורא
בטוח
שומע
ועונה.
לתוך החיבור בינינו הבורא יכול לתת לנו את מה שאנחנו צריכים, את כוח האיחוד, כוח החיבור, הרגשת החיבור, איחוד עימו. את כל זה אנחנו משיגים בתוך החיבור, לכן איחוד, חיבור, מהמילה אחד, צריכים להיות בשבילנו כמגדלור.
ש:
אם
כל
אחד
מתפלל
מהמקום
שלו,
האם
אני
צריך
להרגיש
שהחברים
מתפללים
מאותו
מקום?
ר:
אתה
צודק,
נגיע
לכך
שנרגיש
כמה
אנחנו
רחוקים
ומתקרבים,
ושוב
רחוקים
ושוב
מתקרבים,
כמו
גלים
כאלו,
אנחנו
נרגיש
זאת.
ש:
נרגיש
שזה
בתוך
העשירייה
או
כלפי
בני
ברוך
או
כלפי
כל
העולם..?
ר:
היחידה
היא
איפה
שאתה
נמצא,
בעשיריה
שלך,
זה
היסוד
שלך.
אבל
מתוך
היסוד
הזה
אתה
תתחיל
להרגיש
איך
יש
לך
עוד
הרבה
מערכות
כאלו
סביבך,
וכולנו
גם
רוצים
להתחבר
ביניהם.
כמו
שבגלקסיה
יש
מערכות
שמש
ופלנטות..
וכולם
מתחברות
לגלקסיה,
והגלקסיות
מתחברות
למולטי
גלקסיה.
כך
אנחנו
הולכים
ומתחברים,
וכל
פעם
מגלים
יותר
עמוק
לתוך
הפרט,
ויותר
רחב
לתוך
הכלל,
מגלים
את
עבודת
הבורא.
בתוך
הפרט
אנחנו
מתעמקים,
ואת
המהות
והגדלות
שלו
בתוך
הכלל.
אנחנו
מרגישים
כמה
הוא
ממלא
ועושה
את
הכל.
ש:
איך
המרחק
הפיזי
משפיע
על
התפילה.....
?
ר:
אפשר
אפילו
לשבת
בבית,
רחוק,
יש
לנו
חברים
שנמצאים
בצפון
ובדרום,
בכל
הכיוונים
של
כדור
הארץ,
ומחוברים
איתנו,
מחוברים
חזק
וטוב.
יש
כאלה
שנמצאים
אפילו
בצבא,
בבית
סוהר,
אני
מקבל
מהם
כל
מיני
פתקים.
אני
יודע
כמה
הם
קשורים
אלינו,
וכמה
כל
מילה
שאנחנו
לומדים
חשובה
להם.
המרחק
הגשמי
לא
כל
כך
משנה.
לפעמים
הוא
מגדיל
את
הקשר.
מגביר
את
הקשר.
ולפעמים
הוא
מוחק
את
הקשר.
יש
כל
מיני
תנאים,
אבל
בסך
הכל
במה
זה
כן
תלוי?
בכמה
בסך
הכל
אנחנו
כולנו
מחפשים
חיבור,
שבתוך
החיבור
אנחנו
מחפשים
את
הבורא.
ככל
שהתמונה
הזאת
תהיה
יותר
ברורה,
יותר
מורגשת,
מורגשת
יותר
כחיסרון
העיקרי
שלנו,
זה
באמת
הכיוון
להצלחה.
ש:
אני
מקבל
רק
את
התענוג
ומרגיש
בושה.
איך
להתמודד
עם
הבושה?
ר:
בושה
זה
דבר
טוב.
נסה
יותר
ויותר
להרגיש
שאתה
גנב,
ואז
אתה
מקבל
הרגשת
הבושה
כדי
להתפטר
מהנטייה
לגנוב.
לאט
לאט
זה
יביא
אותך
לאיזושהי
הבנת
השפעה,
אתה
תרצה
להשפיע,
כאילו
תרצה.
*תבקש
מהבורא
שייתן
לך
כוח
השפעה,
מזה
מתחילים.
אתם
צריכים
בימים
האלו
להתחיל
להרגיש
שיש
לכם
נטייה
להשפעה,
שאתם
רוצים
לטעום
מה
זה
נקרא
להשפיע,
שיהיה
לכם
רצון
להשפיע,
מה
זה
נקרא
להשפיע,
איך
להבין
מהי
השפעה.
אתם
רוצים
שלזה
יהיה
לכם
איזשהו
קשר.
תחשבו
על
כך
כמה
שיותר*.
חייבים לעשות כל מה שאפשר, עד שמגיעים להרגשת השקר במעשינו ודורשים לעבור לאמת, מלא לשמה לשמה. זה אפשרי רק על ידי ריבוי המעשים.
ש:
איך
לתאר
שאפשר
לבנות
את
הלא
לשמה
הגדול
ביותר?
ר:
אתה
עוסק
בכל
מה
שיש
לך
ברצון
לקבל
שלך,
וחושב
להתחבר,
לפנות
לבורא,
וכל
מה
שקראת
אתה
משתדל
לעשות.
משתדל,
אתה
עושה
ונראה
לך
שאתה
מבצע
את
הפעולות
האלה.
מה
עוד
חסר
לך?
חסר
לך,
*אתה
בכל
זאת
לא
מגיע
ללשמה,
להשפעה,
אלא
הכל
אתה
עושה
מפני
שאתה
או
מפחד
שאתה
עושה
עברות,
או
שה'
יעניש
אותך,
או
שלא
יהיה
לך
עולם
הבא,
או
שהחברים
יראו
כמה
אתה
קטן
ומוגבל
וכן
הלאה.
מתוך
כל
הפעולות
האלה,
בכל
זאת
אתה
מגיע
למצב
שאתה
רוצה
להתפטר
מהמצב
שלך.
אז
אתה
פונה
לבורא
ומבקש
ממנו
שיחליף
לך
את
הטבע,
שאתה
רוצה
להיות
בהשפעה*.
ש:
איך
מתבצע
המעבר,
לאן
אני
מעביר
את
המיקוד
שלי?
ר:
אתה
רוצה
לפחות
באותו
כוח
שעבדת
בו
בלא
לשמה,
לעבוד
עכשיו
בלשמה
.
ש:
מה
זה
שאני
מוכן
לעבוד
בלשמה
עם
אותו
הכוח?
ר:
נגיד
שהייתה
לך
*מסעדה*
והכנת
מזון,
נתת
לכל
אלו
שבאים,
מכרת
להם
סעודת
צהרים,
ועכשיו
אתה
רוצה
לעשות
אותו
דבר
אבל
בלי
לקבל
מהם
תשלום,
רק
כדי
לתת
להם.
אז
אתה
לוקח
בדיוק
אותם
הדברים
שעשית
קודם,
ועושה
אותם,
מחלק
להם,
רק
כדי
להשפיע.
ש:
אבל
צריכה
להופיע
האהבה
נוספת
כלפי
החברים?
ר:
בטח.
עכשיו
אתה
מרגיש
שאין
לך
אהבה
אליהם,
יש
לך
אהבה
לכסף,
אבל
עכשיו
אתה
רוצה
לעבוד
בלי
תשלום,
בלי
שכר.
איך
לעשות
זאת?
אתה
צריך
שהבורא
ייתן
לך
כוח
לעבוד
ללא
שכר.
למה?
ללא
שכר
לגמרי
אתה
לא
יכול,
אלא
*ללא
שכר
זה
נקרא
ללא
שכר
בכלים
דקבלה*,
אבל
בכלים
דהשפעה
אתה
כן
יכול
לקבל
שכר.
*אתה
רוצה
להידמות
לבורא
ולגרום
לו
נחת
רוח,
להרגיש
כמה
אתה
גורם
לו
נחת
רוח.
זה
בשבילך
יהיה
השכר.
זה
נקרא
בעל
מנת
להשפיע*.
ש:
הבורא
נותן
להרגיש
שהוא
נהנה?
ר:
*אם
אתה
עושה
את
זה
באמת
למען
הבורא,
אז
אתה
מתחיל
להרגיש
אותו
ואיך
שהוא
נהנה
ממך*.
ש:
רב"ש
כותב
כאן
על
שקר
קטן
ושקר
גדול....
ר:
יש
*שקר*
שנראה
לנו
כגדול
או
כקטן.
ביחס
שלנו,
ברגישות
שלנו
אליו,
אנחנו
יכולים
לזהות
את
השקר.
אם
זה
שקר
קטן,
אנחנו
יכולים
איכשהו
להישאר
בו,
אבל
משקר
גדול
אנחנו
רוצים
להתנתק.
זה
כל
העניין.
תהיו
יותר
גמישים,
ותראו
כמה
הכל
משתנה.
ש:
אנחנו
עובדים
בעשירייה
ופתאום
מודיעים
לנו
שזה
שקר?
זה
יכול
לזרז
אותנו?
ר:
בוודאי.
אם
אנחנו
מרגישים
שאנחנו
נמצאים
*בשקר*,
והשקר
הזה
הוא
בדרך,
ואנחנו
דרך
השקר
הזה,
מספר
אחד
ושתיים
ושלוש,
כך
מגיעים
למטרת
החיים,
אז
אנחנו
הולכים
ומקבלים
כל
פעם
את
הדברים
האלה
כדברים
טובים.
זה
מתגלה
לנו
יותר
ויותר,
אין
ברירה,
אנחנו
יוצאים
ברצון
לקבל
הפוך
מהבורא,
ועכשיו
מגלים
כמה
אנחנו
הפוכים
ובאילו
מצבים
אנחנו
מתקרבים.
לכן
יש
כאן
התקדמות,
שמחה.
ככל שאנחנו מתקדמים יותר, כך נוכל להבדיל את השקר בצורה יותר קלה, יותר מהירה.
ש:
מה
נחשב
לשקר
ומה
לאמת?
ר:
אני
לא
יכול
להגיד
לך,
צריך
לראות
לפי
המצב
מה
זה
לשקר
וזה
לאמת?
*לפעמים
השקר
הוא
אמת,
והאמת
שאנחנו
מרגישים
היא
שקר.
אנחנו
צריכים
כאן
כל
הזמן
להיות
בקשר
עם
החברים
בבדיקת
(כוכב?)
הצפון,
מה
נקרא
הכיוון
הנכון,
בדיקת
הקשר
הנכון
עם
החברים,
איך
אני
מעמיד
את
זה
בקבוצה*.
ש:
איך
לדעת
שעושים
לשמה
ולא
משקרים
לעצמנו?
ר:
אתם
לא
תדעו
עכשיו,
אתם
עדיין
לא
יכולים
להבדיל.
לכן
יש
לך
את
השאלה
הזאת,
אבל
עוד
מעט,
ממש
עוד
כמה
ימים
אתם
תתחילו
לזהות
את
זה
יותר.
ש:
אפשר
מתוך
הרגל
לרכוש
את
תכונת
ההשפעה?
ר:
*מתוך
הרגלים
אתה
לא
יכול
לרכוש
את
תכונת
ההשפעה,
כי
אין
לך
שום
דבר
בלהשפיע.
אתה
בכל
זאת
תצטרך
לעבור
משבר,
אתה
כולך
מתכונת
הקבלה,
והבורא,
מטרת
החיים
שלך,
נמצאת
בצד
השני,
בתכונת
ההשפעה.
אתה
צריך
כאן
עזרה
מלמעלה,
שתעשה
לך
את
מהפכה
פנימית*.
ש:
איפה
ההתקרבות
ללשמה?
ר:
רק
אם
הוא
עושה
את
זה
עם
החברים,
עם
כולם,
אז
קיימת
פעולת
המאור
המחזיר
למוטב,
ואז
הוא
מתקרב
לזה.
אבל
בכל
זאת,
כשמתקרב
לזה,
הוא
יצטרך
להבין
כמה
הוא
נמצא
בצורה
הפוכה,
ואז
יהיה
לו
משבר,
והאדם
בכל
זאת
ישתדל
להתהפך,
להתחיל
לבקש
מהבורא
את
תכונת
ההשפעה,
תכונת
החיבור.
אחרת
זה
לא
ילך.
ש:
התקווה
היחידה
רק
לפעול
דרך
החברים?
ר:
גם
זו
לא
התקווה
היחידה.
ש:
אז
מה?
ר:
נכון
שזו
הפעולה
הנכונה,
אבל
הוא
יצטרך
להבין
שהוא
נמצא
בצורה
הפוכה
מהרצוי.
ש:
מה
נותן
לנו
ההרגל?
ר:
פעם
תרגיש
שאתה
עושה
לא
נכון,
העיקר
זה
להחליף
את
הכוונה,
שכל
הפעולות
שלך
הם
שקרים.
ש:
זה
מה
שמקבלים
על
ידי
ההרגל
בסביבה?
ר:
*אם
זו
סביבה
נכונה,
אז
תקבלו
דרכה
את
המאור
המחזיר
למוטב,
הוא
ייתן
לכם
את
הרגשת
השקר.
אחרת
כולם
היו
מגיעים
ללשמה*.
למה
בכל
חברה
אי
אפשר?
ש:
אין
לי
כלים
דהשפעה.
מה
התפילה
בשלב
הזה?
ר:
אתה
צריך
לפני
כן
להתפלל
לבורא
שייתן
לך
יחס
שווה
לילד
האהוב
שלך
ואל
הילד
של
השכן,
שיהיה
לך
ממש
אותו
יחס
לשניהם.
אז
תדע
מה
לעשות,
נגיד
שאת
הסוכריה
אתה
לא
יכול
לחלק.
ש:
אבל
בשלב
הזה
אני
לא
לא
יכול
לתת
לילד..?
ר:
הפתרונות
יבואו
אחר
כך.
קודם
תבין
את
המצב.
כל מה שאדם לא יכול לעשות, הוא צריך לפנות לקבוצה, היא יכולה לעזור לו, להוציא אותו מכל מצב רע.
ש:
מה
גורם
לי
לראות
את
הבורא
בחברות
שלי?
זה
הניצוץ
האלוקי
שחי
בתוכי?
ר:
*חי
לא
בתוכך,
אלא
חי
בתוכן,
בתוך
החברות
שלך,
שם
נמצא
הבורא.
כשאת
רוצה
להתחבר
איתם,
האמת
היא
שאת
רוצה
להתחבר
עם
הבורא*.
לכן
כתוב
מאהבת
הבריות
לאהבת
ה'.
*בית שער הכוונות*
ש:
דווקא
הקטעים
האלה
שקשים
לנו,
הם
מקדמים
אותנו?
ר:
זה
לא
שייך
לכמה
אתה
מבין.
לא
החכם
לומד,
זה
שייך
לכמה
אתה
רוצה
על
ידי
זה
להשתנות,
לקבל
את
תכונת
ההשפעה,
שזה
יקרב
אותך
לבורא.
אז
תבין,
הלב
מבין,
לא
השכל,
הלב
מבין
מה
זה
להשפיע.
לפי
זה
תתקדם.