שיעור בוקר 28.01.22 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 116,

מאמר "החומר והצורה בחכמת הקבלה"

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 116, "החומר והצורה בחכמת הקבלה".

בואו נקרא פשוט קודם כל, זה מאמר קצר וזה מה שמצאו בכתבים של בעל הסולם וכך הדפיסו. יכול להיות שזו טיוטה למה שרצה לכתוב, כי בדרך כלל בעל הסולם כתב משהו קצר ואחר כך מזה בנה משהו יותר גדול ומפורט, אבל זה מה שיש לנו בינתיים, לא גילינו שום דבר יותר מזה.

החומר והצורה בחכמת הקבלה

לא מדובר רק בחכמת הקבלה, אלא בכלל חומר וצורה, איך חכמת הקבלה מסתכלת על זה.

"המדע בכללה מתחלקת על שני חלקים:

האחד נקרא השכלה חומרית,

השני נקרא השכלה צורתית.

פירוש, אין לך מהות בכל המציאות שלפנינו, שלא יהיה מובן בו חומר וצורה. למשל, השלחן: יש לו חומר, דהיינו עץ. ויש לו צורה, שהיא הצורה של השלחן. אשר החומר, שהוא העץ, נושא לזאת הצורה, שהוא השלחן. וכן מלת "שקרן": הרי יש לו חומר, שהוא האדם. ויש לו צורה, שהיא השקר. אשר החומר, שהוא האדם, נושא לזאת הצורה של שקר, דהיינו הרגיל לדבר שקר. וכן הוא בכל דבר.

ולפיכך, גם המדע, הנושאת ונותנת בפרטי המציאות, מתחלקת אחריהם גם כן על ב' חלקים:

א. להשכלה חומרית,

ב. ולהשכלה צורתית.

אשר חלק המדע, הנושאת ונותנת בטוב החומרים של המציאות, הן בהחומרים בלבדם בלי צורתם, והן בחומרים וצורתם ביחד - נבחן בשם "השכלה חומרית". והשכלה זו מיוסדת על בסיס נסיוני, דהיינו על ראיות והקשים הלקוחים מפי הנסיון השמושי, שנסיונות המעשיים הללו לקוחים אליה לבסיס בטוח אל מסקנות אמיתיות.

וחלקה השני של המדע, הנושאת ונותנת רק בצורות מופשטות מן החומרים, בלי שום מגע של משהו עם החומרים גופם, כלומר שהמה פושטים הצורות אמת ושקר מן החומרים, שהמה האנשים הנושאים אותן. וכל עסקיהם בהשכלה הוא אך להשכיל ערכים של חשיבות ופחיתות וכדומה, בצורות הללו של אמת ושקר כמות שהם, לפי עצמם בערומיהם, וכמו שלא היו מעודם מלובשים באיזה חומר - והוא הנקרא בשם "השכלה צורתית".

והשכלה זו, איננה מיוסדת על בסיס נסיוני מעשי, כי צורות מופשטות כאלו אינם באים במעשיית נסיונות, מפני שאינם כלל במציאות הממשיית. כי צורה מופשטת כזאת הוא לקוחה רק מפרי הדמיון. כלומר, שרק הדמיון יכול לצייר אותה, אע"פ שאינה במציאות הממשיית. ולפיכך, כל השכלה מדעית ממין הזה, מיוסדת בהכרח רק על בסיס עיוני בלבד, דהיינו שאינו לקוח מפי הנסיון השמושי, אלא רק מתוך המחקר של משא ומתן עיוני בלבד.

וכל הפילוסופיא הגבוה שייכת למין הזה. ולפיכך חלק גדול מהמשכילים המודרניים שמטו ידיהם הימנה, שאינם מרוצים מכל משא ומתן, הנבנה על בסיס עיוני, שלדעתם הוא בסיס בלתי בטוח, כי רק את הבסיס הנסיוני מחשיבים לבטוח, כנודע.

והנה גם חכמת הקבלה מתחלקת תחת ב' החלקים הנ"ל, שהם השכלה חומרית והשכלה צורתית. אולם יש כאן הפלאה יתירה על המדע החילונית. כי כאן אפילו החלק של השכלה הצורתית נבנה כולו על בקורת התבונה המעשיית, דהיינו על בסיס נסיוני שמושי."

שאלה: מהו אותו מחקר צורתי בחכמת הקבלה?

יש חומר ויש צורה. החומר הוא רצון לקבל, התיקונים על הרצון לקבל נותנים לרצון לקבל כל מיני צורות הדומות לבורא, לצורות האלה, הדומות לבורא, אנחנו קוראים "פרצופים", ומזה יש לנו השכלה. ככל שיש השכלה חומרית כך יש השכלה צורתית. השכלה חומרית היא כשאנחנו לומדים על החומר שלנו, על הרצון לקבל, ובאיזו צורה ובאיזה יחס אנחנו יכולים להשתתף, להשתמש בו ולשתף אותו. ומזה אנחנו מגיעים להשכלה צורתית - איזה צורות הדומות לבורא, צורות האדם הדומה לבורא אנחנו יכולים לקבל על עצמנו בזה שאנחנו אותו החומר ביד היוצר, ובכך אנחנו מתקדמים, מתקנים את עצמנו, מתאימים את עצמנו לבורא.

לכן בהשכלה שלנו יש גם השכלה צורתית וגם השכלה חומרית, ושתיהן, אומר בעל הסולם, נמצאות אצלנו בשימוש על בסיס ניסיוני שימושי. כי הכול מגיע אלינו כתוצאה מהמאמצים שלנו עם הסביבה, נגיד עם החברים, לבנות מעצמינו, מתוכנו את הכלי הרוחני. והכלי הרוחני שאנחנו בונים הוא כמו אותו מומחה שלוקח חתיכת חמר ומתחיל לבנות ממנה כלי, הוא יודע מה להוסיף לתוך החמר ומה לעשות, באיזו צורה לעבוד עימו, מתי לייבש, מתי לשים אותו בתנור ומה לעשות, איך אפשר אחר כך לצבוע ולעדן אותו יותר ויותר.

כך אנחנו עובדים על עצמנו, והתיקונים שאנחנו עוברים נקראים "דרגות העלייה" שבהן אנחנו יותר ויותר עושים מעצמנו את צורת הבורא וכך מתקדמים.

תלמיד: מותר לנו לשאוף לצורה שעוד לא השגנו כיוון שהמקובלים השיגו את הצורה הזו בחומר, הם אלה שהשיגו אותה בחומר שלהם?

המקובלים השיגו כל מיני צורות, אבל אנחנו עוד לא יודעים ועוד לא מבינים את הצורות האלה, לכן אנחנו צריכים ללכת, להתאמץ ולבצע את כל הפעולות שמקובלים ממליצים לנו לבצע. זה נקרא "ממעשיך הכרנוך", שאנחנו עושים את המעשים ועל ידי זה אנחנו מגיעים לחומר.

שאלה: אני מנסה להבין מה בעל הסולם כותב פה, "אין לך מהות בכל המציאות שלפנינו, שלא יהיה מובן בו חומר וצורה." למה הוא מתכוון?

הוא מתכוון שלכל דבר יש חומר וצורה. החומר זה הרצון לקבל, והצורה שלו היא ככל שהוא מקבל על עצמו להיות דומה לבורא, למשפיע. בכל דבר ודבר יש חומר וצורה.

תלמיד: הוא אומר "הרי יש לו חומר, שהוא האדם. ויש לו צורה, שהיא השקר. אשר החומר, שהוא האדם, נושא לזאת הצורה של שקר,".

הוא נותן לך דוגמאות מהעולם הזה.

תלמיד: הוא מתכוון לכך שהרצון לקבל הוא שקר?

לא, זו תכונה, אחת מתכונות האדם, הוא לא מתכוון לדברים גדולים, נסתרים.

תלמיד: לפי מה שבעל הסולם כותב פה כאילו הרצון לקבל זה שקר והכלי שאתה מקבל, שאתה בונה הוא בעצם הכלי הרוחני שאתה צריך להגיע אליו, כך אני מבין מה שהוא כותב פה.

אתה מסובב אותו, איפה כתוב?

תלמיד: בסוף הפיסקה השנייה כתוב "... הרי יש לו חומר, שהוא האדם. ויש לו צורה, שהיא השקר. אשר החומר, שהוא האדם, נושא לזאת הצורה של שקר,". הוי אומר כאילו הרצון לקבל זה שקר אחד גדול, איזו אשליה או משהו מהסוג הזה.

נקרא שוב.

"המדע בכללה מתחלקת על שני חלקים:

האחד נקרא השכלה חומרית,

השני נקרא השכלה צורתית.

פירוש, אין לך מהות בכל המציאות שלפנינו, שלא יהיה מובן בו חומר וצורה. למשל, השלחן: יש לו חומר, דהיינו עץ. ויש לו צורה, שהיא הצורה של השלחן. אשר החומר, שהוא העץ, נושא לזאת הצורה, שהוא השלחן". עד כאן אין לך שאלות. "וכן מלת "שקרן": הרי יש לו חומר, שהוא האדם" בשר ודם, "ויש לו צורה, שהיא השקר. אשר החומר, שהוא האדם, נושא לזאת הצורה של שקר, דהיינו הרגיל לדבר שקר. וכן הוא בכל דבר."

מה אתה שואל על זה?

תלמיד: כשהוא אומר שקרן זה כמו שהוא אומר זה לא קיים, מה שאתם עכשיו רואים בעיניים שלכם זה הכול דמיון. כלומר אתה צריך לבנות כלי כדי שאתה תוכל להיות בתכונת ההשפעה.

אני שואל אותך פשוט, אתה מבין מה זה שקרן? אדם רגיל שעכשיו מתלבשת בו דעה כזאת שהיא שקר, ולכן הוא נקרא שקרן.

תלמיד: מה הוא התכוון שמתלבש בו עניין של שקר?

אני לא יודע, כך הוא אומר. מישהו אחר יכול להגיד אחרת.

תלמיד: יש הבדל בין שקר ואמת.

יש לנו מקרה כזה, גמרנו. אז האדם הזה נקרא במקרה כזה שקרן.

"ולפיכך, גם המדע, הנושאת ונותנת בפרטי המציאות, מתחלקת אחריהם גם כן על ב' חלקים:

א. להשכלה חומרית,

ב. ולהשכלה צורתית."

"אשר חלק המדע, הנושאת ונותנת בטוב החומרים של המציאות, הן בהחומרים בלבדם בלי צורתם, והן בחומרים וצורתם ביחד - נבחן בשם "השכלה חומרית"." למרות שיש שם בפנים גם את הצורה. "והשכלה זו מיוסדת על בסיס נסיוני, דהיינו על ראיות והקשים הלקוחים מפי הנסיון השמושי, שנסיונות המעשיים הללו לקוחים אליה לבסיס בטוח אל מסקנות אמיתיות."

מה אתה שואל על זה?

שאלה: הוא לא סתם כתב את מה שהוא כתב, שקר ואמת, זה לא שיש אנשים כאלה. אני אומר שבעצם העולם הזה הוא אשליה אחת גדולה כי הכול שקר.

אתה רוצה להוציא אותנו למשהו אחר שלא כאן מדובר?

תלמיד: ממש לא, אני מתכוון לראות למה הוא מתכוון.

הוא נותן לך הגדרות על הדברים הבסיסיים אמת ושקר נגיד, השכלה צורתית והשכלה חומרית.

תלמיד: מה זה שקר ואמת לפי מה שהוא אומר?

הוא לא יודע, הוא לא אומר על זה. הוא אומר שאם מתלבש באדם צורת שקר אז האדם נקרא שקרן. זאת אומרת שיש לך אדם שהוא בשר ודם ויש בו המילוי הפנימי שלו שנקרא "שקר". אז אותו בשר שהוא התמלא עם המהות הפנימית שהיא שקר נקרא "שקרן". ואז הוא נותן לך להבין מה כאן נקרא השכלה צורתית והשכלה חומרית.

שאלה: שאלה לגבי ההבדל בין חכמת הקבלה וגישתה לחומר וצורה לבין חכמות אחרות. זה נשמע כאילו החומר זה הרצון לקבל והצורה היא הכוונה למען עצמי או למען השפעה. וכאן נאמר שיש גישה מאוד פרקטית ללימוד הצורה, כמו שאנחנו אומרים על הכוונה. אנחנו יודעים גם שאנחנו לא יכולים להבין את הכוונה של האדם, של החבר, אנחנו לא מכירים אותה. אז נשמע כאילו אנחנו עובדים עם הצורה כמשהו פרקטי - ניסויי שאפשר לעשות איתו משהו.

בחכמת הקבלה, כמו בכל מדע יש לנו גם חומר וגם צורה. חומר בחכמת הקבלה זה הרצון לקבל וצורה שהוא מקבל - זה על ידי צמצום, מסך והשפעת האור העליון עליו שאז הוא מקבל צורה דלהשפיע. ולפי זה יש לנו חומר וצורה בחכמת הקבלה כמו בכל מדע אחר. בכל מדע זה לפי הדרגות שאנחנו חוקרים. אם אתה לוקח חומר ביולוגי או חומר של חי או חומר של מת או חומר של דומם, צומח, חי או חומר של הרצון שזה כבר אדם - אז בכל דרגה ודרגה יש לך השכלה חומרית והשכלה צורתית.

אני לא רוצה להוסיף למאמר הזה כי הוא אומר כאן גם קצת על הפילוסופיה ואני לא רוצה כל כך לשלול את כל הדברים האלה.

שאלה: אמרת שמקובלים משיגים צורות שונות של חיבור. מהי צורת חיבור ברוחניות ואיזה צורות חיבור קיימות?

ככל שאנחנו מתקשרים בינינו, אומנם אנחנו נמצאים ברצון לקבל, אבל מתקשרים כדי לבנות מאיתנו צורות השפעה, אז יוצא שיש לנו השכלה חומרית, אנחנו משיגים את החומר שלנו, אנחנו משיגים את התכונות שלו, ועד כמה אנחנו מסוגלים או לא מסוגלים לעבוד עימו. אנחנו גם מגיעים לחומר יותר גבוה, על מנת להשפיע, כלומר עושים כבר את הצורה שלו דומה לבורא. יוצא, שבלהידמות לבורא אנחנו קונים צורה חדשה, ואת הצורה הזאת עושה האור העליון, ומפני שהוא מגיע מהבורא אז הוא מלביש עלינו את צורת הבורא. זאת אומרת, ההתנהגות שלנו, צורת הקשר בינינו מקבלת את צורת הכוח העליון, ולכן הצורה הזאת נקראת "אדם", הדומה לבורא.

זה מה שאני יכול להגיד, אני מפחד לצאת כאן מהגדר שהוא כתב.

שאלה: לפי המאמרים, "חכמת הקבלה והפילוסופיה", "החומר והצורה בחכמת הקבלה", בעל הסולם תמיד מדגיש עד כמה זה מוטעה לקחת תכונות ולדבר על התכונות עצמן ללא לבוש בחומר. למה הוא כל כך טרח להראות זאת לנו, ללומדי קבלה?

כי הוא רוצה להוציא את האנשים מכל מיני צורות דמיוניות המנותקות מהחומר ומהביצוע הריאלי שהוא על ידי צמצום, מסך, אור חוזר, כדי להתקשר באמת ב"ואהבת לרעך כמוך" ולהגיע ל"ואהבת את ה' אלוהיך". הוא רוצה להוציא את בני האדם, להציל אותם מהמצבים בהם אנשים נמצאים בדמיון שכביכול הם מקיימים תורה, מקיימים כל מיני דברים נכונים וטובים. לכן הוא כל כך נגד הפילוסופיה. בפילוסופיה אתה יכול להיות מה שאתה רוצה העיקר שאתה מדבר יפה, וזה ההיפך ממה שחכמת הקבלה דורשת - "ממעשיך הכרנוך" ושהכול צריך להיות במעשה. המעשה מתבצע בתוך הרצון, ואם הוא לא נבנה בתוך הרצון ומביא את האדם להידמות לבורא, אז עדיין הוא לא אדם, הוא נמצא בדרגת בהמה ולא עשה כלום. בעל הסולם רוצה שנדע את האמת.

עכשיו מותר להגיד אותה כי אנחנו נמצאים בדור האחרון, ולכן מה שקודם היה אסור, ואנחנו מבינים לָמה זה היה אסור כי אי אפשר היה לממש את זה, אז היום כשכולם חייבים לממש מותר לדבר על זה בכל פינה.

שאלה: האם אפשר להשיג את הצורה ללא החומר, או שזו כבר תהיה פילוסופיה אם ננסה להשיג את הצורה כל עוד היא אינה מלובשת בחומר?

אם אנחנו מדברים על צורה בלי חומר, או על חומר בלי צורה, אנחנו לא משיגים את האמת, כי אנחנו לא נמצאים במחקר הפנימי האמיתי. אנחנו חייבים להיות נושא המחקר, אנחנו צריכים לגלות את החומר שלנו שהוא רצון לקבל, ולגלות בו את הצורה האמיתית שלו שהיא או על מנת לקבל או על מנת להשפיע, ואז יהיו לנו צורה וחומר. כך אנחנו מתקדמים בחכמת הקבלה, ביתרון האור מתוך החושך - אנחנו מגלים את החושך, את החומר עצמו, את הצורה שלו, מזדהים עם זה, ואחר כך עובדים על זה כדי להביא לו אור, צורה הפוכה.

תלמיד: כלומר, לבורא עצמו אין חומר, אלא אנחנו כחומר צריכים להלביש על עצמנו צורה ובכך להכיר את הבורא.

כן. אנחנו מהרצון לקבל אבל מקבלים על עצמנו השפעה עליונה ואז הופכים להיות בעל מנת להשפיע, ואז יש לנו גם צורה וגם חומר.

שאלה: מהי חשיבות היחס בין חומר לצורה בחקר האמת?

על חומר וצורה בעל הסולם מסביר, שכל דבר שאנחנו תופסים יש לו חומר ואנחנו יכולים לעסוק עימו בהשכלה חומרית וגם בהשכלה צורתית, באיזו צורה הוא נמצא.

שאלה: האם גם לכוחות רוחניים יש חומר וצורה?

כוחות רוחניים הם הרצון לקבל שקיבלו על עצמם צורה בעל מנת להשפיע. הכוונה שלהם זו הצורה שלהם שהם קיבלו על עצמם, ובעצמם הם רצון לקבל שזה החומר.

שאלה: האם נכון לחשוב שבחומר אין לנו משהו לשנות אלא צריכים להשיג רק צורה?

לא, גם חומר אנחנו צריכים להשיג. את הרצון לקבל אנחנו לא מבינים, לא מרגישים, אנחנו נמצאים בדרגת חי, וכאן מדובר על החומר בדרגת המדבר ואותו אנחנו צריכים להשיג.

שאלה: האם האינטראקציה של החומר עם האור היא שקובעת את הצורה של החומר?

נכון. יפה. השפעת האור על החומר נותנת לחומר צורה.

שאלה: למה ניתן לאדם הדמיון, מה השימוש שלו?

זה כבר תלוי באורות המקיפים, ואנחנו צריכים ללמוד איך להיות בהשפעת האור המקיף. אור מקיף בונה בנו את העתיד, מביא אותנו ממצב למצב, הוא מגיע אלינו ממדרגה יותר עליונה, משפיע עלינו ומושך אותנו.

שאלה: לבעל הסולם יש מאמרים כמו זה שאנחנו לומדים היום, והכול נראה מובן מאליו. מה באמת צריך לקחת מהם, איך לעבוד איתם עכשיו בשיעור?

אני לא חושב שזה מאמר, לי נראה שבעל הסולם כתב זאת כצורה לא מוגמרת כי יש על זה הרבה מה להוסיף, אבל כנראה שהוא כתב כדי להמשיך אותו אחר כך אולם הוא לא קיבל דחף לזה ולכן לא המשיך.

רב"ש אמר שהרבה דברים קרו לבעל הסולם כך בחיים. למשל השירים שלו, הוא אמר שרק חודשיים מהחיים שלו הוא חיבר את השירים האלה, את הניגונים האלה, ואחר כך הוא עזב את זה ולא חזר יותר, וכל מה שיש לנו היום מבעל הסולם הם מהחודשיים האלו שהייתה לו מוזה. אותו דבר היה בכתיבה, לפעמים הוא היה כותב יותר ולפעמים פחות, אני לא יודע מאיפה הגיעו אליו כאלו מצבים כי אנחנו יודעים כמה הוא עבד נגד האגו, מעל הרצון לקבל שלו, אבל עם כל זה כך זה קרה לו. בצורה חיצונית כך היו רואים, שכאילו בא לו ולא בא לו לעשות כך או אחרת, אבל זה לא נכון אלא כך היו התקופות.

למקובל יש מצבים, תקופות, זמנים כאלו וכאלו שאנחנו לא יכולים להבין. הוא נמצא בהשתתפות עם כל המציאות, עם העולמות, לא רק עם העולם שלנו. אפילו כשהוא נמצא בעולם שלנו, אז הוא נמצא בהתפעלות ובהתרגשות מכל באי העולם, ולכן יש לו פנים לכאן ופנים לכאן.

תלמיד: מה לקחת ממאמר כזה?

צריכים לעבור עליו כמה פעמים, ואם תעברו עליו היום במשך היום, אז נחזור עליו מחר ונראה אם אנחנו יכולים ללמוד ממנו לימוד אחר. גם אני אהיה בצורה אחרת, לא אהיה מפוזר כמו שאני היום, אני ממש כך מרגיש את עצמי.

(סוף השיעור)