שיעור צהריים 31.03.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

מפיצים למחר טוב יותר - אירוע חיבור והפצה

קריין: אנחנו בשיעור במסגרת אירוע חיבור והפצה בנושא "מפיצים למחר טוב יותר". חשיבות ההפצה, קטעי מקור מיוחדים.

אנחנו חיים בזמן מיוחד ואנחנו רואים עד כמה אמנם הקשר בינינו נעשה מיום ליום יותר טוב, אבל זה קשר אלחוטי, קשר בכל מיני צורות, ולא קשר בין האנשים ובין הלבבות שבזה אנחנו באמת צריכים עוד להתקדם ולהתקרב זה אל זה.

לכן מה שכותבים לנו מקובלים, שמטרתנו היא להיות כאיש אחד בלב אחד, להגיע למצב שאנחנו נבין ונרגיש מה קורה בלב של חבר וכך נהיה קשורים כולם, אז אנחנו באמת לא נצטרך אפילו כל מיני מכונות קשר ולכלום. פשוט מה שיש בלב החבר אני ארגיש, והוא ירגיש מה שיש בליבי, לזה אנחנו צריכים להגיע, זו באמת ההפצה האמיתית והחיבור האמיתי וכמו שכתוב מפיצים מלב אל לב. אז נקווה מאוד שאנחנו נגיע לזה.

בינתיים אנחנו צריכים בכל זאת ללמוד איך לעשות הפצה יותר טובה, קלה, אמיתית, קצרה ומועילה, ומורגשת יותר מאחד לאחר ללא תקלות. נשתדל.

קריין: כותב לנו בעל הסולם בקטע הראשון שלנו.

"שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר מותר לפרסם את חכמת האמת. ואם תשאלוני, מאין אני יודע שמותר הוא? אשיב לכם, משום שניתן לי רשות לגלות, כלומר, שעד עתה לא נגלו לשום חכם, אותם הדרכים שאפשר לעסוק עִמָהם בפרהסיה בפני כל עם ועֵדה, ולהסביר כל מילה ומילה על אופַנה [...] וזהו שהעניק לי ה' במידה שלמה, אשר מקובל אצלנו, שזה אינו תלוי בגאוניות של החכם עצמו, אלא במצב הדור."

(בעל הסולם. "תורת הקבלה ומהותה")

שאלה: קיבלנו רשות להפיץ וכל החברים והחברות פה, אנחנו עושים את זה, אנחנו למשל בצוות של תגובות בפיס-בוק וזה לא כל כך מתגמל, אנחנו לא כל כך מקבלים תגובות טובות אם בכלל מהקהל, ואנחנו עושים את זה תקופה ארוכה, כבר כמה שנים בצוות שלנו ובצוותים אחרים. איך אנחנו שומרים בצוות שלנו שעוסק בזה על החשיבות ועל החום ועל החיבור בינינו שנדרשים להפצה? קיבלנו רשות זה מצוין, איך אנחנו שומרים את החיבור בינינו בצוות בשביל לעשות את ההפצה הזאת בצורה הכי טובה באמת שאפשר?

אני חושב שזה צריך לבוא עם הזמן. וגם ראיתי בימי רב"ש שהיה כבר בן 80 ומשהו, והתחיל לפרסם חכמת הקבלה מגיל 20 בערך, אז הרבה שנים היה עוסק בזה ולמד ולימד, ולמרות זאת היו אצלו רק כמה עשרות אנשים שהיו מגיעים כאלו שהוא היה אומר לי בשקט, כי אני ישבתי ככה לידו בזווית השולחן, "הוא היה אצלי לפני עשרים שנה, וההוא היה לפני עשר שנים וההוא לפני שלושים שנה". זאת אומרת תמיד כך זה קורה בחכמת הקבלה שאנשים לומדים, אחר כך עוזבים אחר כך חוזרים, וכך יש להם תקופות לכל אחד.

קשה מאוד להחזיק בלימוד חכמת קבלה בצורה כזאת שאדם לומד כמוכם בצורה יומיומית גם בבוקר, גם בצהריים יום-יום בלי הפסקות. באמת כל הכבוד לכל התלמידים שלנו, לכל החברים שלנו. אנחנו לא רואים עוד דוגמאות כאלה בעולם. לכן בואו נבין שמה שאנחנו עושים זה עניין גדול מאוד והוא עושה הרבה תיקון גם בעולם העליון וגם בעולמנו.

שאלה: הרבה פעמים אנחנו בהפצה מפיצים ומפיצים, כותבים, מייצרים וכולי ולא זוכים לשום תגמול, כאילו אתה לא רואה שום דבר. מילא תגובה שלילית שאתה רואה שגם את זה יש לפעמים אבל איך לעבוד, לחרוש את השדה בלי לראות את הפירות, את מה שאתה כל הזמן זורע שם?

אנחנו צריכים לעשות מקסימום שמסוגלים, וכל היתר איך שהבורא ירצה שיהיה. אני רק צריך להשתדל לעשות את הטוב ביותר שאני מסוגל, וזהו, אין יותר חוץ מזה, ולהמשיך, להמשיך, להמשיך בצורה יומיומית בלי להפסיק, ואחר כך נראה מה יהיו התוצאות.

תלמיד: מאיפה האדם מקבל את הכוח להפיץ כל הזמן בלי הפסקה אפילו שהתוצאות יהיו אחרי שימות, ממש להפיץ בלי הפסקה?

ודאי, כך גם אני חושב על עצמי, אז מה?

תלמיד: אז מאיפה לקבל כוחות כאלה כל הזמן להתמיד בלי לצפות לתגובה?

חשיבות. חשיבות המטרה, חשיבות הפעולה, חשיבות הבורא, שאנחנו עושים את זה כדי לפרסם שמו בכל העולם. את החשיבות הזאת אנחנו צריכים כל הזמן להחזיק ולחמם, להגדיל בינינו. בזמננו זה כבר לא כל כך קשה כי יש לנו אינטרנט, אבל בדורות הקודמים, להדפיס ספר זה עלה המון כסף, אם זה בכלל היה אפשר. לפרסם, לשלוח, לראות תגובה, מי ידע על דברים כאלה? היום זה בלחיצת כפתור אתה מגיע לכל אחד. לכן אין לנו כל כך על מה לבכות ולהתלונן אלא פשוט להמשיך וזהו.

אני מסכים עם בעל הסולם במאה אחוז בדבריו, ש"שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר מותר לפרסם את חכמת האמת." ולא רק מותר, אלא אתה יכול לפרסם לכל אחד אני אומר, בבקשה, תפרסם בכל מה שיש לך. לכל אחד מאיתנו יש כל כך הרבה אפשרויות. אף אחד לא חלם אפילו מלפני עשר או עשרים שנה שיהיו כאלה הזדמנויות לכל אחד לפרסם.

לכן אני מאוד שמח שיש לנו כאלו דברים. אני זוכר שהדפסתי את הספרים הראשונים שלי בעברית, דבר ראשון שזה היה מאוד יקר, דבר שני, איך אני אפרסם, איך אנשים ידעו שיש כאלה דברים? ועוד ועוד. היום אתה לא צריך שום דבר אלא רק באינטרנט אתה משיג כבר כמעט כל אדם ואדם.

שאלה: פעם אנחנו עברנו הפצה כזאת מרוכזת לקהל הרחב, היו לנו קורסים שהכינו מרצים והיו כל מיני פעילויות, אבל עכשיו יש הרגשה שכל זה הצטמצם, האם זה זמן כזה או כדאי לנו להגביר את המאמץ?

אני חושב שזאת תקופה. אני חושב שזה זמן כזה שאנחנו מרגישים לפי המאמצים שלנו שאנשים לא כל כך מגיעים לכאלו אירועים כמו שהיו פעם, אלא היום זה יותר באינטרנט, הוא אוכל את הכול, ושותה את הכול, ומזין את כולם, ולכן קשה לנו להתמודד עימו. אף אחד לא הולך, אנשים נעשו עצלים, אף אחד לא קם מהכיסא או מהספה בבית כדי משהו לראות חוץ מהמסך שלו וזהו.

אנחנו צריכים איכשהו להיות יותר קרובים לבני אדם, היום זה רק דרך הטלפונים זה נעשה הקשר, ויהיה יותר ויותר בצורה כזאת. אנשים נעשים עצלים.

תלמיד: ואם אנחנו ניצור איחוד פנימי או נגביר אותו האם נוכל ליצור כוח שימשוך אנשים?

זה נכון, אבל עד כמה שזה יהיה, זו בעיה. עד כמה שזה יצליח, זו בעיה. יותר נכון, נקווה שהעבודה שלנו שאנחנו נעשה בכל מיני חוגים שלנו, אולי דרכה אנחנו נוכל להגיע קצת יותר להגברת ההפצה.

שאלה: מהניסיון בהפצה אפשר להרגיש שיש תקופות בציבור שיש איזה חיסרון, מקום שאפשר להוסיף לתוכו את המסרים שלנו, ויש תקופות שבהן הציבור כאילו אדיש, יבש, סגור. העניין הוא שזה משפיע גם עלינו, אנחנו כמפיצים מרגישים כמו סוג של סגירות, שהאוויר יוצא מהמפרשים ואליו מתלווה גם החשש. איך נוכל להגיע למצב שלא הקהל ישפיע עלינו ממצבו אלא שאנחנו נשפיע אליו את הטוב גם אם הוא לא מסוגל לקבל מאיתנו?

אני מסכים עם מה שאת אומרת כי אני מכיר אותך, את כבר הרבה שנים נמצאת בינינו. אני לא מרגיש את עצמי כמבין בהפצה, כי אני לא יוצא, אני לא נואם באיזה מקומות, אני לא נפגש עם הרבה אנשים, העיגול האישי שלי הוא מאוד מאוד מצומצם, ולכן אני יותר סומך עליכם, על מה שאתם עושים. אני מקווה מאוד שמה שתוכלו להוציא מהמפגש שלנו זה קצת התעוררות, שאני אוכל למסור לכם חשיבות, התקרבות בינינו לבורא, והדברים הקטנים האלו שכל אחד יספוג הם בעצם יקדמו אותנו בצורה יותר ויותר רחבה, גלובלית.

חוץ מזה שלפנינו אירוע פסח, ואני מקווה מאוד שהוא יהיה מורגש בכל הקבוצות שלנו, ואנחנו נעשה אותו ככל האפשר יותר רחב ויותר מרעיש, וכך נתקדם. אבל העבודה היומיומית שלנו צריכה להיות רק לכיוון זה.

שאלה: איך אנחנו מצמצמים את הפער הזה, איך לפענח את הקוד כדי להגיע לליבו של הקהל?

זאת גם השאלה שלי וגם הייתה שאלה של בעל הסולם ושל כל מקובלים מימי האר"י שמאז מותר לפרסם את חכמת הקבלה ועד ימינו. לכן אם את שואלת אותי, אני לא יודע. אני מכיר אותך כבר שנים רבות ומבין שאת עובדת בזה ונמצאת בזה, ובכל זאת לא צריכים להתייאש, צריכים להמשיך ולהמשיך.

שאלה: בהפצה בפרסית יש לנו הרבה תלמידים בכל העולם, איראן, טורקיה, ארצות הברית, גרמניה, הולנד, והגברים בדרך להיות בעשירייה בעזרת ה' בקרוב. אנחנו רוצים לשאול אותך, מה עוד אפשר לעשות כדי להביא עוד יותר את העם האיראני לחכמת הקבלה?

אני לא כל כך יודע מה צריכים לעשות, אבל אולי אנחנו יכולים להשקיע קצת יותר בפרסום, בהפצה, בלהזרים כספים, לתקן במשהו את הכניסה שלנו לעיתונות שלהם. החברה הפרסית היא חברה מאוד עשירה ועתיקה, עם תרבות גדולה מאוד, מיוחדת ומכובדת מאוד, ואני באמת לא יודע מה עוד אפשר לעשות, אני לא מומחה בזה בכלל. אבל צריכים להשתדל להבין מה עוד אפשר לעשות ועם זה לפנות לאנשים שלנו, לאנשי קשר, לאנשי הפצה ובסופו של דבר לדרוש תמיכה.

תלמידה: יש לנו הפצה בפייסבוק, באינסטגרם, בטוויטר. יש לנו חברה שעכשיו מתרגמת את תהילים לשפה הפרסית לכל העם.

כל הכבוד.

תלמידה: אנחנו באמת בדרך הנכונה ורצינו רק את התמיכה שלך ושבעזרת ה' נעשה ונצליח כולנו ביחד.

אני מכבד ומחזק אתכן וממש מכל הלב רוצה לעזור ושיהיה לכן כל טוב והצלחה גדולה.

שאלה: בעל הסולם פותח עם "שמח אני", והשאלה שלי איך מעבירים את השמחה הזאת לעשירייה?

פשוט מכתבי בעל הסולם ורב"ש, מאיפה שאנחנו חיים. אנחנו צריכים להפיץ אותם יותר ולהרגיש אותם יותר, ו"איש את רעהו יעזורו" בזה שנוכל להתרגש יותר מכל מילה ומילה של בעל הסולם.

שאלה: יש בעיות לאנשים ויש את המקובלים. המקובלים יודעים את התשובות לשאלות למה אנשים סובלים, למה יש כל מיני צרות בחברה, וגם יש את הארגון של בני ברוך. אנחנו מציעים קורס, מוצר שמלמדים קבלה, אבל יש נתק גדול בין האנשים שמאוד סובלים, לבין לימודים על האגו, ואולי זה קשה להם. אולי אפשר להוציא איזשהו מוצר אינפורמטיבי בנושאים אינטגרליים, בעיות כלליות של אנשים, להסביר במילים פשוטות, בלי קבלה, בלי יהודים, כל מיני נושאים כאלה?

אני לא יודע מה להגיד לך. אני מאוד מוגבל, גם בשפה, גם בידיעה, גם בקשר עם העולם הרחב, ולכן כמה שאני יכול אני עושה, אתם מכירים אותי כבר שנים. מה לעשות כדי שההפצה שלנו תגיע ללבבות? צריכים אנשים, צריכים מומחים. בעל הסולם כותב על זה שאנחנו צריכים אנשים גדולים, מומחים שיודעים איך לגלות ואיך לפרסם את חכמת הקבלה בצורה כזאת שאנשים יראו שבלי החכמה הזאת לא נתקדם בגורל שלנו.

אנחנו לא נוכל לצאת מאותם הסיבובים שנמצאים בהם כבר שנים על גבי שנים, דורות אחרי דורות, אלא אך ורק אם נשקיע ככל האפשר, עוד יותר ועוד יותר בהפצת חכמת הקבלה. היא תציל אותנו מהמצב הזה שבו אנחנו נמצאים, ואנחנו נוכל לקרוע את ההגבלות האלו ולצאת לעולם הרחב, החופשי.

קריין: בהזדמנות הזאת נגיד שכל מי שיש לו רעיון, או הצעה להפצה וכל השאלות על אופני ההפצה, יכול לפנות לראשי השפות שלנו, למנהלי כל מערך ההפצה בשפות השונות ויתנו לכם מענה, יגייסו אתכם לתוך מערך ההפצה.

שאלה: אני מורה לאנגלית ואני מביאה לבית ספר את כל מה שלמדתי בחינוך האינטגרלי, את כל מה שלמדתי ממך, אבל בצורה של חכמת החיבור. אני מביאה את זה לילדים שוב ושוב, כל יום, ואז הם יוצאים מהכיתה, הולכים לסביבה אחרת שהיא לגמרי הפוכה, ושוב צריך להתחיל מההתחלה. השאלה אם להמשיך, אם זה נכון, אם זה חשוב? ואם כן, איך להמשיך בצורה שיראו יותר תוצאות אצל הילדים?

לכולנו יש ילדים ואנחנו יודעים מה זה טיפול בילד. זה לחזור על אותם המשפטים עוד ועוד, ועל ידי כל מיני דוגמאות להסביר לילד עוד ועוד מה טוב ומה רע, ממה להתרחק ולמה להתקרב. זו העבודה של ההורים, או המחנכים, וכך אנחנו גם צריכים להתייחס לעצמנו. אני לא יודע מה לעשות, אני קיבלתי מרב"ש את כתבי "שמעתי" ועשיתי מהם ספר ופרסמתי אותם. נתתי לחברים שלי, לתלמידים שלי שיתרגמו, והם תירגמו וגם פרסמו את זה. אותו דבר עם מאמרי בעל הסולם ורב"ש. הייתה לי בבית מכונת העתקה, מכונת שכפול, והייתי מקבל מרב"ש פעם בשבוע מאמר והייתי מדפיס ומחלק בין כל החברים. וכך יותר ויותר עד שנאסף מספיק חומר לספר ואז הדפסתי ספר, ועוד ועוד, ובצורה כזאת הכתבים התפרסמו. אחר כך באו תלמידים, תרגמו את הספרים לכל מיני שפות וכך אנחנו מתקדמים.

זאת אומרת אסור לנו להתייאש, בכל זאת במהלך עשרים השנה האלו עשינו הרבה מאוד ונמשיך. זו בעצם העבודה שלנו, לפרסם את כתבי בעל הסולם ורב"ש בכל האנושות, בכל השפות, במה שאפשר. לכל מי שיש אפשרות לתרגם לאיזו שפה, שיסכם עם ראשי השפות שלנו, ואנחנו נשתדל להוציא ספרים בכל השפות, מקצה לקצה של העולם, וקודם כל שבאינטרנט שלנו יהיו תרגומים לכולם. אני שמח מאוד שבזמננו חכמת הקבלה כבר מתפרסמת בצורה כל כך רחבה.

תלמידה: אני לא מפרסמת את רב"ש ובעל הסולם לילדים, אני מביאה את חכמת החיבור.

אני מבין אותך, כן.

שאלה: ואני גם שמחה להגיד שיש כמה מורים בבית ספר שכבר אימצו את העניין של משחקים לא תחרותיים ונגד תחרות, אז רואים שיש שינויים גם אצל המורים וזה מאוד חשוב. תודה.

תודה לך.

שאלה: אנחנו מכירים את עקרונות עבודת החיבור בעשירייה ועובדים הרבה כדי לממש אותם. גם בצוות ההפצה אנחנו עושים פעולות יחד ומשתדלים להפיץ מתוך חיבור. במה חיבור בעשירייה שונה מהחיבור בצוות ההפצה?

חיבור בעשירייה מביא לכך שאנחנו מתחברים כאיש אחד בלב אחד, פונים לבורא ומבקשים ממנו שיתגלה בינינו, בקשר שלנו בתוך העשירייה, שזו המטרה הראשונה והחשובה ביותר שלנו. וכל הצוותים והחיבורים שאנחנו מייצרים בכל הקהלים שלנו, גם כאן וגם בחו"ל, הם כדי לפרסם את חכמת הקבלה. אבל זה לא שאנחנו מתחברים בצורה מיוחדת עם איזו קבוצה נניח בגרמניה או באוסטרליה, לא חשוב איפה, כי העיקר בשבילנו שם הוא פרסום.

שאלה: אנחנו עובדים בצוותים של חברים שלנו ואנחנו תמיד הולכים לעשות ביחד סוג של פעולת הפצה. החברים שאיתם אני עושה את ההפצה הם לא החברים שלי בעשירייה אבל אנחנו משתדלים לעשות עבודת חיבור בינינו.

זה תמיד טוב.

שאלה: בכל זאת, מה בעצם ההבדל בין החיבור בעשירייה לבין החיבור בצוותי ההפצה שלנו עם החברים שלנו, או שיכול להיות שאין הבדל?

ההבדל הוא מהותי. אם אני מתחבר בתוך העשירייה אני רוצה להשיג חיבור בין הלבבות שלנו, שהבורא יתגלה כבורא אחד לכולנו ושהעשירייה תהיה כמו כלי אחד לגילוי שלו, לחיבור עימו. מה שאין כן בכל מיני חיבורים אחרים, עשיריות, יש שם גם גברים ונשים, יש שם את כל סוגי החברים שאיתם אנחנו לא קשורים עד כדי כך כמו בעשירייה שלנו. ואז יוצא שזה לא אותו סוג עשירייה שעליו מדובר, שבו אנחנו צריכים להיות ממש מחוברים כאיש אחד בלב אחד.

אנחנו נגיע לזה, אבל קודם כל צריך לבנות עשירייה פרטית שלנו. כלומר כמה חברים, שישה, שבעה, שמונה, תשעה, עשרה, רצוי לא הרבה יותר מעשרה, אולי אחד עשר אולי שנים עשר, אבל לא יותר מזה, ואנחנו רוצים להתחבר ממש כאיש אחד בלב אחד. זאת מטרת החיבור - אנחנו לומדים יחד, אנחנו משתדלים לבנות יחד כל מיני צורות קשר בינינו, אבל זה לא עניין של הפצה, זה עניין של חיבור. זה לא מפריע, אבל זאת מטרה אחרת.

שאלה: אני תלמידה שלך הרבה שנים ומרכזת מסגרת שנקראת "הנקודה שבלב". אנחנו נכנסים לתפקיד, לעשייה, נשטפים בה, גם מול התלמידים וגם בצוות בינינו. איך לשמור, איך לא לאבד את הסיבה שלמענה אנחנו פועלים בכל רגע והאם זה משפיע על מי שמקבל?

אני חושב שמה שאנחנו צריכים זה באמת להכיר יותר בין החברים שלנו שבכל העולם, להשתדל לבנות קשרים יותר צמודים. ואחר כך יש ראשי קבוצות, ראשי שפות, יש כל מיני אנשים שמבינים בארגון. לצערי אני לא משתתף בזה, פעם היו מגיעים אליי עם כל מיני שאלות, אבל זה נפסק מזמן כי אני באמת לא מרגיש כמומחה בזה ולא מטפל בזה יום יום ולכן אין לי ניסיון, אין לי ותק. אז יוצא שהתלמידים שלי שנכנסו לעבודה הזאת, היום הם הרבה יותר מומחים ממני ואני שמח לראות אותם כך.

שאלה: איך לשמור על הכוונה הנכונה בזמן שאנחנו עוסקים בהפצה?

זה לא כל כך פשוט, אבל מצד שני זה קל כי בשביל מה אני עושה את ההפצה? בהפצה נמצאים גם הכוונה, גם הפעולה שלנו, גם הלימוד וגם המעשה והם הולכים ממש בקו אחד ולכן אני לא מתפזר לכמה כיוונים וכך אנחנו יכולים להמשיך.

שאלה: אני בהודיה לבורא על כך שהוא נותן לנו בכל רגע ורגע להפיץ את התורה הענקית שנתן לנו, שנתנו לנו המקובלים. אני חושבת שהקול שלנו נשמע בכל פינה ויש הסתרה על זה כמובן כדי שאנחנו לא "נעוף על עצמנו", אבל באמת בכל בית, במקומות שאנחנו מסתובבים אנחנו מפיצים את האור הזה ואת הדבר הענק הזה שחיו בשבילו בעל הסולם ורב"ש הרבנים הגדולים שלנו. יש לנו שמחה בלב ואת השמחה הזאת אני רוצה להעביר לכל החברים שלי, "חזקו ואמצו", אנחנו נמשיך ואנחנו מאירים כבר את העולם ואני מרגישה את גמר התיקון ממש בפתח.

שאלה: אני לא עשיתי הפצה בגלל סיבות בריאותיות, אבל לאחרונה ניגשתי במרץ לעניין, אני לוקחת את הדברים שלך משיעור בוקר, ומעצבת אותם יפה עם תמונה שאני מצלמת, או ציור שאני מציירת ושמה את זה בסטורי, באינסטגרם, בפייסבוק. האם זה נכון? כי יש ויכוח בין החברות אם זה נכון או לא נכון לעשות את זה. מה דעתך?

הן לא מסכימות?

שאלה: הן אומרות "תרשמי בלי שיעור בוקר, עם שיעור בוקר. תרשמי רק הרב לייטמן או לא הרב לייטמן".

אני הייתי שומע מה שהן אומרות.

שאלה: יש כל מיני תגובות.

תנסי לעשות לפי הרוב.

שאלה: מה שכן, יש הרבה תגובות מהקהל.

טוב מאוד.

שאלה: האם יש טעם לעשות קורס היכרות קצר של שניים שלושה מפגשים, שיסביר נושאים נגישים יותר לקהל. כמו הפרכת מיתוסים, קבלה ומדע, כוח המחשבה, תפיסת המציאות?

זה עשוי להביא אלינו יותר תלמידים מהקהל הרחב לקורסים של היסודות.

בבקשה תעשו, אני מוכן גם להשתתף במה שאני יכול לעזור. אבל יש לנו כאן מומחים בזה, ובאמת אפשר לבנות קורסים כאלה.

שאלה: לפני שנה וחצי התקיימה ישיבת כתבים שבה דובר על יציאה לקהל עם הרעיון שצריכה להיות רוח חדשה של חזון חדש לעם ישראל, ונשים יובילו את המהלך. בעקבות התגובה החיובית והרגשית שלך שתמכה במהלך, התכנסה קבוצת נשים שרצתה לקחת חלק בזה. הפגישות מתקיימות אחת לשבועיים, המשותף להן היא דאגה גדולה לעתיד העם במדינת ישראל. המטרה שלנו היא לעורר את עצמנו, ולהביא לידיעת כולם את תפקודו הרוחני של העם המיוחד הזה, על אדמת ישראל. אנחנו מופתעים שבימים הקשים האלה, עולים ניצנים של דיבור על חזון חדש לעם ישראל. היינו רוצות לשמוע מה דעתך על המהלך הזה?

לדברים האלה יש לי יחס מיוחד מאוד. אני חושב שאם אנחנו נעשה חיבור בינינו, בכל הכלי העולמי שלנו, ולא נחלק אותו לפי עדות ולפי כל מיני צורות אחרות, אלא כולנו נרצה להיות קרובים אחד לאחר, מהודו ועד כוש כמו שאומרים, אז בצורה כזאת אנחנו נשפיע לכל האנשים שבעולם, וכולם יתחברו, ובעיקר זה ישפיע עלינו, כי אנחנו רוצים להעלות למעלה מהראש שלנו את צורת החיבור.

שאלה: לפני 12 שנה הגעתי לחכמת הקבלה רק בכדי להפיץ אותה, אחרי ששמעתי סרטון שלך, והבנתי שאלפי ומיליוני אנשים זקוקים לזה. אני רוצה להגיד שלפני היציאה להפצה, בצוות שלנו למשל שמשתתף בארבעה עד שישה פרויקטים, אנחנו תמיד קוראים קטע מקור ומייצבים כוונה, איך למשוך את האנשים, ואחרי זה אנחנו מתלבטים איך לשפר את הצעד הבא שלנו. ההפצה שלנו מאוד מעניינת ומאוד עמוקה. תודה רבה שאתה מלמד אותנו ונותן דוגמה.

שאלה: כתוב שהפצת חכמת האמת היא לא רק לחכמים אלא זה תלוי במצב הלב. אילו תכונות צריכות להיות לנו כדי להפיץ בצורה נכונה?

זה לא קשור לתכונות אלא צריך רק לב חם, זה בלב. במוח, עלינו להבין שעתיד העולם תלוי בהפצה הטובה שלנו. זה מאוד חשוב, כי אחרת, כמו שגם בעל הסולם כותב, העולם יכול להתדרדר ובכל זאת להתקדם לאותה מטרה, לתיקון העולם, אבל בדרך מאוד מאוד קשה. לכן לא ניתן לעולם ליפול, אלא דווקא ההיפך, נכוון אותו לחיים טובים לכולם, לתיקון הכללי.

שאלה: מה הקשר בין ההפצה והשינוי האישי שאנחנו עוברים?

כל אחד מאיתנו משתנה מאוד מהר ולטובה בהתאם להפצה שלו. כי כולנו בהפצה מתחילים להיות קשורים להרבה חברים שלנו, ואז כולנו מעוררים את האור הכללי, אור מקיף המחזיר למוטב, ולכן על ידי ההפצה אנחנו פועלים להפיץ קודם כל לעצמנו, לזה שאנחנו משתנים, וכך מתקדמים.

תלמידה: אני יכולה להתחיל להפיץ את החכמה הזאת ללא האור הזה שנמצא בתוכי, כי אני כבר אעבור שינוי דרך ההפצה הזאת. האם נכון להבין את זה כך?

נכון.

שאלה: האם הביטחון שהקבלה היא השיטה היחידה שיכולה להביא אותנו לתיקון, זה מה שייתן לנו את הכוח להמשיך לאורך זמן, ולא המוח שלנו?

ודאי. אנחנו על ידי ההפצה שלנו מושכים אור עליון, מעוררים את האור העליון, והוא מאיר עלינו יותר ומקדם את כולנו אליו לתיקון.

שאלה: יש לנו הרבה תלמידים באפריקה, ואנחנו מפיצים את חכמת הקבלה בלי להשתמש במושג קבלה. ההרגשה שלי היא שאנחנו לא מקבלים תמיכה ולא ממש רוצים לתמוך בהפצה שאנחנו עושים באפריקה. אולי אנחנו יכולים להשתמש בפסח הזה כדי להתגבר על הפירוד הזה ודווקא לאחד את השורות, לעזור זה לזה, וכך כולנו נוכל להפיץ בצורה טובה יותר.

תיכנס למערך ההפצה שלנו, תתחבר לאנשים שעובדים שם, תדבר איתם ותסכמו ביניכם. הכול תלוי באנשים שנמצאים בהפצה, ועד כמה הם מחליטים להפיץ ובאיזו צורה.

שאלה: מחר המכון לסקרים אינטגרליים מעביר כנס שנקרא "איחוד או לימוד השכלה בתקופה של שינויים". בכנס הזה תהיה משלחת של חברים שלנו עם פדגוגים ואנשים שלא קשורים לארגון שלנו שדואגים לאחדות העולם ולבעיות העולם.

תודה רבה.

שאלה: איך להתעלות בצורה נכונה מעל הספיקות, שאני לא אצליח לבד?

אם אתן מתחברות ביניכן ומפיצות מתוך החיבור, אז אין שום בעיה, יש לכן למי לפנות ולבדוק אם אתן עושות נכון. אבל בעצם הכול תלוי בחיבור, כלומר לא לבד ולא אחת אלא כולן יחד, ותשאלו על אופני ההפצה את הוותיקים יותר.

שאלה: אנחנו לומדים על הדוגמה האישית ולרוב עוברים מצבים של עליות וירידות בעצמנו. אני לא תמיד מרגישה ראויה להפיץ את חכמת האמת, כי ברור שיש עוד דרך ארוכה לעבור על בשרי עד שאולי ארגיש במעט את החכמה המדהימה הזו. איך אני מתוך התחושה הזו מעבירה מסרים לקהל הרחב?

רק מתוך הלב, אין לי יותר מה להגיד. אם את לומדת ומקושרת עם החברות, אז רק מתוך הלב את יכולה להפיץ ותצליחי.

שאלה: רצית לתת דוגמה מה זו הפצה. אני הגעתי לחכמת הקבלה דרך הפצה, ולאשתי הבאתי פלייר של חכמת הקבלה והכנסתי אותה לחכמת הקבלה, ומאז היא התאהבה בך ונשארה איתך כבר כמעט 15 שנה. רציתי לתת דוגמה מה זו חשיבות וכמה חשוב להפיץ.

אני מודה לך מאוד, במיוחד עבור אשתך.

שאלה: אני עוסק בהפצה ברשת חברתית כבר שנים, ורוצה להגיד שאדם בדורנו הוא קצר רוח. אם אדם ממוצע מן השורה היה שואל אותך, "למה לי ללמוד קבלה?", אז מה היית עונה בשני משפטים?

הייתי אומר שאני רוצה להציל את נשמתי. כך בצורה אגואיסטית, פשוטה, קצרה, מובנת לכל אחד.

שאלה: אנחנו כמה חברים שעוסקים בתרגום "שמעתי" ללטבית. האם חשוב להעביר תרגום מילה במילה?

צריך להעביר את המשמעות כדי לגעת בלב, זה העיקר. מילה במילה זה לא יעבוד.

תלמיד: השפה הרוסית היא מאוד עשירה ואצלנו זה קצת שונה.

אני מבין. אתם צריכים לתרגם את זה בצורה כזאת שזה יהיה מובן וייגע בלב של האדם הפשוט.

שאלה: דיברנו על הטכנולוגיה ואנחנו רואים שהאנושות אדישה לחכמת הקבלה. מה זה אומר על מצב הדור? כתוב בקטע שזה תלוי במצב הדור. האם האנושות, החברה מוכנה?

כשאני שאלתי את אותה שאלה בדיוק את רב"ש, אז הוא אמר פשוט, "חסרות צרות", אלו היו המילים שלו. אבל אנחנו לא יכולים לחכות חס ושלום שיהיו צרות יותר גדולות, אלא אנחנו צריכים להסביר לכולם שחכמת הקבלה יכולה להביא אותנו לשלמות ומהר.

שאלה: יש לנו בספרד פרויקט של חינוך אינטגרלי שכרגע נמצא בעצירה, הדבר היחיד שאנחנו עושים הוא לפרסם באינסטגרם, בפייסבוק בטוויטר. יש חברות שחושבות שצריך לעזוב את הפרויקט הזה כי אנחנו לא רואות תוצאות. האם אתה חושב שאנחנו צריכים להמשיך את הפרויקט או לעזוב אותו כי אנחנו לא רואים פירות?

אני לא יכול לייעץ לכן מה לעשות. אתן צריכות להתייעץ עם החברים שלנו בבני ברוך שיש להם הרבה ניסיון, ואז להחליט.

שאלה: אנחנו תמיד מעלים את חשיבות ההפצה בפרויקטים שונים, ולפעמים בגלל כמות מפגשי ההפצה החיבור סובל. איך נכון לתעדף את הדברים כך שהעשירייה תעבוד כמו שצריך ולא תיפגע מההפצה ולהיפך?

גם בנושא הזה אתם צריכים לדבר עם החברים שלנו. אתם צריכים להתחבר לאלו שנמצאים בהנהלה של ההפצה ולברר אצלם את הכול.

שאלה: איזו תפילה תשמח אותך שנעשה לטובת ההפצה?

לא יודע, תחברו תפילה להפצה. תבקשו בפנייתכם לבורא שאתם מבקשים ממנו עזרה, חיבור ביניכם, כוח, סבלנות, לב פתוח, ראש פתוח וחד, איך לחבר את הפנייה לכל הלבבות האטומים בעולם כדי שירצו להתחבר ולהפנות את עצמם לבורא.

תלמידה: אמן.

אמן.

שאלה: ישנם אנשים רבים שמגיעים אלינו ואחרי זה מתרחקים, כאילו אין להם מספיק רצון להישאר במסגרות שלנו, או שאולי הם עברו איזה קונפליקטים אישיים בעשירייה וגם מתרחקים. בעיקר הנשים. האם אנחנו צריכים לחפש רק אנשים שמוכנים לעמוד בכל המסגרת שלנו או גם במעגלים היותר רחבים לשמור איתם על קשר?

אנחנו צריכים לעדכן אותם. נאמר אם יש לנו כנסים או איזה אירועים, אז לפחות באירועים כאלה הם יכולים להגיע ושוב להתחבר איתנו.

תלמידה: לפני זמן מה יעצת לנו להשתמש בספר 4 לצורך הפצה. ספר המועדון שנקרא "מועדון החכמים". ובדרך פלא הגיעו 800 אנשים. ושמתי לב שבאפריקה, כמעט 1000 אנשים הצטרפו למועדון בפחות משלושה חודשים. עכשיו אני שואלת אותם אם כשיעזבו הם לא רוצים לקרוא את הספר והם אומרים, אנחנו קוראים את הספר. שמתי את הלינק לקבלה מדיה ברשת וזה מה שהם קוראים. אז בשבת האחרונה אני ועוד חבר מאפריקה שחי בקנדה הקראנו את הפרק הראשון לקהילה האפריקאית. אני מלאת הודיה, כי מועדון הספר זה לא הכוח שלי, "כוחי ועוצם ידי", ולא המאמצים שלי. אני אפילו לא מפרסמת את זה, הבורא פשוט מביא אנשים שצריכים לקרוא את הספר.

תודה לך, כל הכבוד.

שאלה: בנוגע לחברים שלנו באפריקה. יש לנו הרבה חברים שנרשמים לשיעורים וגם הרבה חברים בעשיריות. הם תמיד מתמודדים עם קשיים טכניים עם האינטרנט, אבל רצון גדול יש להם, אנחנו מרגישות את זה. אולי אפשר לעשות תפילה של כל הכלי העולמי, כדי לעזור שהאינטרנט יתפתח בחלק הזה של העולם?

אני מאוד בעד. בואו נתפלל שלאותם המקומות באפריקה שאין להם אינטרנט טוב, שיהיה להם אינטרנט טוב כדי שיוכלו לקבל את התוכניות שלנו. בואו נשתדל.

שאלה: אתה אומר לעיתים קרובות שעלינו לא רק להתפלל על דברים גדולים, אלא להתפלל כל הזמן. אולי זה תקף במיוחד לגבי ההפצה. כי יש לנו את האפשרות להרגיש מה עומד מתחת לפני השטח. דרך התפילה אנחנו יכולים להרחיב את נקודת המבט ולהרגיש יותר את המערכת האינטגרלית. האם זה נכון?

ודאי שכן. אז קחו את זה בידיים שלכם, תתחילו יותר ויותר להתקשר ולהפיץ והכול יסתדר. אתם תגלו עוד ועוד דרכים ושבילים לכל הלבבות בעולם. תצליחו.

קריין: איך אתה מסכם את השיעור שלנו? הנושא שלו הוא "מפיצים למחר טוב יותר".

אנחנו צריכים להמשיך בהפצה. אם לא הייתי מפיץ אז אף אחד מכם לא היה כאן. אתם מבינים כמה זה חשוב, איך זה תלוי בכל אחד ואחד? תראו כמה אנשים. אז אני מבקש, אל תגנבו מכם את ההפצה, אל תגנבו מכם את השכר הרוחני הגדול שמגיע לכם עבור זה, כי אתם מפרסמים את השם של הבורא לכל אחד ואחד מהאנושות.

תצליחו, אני מחבק אותכם ומתפלל עבורכם. תודה רבה.

(סוף השיעור)