שיעור בוקר 08.11.2020- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

נושא: תע"ס חלק א'

"תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק א', דף ל', עמ' 30,

לוח השאלות לענינים, שאלות צ"ד – ק"ד

חלק ב', אור פנימי, פרק א', אות א'

קריין: קטע הכנה ללימוד מתוך בעל הסולם הקדמה לתע"ס, אות י"ז.

"ולפיכך, מתחייב הלומד, בטרם הלימוד, להתחזק באמונת השי"ת ובהשגחתו בשכר ועונש, כמ"ש חז"ל: "נאמן בעל מלאכתך, שישלם לך שכר פעולתך". ויכוון את היגיעה שלו, שיהיה "לשם מצות התורה". ובדרך הזה, יזכה ליהנות מהמאור שבה, שגם אמונתו תתחזק ותתגדל בסגולת המאור הזה, כמ"ש: "רפאות תהי לשרך, ושקוי לעצמותיך" (משלי ג', ח').

ואז, יהיה נכון לבו בטוח, כי "מתוך שלא לשמה יבא לשמה". באופן, אפילו מי שיודע בעצמו, שעדיין לא זכה ח"ו לאמונה, יש לו תקוה גם כן, על ידי עסק התורה. כי אם ישים לבו ודעתו, לזכות על ידה, לאמונת השי"ת, כבר אין לך מצוה גדולה מזו, כמ"ש חז"ל: "בא חבקוק והעמידן על אחת "צדיק באמונתו יחיה" (מכות, כ"ד)."

(בעל הסולם. הקדמה לתע"ס, אות י"ז)

קריין: שאלה צ"ד.

"צד) למה אי אפשר להפך כלי הקבלה להשפעה זולת כאן בעוה"ז, ולא בעולמות עליונים."

שמעולם אין סוף, המלכות דאין סוף שהיא החליטה שם בעולם אין סוף להתהפך לעל מנת להשפיע, להידמות לאור, היא גרמה בזה להידרדרות של כל המערכת עד העולם הזה. וחזרה מהעולם הזה, בחזרה עד עולם אין סוף, רק בירידה הזאת והתחלקות לעולמות, לספירות, לפרצופים, לנשמות, לדומם, צומח, חי, וכל השבירות והתיקונים, שבירות ותיקונים, כשהיא חוזרת לעצמה בחזרה היא הופכת את כל כלי קבלה שלה לעל מנת להשפיע. וכל זה מפני שהיא עומדת בעולם הזה, ומתוך העולם הזה, דווקא בעולם הזה היא מתקנת את עצמה.

שוב מה השאלה?

קריין: שאלה צ"ד.

"צד) למה אי אפשר להפך כלי הקבלה להשפעה זולת כאן בעוה"ז, ולא בעולמות עליונים."

תראו עד כמה חשוב העולם הזה. למה?

קריין: תשובה צ"ד בעמוד 36.

"צד) קלקול ותיקון בנושא אחד, נוהג רק בעוה"ז (הסת"פ אות כ' ד"ה ובזה)."

גם רצון לקבל וגם רצון להשפיע שניהם נפגשים יחד רק בעולם הזה. זה משתלשל מעולם אין סוף בצורה כזאת לנקודה אחת שכאן, ובחזרה מכאן מהנקודה הזאת חוזר לאין סוף. אבל רק כאן בעולם הזה יש ביניהם קשר שהם יכולים להפוך. כמו שדיברתי בשיעור הקודם, לעבור ממיליארד דולר לעל מנת להשפיע נחת רוח מפני גדלות הבורא. הכלי יכול לסדר את עצמו, על ידי הניתוק מכולם וחיבור עם כולם בקבוצה, הכלי יכול לעשות את זה רק במצב שנקרא "העולם הזה". זה נקרא העולם הזה, שאנחנו יכולים לחבר את שני ההפכים יחד, וממש ביניהם לקבוע לאן אנחנו שייכים לזה או לזה, כי באדם של העולם הזה מתקשרות שתי מערכות. ממש פלא.

קריין: שאלה צ"ה.

"צה) מה הן ב' הבחינות שבאור."

קריין: תשובה צ"ה.

"צה) אור החכמה ואור החסדים (או"פ ח"א פ"א נ')."

אור שמגיע מתוך רצון לקבל על מנת להשפיע, ואור שמגיע מתוך רצון להשפיע על מנת להשפיע. כשאין לכלים מספיק כוח, כוונה על מנת להשפיע, אז אור חסדים. גם אור חסדים וגם אור חכמה פועלים בכלי על מנת להשפיע. רק מחוסר עביות שבכלי, מחוסר המסך שבכלי, הכלי משפיע בלבד אור חסדים, כאילו אין לי מה לתת לזולת חוץ מהיחס שלי זה אור החסדים. ואם יש לי מה לתת לזולת חוץ מהיחס שלי, גם לתת לו, למלאות את הכלים דקבלה שלו, שאני מסוגל את זה לעשות, אז כבר נקרא שאני פועל באור החכמה.

שוב שאלה.

קריין: שאלה צ"ה.

"צה) מה הן ב' הבחינות שבאור."

"צה) אור החכמה ואור החסדים (או"פ ח"א פ"א נ')."

שתי צורות השפעה, אור זה צורת ההשפעה, אז יש אור חכמה ואור חסדים. אור חסדים זה אם הרצון של המשפיע הוא קטן, אין לו מסך ואור חוזר מספיק. ואור חכמה זה כבר שיש לו מסך ואור חוזר המספיק שיכול להשפיע גם כן.

נגיד שיש לי בכיס מיליון דולר ואני יכול להשפיע לכם מצב רוח, לעשות איזו סעודה אולי, קצת משהו, זה נקרא אור חסדים. אור חכמה זה שאני לוקח את כל הכלים שלי עם כל מה שיש בהם ומחלק הכול ביניכם, בין כולם. זאת אומרת, השפעה מתוך כלים דקבלה של הנותן זה אור החכמה, השפעה רק מתוך רצון להשפיע של הנותן זה אור החסדים.

שאלה: המכאניקה הזאת, כאשר אנחנו מתוך העולם שלנו יכולים לעשות תיקון בכלים, האם תוכל לספר את זה קצת יותר בפירוט איך זה נעשה?

זה מפני שבך יש גם רצונות לקבל וגם רצונות להשפיע, ואתה על ידי הקבוצה ולימוד וכל מיני פעולות שנמצאות בעולם הזה לפניך, אתה יכול לעורר גם את זה וגם את זה. ורק בעולם הזה זה קיים. זה לא נמצא בדומם, צומח, חי שבעולם הזה, אלא רק באדם. כי אדם הוא כלול מתחתונים ועליונים, מרצון לקבל ורצון להשפיע. לכן הוא מסכן, הוא פעם כאן ופעם כאן, וכל פעם אנחנו לא יודעים מיהו האדם, הכול מתעורר בו כאילו במקרה, פעם הוא אדם טוב, פעם הוא אדם רע. לכן הוא מסוגל לחבר בתוכו שני עולמות, עולם ההשפעה ועולם הקבלה, יש לו חלק מהבורא ויש לו חלק מהרצון לקבל, הנברא, ולכן הוא יכול פעם להיות בזה ופעם להיות בזה.

התיקון הוא בזה שאנחנו יכולים לעבור, פעם להתכלל ברצון לקבל של העולם הזה, ופעם ברצון להשפיע של העולם העליון. זה כמו שאתה לוקח חתיכת לחם או עוגה כמו שאומר רב"ש, וטובל אותה בוויסקי, וכך אתה אוכל את הוויסקי. אז אתה יכול להיות פעם רע ופעם טוב, פעם רע ופעם טוב. ולכן "אין צדיק בארץ אשר עשה טוב ולא יחטא", אם הוא לא חוטא אז איך הוא יכול להיות צדיק? צדיק זה שלוקח דברים רעים ומעביר לצד הטוב.

תלמיד: הנקודה הניטרלית הזאת במשקולת מה שסיפרת עליה, זו נקודת צמצום?

זו הנקודה של הבורא, היא לא שייכת לשום דבר, היא למעלה משניהם. כמו שאתה מחזיק מאזניים אז יש שתי צלחות והן מחוברות למעלה ואתה מחזיק אותן, הנקודה הזאת למעלה זה הבורא ואתה כבר משחק עם המאזניים.

תלמיד: דרך העבודה בקבוצה, להתכלל בחברים, רוצה להשפיע לבורא, מהמצב הזה אני יכול כבר לבחור איך להשתמש בהשפעה וקבלה?

נגיד שכן, זה עוד ישתנה הרבה פעמים.

שאלה: מצד אחד יש לי מיליארד דולר ומצד שני החברים נותנים לי חשיבות לרוחניות להשפיע, איך אני יודע שאני לא מחליף פרה בחמור?

רק בתוך התכללות בקבוצה.

תלמיד: זה גם יכול להיות ברצון לקבל.

זה גם יכול להיות ברצון לקבל אבל לפחות תברר את זה.

שאלה: האם אפשר להגיד שהרגשת החושך זה המפגש בין כלים דקבלה והשפעה?

לא, חושך זה חושך. יש בחושך הרבה אופנים.

שאלה: נתת דוגמה שבאור חסדים אתה נותן לקבוצה משהו, נגיד ואחר כך אתה באור חכמה שופך את כל מה שיש לך, לא ברור מה ההבדל בין שתי המדרגות האלה?

באור חכמה יש לך רצון לקבל שפועל בעל מנת להשפיע. באור החסדים יש לך רק רצון לקבל בצורה קטנה, שורש וא', שפועל כך כמו ילד קטן, לא משפיע, הוא נותן תענוג מתוך זה שהוא מבוטל.

שאלה: בכדי לעלות לעולמות עליונים אני צריך לתקן את הכלים שלי לכלים של השפעה, אחרת אני נשאר פה. באיזה עולם אנחנו מתקנים את הכלים?

באותו עולם איפה שאתה נמצא, שם אתה מתקן.

שאלה: מהו העיקרון שקלקול ותיקון בנושא אחד נוהג רק בעולם הזה?

כי אדם נמצא פעם ברצון לקבל ופעם ברצון להשפיע. האמת שהנקודה של העולם הזה נמצאת בכל העולמות כי אנחנו עולים מהעולם הזה עד עולם אין סוף. והנקודה של העולם הזה כל הזמן נשארת בנו, ואנחנו פעם נמצאים בעל מנת לקבל ופעם בעל מנת להשפיע.

לכן תלמידי רבי שמעון רצו להרוג זה את זה ואחרי זה עברו לגמר תיקון. מפני שהיו כלולים גם מנקודת העולם הזה ועלו למעלה למעלה מהעולם הזה עד עולם האין סוף. ככה קורים התיקונים.

שאלה: הייתי מצפה שהבורא נמצא בתוך העשירייה, אז למה אתה אומר שהוא נמצא באמצע ולא בצד ימין של המאזניים?

הבורא נמצא גם בכלים דקבלה וגם בכלים דהשפעה, עד כמה שאנחנו יכולים לאזן אותם ולהשתמש בעל מנת להשפיע. הכוונה בעל מנת להשפיע נמצאת באמצע.

שאלה: האם הערבות זה המנגנון שמייצב ומכוון את הרצון ומעביר את החשיבות מהרצון למיליון דולר לרצון לרוחניות?

כן, על ידי הערבות אנחנו יכולים לעשות את זה. נכון, אתה צודק.

שאלה: בן אדם שנמצא בהשגה רוחנית הוא עדיין רוצה את מיליון הדולר?

"כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו". כמה שאתה עולה במדרגות רוחניות נותנים לך כאלה פיתויים שלמתחילים לא נותנים, ואתה לא יכול לעשות עם זה שום דבר. הבורא כאילו צוחק ממך, אתה כבר גדול, אתה כבר נמצא אי שם בעולם האצילות, הוא נותן לך כאלה רצונות, הרצונות האלה כבר נקראים "קליפות", ואז אתה נופל לתוכם. לא יאומן עד כמה פתאום איזה רצונות שטותיים, נבזיים תופסים את האדם ועושים ממנו סמרטוט. עוד חכה.

שאלה: זאת אומרת שאפילו שאתה מרגיש את העולם העליון, את ההשגה, את התענוג מהרוחניות, עדיין התענוג הזה עולה עם המשקל?

על זה כתוב "אל תאמין בעצמך עד יום מותך" עד שכל הרצון לקבל שלך מת. זאת אומרת אתה עלית מעליו ואתה קבעת שהוא כולו מת בעיניך, אז אל תאמין בעצמך. יכול לבוא רצון לקבל עוד יותר גדול, זה הבורא עושה, ואז זה מפיל אותך, משפיל אותך יותר מקודם. וכמו שתלמידים מתחילים, מתחילים להתגבר על איזו שטות קטנה, על אותה כאילו שטות קטנה, מקובל גדול לא יוכל להתגבר כי נותנים לו את זה לראות במדרגה שלו.

שאלה: אנחנו למדנו שהקליפה שומרת על הפרי. איך הרצונות האלה שאנחנו מתייחסים אליהם כקליפות שומרות על הפרי עצמו?

לא, לא מדובר על הקליפה שאנחנו עושים. זו הקליפה שנמצאת מלכתחילה על הפרי שאתה לא תוכל להגיע לפרי לפני שיש לך כוח להתגבר על הקליפה. אז הקליפה הופכת להיות לפרי עצמו. כמו בתפוח נגיד, אם הוא עדיין לא בשל אז אצלו הקליפה ופנימיות התפוח זה כמעט אותו דבר. מה שאין כן אחר כך כשהוא בשל אז פנים התפוח מתוק וקליפה זה קליפה. אז הכול תלוי באיך אדם מוכן לזה או לא.

שאלה: האם אפשר ליפול למלכודת לקליפה שנקרא להשפיע על מנת לקבל?

כן.

תלמיד: אז לנצח כמו כולם?

לא לנצח. איזה נצח, אין נצח, נופלים בקליפה ויוצאים מזה, נופלים ויוצאים.

תלמיד: מי יכול לעזור לך לצאת מזה?

אין דבר כזה.

שאלה: אפשר להסביר קצת יותר את העניין שהרצון לקבל והרצון להשפיע נפגשים בעולם הזה?

בנושא אחד, באדם אחד, זה מה שקורה. שני הדברים האלה נמצאים באדם אחד, שנמצא פעם בזה ופעם בזה. איפה הוא כותב על זה?

קריין: "שני הפכים בנושא אחד".

"שני הפכים בנושא אחד", ורק באדם הזה שכלול באלו ובאלו.

תלמיד: אני מדבר על הגישה. אנחנו מסבירים שבעצם אין לנו מה להתבלבל ולנסות לקשור דברים מהמציאות של העולם הזה לעולם העליון. רק מהעליון נלמד התחתון. אז מה עכשיו פתאום יש קשר בין כל הדברים?

אני לא יודע מה אתה אומר ואיזה תמונה יש לך. מה זה העולם התחתון? עכשיו אנחנו נמצאים גם ברוחניות או לא, או רק בגשמיות? אם אתה מגדיר רוחניות על מנת להשפיע, אז אין לנו עדיין על מנת להשפיע. אבל במערכת, אנחנו נמצאים במערכת הכללית, שהכול כלול בתוך מערכת אחת.

תלמיד: אני חשבתי שרק באדם שנכנס לרוחניות שתי המערכות האלה מתקשרות, ואתה אמרת שבעולם הזה שתי המערכות האלה מתקשרות.

כן. לזה אני קורא "עולם הזה". אם אדם לא נמצא בתהליך הרוחני הוא לא נמצא בעולם הזה. גם במה שנמצא קוראים לזה "העולם הזה", אבל זה סתם, זה רק נקרא כך. זה מצב שאפילו לא שייך לרוחניות, זה נמצא עדיין לפני כל היחס שלו לרוחניות.

שאלה: איך העשירייה יכולה לשמור על איזון של המאזניים ולא ליפול לקצוות?

על ידי זה שמשתוקקים למרכז העשירייה להתחבר שם יחד.

שאלה: השפעה וקבלה, אם הבנתי נכון, אלו מושגים של העולם הזה, של העולם הגשמי. והם כמו שתי רגליים שבאמצעותן אנחנו אמורים ללכת ולעבור מעל לשניהם, למקור של שניהם, שזה הבורא. זה התיקון שלנו, זה ניסוח נכון?

נגיד. לא חשוב, אני לא יודע מה אתה מתאר ואיך להסכים איתך או לא להסכים איתך. אני לא שומע באמת שאלה. קבלה והשפעה זה שני כוחות שיש בכלל בטבע. אנחנו לומדים איך נכון לעבוד עם שניהם.

שאלה: אבל המקור של שניהם הוא אחד. כלומר, למעלה במקור אין את ההגדרות האלה, יש שלימות אחת, יהיה נכון לומר?

למעלה יש בורא שהוא יוצר את הכוחות האלה ואת כל המערכת.

קריין: יש לנו קטע על "שני הפכים בנושא אחד", מתוך "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות" אות י"ב.

"וע"כ, אך לאדם דעולם הזה צריכין, שבקטנותו מצוי בכלכלה וקיום הס"א, ויורש מהם הכלים דחלל הפנוי, ובגדלותו עובר ומתחבר לבנין הקדושה, בסגולת תורה ומצות להשפיע נ"ר ליוצרו, ונמצא מהפך גדלות הקבלה שכבר קנה, שתהיה מסודרת בו רק ע"מ להשפיע, שנמצא בזה משוה הצורה ליוצרה, ומתקיים בו הכונה.

וזה סוד מציאת הזמן בעולם הזה, דהנך מוצא שמתחילה נתחלקו ב' ההפכים הנ"ל, לב' נושאים נפרדים זה מזה, דהיינו הקדושה, והס"א, בסוד זה לעומת זה, שעדיין נשלל מהם התיקון כנ"ל, מפני שמחוייבים להמצא בנושא אחד, שהוא האדם, כנ"ל. וע"כ בהכרח, למציאות סדר זמנים אנו צריכים, שאז יהיה ב' ההפכים באים בהאדם, בזה אחר זה, כלומר, בזמן קטנות, ובזמן גדלות כאמור."

קריין: יש קטע נוסף מאגרת נ"א של בעל הסולם.

"שכל הקושי בעבודתו ית', להיותה אצל העובד תמיד בבחינת "שני הפכים בנושא אחד", שאחדותו ית', פשוט, וצריכה להתלבש בגוף האדם, המורכב מגוף ונשמה, שהם שני הפכים.

על כן, בכל ענין רוחני המושג לאדם, מיד נעשה בו ב' צורות הפוכות, צורה אחת מצד הגוף. וצורה אחת מצד הנשמה. והאדם אינו מסוגל מצד בריאתו לברר את הגוף והנשמה, כמו שני נושאים, אלא הוא מורכב בכוח השי"ת לאחד. כלומר, לנושא אחד, ולפיכך קשה עליו ההשגה הרוחנית, ממש כמו שני הפכים, שאי אפשר להתלבש בנושא אחד. ודומה לעקדת יצחק, שהשי"ת אמר לאברהם "כי ביצחק יקרא לך זרע", והשי"ת אמר לו "והעלהו שם לעולה", אשר ודאי כלפי השי"ת הוא כמ"ש "אני הוי' לא שניתי", אלא במושג המקבל, נעשה ההפכים,".

כי המקבל הוא גם מרצון לקבל וגם מרצון להשפיע, אז ברצון להשפיע הוא שומע שזה נצחיות ושלימות, "ביצחק יקרא לך זרע", וברצון לקבל הוא שומע ההפך, "תהרוג אותו". המקבל נמצא בפיצול כזה שלא יכול לחבר את שני אלה יחד.

וככה זה בכל המדרגות. כל מדרגה ומדרגה, פיצול - שלימות, פיצול - שלימות, פיצול - שלימות. מה לעשות? זאת דרכנו, אמנם היא קשה.

קריין: אנחנו בשאלה צ"ו.

"צו) מה כלול בהתפשטות האור מהמאציל."

קריין: תשובה צ"ו.

"צו) הרצון להשפיע והרצון לקבל (או"פ ח"א פ"א נ')."

שניים. רצון לקבל ורצון להשפיע נמצאים באור שמתפשט מהבורא.

קריין: אות צ"ז. שאלה צ"ז.

"צז) איזה אור מתגלה עם התגברות ה"רצון להשפיע"."

קריין: תשובה צ"ז.

"צז) אור החסדים (או"פ ח"א פ"א נ')."

זהו. ככה בעל הסולם עונה בפשטות ובקצרה וזהו.

קריין: שאלה צ"ח.

"צח) מה המה ב' האורות הכלולים בכל נאצל."

קריין: תשובה צ"ח.

"צח) אור החכמה ואור החסדים (או"פ ח"א פ"א נ')."

קריין: שאלה צ"ט.

"צט) למה אור החסדים שפל מאור החכמה."

קריין: תשובה צ"ט.

"צט) משום שנמשך על ידי התגברות רצונו של הנאצל (או"פ ח"א פ"א נ')."

כן, ולכן הוא יותר חלש.

קריין: שאלה ק'.

"ק) מתי נגמר כלי הקבלה."

קריין: תשובה ק'.

"ק) אחר שנגלתה בחינה ד' שברצון שהיא גדלות הרצון לקבל (או"פ ח"א פ"א נ')."

יש כאן הרבה שאלות במה שאנחנו עכשיו עוברים. נגיד, אור חסדים שהוא נמשך בהתגברות מצד הנברא, איך הוא מושך איתו גם אור חכמה? איך הוא הופך להיות בלקבל על מנת להשפיע, שזה ג"ר? יש כאן הרבה דברים. את זה אנחנו כבר לומדים בתוך החכמה עצמה. העיקר לראות שאור חכמה בא מהבורא, אור חסדים בא מהנברא.

קריין: שאלה ק"א.

"קא) מהו ההפרש בין המקבל מתוכו אל המקבל מחוצה לו כמו בא"ס ב"ה."

קריין: תשובה ק"א.

"קא) המקבל בתוכו, הכלי מגביל במידתו את האור שמחזיק." כמו שבכוס. המקבל בתוכו והמקבל מחוצה לו, אור פנימי ואור מקיף. "והמקבל מחוצה לו, אין הכלי מגביל האור שמחזיק, והוא בלי קצבה (ח"א פ"א נ')."

קריין: שאלה ק"ב.

"קב) מהן ספירות העיגולים."

קריין: תשובה ק"ב.

"קב) כשאין הבחן בין מעלה ומטה בין ד' הבחינות שברצון נבחנות לד' עיגולים זה בתוך זה כגלדי בצלים (או"פ ח"א פ"א ק')."

יש להם מרכז משותף, אבל כל העיגולים זה בתוך זה.

קריין: שאלה ק"ג.

"קג) למה אינן נבחנות המדרגות בעגולים בזו למטה מזו בטרם ביאת הקו."

קריין: תשובה ק"ג.

"קג) כי הצמצום לא היה מחמת פחיתות שינוי הצורה (או"פ ח"א פ"א ק')."

קריין: שאלה ק"ד.

"קד) היש ענין רע ב"רצון לקבל" מעצם בריאתו."

קריין: תשובה ק"ד.

"קד) אין בו שום פחיתות מעצם בריאתו, וגם לא היתה מתגלה בו שום פחיתות לולא היה עליו הצמצום (הסת"פ אות י"ט ד"ה אמנם) ועי' באות ק"ו."

ואז נגלה הצמצום, ואז נגלתה הפחיתות. פחיתות, שהוא לא יכול להשפיע כמו הבורא.

קריין: סיימנו את החלק הזה.

יופי. אז אנחנו סיימנו בזה את חלק א' "תלמוד עשר הספירות".

נקרא קצת מחלק ב', לעשות גשר.

קריין: חלק ב'. "תלמוד עשר הספירות".

תלמוד עשר הספירות

חלק שני

עגולים ויושר כולל ב' פרקים

פרק א'

"מבאר ע"ס דעגולים שנתגלו אחר הצמצום, ואור אין סוף מקיפם, וכל אור של ספירות העגולים מושפע להם ע"י הקו, ובו י"א ענינים:"

קריין: אות א'. דברי האר"י.

אות א'

הקו הוא כעין צנור דק

"א וקו זה, כעין ב צנור דק ג אחד, אשר בו מתפשט ונמשך מימי אור העליון ד של אין סוף, אל העולמות, אשר במקום האויר והחלל ההוא."

* עץ חיים, היכל א' ש"א ענף ב'.

אני חושב שאנחנו נעזוב את זה, נמשיך את זה מחר.

(סוף השיעור)