שיעור צהריים 04.02.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

מטרת החיים - קטעים נבחרים מתוך "זוהר לעם"

קריין: שיעור בנושא - מטרת החיים, קטעים נבחרים מתוך זוהר לעם.

זה בעצם הנושא הכי חשוב, בשביל מה אנחנו חיים, מה אנחנו צריכים להשיג במשך החיים, עד כמה אנחנו צריכים להיכנס לזה ולהתעמק בזה, מה סוף החיים, מה מהות החיים, למה הבורא ברא אותנו כך וכל הטבע עומד כך כדי להביא אותנו למטרה והמטרה היא להכיר את מהות החיים.

קריין: קטע מספר 10, זוהר לעם.

"רְאה כמה יש לאדם להרהר ולדקדק בליבו בכל יום ויום, ולפשפש במעשיו, ולדקדק בכל ענייניו, ויהרהר בליבו, שלא ברא אותו הקב"ה ונתן בו נשמה עליונה ומעֲלה על שאר בריותיו, אלא כדי להרהר בעבודתו ולהידבק בו, ולא ילך אחר ההבל."

("זוהר לעם". בראשית, זוהר חדש. מאמר "גן בעדן", סעיף 741)

זה באמת כולל את כל העיסוק שלנו בחיינו, שאנחנו נתעמק בכל מה שאנחנו צריכים לעשות כדי להביא את כל המעשים שלנו לאותה המטרה, בשביל מה חיים? כדי להידבק בבורא ולהיות עימו יחד בחיבוק אחד בלתי פוסק.

שאלה: מה זה אומר הפעולות האלה שהוא ממליץ לעשות כאן, זה משהו שיכולים לעשות "לפשפש במעשיו, ולדקדק בכל ענייניו"?

כן, כי זה כול מה שתלוי בנו, כאן הבחירה החופשית, שאנחנו צריכים לבחור בכל המעשים במוח ובלב שהם יהיו בדיוק בהתאם לבורא. כך אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו ולקרב את עצמנו לבורא במוח ולב.

מה הוא אומר "ויהרהר בליבו, שלא ברא אותו הקב"ה ונתן בו נשמה עליונה ומעֲלה על שאר בריותיו, אלא כדי להרהר בעבודתו ולהידבק בו," בבורא, "ולא ילך אחר ההבל." אחרי כל המחשבות, הרצונות שמתעוררים לנו מיצר הרע שלנו, מכלום. זה מה שאנחנו צריכים. החיים הם קצרים ואנחנו במשך החיים חייבים בדיוק לברר מהם הדברים החשובים שבהם כדאי לנו להשקיע כוחות ומחשבות.

תלמיד: ואיך האדם יודע שהוא באמת עושה את עבודת הבירור בצורה נכונה?

לשם כך יש לנו הדרכת חכמים, חכמת הקבלה, והם אומרים לנו מה לעשות, להתחבר בינינו ולברר על ידי הקשר בינינו איך אנחנו מגיעים לדביקות בבורא. זה נקרא "מאהבת הבריות לאהבת הבורא", בצורה כזאת אנחנו צריכים כל הזמן להשתדל להיות מכוונים.

שאלה: מה זה להיות בחיבוק עם הבורא ולהשתוקק למצב הזה?

אתה יודע מה זה רוקדים, גם חילוניים שרוקדים, כל אחד רוקד כך כדי להדביק את עצמו לשותף שלו, לפרטנר, וזה מה שאנחנו צריכים. זאת אומרת אני עושה פעולות כאלו שבזה אני מזמין מהשני פעולותיו כנגדי, שיהיה יחד כגוף אחד, כתנועה אחת.

לכן הריקוד שלנו עם הבורא גם הוא נקרא כריקוד חתן עם הכלה, כריקוד גבר ואישה, זכר ונקבה, והריקוד הזה גם קורה בכל מיני צורות אצל הבריות, ואצל החיות והוא מבטא את המחשבה והכוונה שלנו להגיע לאיחוד, אומנם לכל אחד יש טבע משלו וכל אחד רוצה להביע כלפי חברו עד כמה הוא הולך לקראתו כדי שביניהם יהיה ריקוד שלם. שידקדקו בכל הנטיות שיש בהם כדי להיות שותפים. אומנם הפוכים זה מזה אבל יחד עם זה הם משתדלים להיות בשיתוף.

שאלה: אם יש לי רצונות גשמיים שאני צריך להגביל אותם, האם להגביל את עצמי בכוח, או שאני צריך להתפלל לבורא שייקח את הרצונות האלה ממני?

צריכים להשתדל לעשות כאלה תנועות זה כלפי זה שהחבר שלך, השותף שלך יבין שאתה הולך לקראתו ושאתה עושה את כל הפעולות כדי להיות יותר קרוב אליו.

שאלה: כשבן אדם מבקש תיקון הכול הולך נגד, אז מה הבן אדם צריך לעשות כאן?

הנגד הזה עוזר לנו בדיוק לבנות את מה שאנחנו צריכים. זאת אומרת, אין לנו עזרה יותר מדויקת מהבורא שברא בנו רצון אגואיסטי ושאנחנו מקבלים כל מיני דחיות, סטיות, שאלות, הפרעות, והן כולן מכוונות אותנו בדיוק להתקרבות, לחיבור, לדבקות. זו בעצם התוצאה מהאהבה שלו הטובה ביותר כלפינו. היצר הרע שברא בנו מכוון אותנו בדיוק לעשות ההיפך ממה שהבורא ברא בנו, יצר הרע.

ואם אנחנו בדיוק מכוונים את עצמנו להיות נגד היצר הרע, ולכיוון הדבקות כדי לבטל את האגו שלנו, לא לרצו להתגאות על האחרים, אלא ההיפך, ככל היותר להתקרב לעזור לחברים, בזה אנחנו מתקרבים למטרה. הבורא עשה דבר הכרחי ואין מצידו עזרה יותר גדולה כי הוא ברא בנו כל מיני מחשבות, נטיות, פעולות, רצונות הפוכים ממנו, מהבורא עצמו.

כך אנחנו בדיוק יודעים מה אנחנו צריכים לעשות כדי שזאת תהיה גם עבודה שלנו מעצמנו ביגיעה שלנו. וכך אנחנו בונים מעצמנו דמות הבורא. הוא עשה אותנו בדיוק הפוכים, ואם אנחנו לומדים מה זה נקרא "הפוך", אז אנחנו בדיוק בונים מתוכנו, מכל אחד ואחד, אדם, הדומה לבורא.

שאלה: איך להיות עם הנשמה בענווה ללא הגאווה של האגו?

אם אנחנו חושבים איך אנחנו צריכים לסדר את עצמנו למעלה מהטבע שנולדנו בו, להתגבר עליו ולעשות ממנו צורה הפוכה, כהעתקה, כמו שעושים בחומר - פטריצה ומטריצה, אז אנחנו נבין שהבורא עשה את הכול בצורה מאוד הפוכה ומאוד מדויקת.

הוא לקח את עצמו והעתיק מעצמו את האדם, ולכן האדם צריך לעשות עכשיו עבודה הפוכה, לעשות מעצמו את דמות הבורא. תנסו לדמיין דברים כאלה, זה לא כל כך קשה. אנחנו עושים את זה בהרבה מקומות, כמו ילדים שמשחקים בחול ועושים כל מיני צורות, הם ממלאים תבנית מיוחדת ואחר כך שופכים אותה הפוך ומקבלים את הצורה הנכונה.

אנחנו צריכים לעשות את אותו הדבר, אין קושי, רק עלינו לדעת שזו העבודה שלנו, ושאנחנו נרצה לעשות את זה בצורה מדויקת ובכל רגע ורגע בחיינו. זו עבודה של החברים, כך שכל חבר וחבר נותן לשני את הצורה ההפוכה. אני צריך לקחת את הצורה ולעשות ממנה גם את ההיפך, וכך יוצא שכולנו עוסקים בבניית הבורא, כמו שהבורא אומר "אתם עשיתם אותי".

שאלה: בעבר הייתה אופוריה בעבודה, הרגשה של השגה של בורא, ועכשיו אתה מדבר על ריקוד הרמוני עם הבורא. זו עבודה רגועה ללכת יחד עם הרב, עם הקבוצה, זו הרגשה שהיא תקינה?

כל זה נכון, עלינו ללכת ברוגע. כמו שנאמר בחכמת הקבלה "ונהפוך הוא", עלינו להפוך את הצורה שאנחנו ממלאים אותה בחול, ואז תקבל את מה שצריך, היפוך של תכונת הקבלה לתכונת ההשפעה.

שאלה: בריקוד יש הובלה, מי מוביל את הריקוד עם הבורא?

הבורא מוביל את הריקוד בכל מקרה, מה שלא יהיה. אפילו שנראה לאדם שהוא עושה את זה.

שאלה: למה יש את כל הסיבוב הזה להיות הפוך מהבורא, מה המטרה?

אחרת לא היינו יכולים להשיג אותו, להבין אותו ולהרגיש אותו. גם בחיים שלנו, מה שאנחנו יכולים להבין בא מתוך הצורה ההפוכה. בכל מקום, בכל מקרה, בכל הטבע, במדע ובחיים שלנו אנחנו תמיד משיגים דבר מהיפוכו,

לכן אנחנו צריכים לראות מה יש לפנינו, והעיקר להבין שמה שאנחנו מקבלים מהחיים תמיד מגיע מהבורא גם אם זה מוצא חן או לא מוצא חן בעינינו, אנחנו תמיד מקבלים את זה ממנו. ותמיד צריכים לראות איך אנחנו עושים מכל דבר את הצורה ההפוכה, כלומר הופכים אותו מקבלה להשפעה.

כל מה שניתן לנו בחיים - דומם צומח חי ומדבר, וגם המדבר של בת הזוג ובן זוג, הילדים, השכנים, החברים, כל מה שניתן לנו בחיים, ניתן לנו אך ורק כדי שאנחנו נהפוך באמצעותם את צורות הקבלה לצורות ההשפעה.

שאלה: אמרנו שהדחיות שאנחנו מרגישים מהחיבור, זו העזרה הכי גדולה שיכולה להיות מהבורא, ושצריכים לעשות בדיוק ההיפך כדי להגיע לחיבור. מה העצה, אם מרגישים שהדחייה היא כל כך גדולה שאין כוח ללכת נגדה ולעשות הפוך?

רק תפילה, ואם אפשר תפילה בציבור שבה אנחנו מתחברים עם החברים, עם החברות ופונים לבורא ומבקשים עזרה.

שאלה: אני מבין שההתנגדות שיכולה לצוץ בינינו היא דבר טבעי, נורמלי שאנחנו יכולים להרגיש בכל יום, אבל מה לעשות עם רצונות שהם אפילו יותר גרועים מרצונות בהמיים, כל מיני דברים שהתגברתי עליהם לפני עשרות שנים ופתאום צצים לי משום מקום ואני לא יודע מה לעשות איתם. אני יודע שאני לא צריך לחשוב על זה ולפעול לפי הרצונות האלו אבל פתאום הם שוב צצים לי. למה הם באים?

סימן שלא תיקנת אותם אז והיום אתה צריך לתקן אותם, זה לא יברח ממך. אם הם מגיעים ואתה רואה בהם הופעה שלילית, אז יש לך הזדמנות להפוך אותם, ולהפוך אותם זה דווקא בחיבור עם החברים ובתפילה לבורא שיעזור לך להשתנות.

תלמיד: אז הדבר היחידי זה להתחבר עם החברים ולהתפלל, זו הדרך היחידה להתגבר על זה?

חוץ מזה אין יותר.

שאלה: אם החברים הם החלקים הכי קרובים אליי, ובהתאם למה שאמרת - אנחנו מגיעים מהצד ההפוך, אם כך כל עוד לא הרגשתי שהם האנשים שאני הכי שונא בעולם, אני לא אגיע לאהבה אמיתית כלפיהם?

"על כל הפשעים תכסה האהבה", אנחנו צריכים מייד כאשר אנחנו מרגישים ריחוק, אפילו לא הפכיות הצורה אלא קצת שינוי הצורה, מייד אנחנו צריכים לעבוד על זה ולבקש תיקון. את כל התיקונים עושה הבורא, העבודה שלנו היא רק לזהות את השינויים הקטנים ביותר בינינו לבין האחרים ולבקש מהבורא שיתקן ויחבר בינינו.

שאלה: בריקוד עם הבורא יש מצב של שפלות הוא מראה לנו את כל הגועל שיש בתוכנו, האם נכון?

הבורא רוצה שאנחנו נפנה אליו ונבקש תיקונים, זה נקרא "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין כי מאור שבה מחזירו למוטב". הבורא מביא לנו את האור העליון, את הכוח העליון, את כוח ההשפעה וכך אנחנו מיתקנים באותו האור.

שאלה: שאלה לגבי המוזיקה והריקוד עם הבורא ועם החברים, המוזיקה נוצרה על ידי כוחות שונים של הבורא עבור הריקוד שלו. האם זה משהו שאנחנו צריכים להרגיש דרך אהבה ורצון להשפיע על מנת להתגבר על היצר הרע שלנו?

כן, נכון.

שאלה: מה זה אומר להיות בתשומת לב לבורא בלב ובמוח?

אנחנו צריכים לשים לב באיזו מידה אנחנו דומים לבורא ובאיזו מידה אנחנו הפוכים ממנו. את זה אנחנו יכולים לברר רק בקשר בינינו ובין החברים. את הבורא אנחנו לא מרגישים אבל בקשר עם החברים אנחנו תמיד יכולים לזהות איפה אנחנו קרובים רחוקים או הפוכים מהם, וכך אנחנו יכולים לפנות לבורא ולבקש תיקונים.

שאלה: לעשירייה שלנו יש שאלה לגבי ההכנה לכנס הערבה. העשירייה שלנו נמצאת בישראל פיזית, אנחנו רוצות להשתתף בתורניות, בהכנה בבניין שלנו. איך לבנות נכון בעשירייה ועם החברות האחרות בבני ברוך את הכוונה הנכונה כדי שכל החברות שיגיעו לכנס ירגישו שאנחנו דואגות להן?

אתן צריכות לפנות לא אליי אלא למארגנים.

קריין: אפשר לפנות למייל שכולם מכירים boardworldkli@gmail.com ומשם יפנו את השאלה למחלקה הרלוונטית ויתנו תשובה. כל מייל נענה ונבדק ומקבל תשובה.

יופי, בהצלחה.

שאלה: נתת דוגמה של ריקוד, ריקוד מושלם. אבל מה המשמעות שאנחנו כבר מתוקנים? שכבר הגענו לגמר התיקון?

ריקוד הוא תחילת הקשר בין שניים ולכן הוא קיים אצל ציפורים, אצל חיות ואצל בני אדם, אפילו אצל דגים. אנחנו אולי לא כל כך מבחינים בכל הדברים האלה אבל תחילת ההתקשרות נקראת "ריקוד". אז בואו נשתדל להיות מוכנים כך להתקשרות זה עם זה.

שאלה: איך לזהות את ההתרחקות ברגש מהמטרה לשם התקרבות?

כל הזמן לדחוף את עצמך למרכז הקשר בין כולם ולהיות ממש שם במרכז.

שאלה: בקטע כתוב על כך שהוא נתן לנו יתרון מעל נבראים אחרים. הרי גם הנבראים האחרים הם חלק מהאחד ואולי הוא מוביל אותם בדרך משלהם, איך אני יכולה לזהות את זה?

ניתנה לך קבוצה, עליך לבטל את עצמך לגמרי ולהידבק בה.

שאלה: מה עלי לעשות אם אני רואה את החברות שלי בצורה הפוכה?

תהפכי את עצמך. תתחילי להתייחס לכולם בטוב. ממש בטוב.

שאלה: אתמול נתת לנו עצה לזרוע אהבה, תמיכה והשתוקקות בלב של החברים. אם אנחנו רוצים בכל הכוחות לעשות את זה ומבקשים רק את זה, האם אנחנו עוזרות זו לזו להפוך את הטבע שלנו מקבלה להשפעה?

נכון. לא צריכים עוד שום דבר.

תלמידה: זה מספיק?

כן, זה מספיק. בהצלחה.

שאלה: ההבנה של ללכת אחרי דרכי ה' ולא לעסוק בהבל זה משהו שמשתנה ומתפתח לאט מאוד. איך אפשר לזרז את התהליך הזה?

באותה המסגרת של הקבוצה. ככל שאני דורש בכל רגע ורגע שינוי בעצמי כלפי החברים בהשוואה לבורא, כך אני מתקדם מהר יותר למטרה ואני יכול לזרז את ההגעה שלי למטרת הבריאה בצורה מאוד מאוד מהירה.

שאלה: נוצר אצלנו מצב שהתגלתה שנאה בעשירייה והרבה חברות עזבו את העשירייה והתארגנו כעשירייה נפרדת. מה עלינו לעשות? להמשיך לבקש מהבורא?

אתן חייבות לפנות לאחראים על הקבוצות ולקבל מהם טיפול, הם צריכים לטפל בכן ולהבין מה העניין אצלכן. זה שהבאתן את עצמכן לכזה מצב זו כבר בעיה גדולה, אז בלי לדחות, תפנו מהר לאחראים.

שאלה: נאמר "ואהבת לרעך כמוך". האגו שלנו משתקף בחברים שלנו, האם זה אומר שאני צריכה לאהוב את האגו שלי, את האגו שהבורא ברא?

לא, אבל את צריכה להתייחס אליו ברצינות עד שתגיעי לתיקון הכללי, השלם שלו. האגו הוא עזר כנגדו, הוא ממש פועל בנו בצורה הפוכה מהבורא ואנחנו צריכים להפוך אותו, כמו שכתוב "ונהפוך הוא", וכך עלינו להתקדם. זה דבר רציני מאוד ולא פשוט, הוא דורש מאיתנו תשומת לב והרבה כוחות.

שאלה: במאמר של רב"ש על אהבת החברים כתוב על האדם שיוצא לשדה ומחפש את אחיו. למה הוא בכלל נשאר לבד? למה אחיו השאירו אותו?

את זה נלמד אחר כך, כרגע זה לא אקטואלי. עכשיו עלינו להתחבר עם כל הקבוצה.

תלמידה: הרי זה נוגע ליחסים בינינו בקבוצה, אני מרגישה איזושהי אהבה כלפי החברות שלי, אבל אני גם מרגישה דחייה כלפיהן. יש איזשהו קשר בין הדברים, למה הן דוחות אותי? אני לא מוצאת את הסיבה לכך.

את לא מוצאת סיבות כי את לא רואה, בתוך האגו שלך את לא רואה שום דבר אחר חוץ מתועלת עצמית, ולכן אל תנסי לשכנע את עצמך שיש לך קצת אהבה לחברות. איפה שזה נוח לך, איפה שיש לך אינטרס, שם את אוהבת, איפה שלא, את שונאת אותן.

שאלה: נתת קודם דוגמה עם החול והצורה, ואם שמעתי נכון, כל חבר צריך לתת לשני את הצורה ההפוכה שלו. האם זה נכון?

לא. לא כל חבר חייב לתת לחבר את הצורה ההפוכה. אלא אנחנו צריכים להבין שכדי להגיע למטרה אנחנו נצטרך להפוך את עצמנו, כמו שכתוב "ונהפוך הוא", בכל הצורות שלנו, כי הן מלכתחילה בנויות על קבלה. ואנחנו נתקדם בזה שנהפוך אותן, את כל הצורות האלה אחת אחת להשפעה.

שאלה: יש לי שאלה בנוגע לאמונה. אם תוכל קצת לפתוח לנו מה הסיבה לגילוי כוח האמונה בתוכנו ואיך היא מתגלה? בגלל קנאה, אהבה, שנאה, זה קצת ברור, אבל מה זה כוח האמונה, מה הסיבה לה?

סיבת האמונה היא דווקא הרצון של הבורא להביא אותנו להשתוות אליו. יותר מזה אני לא יכול להתעמק.

שאלה: איך אפשר להתגבר על בושה, כשבריקוד הזה אני רואה שהצד השני מצליח ואני לא מצליח?

זה כדי שאתה תקנא ותרצה להיות כמוהו.

שאלה: ידוע ש"בני ברוך" זה מפעל חייך, איך נהפוך אותו למפעל החיים שלנו?

תעשה כמוני וזהו, אין שום בעיה. אתה דווקא יכול להצליח בזה מצוין.

שאלה: איך אדם יכול בקפדנות להוסיף חשיבות לעבודה שלו בלב או בעשירייה, איך להגיע לחיסרון לחשיבות?

צריכים לחשוב על זה, לדבר על זה בקבוצה שלך, ואז תשמע דרך החברים דברים מאוד מאוד מיוחדים. מה שהבורא רוצה למסור לך ולא נותן לך בצורה ישירה, דרך החברים הוא כן ייתן.

קריין: קטע מספר 11.

"אם האדם נמשך אחר הקב"ה והשתוקקותו אחריו בעוה"ז, אח"כ, כשנפטר מעוה"ז, הוא נמשך ג"כ אחר הקב"ה ונותנים לו דרך לעלות למעלה, למקום שהנשמות מאירות אחר אותה המשיכה, שרצונו נמשך אחריה בכל יום בעוה"ז."

("זוהר לעם". ויירא. מאמר "מי יעלה בהר ה'", סעיף 79)

נצטרך להסביר את זה. "אם האדם נמשך אחר הקב"ה והשתוקקותו אחריו בעוה"ז," זאת אומרת המצב שהאדם נמצא באגו שלו נקרא "העולם הזה", ואם אדם נמשך אחרי הבורא, אפילו שהוא עדיין נמצא ברצונות האגואיסטיים שלו "אח"כ, כשנפטר מעוה"ז," זאת אומרת כשהרצון לקבל האגואיסטי עוזב אותו והאדם מתרומם למעלה ממנו "הוא נמשך ג"כ אחר הקב"ה ונותנים לו דרך לעלות למעלה," לעל מנת להשפיע "למקום שהנשמות מאירות אחר אותה המשיכה," שגם קודם חשב להגיע לזה אבל לא היה יכול, ועכשיו הוא כבר יכול במקצת. "שרצונו נמשך אחריה בכל יום בעוה"ז." הוא כל הזמן חשב איך לעלות למעלה מהאגו שלו, איך להתחבר עם הבורא דרך החברים, ועכשיו הוא כבר מתחיל לממש את זה.

שאלה: כשאתה מסביר את זה, יש הרגשה שהרצון לקבל הוא כמו טיל שמוציא אותנו, את החללית מכוח המשיכה.

בסדר. העיקר שתעלה למעלה מהאגו ותתחבר עם הרצון להשפיע.

שאלה: קשה לדמיין מה יהיה בעולם הבא כשנחלוף מהעולם הזה, אבל גם בעולם הזה, אם נסתכל על הקבוצה שלנו, אלפי אנשים עשרות שנים לומדים את חכמת הקבלה ועדיין לא מרגישים את הבורא. אם תוכל להסביר איפה היא נקודת המאמץ הזאת שבה צריך להשקיע בשביל להרגיש אותו? את החברים מרגישים, אבל את הבורא לא.

אני אגיד לך, אתה לא מעוניין להרגיש את החברים ואתה לא מעוניין להרגיש את הבורא, לכן אל תעשה את עצמך שאתה רוצה. אם אתה רוצה עליך להוכיח את זה פרקטית, שאתה באמת רוצה. אני רוצה להתעלות מעל האגו שלי, אני רוצה לעבוד רק בהשפעה, באהבה, בקשר עם האחרים. אם כך אני אפעל יתעוררו אצלי שאלות לבורא, תהיה לי דרישה אליו, ואז אני אדרוש ממנו שהוא יכוון אותי נכון ואני אגיע לזה. כל הבעיה היא שאנחנו רוצים ברצונות, במעשים אגואיסטיים לאחוז, לתפוס את העולם הרוחני, וזה לא יכול להיות.

תלמיד: אז מה היית מייעץ לנו? יש לנו כנס וממש הזדמנות לתפוס את העולם הרוחני. פעולה אחת, אם אפשר עצה?

לא צריך כאן יותר ממעשה אחד, לבטל את עצמי כלפי החברים. זה הכול, להתבטל. בחכמת הקבלה זה נקרא "צמצום".

שאלה: לגבי הקטע, מה זה אומר לעזוב את העולם הזה?

לעזוב את העולם הזה זה אומר, לעזוב את האגו ולא לעבוד איתו יותר. לא במחשבה, לא במעשים, לא בשום תכניות, שלא יהיו לך שום מטרות אגואיסטיות.

שאלה: איפה נמצא המקום הזה שבו הנשמות מאירות?

המקום שבו הנשמות מאירות נמצא ברצון להשפיע, בבורא, שהוא כולו רצון להשפיע.

שאלה: אני מבינה שאני תלויה באופן מלא בבורא. אם הוא ירצה לתת לי רצון להתקדם אז יהיה לי רצון, מעצמי אין לי את הרצון הזה. אני מבקשת אבל הבקשה הזאת לא אמיתית, ואמרת עכשיו לחבר שאני צריכה לרצות, לדרוש, אבל איך אם אין לי רצון לזה?

תתחילי לקנא בחברות שלך, שלהן יש את הרצון הזה.

שאלה: כשמגיעים תיקונים כאלה שעוד לא תיקנו מהעבר או מחברים, או ממשפחה, ויש לנו עכשיו הזדמנות לתקן אותם, איך אנחנו קושרים את זה לעבודה בעשירייה? איך אני נעזרת בעשירייה בפועל בשביל לתקן אותם?

תתקשרי לחברות ותדברו איך אתן מבקשות יחד כולכן, כל העשירייה שלך, או כמה שאתן פחות מעשירייה, שאתן כולכן פונות לבורא ודורשות ממנו תיקון.

תלמידה: כמה אני משתפת את העשירייה במקרה הספציפי?

בהכול, את נותנת להן להיכנס לתוך הלב שלך.

שאלה: אמרת שאנחנו צריכים להתמקד רק בדבר אחד, ביטול כלפי החברים שזה בעצם צמצום?

כן.

תלמידה: מה הביטוי שצריך להיות לדבר הזה בפנים ובחוץ. זאת אומרת, פנימית מה אני אמורה להרגיש ומה אני אמורה להפגין חיצונית כלפי החברות?

אותו דבר, שאת מוכנה לתת הכול כדי להיות מחוברת איתן.

שאלה: מה זה אומר להשתוקק לבורא בלב. הרי הרגשות הם הרבה יותר מהירים מהמחשבה?

אני לא רוצה לברר את זה. כל מה שיש בך עליך לכוון אליו, כאילו אין שום דבר אחר בך.

שאלה: את השיעורים ואת הכתבים אנחנו לוקחים ברגש בפרט. וכשאנחנו מגיעים לעשירייה כל אחת מאיתנו, מביאה את הדבק שהיא ספגה בתוך העשירייה בשביל החיבור. איך לתפוס את ההרגשה להידבק לבורא, באותו רגע של החיבור שלנו?

תנסי, אין לי מה להגיד. לנסות יותר ויותר ולבקש להתפלל ושוב לנסות, וכך זה. קחי דוגמה מתינוק, מילד קטן, כשהוא רוצה משהו כמה הוא מנדנד לך ולא עוזב.

שאלה: אמרת ש"אמונה זו נטייה דקה מעדינות הנפש". אם עכשיו סיבת האמונה זה בעצם הרצון של הבורא לקדם אותנו, אז מה הוא נותן לנו בתור הנטייה הדקה הזאת אליו?

הוא נותן לנו רצון מסוים, ועלינו לפתח אותו באמצעות תפילה ועבודה בינינו. אם אני מחבר את הרצון שלי לרצונות החברים, אז הרצון שלי הופך להיות יותר גדול, יותר עבה. אם אני מבקש גם מהבורא, אז הרצון הופך להיות נכון יותר בפעולה שלו, וכך אנחנו מתקדמים.

קריין: 12.

"כל בני העולם אינם רואים על מה הם נמצאים בעולם, שאינם מסתכלים לדעת לאיזה מטרה הם חיים בעולם, והימים הולכים מבלי לשוב. וכל אלו הימים שבני אדם חיים בהם בעוה"ז, עולים ועומדים לפני הקב"ה, כי כולם נבראו ויש להם מציאות ממשית. [...]

כשהאדם בעוה"ז אינו משגיח ואינו מסתכל למה הוא חי, אלא כל יום ויום חשוב אצלו כאילו הולך בריקנות, וכאשר הנשמה יוצאת מעוה"ז, אינה יודעת לאיזה דרך מעלים אותה. כי הדרך לעלות למעלה, למקום שהארות נשמות העליונות מאירות, שהוא גן עדן, לא ניתן לכל הנשמות. כי כמו שהוא ממשיך על עצמו בעוה"ז, כך נמשכת הנשמה ללכת לאחר שיצאה ממנו."

("זוהר לעם". ויירא. מאמר "מי יעלה בהר ה'", סעיפים 78,76)

שאלה: מה זה אומר, שהיא עולה למקום המציאות האמיתית?

איפה שהיא יכולה להיות מחוברת עם הבורא.

תלמידה: שם הם נבראו, אבל מדובר על כך שאנחנו חיים את החיים האלה?

לא, מדובר על מה שהנשמה משיגה בחיים האלה. אם היא לא עובדת על עצמה, היא לא משיגה כלום.

שאלה: בקטעים האלה מדובר על המוות פיזי בעולם שלנו?

לא. על המוות הפיזי לא מדברים בכלל, אנחנו לא עוסקים בווטרינריה. אנחנו עוסקים רק בתיקון הנשמה ולא בתיקון הגוף הבהמי.

תלמידה: לא ברור איך לקשר את זה עם הרוחניות, עם העלייה שלנו. כי כאן מדובר דווקא על איזה שלב שמסתיים ואחריו קוראת העלייה. מה זה השלב שמסתיים ברוחניות?

בעבודה הרוחנית מסתיים תיקון מסוג מסוים, ואחר כך לאדם יש את עלייה נוספת, עלייה הבאה וכן הלאה. אין כאן שום קשר לגוף הגשמי, הבהמי.

שאלה: אם אפשר לדייק, מה זה המקום הזה או המצב שבו קורית ההארה של הנשמות העליונות?

זה מקום הבורא. חוץ מהעולם שלנו שנמצא בשטח של האגו, ברצונות האגואיסטיים שלנו, כל היתר נמצא ברצונות האלטרואיסטיים, שהם המהות של הבורא.

שאלה: כל הפעולות שלנו והשאלה הזאת של "בשביל מה אנחנו חיים" זה מגיע מהבורא? הרי אנחנו תלויים בבורא?

"אין עוד מלבדו".

תלמידה: כלומר זה שאני מגיעה עם השאלה הזאת, זה הוא מביא אותי לשאלה הזאת?

כן, כן.

שאלה: כשבן אדם מרגיש את ההרגשה של הריקנות שהולך איתה מיום ליום, או שזה משתק או שזה מחזיר חזרה לקבוצה, איך לא מתבלבלים שם, הריקנות עלולה להתפתח למקומות הפוכים מהרצוי?

לא, גם זה מסודר מלמעלה מהבורא, אל תדאגי. מי שנמצא בקבוצה אפילו בצורה פסיבית ולומד איתנו יחד, הוא נמצא בטיפול. אפילו אם הוא עוזב, הוא כאילו עוזב אותנו, זה גם לפי החוקים. הכול מתקיים לפי החוקים, אל תדאגי.

שאלה: מדובר כאן על האנשים שלא שואלים "מה הטעם בחיי", והם לא מבינים איך מעלים אותם. מדובר כאן על דרך הייסורים, כמו שלמדנו שיש שתי דרכים?

לא בהכרח, לא. יכול להיות שגם אותנו לפעמים מעלים ככה, בלי לתת את המחשבה שזה מגיע מלמעלה מהבורא.

שאלה: מדובר כאן על השגת הנרנח"י על ידי הנשמה?

כן, נכון.

שאלה: מה קורה עם נשמה, אם לא תיקנה את עצמה?

היא עוברת כל הזמן תיקונים, במידה שאנחנו מקושרים זה עם זה, אז מי שרוצה להגיע לתיקונים, שלפחות יהיה מקושר איתנו, באירועים הגדולים האלה. פיזית או דרך האינטרנט, אבל זה מה שצריך להיות.

שאלה: אם כבר יצאתי מהעולם הזה, זאת אומרת אני כבר משתוקקת למשהו אחר ולא לאותם הרצונות האגואיסטיים, אז למה בקטע כתוב שגם אחרי היציאה מהעולם הזה, אני עדיין משתוקקת לאותו הדבר?

לא לאותו דבר, את לא פשוט עוזבת את העולם הזה ועוברת לעולם הרוחני, זה לא קשור לגוף הגשמי, זה תלוי ברוח שנמצאת באדם. ולכן זה לא כל כך פשוט ולא קורה בפעם אחת, יש גם גלגולים, אל תדאגו, לא באופן פשוט ייתנו לכם לצאת מהעולם הזה ולעלות לעולם הרוחני. אני מקווה שכולנו נצליח בזה בזמן הקרוב.

שאלה: מה זה המצב הזה של גן עדן ברוחניות?

זה פשוט מאוד, שיש לך כל מה שאתה רוצה בכוח ההשפעה, וכל מה שרצית לתת לחברים שלך בהשפעה אליהם, יש לך עכשיו הזדמנות לתת, לחלק להם לכולם.

קריין: שימו לב, ביום ראשון תהיה ישיבת חברים עולמית היישר מהמדבר לשבלול באולם הסעודות. בוא נעזור לכל החברים להתכנס יחד להכנה מיוחדת לכנס.

זה פתוח לכולם. אמנם מזמינים רק גברים, אבל טוב לנשים להיות גם נוכחות.

(סוף השיעור)