בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 7.6.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*מאמר עיקר מה שחסר לנו, רב"ש ג', עמ' 1616*

1. *עיקר מה שחסר לנו שמסיבה זו אין לנו חומרי דלק לעבודה, אין מרץ, אין דחף לעבודה הרוחנית, חסרה לנו חשיבות המטרה. זה תמיד חסר לכל אחד עד בלי די. פירושו שאין אנו יודעים איך להעריך את השירות שלנו כלפי הבורא שאנחנו יכולים לעבוד, שנדע למי אנחנו משפיעים, זו הבעיה. אז מה הבעיה? שהבורא יפתח את עצמו קצת ואנחנו נדע למי אנחנו משפיעים. לא, חייב להיות חיסרון ואז לפיו נוכל לפתוח אותו ואז להשפיע לו. צריך להיות כלי קודם לאור*.

2. שכינתא בעפרא, שכינה בעפר. שכינה זה גילוי הבורא, הרגשת הבורא, ואצלנו היא בעפר. כלומר אין לזה שום חשיבות, היינו שענין להשפיע לבורא חשוב לנו כמו עפר, לא מושך, וממילא אין לנו חומרי דלק לעבודה, כי בלי תענוג אין כוח לעבודה. כך אנחנו בינתיים בנויים רק ברצון לקבל שלנו, ככל שהרצון לקבל מרגיש שיש לפניו משהו, אז יש לו חומר דלק לעבודה.

3. *הכל תלוי בהרגשת חשיבות הבורא, כמה הוא יהיה יותר חשוב מהאגו שלי, שאני אשמש אותו ולא את עצמי. מה שאין כן כשיש לו ידיעה והרגשה שיודע למי הוא משפיע, למלך חשוב, כמו שיש לו כוח לעבוד על כוונה של אהבה עצמית יש לו עכשיו כוח לעבוד ע"מ להשפיע. כבר לא חשוב האגו שלו אלא יש לפניו מלך יותר חשוב. כך הוא מרגיש בכל הרגשות שלו, בכל השכל שלו, ואז ודאי שהוא נמשך למלך. לכן כבר יש לו חומר דלק שייתנו לו כוח כל פעם, שיוכל ללכת קדימה, משום שמרגיש שהוא משמש מלך חשוב*.

4. אנחנו לא מחליפים כלום חוץ מזה שבמקום שאני חשוב לעצמי, הבורא חשוב לי יותר ממה שאני לעצמי. דרגות החשיבות של הבורא לעומת שאני חשוב, אלו מדרגות העלייה עד גמר התיקון..

5. גם אנחנו כך מרגישים לפעמים כלפי אנשים. כשאני רוצה להגיש למישהו מתנה, יש לי זכיה גדולה בכך שהוא מקבל את המתנה ממני, כי ככל שהוא חשוב וגדול, אם ממני קיבל מתנה הוא כאילו עשה לי טובה גדולה..

6. הכלה אומנם נותנת, אבל בזה שהוא קיבל ממנה זה שווה שהיא מקבלת. אם אדם חשוב, אז נתינת השפעה לאדם חשוב דומה לפי הדין כמו לקבלה ממש, ואז קבלה נקראת השפעה. כלומר לא חשוב מה שנתן וקיבל בפועל איזשהו חפץ, מי נותן ומי מקבל, אלא החשיבות היא מי באמת פנימית מרגיש שהוא מקבל או נותן. אם אני מביא מתנה למישהו חשוב והוא מקבל ממני, אז הוא כאילו נתן לי. כך אני מרגיש שהוא עשה לי טובה בכך שקיבל ממני.

7. *חסר לנו רק להאמין בגדלות הבורא ואז יהיה לנו כוח לעבודה בבחינת השפעה. כלומר אם בינינו הייתה הרגשה שהבורא חשוב, אם היינו מדברים כל הזמן וכך משפיעים זה אל זה שהבורא חשוב, אז השפעה לבורא היתה דבר קל*. חוץ מזה אנחנו לא צריכים. להשפיע נחת רוח לבורא ואז אנחנו נמצאים בהשתוות הצורה עימו, מגלים אותו, מרגישים אותו ובעצם נמצאים כבר בעולם של השפעה במקום עולם של קבלה שלנו.

8. גם עם הבורא יהיה לך אותו מצב, אותו היחס. תראה איך אמא נותנת לילד קטן עוד כפית עוד כפית של משהו והוא אוכל. כשהוא אוכל היא מרגישה שהוא נותן לה ולא שמקבל ממנה, הוא עושה לה טובה, מתנה. אם היינו פורטים את זה לכסף אז כאילו כל פעם שהוא מקבל ממנה היא הייתה משלמת לו על כך שקיבל עוד כפית ועוד כפית.
   
   כלומר *הנתינה עצמה לא אומרת כלום, אלא בפנים, מה שאנחנו מרגישים כלפי הזולת. לכן אם אנחנו אוהבים את הזולת אז בשבילנו נתינה לו היא כמו קבלה, זה כמו קבלה ממש. עד שכל הכלים שלי, שרציתי לקבל את כל העולם, מתמלאים מכך שאני נותן לו. זו בעצם חכמת הקבלה, החכמה איך לקבל. בכך אנחנו מגיעים לתיקון השלם*.

9. ש: אז זה נשאר קבלה?
   ר: לא, אתה לא נשאר בקבלה, אתה רוצה למלא אותו, אתה רוצה לתת לו. אבל *אם הוא חשוב בעיניך אז הנתינה שלך לו היא כמו קבלה ואתה מסוגל לבצע זאת. אתה חושב שאתה פעם נותן לבורא משהו? מה תיתן לו? אפילו רצון לקבל אין לבורא אלא רק רצון להשפיע, אז איך אתה יכול להתקשר אליו? רק בתנאי שאתה יכול להשפיע לו את הכלים שלך, את הרצון שלך לקבל ממנו*.
   
   לכן תראה מה הוא עשה, איך בכוונה מלכתחילה עשה שיהיה לך רצון לקבל ורק במידה שאתה הופך אותו לרצון להשפיע, אז יש לך בכך כלי להשפיע לבורא. *הקבלה שלך ממנו הופכת להיות להשפעה לו, ואז אתה מתמלא בכל מה שהבורא רוצה לתת לך. אתה מבין למה הוא עשה צמצום ולא נותן לך בכלים דקבלה, כדי שלא תתרחק ממנו עוד יותר. אלא אתה מקבל ממנו דבר מינימלי, הרגשת העולם הזה וחיים של העולם הזה. את זה הוא נתן לך, אבל יותר מזה*.
   
   יותר מזה אתה יכול להרגיש ממנו רק בהשתוות הצורה. *אתה נותן לו הזדמנות להשפיע לך כדי שהוא יהנה. אנחנו בונים בנו רצון להנות לו, ולפי הרצון שלנו להנות לו נפתח לנו כלי לקבל ממנו, וזו קבלה שממש שווה להשפעה. ככל שאני מקבל ממנו אני כביכול עושה לו טובה, תענוג. כמו ילד קטן שמקבל מאמא, הוא לא מבין אבל אנחנו כן, אם אנחנו מקבלים מהבורא ע"מ להשפיע לו, אז מצידנו זו פעולת השפעה, ומהבורא זו פעולת ההשפעה, ואז יוצא שאנחנו דבוקים*.

10. ש: איך הופכים את המושג מלך חשוב למשהו יותר קרוב לשכל וללב?
    ר: *תחשוב על זה כמה שיותר, תחשוב איך אתה מממש את זה דרך הקבוצה. זו בטוח הדרך הכי קרובה ומהירה להגיע להבנה ולהרגשה של הפעולה הזאת*. אפילו לא פעולה, אלא תהליך.

11. ש: כשעוסקים בחיבור עם החברים אני שוכח על גדלות הבורא. מה לעשות?
    ר: *אתה צריך להכין את עצמך לפני שאתה מתחבר עם החברים, שאתה הולך לחיבור עם החברים כדי להשיג חיבור עם הבורא. אחרת הפעולה שלך היא ללא תועלת. יש לה תועלת, בטוח, אבל בצורה מאוד מזערית*.

12. ש: אם אין כוח להצטמצם מלקבל כיבודים, מאיפה הכוח להתקרב להשפעה לבורא?
    ר: *אנחנו לא יכולים להגביל את עצמנו ולצמצם את עצמנו. זה לא יילך אף פעם, אנחנו צריכים להחליף חשיבות, עם מי אנחנו עוסקים? למה אנחנו עוסקים? רק זאת העבודה שלנו. אם אני אצמצם ולא ארצה לקבל, אז אני בזאת סוגר את הכלים דקבלה שלי*. אלא אני צריך להגיע למצב שאני לא רוצה להשתמש בקבלה מסוימת מפני שיש לי אפשרות לקבל במקום אחר, ממישהו אחר. אני מעדיף להגדיל את חשיבות הבורא בעיניי ואז בצורה כזאת אנחנו כן מגיעים לפגישה עימו ולקבלה ממנו. זה שאני מבטל כלים כלשהם שלי, זה לא יכול להיות. *אנחנו תמיד מתקדמים ברצונות לקבל שלנו, וכל העבודה שלנו היא רק להעדיף קשר דרך הקבוצה לבורא, יותר מכל הדברים האחרים. זה הכל, לא לחשוב על לצמצם*.

13. ש: אם אני עדיין לא יכולה להרגיש איך הבורא נהנה, אני יכול לקבל ממנו?
    ר: אני צריכה להשיג, להכין את עצמי להשפעה לבורא ללא שום תגובה ממנו. אז אני אוכל לעבור לתגובה ע"מ להשפיע.

14. ש: איך עושים שהוא יהיה חשוב בעניי?
    ר: זה הכל תלוי בקבוצה. ככל שהקבוצה מדברת על חשיבות הבורא, במידה הזאת בטוח שתהיה חשיבות לאדם. על זה צריכים לעבוד.

15. *אנחנו צריכים להבין שגדלות הבורא ובכלל הבורא נמדד לפי העשירייה. ככל שהעשירייה יותר חשובה בעיניי, ככל שהיא קרובה אליי, במידה הזאת אני מתקרב לבורא. אין לי אפשרות לבדוק איפה אני כלפי הבורא, אלא קודם אני צריך לדאוג איפה אני נמצא כלפי העשירייה. זו הבעיה העיקרית שלנו, אנחנו בזה לא רוצים לעבוד ואז יוצא שאני צועק איפה המילוי, בלי שאני מכין לזה את הכלי*.

*מאמר השלום*

16. אם הרוסים היו מתפתחים כמו ארצות בורגניות אז היה בסדר, אבל בגלל שהם, זה ודאי שנכתב להם מהשמיים, הלכו לפי הקו שאנחנו מתחברים ומגיעים למשהו משותף, אז בשיתוף יש כבר חוקים אחרים. אתה לא יכול לעשות בשיתוף מה שאתה רוצה, אלא אתה נכנס למערכת השפעה וכבר בשיתוף אתה חייב להתנהג אחרת זה עם זה. לא לקחת דוגמאות ממדינות אחרות, כי אתה נמצא במערכת שיתופית וזה לא מובן לנו. חכמת הקבלה מדברת על כך, אבל אנשים לא יודעים וזה מה שקורה להם, חוסר הצלחה יום יומית ממש.

17. פתאום נכנסנו לכאלה מצבים, אנחנו באמת נמצאים ב-2 מחנות כאילו ואני לא רוצה לחלק את החברה שלנו, בני ברוך, ל-2 מחנות. כי מחנה אחד הוא נגד מה שאומר בעל הסולם, ולפי המצב שלו אני מבין אותו, הם עוזבים, הם לא מסכימים, הם לא יכולים לשמוע. אז עזוב, תן לדברים האלה להירגע. אנחנו נבין קצת יותר בעוד חודש חודשים מה קורה. עזבו, אנחנו צריכים ללמוד את המאמר וטוב שאנחנו רואים כמה אנחנו נמצאים כאן בכל מיני מצבים, במצבי ביניים ובחוסר הסכמה פנימית עם החברים שלנו. אבל נדבר על זה בעוד כמה חודשים. אני לא משתיק את זה, אני דווקא אומר שישנם דעות מנוגדות ואני לא נותן להם עכשיו מקום. *אני גם מבקש מכם, אל תתחילו לעורר את הדעות שנמצאות בניגוד זה לזה. את הדעות המנוגדות אנחנו צריכים להשאיר כאילו שהם לא קיימות, אבל להשאיר בצד. יבוא הזמן שנוכל לעורר אותם, לקבל אותם, לגלות אותם, ואז נדון בהם ונבין, ולא עכשיו*.

18. אלו שפועלים לפי חוקים כאילו של חיבור, מהר מאוד יעברו בחזרה לחוקים של החברה הרגילה האגואיסטית, הם לא יוכלו להחזיק בזה. לכן אנחנו רואים שבמדינות כאלו יש הרבה שינויים וחוסר סדר, כי חוקי הטבע יענישו אותם משום שאינם מסוגלים לקיים את עצמם לפי פקודותיה. כלומר הם נוגעים בחוקי החיבור אבל לא יכולים לקיימם ולכן נכנסים ממש כל פעם לכוחות יותר גדולים שיהרסו אותם.
    
    מצד שני מסתכלים על החוקים שפועלים בחברה הבורגנית שגם מתקדמת כביכול, והם לא יכולים להתקדם. לכן הוא אומר שזו ממש בעיה לנצח, כלומר עד שיחליטו ויבינו שהם צריכים לעבור לשיטה אחרת של קיום, כי חוקי הטבע יענישו אותם משום שאינם מסוגלים לקיים את עצמם פקודותיה, משום שיעשו מעשיה של השפעה לזולתו מבחינת עבודת ה'. את זה צריכים להדגיש.

19. בעה"ס רוצה להגיד לנו דבר פשוט, אם העבודה שלנו היא כדי להתקרב לכוח הכללי שבטבע, לא לאיזשהו אל שיושב למעלה בשמיים ושאנחנו צריכים להתכופף לפניו ולהשתחוות לו, אלא זה חוק הכללי של השפעה ואהבה, זה הכוח העליון, עליון מאיתנו ואנחנו צריכים להתקרב אליו, להשתוות לפניו, לקבל אותו ולתקן את עצמנו להיות דומים לחוק הזה שבטבע. הוא למעלה מכל הכוחות והחוקים. אם אנחנו מבינים כך את ההתפתחות שלנו אז אנחנו יכולים להתקדם ולהתפתח ובאמת לקבל עזרה מאותו כוח. אם אנחנו לא מתקרבים לכיוון הזה, אנחנו מקבלים כוחות, קורקציה, תיקונים בדרך.
    
    *לאט לאט אנחנו מתוך המכות שמקבלים מתחילים להבין שאנחנו בורחים מפעם לפעם ומפינה לפינה, עד שאנחנו מתחילים להבין מתוך המכות שיש כאן בעיה. הבעיה היא בנו כנראה ולא באף אחד אחר. אנחנו לא צריכים להילחם בינינו, בין עמים ומדינות, אלא אנחנו צריכים להילחם כל אחד בתוך עצמו, וכל עם בתוך עצמו, כדי להידמות לכוח השפעה וחיבור. כך אנחנו מגיעים לאמת. הדבר הוא פשוט*.

20. ש: איפה שניסו קומוניזם הוא הפך לדיקטטורה. זה חייב להיות כך?
    ר: זה חייב להיות כך מפני *שאם אין דיקטטורה של הבורא, אז יש דיקטטורה של היצר הרע שנברא*.
    
    ש: מהי דיקטטורה של הבורא?
    ר: שיש חוקי הטבע שבסופו של דבר חייבים להתקיים בתוך החברה האנושית, ובבחירה החופשית מטעם החברה הזאת.

21. חוץ ממני יש עוד כמה אנשים שמרגישים שאנחנו חיים באיזשהו עולם לא מסודר ואנחנו רוצים לקבוע בינינו סדר חדש. נגיד שעשרה אנשים החלטנו שאנחנו מתחברים בינינו, בחוקים מוחלטים, שזו תמיכה הדדית זה בזה, ערבות הדדית, חיבור, התקרבות, לפי כל מיני ההבחנות, במקום לפי האגו שלנו שיש בכל אחד מאיתנו ושמפריד בינינו. אנחנו רוצים דווקא כנגד זה להגיע לצורה ההפוכה, להתקרב זה אל זה. אנחנו מבינים לפי חוק הטבע שאין ברירה, שפעם נתקרב זה אל זה, גם בדומם צומח וחי וגם בחברה של המדבר. נתקרב, לזה בעצם כל המציאות הולכת, רק לא דרך מיליארדי שנים אלא *אנחנו יכולים לעשות זאת תוך זמן קצר, אפילו למעלה מהזמן, לקצר את הזמנים, אנחנו יכולים. החלטנו שנעשה את זה מפני שהחוק העליון בחברה האנושית הוא חוק החיבור, מכל הטבע. כשהיא מתחברת, אז חברה האנושית נמצאת בפסגת ההתפתחות. אנחנו צריכים להתחבר בינינו, אם אנחנו מתחברים אנחנו גורמים בינינו צורת החיים הכי נכונה וטובה*.
    
    בואו ננסה, ואז אנחנו מסדרים בינינו, בתוך העשירייה את חוקי הקשר בינינו. לא חוקים גשמיים שאנחנו עושים איזשהו קיבוץ או קומוניזם קטן, אלא רק תמיכה הדדית, נפשית, שכל אחד חושב על הזולת, על החברים. סה"כ זה לא הרבה, לא יותר מ-10 חברים שרוצים להתקרב זה לזה.
    
    *בהתקרבות הנכונה בינינו אנחנו כביכול עושים מעבדה. במעבדה אנחנו רוצים לחקור איך מגלים את הכוח הכללי שבטבע, הכוח הכללי. אם אנחנו נעשה כאלו יחסים בינינו, הכוח הזה יתגלה ואז נוכל לחקור אותו, להבין מה הוא רוצה מאיתנו, איך הוא קיים, איזה חוקים אמיתיים יש בעולם, ומה עתיד אנושות שכך תתקיים*. אנחנו בונים בינינו מעבדה, RESEARCH ורוצים לבדוק איך האנושות תתקרב לכך בעתיד. בינתיים אנחנו עושים את זה בעשירייה שלנו, אז מהם החוקים שאנחנו מושכים ומקיימים בינינו, חוקי ההשפעה חיוביים לא שליליים, הפוכים מהאגו שלנו.
    
    *אנחנו צריכים יום יום כל אחד שיקבל על עצמו עוד ועוד ועוד לקיים איזשהו חוק חיבור, חוק השפעה, חוק אלטרואיסטי. במקצת, במקצת מיום ליום, מיום ליום, בצורה עקבית. אז נראה מה קורה איתנו, וגם נראה איך אנחנו משפיעים על המציאות, על העולם, על הסביבה. זה מה שאנחנו צריכים לעשות, זה נקרא חכמת הקבלה המעשית*.

22. הבחירה החופשית היא לא בכך שקיבלנו תורה וקיבלנו את שיטת התיקון. *הבחירה החופשית היא בכל אחד ואחד. הוא מקבל על עצמו את שיטת התיקון או לא? הבחירה חופשית עכשיו היא אצלך ועוד כמה אנשים בעולם, אתה צריך להחליט שאני מקבל על עצמי שיטת התיקון, זה הכל*. כלומר זה לא שהיתה פעם קבלת התורה, אלא כמו שכתוב כל יום יש קבלת התורה, כל יום.

23. ש: אהבת ה' שמתייגע חמקמק, לא מורגש. איך עובדים עם זה?
    ר: אני לא מבין אתכם, *יש לנו חומר, אנחנו לפיו קוראים ורוצים יותר להבין. יש לנו עשירייה, אנחנו בעשירייה רוצים יותר להתחבר ולממש מה שלומדים ביחסים בינינו. זו המעבדה שלנו וכך אנחנו הולכים קדימה*.
    
    *אתם נמצאים בעבודה מיוחדת מאוד. אתם מגלים כל פעם מצבים חדשים בגילוי הבורא לנברא. אתם כמו מדענים במעבדה, אתם בעצמכם על עצמכם בודקים ומגלים את חוקי הטבע הרוחני, אתם בונים את הרוחניות בקשר ביניכם. כך אנחנו צריכים לראות את עצמנו. אז מה מיום ליום אנחנו מגלים? איך מיום ליום אנחנו מתקדמים? כך אנחנו בונים את העולם החדש*.

24. נקווה שמחר נשיג מה שלא למדנו היום. בינתיים *אני מבקש מכם, תנסו להיות בחיבור יפה זה עם זה, ועוד יותר להתחבר בתוך העשירייה וגם בין העשיריות. אם יש לכם זמן עד מחר בשיעור, אז בואו נשתדל לעבור על החומר וכך נתקדם. חיבוק חם ושיהיה לכם כל טוב מכל הלב שלי*.