שיעור בוקר 06.06.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם" עמ' 210, "פתיחה לפירוש הסולם",

אותיות כ"ד, כ"ה

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם" עמ' 210, "פתיחה לפירוש הסולם", מאות כ"ד.

ענין תקון קוין

אות כ"ד

"הנה בג' הפרצופין הראשונים דא"ק, הנקראים גלגלתא ע"ב ס"ג דא"ק, היו הספירות זו תחת זו בקו אחד. אלא שבעולם הנקודים המלביש מטבור ולמטה דא"ק, נעשה תקון קוין בג"ר שלהן, ולא בז"ס תחתונות. ובעולם האצילות, נתתקן תקון קוין, גם בז"ס תחתונות."

ב' בחינות בתקון קוין

אות כ"ה

"וטעם הדברים הוא, כי תקון הקוין שנעשה בעשר ספירות, נמשך מעלית המלכות לבינה, שנעשתה נוקבא לחכמה, ומכח זה נעשו ב' צדדים בעשר הספירות, כי המלכות שנתערבה בכל ספירה וספירה, נעשתה לצד שמאל של הספירה, ועצם הספירה נבחן לקו ימין שבספירה, וקו השמאל היה פוגם את קו הימין. אז נזדווג אור העליון על המסך של הדינין שבמלכות זו, וקומת החסדים שיצאה בזווג דהכאה של האור העליון על המסך של אותה המלכות, נעשתה לקו אמצעי המיחד, ומשוה ב' הקוין זה לזה, כי לולא הדינין שבמלכות, לא היה זווג דהכאה, ולא היו החסדים המרובים, ע"כ נעשתה המלכות שהיא שמאל, חשובה כמו עצם הספירה, שהיא ימין. ונודע שתחלת התקון של עלית מלכות לבינה, נעשה בעולם הנקודים שיצא אחר פרצוף ס"ג דא"ק, לפיכך מתחיל גם תקון ג' קוין מעולם הנקודים, כי זה תלוי בזה, משא"כ בג' הפרצופין הראשונים גלגלתא ע"ב ס"ג שקדמו לעולם הנקודים, שבהם עוד לא נתתקן ענין עלית המלכות לבינה, ע"כ לא היו בהם ג' קוין, אלא קו אחד בלבד."

שאלה: בעל הסולם אומר פה שקו ימין זה עצם הספירה, מה זה עצם הספירה?

אור.

תלמיד: אור חכמה?

כן, אור.

תלמיד: באות כ"ה למטה כתוב, "אז נזדווג אור העליון על המסך של הדינין שבמלכות זו, וקומת החסדים שיצאה בזווג דהכאה של האור העליון על המסך של אותה המלכות, נעשתה לקו אמצעי המיחד,". מהי קומת החסדים הזו?

מדובר על כמה זיווגים.

תלמיד: למה כמה זיווגים? זה זיווג על קו ימין וזיווג על קו שמאל?

בוא נראה.

אות כ"ה

"וטעם הדברים הוא, כי תקון הקוין שנעשה בעשר ספירות, נמשך מעלית המלכות לבינה, שנעשתה נוקבא לחכמה, ומכח זה נעשו ב' צדדים בעשר הספירות, כי המלכות שנתערבה בכל ספירה וספירה, נעשתה לצד שמאל של הספירה, ועצם הספירה נבחן לקו ימין שבספירה," זאת אומרת, לצד ימין של הספירה "וקו השמאל היה פוגם את קו הימין. אז נזדווג אור העליון על המסך של הדינין שבמלכות זו, וקומת החסדים שיצאה בזווג דהכאה של האור העליון על המסך של אותה המלכות, נעשתה לקו אמצעי המיחד, ומשוה ב' הקוין זה לזה, כי לולא הדינין שבמלכות, לא היה זווג דהכאה, ולא היו החסדים המרובים, ע"כ נעשתה המלכות שהיא שמאל, חשובה כמו עצם הספירה, שהיא ימין. ונודע שתחלת התקון של עלית מלכות לבינה, נעשה בעולם הנקודים שיצא אחר פרצוף ס"ג דא"ק, לפיכך מתחיל גם תקון ג' קוין מעולם הנקודים, כי זה תלוי בזה, משא"כ בג' הפרצופין הראשונים גלגלתא ע"ב ס"ג שקדמו לעולם הנקודים, שבהם עוד לא נתתקן ענין עלית המלכות לבינה, ע"כ לא היו בהם ג' קוין, אלא קו אחד בלבד."

מה קשה כאן?

תלמיד: האם קבלת האור על קו ימין וקבלת האור על קו שמאל קורית במקביל או הכול ביחד? לא ברור מה זו קומת החסדים שהופכת להיות לקו אמצעי, כי הרי גם בכדי לקבל את קו ימין צריך חסדים.

כן.

תלמיד: הוא לוקח את צד ימין ואת צד שמאל של הספירה ועל הכול ביחד עושה זיווג, על שלושת הקווים ביחד?

כן.

שאלה: נראה שבכל ספירה וספירה יש זיווג, וככל הנראה זה יוצר את ההפרדה. עד עכשיו דיברנו שהזיווג קורה במלכות שבפה דראש.

כן.

תלמיד: איך פתאום יש זיווג בתוך כל ספירה וספירה?

במקום שבו עומדת המלכות שמסיימת את הפרצוף יש זיווג דהכאה. האור העליון רוצה לעבור מטה, לרצון לקבל, הוא לא מסכים שבזה יהיה גבול.

תלמיד: ההחלטה שמלכות עולה לבינה מתקבלת במסך שבראש ולכן האור מפסיק לעבור מאמצע בינה עד למטה. זה נכון?

נגיד.

תלמיד: איך הנקודה הזאת שעד אליה האור מגיע פתאום הופכת להיות גם כמסך נוסף?

על מה אתה מדבר?

תלמיד: אני מנסה להבין מה זה המסך הנוסף הזה שעליו מדובר בכל ספירה וספירה באותה המלכות שעולה לבינה.

באיזה פרצוף?

תלמיד: עד עכשיו כשדיברנו על הפרצוף השלם, דיברנו על כך שיש זיווג בפה דראש ואז האור יורד עד אמצע הבינה, שלשם המלכות עולה.

כן.

תלמיד: זה היה עד עכשיו. מעכשיו הוא אומר ג' קווים, בכל ספירה וספירה קורה כביכול אותו תהליך. המלכות עוצרת ואז ממלכות ומטה זה כנראה השמאל, ומעל זה ימין. אבל פתאום יש מסך גם בכל ספירה וספירה.

כן.

תלמיד: האם יש שם גם החלטה?

באותו מקום שאליו מלכות עולה, שם יש החלטה, זיווג דהכאה, קבלת האור על מנת להשפיע וכן הלאה.

תלמיד: זה כביכול תת מקרה ממה שהיה בזיווג בפה דראש?

כן.

תלמיד: הזיווג עצמו והאור חוזר שנוצר בכל ספירה וספירה, זה פחות או יותר אותו קו אמצעי?

עוד לא הגענו לזה.

תלמיד: בעל הסולם אומר שבעולם הנקודים הג"ר עובד בג' קווים, ואחרי זה גם בעולם האצילות הז"ת עובד בג' קווים.

כן.

תלמיד: האם זה מפני שבעולם הנקודים יש את הפרסא ואז נוצר החוק הזה שג"ר ראשונות הן מלאות והתחתונות לא מלאות, ושם קיימים ג' קווים?

כן.

תלמיד: ולכן בעולם אצילות כשהכול מתפשט זה על הכול?

יש ג' קווים בכולם.

שאלה: הכותרת של אות כ"ה היא "ב' בחינות בתקון קוין". מה הן ב' בחינות?

עוד לא יודע, עוד לא קראנו.

תלמיד: קראנו את אות כ"ה, בעל הסולם מסביר מה זה.

כן, אבל זה שייך לעוד דברים, אולי זה באות כ"ו.

שאלה: בעל הסולם כותב בהתחלה שתיקון קוין הוא בעשר ספירות. על איזה עשר ספירות מדובר שעוברות שם תיקון?

הוא לוקח בכללות את המבנה של הפרצוף ומדבר איך על ידי שינויים שבו יהיו עכשיו שינויים בקבלת האורות. הוא מדבר על עשר ספירות שבפרצוף.

תלמיד: אבל באות כ"ד הוא מקדים ואומר שזה היה בעולם הנקודים, זאת אומרת, הוא מדבר על כך שיש חלק שתוקן לפני וחלק שתוקן אחרי כן בעולם הנקודים המלביש. הוא מסביר למה זה קרה קודם כל בג"ר ואחרי זה בז' תחתונות, אבל גם אם זה בצורה כללית, כשמלכות עולה לבינה, כי פה הוא דיבר על כך שזה קרה מזה שהמלכות עלתה לבינה, איזה עשר ספירות עוברות עכשיו את ההפרדה הזאת? עשר ספירות של המלכות, עשר ספירות של כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות, מי הן עשר הספירות שעוברות את הפיצול הזה?

אני חושב שכל עשר הספירות.

תלמיד: גם לרוחב וגם לגובה?

לרוחב אנחנו עוד לא כל כך למדנו, אבל לגובה כן.

תלמיד: אז כתר, חכמה ובינה שהמלכות עלתה אליה, כל עשר הספירות האלה, הן אלה שמתחלקות.

כן.

שאלה: הוא כותב, "קומת החסדים שיצאה בזווג דהכאה של האור העליון על המסך של אותה המלכות, נעשתה לקו אמצעי המיחד, ומשוה ב' הקוין זה לזה". האם הזיווג הזה קורה כשמלכות עולה לבינה או כשמלכות חוזרת למקומה?

אני חושב שכשהיא עולה לבינה.

תלמיד: למה הוא כותב שקו שמאל, שזה מלכות שעולה לבינה, פוגם בקו ימין? כי הוא מתרחק מקבלה, רוצה ללכת לכיוון השפעה, מה זה נקרא שהוא פוגם?

כי בימין עד אז היה מאיר, ועכשיו לא.

תלמיד: כן, אבל באיזו צורה היה מאיר?

ממטה למעלה, אבל בכל זאת היה מאיר.

שאלה: מה זה אומר שהוא "משוה ב' הקוין זה לזה"?

בחשיבות.

תלמיד: מה קורה שם ששני הקווים הופכים להיות שווים?

הם שווים בזה שאחד לא יכול להיות ללא האחר.

תלמיד: האם זה כדי לקיים את הפרצוף החדש שנוצר?

כן.

שאלה: אפשר להגיד בכללות, כשמתגלה במערכת אור חסדים ונוצרת התכללות בין מלכות לבינה ואז מתחילה העלייה וחזרה למקומה, אז כתוצאה מזה המלכות היא לא כמו המלכות שהייתה קודם, וגם הג"ר הוא לא אותו ג"ר שהיה קודם. כי מתגלה בג"ר הרצון לקבל, ובמלכות מתגלה האפשרות לעבוד עם כוונה מעל הרצון או עם אור חסדים.

נהייה פה איזה מין ערבוב. כבר מבחינה א' שיצאה, הרצון לקבל מתחיל להתחלק לחלקים, הבחנות באור, לעבוד כבינה, לעבוד כזעיר אנפין, לעבוד כמלכות, וכאילו יש הפרדה ויש סדר, זה נקרא קו אחד. ועכשיו פתאום שיש תנועה של אור חסדים במערכת, כל החלקים נזכרים שהם רצון לקבל, וגם יש אפשרות לעבוד בהשפעה. האם על זה יושבים התהליכים פה, המסכים שנבנים, העליות והירידות, שהם כתוצאה של התגלות החשיבות של אור החסדים בתוך המערכת?

כן.

שאלה: בא"ק על כל מדרגה יש זיווג ונכנס אור והוא קורא לזה קו אחד. עכשיו כשאנחנו מדברים על צמצום ב', האם זה אומר שבכל מדרגה יש שני רצונות ושני מילויים?

כן.

תלמיד: איך זו אותה מדרגה אם הם שניים?

חסדים וחכמה.

תלמיד: חסדים וחכמה, כלומר מלמעלה למטה ומלמטה למעלה?

לא, מלמעלה למטה.

תלמיד: שניהם?

כן.

תלמיד: ג"ר הוא מלמטה למעלה, אין שם מלמעלה למטה, אין מילוי, יש רק אור חוזר.

כן.

תלמיד: המלכות שעולה, האם היא מקבלת אור חכמה?

אני לא מבין מה שאתה אומר.

תלמיד: יש את הג"ר של המדרגה שנשאר, בצמצום ב' נשאר הג"ר. עכשיו עולה מלכות לבינה ויש עליה זיווג. יש את המילוי של הזיווג של המלכות, ויש את המילוי של הג"ר שנשאר עוד מקודם, וזה ב' הקווים. איך שניהם קיימים יחד, או מה הם בכלל? מה שהיה מקודם נשאר אותו דבר, הג"ר, אז האם יש לו זיווג משלו, מסך משלו, וכשעולה מלכות, האם זה מסך אחר שעושה זיווג אחד?

נלמד, אנחנו עוד לא עברנו על זה.

שאלה: הוא כותב באות כ"ה, "תקון הקוין שנעשה בעשר ספירות, נמשך מעלית המלכות לבינה, שנעשתה נוקבא לחכמה", מה הכוונה?

שבינה נעשתה נוקבא לחכמה.

תלמיד: האם בינה נעשתה או המלכות נעשתה?

בינה.

תלמיד: מה זה אומר שהיא נעשתה נוקבא לחכמה?

היא מקבלת אור חכמה וממשיכה אותו הלאה.

תלמיד: האם לפני זה היא לא הייתה נוקבא לחכמה?

זה לא היה כל כך חשוב.

תלמיד: וכתוב, "ומכח זה נעשו ב' צדדים בעשר הספירות, כי המלכות שנתערבה בכל ספירה וספירה, נעשתה לצד שמאל של הספירה". מה כאן קורה?

המלכות שבספירה נעשתה לצד שמאל, והספירות בעצמן נעשו לקו ימין. יש כאן מי שמעביר את האור ומי שמקבל את האור.

תלמיד: עד עכשיו הסידור היה מלמעלה למטה כל הזמן, כן?

כן.

תלמיד: מה זה השינוי הזה שפתאום יש ימין ושמאל?

גם כן, רק שני קווים, לא קו אחד.

תלמיד: למה פתאום קורה מין שינוי כזה?

כי יש ספירות שיש בהן מלכות שמתכוונת לקבלת האור בה, ויש ספירות שאין בהן.

תלמיד: מה שלמדנו עד עכשיו זה שהמלכות שמדובר בה זו המלכות המסיימת. קודם היא סיימה את הכלי אחרי עשר ספירות, ועכשיו היא מסיימת אותו מיד אחרי הבינה, אחרי הכלים דהשפעה.

כן.

תלמיד: אז איפה פה יש רצון במלכות לקבל? הרי היא מסיימת.

וכאן?

תלמיד: מאיפה זה הגיע שמלכות המסיימת פתאום הופכת לצד שמאל?

יש בה רצון לקבל?

תלמיד: כן, לא ממומש.

בסדר. לא ממומש. קו שמאל פוגם את קו ימין ואז הם מזדווגים. הוא כותב שהאור העליון מזדווג על המסך של דינים שבמלכות, "וקומת החסדים שיצאה בזווג דהכאה של האור העליון על המסך של אותה המלכות, נעשתה לקו אמצעי המיחד, ומשוה ב' הקוין זה לזה, כי לולא הדינין שבמלכות, לא היה זווג דהכאה, ולא היו החסדים המרובים, ע"כ נעשתה המלכות שהיא שמאל, חשובה כמו עצם הספירה, שהיא ימין. ונודע שתחלת התקון של עלית מלכות לבינה, נעשה בעולם הנקודים שיצא אחר פרצוף ס"ג דא"ק, לפיכך מתחיל גם תקון ג' קוין מעולם הנקודים".

תלמיד: הגענו עד לזה שמלכות נעשתה לקו שמאל. עדיין לא הבנתי למה, כי גם לפני זה היא הייתה רצון לקבל והייתה מתחת לבינה ולכל הספירות האלה, ופתאום היא עוברת להיות צד שמאל שלה. מה זה אומר?

נראה את אות כ"ד.

"הנה בג' הפרצופין הראשונים דא"ק, הנקראים גלגלתא ע"ב ס"ג דא"ק, היו הספירות זו תחת זו בקו אחד. אלא שבעולם הנקודים המלביש מטבור ולמטה דא"ק, נעשה תקון קוין בג"ר שלהן, ולא בז"ס" "ובעולם האצילות, נתתקן תקון קוין, גם בז"ס".

הלאה, אות כ"ה. "וטעם הדברים הוא, כי תקון הקוין שנעשה בעשר ספירות, נמשך מעלית המלכות לבינה, שנעשתה נוקבא לחכמה, ומכח זה נעשו ב' צדדים בעשר הספירות, כי המלכות שנתערבה בכל ספירה וספירה, נעשתה לצד שמאל של הספירה, ועצם הספירה נבחן לקו ימין שבספירה, וקו השמאל היה פוגם את קו הימין. אז נזדווג אור העליון על המסך של הדינין שבמלכות זו, וקומת החסדים שיצאה בזווג דהכאה של האור העליון על המסך של אותה המלכות, נעשתה לקו אמצעי המיחד, ומשוה ב' הקוין זה לזה".

תלמיד: למה המלכות נעשתה עכשיו צד שמאל במקום להיות מתחת?

עכשיו הקו שהיה התחלק לשניים.

תלמיד: מה זה אומר שהוא התחלק לשניים?

בקו אחד יש לך אורות ובקו שני יש לך כלים, מסכים.

תלמיד: עד עכשיו האור היה יורד מלמעלה למטה אל הכלי. עכשיו פתאום הכלי הוא משמאל, ואמרת שיש שני קווים. מה השינוי המשמעותי שקרה פה?

מלכות נעשתה נוקבא לחכמה, ועכשיו מלכות נעשית נוקבא לבינה. "ומכח זה נעשו ב' צדדים בעשר הספירות, כי המלכות שנתערבה בכל ספירה וספירה, נעשתה לצד שמאל של הספירה, ועצם הספירה נבחן לקו ימין שבספירה, וקו השמאל היה פוגם את קו הימין. אז נזדווג אור העליון על המסך של הדינין שבמלכות זו, וקומת החסדים שיצאה בזווג דהכאה של האור העליון על המסך של אותה המלכות, נעשתה לקו אמצעי המיחד, ומשוה ב' הקוין".

תלמיד: כשהוא כותב שקו שמאל היה פוגם את קו הימין, האם הוא מתכוון שמלכות עוצרת את האור או לא נותנת לאור להשפיע, זה הפגם?

כן.

תלמיד: למה יש פתאום זיווג נוסף? "אז נזדווג אור העליון על המסך של הדינין שבמלכות זו", מה זה המסך הזה? מה זה הזיווג החדש?

"כי לולא הדינין שבמלכות, לא היה זווג דהכאה, ולא היו החסדים המרובים, ע"כ נעשתה המלכות שהיא שמאל, חשובה כמו עצם הספירה, שהיא ימין. ונודע שתחלת התקון של עלית מלכות לבינה, נעשה בעולם הנקודים שיצא אחר פרצוף ס"ג דא"ק, לפיכך מתחיל גם תקון ג' קוין מעולם הנקודים, כי זה תלוי בזה, משא"כ בג' הפרצופין הראשונים גלגלתא ע"ב ס"ג שקדמו לעולם הנקודים, שבהם עוד לא נתתקן ענין עלית המלכות לבינה, ע"כ לא היו בהם ג' קוין, אלא קו אחד בלבד."

תלמיד: בכללות. מה זו כל הגישה החדשה שמתחילה עכשיו שנקראת "ג' קוין" לעומת מה שהיה עד עכשיו?

קודם מלכות הייתה כלי קבלה לאור העליון. היה לנו כתר, הייתה לנו מלכות, וככל שמכתר הגיע אור עליון למלכות, כך מלכות הייתה מקבלת וזה היה פרצוף. מה שקרה אחר כך, שהאורות לא היו יכולים להתקבל בתוך עשר הספירות של הפרצוף ונעשה צמצום. זה מה שגרם לזה שיש התחלקות לג' קוים ולכל העניינים האלה.

שאלה: למה מלכות מחשיכה את עשר הספירות? הרי המסך בפה דראש גם ככה מעביר לה אורות, היא מקבלת מה שהיא צריכה, והיא פתאום מחשיכה כל ספירה וספירה.

מלכות לא מקבלת את האורות בצורה כמו כל יתר הספירות או הפרצופים או מה שיכול להיות, אלא היא מקבלת את האור העליון בצורה שהיא מחזירה אותו. על ידי הרצון לקבל יש לה צמצום, מסך ואור חוזר, והיא מחזירה את האור העליון בחזרה למאציל.

תלמיד: יש פה הרגשה שמלכות כאילו סוחטת את הלימון עוד קצת מכל ספירה וספירה.

כן.

תלמיד: איך היא עושה את זה? מה עוד אפשר להוציא מכל ספירה שהיא לא קיבלה עד עתה? מה עוד אפשר להוציא מכל ספירה כשמלכות עולה עם החיסרון שלה?

זו לא המטרה שלה למשוך מכל ספירה וספירה עוד אור. אלא היא רוצה להשתוות בעבודה שלה עם האור העליון.

שאלה: הדין שעל מלכות הוא על אור החכמה. האם עכשיו כל השינוי הוא בגלל שיש לה עסק עם בינה, עם חסדים?

כן.

תלמיד: האם זה מה שמוביל לג' קוים?

אחר כך, כן.

תלמיד: בחלק כ"ד, כנראה שאין הרגשה של כלי ואור, מדובר כאילו במשהו נפרד, בקו אחד. בחלק השני, מתחת לטבור כנראה שיש הרגשה של הכלי שהוא מקבל, ואז, יש שתי בחינות, יש רצון לקבל ויש ספירה שהיא אור, יש שמאל וימין, הרגשה של שני כוחות, שתי בחינות, ואז יש כאילו מחלוקת וצריך לעבור שם תיקון, שיהיה חיבור ביניהן. אחרי התיקון נוצר הקו השלישי, יש הבחנה חדשה שלא הייתה קודם, מעל הטבור. בטבור הכול נראה בסדר, מסודר, ומתחת לטבור פתאום יש הרגשה שמלכות חשובה, היא מקבלת. זו ההרגשה שלי.

כן.

שאלה: הוא מגדיר את קו שמאל כמלכות שעולה לבינה, את קו ימין כעצם הספירה ואת הקו האמצעי כאור דחסדים בכלל, זה אור לא ספירה, איך זה?

כי הוא מעין פשרה.

תלמיד: הקו האמצעי הוא השילוב של הרצונות?

כן.

תלמיד: אז למה הוא קורא לזה "קו"? לא ברור מהו בכלל הקו הזה? מה זה תיקון הקווים?

תיקון קווים זה כשהאור המתקבל מתקבל עכשיו לפי תנאים מיוחדים, בתנאים האלה יש לנו ימין, שמאל ואמצע.

תלמיד: מה מאפיין את האמצע שהוא יכול לכלול את שני המצבים?

הוא מחבר את השניים.

תלמיד: הוא משתנה? יש בו שני תנאים או שהוא אחד? לא ברור האם לקו האמצע בעצמו יש פיצול או שהוא מתנהל דווקא כמשהו אחד?

בפיצול, אתה מתכוון האם הוא כולל שניים או לא?

תלמיד: הוא כולל שניים, זה מובן. אבל האם האופי שלו הוא אחד או שיש לו גם אופי כדי לכלול את ימין ואופי כדי לכלול את שמאל?

האופי שלו הוא התכללות והוא לא נוטה לאף אחד.

שאלה: יש לנו את קו ימין ושם שלוש ספירות, את קו שמאל ושם שבע ספירות. מלכות עולה עד לבינה איפה שיש אור, ומתחת שאין אור, לפי מה הבנו, זה ימין ושמאל. על איזה כלים מתלבש הקו האמצעי?

באיזה פרצוף?

תלמיד: יש בעצם בכל ספירה את עצם הספירה, שהוא קו ימין, ויש את הכלים הריקים שהם קו שמאל מתחת למלכות. ואז הוסבר שהמלכות העולה היא המסך שממנו, כפי הנראה, יוצא הקו האמצעי. על איזה חלק בתוך הפרצוף, בתוך הספירה, מתלבש הקו האמצעי?

על איזה מקום אתה מדבר? איפה הקו האמצעי נמצא?

תלמיד: זו בדיוק השאלה. קו ימין, לפי מה שמובן, אלה הספירות המלאות בתוך הפרצוף.

כתר, חכמה, בינה.

תלמיד: וקו שמאל הוא בז"ת. על מה מתלבש הקו האמצעי?

הקו האמצעי מתלבש על שילוב בין כלים דהשפעה וכלים דקבלה.

תלמיד: איך משתלב קו ימין בקו שמאל, אם אלה שלוש ואלה שבע שונות?

ככה לא עושים.

שאלה: כתוב "כי המלכות שנתערבה בכל ספירה וספירה". המלכות שעולה היא זאת שמתערבבת בכל ספירה וספירה. היא עוברת ממלכות עד לבינה, אז על איזה ספירות מדובר כשכתוב שהיא מתערבבת בכל אחת מהן?

בכל הכלים.

תלמיד: של מלכות וכל הספירות שיש עד לבינה?

כן.

תלמיד: אבל זה לא עשר ספירות.

זה לא עשר.

תלמיד: כתוב, "כי תקון הקוין שנעשה בעשר ספירות, נמשך מעלית המלכות לבינה," ואז, "כי המלכות שנתערבה בכל ספירה וספירה," אז מדובר פה רק על חלק מהיצירה של שני הקווים. כלומר, בעליית המלכות לבינה, לא כל עשר הספירות מתפצלות לשניים, אלא רק הספירות בין מלכות לבינה.

כן.

שאלה: הוא כותב, "קומת החסדים שיצאה בזווג דהכאה של האור העליון על המסך של אותה המלכות, נעשתה לקו אמצעי המיחד, ומשוה ב' הקוין זה לזה". מה זו קומת חסדים שיצאה בזיווג הזה בין ימין ושמאל? איפה מתפשטת קומת החסדים הזאת?

על איזה חלק אתה מדבר?

שאלה: הוא כותב שאחרי צמצום ב' נעשו בכל הספירות שני קווים, ואז כשיש זיווג של האור העליון על המסך של הדינים שבמלכות, "קומת החסדים שיצאה בזווג דהכאה של האור העליון של המסך של אותה המלכות". מה זו קומת חסדים?

קומת חסדים, ללא כלים דקבלה.

תלמיד: ללא כלים דקבלה?

בטח, מה זה חסדים?

תלמיד: הוא כותב ש"נעשתה לקו אמצעי המיחד, ומשוה ב' הקוין זה לזה". מה זו התכונה הזאת שמסוגלת לייחד את שתי התכונות, את שני הקווים? מה יש בחסדים שהם יכולים לעשות כזה יחוד?

הם לא שייכים לא לכלים דקבלה ואפילו לא לכלים דהשפעה, אין להם כוח לא לזה ולא לזה.

תלמיד: זה משהו חדש שיש במערכת. עד עכשיו דיברנו שחסדים שייכים לכלים דהשפעה.

כן.

תלמיד: ופה יש קומת חסדים שמייחדת.

לא קראנו על זה קודם?

תלמיד: זו פעם ראשונה שכתוב על זה ב"פתיחה" הזאת.

יש לנו אור חכמה, יש לנו אור חסדים, ויש לנו אור שלא שייך לא לאור חסדים ולא לאור חכמה. זה לא טוב כך להסביר.

שאלה: בקו אחד שהיה בגלגלתא ע"ב ס"ג, יש את ההבחנה של מלכות שמטבור ומטה ואת ט' ראשונות שיכולות לקבל. ועכשיו יש קשר בין המלכות לכל ספירה בצורה יותר פרטנית. האם המלכות גורמת לכל ספירה לתוספת של חסדים עם הדינים שיש בה? בקשר שלה עם הספירה, כשהיא שמאל והספירה היא ימין, בזה היא מעוררת עוד אורות חסדים בכל ספירה.

אתה שואל לעניין. נדבר על זה אחר כך. אתה צודק, יש בזה שאלה.

שאלה: למדנו בזוהר בראשית שיש מחלוקת בין ימין ושמאל וזה מצב קפוא. ואז יש פרצוף תחתון שמצטרף ומוסיף חסדים, וזה מה שבונה את הקו האמצעי. יש עניין של מסך דתחתון, כוחות חסדים שהוא מקבל מהתחתון. האם זה מה שקורה פה? כי כל השאלות הן סביב הקו האמצעי מאיפה הוא בא.

לא. כאן מדובר על אור שלא מוגבל, לא רק באור החסדים.

שאלה: מה זה הראש החדש שנמצא עכשיו במערכת?

איזה ראש חדש?

תלמיד: עד עכשיו מלמעלה עד הטבור יש ראש שיודע לעשות חשבון, יודע כמה לקבל בעל מנת להשפיע, ויודע שזה הגבול שלו, הוא לא יכול לעשות עוד פעולה מצידו. וכאילו יש פה ראש חדש שיודע שאין לו יכולת לקבל בעל מנת להשפיע, אבל עושה איזו פעולה. זה כמו ילד שיודע שאבא שלו מרוויח, הוא מקבל, הכול קיים, אבל הוא עצמו לא מסוגל לעשות כלום.

איך יש תוספת למערכת בזה שהמלכות, המחשב הזה שיודע לחשב, אבל יודע שאין לו כוח כרגע לקבל על מנת להשפיע או להשפיע על מנת להשפיע. מה זו אותה תוספת הזאת שקיימת?

איפה היא קיימת, אני לא מבין.

תלמיד: הרי הכול צריך להיות עם כוונה בעל מנת להשפיע. והכלי יודע שאין לו כוחות, אין לו יכולת להשפיע, אבל הוא קיים בתוך המערכת הזאת. מה זו התוספת הזאת?

התוספת הזאת יכולה להיות רק אור חסדים שהפרצוף מקבל כדי להישמר בקדושה.

תלמיד: מה עושים כדי לשייך את עצמנו לקדושה?

להתכלל רק באור החסדים.

תלמיד: איך רצון לקבל שיודע שאין לו כוח להתקרב לקדושה בכל זאת מתקרב?

קודם כל הוא מצמצמם את הכלים דקבלה שלו, ואחר כך, אחרי שצמצם את הכלים דקבלה שלו, הוא רואה מה עוד אפשר לעשות.

תלמיד: מה זה נקרא שהוא מצמצם את הכלים דקבלה שלו?

עושה צמצום.

תלמיד: על עצמו?

על עצמו, ודאי.

תלמיד: על זה שהוא יודע שהוא לא יכול לקבל בעל מנת להשפיע?

כן.

(סוף השיעור)