שיעור הקבלה היומי13 de ago. de 2021(בוקר)
שיעור בוקר 13.08.21_- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר "הערבות", עמ' 397 אותיות כ"ח-כ"ט
קריין: ספר כתבי בעל הסולם, מאמר "הערבות", אות כ"ח.
אות כ"ח
"ועתה מובן לנו היטב, גם המלות הקודמות, בכל שיעורם. כי אומר: "ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי". כלומר, לעשות ברית, על זה שאני אומר אליכם כאן. דהיינו, "והיתם לי סגולה מכל העמים". כלומר, שאתם תהיו לי הסגולה. שעל ידיכם, תעבור ניצוצי הזדככות וצירוף הגוף, אל כל העמים ואומות העולם." זאת אומרת, אותה הקבוצה שהתאחדה בבבל העתיקה שהייתה תוצאה מכל העמים והקבוצות שהיו בבבל, הם יהיו בעצם החלוצים, והם ילכו קדימה דרך כל ההיסטוריה ואחריהם אחר כך יתקדמו האחרים, כל העמים, "שאתם תהיו לי הסגולה. שעל ידיכם, תעבור ניצוצי הזדככות וצירוף הגוף, אל כל העמים ואומות העולם בהיות, שכל אומות העולם, עדיין אינם מוכנים כלל לדבר הזה." כי אין להם אותו רצון שיש לכם, לכן אתם תתחברו לקבוצה הזאת. "וצריך אני לאומה אחת," לקבוצה אחת "על כל פנים, להתחיל בה עתה, שתעשה סגולה מכל העמים." זה התפקיד של המקובלים שהם חייבים להראות לכולם את הדרך לתיקון העולם.
שאלה: החלוצים האלה, המקובלים הראשונים איפה הם עכשיו? זה בני ברוך, לאיפה זה התפזר?
קשה להגיד גם מי נשאר משם ומי הצטרף אחר כך. מה אתה יכול להגיד על כל החכמים שהצטרפו? מה אתה יכול להגיד על רבי עקיבא שהוא יסוד של כל התורה שלנו מימי הבית השני? אתה לא יכול להגיד כלום, ועוד מה לפניו ומה אחריו. אלא כל פעם שמתגלים בכל דור ודור בני אדם עם רצון לקבל שמושך אותם לבורא הם נקראים "ישראל" לפי הרצון שלהם, כי חוץ מרצון אין שום פרמטר בעולם הזה שאנחנו יכולים לפיו למיין את האנשים, וכך אנחנו סוברים.
איפה כל אלה שהיו? מתו, הרצון לקבל שלהם פעל ונשאר בכלי האדם הראשון ופועל ומתחלק ומתחבר עם כל יתר הרצונות. אנחנו עוד לא מבינים את כל התהליך שקורה, זה כמו איזו קדרה שמתחממת על האש ובה מתבשל ומתבשל כל התבשיל הזה, שזה חלקים של הרצונות, כמה שהם צריכים להתחבר אלו עם אלו עד שכולם יהיו רצון אחד כך שהבורא יוכל למלאות אותו בלי שום גבול.
שאלה: לא ברור אם ההתפתחות היא של כל אדם ואדם. אנחנו רואים חברים מכל העולם, אף אחד לא היה לפני זה בקבוצה או משהו כזה אלא הצטרפו לקבוצה. למה בעל הסולם כותב שצריך אומה דווקא, למה צריך שתהיה דוגמה של קבוצה ולא יחידים?
כי איזה כוח יש ביחידים? היו תקופות בהיסטוריה של הקבלה, בהיסטוריה של האנושות שזה אותו דבר דרך אגב, כי ההיסטוריה של האנושות היא תוצאה מהתפתחות חכמת הקבלה, פשוט אין עוד בשביל מה להתפתח, ואז יוצא שהיו תקופות של אנשים בודדים והיו תקופות שהיו מחוברים בזוגות והיו תקופות שיותר ופחות, הכול תלוי איזה תהליך כללי האנושות עוברת.
תלמיד: וההתפתחות עכשיו שיש קבוצה גדולה כמו שלנו זה עדיין אמור להישאר כך שיחידים יתקרבו ויתעורר בהם הרצון לחיבור או שזה אמור להשפיע על עמים?
לא, תיקון העולם לא יכול לבוא אלא על ידי זה שבכל אחד ואחד תעבוד בחירה חופשית במשהו, באיזו מידה מאוד קטנה אפילו, אבל בכל זאת הוא חייב לבחור את עצמו ואת העולם ואת האפשרויות שיש לפניו, ורק אחרי זה הוא יכול להגיע להחלטות ולהצטרף לאותה הקבוצה שמתקדמת לגמר התיקון.
אבל יש עוד הרבה קבוצות וכל אחת נמצאת באיזה סגנון משלה ובאיזו רמה, דרגה משלה. ויש אנשים בודדים שגם לומדים ועובדים על עצמם ואיכשהו מבינים פחות או יותר את צורת ההתקדמות. יש גם שיטות, יותר או פחות קרובות לחכמת הקבלה, רוחניות יותר, גשמיות יותר, זה עדיין ברורים, ובברורים האלה הכול הולך ומתקדם ומתברר.
אי אפשר להגיד שיש משהו מיותר, זה בכל זאת פעולות הבורא בלבד בכל הבריאה, ולכן אנחנו צריכים לקבל שלכל דבר יש מקום וישנה מטרה, שאדם חייב גם לממש את עצמו במה שהוא עושה. "יש הרבה דרכים למקום" כמו שכתוב. אבל בסופו של דבר כולנו נתחבר וכולנו נגיע בשיטה הזאת.
חכמת הקבלה היא פשוט השיטה היחידה היסודית שמדברת על הבריאה, על חומר הבריאה ללא שום תוספות של מנהגים וכל מיני דברים. אין בה את כל הדברים האלה, אין. וכל המאבק בעצם כנגד חכמת הקבלה תמיד היה מאבק עם אלו שאוחזים במנהגים למיניהם, שהם רוצים דווקא את זה והמקובלים מדברים רק על תיקון הלב. וכאן השאלה האם אנחנו צריכים לתיקון הלב כל מיני פעולות חיצוניות או שרק את זה אנחנו צריכים.
עכשיו שאנחנו מתחברים לכל העמים ונמצאים בשלב של הדור האחרון אז כמעט ואין על זה שאלות. אנחנו רואים גם לפי ההתנגדות לחוכמת הקבלה ולתיקון העולם הפנימי מכל מיני תנועות אחרות, שאין להן בעצם מקום בדור האחרון. זה עוד צריך להתברר לכולם.
שאלה: יצרת עכשיו הֶקשר בין ההתפתחות ההיסטוריה האנושית לבין התפתחות חכמת הקבלה. אתה יכול להסביר את זה?
איך יכול להיות אחרת? הכול לפי חכמת הקבלה שצריכה להיכנס לאנושות, לתקן אותה ולהביא אותה לגמר התיקון. איך יכול להיות שההיסטוריה של האנושות לא תהיה כתוצאה מכניסת חכמת הקבלה לתוך האנושות? אני לא מבין אחרת, אלא על ידי מה הכול מתקיים, כל היקום, כדור הארץ, וכל התקופות הגיאולוגיות האלו, ואחר כך כל האנושות שהיא קמה ומתקיימת בשבירה שלה ובהתקדמות שלה? הכול כדי להגיע לתיקון להידמות לבורא, לדבקות בבורא. ועל ידי מה זה נעשה? במידה ששיטת הדבקות בבורא יותר ויותר נכנסת, פעם בשמאל, פעם בימין, אבל ממש נכנסת לתוך החברה האנושית, ולפי זה החברה האנושית מתחלקת לכל מיני חלקים ועמים. זה גורם לכל מה שקורה על פני כדור הארץ.
תלמיד: אבל מה זה נקרא שהיא "נכנסת", כי אנחנו לא רואים שחכמת הקבלה התפשטה בעולם עד למעשה עשר עשרים השנה האחרונות?
זה נכון. ככה אנחנו רואים. אבל בכל זאת, כדי לקרב את כל האנושות ואת כל הבריאה לאותה צורה שתהיה "כאיש אחד בלב אחד" בדרגה האנושית, שזו הדרגה הגבוהה ביותר בעולם שלנו, אנחנו צריכים לעבור בכל השלבים הקודמים. בדומם, צומח, חי שהם גם יהיו בכל מיני צורות ויתחברו בסופו של דבר, וגם דרגת המדבר כשהיא יוצאת אחרונה, וגם היא תעבור כל מיני שלבי התפתחות. עד שאנחנו מגיעים להיום, כמו שבעל הסולם אומר, שאנחנו נמצאים כבר מוכנים לגמר התיקון.
שאלה: אנחנו רואים בהיסטוריה שיש הקבלה למשל בין כתיבת ספר "הזוהר", נפילת עם ישראל ועליית הנצרות, אחר כך כתבי האר"י והתפתחות הרנסנס ואחר כך כתבי בעל הסולם ומלחמת העולם השנייה. אתה רואה הקבלה כזאת? אתה רואה קשר בין הדברים?
תמיד בטוח יש קשר, אם אנחנו רואים או לא רואים, ואין מה לעשות. אני לא חושב שזה חייב להיות דווקא בצורה כזאת שלילית כמו הדוגמאות שאתה נותן, למרות שזה נכון. אני מקווה שעכשיו שאנחנו כבר נמצאים בדור האחרון, אז אנחנו כבר נמצאים בשביל הישר לגמר התיקון.
רק צריכים להפיץ את חכמת הקבלה ככל האפשר למסות, ושיבינו שזאת התרופה היחידה לכל הצרות שהאנושות לאט לאט מתחילה לגלות בהן את עצמה.
תלמיד: באיזו צורה התפשטות חכמת הקבלה תפַתח את ההיסטוריה האנושית מכאן והלאה?
שאנחנו נפַתח את ההיסטוריה. ההיסטוריה מתפתחת על ידי זה שהרצון לקבל גדל כל פעם יותר ויותר. ואנחנו, על ידי העבודה שלנו, נתאים את הגדילה שלו לצורות יותר רוחניות.
אם הרצון לקבל יגדל ביחד עם החיבורים שאנחנו נשתדל לעשות במין האנושי, במיוחד אצלנו ודרכנו שזה יעבור גם למין האנושי, אפילו בלי הצלחת ההפצה שלנו, כי בכל זאת האור העליון גם עושה את זה דרכנו לכולם, אם אנחנו נשתדל לעשות את זה, אז בטוח לא נצטרך לשום מלחמות ובעיות כמו שבעל הסולם כותב שיש גם להן מקום, והעולם יתגלגל לתיקון.
שאלה: אם כך נשאלת השאלה, בשביל מה נכתבו התפילות וההלכות האלה בכתב? בשביל מה זה ניתן?
גם לזה יש תיקון.
תלמיד: איזה תיקון יש בהלכות?
יש שאנשים שמקיימים את זה ועל ידי זה הם גם גורמים, אותו חלק מהעולם שנקרא "דומם", "דומם דקדושה", שזה יתקיים.
תלמיד: מעניין.
אני אומר, אתה תשמע ותחשוב, ואולי בעוד כמה שנים עוד פעם תשאל.
תלמיד: הרבה עוסקים בהלכות, אני לא מבין מה זה.
אני לא רוצה לדבר איתך על זה. אתה רוצה להגיד משהו, אל תכניס את המקל שלך לתוך הגלגלים שלנו. תישאר בצד.
שאלה: אנחנו יודעים שהאנושות צריכה סוג של לחץ כדי להקשיב למסר של חכמת הקבלה. איך אפשר לדעת באיזו נקודה תגיע ההפצה שלנו ללחץ הנכון כדי ששאר הלחצים שהם יותר גדולים לא יתגלו?
המקרה הוא פשוט, גם לגבי השאלה שנוגעת לתפילות. העניין שלפנינו זה חיבור. על החיבור אף אחד לא בעל הבית, כל אחד שרוצה להוסיף לזה, בבקשה. הכול פתוח. אין כאן שבילים, אין כאן עמים, אין כאן דתות, אין כאן שיטות, תעשו חיבור כמה שאתם רוצים.
החבר דיבר קודם על המצוות. אנחנו לא מדברים על זה, אנחנו מדברים "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה", לזה אנחנו רוצים להגיע וזהו. חכמת הקבלה מדברת על זה ולא על משהו אחר.
יש ודאי עניין של התפילות, וקיום המצוות. בבקשה, כמו שאין כפיה ברוחניות, בלימוד חכמת הקבלה, גם אין כפיה בתיקון כזה. ועובדה שיש אנשים שמרגישים את עצמם בזה יפה וטוב. מרגישים את עצמם במקום. ויש כאלה שמרגישים את עצמם במקום בעבודה הפנימית, בפנימיות התורה.
אז יש כאלו ויש כאלו. יש דומם דקדושה שהוא דואג לקיום המצוות וזה טוב, כל הכבוד. ויש כאלו שמשתוקקים בלב לקיים אותן.
אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה שכל העולם נכנס ומצטרף לזה, כמו שמסביר בעל הסולם. שכולנו, כל האנושות מתחברת לכיוון הזה. ולכן אנחנו מדברים על תיקון הלב וחיבור של כל באי עולם, כמו שהוא מסביר, לבורא.
לא כתוב באף מקום שאנחנו צריכים ללמד את אומות העולם מצוות גשמיות. זה לא שייך. לכן מה שהחבר שואל לגבי המצוות, אני לא מבין מה הוא רוצה מאתנו. למה הוא מכניס לנו כל פעם את השאלה הזאת? אולי הוא יחשוב עליה ויהיה לו ברור איך אנחנו צריכים להתקדם. הקבוצה שלנו במיוחד היא כולה מתקדמת לפי תיקון הלב, כי "כל הלבבות דורש ה'"1.
שאלה: אנחנו התקבצנו סביבך מתוך רצון פנימי, מהנקודה שבלב. מה יגרום לאנושות להתקבץ סביבנו, להכיר בנו כמרכז?
אני לא חושב שאנחנו צריכים להתאמץ לעשות מאתנו מרכז רוחני של כל העולם, זה בידי הבורא. אנחנו צריכים להתקדם, להגיע לחיבור בינינו, ולחיבור עם הכוח עליון. ומה שיקרה בהתאם לזה בכל העולם, זה לא העניין שלנו. "כל הלבבות נמצאים ביד ה'", והוא מחזיק אותם, מה שיעשה יעשה.
אנחנו עושים הפצה ומזמינים את כולם, אבל לא מושכים את כולם. לא מושכים. אבל מזמינים את כולם. בבקשה, מי שרוצה, לכל אחד יש מקום, ללא שום הבדל בין בני אדם. כך אנחנו מבינים שצריך להיות גמר תיקון לכל האנושות, כמו שבעל הסולם כותב ב"מתן תורה" וב"ערבות", וכך זה יקרה.
לא להתבייש. מי שרוצה לשאול, בבקשה תשאלו. כל שאלה ושאלה שיכולה להיות כאן יש לה מקום. אני מוכן לענות.
אנחנו באות כ"ח. "ועל כן מסיים על זה: כי לי כל הארץ". "כלומר, כל עמי הארץ שייכים לי, כמותכם. וסופם להדבק בי, ... אלא עתה, ..., שהמה עדיין אינם מסוגלים לתפקיד הזה," לדבקות בבורא "הנה לעם סגולה אני צריך." זאת אומרת, ישנה קבוצה שיכולה להגיע לדבקות בבורא. "ואם אתם מסכימים לזה, דהיינו להיות הסגולה מכל העמים," זאת אומרת, מיוחדים בזה שאתם הולכים לדבקות בבורא, מתנתקים מעל מנת לקבל ומצרפים את עצמכם לעל מנת להשפיע "הרינו מצוה אתכם, אשר "ואתם תהיו לי "ממלכת כהנים", שהוא בחינת אהבת זולתו, באופיה האחרון של "ואהבת לרעך כמוך"," במה אנחנו צריכים להיות מיוחדים, שזה נקרא "ממלכת כוהנים"? מי הם "הכוהנים" לפי הרוחניות שנמצאים ב"ואהבת לרעך כמוך"? כמה שנכנסים לזה, כל אחד שנכנס לתנאי הזה "ואהבת לרעך כמוך" נקרא "כוהן", זאת אומרת, הוא כבר נקרא "העליון". "שהיא קוטבה של כללות התורה והמצות." "המצוות" הן תיקוני הרצון לקבל בעל מנת להשפיע, שאפשר לתקן אותו על ידי המאור המחזיר למוטב שנקרא "תורה". ""וגוי קדוש", שהוא השכר, בצורתו האחרון של "ולדבקה בו ית'"," מה נקרא "גוי קדוש"? כשמגיעים אנחנו כקבוצה להידבק בבורא, אז כל אלה שנכנסים לדבקות בבורא נקראים "גוי קדוש". "גוי" זה עם. כל עם, כל קבוצה נקראים "גוי", והם נקראים "קדוש" מפני שהם דבוקים בבורא. "הכולל כל השכר, שאך אפשר להודיע עליו." הדבקות בבורא זה הסוף, שם מקבלים את הכול. "וזהו" שכתוב "אלה הדברים, אשר תדבר אל בני ישראל". שדייקו "אלה הדברים", "לא פחות ולא יותר"." לא פחות ולא יותר, רק הדבקות ביניכם ולבורא, זה מה שהבורא דורש. "שקשה מהיכי תיתי, שמשה רבינו יעדיף או יחסיר מדברי ה', עד שהשי"ת צריך להזהירו עליו. שלא מצאנו דוגמתה בכל התורה. ואדרבה, מקרא כתוב עליו: "בכל ביתו נאמן הוא"."
מה שדיבר משה, הוא דיבר בצורה שלמה. מה שהבינו ממנו, הבינו. אבל עליו אין לנו ספק, כמו שכתוב "בכל ביתי נאמן הוא"2, זאת אומרת, הוא במאה אחוז דבוק בבורא, ובצורה כזאת העביר לנו את כול שיטת תיקון האדם בעולם הזה שנקראת תורה או חכמת הקבלה.
שאלה: הבורא מעניק לנו סגולה, שיטת חכמת הקבלה. למה השיטה הזאת של חכמת הקבלה לא מתפזרת יותר מהר ובצורה יותר יעילה בכל העולם?
איך זה יכול להיות, אם לא רוצים אותה? הבורא ברא רצון לקבל שהוא מנוגד לחכמת הקבלה, מנוגד לבורא, עד כדי כך שמי שנמצא ברצון לקבל, כל הנבראים, הם לא מרגישים את הבורא, הוא נסתר מהם. יוצא שיש נתק בין הבורא לנבראים, עד שהם יקבלו לפחות איזושהי תכונה אחת קטנה שהיא על מנת להשפיע, כמו הבורא. אבל התכונה הזאת יכולה להיות בעל מנת להשפיע רק בתנאי שלא יהיה בה שום רצון לקבל, אלא "בעל מנת להשפיע", זאת אומרת, צריך להיות צמצום על הרצון לקבל ומעליו "על מנת להשפיע".
איפה תמצא דבר כזה? אנשים צריכים להגיע לזה לאט לאט לפי מה שהם מרגישים שזה חשוב. הרגשת החשיבות הזו תלויה ברשימו שיש בכל אחד ואחד משבירת האדם הראשון. ככה זה מתגלגל ומתברר במשך המון שנים. אנחנו חושבים שהתקופות האלו בהיסטוריה של אלף שנה, עוד אלף ועוד אלף הן שום דבר. זו עבודה גדולה שהאור העליון עושה על הרצונות לקבל השבורים, ממיין אותם, מחבר אותם ומסדר אותם. זה כמו התקופות באבולוציה של כדור הארץ, התקופות הגיאולוגיות שהן לא היו סתם, אלו היו תקופות של התכללות דומם, צומח וחי עד שהגענו למצב של היום. בכל רגע ורגע ישנם שינויים. לי ברורה לגמרי כל התמונה הזאת, אין כאן שום בעיה כי אלה חוקים.
שאלה: בעל הסולם מדבר על אומה או עם שצריך לעשות את הפעלה הזאת. העם הזה זה בני ברוך? מי זה העם הזה?
זו אותה קבוצה שתרצה להגיע לדבקות בו. לאומה אחת אני צריך, שהיא תממש את החוקים, חוקי התיקון, חוקי האהבה.
תלמיד: ואנחנו האומה הזאת? זאת אומרת כמה אלפי החברים האלה שיש לנו בעולם?
בטח. מה אתה רוצה להגיד, שאומה זה מיליארדים או מיליונים? לא.
תלמיד: לפני כמה ימים חבר שאל אותך מה המעגל שאחרינו ובעצם הסברת שהמעגל אחרי האומה הזאת, נגיד הקבוצה שלנו יהיה כל העולם. אין בינינו לבין העולם עוד איזה מעגל? פעם דיברנו על עם ישראל בישראל, אני מבין שזה כבר לא רלוונטי.
לא. יכול להיות שכן, אבל לא בטוח. לא בטוח שזה יקרה בצורה כזאת אלא אנחנו צריכים [לעשות]. אני גם לא חושב על העתיד, אני חושב על איך היום אני יכול לממש את עצמי. באמת, לשחק בעתידות זה לא עניין של הקבלה. יש לך מה לעשות? תעשה. מה אני צריך לחשוב מה יהיה עם האנושות? אני מבין שזה מעניין אותך אבל אני לא חושב שכדאי לעסוק בזה, אין לנו בזה שום יסוד. אומנם כאילו מכל הכתבים ומכל מה שאנחנו בכל זאת משיגים ברור לנו, אבל ראיתי שזה לא כל כך ברור. זה שלב שבו פתאום הרבה מאוד דברים נפתחים. כך זו ההתפתחות, אין מה לעשות.
תלמיד: אז אנחנו צריכים בעצם להפיץ לכל העולם וזה לא משנה אם בישראל או לא בישראל. מה אנחנו צריכים להגיד לעולם לגבי הצעד הבא שהם נכנסים אליו? להמשיך את אותו מסר שהעברנו עד היום?
קודם כל אני לא חושב שאנחנו צריכים כל כך להגיד משהו לעולם כאילו אנחנו איזה מרכז מודיעין. אין לנו עניין להודיע לכל העולם מה יהיה מחר ומחרתיים. אני לא חושב. אנחנו צריכים רק להפיץ לכל העולם שהעולם נמצא בתהליך, תהליך רציני סופי, שמגיע לאיזה מצב מסוים רציני, ואנחנו צריכים לראות בכל הכוחות שלוחצים עלינו, כוחות הטבע, כוחות זאת אומרת דומם, צומח, חי וכוחות החברה האנושית בדרגת המדבר, שכל ארבעת הכוחות האלה, ארבע הדרגות האלה לוחצות עלינו וכנראה דורשות מאיתנו משהו.
לפי חכמת הקבלה המשהו הזה, הוא שאנחנו נתחבר בינינו ב"איש את רעהו יעזורו"3. ככל שנגיע לחיבור בינינו אז כל דבר שאנחנו נעבור, נצליח בו ונתקדם יפה. זה מה שאנחנו צריכים להגיד לכל העולם וזהו. אל תכניס להם את החכמה שלך ואת הדברים של גמר התיקון, לא, אלא איך אנחנו יכולים לעבור את הפנדמיה הזאת עם כל הצרות שקמות ועוד יקומו.
את זה תסביר לאנשים. שככל שנהיה יותר מחוברים בצורה יפה, טובה זה אל זה, אז גם הטבע יתייחס אלינו בצורה יותר טובה ופחות נסבול. כמה שיותר פשוט וקרוב לכל אחד. לאט לאט הם יגלו את זה, אבל אם אנחנו מדברים אז יהיה להם יותר קל לגלות את זה בחיים.
שאלה: האם להיות משרת או עבד של הבורא זה אומר לעשות הפצה?
כן. אתה בזה עושה דבר טוב מפני שאתה מקרב את האנשים לבורא. מה זה לבורא? לכוח ההשפעה, לכוח האהבה. זה הכול. אתה לא דורש מהם שום דבר ולא מלמד אותם שום דבר חוץ מחיבור יפה בין כולם.
שאלה: לאור כל מה שאמרת עכשיו לא ברור כל הנושא הזה של האנטישמיות. אם אין עם ישראל גשמי, אז לְמה כל התורה שאנחנו מפיצים על האנטישמיות, לְמה קיימת האנטישמיות?
אני לא רואה קשר כל כך גדול כמו שאתה מתפעל בין האנטישמיות ובין מה שאנחנו מפיצים. אנחנו צריכים להפיץ שיטה איך לחבר את בני האדם ועל ידי זה לחבר את כל באי עולם, דומם, צומח וחי למערכת אחת. ולגבי האנטישמיות שעליה שאתה שואל, אנחנו מסבירים שזה מפני שאנחנו לא פועלים בצורה נכונה לחיבור העולם, לכן בזה אנחנו גורמים לאנטישמיות.
תלמיד: אבל האנטישמיות מכוונת לעם מסוים, גשמי, יהודי?
שהעם הזה מחויב להפיץ את חכמת הקבלה לפי מקורו.
תלמיד: יש איזה מעגל נוסף מעבר למעגל של כל העולם, יש משהו מיוחד בעם היהודי הזה?
רק מיוחד בדבר הזה שהוא חייב להפיץ את שיטת תיקון העולם לכל העולם. וכשאנחנו נפיץ את שיטת התיקון בצורה נכונה וטובה לכל האנושות וכל האנושות תרגיש שבלי זה היא לא יכולה להתקיים, ושבאמת יש כאן שיטה לחיים יותר טובים, אז בזה ודאי כל האנטישמיות גם תיעלם.
תלמיד: אם אין משמעות לאנטישמיות כלפי העם יהודי, אז זה לא מתאים לכל המערכת שכרגע אתה מתאר. עשרים שנה אמרנו שיש עם ישראל, עם יהודי שיש לו תפקיד, בעל הסולם דיבר על זה שהוא צריך קודם להפיץ לעם ישראל. ועכשיו בתפיסה שלי אתה משנה את כל כיוון ההפצה.
אני מפיץ את שיטת התיקון למי שרוצה תיקון, זה הכול. לי אין עם זה שום בעיה.
תלמיד: לא שיש עם זה בעיה, אבל בעשרים השנה האחרונות פנינו לעם ישראל, כתבנו ספרים, דיברנו על אנטישמיות, ובעצם כרגע אנחנו אומרים זה לא קיים, אין בכלל עם ישראל גשמי, אין לו משמעות, אין לו מטרה, אין לו כלום.
עם ישראל גשמי, אנחנו אף פעם לא אמרנו שזה מה שצריך להיות. כמו שזה מגיע מלפני 5000 שנה מאדם הראשון, וכמו שזה מגיע מבבל העתיקה לפני 2500 שנה, לא היה זכר לעם ישראל. הייתה קבוצת אנשים שרצו להתקדם לחיבור ביניהם כדי לגלות את הבורא ביניהם וזה נקרא ישר-אל, ועל זה תמיד דיברנו. וכל הקבוצות האלו שיש לנו היום, הן התחילו לפני 20 ויותר שנה, תשאל את הקבוצות ממוסקבה ומכל האזורים האלו. ולכן אל תקפוץ עם העצבים שלך היום.
תלמיד: אני לא מדבר על הקבוצות האלה, אני מדבר על כל הפצה שעשינו בנושא האנטישמיות לעם ישראל.
אתה לא מבין בכלל מה שעשינו, אתה לא מבין בכלל את הדבר הזה ביסודו, מה אתה צועק? האנטישמיות מגיעה מאומות העולם מפני שהם לא מקבלים ברצון לקבל שלהם את המילוי המתאים, הסבר על מטרת החיים, על מטרת הבריאה ואיך להשיג את הדבר הזה החשוב ביותר. לכן בתת ההכרה, ככה זה מסודר במערכת הכללית מהבורא, הם מרגישים שיש כאן מישהו שאשם בזה.
הם לא יכולים לגלות במה הם שונאים, למה הם שונאים. יש בזה כל מיני [תירוצים] שהם כאילו מצדיקים את עצמם, אבל הסיבה היא שיש לך קבוצה באנושות שיש לה דבר כל כך גדול שנקרא תוכנית הבריאה והקבוצה הזאת כביכול לא מקיימת את זה. זה לא לספר על זה בלבד, זה לאו דווקא לספר, צריך לצאת, צריך ללמד. לא סתם אנחנו נקראים מורים של האנושות, וגם כמה האנושות קיבלה דרכנו, אנחנו חייבים לעשות את זה.
תלמיד: אני לא מדבר עלינו, אני שאלתי למה העולם פועל באנטישמיות כלפי העם היהודי. אתה אמרת פתאום שאין דבר כזה בכלל.
אני אומר שאין אנטישמיות? ועוד איך יש.
תלמיד: לא, שאין עם יהודי, אין בו משהו מיוחד כי אין לו תפקיד ואנחנו לא צריכים לדבר אליו בכלל.
אני מצטער, זו לא פעם ראשונה שאנחנו מדברים איתך ואתה לא שומע, וזה כבר עובר.
תלמיד: זה מה שלימדת במשך 20 שנה, תחשוב על זה גם אתה.
אל תסביר לי מה אני מלמד, רק זה חסר לי. אני לימדתי וכתבתי ספרים, אתה יכול לקרוא ולראות מה כתוב. אף פעם לא דיברנו על זה ש"ישראל" זה נקרא יהודים בעולם הזה. ישראל זה ישר- אל, יהודי זה מי שנמצא לייחוד, ואם הוא סתם נולד מאימא שנקראת יהודייה, הוא לא נקרא יהודי. אלא אדם שמגיע לדרגת החיבור עם האחרים ודרכם לבורא הוא נקרא יהודי. וככה זה בכל דבר ודבר, יש הסבר ודיברנו על זה הרבה פעמים. אתה פתאום נפלת לגשמיות ושואל על זה, בסדר, זה יתברר לך אחר כך.
שאלה: אמרת שהקבוצה שלנו מתקדמת על ידי תיקון הלב וכל השאר כביכול מתפוגג ולא נראה על הרקע הזה. האם נוכל למדוד את מידת תיקון הלב?
אנחנו לא יכולים למדוד את הלב שלנו. אנחנו לא יכולים להרגיש את הרצון לקבל שנקרא "לב" שבכל אדם ואדם, כי גם האדם לא מרגיש את הלב שלו בצורה השלמה. זה כולל את כל הדרגות, שורש, א', ב', ג', ד' דרגות העביות, ובכל אחת מהן עוד דרגות ועוד דרגות, וקשרים לכל המין האנושי וגם לדומם, לצומח ולחי, אנחנו לא מרגישים את המערכת הזאת, אז איך אנחנו יכולים להתחיל עכשיו לדון עליה?
תלמיד: אנחנו אומרים שהמצב העתידי שלנו נקרא ממלכת כהנים, ולזה בעל הסולם מתכנן בסופו של דבר להביא אותנו, לאותה ממלכת כהנים, איך יראה הלב המתוקן שם?
במצב המתוקן הלב של כל אחד קשור לכל הלבבות שבמציאות, הוא מרגיש אותם, הוא מעביר מהבורא דרכו את כל ההזנה, את כל המילויים לכל הלבבות ובזה מחבר אותם יחד, זה נקרא "כאיש אחד בלב אחד". אלו דברים שלמדנו אותם.
שאלה: זה ברור שעם ישראל רכש עביות מארבע הגלויות שהיו לו, אבל איזו הכנה קיבלו אומות העולם, איזו תועלת קיבלו מארבע גלויות אלה?
הם לא צריכים לעבור את זה, אלא רק אותה הקבוצה שהיא גם לא כל הקבוצה. ואנחנו צריכים להבין שאין לנו הרגשה של המערכת הרוחנית ולכן אנחנו חושבים על הגופים, זה בכלל לא שייך לגופים, אפילו שהגופים היו באיזושהי צורת גלות. אנחנו לא מבינים מה זו גלות מצרים נגיד, איזו גלות מצרים, מי היה, כמה היו, איך זה היה, זה לגמרי לא כמו שאנחנו יכולים לתאר לעצמנו, וכך גם גלויות אחרות. אתם רואים עד כמה לא רוצים לחזור מהגלות האחרונה לכאן, זה סתם רק נקרא גלות.
הגלות האמיתית שיש לנו היא ניתוק מהבורא, מהעולם הרוחני, זה נקרא גלות. ושם בדרך לחיבור ולתיקון יש לנו באמת גם ארבע גלויות רוחניות, אלה דרגות. לפני שאני משיג איזה קשר עם הבורא, איזה עולם, אני מרגיש שאני משיג אותו בהעלם, בהסתר, ואחר כך בגילוי, בהסתר ובגילוי, ואלה שלבי השגת הבורא, דרך זה.
לכן אל תקפצו לדברים, כי הכול יתברר רק מתוך ההשגה. כשתתחילו לברר את הדברים האלה מתוך המקום שאתם נמצאים ברוחניות, יהיה לכם ברור, ולכן עד אז "הסותם את עצמו בעת מריבה",4
שאלה: במה מתבטאת הסגולה, והאם הסגולה באה בסמוך להרגשת הגולה?
תלוי על איזו סגולה אנחנו מדברים. סגולה שיש לנו בחכמת הקבלה, זה שאנחנו מתחברים בינינו ומתוך שמדברים על החיבור בינינו מגיעים לקשר עם הבורא. זו הסגולה העיקרית. זאת אומרת "מאהבת הבריות לאהבת ה'", והיא לכולם.
קריין: אנחנו נמצאים בעמוד 397, טור ב', אות כ"ט.
אות כ"ט
"ובהאמור מובן היטב, כי בענין ציור העבודה, על אפיה האחרונה, כמבואר בהמלות של "ממלכת כהנים", שהוא ההגדרה הסופית של "ואהבת לרעך כמוך"," אם מגיעים ל"אהבת לרעך כמוך" בצורה השלמה, זה נקרא שאנחנו מגיעים למצב שנקרא "ממלכת כוהנים", "הנה באמת, שהיה אפשר למשה רבינו, להעלות על דעתו, להתעכב ולא לגלות להם בפעם אחת, צורת העבודה בהפלגה הגדולה והרמה כזו, מפחד פן לא יתרצו בני ישראל להסתלק, מכל קנינים הגשמיים, ולמסור כל הונם ורכושם לה', כהוראת המלות של "ממלכת כהנים"."
בזה הוא מדבר כאילו על ההיסטוריה אבל זו לא היסטוריה, כל הדברים האלה עוברים עלינו. ואז יוצא שאנחנו מגלים את הדברים האלה, מצד אחד אנחנו מקבלים כאילו הכול גלוי, בבקשה הכול אתה יכול ללמוד, לשמוע. מצד שני עד שאנחנו משיגים בשכל וברגש שלנו זה לוקח זמן. עד שאנחנו מסוגלים ברצון שלנו לבלוע את האורות האלו, לקבל אותם ושיעבדו בנו ואנחנו נשתנה, ומתוך השינויים שלנו אנחנו נגיע למצב שהם מפרמטים את המוח והלב שלנו, זאת אומרת את הרגש והשכל, שאנחנו מתחילים להתאים אותם להבחנות רוחניות, זה לוקח זמן, אין מה לעשות. בכל זאת אנחנו חייבים להתקדם לזה.
"בדומה, למה שכתב הרמב"ם, אשר לנשים וקטנים," זאת אומרת שהם עדיין לא מפותחים בצורה רגשית, רוחנית, "אסור לגלות להם ענין העבדות הנקיה, שמחוייבת להיות על מנת שלא לקבל פרס." סוג כזה של רצון לקבל, זה לא מדובר על הקטנים בגיל ולא מדובר על נשים לפי מין, אלא לפי סגנון התפיסה, שהם עדיין לא מוכנים. אז אסור לגלות להם, אסור זה נקרא "אי אפשר", בחכמת הקבלה בכלל אסור זה נקרא "אי אפשר". אין דבר כזה שממש אסור כמו שבעולם שלנו, אלא אי אפשר כי הם לא יבינו נכון, כי הם עדיין לא מפותחים בדרגה כזאת. אז אסור לגלות להם את עניין העבדות הנקייה שמחויבת להיות על מנת שלא לקבל פרס, את זה הם לא יכולים להבין, "רק להמתין, עד שיוגדלו ויתחכמו, ויהיה להם האומץ, להוציא אל הפועל את זה, כמ"ש לעיל." האמת שמדובר עלינו, הגברים, הגדולים ואפילו המבוגרים, שאנחנו עדיין כמו תינוקות ונשים, כך הם קוראים לגישה כזאת שהיא עדיין לא בשלה, ואנחנו צריכים אז לפנות לאנשים כדי לגדל אותם, כדי לפתח אותם. "ולפיכך, הקדים אליו השי"ת, האזהרה הנ"ל: "לא פחות", אלא להציע להם את האופי האמיתי עם כל הפלגתה הנשגבה, המתבטאה בהמלות "ממלכת כהנים". וכן בענין המתן שכר, המוגדר בהמלות "וגוי קדוש". היה אפשר למשה רבינו להעלות על דעתו, לפרש ולהרחיב להם ביותר, את הנועם והעידון הנשגב, הטמון בדביקותו ית', כדי להתאימם ולקרבם, שיקבלו ויסכימו אל ההפלגה העצומה הזו, להסתלק לגמרי מכל קניני עולם הזה, כבחינת כהנים." אי אפשר להסביר לאנשים שהם לא מפותחים, אין, פשוט לא נתפס. אנחנו רואים את זה על עצמנו, כמה שאנחנו שומעים, כמה שאנחנו מדברים, כמה שאנחנו קוראים, כלום לא עוזר. זה לוקח זמן, צריך לפרמט את עצמנו על ידי האור העליון ואז אז זה קורה, "ולפיכך הגיע אליו ההזהרה: "ולא יותר". רק לסתום, ולא לפרש כל בחינת המתן שכר, הכלול בהמלות הללו של "וגוי קדוש" בלבד. וטעם הדבר, כי אם היה מגלה להם, ההפלגה הנפלאה, שבמהות השכר, הנה אז בהכרח, שהיו משתבשים, ומקבלים את עבודתו ית', על מנת להשיג לעצמם את השכר הטוב הזה. שזה היה נחשב לעובד את עצמו, ולאהבה עצמיית, שנמצאת כל הכונה מסורסת, כנ"ל באות י"ג, עש"ה.
והנה נתבאר, אשר על שיעור המלה של צורת העבודה, המתבטא ב"ממלכת כהנים", נאמר לו: "לא פחות". ועל שיעור הסתום של מתן השכר, המתבטא בהמלות: ו"גוי קדוש", נאמר לו "ולא יותר"."
אלה התוספות שבעל הסולם בכל זאת רוצה שאנחנו נדע. אבל עיקר מה שאנחנו רואים מתוך הערבות, שרק על ידי החיבור בינינו אפשר להשיג את מטרת הבריאה, לגלות את הבורא, לקבל אותו שימלא אותנו, ורק בצורה כזאת אנחנו מתקדמים. זאת אומרת אנחנו לא עושים שום דבר חוץ מהמימוש של השיטה הזאת. השיטה נקראת "גילוי הבורא לנברא בעולם הזה", לפי הגדרת חכמת הקבלה.
שאלה: אם ההפצה כל כך חשובה, האם אנו צריכים להכניס ממש את כל בני ברוך אל תוך ההפצה ב100%, או מספיק שרק חלק יפיצו?
אני לא מבין בזה, אני לא קשור לעולם, אני לא קשור לכלום. יש לנו כמה אנשים שעוסקים בזה, זה המקצוע שלהם. הם קשורים לא רק אליכם, אלא לכל הקבוצות שלנו בעולם. תפנו למחלקת הפצה, ל [email protected], עם כל מה שאתם רוצים, ושם תקבלו את כל ההסברים, אם הם לא יודעים, הם שואלים אותי.
שאלה: באותיות כ"ח כ"ט יש שלוש פעמים שהוא מדבר על ההסתלקות מהקנינים הגשמיים "כדי להתאימם ולקרבם, שיקבלו ויסכימו אל ההפלגה העצומה הזו, להסתלק לגמרי מכל קניני עולם הזה, כבחינת כהנים". מה הקניינים הגשמיים שלי בעולם, שמהם עליי להסתלק?
כל דבר שמפריע לך להשגת הבורא. אתה לא צריך להיכנס להגבלות, לצומות, לשום דבר. אתה רק צריך לשקול כל פעם מה מפריע לך להיות מכוון לבורא ולתיקון, לחיבור עימו, זה הכול, מאוד פשוט. חכמת הקבלה דווקא מאוד מאוד פשוטה, עד כדי כך שקשה לנו לראות אותה, להבין אותה דווקא מתוך הפשטות שבה.
שאלה: למה הבורא מגביל את משה בדברים, בלא פחות ולא יותר, בזמן שאנחנו לומדים שהתהליך הוא הדרגתי?
אני לא יודע בדיוק, תתעניין בזה יותר, תקרא כמה פעמים, ויהיה לך ברור.
שאלה: כשאנחנו מסבירים שהעולם נמצא בתהליך תיקון, האם אפשר להגיד שאם לא נצליח בתהליך הזה העולם יכחד, הציוויליזציה שלנו תיכחד?
לא, העולם חייב להגיע לתיקון מפני שהתיקון הזה כבר קיים, כל הצורה העתידה הזאת כבר קיימת, ואין שום שינוי שיכול להתרחש בה. אלא כל התיקונים הם בזה שכשניכנס, כל אחד יתפוס את המקום שלו, ויעשה את העבודה שלו בחיבור כל הכלים לכולם, זה הכול. אבל הצורה הסופית קיימת מלכתחילה, כל השבירה הייתה אך ורק כדי להגדיל את האחיזה שלנו בכל הכלי הכללי, כדי שמתוכנו נגלה את הבורא. אבל עם הצורה הסופית אין מה לעשות. אנחנו לא צריכים לתקן את העולם, אנחנו צריכים לתקן את עצמנו עד שנראה את העולם מתוקן, הכול כלפי האדם המשיג.
שאלה: עכשיו סיימנו לקרוא את מאמר הערבות שבו בעל הסולם מסביר לנו בפרוטרוט איך להיות בערבות בינינו. מה הדרך הטובה ביותר לחיבור בעשירייה, ולמה בעשירייה כל כך קשה להתחבר בלבבות?
זה לא שבעשירייה קשה להתחבר בלבבות, אלא בכלל קשה להתחבר, אין כאן מה לעשות, זה קשה. מה תעשה? אבל מצד שני, הבורא ברחמנות שלו, בידו הרחבה, באהבה שלו, עוזר לנו. עוזר לנו עם וירוס הקורונה, עוזר לנו בכל מיני הצפות, שריפות, בכל מינני לחצים שמנענעים אותנו, ולאט לאט אנו מגיעים למצב של חוסר ברירה. אחר כך נגיע להבנה, אחר כך נגיע לראייה שאת כל הפעולות האלה הבורא עשה כדי לקרב אותנו באמת לחיים טובים, נצחיים, שלמים, ואז נעלה את הלבבות שלנו אליו.
תלמיד: והדרך היחידה של הבורא היא רק כאילו במכות כאלה שהוא נותן לנו כדי להביא אותנו לדרך הנכונה? אין דרך שיכולה להיות יותר קלה לנו?
תמליץ לו, בבקשה, אני לא צוחק. אני לא צוחק, תמליץ לו, תתחיל לברר עימו, תגיד לו "יש לי שיטת תיקון יותר טובה ממך לעולם", בבקשה.
תלמיד: אני לא אומר לו ככה, אבל כן בעשירייה אנחנו באמת כל יום מתפללים, מבקשים ומתחננים לבורא, בדיוק כמו שאמרת, ולא יוצא. תמיד יש ויכוחים, תמיד יש חיכוכים, ותמיד לא מצליחים להביא את התפילה לבורא.
אז תדברו עימו שקודם כל ישנה את הלבבות שלכם, זה העניין, אחרת מה זה?
תלמיד: אבל הלבבות זה הרצון, והוא נתן לנו את הרצון בצורה הזאת.
אבל הוא רוצה שתפנה אליו כדי לשנות את הרצון שלך. לכן אתה מגיע עכשיו למצב שאתה רואה שהכול תלוי ברצון שלך. ואת הרצון שלך אתה יכול לשנות רק על ידי הבורא, רק על ידי זה אתה מגיע לבורא. וזה מה שהוא רוצה, שאתה תבוא אליו ותבקש ממנו לתקן את הרצון שלך. אז הוא יראה ויגיד, "איפה היית? אתה עוד מעט בן 90, תגיד לי מה קורה?"
תלמיד: זו השאלה שלי, אני כבר בגיל הזה, ואני לא מצליח להתקשר אליו. ותאמין לי אני בתוך העשירייה יום יום, בתפילה.
זה מה שאנחנו בונים, את המערכת, כדי שהמערכת הזאת תדע איך להתקשר לבורא. והעיקר זה העיבור, העיבור זה כשאתה מגיע למגע הראשון עם הבורא, המצב הזה נקרא "עיבור". קדימה, תנסו יותר ויותר להמחיש אותו בחיים שלנו.
תלמיד: תודה, נשתדל.
נצליח בטוח, עוד ועוד כל יום ויום אנחנו משתפשפים, אנחנו מתקדמים בכל מיני צורות חיבור, והעיבור לפנינו. העיקר זו הכניסה לעיבור, אנחנו צריכים פשוט לרכז את כל הכוחות שלנו, ולהשתדל לממש את זה.
אז שיהיה לכולנו כל טוב עד מחר.
קריין: לפני שנסיים מחר משעה 14.00 עד 16.00 יתקיים שיעור משותף לנשים וגברים.
מחר בצהרים אחרי ההכנה, יש שיעור משותף מ-14.00 עד 16.00. אנחנו נחבר את שני השיעורים יחד, נלמד חומר מאוד מעניין, ובשיעור יהיו גם גברים וגם נשים. זה שיעור כמו שהיה לנו תמיד בכנסים, מצד אחד נשים, מצד שני גברים, לומדים משהו, ויש אפשרות לשאול. שאלה לגברים, ושאלה לנשים. כך אנו רוצים להתקדם לקראת הכנס הבא שיהיה לנו. בואו ננסה, עשינו כך בעבר, ועכשיו אין לנו כנסים בפועל, אז בואו ננסה לממש את זה בצורה וירטואלית.
(סוף השיעור)