שיעור בוקר 30.06.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

חיבור העולם בדור האחרון – קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: נושא השיעור שלנו הוא חיבור העולם בדור האחרון, נלמד קטעים נבחרים מן המקורות, נמשיך מקטע מס' 5. לקוח מתוך מאמר "השלום" של בעל הסולם, הוא אומר כך:

"ההנהגות המקולקלות, המצויות במצבי האנושות, הן עצמן גורמות ובוראות את המצבים הטובים. וכל מצב טוב אינו אלא פרי עמלו של המצב הרע שקדם לו. אכן, ערכי טוב ורע אלו, אינם אמורים בערך של המצב לפי עצמו, כי אם על פי המטרה הכללית. אשר כל מצב המקרב את האנושות למטרה נקרא טוב, והמרחיקם מן המטרה נקרא רע. ורק על ערך הזה נבנה חוק ההתפתחות. אשר הקלקול והרשעות המתהווה במצב נבחן לגורם וליוצר את המצב הטוב, באופן, אשר זמן קיומו של כל מצב ומצב, הוא רק זמן מסוים, המספיק לגידול קומתו של הרע שבתוכו בשיעור כזה שאין הציבור יכול עוד להימצא בו, אשר אז מוכרח הציבור להתקבץ עליו ולהרוס אותו ולהסתדר במצב יותר טוב לתיקונו של הדור ההוא."

(בעל הסולם, "השלום")

קריין: קטע הבא לקוח מתוך מאמר "השלום בעולם", אומר בעל הסולם:

"חוק ההתפתחות, השפוך על כל המציאות, המבטיח להחזיר כל רע - לטוב ומועיל, הנה הוא פועל את כל פעולותיו בכח ממשלת השמים ממעל, כלומר, מבלי שאלת פיהם של בני האדם יושבי הארץ. לעומת זה, שכל וממשלה נתן השי"ת באדם, והרשהו לקבל את חוק ההתפתחות האמור, תחת רשותו וממשלתו עצמו, ובידו למהר ולזרז את תהליך ההתפתחות לפי חפצו, באופן חפשי, ובלתי תלוי לגמרי בכבלי הזמן. המתבאר, שיש כאן ב' ממשלות הפועלות בדרכי ההתפתחות האמורה:

אחת היא: "ממשלת השמים", המבטיחה לעצמה להחזיר כל רע ומזיק - לטוב ומועיל. אלא שבא בעתו. כדרכו בכבדות ובאריכת הזמן. ויש - "ממשלת הארץ". וכאשר "הדבר המתפתח" הוא בעל חי ומרגיש, נמצא שסובל כאבים ויסורים נוראים, בזמן שנמצא תחת מכבש ההתפתחות, מכבש, הכובש דרכו באכזריות רבה. ולעומת זה, "ממשלת הארץ", שהם בני אדם שלקחו את חוקי ההתפתחות האמורה תחת ממשלתם עצמם, שכוחם יפה להשתחרר לגמרי מכבלי הזמן, ונמצאים ממהרים מאד את הקץ, כלומר, את גמר בישולו ותיקונו של הדבר, שהוא קץ ההתפתחות שלו."

(בעל הסולם, "השלום בעולם")

שאלה: בנושא זה חיבור העולם בדור האחרון, ואני לא הצלחתי להבין מה הקשר של הקטע הזה לנושא.

חיבור העולם בדור האחרון, זה נקרא שהדור האחרון הוא הדור האחרון לחיבור העולם, שהעולם חייב להגיע לחיבור וזה נקרא "הדור האחרון". אז מה לא הצלחת להבין?

תלמיד: לא הבנתי מה הקשר של הקטע שקראנו עכשיו?

לא, ככה אני לא מבין. אתה אומר לי "מה זה שייך לזה?", תגיד לי על מה בדיוק? מה זה הדור האחרון? הדור האחרון זה נקרא נשמות שהגיעו למצב שהן חייבות להגיע לדבקות בבורא, זה נקרא הדור האחרון, כי זה מטרת הבריאה שהבורא קבע. ולפי המטרה הזאת כל הבריאה מתגלגלת מדור לדור כדי להגיע לדבקות, אז אנחנו נכנסים למצב שנקרא "הדור האחרון", זאת אומרת של דבקות שחייבת עכשיו להתקיים, רוצים לא רוצים זה לא חשוב לנו, אנחנו סך הכול נמצאים בפעולה הזאת, אנחנו נפעלים. אז מה אתה שואל?

תלמיד: פה בקטע הוא מדבר על חוק ההתפתחות, הוא מדבר על ממשלת השמים וממשלת הארץ, מסביר קצת על הדברים האלה.

אז אנחנו צריכים לעשות מה שבידינו כדי לסייע לזה. יש בזה חלק משלנו, איזה חלק משלנו? להבין את תכלית הבריאה הזאת, ולהתפלל לבורא שיעשה. כי בלי הקדם שאנחנו נבקש, זה לא יקרה. כדי שאנחנו נבקש יש שתי דרכים, או שהוא פועל עלינו דרך ייסורים, או פועל עלינו בצורה טובה.

אז כדאי לנו לעכל את זה ולהבין שכדאי כמה שיותר לזרז את ההתפתחות ולבקש, לקדם אותנו לדבקות. לא בגלל שאנחנו מפחדים מייסורים, אלא בגלל שהייסורים שלנו הם שאנחנו לא מסוגלים לבקש את הבורא שיעשה הכול וייהנה מאיתנו.

תלמיד: בעל הסולם כותב על שתי ממשלות, ממשלת השמים וממשלת הארץ שמטרתן להחזיר כל רע ומזיק לטוב ומועיל. איך אנחנו יכולים להחזיר כל רע ומזיק לטוב ומועיל בצורה יותר מהירה ויעילה מאשר הבורא עצמו?

על ידי חיבור בקבוצה ומשיכת הבורא לתוך הקבוצה. אין לבורא יותר תענוגה אלא מזה שמתגלה בתוך החיבור בין התחתונים. אם אתם מכינים מקום לגילוי שלו, אין לו נחת יותר גדולה, משאתם רוצים שיתגלה ביניכם.

תלמיד: הוא כותב שממשלת השמים מבטיחה לעצמה להחזיר כל רע ומזיק לטוב ומועיל אבל שזה בא בעיתו.

נכון.

תלמיד: אבל איך ממשלת הארץ, שהיא על ידנו, שאנחנו מתחברים בינינו איך זה מזרז את התהליך?

על ידי התפילה, שאתה רוצה שזה יקרה. עוד לפני שאתה מקבל ייסורים מלמעלה שמחזירים אותך אולי דרך כל מיני פעולות לבקשה לתיקון, אתה מבקש תיקון מראש. על ידי מה? על ידי לימוד, על ידי חיבור בקבוצה, שאתה מגלה את היצר הרע ואתה רואה שהוא לא בסדר, שהוא הפוך מההנהגה הטובה, ואתה מבקש מהבורא שיתקן אותו וכן הלאה.

גילוי הרע שנעשה על ידך ואתה לא מפחד ממנו כי אתה יודע שיש לך למי לפנות ולמי לבקש. זה נקרא לזרז את הזמנים.

שאלה: האם העייפות והכבדות שמרגישים בעבודה זה נקרא ממשלת השמים?

זה מפני שאתה עצלן, ואתה לא מזרז את הקשר שלך עם החברים, לכן אתה מרגיש עייפות, אין עייפות ברוחניות, ממש אין עייפות ברוחניות, רק שתדע. אלא הכול תלוי רק בחוסר הקשר בינך לקבוצה.

שאלה: מה ההבדל בינינו שהולכים בהתאם להתפתחות הטבע, לבין אומות העולם שנדחפים, נלחצים על ידי ההתפתחות?

אנחנו נמצאים כמה צעדים קדימה, כי אנחנו כמו חכמים הרואים את הנולד, ואנחנו לא צריכים שום דבר כדי להתקדם. כמו שנגיד אני מגלה את המחלה לא על ידי זה שאני מגלה את המחלה בי, אלא אני נגיד רואה אותה ברנטגן מקודם ולכן מקבל מקודם כבר תרופה ומגיע להיות בריא בלי להרגיש שאני חולה. זה שאני חולה נמצא אצלי בתוך הזרע, ביסוד שלי, ברשימו. כשהרשימו מתגלה, אני מיד עובד כנגדו בצורה נכונה לממש אותו, זה נקרא שאני הולך בדרך מהירה.

קריין: לקוח מתוך קטע מס' 7 הקדמה לספר הזוהר אות י"ט, אומר בעל הסולם:

"כל אלו היסורין, אינם שורים, רק על קליפת הגוף שלנו הזו, שלא נבראה אלא למיתה וקבורה. שזה מלמד אותנו, שהרצון לקבל לעצמו, שבו, לא נברא, אלא רק למחותו ולהעבירו מהעולם, ולהפכו לרצון להשפיע. והיסורים, שאנו סובלים, אינם אלא גילוים, לגלות האפסיות וההזק הרובצת עליו. ובוא וראה, בעת שכל בני העולם, יסכימו פה אחד, לבטל ולבער את הרצון לקבל לעצמם, שבהם, ולא יהיה להם שום רצון, אלא להשפיע לחבריהם, אז היו מתבטלים, כל הדאגות וכל המזיקים מהארץ, וכל אחד היה בטוח, בחיים בריאים ושלמים, שהרי כל אחד מאתנו, היה לו עולם גדול, שידאג בעדו וימלא את צרכיו. אמנם, בזמן, שכל אחד, אין לו אלא הרצון לקבל לעצמו, מכאן כל הדאגות היסורים והמלחמות והשחיטות, שאין לנו מפלט מהם. שהם מחלישים גופינו, בכל מיני מחלות ומכאובים. והנך מוצא, שכל אלו היסורים, המצוים בעולמנו, אינם אלא גילוים, מוצעים לעינינו, בכדי לדחוף אותנו, לבטל את קליפת הגוף הרעה, ולקבל צורה השלמה, של רצון להשפיע."

(בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות י"ט)

שאלה: מה זה נקרא שכל באי העולם יסכימו, בלי יוצא מן הכלל?

בסופו של דבר כך צריך להיות, אין כפייה ברוחניות. איך הבורא יכול לעשות איזו פעולה למילוי הכלי, אם הכלי לא רוצה קודם, לא מבקש., אז מה הוא ימלא? האור העליון ממלא את הבקשות אליו, שהכלי רוצה להיות משפיע ואז הוא מבקש מהאור שהאור יעשה ממנו משפיע, ואחר כך מבקש מהאור "תמלא אותי שאני אוכל למסור את זה הלאה לכולם". וזאת פעולת ההשפעה, בלי שתי הפעולות האלה, פעם לבניית הכלי ופעם למימוש הכלי זה לא נקרא שהוא ממלא את עצמו, וכך חייב להיות בכל רצון ורצון. אז זה נקרא שכל אדם ואדם בעולם, עד האחרון ביותר, והאחרון ביותר שזה אני, הוא יצטרך גם כן לבקש תיקון ולמלא את התיקון.

תלמיד: איך האדם שהוא עולם קטן, יכול להשפיע על מצב כזה, שכל העולם בסופו של דבר יגיע להסכמה לתיקון?

תתאר לעצמך שאתה אותו האדם האחרון שצריך לסיים את כל התיקונים. אז כל האנושות, כל הנשמות, מכל הדורות, כל כלי דאדם הראשון תלוי בך. אתה מבין את זה או לא? תלוי בך, האחרון, הגרוע ביותר, המקולקל ביותר, ורק אתה צריך עכשיו לתקן את עצמך. אתה מבין איזה כלי מתגלה?

לכן אנחנו צריכים להבין עד כמה שאין לנו [יכולת] להעריך את גודל של הכלים הראשונים, הנשמות הגדולות האלה שהיו בתחילת הגילוי של הכלי השבור, ועד כמה שאנחנו נגלה אותן בסוף הדרך. זה משהו שעוד נדבר פעם. זה מאוד מאוד קשה.

שאלה: בקבלה זה ברור שהשינוי בא מהמאור המחזיר למוטב. איך אנחנו משפיעים בצורה עקיפה, שהיצר הטוב יגיע מחוק הטבע? איך אפשר להעביר את זה?

אני לא יודע, אני לא מבין את השואל. אתה עושה כאן סיבוב כזה, שהיצר הטוב מגיע מחוק הטבע? אתה יכול לגלות לפי הטבע שלנו, שיש בו גם שני כוחות, כוח הטוב וכוח הרע. זה תמיד כך, כמו חום וקור, תיאבון ושביעה וכן הלאה. תמיד יש לנו שני כוחות, וכוח אחד מצביע על הכוח השני וטוב אם יהיו יחד אחד ליד השני, אז יהיו יותר מורגשים אחד ליד השני מצד אחד, ומצד שני יהיו משלימים זה את זה. הכי טוב אם הם משלימים זה את זה. זה כמו שכתוב, "מים קרים על נפש עייפה". זה ממש כך עובד.

שאלה: האם כדי להגיע למצב הזה, כמו שאתה נמצא, כמו שאני רואה אותך, שאתה מחפש כל רגע, כל הזדמנות רק כדי להשפיע ומסתער עליה וקופץ עליה, האם כדי להגיע לשלב כזה צריך לעבור בהתחלה שלב שאתה צריך לעשות את זה כחמור לעול ושור למשא?

לא עלי כתוב, אבל גם עלי וגם עליך, "אין צדיק בארץ אשר עשה טוב ולא יחטא". צדיק, מי שמצדיק את הבורא. הוא עושה משהו טוב, אפילו במקצת, אז אין דבר כזה שהוא עושה משהו טוב אם הוא לא חוטא קודם. "אין אדם עומד על דבר מצווה אלא אם כן נכשל בה", ועוד [אמרות] כאלו הרבה. זאת אומרת, אתה חייב קודם להשיג דברים שקודמים, הפוכים, רעים.

לכן אם אתה רואה אדם שנמצא במשהו ברע, אז חכה קצת ואתה תראה שהבורא סובב לו את זה, או על ידי קבוצה, או על ידי איכשהו [אחרת], אבל בסופו של דבר המאור המחזיר למוטב מביא אותו לטוב.

אנחנו [לא] מן הסתם אומרים, "המאור המחזיר למוטב", כי אדם חייב להיות ברע כדי שהאור יחזיר אותו לטוב. וזאת נקראת עבודת הבורא, להוציא אותנו מתוך הג'ורא, לשטוף אותנו במים, להכניס אותנו לתוך המקווה ולהביא אותנו כבר לבגדים נקיים, ללבושים הקדושים, היינו, כולנו עטופים בעל מנת להשפיע.

תלמיד: זה שהפצה עכשיו מתבצעת בהתנגדות ודורשת מאמץ גדול כדי לעשות אותה, זה חלק מהתהליך וזה נכון השלב הזה?

כן, אבל אני לא מבין למה התנגדות. אני לא מרגיש שום התנגדות. אני גם כן לא מסתכל על מה שכותבים. אבל איך אפשר לדרוש מילדים כאלה, מתינוקות שנשבו תגובה נכונה. הם לא בשכל עדיין, הם עדיין נמצאים באותו המקום איפה שהם טבועים בתוך הביוב הזה. אז מה אתה רוצה שיהיה להם?

אבל אנחנו צריכים להסביר להם, לא יהיה עולם כמו שקודם. לא תהיה פרנסה כמו שקודם, לא יהיו מערכות כמו שקודם. לא יהיו בכלל. ותוך שנה אתה תראה עולם שהוא משהו אחר לגמרי, לא יהיה לך כסף. המערכות האלה שאני עכשיו מסתכל על איך שהם עדיין רוצים לקיים אותן בכוח, שאנשים מתאספים בכל מיני מקומות, לכל מיני קונצרטים, לכל מיני אירועים למיניהם. מה שלא תגיד, המפעלים שעובדים כדי לייצר את הבגדים, התיקים, כל מיני דברים, זה הכול פשוט [כמו] אדם לפני שהולך למות אז יש לו התעוררות פתאום, הניצוץ האחרון של החיים מדליק בו כוח והאדם כאילו מתעורר.

אז תבין שככה אנחנו. אנחנו פשוט אומרים, "שלום לעולם הישן". זהו, הוא הולך ונעלם. אז מה אתה רוצה? אנשים שהם עדיין כל כך מחזיקים ורוצים למשוך בחזרה מה שהיה להם, אבל זה כבר בורח בין האצבעות, אתה פונה אליהם עם חכמת הקבלה, עם מה שיש קדימה, והם שונאים אותך, הם לא רוצים את זה. "תביא לי מה שהיה לי" ולכן אנחנו צריכים להבין אותם.

תלמיד: אז צריך לפנות אליהם רק בעדינות, שיידעו שיש לנו הפתרון, שיידעו על מה אנחנו מדברים?

אין להם ברירה, אתה צריך להסביר להם שזה יבוא, זה מהטבע ואני בא כדי להקל על הדברים האלה, כדי לתת תרופה ולעבור את המצבים האלה בצורה יפה. אם אנחנו היינו יודעים היום נגיד, איזה צורה צריך לקבל העולם בעוד שנה ושזה יבוא, אתה רוצה או לא רוצה, זה מה שיהיה, אז עד כמה שיהיה לנו קל. קודם כל להסכים, לזה אין ברירה, זה נוחת, זהו. מה לעשות הלאה? הלאה בואו נראה איך אנחנו נתאים את עצמנו לזה. את זה אתה צריך להסביר.

(סוף השיעור)