שיעור צהריים 15.05.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
"מלוא כל הארץ כבודו" - קטעים נבחרים מן המקורות
קריין: נושא - "מלוא כל הארץ כבודו.
"מלוא כל הארץ כבודו" הוא הנושא העיקרי שיש לפנינו בחכמת הקבלה. אנחנו צריכים לגלות את הבורא שהוא מקור הכול והוא סובב ומקיף את הכול ואין עוד מלבדו. לכן כולנו תלויים ונמצאים בו, רוצים או לא רוצים אנחנו את הכול עושים לפי רצונו ואין לנו שום אפשרות לברוח מהשליטה שלו.
אבל מה שאנחנו כן יכולים לעשות, אם אנחנו באמת רוצים, זה להגיע למצב שאנחנו נחקור את הסיבה לפעולות שלו עלינו כדי להצדיק אותן ושזו תהיה כל המהות ומטרת החיים שלנו - להצדיק את הבורא ובצורה כזאת גם לגלות אותו. לכן אין עוד מלבדו זה בעצם מהות החיים שלנו, לגלות לחקור להבין לדעת ולדווח על כך לכל באי עולם.
קריין: נושא "מלוא כל הארץ כבודו", קטע מספר 14.
"אם האדם ישים את לבו להשתדל ללכת בבחינת אמונה למעלה מהשכל, על ידי זה מכשירו ומתקנו לבוא לידי גילוי פנים. על דרך שמובא בזהר הקדוש שהשכינה הקדושה אמרה לר' שמעון בר יוחאי "לית אתר לאתטמרא מינך", היינו שבכל מיני הסתרות שהרגיש, היה מאמין שכאן אור ה', וזה הכשירו, עד שבא לידי גילוי פנים של אורו יתברך. וזהו ענין גודל האמונה, שמוציא את האדם מכל מיני שיפלות והסתרות, אם האדם מתחזק בה ומבקש מה' שיגלה את עצמו."
(הרב"ש. 236. "מלא כל הארץ כבודו")
האדם צריך בכל רגע ורגע בחיים שלו להשתדל להתאמץ לגלות שהוא נמצא מול הבורא. כי כל הדומם, הצומח, החי ובני האדם כולם באים לפניו מהבורא. הבורא רוצה שהוא יראה וירגיש שכולם מציגים לו את הבורא ובהתאם לזה יתייחס אליהם. הוא צריך את כולם לאהוב, להתייחס אליהם בכבוד ובצורה יפה וטובה כאילו עומד לפניו הבורא בכבודו ובעצמו. ולא רק כלפי בני אדם, אלא גם כלפי דומם צומח וחי. אם כך יעשה האדם הוא יראה את הבורא שכך הוא מתייחס לכל המציאות.
שאלה: מה הפרוש שהאדם מבקש מה' שיגלה את עצמו? האם הכוונה לכך שאנחנו לא צריכים לבקש מהבורא שיתגלה, אלא שיתן לנו כוח אמונה כזה שגם בלילה הכי חשוך אנחנו נראה את אור היום?
גם וגם, תלוי במצב שהאדם נמצא בו. אבל למעשה אנחנו צריכים להשתדל כל רגע ורגע בחיינו לגלות את הבורא אחרי כל הצורות שאנחנו מרגישים.
שאלה: הוא מדבר על פעולת אמונה שמכשירה אותו כל הזמן, מה הפעולה הזאת?
להשתדל לראות אחרי כל תמונות החיים שרק הבורא נמצא והוא זה שמסובב לי את התמונות, את הסרט הזה.
תלמיד: איך זה קשור לאמונה והמאמץ לחפש אותו מאחורי כל מקרי החיים?
זה נקרא אמונה - אני מאמין ולוקח על עצמי את החוק, שאחרי הכול נמצא הבורא וחוץ מהבורא אין עוד מלבדו.
תלמיד: לאן זה מקדם אותי? אני כאילו בכוח מחפש לראות אותו.
בזה שאתה הולך ומתקרב לגלות את הבורא בכל מה שיש סביבך.
תלמיד: אמרת שגם אחורי דומם, צומח, חי יש לפעול, מה זה אומר?
ודאי. גם בהם נמצא כוח הבורא שמנהל אותם.
קריין: קטע מספר 15, כותב הרב"ש.
"כתוב "מלא כל הארץ כבודו", כמו שכתוב בזהר הקדוש, "לית אתר פנוי מיניה" ["אין מקום פנוי ממנו"]. וזה שלא מרגישים הוא מטעם שחסר לנו כלי הרגשה.
כמו שאנו רואים, שמכונת הרדיו, שקולט כל הקולות שישנם בעולם, כי מכונת הקליטה לא עושה את הקולות, אלא שהקולות ישנם במציאות העולם ומטרם שהיה לנו מכונת הקליטה, לא היינו מרגישים את הקולות, אף על פי שהיה במציאות.
כמו כן יכולים להבין ש"לית אתר פנוי מיניה", אלא למכונת הקליטה אנו צריכים. ומכונת הקליטה נקרא בחינת דביקות והשתוות הצורה, שהוא רצון להשפיע. וכשיש לנו מכונה הזו אזי תכף נרגיש, שלית אתר פנוי מיניה, אלא "מלא כל הארץ כבודו"."
(הרב"ש. 645. "ממעשיך הכרנוך")
אם אנחנו נתקן את עצמנו ונהיה באותה תכונת ההשפעה כמו הבורא, אז בהתאם לגודל תכונת ההשפעה שאנחנו נרכוש אנחנו נגלה שתכונת הבורא להשפיע ממלאת את כל העולם ואנחנו נרגיש ונגלה אותו.
שאלה: מה זה לגלות אחרי מַשהו את הבורא ולא להאמין?
לגלות זה נקרא לגלות כוח אחד שסובב את כל המציאות.
תלמיד: איך זה עובד, האם אני רואה משהו ומרגיש שזה הבורא?
אתה מגלה שכוח אחד נמצא אחרי הפעולות שאתה מגלה במציאות שלך, והכוח האחד הזה נקרא הבורא.
תלמיד: אם אני מצליח בחיפוש הזה, זה נותן בפועל יותר ויותר לגלות את הבורא ואחר כך הכול נעלם ואני רואה רק הבורא?
לא, זה שאתה רואה את הכוח האחד אחרי כל הפעולות סביבך, זה נקרא שאתה מגלה את הבורא, את הסיבה לכל מה שקורה.
שאלה: האם המָקְלֵט זאת העשירייה?
כן.
תלמידה: לגלות את הבורא זה אומר לגלות את החיסרון הגדול, מה זה אומר לגלות את אחדותו בעשירייה כדי שיהיה חיסרון כזה, איך להשיג את המצב הזה?
שאתן קוראות מאמרים של רב"ש אתן צריכות להשתדל ולהרגיש מה הוא אומר ולאט לאט יתגלה לכם הבורא שנסתר מאחורי כל מה שנקרא העולם שלנו. לכן עולם בעברית בא מהמילה העלמה, העלמה זה הסתרה, כלומר העולם זה מה שאנחנו רואים ומה שמסתיר את הבורא.
שאלה: בנוגע לעשירייה שלנו וקריאת מאמרי רב"ש. כשאנחנו נפגשות ל-15 דקות אנחנו קוראות את המאמר בלי להתעמק יתר על המידה אל תוך המאמר, האם אנחנו צריכות לעשות עבודה יותר עמוקה עם מאמרי רב"ש מאשר סתם לקרוא אותם?
יכול להיות שלא מספיק לקרוא אותם פעם אחת אלא אתן צריכות לקרוא אותם פעמיים, יכול להיות שאתן גם צריכות לאסוף שאלות מכולן בעשירייה ולהשתדל לענות עליהן. תלוי עד כמה אתן מוכנות להשקיע בזה כוחות.
שאלה: איך אני יכול לממש את תכונת ההשפעה ולהתחיל את תהליך חזרה בתשובה לשנות את עצמי?
זה יבוא מעצמו, רק להיות עוד ועוד שקוע בתוך המקורות. ואז לאט לאט המקורות בעצמם יתחילו לדבר אליך, ואתה תרצה להשתנות כדי להידמות למקורות.
שאלה: הבורא הוא כוח שמנהל כל דבר עד לפרטי פרטים והכול לטובת ההתפתחות הרוחנית של כל אדם וזה ממש בלתי נתפס. אולי תוכל לתת איזה הקבלה לזה בעולם שלנו, קצה חוט לתפיסה הזאת?
בשביל מה? כל אחד לאט לאט יתקדם וירגיש את זה בצורה טבעית. בשביל מה שאני אצייר לך עכשיו תמונה ולפי התמונה הזאת את תיכנסי לאיזה תפיסת עולם? את צריכה בעצמך להשתדל להתקרב לבורא ולבקש ממנו שייצב לך תמונת עולם. את אישה רצינית כבר הרבה שנים איתנו וצריכה רק לבקש, והוא בטוח יעשה.
שאלה: אמרת שאנחנו צריכים להתכלל ברב"ש להרגיש מה הוא אומר, אני קורא את הרב"ש ומבין שהוא מדבר עלי, אבל זה נוגע למצב הלא לשמה. כשנהיה בלשמה גם אז נרגיש את הרב"ש?
אתם תרגישו אותו אז בצורה גלויה לחלוטין.
תלמיד: האם אפשר לבטל את האגו הודות להרגשת המציאות?
כן, אם הוא מתבטל - רק בצורה כזאת
תלמיד: וכאשר האדם מגיע להכרה שהוא זה שמחבר את הכול, זה נותן לו את האפשרות לבטל את האגו שלו?
כמובן.
שאלה: מהי היגיעה, העבודה שלנו להתקרב לבורא?
זה אומר שאתם משתוקקים לבורא במידת כוח ההשתוקקות שלכם.
תלמידה: אנחנו משקיעים הרבה מאמצים בחיבור, בתפילה. ההתקרבות לבורא איזה מאמץ זה?
בסופו של דבר כולם מכוונים לבורא כיוון שהוא הגורם הראשון, הסיבה הראשונית לכל מה שקורה איתנו.
שאלה: האם להצדיק את הבורא כל הזמן זה נקרא לגלות אותו? כלומר להיות שותף נכון במה שקורה איתנו, כי אנחנו רוצים להיות שותפים שלו.
להשתוקק לגילוי הבורא, זה דבר הכי נכון שאנחנו יכולים לעשות. כל הזמן להשתוקק אליו.
תלמידה: כל דבר, בכל דבר?
בכל דבר.
קריין: קטע מספר 16, כותב לנו הרב"ש.
"יש להבין, מדוע אין לכל אחד ואחד הרגשת אלקות, הלא הכתוב אומר, "את השמים ואת הארץ אני מלא", ו"מלא כל הארץ כבודו", ויחד עם זה לא מרגישים שום הדבר.
והתירוץ הוא כנ"ל, במקום שאין המלבוש, שנקרא אור חוזר, נחשב האור העליון כלפי הנאצל כמו שאינו, וכיון שכל ענינו של האור חוזר הוא שאינו מקבל רק לפי כוונת על מנת להשפיע, לכן כל זמן שאין האדם יצא מבחינת הקבלה לעצמו, אין לו עוד האור חוזר הזה, משום אף על פי ש"מלא כל הארץ כבודו", מכל מקום נחשב כלפי התחתון כמו שאינו.
היוצא לפי זה, שאין לאדם מה לעשות, בכדי להגיע לתכלית, אלא שירכז את כל עבודתו על נקודה אחת, שהיא, שיוכל לעסוק את כל שעת הפנאי שלו רק לשם שמים. וזה פירוש "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", שהכוונה, הכל נותן הקדוש ברוך הוא.
שפירוש, האורות העליונים כבר מוכנים עבור האדם, שזה נקרא, יותר משהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק, ורק לבחינת כלי אנו צריכים. וכלי זו נקראת לאחר הצמצום בשם "מסך ואור חוזר". וזהו המקשר בין העליון והתחתון, היינו, שעל ידו התחתון מתקשר עם העליון."
(הרב"ש. 557. "ענין אור חוזר")
שאלה: מה זה אומר לבנות את האור החוזר?
כשאתה רוצה להתקשר עם הבורא כדי לבקש עבור האחרים. זה בצורה פרקטית הכי נכון. למה אני מתקשר לבורא? לא בשביל עצמי. לעצמי לא הייתי מבקש ולא הייתי עושה, ובכלל אני לא רוצה שום דבר לעצמי. אלא אני מתקשר לבורא כדי לבקש עבור האחרים, להיות אפוטרופוס, שיעשה טוב לכולם, ועלי לא חשוב. אם אנחנו פונים לבורא בצורה כזאת בטוח שאנחנו נצליח במשימה הזאת. ואם כל אחד כך יבקש עבור האחרים, אז יהיה שלום ושמחה וכל טוב בעולם.
שאלה: למה הוא נקרא אור חוזר, אם אני מבקש עבור החברים?
כי אני מחזיר אותו לבורא. אנחנו אז מקבלים מהבורא כל טוב ומחזירים בחזרה דרכו לכולם, לכל העולם. אז אני מעורר את האור העליון בכל המציאות.
תלמיד: כתוב כאן שכתוצאה מהעבודה הזאת אנחנו מגלים ש"מלוא כל הארץ כבודו". למה דווקא הודות לעבודה הזאת אנחנו מגלים אותו בצורה כזאת?
מפני שהבורא שולח אור לכולם ואנחנו גם רוצים להחזיר דרכו אור.
שאלה: כתוב שהאדם צריך להקדיש את כל זמנו הפנוי לעבודת ה'. אז למה רק הזמן הפנוי, למה לא את כל הזמן?
הוא לא יכול כל הזמן, כי הבורא עשה אותו בצורה כזאת, שיש זמן שהוא חייב להשקיע בעצמו ובאחרים, אם הוא רוצה או לא רוצה, אבל הוא חייב. הזמן הפנוי של האדם זה הזמן שהוא מבין שהוא שלו ויכול לקחת אותו ולעשות בו מה שהוא חושב שטוב לטובת העולם ואז זה נקרא "זמן הפנוי".
שאלה: כשאנחנו קוראות מאמר, ואחר כך אוספות שאלות, ועונות עליהן ביחד, במה להתמקד שאנחנו עונות על השאלות? האם בפנימיות הלב כדי להפיק עוד הרגשת חיבור, להתקרב לחברות?
דבר פשוט. אני רוצה להתחבר עם החברות שלי כמו שאת חושבת ועם הבורא יחד. שכולנו נהיה יחד - זה מה שאני רוצה שיקרה. ולהרגיש כך את כולן מחוברות והבורא נמצא בפנים איתנו יחד ועוזר לנו להחזיק את עצמנו יחד וכך להתקדם.
שאלהה: למדנו שצריך לבקש רק עבור החברים. לי נדמה שזה מה שאני עושה ושאני לא רוצה לעצמי. ואתמול העשירייה התכנסה ואמרו לי, "אנחנו בסדר. את לא בסדר".
זה מה שאמרו עליך?
תלמידה: כן. לי היה נדמה שאני מבקשת עבורם והסיטואציה התהפכה עלי. הם אמרו, "אצלנו הכול סבבה, הבעיה היחידה זאת את". זה סוג של פרדוקס רצית משהו טוב, מלב נקי, והבורא דרך החברות מראה לך שהלב שלך הוא הכי מטונף. איך זה עובד, אני לא מבינה עד עכשיו?
תבקשי מהם שיעזרו לך לנקות את הלב שלך.
תלמידה: אבל נראה לי שאתמול לא בדיוק הבנתי למה זה קרה.
זה לא משנה מה הן אומרות, העיקר שהן מבקרות אותך. תקבלי את הביקורת הזאת בצורה רצינית ותפעלי לפי מה שהן אומרות. זה הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות בשביל עצמך. חוץ מזה את לא צריכה שום דבר אחר בחיים. תעשי מה שאומרות לך החברות, כמו שהן מייעצות לך, ותתקני את עצמך. זה פלא פלאים שיש לך חברות כאלה, זה מופלא.
תלמידה: זה נכון. תודה רבה.
אז תארגני עבורן ערב כזה, תקני יין טוב, עוגיות, קפה, מה שצריך, תשבו, תדברו ואם עוד יותר יבקרו אותך, עוד יותר טוב.
שאלה: איך מגיעים ליראת שמים?
ליראת שמים מגיעים במידה ואני מגלה שאני תלוי בבורא, תלוי בו, וכל ההצלחה שלי בחיים תלויה בבורא בלבד. שהוא יעשה כול מה שהוא רוצה, וכל מה שהוא צריך ולא ישאל אותי בכלל. ולכן אני מתוך הפחד שלי, לא מרגיש ולא מבין את הבורא, ולא יכול לעשות מה שהוא רוצה ממני, אז אני פונה אליו ומבקש.
"תסביר לי, סוף סוף, מה אתה רוצה ממני? תן לי אפשרות לעשות מה שאתה רוצה ותראה לי דוגמה איך לעשות". כי לפי הדוגמה אני אדע. כמו שאנחנו מלמדים ילדים. אנחנו מראים להם דוגמאות, ואז ילד מסתכל על מה שאנחנו עושים ועושה אותו דבר, כמו קוף קטן. ובצורה כזאת אני מבקש מהבורא, "תלמד אותי, תקרב אותי אליך". זה הכול.
שאלה: למה המקובלים פוחדים מהאור, יראים מהאור, ואיך נכון לעבוד עם האור דרך העשירייה?
ניתן להיות ביראה, מתוך שאתה מפחד על עצמך, או ניתן לחוש יראה מתוך זה שאתה מרגיש את הגדול שבפניו אתה נמצא. יראה יכולה לבוא משתי סיבות. אז תחשבי מאיזו סיבה את יכולה לפנות לבורא, להתייחס לבורא. אנחנו מדברים על יראה מגילוי הבורא, מגילוי גדלותו.
שאלה: אם פונים לבורא ומבקשים ממנו דוגמה, תראה לי מה אתה רוצה שאני אעשה, איך מזהים את הדוגמה שהבורא נותן, איך יודעים שזה זה?
את צריכה לראות. בעצם את כול מה שיש את צריכה לראות.
תלמידה: כל מה שיש סביבי זה דוגמה, איך אני מזהה אותה?
את מזהה את דוגמאות הבורא מתוך שאת מסתכלת על הבריאה, ורוצה לראות אותו מנהל את הבריאה.
תלמידה: ואיך להיות ביראה הנכונה. אמרת יש יראה על עצמי ויש יראה מזה שאני עומדת בפני כוח גדול. איך אני מכוונת את עצמי ואת העשירייה ליראה הזאת?
צריכים להשתדל לראות את הבריאה בצורה נכונה, אמיתית "שאין עוד מלבדו". ואנחנו תלויים בו ומגלים אותו בכל רגע ורגע בחיינו.
שאלה: אנחנו לומדים שאם יש לי טענה לחבר זה התיקון בי, אני צריך לתקן את זה. לא כל כך הבנתי את זה מהתשובה שענית.
תשמע שוב את השיעור.
שאלה: איך ליישם צמצום בעשירייה שלי?
צמצום בעשירייה זה כשאנחנו לא רוצים לעבוד בשום פנים ואופן לטובת עצמנו. זה ייקרא צמצום בעשירייה.
שאלה: האם צמצום הרצון לקבל מחייב גם קיום של אור חוזר. האם שניהם באים ביחד?
כן. גם זה וגם זה. הרצון לקבל מחייב את שניהם.
קריין: ציטוט מספר 17 כותב הרב"ש.
"רק בזמן שיוצא ממקום הקבלה אפשר להשיג שמלוא כל הארץ כבודו, אבל מטרם שיוצאים מבחינת קבלה, יכולים רק להאמין שהוא כך.
ובכדי שנוכל להרגיש את זה, נותנים עצה להאדם, לצאת ממקום קבלה, שהוא מקום החושך והמיתה, היינו שאין אור החיים יכול להתגלות, אף על פי שהוא נמצא, אבל לגבי אדם הוא מכוסה. ומי שבא למקום הזה הוא נעשה נפרד ממקור החיים.
לכן נקרא מקום הזה "חושך ומיתה", וכל מיני פורענויות נמצאות שם, וזה נקרא סטרא אחרא, היינו, שהוא נגד הקדושה. שבמקום קדושה, שנקרא מקום השפעה, ששם הוא מקום של השתוות הצורה, לכן במקום הזה מתגלה כל הטוב והעונג, שזהו מקום של ברכה וקדושה."
(הרב"ש. מאמר 7 "חיי שרה" 1985)
שאלה: האם אור חוזר תמיד קשור לתפילה עבור החברים ומתפשט בכל מקום לפי רצוננו או לא?
בדרך כלל כן. אם אנחנו רוצים לעסוק ברוחניות, אנחנו צריכים הכול להעביר דרך החברים.
שאלה: אנחנו רוצים להגיע למצב שהעשירייה היא מקום שבו כל חברה מקבלת כוחות, מקבלת הרגשה שטוב לה בעולם, מרגישה שזה מקום עבודה, שזה בית, משפחה ויש לנו הרגשה שאנחנו מצליחות אבל יש חברות שמרגישות דחייה, שאנחנו לא משאירות מקום וזה מאוד כואב. איך אנחנו יכולות לשפר כך שכל חברה תרגיש טוב בעשירייה?
תנסו לדבר על זה, רק בצורה מאוד רכה, חלקה, שאתן מתחייבות להתייחס זו לזו ממש כאחיות טובות, קרובות זו לזו. כי זו בעצם ההזדמנות היחידה שיש לכן להיכנס להרגשת הבורא, לעולם הבא, לגילוי הבורא. באמת רק תבינו שהזדמנות אחרת יכול להיות שלא תהיה, אז כדאי לשים לב למה שיש לכם היום. יש לכם גלגול מאוד מיוחד, ובגלגול הזה כדאי לכם להתקרב עוד ועוד זו אל זו, ולעזור בחיבוק זו לזו. ככה לצאת מהאגו ולהתקרב להיות "כאיש אחד בלב אחד".
שאלה: יש מקום לקבלה ויש מקום להשפעה. איפה המקום שבו מקבלים על מנת להשפיע?
קודם כל תתחילי ללמוד איך לתת בלי לקבל. וכשיהיה לך ניסיון, תביני איפה המקום לקבל על מנת להשפיע. את קופצת למדרגה גבוהה כדי לקבל.
שאלה: רציתי לחלוק משהו שלימדת אותנו על עבודה בעשירייה. בעבר כשהיינו מגיעות לפגישה והייתה נוכחות מעטה הרגשתי מאוכזבת והאשמתי את כולם. לימדת אותנו שהעיקר הכוונה לעשות טוב לחברים. שיניתי את הגישה ומאז אני מתקשרת לחברים אם אני לא רואה אותם, ושואלת אותם אם הכול אצלם בסדר.
החלטתי שאני לא מבקרת יותר. ושמתי לב שכשאני עושה את זה, פתאום החברים מופיעים. האם זאת אחת המדרגות כדי להתחיל לגלות את גדלותו של הבורא, כאשר יש לך כוונה לעשות טוב ואתה שם מין מסך על השיפוטיות שלך כלפי החברים?
את יכולה לעשות כל מיני סיבובים באוויר ולחשוב כך או אחרת. אבל אל תיקחי את זה בחשבון רציני, אלא עיקר החשבון הוא חיבור בין כולם, בתוך העשירייה.
שאלה: אהבת הזולת זה אור חוזר?
אהבת הזולת זה אור חוזר.
שאלה: אנחנו מבינים מהקטע שקראנו שאנחנו צריכים לראות שהכול בא מהבורא, אבל אנחנו נפגשים, מתחברים ומבקשים עבור החברים, אבל לא מצליחים, יש מלחמה. מה אנחנו צריכים לעשות? להתקדם בזה כל הזמן או לתקן את הדרך שלנו?
לא לתקן כלום, בכל רגע נתון להשתוקק ליתר חיבור, לחיבור מקסימלי.
תלמיד: וזה הכיוון שלנו?
כן.
שאלה: כדי לצאת ממקום הקבלה, האם הכרחי שהספירות התחתונות של נצח, הוד ויסוד יתוקנו בו זמנית. אם אחת מהן לא נמצאת בצד הקדושה אלא בצד הקליפה, כלומר אם יש איזה חומר אקטיבי שהאדם לא יכול לעלות מעליו, הוא לא יכול לעבור את המחסום?
הוא עוד לא יכול.
תלמידה: איך הוא יכול לעלות מעל זה?
את זה אנחנו עוד נלמד, את קופצת כמה מדרגות קדימה.
שאלה: גם אנחנו חווינו שבירה והצלחנו להתרומם בכוח הרצון. התחלנו לעשות תורנויות ביחד, לשלוח זו לזו לבבות בצ'אט, לבקש עבור החברות את גדלות החברות. ולמרות הכול נשאר משקע של אכזבה וריחוק בינינו. האם המצב הזה צריך להישמר או שיש משהו שאנחנו לא מצליחות לגלות?
אתן צריכות למחוק את כל ההרגשות הלא נעימות האלה, ובמקומן דווקא יאירו היחסים הטובים.
תלמידה: רק להמשיך?
לא להמשיך, אלא לעשות הכול מחדש. למחוק את כל מה שהיה ולבנות ביניכן יחסים טובים, רק יחס טוב.
תלמידה: איך אפשר למחוק אם אנחנו מנסות לעשות כל מה שביכולתנו שמכוון לחיבור ובכל זאת נשאר משקע ויש תחושה של ריחוק בינינו?
את זה אני לא יכול ללמד אתכן, תלמדו את זה לבד.
שאלה: בקטע כתוב "לכן נקרא מקום הזה חושך ומיתה", שהוא נמצא בזמן הקבלה ואני חושבת שבזמן שאנחנו בסדנאות בעשירייה, בזמן שאנחנו בשיעורים מרגישות את המאור המחזיר למוטב. אבל בזמנים בין השיעורים והפגישות, אם אני לא עושה משהו פרקטי, אני חושבת שיש איזו עבודה פנימית שחסרה לי. מטרידה אותי המחשבה שאני לא מצליחה לדייק בעבודה מול החברות.
מפני שאת רוצה לפעול לבד.
תלמידה: איך אני מתחברת אליהן בפנימיות ולא בשיחות איתן גם אם אני לא רואה אותן?
אין דבר כזה.
תלמידה: זה יכול להיות רק בשיחות?
רק בשיחות כך, שהן יבינו אותך ויוכלו להמליץ לך מה לעשות, "איש את רעהו יעזורו".
שאלה: הלב שלי היום ממש שבור, כי פשוט יש חוסר הבנה. נראה לכל אחד מאיתנו שאנחנו באמת אוהבים את החברים ומחברים אותם בתוך הלבבות שלנו ופונים לבורא. יוצא שאנחנו אוהבים את החברים. איך באמת להרגיש את המקום הזה כמו חושך ומוות, כמו שכתוב, איך לצאת לבקשה אמיתית לבורא?
כל הקליפה וכל הקדושה נמצאת בין האנשים. יתר על כן בתוך העשירייה, בין חברי העשירייה. תנסו לגלות ביניכם את כל הטוב שיש ביניכם ולא לדבר ולא לגעת בשום דבר רע. תנסו להחזיק כמה שאפשר יותר זמן ולדבר על זה לעיתים יותר תכופות. בזה אתם תעוררו על עצמכם את האור העליון והוא ינקה, יזכך אתכם.
שאלה: איך אני יכול לקבל את דברי הרב"ש מעל האגו ולרצון לקבל שלי כדי שאוכל להתרחק ממצב הסטרא אחרא?
תפתח את הלב ותפתח את הפה, כמו ילד קטן ותשמע מה שאומר לך רב"ש.
קריין: קטע 18.
"האדם לא אומר לקדוש ברוך הוא, אם אתה תתן לי הרגשה טובה, שאני ארגיש ש"מלא כל הארץ כבודו", אני מוכן להאמין. מה שאין כן שאין לו שום דעת ושום הרגשה של רוחניות, איננו מסוגל לקבל עול מלכות שמים ולשמור את התורה ומצוות. אלא כנ"ל, הוא צריך לקבל את מלכות שמים ללא תנאים."
(הרב"ש. 21. "קידוש החודש")
מה אנחנו צריכים לעשות? אנחנו צריכים לקבל בינינו, להתנהג בינינו בתוך עשירייה כאילו שנמצאים בנוכחות הבורא והוא ממלא את העשירייה והוא מסתכל על כל אחד ואחד ובוחר איך להתנהג עם כל אחד ואחד. בואו אנחנו מרגע זה והלאה, עד השיעור של מחר כך נתנהג.
שאלה: רציתי לחדד לגבי הבירורים בעשירייה, כאשר מדובר שהחטאים שאנחנו עולים מעליהם, הם לא נעלמים.
הם לא נעלמים לשום מקום.
שאלה: איך להתייחס לזה שהעשירייה ואחרים חושבים עלי יותר טוב ממה שאני מרגישה כלפי העבודה וההשקעה שלי בהם?
זה יכול להיות. גם אני ככה חושב, שחושבים עלי הרבה יותר טוב ממה שאני.
תלמידה: איך אני צריכה להתייחס לזה?
צריכה לאהוב אותם. "על כל פשעים תכסה אהבה". אם אני לא יודע איך להתייחס לאדם, תנסי לאהוב אותו, ותראי איך הוא משתנה לטובה.
תלמידה: היא אומרת ממקום שחברות בעשירייה ואחרים מדברים אליה, וחושבים עליה ואומרים לה דברים טובים, יותר ממה שהיא מרגישה כלפי ההשקעה שלה בהם, אבל בכל זאת היא מקבלת מילים טובות והיא לא יודעת איך להתייחס לזה?
טוב. סיפרת לי, זה יסתדר. שתהיה הצלחה לכולם. מי שנפגע שיפסיק להרגיש שהוא נפגע, אלא כולנו נתייחס יפה, באהבה זה אל זה ו"על כל פשעים תכסה אהבה". אלה לא סתם מילים יפות אלא אתם רוצים לתקן את הפשעים, דברים נוראים, לא טובים, תכסו את זה באהבה. ואתם תראו איך מזה כל האהבה תעלה למעלה ותכסה את הכול. בהצלחה לכולם עד מחר.
(סוף השיעור)