שיעור בוקר 13.02.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "זוהר לעם", כרך א', עמ' 361, "הקדמת ספר הזוהר",

מאמר "המצווה השביעית", סעיף 223

קריין: "המצווה השביעית", 223.

המצווה השביעית

[פקודא שביעאה]

.223" המצווה השביעית, למול לשמונה ימים, ולהעביר זוהמת העורלה. משום שאותה החיה, מלכות, היא המדרגה השמינית לכל המדרגות, כשמתחילים מבינה. ואותה הנפש, העפה ממנה, צריכה להיראות לפניה לשמונה ימים, כמו שהיא המדרגה השמינית.

אין הנוקבא דז"א, נקראת חיה, זולת ע"י עלייתה והלבשתה את הבינה, שהיא מדרגה שמינית של ע"ס מלמטה למעלה. ונקראת גם המלכות, נוקבא דז"א, בשם שמיני, כי עלתה שמונה מדרגות, שממנה עד הבינה, ורק אז נקראת גם היא חיה, כמו הבינה.

והנה, נפש האדם, שנולדה מהנוקבא דז"א, שנקראת חיה ונקראת שמינית, צריכה להיראות לפני הנוקבא עם התיקונים של מילה ופריעה, ביום השמיני ללידה שלה. ואז נראה וניכר, שהיא נפש מאותה חיה קדושה, ולא מצד אחר.

כי אז, בכוח המילה והפריעה, נדחה ס"א לגמרי מנפש אדם, ויכולה לקבל שלמות אורותיה של החיה ההיא. וזהו, ישרצו המים. ובזה מקבלת מ"ד עילאין מזו"ן, ונשלמת במים האלו".

שאלה: קראנו בשיעור קודם, ששלושה מלאכים מלווים את הנשמה שמתעוררת בה הנקודה שבלב. כמה מלאכים יש בכל התהליך הזה ואיך אנחנו מתקדמים עם המלאכים שמלווים אותנו בכל התהליך? מה העבודה שלנו עם המלאכים האלה?

אפשר להגיד שיש אין סוף מלאכים, כי מלאך זה כוח, ולכן בכל רגע, בכל סיטואציה, בכל מצב יהיו לנו כוחות חדשים ומההתחברות ביניהם יהיו לנו כל מיני מצבים חדשים שמתחברים ויוצרים ביניהם כל פעם כוחות חדשים. לכן יש הרבה מלאכים, הייתי אומר אין סוף מלאכים.

שאלה: האם המלכות זוכה בברית מילה?

אלו שתי מדרגות שהאדם צריך לעבור על הרצון שלו כדי לא להשתמש ברצון האגואיסטי. הוא צריך לחתוך חלק אגואיסטי מעצמו, ואת אותו החלק שהוא חותך מעצמו הוא צריך לקבור בחול, באדמה, ואת החלק שנשאר עליו לקבל בצורה נכונה, כלומר לא להשתמש בו יותר כמו בחלקים הקודמים. זה נקרא מילה ופריעה.

תלמיד: ואם הרצון הזה חוזר, זה אומר שלא עבדת עליו מספיק?

לא, זה טבעי ומובן שיש פה עוד תיקונים. אבל אפילו אם הוא יחזור לפעולות האלה הן בכל זאת לא יהיו כמו קודם, כיוון שלפחות את העודף שממנו ניתן לעשות את אותה העבירה הוא הסיר, חתך.

שאלה: בדת היהודית ברית המילה זה משהו שעושים לזכר, אבל מה זו ברית מילה ברוחניות?

זה מה שאנחנו לומדים, מה זו ברית מילה ברוחניות. וגם בתורה כתוב, תחתכו חלק מהלב שלכם, מהלב. זאת אומרת, אותם רצונות שלנו שהם על מנת לקבל, שאי אפשר לתקן אותם, אותם הרצונות אנחנו צריכים לחתוך מעצמנו ולזרוק אותם לעפר, לחול.

תלמיד: מה זה אומר שאת הרצונות שאני לא יכול לשנות אני צריך לחתוך מהגוף?

לא להשתמש בהם. אתה עד כדי כך מתנזר מהם, שאתה לא משתמש בהם אף פעם. אתה לא יוצר קשר עם אנשים אחרים, עם כל דבר שיש לך בחיים, דרך הרצונות האלו על מנת לקבל.

שאלה: יוצא שהמלכות עוברת את שמונה המדרגות האלה ורק בסוף מקבלים את המים העליונים, מ"ד, וכל המהלך הזה הוא מהלך של תיקון?

בעיקרון כן, זה הכול תהליך של תיקון.

תלמיד: מה זה אומר לעבור את כל המדרגות האלה ללא מים עליונים?

ההכרה בזה שאלו הם רצונות מאוד מזיקים כיוון שהם למען עצמי, לעצמי, ואי אפשר לתקן אותם כך שיהיו לאחרים.

שאלה: מה עושים עם הרצונות שאני עדיין לא יכול לתקן?

אז אתה עדיין לא יכול לתקן אותם. זאת אומרת, עדיין יש בך כאלה רצונות שאם תשתמש בהם זה יהיה בטוח על מנת לקבל, ולכן אתה לא משתמש בהם. רק אחרי שתעשה עליהם תיקונים, הגבלות, שבכאלו וכאלו תנאים אתה לא משתמש בהם, אם תעשה את התיקונים האלה, אז תוכל להתחיל להשתמש גם ברצונות דקבלה על מנת להשפיע.

תלמיד: איך אני יכול לזהות את הרצונות האלה? לי נראה שכל הרצונות הם כאלה.

לא, אתה תתחיל לעבוד איתם ואתה תראה.

שאלה: מה זה אומר שאנחנו חותכים את הרצון כך שלא נוכל לחזור ולהשתמש בו שוב ואנחנו זורקים אותו לעפר? איך זה קורה?

אנחנו לא חותכים את הרצון, אנחנו חותכים רק את הכוונה על מנת לקבל שיש על הרצון. את הרצון עצמו אנחנו ודאי משאירים, כי צריכים לתקן את הרצון בכוונה על מנת להשפיע ולהביא את כל הרצונות בכוונה על מנת להשפיע לגמר התיקון. לכן אנחנו רק בודקים איזה רצונות יש לנו בכוונה על מנת לקבל, אנחנו חותכים את החלק מהרצון שהוא בכוונה על מנת לקבל, ועושים עליו תיקון של פריעה, עטיפת דמה, כך שלא נוכל יותר להשתמש ברצון הזה בעל מנת לקבל אלא רק בעל מנת להשפיע.

שאלה: מה ההבדל בין מילה, למול משהו, לבין לקצר?

ההבדל הוא קודם כל בכוונה, שאני לא משתמש באותן הכוונות, כלומר אני חותך את הכוונות ולא את הרצונות, אני חותך מעצמי את הכוונות על מנת לקבל, זה דבר הראשון. הדבר השני, חוץ מזה שאני עושה את זה עכשיו, אני עושה את זה להבא, שיותר הרצון לקבל הנוכחי שלי לא ישתמש בכוונה על מנת לקבל.

שאלה: בנוגע לתיקון של אותם הרצונות שלא מסוגלים להיתקן, אנחנו לומדים שהבורא הוא כל יכול כלפי התיקונים, אז מה חסר כאן, כוחות של חברים שישמע את תפילתנו?

הבורא רוצה שאנחנו נשיג את מטרתו, את משימתו להפוך אותנו לחלוטין שווים אליו, כמוהו, חופשים כמוהו, וכדי שבצורה עצמאית, פעילה, אנחנו נפתור את כל בעיות הבריאה.

תלמיד: כדי שנהיה שותפים בפעולה הזאת?

בהחלט.

שאלה: בסוף סעיף 223 נאמר, "כי אז, בכוח המילה והפריעה, נדחה ס"א לגמרי מנפש אדם,". האם המשמעות היא שזה הסוף של היצר הרע? האם זה יכול להיות, איך זה אפשרי שיש סוף ליצר הרע?

כן. בזה שאנחנו עושים מצוות מילה ופריעה, אנחנו דוחים את הסטרא אחרא לגמרי מנפש האדם, זאת אומרת מהדרגה התחתונה ביותר, ומרגע זה והלאה האורות יכולים להתפשט באותם הכלים ששייכים לדרגת נפש האדם, וזה התיקון, תיקון גדול.

שאלה: אמרת שיש אין ספור מלאכים. האם ניתן להגיד שאלו כל אותם אנשים שמחוץ לחכמת הקבלה?

אל תדברי שטויות ואל תמציאי שום דבר, כרגע עוד אין לכם לזה שום נתונים.

שאלה: האם בגמר תיקון תיוולד נשמה כללית חדשה או שנשמת אדם הראשון עוברת עדכון?

נשמת אדם הראשון עוברת עדכון ואז היא מתקנת את הכול. זאת אומרת, היא כל כך מתקנת את הכול עד שלא נשאר מהצורה הראשונה של אדם הראשון פגם כלשהו אלא הכול מתוקן ועובד בעל מנת להשפיע.

תלמיד: באיזו צורה הפרצוף של אדם הראשון מורגש בנו בנשמה הפרטית בתהליך שאנחנו עוברים?

ככל שאנחנו מחברים את כולם כך אנחנו נרגיש את זה.

שאלה: איך אנחנו שולטים בניקיון הכוונה שלנו במיוחד עכשיו לפני הכנס?

על ידי החיבור עם החברים. כשאנחנו מתחילים לדבר בינינו, לשוחח בינינו, לבדוק את עצמנו אחד כלפי האחר, זו הבדיקה הכי נכונה, הכי טובה ובאמת הכי ריאלית שאנחנו יכולים לבצע.

שאלה: האם לכל האנושות יש את כל הרצונות כי כולנו קשורים?

כן, זו מערכת אחת.

תלמידה: ואם אני מתקנת איזה רצון אז אני מתקנת חלק קטן מכל המערכת כי לכולם יש את אותו רצון?

נכון, את מתקנת רצון מסוים שנכלל בכל הרצונות בצורה אינטגרלית.

שאלה: האם הכלים הנוספים מעלים את הרצון שמתעורר על ידי אור ה-ו-י-ה ויוצרים את הזיווג למעלה, אם הם יוצרים, מחזקים את האמצע?

כן.

שאלה: על פי כל התחושות אנחנו כבר הרבה יותר קרובים למטרה. מאיפה האחריות על כך שהאדם לא ישתמש שוב באותו הרצון שהוא רוצה לתקן?

הכול מהבורא, לא בנו.

שאלה: נראה שככל שהאדם מוסיף עוד רצונות, הוא מתמודד עם הרצונות האלה דרך העזרה, התמיכה של העשירייה. האם הוא צריך לוותר על הרצונות האלה או שהוא צריך לנסות להתנגד להם או פשוט להתפתח בתהליך וכל הזמן להעלות את החיבור בתוך העשירייה כסוג של תיקון?

הוא צריך בכל זאת לחשוב איך הוא יעבוד איתם במצב שהם יהיו כולם מתוקנים. ואז הוא רואה בדרך מה לעשות עם כל רצון, עם כל נטייה.

שאלה: האם לממש את מצוות המילה, זה אומר לעבור את המחסום?

כן.

שאלה: נראה שהרצונות של האדם מגיעים ממקום מאוד עמוק, לא מודע, לא נשלט אפילו. מה כלי העבודה שאנחנו יכולים להתחיל לבודד אותם, להבין אותם?

מה כלי העבודה? הרצון לקבל. אין לנו כלים אחרים ולא צריכים. רק תלוי באיזו מדרגה, באיזה קשר עם האחרים הם מקושרים ואיך הם נמצאים בחיבור הדדי כדי לסייע זה לזה.

תלמידה: אבל בתוך עבודת הבירור הפנימית של האדם נראה שכול הרצונות מאוד מעורבבים אחד באחר. גם נראה שאנחנו לא באמת מכירים את הרצונות שלנו. נדמה לנו שאנחנו רוצים משהו, אבל בכלל רוצים משהו אחר. מה זווית הכניסה, איך מתחילים להבין בכלל, לעשות סדר?

איך להבין, לעשות סדר?

תלמידה: נניח להגיד זה רצון שטוב לעבוד איתו, זה רצון שלא טוב לעבוד איתו. בכלל להבין את הרצון, מה זה בכלל רצון?

הכול מבררים בקבוצה. מה יש כאן כל כך להתבלבל? את מגיעה לקבוצה ואת רוצה להתחבר איתם, במידה שאת רוצה, את רואה במה אפשר להשתמש, במה אי אפשר, ובכמה.

תלמידה: אז תמיד מה שנראה לי טוב לקבוצה?

אין לך מה יותר לבדוק. רק בזה את בודקת.

תלמידה: רוב הרצונות שלנו במהלך היום לא נראים לנו קשורים לקבוצה בכלל.

אבל תנסי לקשור אותם בכל זאת לקבוצה ותראי באיזו מידה, אם לא בצורה ישירה אז משנית, בטוח שהם שייכות לזה.

תלמידה: מה זה בעצם רצון, מה זה הדבר הזה?

רצון זה כוח. אני רוצה להשתמש בכוח הזה כדי להרגיש עניין.

תלמידה: האם זה כוח שלי, או כוח שהכניסו בי?

זה הכוח שלך. זה נקרא "תשלום". את יכולה להפעיל אותו, ואז - בתוך מה שאת עכשיו עושה - להרגיש את הקניין.

תלמידה: מה זה הקניין?

מה שאתה רוצה לכבוש.

תלמידה: הבורא שם את הרצון באדם כדי שהוא בהכרח ישיג קניין?

כן, שהוא ישיג קניין. שהוא יקנה את הבורא.

תלמידה: ואז הקניין, כאילו שאני משייכת אלי חלק מהבורא, הופכת לשלי?

כן.

שאלה: האם ניתן להרגיש, להשיג את השכר בצורה שלילית, ואם כן, מה לעשות?

אתה לא תרגיש מה זה שכר בצורה שלילית. אם אתה מקבל משהו שלילי ובכל זאת מרגיש שזה שכר, אז כבר הפכת אותו לצורה חיובית. למדנו את זה, נניח שאדם מקבל מכות, אבל בשבילו הן הופכות לדבר חיובי, כי עבור כל מכה ומכה הוא מקבל נניח אלף זהובים.

שאלה: איך הפעולה הזאת של מילה יכולה להיות קשורה לעשיית חור בלב האבן של החבר?

בעיקרון אלו אותן הפעולות, רק הן נאמרות בצורה שונה.

תלמיד: אז אלו שמות שונים לאותה פעולה?

כן. לחבר את הלב שלך עם לב החבר.

שאלה: איך אתה ממליץ לעשירייה לעזור לכל חבר במשך היום לחתוך מעצמו את הרצונות בעל מנת לקבל?

לבקש מהבורא, שהוא יעשה את זה. כמו שכתוב בתורה, שהוא יחתוך את החלק מהלב שאחראי על הכוונה על מנת לקבל.

תלמיד: יש הרגשה שבכל יום שעובר אנחנו מגיעים לשיעור בוקר עם לחץ ודרישה גדולים יותר מהאנושות. מה התגובה הנכונה כעשירייה בשיעור ובמשך היום כנגד מה שמתגלה?

אתם צריכים לחבר את הדרישות הפרטיות שלכם לדרישה אחת כללית ולהפנות אותה לבורא שיעזור לכם להיפטר מהעורלה, שיחתוך את אותו חלק מהרצון שאחראי על הכוונה על מנת לקבל.

שאלה: שמעתי אותך אומר לגבי הקריאה בזוהר, שכל המילים יהיו מובנות כשהן יהפכו למחשבות. אתה יכול קצת להסביר איך זה עובד בקריאה?

אני לא זוכר על מה בדיוק דיברנו ולמה התכוונתי, אבל ודאי שכשהמילים הופכות למחשבות, אז במחשבות אנחנו כבר יכולים לברר אותן. יותר מזה אין לי מה להגיד.

שאלה: האם אפשר להגיד שביטול בתוך העשירייה זה גם לבצע את המצווה של ברית מילה?

יש בזה משהו, ביטול בתוך העשירייה זו מצווה גדולה.

שאלה: מורגש שהכנס הולך להיות מאוד מאוד חזק ומיוחד. איך להתכונן לדבר כזה, איך אפשר להכין כלי לכזה גילוי?

הכנס חייב להיות חזק, אנחנו עוד לא יודעים עד כמה נגלה את עוצמתו. יבואו אנשים ויתחברו בלבבות שלהם בצורה כזאת שהמגמה הפנימית של כל הלבבות תהפוך למגמה אחת, ואני מאוד מקווה שבמגמה האחת הזאת אנחנו כן נוכל לקבל את כל היחס של הבורא אלינו. ככה זה יקרה.

תלמיד: איך מתכוננים לדבר כזה גדול?

כל הזמן להיות בזה, כל הזמן לחפש, להיות בחיפוש, בשאלות, בהתקשרויות. אבל לא מכנית, אלא פנימית מלב ללב ככל האפשר ובעדינות.

שאלה: האם יש לנו כבר כוחות לבחור, לברר אלו רצונות אנחנו יכולים לתקן ולא יכולים לתקן, ובינתיים אולי לא צריכים לעבוד איתם?

כן, אנחנו צריכים להבין עם מה לעבוד ועם מה לא, העיקר בשבילנו כרגע זה הרצון לחיבור.

תלמיד: ואם יש כאלו רצונות שמצד אחד אי אפשר לתקן, ומצד אחר לא חותכים אותם, ועלינו כן לעבוד איתם, אנחנו נאלצים לעבוד איתם, אז מאיפה ניקח כוחות לזה?

פשוט לכוון את הלבבות לחיבור. לא צריך לחשוב, אין לנו עדיין את הנתונים כדי לבדוק את הכול בצורה טובה, אלא אנחנו פשוט צריכים לחבר את התנועה של הלבבות שלנו ואנחנו נראה איך הבורא מחבר אותם, נרגיש איך הם מתחברים, איך הם פועלים זה על זה, מושכים זה את זה וכן הלאה.

שאלה: הפחד הגדול ביותר שלי הוא להתנתק מהעשירייה. האם יש עוד דבר שאני צריך לדאוג לו? ואם יש אז מהו?

לא, העיקר לא להתנתק מהעשירייה, להיות מחובר איתם, כל הזמן איתם. שלא תהיה לי מחשבה אחת על עצמי אלא רק עליהם, זה מאוד חשוב. ואז מה שיקרה יקרה. לא חשוב לי שום דבר, רק שמה שיקרה לי יקרה כשאני נמצא בחברתם.

שאלה: האם את המצווה של מילה ופריעה בתוך העשירייה אנחנו עושים בצורה חד פעמית או לפני כל תיקון שאנחנו עושים?

בדרך כלל זה חד פעמי.

תלמיד: זו ברית שעושים בתוך העשירייה?

כן. פשוט לפעמים אדם לא יודע אם הוא עשה או לא עשה, או שמתגלה לו שהוא לא עשה וכן הלאה, ואז יש עוד תיקונים.

שאלה: אפשר להגיד שמצוות המילה היא כדי לבנות מסך?

ודאי, כן.

תלמיד: איזה חלק של הלב אחראי על הכוונה ואיך אני יכול להתקשר לחלק הזה בלב?

איך עוד אפשר להתקשר? רק עם החברים יחד, אין שום דרך אחרת.

תלמיד: האם זה ל"ב האבן? מהו החלק שאחראי על הכוונה בלב?

איזה חלק מהלב אחראי על הכוונה? החלק הכי פנימי.

שאלה: למה יש תפיסה פרטית של המציאות?

זה תוצאה מהשבירה שהבורא עשה.

תלמיד: וכשיוצאים לתפיסה יותר כללית, התפיסה הפרטית נעלמת או שדרך התפיסה הפרטית עוברים לתפיסה כללית?

התפיסה הפרטית נכללת בתפיסה הכללית.

שאלה: והתפיסה הזאת היא רצון?

התפיסה הזאת זו הרגשה, זה מה שאדם מרגיש ברצונות לקבל שלו.

תלמיד: וזה קורה דרך מחשבה או דרך הרגשה?

הכול דרך הרגשה.

(סוף השיעור)