שיעור צהריים 24.02.25 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

קטעים נבחרים מן המקורות בנושא: ממשיכים את הכנס בעלייה

קריין: שיעור בנושא "ממשיכים את הכנס בעלייה" - קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 5.

"הירידה, שקבל, הוא לטובתו, כנ"ל שיש לו טיפול מיוחד, שהורידו ממצבו, שהיה חושב, שיש לו קצת שלימות. וזה ניכר, מזה שהוא מסכים להשאר כך במצב הנוכחי כל ימי חייו.

מה שאין כן עתה, כשהוא רואה, שהוא מרוחק מרוחניות, כנ"ל, אז הוא מתחיל לחשוב "מה באמת רוצים ממני, ומה עלי מוטל לעשות, ולאיזה מטרה אני צריך להגיע". ורואה את עצמו, שאין בידו שום כח לעבודה. ומוציא עצמו במצב של "בין שמים וארץ". ורק האדם יכול להתחזק, שרק הקב"ה יכול לעזור, מה שאין כן הוא מצד עצמו, אבד.

ועל זה נאמר (ישעיה מ', ל"א) "וקוי ה' יחליפו כח", היינו אלה אנשים המקווים לה'". פירוש, שהם רואים, שאין אחר בעולם, שיכול לעזור להם יחליפו כח חדש בכל עת. נמצא, שהירידה זו היא דוקא עליה. היינו, שעל ידי ירידה זו, שמה שהם מרגישים, זה נותן להם לעלות בדרגה, היות ש"אין אור בלי כלי"."

(הרב"ש. מאמר 29 "לשמה ושלא לשמה" 1986)

זאת אומרת, כל פעם שאדם מרגיש שנמצא דווקא בירידה, הוא צריך להחליף את הכוח שלו, כי הבורא חושב לטובתו, ואדם צריך לשמוע בקול הבורא גם בזמן העלייה ודווקא בזמן הירידה. וכך הוא מתחיל להיות קשור יותר לבורא גם בעליות וגם בירידות, עד שזוכה לכך שהכול מגיע לו מהבורא, וכך מתקדם.

תלמיד: מה זה אומר לשמוע בקול הבורא בזמן הירידה?

בזמן העלייה אפשר להאמין בזה יותר, אבל בזמן הירידה הוא צריך להיות קשור לבורא וזה לא פשוט. אבל אם הוא משתדל להיות עם הבורא דווקא בזמן הירידה, אז זה ישמש לו ככוח לעלייה, והוא יגיע למצב שהבורא יחליף לו את הכוחות, כך שכוח הירידה הזה שהוא מרגיש יתהפך לכוח העלייה, וכך אדם יוצא מהירידה וממשיך בעלייה.

תלמיד: מה זה להשתדל להיות עם הבורא בזמן הירידה?

להיות עם הבורא בזמן הירידה, זה שכלפי מה שקורה עם האדם, הירידה בעצמה, וכל מה שהוא חושב על הכוחות שגורמים לו את זה, עד מתי, וכל המרכיבים של מצב הירידה הזה, הוא בסופו של דבר חושב שבסך הכול הוא צריך לא להיפרד מהכוח העליון שמחזיק אותו בכל הכוחות.

תלמידה: איך לא להתבלבל בזמן הירידה, ולהבין שאתה שומע דווקא את קול ה'?

אדם תמיד נמצא קרוב לבורא, על אף שלא תמיד הוא יכול לתאר לעצמו שזה כך. לכן אומר לנו רב"ש ש"יחליפו כח", איפה שנראה לנו שזו ירידה, זו יכולה להיות עלייה, וההיפך, איפה שאנחנו מדמיינים את המצב כעלייה, זו יכולה להיות ירידה. ודווקא בזמן העליות והירידות אנחנו צריכים לשים לב יותר ליחס שלנו למצבנו, מאיפה מגיע מצבנו ובמה הכוחות האלה רוצים לסדר אותנו.

לכן כתוב שמורידים את האדם כדי להחליף כוחות, כדי שהאדם ירצה דווקא לעלות. וההיפך, שאדם יבין שלאו דווקא עליית מדרגה מגיעה מהבורא, אלא גם הירידה. וגם העלייה וגם הירידה, שני המצבים מגיעים מהבורא כדי לגלות את המצב האמיתי של האדם.

תלמידה: האם יכול להיות מצב שבו התפילה מפסיקה להיות פעולה נפרדת?

יכול להיות.

תלמידה: איך להחזיק את המצב שאהיה כל הזמן בשירות ולא בבקשה?

אנחנו צריכים להשתדל להיות כל הזמן דבוקים בבורא, למרות השינויים, איזה שיהיו, שנראים לנו פעם טובים, פעם רעים, ולקבל את כולם כבאים להשפיע עלינו מכיוון אחד למטרה אחת, ואז נבין אותם מהר יותר.

תלמידה: האם טעמים של כבוד, של גדלות, וטעמים של עפר הם מנוגדים זה לזה?

לא הייתי אומר שזה חייב להיות דווקא כך. כי הבורא רוצה לגדל אותנו ולכן נותן לנו כל מיני מצבים, ואנחנו צריכים להיאחז בהם כאילו שעל ידם אנחנו תמיד מתקרבים אליו. אם אנחנו מנסים כך להחזיק את עצמנו אז נרגיש תוך כמה פעולות כאלה מצד הבורא שאנחנו באמת מתקרבים אליו, מקבלים ומבינים אותו, וזה הסיכום של כל העליות והירידות.

תלמידה: האם אפשר להגיד שהעשירייה היא אותו מקום מבורך שבו תמיד קיימים האיזון וחופש הבחירה לבחור תמיד בבורא?

כן, זה נכון.

תלמידה: איך מתוך מצב של הודיה לעבור לתפילה ולבקש עוד?

זה טבעי. אם אנחנו רוצים להתקרב לבורא, אז אנחנו צריכים לבקש ממנו דווקא באותם המצבים שבהם אנחנו נמצאים בהשתוקקות אליו, כך שזה הכרחי עבורנו.

תלמיד: מה זה אומר להחזיק בבורא בנפילה, בירידה?

להחזיק בבורא בזמן ירידה זה כאשר לחלוטין לא משנה לך איך אתה מתייחס לבורא. זה חשוב אולי איך הוא מתייחס אליך, לזה צריך לייחס תשומת לב.

תלמיד: כשאין ירידה, יש חברים, איך אני שם לב ליחס שלו כלפיי ולא למצב שלי שעכשיו מתחולל?

זה תלוי איך אתה תמיד מעריך, אם בזה אתה עוזר לבורא להתגלות בעולם או לא. אם אתה עוזר לו להתגלות בעולם, וזה בשבילך הכי חשוב, אז אתה מקרב בזה את הבורא לעצמך או בעצמך מתקרב לבורא. כך שתייחס לזה תשומת לב, שים לב לזה.

תלמיד: האם אפשר להחזיק בעשירייה, בחברים, כדי להחזיק בבורא בזמן ירידה?

בחברים אפשר להחזיק, אבל זה בכל זאת מצב ביניים, אתה צריך לעבור ממנו לבורא.

תלמיד: כי כשמתרחשת ירידה, כשהחיים שלך שלחלוטין לא קשורים לחכמת הקבלה שואבים אותך, והאמצעי היחיד שנשאר זה החברים בעשירייה, המפגשים שלנו, שיעורים וההפצה, הכול בקיצור, זה מספיק?

אם אתה אוסף את כל זה יחד, ומקבל את זה כמגיע מהבורא, אז מזה אתה יכול לקבל כוחות אדירים.

תלמיד: כלומר בהכרח צריך להחזיק באמונה, שזה באמת הדבר היחיד שעובד כדי לתמוך במצב הכללי שלנו?

כן.

תלמידה: זה לא מובן, הירידה ניתנה לי בשביל עבודה פרטית או למען כל העשירייה? והאם האדם צריך לפנות בזמן הירידה לעשירייה?

זה נכון, כזאת שאלה קיימת. האדם צריך לפנות לעשירייה, לפנות לבורא כדי שדרכו לקשור אותם יחד, וכשהוא ירגיש שהוא מצליח בזה, אז הוא כבר צריך לעבור לפרוצדורה הבאה, לתהליך הבא. בעיקרון ככה עובדים, פועלים.

תלמידה: ומה הפרוצדורה הבאה?

הפרוצדורה הבאה היא כאשר הוא כבר משתוקק לגלות את עצמו בבורא.

תלמידה: איך להבין אם אני עוזרת לבורא?

זה תלוי ברצון הקבוע, המתמיד שלך. אם את כל הזמן רוצה להרגיש את הבורא, לעזור לו, אז כתוצאה תינתן לך אפשרות כזאת.

תלמידה: למעשה זה מאוד דומה לזה שאנחנו מנסים לעזור זה לזה, ככה לנסות לעזור לבורא?

כן.

תלמידה: אחרי שעשינו את כל הפעולות האלו, פנינו לבורא, הודנו, מקובלים כותבים שצריכים להיות בטוחים שהתפילה התקבלה. איך עושים את זה, איך לרכוש את הבטחון?

זה תלוי באיזה אור יורד על האדם מהבורא. לדרוש, לבקש, להרגיש בזה נחיצות, זה מה שהאדם צריך, ובהדרגה יגיע אליו אותו האור, אותה הרגשה שהבורא נמצא יחד איתו בקשר קבוע וטוב.

תלמידה: הפעולה הזו היא כעלייה של הלב המשותף לבורא?

אפשר להגיד שכן, אבל בעיקרון זו עדין לא עלייה אמיתית.

תלמיד: האדם עובר מצבים של עליות וירידות, יש לנו מושג כזה "כוונה", שנראה לי שהוא סוג של טריגר בעבודה הפנימית. מה התפקיד של הכוונה של האדם, ואיך היא עוזרת לו לצאת מתוך מצב הירידה אל העלייה?

הכוונה פשוטה מאוד, כעיקרון אדם שרוצה לזכות להתקרב לבורא, מתוך כל האפשרויות שלו בוחר את זאת שתקרב אותו לבורא.

תלמיד: כלומר הוא משתמש בכל מצב ככוח הנכון כדי להתקרב עוד יותר לבורא, ומחזיק בציר הזה?

כן.

תלמידה: איזו עבודה אנחנו ממשים במהלך היום כשאנחנו מחזיקים בקשר עם העשירייה?

את מגדילה את הקשר שלך עם הבורא על בסיס אותם חיבורים, קשרים שמתגלים ביניכם.

תלמידה: ירידה יכולה להיות כשיש חוסר קשר עם העשירייה, וגם כשיש קשר, אבל אותם המצבים מבחוץ, כשאיתם יש בעיות, אז עם העשירייה אנחנו פותרים את הבעיה.

כן.

תלמיד: האם כשאנחנו מדברים על הרגשת הבורא, יש גם הרגשה כללית, שהוא מלווה אותי גם בעליות וגם בירידות, או שהרגשת הבורא זה משהו מאוד מדויק, ממוקד, כמו אחיזה כזאת?

לא. למרות שהיא אחיזה אבל היא יחסית.

תלמיד: אז הרגשת הבורא זה משהו כללי שמלווה אותי בכל הדרך, גם בעליות, גם בירידות, או שזה משהו נקודתי?

גם וגם.

תלמיד: זה כמו אמונה או כמו ידיעה, או תחושה?

זאת תחושה. תחושה אבל לא בוערת, היא יותר שקטה.

תלמידה: העשירייה שלנו צעירה, ויש הרגשה שמאוד התקדמנו בזמן שהתכוננו לכנס. יחד עם זאת יש הרגשה שכדי שממש נפרוץ, זה יכול לקרות רק אם תהיה סיטואציה מאוד קיצונית, כמו שסיפרת שחודשיים טיפלת במורה שלך, או כנס ללא הפסקה של שלושה חודשים, שהדרך היחידה להתקדם היא באמת רק ככה. מה לעשות עם הרגשה כזו, אולי אפשר ליצור תנאים כאלו כדי שסיטואציה כזו באמת תהיה?

מצבים קיצוניים יכולים להתעורר בכל רגע, ובלי איזה אירוע מיוחד שיגרום לזה. אבל את צריכה להבין, ואתם צריכים להבין שמי שרוצה באמת להיכנס אל תוך המרחב הזה של כלים, אורות, מדרגות, זה קורה למי שמשקיע מאמץ, למי שמתפלל, כלומר מבקש מהבורא התקדמות רוחנית.

ככה שאני מבקש מכם לא לזלזל בזה. עוד אף פעם לא ראיתי אדם שהיה יכול לומר בוודאות גמורה שאת מה שיש לו ברוחניות הוא קיבל כמתנה מלמעלה, ללא כל מאמץ מצידו עצמו. הייתי אומר שלפחות בתשעים אחוז זה תלוי באדם עצמו, ואת השאר הבורא כבר מוסיף.

תלמיד: להמשיך את הנקודה הזאת שאמרת שב- 90% זה תלוי באדם, קראנו פה שרק הבורא יכול לעזור, ואם לא האדם אבוד. איך אדם מגיע למקום הזה שהוא מתקיים כך שרק הבורא יכול לעזור לו?

במשך הרבה זמן הוא עושה כל מיני מאמצים, ובכל זאת רואה שהוא לא מצליח לקדם את עצמו. ואז תפילה, צעקה לבורא, "מה אתה עושה איתי? למה אתה עושה איתי כך? מה אני יכול לעשות כדי שתקדם אותי?", בצורה כזאת.

תלמיד: האם 90% האלו הם של תפילות, זה מה שנחשב עבור האדם? מה הבורא מחשיב לאדם כיגיעה?

הבורא מחשיב לאדם תפילה, תפילה לבורא מצד האדם, כי בזה האדם מכסה את כל צורות היחסים ביניהם, בין בורא ואדם, אדם ובורא.

תלמיד: איך האדם מתחיל להתקיים מתוך תפילות?

הייתי אומר שזה נובע מכך שהבורא שוב ושוב נותן לאדם הזדמנות לפנות אליו.

תלמיד: פתחת את השיעור ואמרת שהבורא הוא תמיד קרוב לאדם, וצריך לשמוע אותו בעליות ובירידות. אומנם הכול תלוי בתפילה, אבל הכי קשה לגרום לה לצאת. איך לגרום לבורא שאדם יתחיל להתפלל?

זה שאדם מגלה על ידי הפניות שלו לבורא שהוא מאוד רוצה להיכנס איתו במגע, מצפה לזה, וכבר לא יודע מה עוד לעשות, אז מתוך זה הבורא מביא את האדם למטרה, למצב שהאדם רואה שהוא אבוד אם הבורא לא יוכל להוציא אותו. דווקא הנקודה הזאת שבלי בורא הוא לא יכול לצאת מהמצב שנפל, היא הנקודה האמיתית, ההתחלתית, שלזה צריכים להגיע.

תלמידה: שמתי לב שכשיש איזו הפרעה ואני מבקשת עזרה, אז יש נקודה של הכרת היצר הרע, ואז כבר יש תפילה אחרת לתיקון.

כן.

תלמידה: ואז כבר נשמעת התשובה של הבורא. האם זה מצב רגיל, זה תמיד כך?

כן.

תלמידה: איך לזרז? כי יש הרבה ייסורים בירידה כדי להגיע לזה שזה יצר הרע שלי. האם יש עצות איך לזרז?

איך לזרז את זה? אני יכול להגיד רק דבר אחד, להשתוקק לנקודת החיבור בין האדם והבורא מתוך כל מצב שהאדם עובר, כל מצב. כיוון שאת כל המצבים האלה בסופו של דבר אנחנו מקבלים מהבורא רק במטרה אחת, שבנקודה הזאת שהוא מגלה לנו אנחנו נגלה את הבורא.

תלמידה: כששואלים אותך שאלות ממש עמוקות לפי המאמר, וכדי שאני אגיע לכאלה שאלות אני צריכה עוד עשר שנים אולי. אם אשתדל להצטרף לשאלה שלהם, איך הם רוצים להתעמק במאמר, אז האם אוכל לזרז את הזמנים?

ללא ספק שכן.

תלמידה: אם במצב הירידה אדם לא מחפש את הבורא ולא רואה שרק הוא יכול לעזור, איך אפשר להפוך את המצב הזה וכן לחפש אותו?

אני חושב שאם אדם לומד אצלנו לפי המקורות שלנו, שומע מה שמדברים בהתכנסויות שלנו, אז יחסית בצורה קלה הוא מגיע לחיבור עם כולם. אי אפשר להגיד שזה מגיע בבת אחת לכולם, אבל זה מגיע מהר.

תלמידה: אני רוצה לברר את הקשר בין מצב שרק הבורא יכול לעזור לי, לבין העשירייה שלי. אמרת קודם שהעשירייה יכולה להיות המקום המאוזן שמקשר אותי לבורא בכל מצב.

כן.

תלמידה: האם יש תנאים צריכים להתקיים בעשירייה בשביל זה, או שזה תלוי רק ביחס שלי אליהם?

זה תלוי רק ביחס שלך אליהן.

תלמיד: איך אני קושרת בין הרצון שלי להיות בקשר עם הבורא בכל מצב לבין היחס שלי לעשירייה?

את רוצה לקשור אותם יחד.

תלמיד: ובזה בעצם לעשות פעולה כמו הבורא.

כן.

תלמידה: איך רגשית יכולה להיות שמחה ואושר, וגם להיות כבדים? אני רוצה להידבק למקור וכל הזמן לחפש אותו, אבל הרגשות לפעמים מסיטות. איך להידבק למקור ברגע הזה?

אנחנו צריכים להבין מה רוצה המקור, ואל הרצונות האלה להשתוקק, לשאוף ברצונות שלנו ואז הכול יצליח. אבל אתם צריכים להתאמן על זה.

תלמידה: האם יבוא רגע שהרגשות יפסיקו לשלוט עליי?

לא. הם תמיד יהיו למעלה, מעליך, כל הזמן ישחקו בך, יהתלו בך, זה לא פשוט. כנראה תהיה המלצה שאולי לא ניתן לממש אותה. אבל אני ממליץ לך כמה שיותר לקרוא בשפה שלך, שהכי קרובה אליך ותתחילי להבין מה באמת רוצים להגיד בעל הסולם והרב"ש.

תלמידה: היינו בכנס, קיבלנו התפעלויות מאוד גדולות של חיבור, הייתה עלייה גדולה ועכשיו חזרנו הביתה. בפנים יש התפעלויות אבל משהו השתנה. איך לחדש את כוח העשירייה שלנו בתנאים החדשים אחרי הכנס, שתהיה באמת עלייה אמיתית לבורא?

אני הייתי מייעץ לכן, לכם, להיות בהתכתבות אינטנסיבית בין העשיריות ולהשתדל לעלות כל הזמן. כבר התאספנו לחברה רוחנית די מכובדת, בעיקר אתם. יש עוד איזה עשרים, שלושים אנשים שלא הגיעו מסיבות כאלה ואחרות, ככה שתתקרבו אלינו, תתחברו אלינו ונעזור אחד לחברו. אני לא רואה בעיות מיוחדות בהתקדמות שלנו.

תלמידה: בעולם אין מקומות בטוחים. אחרי כמה שנים הגיעה תקווה. מדענים חושבים שיהיו עוד רעידות אדמה בטורקיה וכן הלאה. האנושות כאילו הולכת למות.

לא. גם אם הייתה מאוד רוצה, זה לא היה קורה. הבורא יאלץ אותנו להתחבר עוד יותר כדי בצורה חיובית לפעול על ההתעלות העתידית שלנו.

תלמידה: מה יהיה עם אלו שלא לומדים קבלה, הם ימותו כמו דינוזאורים, או שהם ייעלמו?

הם ייכחדו בעיקר, או שהם יתחילו להשתוקק למטרת הבריאה. אחד מן השניים.

תלמידה: אז המטרה שלנו זה להשפיע על זה בהפצה שלנו.

בדיוק.

תלמידה: בעניין הקשר בין עשיריות. שמעתי שאמרת שנחזור וצריך לעזור לעשיריות, באיזו צורה בדיוק חוץ מהתקשרות, התכתבות?

אני לא מתאר לעצמי עוד משהו חוץ מהתכתבות, אבל אתם יכולים פעם בשנה איפשהו להיפגש באיזה מקום ניטראלי, ויהיה לכם עוד כנס כזה.

תלמידה: זאת אומרת המטרה זה להתערבב, להתקשר, לחפש עוד כל מיני הדמנויות.

להשתפשף.

תלמידה: לגבי היצר הרע, שמעתי שאמרת שעלינו להשתוקק לנקודת המגע עם הבורא. האם זה מספיק להשתוקק לנקודת המגע עם הבורא כדי לתקן את היצר הרע שלי, את היחס השלילי שמתעורר בי, או שאני צריכה לבקש תיקון?

את צריכה לבקש תיקון.

תלמידה: האם יש דרך לדעת מתי כבר תוקן היצר הרע שלי?

זה תלוי רק בך.

תלמידה: במאמר נאמר, לשמוע את קול ה' בירידה יותר מאשר בעלייה. עכשיו עלייה מורגשת בכנס שהיה, ואני מבררת איך על העשירייה, הסביבה לעבוד כך שדרגת המאמץ שלנו תהיה יותר מאשר בעליה של הרגשת הבורא, יותר מאשר בכנס. כביכול עכשיו הכנס בשבילי זה רמה מאוד גבוהה שאני לא יכולה להשיג בעבודה עצמאית, אבל מהמאמר הזה כנראה שזה אפשרי, אז איך?

לבד זה בלתי אפשרי לעשות, זה אפשרי רק אם יחד איתך יסכימו רוב האנשים שיושבים כאן ותרצו יחד להשיג איזשהו אירוע רוחני.

תלמידה: איזו הסכמה חדשה בינינו?

זה לא איזשהו הסכם חדש, זה הסכם ישן, פשוט אתם צריכים לממש את זה בפעולה, בפועל.

תלמידה: זאת אומרת, אנחנו ממשיכים את העבודה בעשיריות כמו שעבדנו, פשוט ברמה חדשה.

כן.

תלמידה: בשיעור האחרון של הכנס כשישבו מלפנינו שישה אנשים, המורים שלנו, אנחנו פה באולם הרגשנו שיש לנו כזה אושר מהם, שזו כזו עשירות שכל מה שיש להם זה אנחנו. אנחנו בהפצה גם צריכים להביע, להקרין כזה כוח או שמספיק שהם ישיגו כזו רמה ואנחנו נרגיש את זה?

זה לא מספיק. זה יהיה מספיק רק במקרה שאתם תשיגו קשר ביניכן, כזה הקשר שבו יתגלו כל ההשתוקקויות, השאיפות שלכן לחיבור.

תלמידה: זאת אומרת, אנחנו צריכות להידמות להם.

כן.

תלמידה: אם אני כל הזמן מרגישה מאמץ והודיה, מאמץ והודיה, זה אומר שהרב שלי שמח והבורא מקבל תענוג?

כן.

תלמיד: התהליך של הנפילה בשבילי זה גילוי, אני פתאום מגלה שאיפשהו לא עבדתי מספיק ועכשיו יש מקום חדש לעבודה. זה מאמץ, אז אני מתחיל להבין עד כמה אני רחוק מהבורא. אז מה העזרה שאני מקבל כאן על ידי הסתרה?

ההסתרה מסתירה ממך את המצב האמיתי של הקשר שלך עם הבורא, כך שדרכו תשתוקק לגילוי.

תלמידה: אני רוצה להביע הודיה כל כך גדולה אליך על הדאגה שלך, על הכוח הפנימי שלך כי אתה איתנו. תודה רבה לך, מורידה את הראש בפניך.

תודה.

קריין: אנחנו צריכים לסיים עכשיו, מה חשוב לנו עכשיו בתקופה שלפנינו, קדימה?

חשוב לנו לא לשכוח שאנחנו מחוברים וצריכים לגלות את החיבור בינינו בפעולה, בעשייה ו"הבורא יגמור בעדי"¹, כמו שכתוב. זה הכול.

אני הייתי שמח שוב לראות גברים ונשים שאת רובם אני מכיר אישית, ונקווה שאנחנו שוב נתראה.

קריין: בחודש מאי יהיה לנו כנס גדול, גם כאן וגם בהרבה נקודות ברחבי העולם יהיו הרבה התכנסויות. באירופה ובארצות הברית, גם כאן בישראל יהיו התכנסות בהרבה נקודות. עוד נפרסם לכולם. בנוסף, אנחנו נהיה בקשר בחגים שלפנינו, בפורים, בפסח שזו תקופה ממושכת שנהיה יחד.

חשוב ביותר, יש לנו כל בוקר שיעור יחד איתך, יש לנו שיעורי צהריים שמעבירים החברים, יש גם שיעורים בשבת ונוסף על כך אנחנו מתחילים ברצועת ערב חדשה. כל ערב אנחנו גם נמשיך להיות בקשר. יש הרבה הזדמנויות לקשר.

אני נמצא כאן בבניין הזה, במקום הזה, מי שרוצה לראות אותי יכול לראות כל יום, או דרך האתר שלנו, ונתראה. סך הכול אנחנו כבר נמצאים בדרך ללשמה ואין לנו משהו שמפריע לנו, ומי שמפריע והוא בתוכנו, אנחנו נוציא אותו.

אני ממש מחבק כל אחד ואחד.

(סוף השיעור)

---

1. "י-ה-ו-ה, יגמר בעדי: י-ה-ו-ה, חסדך לעולם; מעשי ידיך אל-תרף." (תהילים, קל"ח, ח')↩