שיעור בוקר 26.10.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר "השלום בעולם", עמ' 467

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 467, "השלום בעולם". כותרת "תנאי החיים של הדור האחרון".

תנאי החיים של הדור האחרון

"... ראשית צריך כל אחד להבין היטב, ולהסביר לסביבה שלו, אשר שלום החברה, שהיא שלום המדינה ושלום העולם - תלויים זה בזה לגמרי, כי כל עוד שחוקי החברה אינם משביעים רצון לכל יחיד ויחיד שבמדינה, ומשאירים מיעוט בלתי מרוצה, מהנהגת המדינה, הרי המיעוט הזה חותר תחת הנהגת המדינה ומבקש להפילה.

ואם אין כחו מספיק להלחם עם הנהגת המדינה פנים בפנים - הריהו צודה להפילה בדרך עקיפין, כגון לשסות המדינות זו בזו, להביאם לידי מלחמה, כי טבעי הדבר שבעת מלחמה יתוספו עליהם הרבה בלתי מרוצים, אשר אתם יש להם תקוה להשיג רוב מכריע להפיל הנהגת המדינה. ולהקים הנהגה חדשה נוחה להם, הרי ששלום הפרט הוא גורם ישיר לשלום המדינה.

ולא עוד אלא אם ניקח בחשבון את אותו החלק הנמצאים תמיד במדינה אשר המלחמה היא אומנותם, וכל תקוות הצלחתם, כמו מלומדי המלחמה, והעוסקים בהספקת צרכי החימוש - שמבחינת האיכות החברתית הם מיעוט חשוב מאד, ואם עוד נצרף עליהם את המיעוט שאינם מרוצים, מהחוקים הקיימים הרי לפניך בכל שעה רוב בנין גדול המשתוקקים למלחמות ולשפיכות דמים.

הרי ששלום העולם ושלום המדינה תלויים זה בזה. ואם כן נמצא בהכרח, שאפילו אותו החלק שבמדינה אשר מרוצה כעת מהחיים הקיימים שהם הזריזים והפקחים - עדיין לפניהם דאגה רבה לבטחון חייהם מחמת המתיחות מאותם החותרים תחתיהם.

ואם היו מבינים את ערך השלום האמור, היו שמחים לקבל בהחלט סדרי החיים של דור האחרון, כי כל אשר לו יתן בעד נפשו."

שאלה: בסוף המאמר אומר בעל הסולם "כי כל אשר לו יתן בעד נפשו". נראה שזה ברור מאליו כמו שהמים זורמים והאש בוערת, אם כך מה משמעות המילים האלה, למה הוא מתכוון?

שאין דבר יקר יותר מאשר החיים, אבל אם היינו יודעים מה יקר יותר מהחיים היינו הולכים על זה.

תלמיד: את החלק הזה הבנתי, שאין דבר יקר יותר מהחיים, נראה שכולם מבינים את זה. אבל מה המשמעות שעומדת מאחורי זה, בשביל מה בעל הסולם כתב את זה כאן?

כדי שנבין שיש משהו יקר יותר מהחיים האלה, ואלו החיים העליונים.

תלמיד: אז המהות היא בכך שהחיים העליונים יקרים יותר, בעלי ערך יותר גדול מהחיים שלנו?

כן.

שאלה: אומר בעל הסולם "כי כל עוד שחוקי החברה אינם משביעים רצון לכל יחיד ויחיד שבמדינה, ומשאירים מיעוט בלתי מרוצה, מהנהגת המדינה, הרי המיעוט הזה חותר תחת הנהגת המדינה ומבקש להפילה." זה דבר טבעי והאמת היא, שאני באופן אישי ניסיתי, ניסינו, שכולם יהיו מרוצים, אבל אין דבר כזה, גם היום אין דבר כזה. אז למה הוא אומר את זה, מה הוא רוצה להגיד לנו?

הוא רוצה להגיד לך שאתה רצית שכולם יהיו מרוצים מאותם ערכים כמוך, וזה ודאי לא יקרה.

תלמיד: מה זה אותם ערכים כמוני?

שכולם יקבלו את ההסתכלות שלך על החיים.

תלמיד: רציתי שיהיה שוויון, שכולם יקבלו כביכול את אותו הדבר, שלא יהיו עניים, עשירים, שכולם יהיו שווים. דרך אגב, בעל הסולם דיבר על זה, זו שיטה קומוניסטית, הקיבוצים התחילו כך.

טוב.

שאלה: ממה מתחילים את השינוי הזה?

מההפצה.

שאלה: אנחנו רואים שבשביל לתפוס את הרעיונות האלה אנחנו צריכים טיפול נמרץ יום יום, כמה שעות ביום. השאלה, מה השיטה עבור הכלל?

השיטה עבור הכלל היא שאנחנו מלמדים את הכלל מה נקרא "לחיות טוב" בחיבור בינינו ומבינינו לבורא, ושם אנחנו נמצאים בקשר בינינו ועימו יחד, ושם אנחנו רואים, מרגישים, מוצאים את מטרת החיים, את מהות החיים.

תלמיד: מתוך הניסיון אנחנו רואים שהקהל העיקרי, אם לא היחיד, שבסופו של דבר נמשך אלינו אלו אנשים שנמשכים למטרה העליונה שדומה למטרה שלנו והיא גילוי הבורא. אבל כשאנחנו מדברים על שלום העולם וכלל הציבור, מה אנחנו יכולים לתת להם?

אותו דבר.

תלמיד: אבל הם לא צריכים את זה.

גם אתה לא היית צריך את זה, עד שקיבלת עוד ועוד הסברים והם פעלו בך ובסופו של דבר שכנעו אותך.

תלמיד: אני הגעתי עם חיסרון לאיזה בורא שדמיינתי לעצמי, לא משנה איך, אבל בסופו של דבר היה לי חיסרון, וגם כל התלמידים שלנו מגיעים מתוך איזשהו חיסרון למשהו מעבר לחיים האלה. כשאנחנו מדברים על כלל האנשים שרוצים אך ורק את החיים האלה, איזה תהליך אנחנו יכולים להעביר אותם כדי שהם יגיעו למסקנה שצריך לעבור מצד אחד של המטבע לצד האחר של המטבע?

אני לא יודע לגבי שני הצדדים שבמטבע, אני יודע שאדם רוצה לדעת מהו שורש החיים שלו, בשביל מה הוא חי, בשביל מה חיים, וזה בעצם הדבר העיקרי בשבילו. כי אם אין לו את זה אז הוא יכול בקלות לתאר את עצמו כמת כבר עכשיו.

תלמיד: אם כך יש לנו מה להציע רק לאנשים שאצלם החיסרון הזה כבר מבורר?

לא מבורר ממש אבל שיש להם נטייה לזה.

תלמיד: ואם אין להם נטייה לזה, כי לרוב העולם אין נטייה לזה?

אז "כולם כבהמות נדמו" כמו שכתוב.

תלמיד: לכן השאלה שלי, מה אנחנו יכולים להסביר להם?

אתה לא יכול להסביר להם שום דבר, אלא רק מתוך זה שסביבם יהיו אנשים שכן יגלו את מהות הבריאה, את מטרת הבריאה, אז כולם יוכלו להגיע.

שאלה: מהם סדרי החיים של הדור האחרון?

שכל אחד דואג שהאחר יגלה לעצמו את מהות החיים, את מטרת החיים, וצריכים לדאוג שתהיה אספקה כזאת לכולם.

תלמידה: במצב שלנו, מצב של מלחמה, מה תפקידנו כ"בני ברוך" כלפי פנים וגם כלפי חוץ?

אנחנו צריכים לפרסם את השיטה של בעל הסולם ורב"ש, אנחנו צריכים לפתוח אותה שיטה לכל העולם וללמד את כולם, ולראות בזה את מטרת החיים.

תלמידה: וכלפי פנים?

בזה שאנחנו מוסרים את הידיעות האלו לקהל הרחב, אנחנו נכנסים לתוכנו וממלאים את הכלים הפנימיים שלנו.

שאלה: זה מדהים איך בתקופה הזאת כשבישראל יש מלחמה, המאמרים של בעל הסולם נראים פתאום מאוד ברורים, לעומת קודם שלא היה כל כך קל להבין אותם. בעל הסולם אומר כאן שכל אחד צריך להסביר לסובבים אותו איך תמיד יהיה מיעוט שירצה מלחמה. איך אנחנו יכולים להסביר את זה, בלי שאנשים שמשתייכים עכשיו לאותו מיעוט יגידו שמאשימים אותם? איך אפשר להסביר את הרעיון הזה בלי להגביר את הפירוד?

אנחנו צריכים להסביר לכולם מהם חוקי הטבע, הישרים, הפשוטים, ועל ידי זה יהיה ברור לכל אחד למה פחות או יותר הוא נוטה.

שאלה: בעל הסולם כותב שאם יהיה מיעוט, אז הוא יקום כנגד. האם יכול להיות מצב שבו 100% מהעם חושב אותו דבר? מה יכול לגרום למצב שלא יהיה אפילו מיעוט שיחשוב אחרת?

אני לא חושב שזה יכול להיות כך מבחינה ריאלית, אבל נראה לי שאנחנו כן יכולים להגיע למצב שהרוב יבינו שכאלו וכאלו פעולות שלנו, נטיות שלנו, מקרבות אותנו למלחמה, והאחרות כנגדן, מקרבות אותנו לשלום.

תלמיד: אז מה נעשה עם המיעוט שלא יסכים?

את המיעוט שלא יסכים, אנחנו נשכנע. פשוט מאוד, נשכנע אותו.

שאלה: נאמר במאמר שלא נוכל להגיע לשלום אם לא ניצור איזון בחברה ושהשלום במדינה משפיע על השלום בעולם, הם תלויים זה בזה. אבל אנחנו גם יודעים שהבורא ברא אגו מאוד גדול שמקשה על החיבור, אז האם הדרך היחידה ליצור את השלום היא להוציא את האנושות מהאגו שלה?

כן. ודאי שזה הפתרון.

שאלה: השלום בעולם והשלום בתוך מדינה תלויים זה בזה. אנחנו לומדים שהעשירייה טומנת בחובה את כל העולם, האם אפשר לקרוא את הקטע שמדבר על תנאי החיים של הדור האחרון ולהחליף את המושגים "עולם" ו"מדינה" ב"קבוצה" ו"עשירייה"?

למעשה זה כך.

תלמידה: אם עושים כך מה אנחנו צריכים ללמוד ביחס לעבודה בעשירייה?

יש לכך התייחסות בקטע הבא.

קריין: כותרת "היסורים לעומת התענוג בקבלה עצמית".

היסורים לעומת התענוג בקבלה עצמית

"והנה, כאשר נסתכל ונתפוס בשכלנו היטב את תכנית הנזכרת - נראה שכל נקודת הקושי הוא בשינוי טבענו, מן הרצון לקבל לעצמו, עד לרצון להשפיע לזולתו. כי המה ב' דברים המכחישים זה את זה.

אמנם בהשקפה ראשונה נראית התכנית דמיונית, כדבר שלמעלה מהטבע האנושי. אבל כאשר נעמיק בדבר נמצא, שכל הסתירה - מקבלה לעצמו להשפעה לזולתו - אינה אלא פסיכולוגית בלבד, כי למעשה בפועל אנו משפיעים לזולתנו בלי טובות הנאה לעצמנו.

כי הקבלה העצמית, אף על פי שמתוארת אצלנו בצורות שונות, כגון רכוש, קנינים מחמדי הלב, העין, והחיך וכדומה, הרי כל אלה מוגדרים רק בשם אחד: "תענוג", באופן שכל עיקר הקבלה לעצמו שאדם מתאוה, אין זה אלא שרוצה להתענג.

ועתה, צא ודמה לך אם נקבץ את כל שיעורי התענוג שמשיג האדם במשך שבעים שנותיו לצד אחד, ונקבץ את כל הצער והיסורים שסובל, לצד השני, עד כדי שאילו היה החשבון לנגד עיניו - היה מעדיף שלא להוולד.

ואם כן הוא הדבר, איזו קבלה לעצמו משיג האדם בעולמנו, אם נניח שמשיג עשרים אחוז של תענוג בחייו, לעומת שמונים אחוז יסורים, הרי, כשנעמיד זה מול זה, ישארו שישים אחוז יסורים ללא שום תמורה.

אמנם, כל האמור הוא חשבון פרטי, כשאדם עובד לשם עצמו, כי בחשבון כלל עולמי, הפרט מייצר יותר ממה שמקבל לקיומו ולהנאתו. אם כן ישתנה הכיוון, מקבלה עצמית להשפעה - או אז יהנה הפרט מכל התפוקה שמייצר, בלי יסורים מרובים."

זאת אומרת, אם אנחנו עושים חשבון נכון, אז ברור שבכל החיים שלנו, בזה שאנחנו כל הזמן רצים אחרי תענוגים ובמקומם מקבלים ייסורים שמתגברים, לא נמצא שום פתרון.

שאלה: האמת שזה לגמרי לא מובן. כי לפי ההסבר הזה כביכול אפשר להסביר לאנשים בצורה פשוטה, אגואיסטית, "תעשה חישוב, תראה שעדיף להשפיע מאשר לקבל", אבל האם זה כך? כי אם זה היה כך, אז כולם היו יכולים לעבור מקבלה להשפעה, זה כבר היה קורה.

לפי השכל, יכול להיות שזה כך, אבל לא לפי הטבע שלנו, לא לפי הרצון לקבל שלנו.

תלמיד: הוא כותב בפסקה השנייה, "בהשקפה ראשונה נראית התכנית" לעבור מקבלה להשפעה "דמיונית כדבר שלמעלה מהטבע האנושי". זה באמת למעלה מהטבע האנושי, זה מה שאנחנו אומרים כל הזמן, שרק הבורא יכול לעשות את זה. למה רק בהשקפה ראשונה? בכל השקפה זה אכן כך.

מה אתה מציע?

תלמיד: אני שואל מה בעל הסולם מנסה להגיד לנו. הוא גם כותב שזו רק סתירה פסיכולוגית, והרי זו לא סתם סתירה פסיכולוגית.

בעל הסולם רוצה להסביר לנו שהשפעה לזולתו משתלמת יותר מקבלה מזולתו. וההבדל ביניהן הוא פסיכולוגי בלבד.

תלמיד: אם זה כך, אז למה אני לא יכול לשכנע לא רק אחרים בדבר הזה, אפילו את עצמי?

זו הפסיכולוגיה שלך, שאתה לא מסוגל לשכנע את עצמך.

תלמיד: כשאתה אומר הפסיכולוגיה שלי, זה הרי הטבע שלי, זה הטבע שהבורא ברא, זה לא משהו שטחי ופשוט.

כן.

תלמיד: אז מה זה נקרא פסיכולוגית בלבד? המילה בלבד לא מובנת.

שאין לזה שום הצדקה יותר מהסברות שלך במוח.

תלמיד: אבל אלו לא הסברות שלי במוח, זה הטבע שלי שהוא כל מה שיש.

זה הטבע שלך וזה כל מה שיש לך. כן.

תלמיד: כשהוא כותב פסיכולוגי בלבד, זה נשמע שאתה רק צריך לשנות את צורת החשיבה שלך, ואז תגלה שכדאי ואפשר.

לא. זה כל הטבע שלנו, זה לא פשוט.

תלמיד: כל ההסבר נועד להביא אותך לזה שאפשר להסביר את זה לאנשים, אבל אי אפשר להסביר את זה לאנשים.

לא, אי אפשר. כי אתה חייב להביא להם את אותה מידת שכנוע כמו שהרצון לקבל שלך משכנע אותך.

תלמיד: אמרת קודם שצריכים להסביר לאנשים את הטבע, אז האם יש דרך להסביר את זה לאנשים או שאין דרך להסביר?

משתלם להיות בהשפעה, כי אז אתה מרגיש תענוג בלבד.

תלמיד: אם משתלם להיות בהשפעה, אז למה לא כולם משפיעים?

כי זה לא נראה.

תלמיד: מה האדם צריך לעבור בשביל שיגיע לאותה נקודה שהוא כן רואה שזה משתלם להיות בהשפעה?

זה רק אם הוא נמצא בחברה מתאימה.

תלמיד: תמיד אני חוזר לשאלה הזאת, מה אפשר להסביר לאנשים? אם אתה בא ואומר שהדרך היא למשוך אותם לתוך החברה שלנו, ושם הם כבר יעברו תהליך ואחרי שנה, שנתיים יבינו הכול, זה מובן. אבל בפועל אנחנו לא מושכים אותם אלינו, אנחנו מנסים לצאת אליהם ולהעביר להם מסר, וגם אפשר להעביר מסר מאוד מאוד קטן לאנשים, משפט אחד כמו "לא לשנאה בינינו", לכן זה לא מובן.

טוב. נשמע מה אחרים שואלים.

שאלה: מה זה לעבור מחשבון פרטי לחשבון כלל עולמי, ואיך עושים את זה?

מחשבון פרטי לחשבון כלל העולמי המעבר הוא פשוט, אנחנו רוצים לשכנע את עצמנו ואת כל העולם שבעל מנת להשפיע שם אנחנו באמת מגיעים לעולם הטוב.

תלמיד: מה זאת אומרת להסביר לעולם שעל מנת להשפיע זה דבר טוב?

שאף אחד לא ירגיש בזה בסופו של דבר שום היזק.

תלמיד: רואים עכשיו בארץ שבעת צרה יש רוח התנדבות ואנשים כביכול לא עושים חשבון, כל אחד מוכן לעשות המון למען המדינה, למען החיילים, וזה נותן הנאה מאוד גדולה, אנשים גאים בזה, אבל אנחנו יודעים שזה לא לעל מנת להשפיע.

כן. זה לא על מנת להשפיע, זה על מנת לעזור לעצמו.

תלמיד: אבל הרוח הזאת תדעך עוד מעט, היא תרד, היא לא תישאר ככה.

ודאי.

תלמיד: אז מה זה להסביר לאנושות שעל מנת להשפיע זה טוב?

כי אין לך דרך אחרת לא ליפול לייסורים נוראים, אלא רק להשפיע לזולת.

תלמיד: האם הם צריכים לטעום את זה? כי אנחנו זה עניין אחד, אבל מה אנחנו אומרים להם בנושא הזה?

גם אנחנו צריכים כך לטעום, שרק על ידי החיבור בינינו אנחנו יוצאים לעולם שכולו טוב, אחרת אנחנו עוברים לעולם שכולו רע.

תלמיד: האם החיבור בינינו מביא אותנו לאותו חשבון עולמי, כלומר זה מה שנקרא לצאת מחשבון פרטי לחשבון כלל עולמי?

כן. אנחנו לא יכולים להבין עכשיו בשכל שלנו שהמוח שלנו, שהלב שלנו, שכל הפנימיות שלנו מקבלת שינוי. השינוי הוא בזה שאנחנו לא מתכופפים כלפי הקהל אלא רק כלפי ההשפעה של הבורא.

תלמיד: את ההשפעה של הבורא אנחנו צריכים למצוא בינינו ולא להתכופף כלפי הקהל, אבל אנחנו מדברים עם הקהל. מאמר השלום בעולם, אם הוא פונה אלינו, אז אנחנו מיישמים את זה בעשירייה ועושים כנראה מה שצריך. אבל איך מסבירים לעולם שחשבון כלל אנושי הוא יותר כדאי להם מאשר חשבון פרטי?

אני עוד לא יודע. צריכים לקבל שכל והזדמנות מלמעלה, ואז נוכל להסביר לכל העולם. בינתיים אין.

המאמרים האלה הם מאמרים מאוד מאוד עמוקים. אם תיפתח בנו הרגשת החיבור, אז נבין יותר.

(סוף השיעור)