אדם לא יכול להתקדם לעבר מטרת הבריאה על ידי ייסורים, אך הם נחוצים כדי לכוונן את התנועה שלו בכיוון הנכון. לכן בכל פעם שאדם סוטה מהמטרה (נכנס לתוך האגו שלו), הייסורים מחזירים אותו בחזרה, והוא כבר יכול להמשיך בדרך הנכונה. מסתבר שללא ייסורים זה בלתי אפשרי? כן, אבל לאדם ישנה הזדמנות להתקדם בצורה כזו שאפילו הייסורים שהוא היה צריך לקבל בגלל טעויות בדרכו, יהפוכו לתנועתו קדימה. כלומר, עבודתו על טעויות וההתקדמות שלו הופכות להיות אותו דבר. אם כן, האדם אינו מתקדם בצורה "יורד - עולה - לוקח צעד קדימה", אלא כאילו הולך בשני קווים: בקו שמאל ובקו ימין המקבילים. הוא הולך בקו שמאל, מרגיש ייסורים, עושה טעויות, ובמקביל עובד בקו ימין. כלומר, נע עם "שתי הרגליים" לעבר המטרה. זו היא הדרך של חוכמת הקבלה – ללכת בקו האמצעי.