014_heb_o_rb_bs-tes-05_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/vwpNTvjD?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ה'. אות מ"ו

פירוש הסתר כלי.

אני מתחיל כאן עוד הפעם, של"ט, טור ב', דברי המתחיל, אבל הזכר. אז הוא אומר למטה, הגם ש... אני מתחיל עוד הפעם, בפנים.

אבל הזכר והנקבה דכלי דבינה נמצאת הנקבה גדולה מהזכר, מה, מה זה אבל? כאן סוג אחר. לא מעביות, רק מבחינה אחרת נקרא גדול או קטן. עוד מה? שם למדנו, בסוג א', כתר חכמה, שהזכר יותר גדול. כאן הנקבה יותר גדולה. במה הנקבה יותר גדולה? לא מבחינת עביות, רק מבחינת מה? מבחינת זה נקרא ג"ר וזה נקרא ו"ק.

אז שאלנו, מדוע נקרא זה ג"ר? זה רשימו דהתלבשות שנשארה מקומת כתר, נקרא ג"ר. מה שאין כן, האור שיש לה שנקרא זכר, הוא מהזיווג שהייתה בכלי דחכמה על שני ביתין. היות שהזיווג שהיה בעליון שיורד לתחתון מקבל ממנו, שנקרא תולדה, נבחן זה לו"ק.

לפי זה יוצא, הרשימו דהתפשטות א' נקרא ג"ר. מדוע נקרא נקבה? מטעם שאין לה אור. מדוע אין לה אור? שלא יכולה להמשיך. מה שאין כן, זכר נקרא מה שהמשיכו על ב' דעביות. רק שלא היה ב' דעביות בכלי של עצמה, רק היה ב' דעביות בכלי של עליון. לכן שהיה ב' דעביות בכלים דעליון, לכן יש לו רק ו"ק. עוד הפעם.

תמיד שלומדים שנעשה זיווג באיזה מדרגה, ועליון יוצא לתחתון, אנחנו לא אומרים שהתחתון מקבל ו"ק. נשאלת השאלה, מדוע אנו אומרים שכאן כשנעשה זיווג בעליון, והתחתון מקבל אותה דרגה, אין לו רק ו"ק?

תשובה. יש הבדל עצום בין מדרגה עליונה לתחתונה, ובין מדרגה עליון לתחתון לכאן. מהו? כך. אנו אומרים, מטעם התחלפות אורות שבחינה אחרונה נאבדת, אי אפשר להיות שיהיה לבינה ב' דעביות, שתוכל לעשות זיווג. אם כן, מאיפה יש לו, אם כן מי עשה זיווג על ב' דעביות? רק העליון, לא התחתון. התחתון לא יכול לעשות זיווג. לכן נקרא זאת ו"ק.

מה שאין כן, במדרגה, משל, שפרצוף גלגלתא עושה זיווג על ב' ד... על ג' דעביות, ונותן את זה לפרצוף ע"ב, גם לפרצוף ע"ב יש ג' דעביות. מה שנקרא, לבינה, אי אפשר להיות לו ב' דעביות מטעם התחלפות האורות. אם כן, מי יכול לעשות זיווג על ב'? רק כלי דחכמה, והיא כך מקבלת מה שהמשיך מעליון רק לו"ק.

וכן הזכר שבכלי דכתר, אע"פ שהוא רשימו, הנבחן לחסר אור, הנה חסרון זה אמור רק לענין ג"ר שלו, אמנם מלא אור מבחי' ו"ק. ברור?

וכן הזכר שבכלי דכתר, אע"פ שהוא רשימו, הנבחן לחסר אור, מה הוא רוצה כאן? לפי מה שהסברנו עכשיו, שהזכר יותר ק... אה, שהזכר יותר קטן מהנ... לא ככה.

אחר שאמרנו כאן, הרשימו, אף על פי שיותר גדולה, הרשימו דהתלבשות, מכל מקום נקרא נקבה מחמת שאין לה אור. אם כן, הזכר יותר גדול. אם כן, מדוע אנו אומרים שבכלי דכתר ובכלי דחכמה הזכר יותר גדול? מדוע? שיש לו עביות יותר גדולה. אבל אין לו אור, צריך להיות נקרא נקבה, כמו שאנו אומרים בב' דהתלבשות בכלי דבינה, שהיא נקבה. מדוע אנו מכנים אותו שהוא זכר? בשביל שיש לו מדרגה יותר גדולה? אנו רואים גם כאן, ב' דהתלבשות, שהוא מדרגה גדולה, שהוא בחינת ג"ר, מכל מקום אנו אומרים שהוא נקבה. אם כן, נגיד הזכר, שלכלי דכתר לחכמה, גם כן נקרא נקבה?

הקושיה זה ברור, אבל נראה התירוץ.

וכן הזכר שבכלי דכתר, אע"פ שהוא רשימו, הנבחן לחסר אור, הנה חסרון זה אמור רק לענין ג"ר שלו, אמנם מלא אור מבחי' ו"ק.

מה כתוב כאן? אותו דבר. ומדוע כאן הוא ב'? אני יכול לומ... להגיד אותו דבר, יש לו ו"ק. ולמעשה בשם, כתר חכמה, אני אגיד, יש לו ו"ק, וכאן אין לו שום דבר.

צריכים, יכולים לפרש כך. אנחנו למדנו שהקיבול שיש לרשי... ד' ג' של כלי דכתר, ג' ב' של כלי דחכמה, מה הקיבול שלהם? שהרשימו שנשארה מהתלבשות לא יכול להמשיך שום דבר. אבל בהשתתפות הבחינת העביות הנקבה שלו, למדנו, ממשיך ו"ק. כל התלבשות רק ו"ק. נמצא שהוא צריך לנקבה שלו שתיתן לו המסך ועביות, שיהיה ביכולתו להמשיך ו"ק דאורות.

מה שאין כן כאן, בכלי דבינה. מה נותנת הרשימו דהתלבשות לזכר, שנקרא הקומה שיצאה מכלי דחכמה? שום דבר. אם כן, הרשימו דהתלבשות צריכה לעביות הזאת? שום דבר. אם כן, אני חושב את הרשימו דהתלבשות הזאת ל... בלי, אין לו אור. אם כן, ממה אני כן מדבר ממנו? אם אין לו אור, מה מדבר ממנו? כן, אנו מדברים מהרשימו דהתלבשות, נקבה בצירוף עם הזכר שנקרא ו"ק דב' שיצא בכלי דחכמה, נולדה אחר כך ה', שמזה עוד התלבשות יצאה ד', אה, לא, מהנקבה דהתלבשות שהיא ג"ר יוצא ד', מו"ק דזכר יוצא ו'. אבל לגבי לבינה, אף אחד לא נותן לשני שום דבר.

לכן אני אומר, הזכר נקרא זכר, והרשימו, אף על פי שהוא ג"ר נקרא נקבה, אין לו מה לתת. אם כן, מה הפירוש נקבה? סוג אחר לגמרי. אין הפירוש נקבה, כמו שד' ג' שהיה שם נקבה, המסך ועביות, כאן ממש להפך. נקרא נקבה, שאין לו לתת שום דבר.

אם כן, של זכר, נקבה.

עכשיו נלמד סוג ג'.

אמנם הזכר והנקבה של הו"ק, של זעיר אנפין, יש בהם הבנות מרובות. כי הזכר שהוא אור הז"א, עביות דבחינה א', הוא נאצל ע"י החכמה, שהוא אור החסד, שהוא, עוד הפעם. כי הזכר שהוא אור הז"א הוא נאצל ע"י אור החכמה, אור החכמה נתנה זעיר לכלי דחסד, שהוא נקרא אור החסד שבכלי דבינה, ואח"כ נתפשט האור מכלי דבינה להכלי דז"א, כנ"ל. זה פשוט. אבל הנקבה היא תולדה של הבינה, דהיינו הה' שנאצלה ע"י הזו"ן דבינה.

מה הוא אומר לנו? גם כן חוק. מדוע נקרא זה זכר? מטעם המולידים שיוצאים מכלי דחכמה. מדוע נקרא ה' נקבה? מבחינת המולידים שהוא בינה נקרא נקבה. סיבה אחרת הוא לא אומר כאן.

ה' זה סוג ג'. מה הסוג הזה? שעניין זכר נקבה אני מבחין רק מטעם המולידים, משמע. כך הוא אומר, הוא נולד מחכמה, והיא נולדה מ... עוד ככה, בחינה א' נולדה מבחינה ב' שהוא כלי דחכמה, והה' נולדה מב', שהיא כלי דבינה.

אמנם, יש סוג ד'. אמנם יש להבחין שם עוד בחינת זכר ונקבה, דהיינו הזכר ונקבה אשר ביסוד ומלכות, ושם הזכר קטן מן הנקבה, כמו בכלי דבינה. בכלי דזעיר אנפין לומדים, הזכר יותר גדול, בחינה א' יותר חשוב מבחינה, מהה'. אבל כאן, ביסוד, הוא אומר, הזכר יותר גדול מהנקבה. מדוע? כי הזכר שבכלי דיסוד הוא בחינת הו' בלי ראש שבתוך הה' הנמשך מן הזכר של הבינה שהיא בחינת ו"ק, שקיבל מהזי... שני, מהזיווג, מקודם את האור, שיצא בזיווג על שני ביתין בכלי דחכמה.

נמצא, מה הוא אומר כאן? כי הזכר הוא בחינת ו' בלי ראש שבתוך הה' הנמשך מן הזכר של הבינה שהיא בחינת ו"ק, שהוא מהקומה יצא על זיווג שהייתה על שני ביתין בכלי דחכמה, והו"ק במקום הזאת לקחה בינה, ונקרא אור מטעם שזה, נקרא זכר, מטעם שזה אור. מה שאין כן, הד', הגם שהוא בחינת ג"ר, אבל זה רק נקבה מטעם שזה רק רשימו שבד'. ולמדנו שהו' קיבל יסוד, והד' קיבלה מלכות. זה שאומר, ועם כל זה אינם בכלי אחד אלא הזכר הוא בכלי העליון שהוא היסוד. והנקבה היא בכלי התחתונה שהיא המלכות.

זה קצת קשה. מדוע? אנחנו למדנו שה' זו קיבלה יסוד מקודם. אם כן, אנו רואים שהן הזכר והן הנקבה נמצאים בכלי דיסוד. מה הוא אומר כאן, שנתחלקו? אחר כך לומדים שנתחלקו. יכול להיות שכש... רק רוצה לומר, אף על פי שהזכר הוא ... אף על פי שהזכר הוא יותר קטן, והנקבה בחינת ג"ר, היית מבין. אצל מי צריך להיות הג"ר, הד'? ביסוד. מי לא יורדת למטה? הו'. אנו רואים להפך, הו' נשארה ביסוד, ואחר כך עולה למעלה, חשוב. רק מה יורדת? הד'. זה השאלה ששאלת אתמול.

מה צריך להיות? הו' שהוא ו"ק תרד למטה, והג"ר ד' יישאר למעלה, ביסוד, ואנחנו רואים להפך, מה יורד למטה? הד'. והו' שהוא מדרגה יותר קטנה נשאר ביסוד, ואחר כך עולה יותר למעלה. אבל לא ירדה למטה, אז צריך להפך, מי יהיה צריך לרדת למטה? הו'.