שיעור צהריים 14.12.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 2062 מאמר 897, "מאי חנוכה"

אין לי כל כך מה להגיד, נקרא את המאמר הקצר הזה ואחר כך נראה מה לעשות.

מאי חנוכה

חנוכה תשכ"א

"הנה חז"ל אמרו, "מאי חנוכה, תנו רבנן, בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה" וכו' (שבת כ"א ע"א). היינו חנו-כה, שבכ"ה היה להם חנייה מהמלחמה. ויש להבין, שענין חניה הוא דווקא באמצע עבודה. ועומדים לנוח, בכדי לקבל כוחות חדשים, שיוכלו ללכת הלאה, ולנצח את המלחמה עד גמרה.

ויש להבין החניה הזו מהי. הנה חז"ל אמרו, שאז היונים גזרו על ישראל, שלא לעסוק בתורה. היינו שהנס היה רק על גאולת הרוחניות, שהוא צרכי הנשמה. מה שאין כן בפורים היה גאולת הגופות.

לכן בחנוכה ניתן לנו את הכרת הנס בענין הלל והודאה, מה שאין כן בפורים, משתה ושמחה כתיב, משום שהנס היה על הגופים. לכן צריך להיות הכרת הנס עד הגוף, היינו במשתה ושמחה.

הנה להבין את כל הנ"ל בדרך העבודה ומוסר, יש להבין מה שאמרו חז"ל, "ואהבת את ה' בכל לבבך - בשני יצריך, ביצר טוב וביצר הרע" (ברכות נ"ד). הנה יש לנו לעבוד ה' ביצר טוב, היינו לעסוק בתורה ומצוות להשפיע נחת רוח ליוצרו. וענין יצר הרע, מהו. הנה היצר הרע כידוע, זהו הרצון לקבל שבנו. ויש להבין, איך שייך שהרצון לקבל יהיה עובד ה'.

וכפי המבואר בהסולם, שבזמן שהאדם עוסק בקבלת התענוגים על מנת להשפיע, אז אין שום רע ברצון לקבל, כמו שכתוב "בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין", שעל ידי התורה נמתק היצר הרע, כמבואר.

הנה הנס של חנוכה היה רק בבחינת היצר הטוב. לכן נקרא זה רק "חניה", משום שעוד לא נשלמו העבודה, היינו שיש עוד לתקן את היצר הרע, שנקרא בחינת גוף. וזה היה רק נס של פורים.

וזה ענין "קיימו וקבלו", עד כאן באונס, משום שהיצר הרע עוד לא הסכים לעבודה, משום שעוד לא קיבל את תיקונו. ועכשיו, שהיה הנס בגאולת הגופים, שאז מקויים "בכל לבבך - בשני יצריך", לכן נקרא זה ברצון.

לכן יש בחנוכה היכר הנס רק בהלל והודאה, שהוא רק צרכי הנשמה. מה שאין כן בפורים עושים היכר הנס במשתה ושמחה, שזה נוגע עד הגוף.

"יונים נקבצו עלי, אזי בימי חשמנים, ופרצו חומות מגדלי, וטימאו כל השמנים".

יונים - היינו פילוסופיא שרוצה להבין כל דבר בשכל החיצוני. אזי בימי החשמנים - שדווקא בזמן שיש חשמנים, היינו עובדי ה' רואים שיש שליטת היונים.

חומת - הוא אותיות תחום (מפורש בכתבי האר"י ז"ל), היינו שהאדם עושה תחום על מחשבתו, שלא ירצה להבין את העבודה בשכל החיצוני, אלא באמונה, ואמונה הוא חומה כנגד החיצונים. מגדלי - היינו מגדל מלא כל טוב. שמנים - היינו הבהירות..."

זה כל המאמר, הוא קצר, ואין יותר. עכשיו אנחנו צריכים לנסות להבין אותו.

שאלה: אנחנו מסכימות לכול, ביו היתר לקום בבוקר לשיעורים. אבל כשמדובר בעיסוק בתורה, לדון עליה בעשירייה, להתחבר למשמעות שלה, כאן יש אי הסכמה הכי גדולה מצד האגו, אנחנו לא רוצות לעשות את זה. למה זה קורה?

זה נעשה כך בכוונה כדי שהאגו לא יאפשר לכם לעסוק בתיקון עצמי, כיוון שזה כנגדו. מה זה אומר לעסוק בתורה? זה אומר לעסוק בתכונות הפנימיות האגואיסטיות שלנו, כדי בהדרגה לעורר עליהן את השפעת המאור העליון או את השפעת הבורא שזה היינו הך, ובצורה כזאת אתם תשתנו מלהיות אגואיסטיים לאלטרואיסטים. כך ישתנה כל אדם וישתנה כל העולם.

תלמידה: איך אני יכולה לתת התפעלות לעשירייה כדי שאני ארצה לעסוק בתורה בשמחה?

רק על ידי דוגמה אישית שלך, אין דרך אחרת.

שאלה: חנוכה זה הרי לא פשוט חג, זה מצב רוחני שיכול להופיע בהתאם לזמן המתאים.

כמובן.

תלמידה: מה מהות המצב הזה? איך להשיג את להשפיע על מנת להשפיע? איך להבין את זה?

השגת תכונת ההשפעה נקראת חנוכה, והשגת קבלה בעל מנת להשפיע נקראת פורים, זה החג הבא. שני החגים האלה הם למעשה משנים את תכונות האדם מקבלה אגואיסטית לתכונת ההשפעה.

שאלה: זה נראה כמו שעון כזה שחנוכה זה אמצע הדרך ואז מגיעים לסוף, לפורים. בכל המאמרים לא ראיתי איך משתבצים הבירורים ביתר החגים, למשל מה זה סוכות ומה זה כיפור. האם הם לא נמצאים על אותו מישור, זה משהו אחר?

זה משהו אחר, אנחנו נדבר גם על יתר החגים. לא עכשיו אלא כשנעבור את חנוכה ואת פורים, אז יהיה לנו קל יותר לדבר על יתר החגים.

תלמידה: האם אפשר לחשוב על זה כעל רבע דרך, חצי דרך, או שזה לא כך?

לא. נלך לפי הסדר. טוב שאת מרגישה שאנחנו צריכים גם את זה לדעת, אבל זה יבוא.

שאלה: במאמר כתוב שצריך לאהוב את הבורא גם ביצר הרע וגם ביצר הטוב. איך אנחנו יכולים ליישם את זה בעשירייה או בקבוצה?

זה מה שאנחנו עושים. אנחנו רוצים להיות מחוברים, קשורים בינינו על ידי היצר הטוב, כלומר רק בהשפעה, ולאחר מכן אנחנו משתדלים ומנסים גם לחבר לזה את היצר הרע, ואז כבר עובדים עם שני היצרים הטוב והרע.

תלמידה: כלומר מתי שבעשירייה מתגלה יצר הרע אנחנו צריכים למשוך אהבה.

כן.

שאלה: אנחנו מנסות להבין בעשירייה מה זה להשפיע על מנת להשפיע, אבל אני לא מצליחה למצוא את זה בתוכי, הקבלה העצמית שלי כל הזמן גדלה, ולעומת זאת אני רואה שהחברות שלי נמצאות בהשפעה. האם חנוכה היא חיפוש אחרי התכונה הזאת? אין לי דרך למצוא אותה בתוך עצמי, לפי מה שהבנתי.

אפשר, את יכולה למצוא את זה. את צריכה לחפש את התכונה שבעזרתה את תרצי להיות מחוברת לחברות בהשפעה, ואז הכול יצליח, בהדרגה.

תלמידה: האם אני יכולה להגיד "עכשיו אני משפיעה לכן"?

לא, את לא יכולה להגיד כך, זה יהיה מילולי. את צריכה ללמוד לחשוב איך את משפיעה לחברות.

תלמידה: לחשוב זה כמו להתכוון.

כן.

שאלה: אם היוונים שוברים את החומה, אז זה יכול להיות רק במקומות שהם צרים ולא תיקנו. האם אנחנו יכולים למצוא בעצמנו את המקומות האלה או שזה תמיד יהיה בהפתעה?

את צודקת. אנחנו צריכים לראות איפה משפיעים עלינו יותר הרצונות האגואיסטים ובאיזה אופן אנחנו יכולים ליישם אותם, להשתמש בהם.

תלמידה: אבל זה הרי לא יכול להיות על ידי ביקורת לחברה.

לא, זה יכול להיות רק בקשר עם החברות יחד, רק דרך הקשר, החיבור, דרך החיבוק, ההסכמה, העזרה ההדדית.

שאלה: מה זה השכל החיצוני בלימוד?

השכל החיצוני הוא כשאנחנו משתמשים בחיים הרגילים שלנו, בלי להתייחס זה לזה כמו לחברים בדרך להשיג את הבורא.

שאלה: יש פה קטע כזה מאוד יפה, הוא כותב, "וכפי המבואר בהסולם, שבזמן שהאדם עוסק בקבלת התענוגים על מנת להשפיע, אז אין שום רע ברצון לקבל,". בזמן שאדם עוסק בקבלת תענוגים, זאת העבודה שלנו שאנחנו עושים בעשירייה, שאנחנו קוראים מאמרים, עושים סדנאות, זה זה?

על מה את מדברת?

תלמידה: הוא כותב פה, "בזמן שאדם עוסק בקבלת תענוגים על מנת להשפיע", מתי זה?

מתי שאת תהיי בזה, זה עוד לא עכשיו.

תלמידה: אז אם אנחנו מרגישות בעבודה שלנו בעשירייה תענוגים בזמן שאנחנו נפגשות, מכינות סדנאות, אנחנו מרגישות מזה תענוג כי זה מקשר ומחבר אותנו, זה מביא לנו מצבים חדשים שאנחנו מתגברות עליהם, זה תענוג מתעסוקה על מנת להשפיע?

יכול להיות, אני לא יודע על איזה מצבים את מדברת, אבל יכול להיות שלמשל אתן תהיו בעל מנת להשפיע, שרוצות להשפיע זו אל זו, לתמוך זו בזו, כן.

תלמידה: ואז גילוי הרע הוא כמעט לא מורגש, אנחנו כביכול מדלגות עליו והוא מיתקן לבד?

כן.

שאלה: בימי חנוכה אנחנו לומדים שזו חניה לפני מלחמה וצריכים לכוון את עצמנו לזה שננצח במלחמה, אבל אם לא ננצח אז לְמה לחכות, מה לעשות?

אנחנו בהכרח ננצח כי באופן כזה הכול כבר מחושב מראש משמיים ככה שאין בעיה. אבל אנחנו צריכים לפעול בצורה מאוד ברורה כפי שכתוב על חנוכה, שאנחנו צריכים כולנו יחד להתחבר בלב אחד, להתכנס בלב אחד, להתחבר בינינו ולרצות לעבוד רק מתוך הרצון המחובר, המשותף שלנו, לתמוך זה בזה ואז אנחנו מנצחים את האגו.

שאלה: אז אנחנו צריכים להגיד שננצח במלחמה, שאין עוד אפשרויות?

כן, אין. עוד תראו.

שאלה: כתוב, "בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין" ועל ידי התורה היצר הרע נמתק. האם אנחנו יכולים לחשוב שכל העבודה שלנו באמת קלה ולשכנע את עצמנו שזה קל וככה ללכת למלחמה?

אפשר. כתוב שזאת לא עבודה קשה, ורק אלה שמפתחים בעצמם אהבה כלפי החברים, הם רואים עד כמה זה פשוט.

שאלה: הרבה מהדברים שנאמרו כאן הם לגמרי מעבר להבנה שלי. אז כשיש תקיעות בעשירייה איך כולנו יכולים לעודד את ההרגשה הזאת של החיבור, של האיחוד? שבפוטנציאל מתישהו נוכל להשיג את התכונות העל אנושיות האלה של ההשפעה? וכשאתה בירידה זה נראה כאילו הכול דורך עליך, רומס אותך. אתה ממש רוצה לעשות את זה אבל לא יודע איך. איך אפשר לעזור לחברים להתחבר כאחד? מה כולנו יכולים לעשות אחד עבור חברו?

זה שאנחנו רוצים לעזור אחד לחברו זו כבר עזרה גדולה שיש בינינו מאחד לחברו וכך צריכים להמשיך.

שאלה: איזה תרגיל אתה ממליץ לנו לעשות בחנוכה ואיזו תפילה אתה ממליץ שנתפלל, שנגיד?

התפילה היא על החיבור, אין יותר. תפילה לבורא שיעזור לנו להיות מחוברים, שכל אחד יהיה כלול מאחרים ואז בצורה כזאת אנחנו נזכה לכלי של חנוכה.

שאלה: לאיזה חיבור אנחנו צריכים להגיע בינינו כך שנוכל לעלות מעל כל היצר הרע?

לחיבור שאנחנו מבינים שבכל אחד מאיתנו יש יצר הרע, אבל בחיבור, אנחנו מתחברים ביצר הטוב. ועל ידי זה שמתנפלים על היצר הרע של כל אחד ואחד, יכולים להרוס אותו ולהישאר רק ביצר הטוב.

שאלה: אנחנו מדברים עכשיו על לקבל בעל מנת להשפיע, כשאני מנסה לשאול שאלה אני כל הזמן עם הכוונה שהחברים ישמעו, וזה אפילו יותר משמח אותי. כל שיעור מביא שמחה מאוד גדולה כיוון שהחברים מקבלים דרכך אור. זה כבר דומה במשהו להשפעה, כדי לקבל בעל מנת להשפיע?

זאת כבר התקדמות, כן.

שאלה: המאמר נגמר במילים, "שמנים - היינו הבהירות". מה זאת אומרת?

"שמנים" זה נקרא שהם מביאים בהירות. כמו שאנחנו מוסיפים שמן לפתילה, ואז מדליקים וכך יש לנו אור, אז שמנים זה בהירות. זה הבנה, הרגשה יותר ברורה איפה אנחנו נמצאים.

שאלה: שמנים מסמלים יצר טוב בבן אדם?

כן.

שאלה: איך אנחנו יכולים להחזיק חיבור יותר מודע בצורה מתמדת?

רק שאנחנו עוזרים זה לזה. פשוט מאוד. כי לכל אחד יש הפרעות, ואנחנו רוצים לעזור לכל אחד נגד ההפרעות שלו.

שאלה: אני מרגישה בזכות העשירייה שלי והכלי מספרד שמחה ממש גדולה, אבל לפעמים המצבים לא מאפשרים לי להגיע בזמן וזה מכעיס אותי, כי אני מרגישה שאני מאכזבת את העשירייה שלי. מה לעשות עם זה?

אנחנו אוהבים אותך, ואפילו שאת מאחרת לפעמים או עוד משהו, אנחנו בכל זאת שמחים שאת איתנו.

שאלה: כתוב "עד כאן באונס". עד איזו נקודה בדרך יצר הרע עוד לא מסכים לעבודה? עד פורים, עד גמר תיקון, או עוד קודם?

בעצם היצר הרע עומד עד סוף הדרך. אבל אנחנו כל פעם נעשים יותר ויותר חכמים, בעלי ניסיון וכבר יכולים במשהו להתמודד עימו. לכן אל תדאגו, בכוח שלנו ובעזרת ה' בכל זאת נוכל לכופף אותו.

שאלה: כתוב ש"אין מנוחה לצדיקים", אם כך איך בחנוכה נותנים מנוחה?

נותנים הפסקה, רק הפסקה.

תלמידה: הפסקה ומנוחה זה לא היינו הך?

לא.

תלמידה: זאת אומרת, גם בהפסקה הם עובדים?

נגיד שכן.

שאלה: מה ההבדל בין מנוחה ובין זה שמתרחקים, מתבודדים בעבודה הרוחנית של האדם? בגשמיות אני ממשיכה לעשות את אותן הפעולות, אבל אני לא מבינה במה אני.

תשאלי את עצמך אם את נמצאת במתח פנימי וכל הזמן עובדת כנגד האגו שלך או שאת פשוט שוכחת ממנו. אנחנו צריכים כל הזמן להיות מכוונים נגד האגו שלנו.

שאלה: באיזה רגע בעשירייה אנחנו שמים תחום על המחשבה שלנו?

אני לא חושב שצריך לעשות את זה. אנחנו צריכים בעיקר להיות ביחד זה עם זה והכול יסתדר.

שאלה: אנחנו בתקופה שבעם ישראל יש המון כאב, דאגה וצער, וההרגשה היא שהתפקיד שלנו להיות בתפילה בלתי פוסקת עשרים וארבע שעות.

נכון.

תלמידה: איך מחזיקים את המתח הזה כולנו יחד כך שהוא לא יכריע אותנו, ושבאמת נצליח להרים את כולם בתוך התפילה שלנו?

אם חוץ מהתפילה אנחנו מחוברים ומבינים שזאת העבודה האמיתית שלנו, אז אין שום בעיה, אנחנו ננצח. וכשאנחנו ננצח במלחמה, אנחנו נהיה בדרגה הרבה הרבה יותר גבוהה מאשר אנחנו עכשיו. זאת אומרת, כל המלחמה היא לטובתנו.

שאלה: איך עושים את הקליק הזה של החיבור בנוסף לתפילה? כי תפילה יש, אבל איך אנחנו מחברים כדי שהתפילה באמת תרים ותמשוך למעלה?

בלי חיבור אין תפילה ובלי תפילה אין חיבור. תחשבו על זה, זה מאוד מאוד חשוב.

תלמידה: איך אתה יכול לדעת שהתחברת? מה הסימן שאתה מחובר?

שאני מרגיש כלפי החבר, שאני קרוב אליו והוא קרוב אלי, ואני חושב רק איך לגרום לו התקדמות.

שאלה: במאמר נאמר שהאדם שם תחום על מחשבתו כדי לרצות להבין את העבודה לא בשכל החיצוני, אלא באמונה, והאמונה היא חומה שיכולה לעמוד נגד החיצוניים. על מה מדובר פה? כשקראתי, הבנתי שיש לי רצון ענקי להבין הכול בשכל החיצוני. איך להגביל את השכל, לשים תחום וללכת דווקא באמונה?

לקבל את זה כתנאי עליון שאת מקבלת וסופגת בתוך עצמך, מעכלת ועובדת רק עם ההמלצה הזאת.

תלמידה: עם איזה תנאי?

שצריך לפעול דווקא כמו שכתוב.

תלמידה: מה אני צריכה לבנות בתוכי כדי באמת לשנות את הפוקוס שלי מהמצב החיצוני, משכל חיצוני לפנימי?

לרצות להיות יחד עם החברות, ויחד עם הבורא בקשר אחד.

תלמידה: הבורא מראה משהו, אני לא מבינה מה, אבל אני רואה שהוא רוצה להסביר לי משהו, ואני מנסה להבין את זה ונראה לי שאם אני אבין, אז אני אתקרב לבורא, הבעיה תיפתר, אני אתחבר עם החברות, דרך ההבנה הזו. אבל פה נאמר שצריך לשים תחום למחשבה, האם הבנתי נכון?

לא, קצת התבלבלת. אני אעבור לאחרים ואחרי זה אם תרצי אני אחזור אליך.

שאלה: בסוף המאמר מדובר על "עובדי ה'" בימי החשמנים. מה המשמעות של עובדי ה', מי הם? האם אלו הבחנות? האם זה חיבור לאור המקיף?

עובדי ה' אלו רצונות באדם שרוצים להתקשר לבורא ולתת לו מקום לעבוד עם הרצון שלהם.

תלמיד: אבל רב"ש אומר פה בצורה ספציפית שדווקא במימי חשמנים יש עובדי ה'. מתי מופיעים הימים האלה, בזמן שאנחנו מגיעים לחיבור?

כן.

שאלה: בזכות מה אנחנו מקבלים בחנוכה תוספת כוחות כדי לעבוד עם הכלים דקבלה?

בזכות זה שזה קרה בחנוכה. שפעם אנשים נלחמו בעד זה ואנחנו משתמשים בזה עכשיו.

תלמיד: העבודה שלנו בזמן כזה נבדלת מהעבודה היומיומית שבה אנחנו מנסים להתחבר?

אנחנו מנסים להתחבר ואנחנו נשענים על אותו האור העליון שהם השיגו, היו ראויים לו, בזמן החנוכה שלהם.

תלמיד: כלומר לא נדרשות מאיתנו פעולות מיוחדות בזמן הזה, אנחנו ממשיכים לעשות כעיקרון את העבודה הרגילה שלנו בעשירייה?

כן, אבל בכל זאת אנחנו זוכרים שאנחנו נמצאים בזמנים של חנוכה, ובצורה כזאת אנחנו מושכים על עצמינו את אותו האור העליון שהם גילו בזמנם.

שאלה: כשאני מנסה להיות בנקודה אין עוד מלבדו וטוב ומיטיב, כשאני מבקשת מהבורא להחזיק בנקודה הזאת, במה ההשפעה פה לבורא?

בכך שאת רוצה לגלות את האור העליון כדי לתקן את כל הרצונות האגואיסטיים המשותפים שלכן למיניהם, להתחבר עם יתר החברות, בצורה כזאת לעבוד למען הבורא.

שאלה: שמעתי עכשיו בשיעור להרגיש את האגו ולהיות נגדו בהתנגדות. איך להיות אם אני לא מרגישה את האגו ומה לעשות בכזה מצב שאני בשמחה הולכת לעשירייה, למפגשים, אין לי כזו התנגדות שאני לא אלך, אלא להיפך אני הולכת בשמחה, אז אין לי אגו, מה קורה?

לא, הכול בסדר אבל כשתצליחי ויתעוררו בך סתירות אז תזכרי שזה מתעורר כדי שאת תתגברי על אותן הסתירות.

שאלה: אנחנו שומעות ממך שצריך להביע הרבה אהבה אחת לשנייה, לחבק, להתקרב. אם חברה מביעה אהבה, האם זה יכול להמתיק את האגו ואיכשהו להזיק?

לא, אהבה אף פעם לא יכולה להזיק.

תלמידה: איך נכון להביע ואיך נכון לקבל?

לעזור לחברות.

שאלה: אם מוכיחים שאי אפשר להאמין לחברה שזה לא ביטוי של אהבה, אלא שזו מניפולציה, שקר, אז מה לעשות?

תמשיכי לאהוב.

שאלה: בעשירייה יש כמה חברות שהלכו להפצה והן משקיעות הרבה מאוד מאמצים וזמן וכשהן מגיעות לעשירייה, הן אומרות שהן צריכות את התמיכה שלנו ולא מרגישות שאנחנו בהשפעה והעשירייה מאוד דואגת. מה אנחנו צריכות לעשות? איך למלא את החברות שלנו שעכשיו הן נמצאות מאוד חזק בהשפעה?

אנחנו רואות שהן יותר בהשפעה מאיתנו, למרות שאני רואה שכל העשירייה עובדת כמה שהיא יכולה בצורה מקסימאלית. מה העשירייה יכולה לעשות, איך לעזור לחברות לא לצאת מהעשירייה? כי זו לא הייתה פעם אחת שחברה הייתה בהשפעה חזקה ולא הספיקה לה התמיכה שלנו.

זו שטות שלא הספיקה התמיכה שלכן, זה רק אומר על האגו הגדול שלה. כך שאל לכן לייחס חשיבות לכל המחשבות האלה למיניהן ואתן צריכות להרגיש שאלו שרוצות ללכת יחד הן רק תומכות זו בזו, רק באהבה ולא בביקורת.

תלמידה: אז עכשיו רק פשוט לאהוב ולתמוך?

כן.

שאלה: כתוב במאמר שבזמן שהאדם עוסק בקבלת התענוגים על מנת להשפיע אז אין שום רע ברצון לקבל. איך להתרשם מהתיאור של המצב הזה, של היכולת לקבל בצורה כזו, מה להבין מזה?

אם אנחנו עוזרות זו לזו אז כל מה שאנחנו נעשה יהיה רק לטובתנו.

שאלה: האם המנוחה בחנוכה היא בעצם מאפשרת לנו להעמיק, להגביר את הרצון ולדרוש מעצמינו לאהוב יותר, שהחיבור הפנימי שלנו יהיה יותר אפקטיבי?

כן, ודאי. זה כל העניין של הנרות, נר חנוכה, ואחר כך נר פורים.

תלמידה: לפעמים אני מרגישה שאני זקוקה להיות בשתיקה. איך השתיקה הזאת יכולה לשפר את האהבה שלי?

היא עוזרת, כמו שכתוב "סייג לחכמה שתיקה".

שאלה: כשאתה נמצא בעשירייה הרבה שנים, השקעת הרבה כוחות והחלטת פתאום לצאת וללכת לעשירייה אחרת. האם זו לא אבדה ברוחניות, ובכלל מה זה לעבור מעשירייה לעשירייה?

זה נושא נפרד ורחב מאוד, אני לא יכול לברר אותו כרגע. אבל ביניכן אתן יכולות לברר את זה ביניכן בנחת. לא לנקוט שום אמצעים, בינתיים רק לדבר על זה.

שאלה: כשהגוף מקבל עבור עצמו, אז הוא סובל. אבל כתוב שבפורים הגוף כאילו משתחרר, ומתחיל לקבל ומרגיש שמחה ענקית?

אז נגיע לזה אנחנו עוד לא בפורים, אנחנו בחנוכה. פורים זה עוד חודשיים.

שאלה: בקבוצה כשאנחנו נכנסים למלחמה עם האגו התחלנו בכזה דיון, שהיינו רוצות לכתוב עשר מצוות של העשירייה שלנו. זה נכון?

כן, אתן יכולות לכתוב.

תלמידה: איך לכתוב אותן מתוך השפעה, כדי לשמור על החברות מהאגו שלי?

אני לא יודע איך להסביר את זה לכן, תכתבו ואחרי כן נראה.

שאלה: כבר מספר שבועות אני לא מצליחה להתרכז בזמן השיעור, המחשבות בורחות ואני לא מצליחה להתחבר לתוכן של השיעור. מה הוא המצב הזה ואיך לצאת ממנו?

אני לא יכול לומר לך. תהיי מקושרת עם החברות. אני מרגיש עלייך שאת קצת מעורפלת, אבל זה יעבור. יש כאלה תקופות.

תלמידה: נכון, אנחנו קצת באפלה. האם הזמן שחונים זה ביטול כלפי הבורא. איך לחנות בצורה נכונה ולהמשיך בכל זאת את העבודה?

את נמצאת בקבוצה גדולה מאוד של מאות חברים וחברות, ולכן את לא עוצרת ואת לא מפסידה שום דבר.

שאלה: עכשיו יש אורות מיוחדים, זמן מיוחד, מאיתנו נדרש רק להחזיק כל הזמן בכוונה, ובכוח על אנושי להיות בכוונה הזאת לחיבור, כדי שהאורות יוכלו להתגלות ברצון החיבור שלנו. האם זה נכון?

כן.

תלמידה: האם זה להתבטל לגמרי, למחוק את עצמי מהרצונות שלי?

כן.

שאלה: בחנוכה אנחנו נמצאים בזמן של חניה, איך במצב הזה על העשיריות שלנו למצוא את החיבור, להתחזק ולעבוד מכל הלב שלנו בשני יצרינו? איך להמשיך בחיבור טוב יותר, עמוק יותר, לכיוון של פורים?

נרצה בכל הכוח שלנו להתחבר בינינו, כך שלא יישאר מקום ריק בין הרגשות והמחשבות שלנו. כך בהתחזקות בינינו נגיע לפורים.

שאלה: האם יש כוח מיוחד דווקא היום, בזה שאנחנו מדליקים את כל החנוכייה?

כן.

שאלה: כשאדם מבין שהוא צריך לדבר פחות ולהקשיב יותר לחברים, אבל עם זאת, הוא מרגיש שמה שהוא רוצה לומר חשוב לקבוצה. מה עושים ברגע הזה של המלחמה בין להגיד או לשתוק?

בדרך כלל, עדיף לשתוק.

שאלה: חנוכה זו חניה בדרך לפורים, לתיקון. לְמה אנחנו צריכים את החניה ברוחניות? הרי התיקון הוא תהליך קבוע.

הוא תהליך קבוע, מתמיד, אנחנו לא עוצרים, נדמה לנו שאנחנו עוצרים, אנחנו פשוט עובדים עם אור הבינה, עם חסדים, לכן זה נקרא חניה, אבל בעיקרון אנחנו לא עוצרים.

תלמיד: כל הכלי העולמי שעכשיו שומע אותך כולם אסירי תודה לך, כולם רוצים להגיד את זה אבל אין לזה ממש זמן מתאים, אתה תמיד מגביל אותנו בדברים האלה. אתה עושה כל כך הרבה בשבילנו, אתה מכוון אותנו בצורה מאוד חיובית שהכול יהיה טוב, שאנחנו הולכים בדרך הנכונה, שעוד מעט הכול יקרה.

ככה זה יקרה.

שאלה: כתוב שהתורה היא סגולה, שהיא אמצעי ריפוי, כמו תרופה, ואז מפרשים את זה כתבלין. איזו השפעה בסופו של דבר יש לריפוי היצר הרע על הגוף הפיזי?

יצר הרע הוא היסוד שלנו. אם אנחנו מתקנים אותו, אז גם הריפוי הפיזי קורה אחריו, הוא מתרפא.

תלמיד: בשיחה שלנו אחרי שיעור הבוקר, היה לנו רעיון שהגוף הפיזי שלנו הוא רק הביטוי של יצר הרע. ואם זה בדרגות, אז זה משמח אותי. תודה רב.

גם לך. אני מרגיש אותך כחבר נאמן.

שאלה: בעשירייה שלנו הדברים זורמים בסדר, אנחנו מחוברות, הכול טוב, הכול בסדר. אבל הרבה מהחברות פוגשות מצבים מאוד קשים בעולם החומרי, וזה מביא לאי יציבות כללית, לבעיות כלכליות וכולי. מה אתה מייעץ לנו לעשות בזמן ימי החנוכה כדי לייצב אותנו ולהתמודד עם זה?

לבקש מהבורא שיחזק אותנו וייצב אותנו בצורה יותר צמודה ומכוּונת למטרת הבריאה.

שאלה: שמתי לב שהשתיקה והכוונות הטובות שמתורגמות למעשים מתקנות את הלב הקשה. האם זה הקו האמצעי? האם העבודה הזאת נכונה?

כן. נמשיך בינתיים.

שאלה: האם בחנוכה אנחנו מגלים את האגו שלנו ושל החברות בעשירייה בצורה יותר ברורה? איך לבחון את זה בצורה נכונה?

כן. ואז אנחנו מתקנים לאט לאט, זה מתברר ומתקנים, מתברר ומתקנים, וכך הולכים קדימה.

שאלה: בחנוכה אנחנו בהפסקה, אז למה יש לנו מלחמה בין מכבים ויוונים?

זה לא שייך אחד לאחר.

תלמידה: האם אנחנו ניצחנו במלחמה הזאת?

לא. זה לגמרי לא שייך זה לזה.

שאלה: היה לנו מקרה עכשיו שבן של חברים שלנו היה במצב קשה, ואנחנו הרגשנו שאנחנו ממש מחייבים את הבורא לרפא, זה היה הכרחיות. איך אנחנו יכולים להגיע למצב כזה עכשיו כאשר אנחנו לא רואים שבגללינו בכול חרב? מה צריך להיות לנו מול העיניים כדי להגיע לדרישה כזאת שהיא בלתי מתפשרת?

רק תפילה. יש לכם מספיק כוח וכוח טענה, כך שאתם יכולים לפנות לבורא ולדרוש.

תלמידה: עבור מה אנחנו דורשות בדיוק, עבור מי?

עבור אותו אדם שנמצא במצב קשה, שאתן רוצות לעזור לו.

תלמידה: עבור אותו אדם אנחנו עושות את זה בלי הפסקה, זה מאוד מוחשי ומורגש, והתפילה לא מפסיקה לרגע. איך אנחנו מוציאים את כל הכלי שלנו מהטבע שלו לטבע של השפעה, ובאמת יוצרים השפעה על כולם?

להמשיך להתפלל כל הזמן בלי הפסקה. יום ולילה סביב השעון תעשו תורנות ותתפללו.

(סוף השיעור)