בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 22.11.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*אמונה למעלה מהדעת*

1. זו המטרה שלנו. יש לכל אחד דעת, זה מרצון לקבל שלו, ואמונה למעלה מהדעת משמעותה שאנחנו צריכים לפתח כוח שני, כוח האמונה, הוא כוח הבורא. אותו צריכים אנחנו לגדל כך שהוא יכסה לנו כל הרצונות, המחשבות, כלים של דעת. לזה אנחנו צריכים להגיע. פשוט לחשוב, לרצות, להרגיש את זה, להיות ביכולת להגיע לגילוי האמונה שתהיה למעלה מהדעת. *אנחנו רוצים להיות קשורים לבורא יותר מאשר לעצמנו*.

2. כשאנחנו חושבים על אמונה למעלה מהדעת, *אנחנו צריכים לתאר לעצמנו שאנחנו מתנתקים מקו המחשבה הרגיל, ושהכל בנוי על התרחקות מעצמו וההתקרבות לבורא. לכן ההרגשה שלנו צריכה להיות שבמקום עצמי אני סוף סוף ארגיש איך אני נכלל בבורא*. כך אני עוד קצת ועוד קצת מרגיל את עצמי לחשוב שאני כבר נמצא בתוך הבורא, חושב עליו. העיקר זה שהאדם צריך לתאר את עצמו שהוא פחות חשוב מהבורא, שהעיקר בשבילו לעשות תיקון בבורא, שינויים בבורא, למסור לו את עצמו, להתקרב אליו. כך פעם אחר פעם הוא יראה איך שמקרבים אותו, מסדרים אותו יותר ויותר.

3. כמו אמא שמחזיקה בידיים שלה את התינוק היחידי שלה, וכמה היא מוקירה בו יותר מאשר את עצמה, כך עלינו לתאר בהדרגתיות את הקשר שלנו עם הבורא. *אנחנו מוכנים להשפיע, לתת, לעזור, לכוון את הכל אליו, למרות וכנגד עצמי. אז נראה שה- למרות הזה, הכנגד עצמי הזה שאנחנו מנסים להרגיש אותו, יסתבר כסביבה הרוחנית שלנו שבה כבר נתחיל להרגיש את עצמנו משוחררים מעצמנו, חופשיים מהאגואיזם שלנו, ונתחיל להימצא בטבע שונה לגמרי, טבע של השפעה*. לאט לאט, לא במכה אחת, ולכן זה לא כל כך נורא, עלינו רק כל הזמן, כל יום, לכוון את עצמנו בצורה נכונה.

4. ש: איך לתאר דבקות עם הבורא?
   ר: צריך לתאר דבקות עם הבורא *שאתה פשוט מתמוסס בבורא, אתה אינך קיים, אתה עד כדי כך נדבק בו שכל הטבע שלו נכנס לתוכך. אתה מתאקלם, אתה משתלב בתוכו, מתמזג ומתחיל לקבל את כל הפעולות שלו כשלך, את כל המחשבות שלו כשלך, את כל התכונות שלו כשלך*.

5. ש: איך להתייחס לקטעי המקור שאנחנו קוראים?
   ר: לקטעי מקור האלו יש סדר מאוד טוב, הם באים אחד אחרי השני והאנשים מבינים אותם, שואלים שאלות.. יש בהם איזושהי הדרגתיות, סדר, זרימה. בפסוקים האלו יש תועלת טובה. אם אתם יכולים בנוסף לקרוא אותם גם ביניכם, כל אחד איתכם, זה יהיה טוב.

6. ש: ה-אני בתוך קטע המקור, זה אני או העשירייה?
   ר: זה כבר מסובך, יותר קל כאשר אתה מתאר את עצמך לבדך, ויותר מורכב זה כשאתה מציג את העשירייה, שאתה בא מטעמם. אבל כך או אחרת, גם ההשערה הזאת שלך נכונה, גם זה וגם זה. למשל אתה מעלה את רף הרגישות שלך עד המדרגה הבאה, כלומר במקום עצמך אתה מפעיל את העשירייה, במקום העשירייה, מאה. במקום מאה, אלף. רק כך אתה מעלה יותר ויותר את הרגישות, סנסיטיביטי של הכלי שלך.

7. ש: מה הכוח הנוסף שצריכים ברוחניות כדי להפרות..?
   ר: אנחנו צריכים לתת לכוח עליון לחדור דרך קליפת האגו שלנו ולהתחיל שם, דווקא בתוך האגו שלנו, לאכול אותו, להשתמש בו, איכשהו מתחיל לגדול בו. זה מה שצריך לקרות.
   ש: אפשר לתרגם את הדוגמה הזאת להתקפה שיכולים לעשות יחד?
   ר: ודאי, זה יכול להצליח, רק בתנאי שנגדיל את הכוחות שלנו לחיבור, לאיחוד.
   ש: זו הנוסחה הכללית לכוון התפילות שלנו...?
   ר: אנחנו צריכים למשוך את הזרעון להיכנס לתוך הביצה, וכל זה ע"י הרצון שלנו.

8. *זה נהדר שמתגלים יותר ויותר תכונות שלא נמצאות בדבקות עם הבורא, זו ממש מתנה גדולה מהבורא שעשה את כל זה בהדרגה. אנחנו יכולים כל פעם לגלות במה עוד אנחנו יכולים להראות את הנטייה שלנו אליו*.

9. ש: אמונה למעלה מהדעת, איך להגיע לחיסרון ודרישה אמיתיים?
   ר: אנחנו צריכים באמת להבין סביב המושג הזה כמה הוא לא קיים בנו, ואיך אנחנו יכולים להתקרב אליו, ממה הוא יכול להיות מורכב, ואיך נאתר אותו? מהו המושג למעלה מהדעת? מה זו דעת, ולמעלה מהדעת? ככל שאנחנו מסדרים אותו, כך הוא מתחיל להיות שלנו. *זה לוקח זמן, לוקח זמן והרבה תרגילים*.

10. ש: יש 2 עקרונות: אין עוד מלבדו ו-אל תאמין בעצמך עד יום מותך....?
    ר: אין עוד מלבדו, כלומר אין שום דבר חוץ מהבורא. זה דבר הראשון שאני מתאר לעצמי, שכל מה שסובב אותי, מבלבל אותי, מנהל אותי וכן הלאה, הכל זה הבורא בלבד, רק בכל מיני צורות כאלה, בעד ונגד. אני לא יכול זהות אותו. דבר שני, *אני לא יכול למצוא בסופו של דבר מישהו שעומד להיטיב לי, להציל אותי, לקדם אותי למטרה טובה, להיות כל טוב בשבילי, חוץ מהבורא*.

11. ש: מה לעשות במצב שאין כוחות, לא רוצה כלום, לא מסוגל לכלום..?
    ר: *זה מצב מאוד טוב, אתה מאבד על פני המצב הזה כוחות מאוד ברורים וטובים שדוחפים אותך קדימה כדי שתמשיך לעבוד. אין לי מה להגיד לך, כל מה שאתה מקבל, אתה מקבל בצורה נכונה ובזמן הנכון. אז תגיב, וכשאין לך מה להגיב, תשב תבכה. לא משנה מה לעשות, העיקר שתגיב כלפי הבורא איכשהו, תכתוב לו מכתבים. כך תברר גם הרבה גם מצד עצמך וגם מצידו*.

12. ש: מה אדם צריך להרגיש בשיעור ומה מחוץ לשיעור?
    ר: על זה צריכים לחשוב לפני השיעור. לפני שיעור יש לנו זמן, הרבה זמן לכל אחד, אז שיחשוב משיעור לשיעור עם מה הוא צריך להגיע לשיעור הבא? מה הוא צריך לברר? *יכול להיות שיכתוב אפילו לעצמו עם איזו הכנה פנימית הוא צריך להגיע לשיעור, ואז כשהוא מגיע יש לפניו צ'ק ליסט, הוא יודע שאת זה הוא צריך לברר. זה כדאי*.
    ש: לקחת את הרגשת השיעור למשך היום..?
    ר: כן, הייתי ממליץ.

13. ש: איך לתאר ולבדוק שהתבטלנו, המתנו את עצמנו כדי להשפיע לבורא..?
    ר: *להמית את עצמי זה אומר שאין בי שום רצונות למען עצמי, כלומר בצורה מוחלטת השמדתי, חיסלתי את עצמי, ומה שנשאר בי זה רק הרצון לתת, להשפיע, שאיתו, על ידו אני נדבק בבורא ומבקש למלא את הרצון הזה כדי שיהיה לי מה להשפיע לבורא. כך שאנחנו גדלים*. אני נדבק כמו תינוק לאמא, מחבק אותה ולא מאפשר לה להתנתק ממני. כל מה שנמצא בתוכי זה רק היא, כלומר כל ההרגשות שלי, כל מה שיש בי, זה רק מתוך כך שאני נדבק בה ומקבל ממנה. אני חושב שזה מובן לכולם.

14. ש: איך לעבוד עם העביות בלי לבטל אותה..?
    ר: אני לא מבטל את העביות, אני גם לא יכול לבטל אותה. עביות זה חומר הבריאה ואני לא בעל הבית עליו. אני רק יכול להתפלל לבורא ולבקש איך אני יכול לעבוד עימו.
    ש: אז מה זה ענין שצריך להגיע לביטול בעשירייה?
    ר: *ביטול בעשירייה זה שאנחנו רוצים לעבוד עם כל הרצונות שלנו, מחשבות שלנו, כוונות שלנו רק ע"מ להשפיע, דרך החברים, לבורא*.
    ש: זה השלב הראשון בחיבור?
    ר: כן, זה השלב הראשון.
    ש: איך אני מחפה על עביות? איך מגיעים להרגשת לב משותף?
    ר: אני חושב שאנחנו מבינים שאחד בלי השני לא יכול להציל את עצמו. אין אסיר מציל את עצמו מבית האסירים. לכן אנחנו דואגים כל אחד לשני שהחברים לא יברחו, לא יפלו מהדרך. כך מגיעים, מחזיקים זה בזה.
    ש: לתת עזרה לחברים, וכך מתחילים את החיבור?
    ר: כן, זה גם ריחוק, בהתחלה זה לא ריחוק, זה גשמי, ואנחנו צריכים להוסיף לזה חיבור רוחני, שבאמת אנחנו שייכים לרצון אחד, לנשמה אחת, לבורא אחד, לכלי אחד. אנחנו מרכז שבאדם הראשון, ושם אנחנו צריכים להיות קשורים זה לזה, כלולים זה מזה.

15. ש: לייחס הכל לבורא. האם צריכים להישאר לבקש להישאר במצב הזה או לשנות..?
    ר: *לשנות את כל המצבים ואף פעם לא לרצות להישאר במצב כמו שהוא נמצא, אלא יותר ויותר להימשך לגמר התיקון, אפילו שהאדם נמצא בתחילת הדרך*. זו העבודה שלו.

16. ש: אם אני מוכן שתמיד חברים שלי יזכו לפניי, למה צריך להיות במצב שאני אבוד?
    ר: האדם לא יכול להרגיש את עצמו בלי שהוא תלוי בכמה כוחות, כי הוא מתמצא ביניהם, הוא מרגיש את עצמו ואז קובע שכך אני לכאן ולכאן. כאן אנחנו מדברים על המצב שאם האדם מאבד את היחס שלו לכוחות שמייצבים אותו כרגע, אז הוא נמצא ממש בין שמיים וארץ, אין לו על מה לסמוך, וזה לא רק בשכל, זה גם בהרגשה ובכל דבר שקורה לו. בעיקר זו הרגשה פיזית, הרגשה מנטלית. לכן *מה שאנחנו צריכים זה כל הזמן להרגיש את עצמנו עם הבורא, באיזשהו סדר כל פעם חדש, ושאנחנו רוצים כל פעם לשנות את המצבים שלנו כך שהבורא תמיד יהיה במרכז שלנו*.

*תע"ס חלק ו*'

17. אנחנו צריכים להוליד את עצמנו, כלומר להביא את עצמנו למצב בו נוכל להיות בעיבור של העליון. *עיבור* לפי הגדרה זה הביטול הכללי של התחתון כלפי העליון. רק בצורה כזאת אנחנו יכולים להתחיל להתפתח בעליון.

18. התנאי הוא שהתחתון שמקבל השפעה מהעליון ומתפתח בו כוח הביטול. כשהתחתון מבטל את עצמו יותר ויותר, מצד אחד הוא מבטל את עצמו כלפי העליון, ומצד שני הוא נעשה ראוי לקבל את תכונת העליון. יוצא שע"י כך שמבטל את עצמו, הוא מקבל את תכונות העליון.

19. ש: איך העליון מכין את התחתון לקראת הביטול?
    ר: אני לא יכול להגיד, כי אלה באמת דברים עדינים וגבוהים, אנחנו לא מרגישים את זה כמו שאנחנו רוצים לתאר שזה מובא בטבע. אנחנו צריכים לתאר שזה מובא בתוך הרצונות שלנו. *כשאני מתבטל כלפי העשירייה היא מתחילה להשפיע עליי. בתוך עשירייה מה שמשפיע עליי זה כוח ההשפעה של הבורא. הוא ממש מתעבר בי ומתחיל לבנות, להוליד בי תכונות השפעה חדשות שלא היו קודם. זה נקרא שאני נמצא בעיבור*, שמתחיל לגדול ממני עובר.

20. ש: אם אני לא מתבטל בפני העשירייה, העליון לא יכול להתלבש בי?
    ר: *איך העליון יתלבש בך אם אתה לא מתבטל? כתוב מיעוט הרבים שניים, אבל בלי ביטול אתה לא נותן מקום לעליון להכניס לך את טיפת הזרע, האור לא יכול להאיר בך, אין השתוות בנקודה אחת אפילו*.

21. *עד עולם הנקודים* הכל היה פשוט. אור ישר, כלי עם צמצום ומסך שעושה אור חוזר, אור חוזר מתלבש על אור ישר, וככל שהם מתלבשים זה על זה כך האור נכנס פנימה, בדיוק כמו האורח ובעל הבית. אין כאן שום דבר מיוחד. מה שאין כן, כאן *בעולם הנקודים* כבר יש כמה גורמים לאור וכמה גורמים לכלי, והם צריכים להסתדר ביניהם. נגיד מגיע אליי מלמעלה איזשהו אור, זה אור האינסוף שמגיע מלמעלה ורוצה להתלבש בכלי, אבל הכלי לגמרי לא מוכן לקבל את האור, אין התאמה בין האור לכלי. מה עושים אז? יש כאן עניין של עזרה מלמעלה, מהבורא, הוא מבצע צמצום ב' בכלי, נותן לכלי הרגשה כמה הוא לא מתאים לאור. ע"י הצמצום הזה הכלי מרגיש שהוא לא מתאים לאור ומתחיל לפתח בו הרגשה מיוחדת. אז יש לך כאן הבחנות חדשות: צמצום ב', שערות, זיווגים נוספים. מגיעה התלבשות חדשה של אורות בכלים, היא נעשית לא בבת אחת אלא בכמה צדדים, בכמה פעולות.

22. האור יורד מעולם אינסוף, דרך כל העולמות, ומתמעט בכל אותן המדרגות. לכן העולמות נקראות עולמות, מהמילה העלמה, הם מעלימים את האור העליון כדי שכל מדרגה תחתונה תוכל לסבול אותו. *זה כל עניין העולמות, לגרום להמעטת האורות כדי שדרי מטה יוכלו לסבול אותו וליהנות ממנו*.
    
    כל התיקונים שיש בעולם האצילות הם איך להקטין להקטין להקטין את האורות בהדרגה, כך שדרי מטה יוכלו ליהנות מהאורות האלה ודווקא לגדול על ידם מבחינה רוחנית. שלא תהיה שם איזושהי השפעה לא נכונה או שימוש לא נכון באורות.

*מאמר הערבות*

23. ש: להסביר שנהיה מעבר לניצוצי הזדככות לכל.....
    ר: ע"ינו, מי שהולך קדימה וכבר נכנס לעבודה רוחנית ומתקדם באיזשהם שלבים, אפילו הקטנים, למטרת הבריאה, הוא כבר הופך להיות לשביל ולדרך לאלו שבאים אחריו. כך אנחנו מתקדמים.

24. ש: ניתנה התורה לאומה הישראלית כי לא היה מקום אפילו להעלות על הדעת..?
    ר: מפני שלא הייתה הכנה באיזושהי קבוצה באנושות שיכולה לקיים את תנאי החיבור, של אהבת הזולת, של הערבות, אלא רק הקבוצה הזאת, מפני שהיא כבר היתה במצבים כאלו שחייבו אותם להיות בהתקרבות זה לזה.

25. ש: מהי תכונת המעבר שמאפשרת זרימת האורות הלאה?
    ר: מעבר זה שהוא מתאים את המדרגה שקודמת עם המדרגה הבאה, וכך כל אחד ואחד מתפקד ברוחניות. *אנחנו תמיד מתאימים את עצמנו לעליון ומתאימים את עצמנו לתחתון, זו מהות הקיום שלנו. אנחנו לא קיימים בשביל עצמנו אלא רק כדי לתת לעליון לזרום דרכנו לתחתון. כך כולנו מכוונים למטרת הבריאה*.

26. ש: איך אפשר בהפצה להעביר מה הוא רוצה?
    ר: אנחנו צריכים להסביר פשוט את הזרימה הכללית, איפה אנחנו נמצאים, איפה אנחנו יכולים להיות, איך אנחנו יכולים לקדם את התחתונים, איך אנחנו יכולים להשפיע בהם, לחיות בהם, איך אנחנו יכולים לכוון אותם לגמר התיקון, לשלב האחרון? שכולנו משתוקקים להיות כאיש אחד בלב אחד וכך נתקדם. *אנחנו נמצאים בשלבים טובים, שלבי העבודה. אנחנו לא כל כך רואים את הסוף ולא רואים את ההצלחה, אלא כמו שצריך להיות, אנחנו נמצאים במצבים של עבודה, מצבים טובים*.

27. ש: התורה ניתנה, איפה היא היום... ?
    ר: ודאי שהתורה נשתכחה מהלב, וודאי שאף אחד לא רוצה לשמוע ולקבל אותה בצורה כזאת כמו שהיא בעצמה. אלא לאט לאט האנושות בכל זאת מתקדמת, ע"י תיקונים קטנים, ויכולה לסבול, סובלת ממכות, מקבלת את המכות ומוכנה לכלול אותם בתוכה. כך אנחנו מתקדמים בכל זאת לתיקון הכללי. זו עוד דרך ארוכה וקשה.

28. *אני חושב שההפצה שלנו, העבודה שלנו בקשר בינינו ובקשר בינינו לבין העולם, יביאו אותנו לכך שבסופו של דבר נפנה נכון לעולם. הבורא דרכנו, ע"י האור שלו, יעורר את העולם לתיקון. אין לי תשובה אחרת*.