שיעור בוקר 09.02.25 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הכנה לכנס "מתחברים ללשמה" – קטעים נבחרים מן המקורות (המשך מקטע 11)

קריין: שיעור בנושא - הכנה לכנס "מתחברים ללשמה" - קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 11.

"אדם הדואג ורוצה לזכות לפנימיות התורה ואין שם לב שתהיה לו את בחינת לשמה שהיא יראת שמים, ועל זה אומר בהי עייל [באיזה ייכנס].

כי מי שלומד תורה לשמה, היינו שהתורה הביאתו לשמה, וזכה לבחינת יראת שמים, אזי הוא זוכה לבחינת מגלין לו רזי תורה. אבל כשעדיין לא זכה לבחינת לשמה, אז אין מגלין לו. נמצא כאן שעבודתו לזכות לפנימיות היא לריק ולבטלה.

לכן צריכין בעיקר לשים לב על בחינת לשמה, היינו ליראת שמים, ושכל המעשים שהאדם עושה יתרכזו רק לנקודה זו, שהיא יראת שמים. כי דבר זה גנוז והאדם צריך לגלותו."

(הרב"ש. 265. "מפתחות פנימיות ומפתחות חיצוניות")

תלמיד: יראת שמיים ולשמה הן שתי מדרגות או שזה אותו דבר?

יראת שמיים מגיעה מצד האדם שמסדר את זה, ואת המדרגה השנייה הוא מקבל כבר מלמעלה.

תלמיד: אז התפקיד שלנו בינינו זה לדאוג להגיע יראת שמיים, לא לשמה?

כן.

תלמיד: מה אנחנו יכולים לעשות בעשירייה כדי לחזק את העבודה דווקא בעניין יראת שמיים ולא בשום דבר אחר?

לסדר את היוצרות שלנו, את היסודות שלנו שיהיו מכוונים לקלוט את היראת שמיים.

תלמיד: מה זה אומר לסדר את היוצרות שלנו שיהיו מכוונים לקבל יראת שמיים?

שירצו שנגלה את זה ונקבל את זה, נספוג את זה.

קריין: קטע 12.

"יש להבין, בשביל מה האדם צריך לעשות תחבולות ועצות איך להגיע לשמה. הלא, לא יעזור לו שום עצות, ואם ה' לא יתן לו את הטבע השני, הנקרא רצון להשפיע, לא יועיל לאדם שום יגיעה, בכדי להשיג את הענין של לשמה.

והתשובה היא, כמו שאמרו חז"ל "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להבטל ממנה" (אבות פרק שני כ"א). זאת אומרת על האדם מוטל לתת את האתערותא דלתתא [ההתעוררות מלמטה], היות שזהו בחינת תפלה. כי תפלה נקרא חסרון, ובלי חסרון אין מלוי. לכן כשיש להאדם צורך לבחינת לשמה, אז בא המלוי מלמעלה, ואז בא מלמעלה עניית התפלה. היינו, שהוא מקבל מלוי על חסרונו."

(בעל הסולם. "שמעתי". ה'. "לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?")

תלמיד: בקטע 11 רב"ש אומר שהאדם צריך מלמטה לבקש או להשיג יראת שמיים, להתאמץ בזה, ובקטע 12 בעל הסולם אומר שהאדם צריך תפילה. מה קודם למה?

התפילה תמיד קודמת, כי לפני התפילה האדם לא עושה משהו. רק כשמארגן את החיסרון שלו ומכוון אותו לבורא, אז רואים שהוא מסדר את עצמו ורוצה להגיע למטרה.

תלמיד: אז התפילה היא שתהיה לו יראת שמיים או התפילה היא להיכנס ללשמה?

התפילה היא להיכנס ללשמה, אבל על ידי מה הוא מגיע ללשמה? על ידי זה שמפתח בתוכו יראת שמיים.

תלמיד: מה זה נקרא שיראת שמיים באה ממנו? שהכול בידי שמיים חוץ מזה? למה אומרים שרק את זה האדם עושה לבדו?

כי האדם עומד לקבל יראת שמיים וחוץ מזה לא דורש כלום. הוא מרגיש שזה לא נמצא בו וזה מה שהוא צריך לקבל ועל זה הוא מבקש.

תלמיד: זאת אומרת ההתמקדות בבקשה, היא העצמאות שלו, החופש שלו?

כן.

תלמיד: איך שמים לב לבחינת יראת שמיים?

זה לפי החשבון על כל מצב ומצב, מי קבע את המצב ומי חייב לשומרו, ויוצא שהאדם כל פעם רוצה להגיע להתקרבות לבורא.

תלמיד: ברור מי קבע את המצב, אבל מי חייב לשמרו?

האדם.

תלמיד: איך הוא שומר את המצב?

מזה שמרגיש את המצב של הבורא, במידה שהבורא מגלה את עצמו לאדם, וכך ממשיך.

תלמיד: יראת שמיים זה דבר שצריך לבקש, או לבנות בתוכי?

גם וגם. אין את זה באדם, הוא צריך לבקש, הוא מקבל יראת שמיים מהפעולות שמבצע. ואת התוצאות מהפעולות, שזו יראת שמיים, הוא מקבץ כך שמרגיש שיש לו כבר יראת שמיים.

תלמיד: אילו תחבולות ועצות אדם יכול לעשות כדי להגיע ללשמה?

הוא בודק באילו תנאים, פעולות, יחסים חסרה לו תמיכה או הרגשת הבורא ודורש את זה, מבקש שזה יקרה. אבל הוא לא מבקש את זה כמטרה, אלא מבקש את זה כאמצעי שעל ידו הוא יתקדם.

תלמיד: התמיכה היא מצד הבורא?

ודאי. אם הוא לא יקבל את התמיכה הזאת אז הוא לא יתקדם, הבורא עושה עמו תרגיל.

תלמיד: לאיזו תמיכה הוא זקוק מהחברים?

החברים זה הכוח המלווה אותו ועושה לו את כל התנאים שהוא ילך קדימה.

תלמיד: מהו בעצם אדם ירא שמיים?

אדם ירא שמיים זה שהוא עושה הכול בזהירות שלא לעורר את ההסתרה, אלא כל פעם הוא צריך לדאוג להופעת כוחות חדשים שיקבל מהבורא ויוכל לצרף אותם להתפתחות של עצמו. יש כאן גם עבודה גדולה עם החברה.

תלמיד: זה שאדם מתאמץ לבקש רק עבור החברים, להתפלל עבורם, זה יכשיר אותו להגיע לעל מנת להשפיע?

אבל זה רק חלק מהתיקונים.

תלמיד: זה חלק שתואם לאור? במאמץ כזה האור לא יסתלק ממנו?

לא, הוא לא יוכל להחזיק את עצמו רק בזה. הוא צריך גם שיהיו לו מזה כלים חדשים משלו, ולכן הוא חייב לקבל גם את הגדלת הרצון לקבל.

תלמיד: היראה פה עוזרת להגדלת הרצון לקבל? הפחד איך להשתמש ברצון הזה?

הדאגה לאיזון, זה העיקר.

תלמיד: מהו בסיס הקשר עם הבורא? מה האדם מביא אתו לקשר ומה הבורא מביא אתו?

הבסיס לקשר עם הבורא מצד האדם הם המצבים שהבורא מעורר סביב האדם.

תלמיד: זה מספיק כדי להתחיל את הקשר, אבל מה קורה בשלב הבא?

בשלב הבא הוא כבר נכנס לקשר עם עצמו, במה שהוא מרגיש שהבורא מסובב לו, ומתוך זה הוא כבר מפתח את הקשר, לוקח נתונים מהקשר, ורוצה להביא אותם לדרגה שמשתוקק אליה.

תלמיד: בגשמיות כשאתה קובע להיפגש עם מישהו, אתה יכול לתאר מה תדברו ומה תעשו, ואז אתה נכנס אל תוך הקשר עם כוחות, עם מרץ. כשאתה מדמיין את הצעד הבא מול הבורא, אתה מרגיש שאין לך עם מה לבוא ולקיים את השלב הבא. מה האדם צריך להביא אתו על מנת שהקשר הזה באמת יהיה קשר, שהוא יחזיק?

שיתכלל מחסרונות של החברים.

תלמיד: לפעמים אתה אומר, אין לו כלים להחזיק את הקשר, אין לו כלים להיות בקשר. מה פירוש שאדם בא עם כלים לקשר עם הבורא?

שהוא לא רואה במה הבורא יכול להשלים אותו, לסובב אותו.

תלמיד: אדם מרגיש שהבורא רוצה בקרבתו, מושך אותו אליו, ולכן מבקש רצון להשפיע. מהי הבקשה הזאת רצון להשפיע?

זה רצון של האדם מצידו להתקרב לבורא.

תלמיד: יש חשיבות וגדלות הבורא כשאנחנו עובדים בעשיריות ויש יראת שמיים. מה התוספת ברגש של יראת שמיים לגדלות וחשיבות הבורא שאנחנו יוצרים?

לגדלות וחשיבות הבורא שאנחנו יוצרים אנחנו משתמשים בתכונות הבורא שיכולים לאסוף אותן, לקלוט אותן מאותם המצבים שעוברים. לזה אנחנו יכולים להשתוקק, לרצות את הדברים.

תלמיד: אדם שמרגיש חשיבות וגדלות הבורא ואדם שמרגיש יראת שמיים זה שני דברים שונים?

בעצם לא כל כך.

תלמיד: אם יש לי תפילה אחת לבורא, בקשה אחת לבורא, אני צריך לבקש את תכונת ההשפעה או לשמה או שאני צריך לבקש יראת שמיים כמדרגה קודמת לתכונת ההשפעה וללשמה?

מה שנפתח לפניך.

תלמיד: אם אין יראת שמיים אפשר לבקש את תכונת ההשפעה?

לא.

תלמיד: איך אנחנו מתקרבים כל הזמן להרגיש את המצב של הבורא?

מתגברים.

תלמיד: על מה אנחנו מתגברים?

במקום לקבל ממנו, אנחנו רוצים לקבל התרשמות ממנו, מי הוא, מה הוא עושה, מאיזו בחינה הוא נותן לנו. זה החשוב לנו, לעומת מי הוא הבורא עצמו.

תלמיד: אנחנו רוצים לכוון את כל הפעולות שלנו עבור הבורא, שכל פעולה שלנו תעשה לו נחת רוח. איך אנחנו מייצבים את שני המצבים, את ההתגברות בעבודה הפרטית שלי מול החברים ואת ההתגברות המשותפת שלנו כעשירייה בכדי לעשות נחת רוח לבורא?

אני חושב שלעשות עבודה מול החברים זו עבודה גדולה וחשובה יותר מאשר לבצע אותה כלפי הבורא. אני תופס בזה כאילו שתי מדרגות, גם כלפי החברים וגם כלפי הבורא, ולכן לזה אני דואג.

תלמיד: שמעתי שאמרת שאנחנו צריכים להתכלל עם החסרונות של החברים.

כן.

תלמיד: מה היחס שלי כשאני לוקח את החסרונות של החברים ומבקש עליהם או כשאני לוקח את החסרונות האלה לחיסרון אחד משותף? איך אני מתייצב בעבודה שלי מול הבורא, בבקשה שלי, האם צריך להיות חיסרון אחד משותף לכולנו או חיסרון פרטי של כל אחד?

אני מתלבש בחסרונות של החברים עם החיסרון שלי.

תלמיד: ברגע שאני לוקח כל חיסרון של חבר כחיסרון שהוא אצלי ומבקש מהבורא זה כבר חיסרון אחד משותף?

כן.

תלמיד: בעל הסולם כותב כאן לקראת הסוף "כי תפלה נקרא חסרון, ובלי חסרון אין מלוי. לכן כשיש להאדם צורך לבחינת לשמה, אז בא המלוי מלמעלה, ואז בא מלמעלה עניית התפלה. היינו, שהוא מקבל מלוי על חסרונו." מתי אדם מגיע לצורך לבחינת לשמה? כי אם לא קיבלנו עדיין, סימן שאין צורך. מתי מגיע הצורך הזה?

את הצורך ללשמה אדם מקבל כהארה שמגיעה מאותו מצב שעליו לגרום שיתגלה ואז הוא ירגיש את הצורך בלשמה.

תלמיד: בתחילת הפסקה נאמר "כי תפלה נקרא חסרון, ובלי חסרון אין מלוי." החיסרון זה אפס או אחד, הוא חייב להיות שלם או שלפעמים מקבלים גם אם החיסרון לא שלם?

זה תלוי במצבים.

תלמיד: לגבי מה שאמרת קודם על הצורך הזה, אנחנו לפני כנס שאנחנו רוצים להשיג בו לשמה, זוהי המטרה שקבענו. איך אנחנו מגיעים על ידי הפעולות שלנו לאותו צורך?

זה מתגלגל כך.

תלמיד: אנחנו צריכים לעשות משהו כדי שזה יתגלגל, אנחנו צריכים להביא מעצמנו משהו, האם הכנה לאותו צורך צריכה להיות עכשיו לפני הכנס בימים האלה?

כן, זה בחיפוש.

תלמיד: אני אם אני מסתכל על עצמי ואני אמיתי עם עצמי, אני רואה שהרבה פעמים אני לא מסוגל לרצות להשפיע, יש מצבים שאני רוצה לקבל לעצמי ואני גם לא שונא את זה, זה לא משהו שמעיק עלי כל כך. האם כדי להגיע לצורך אנחנו צריכים ממש לשנוא את הרע, לשנוא את המילוי הישיר ולרצות רק להשפיע?

כן. אבל מתי אנחנו מקבלים את זה, מתי אנחנו מגלים שהצורך הפנימי שלנו הוא עדיין רע?

תלמיד: בדיוק, איך מגיעים לזה שאתה מרגיש שהצורך למילוי הפנימי הישיר כביכול הוא ממש רע ואתה רוצה לברוח ממנו?

לשם כך אנחנו צריכים כל הזמן להימשך לדבקות. פשוט.

תלמיד: כלומר, להתרכז בדביקות ולא להתעסק בלשנוא את הרע?

כן.

תלמיד: לגבי הצורך לשמה בקטע 11. מה זה צורך לשמה? רב"ש כותב שבלי זה אין תשובה.

זה טמון בתוך האדם, ישנם שמשתוקקים לזה ולא מוותרים על כל מני מצבים שהיו לפני זה, וישנם שלא צריכים.

תלמיד: באיזו מידה יכול להיות הצורך לשמה ברצון לקבל, ואיך הצורך לשמה יכול להיות באמת מבורר במצב שלנו הנוכחי, כמה צריך להיכנס לבירור הזה?

תיכנס לבירור.

תלמיד: איך לבנות נכון את הצורך הזה עד הכנס?

אתה צריך לחטט ולהרגיש.

תלמיד: בפסקה הראשונה בקטע 11, רב"ש אומר, "אדם הדואג ורוצה לזכות לפנימיות התורה ואין שם לב שתהיה לו את בחינת לשמה שהיא יראת שמים, ועל זה אומר בהי עייל [באיזה ייכנס]". זה לקוח מתוך מאמר רב"ש שנקרא "מפתחות פנימיות ומפתחות חיצוניות", הוא מתאר את זה כאילו אדם מגיע לדלת, בא להיכנס, ומגלה שאין לו את המפתח.

כן.

תלמיד: מה באמת המפתח שהוא קורא לו "לשמה" או "יראת שמיים", מה הדבר המדויק שצריך לשים לב שיש אותו, או לחפש אותו?

הוא צריך למצוא את המפתח שפותח בדיוק את הדלת. כאן הבדיקה אם הוא נמצא במצב הנכון או לא, אם הוא יכול לפתוח את הדלת או לא. אם לא, אז כביכול הוא חוזר למצב הקודם.

תלמיד: איפה הוא בודק, איך הוא עושה את הבדיקה אם הוא יכול לפתוח את הדלת או לא?

שבכל מה שהוא אסף עד היום, הכול לא מצטבר לו לצורת המפתח הנכון.

תלמיד: אם בא לפתוח דלת גשמית אני רואה צורה כלשהי, יש לי מפתח ביד, אני יכול לראות אם הצורות מתאימות.

כן.

תלמיד: מה זה?

כאן אותו דבר. אתה רואה שאין, או יראת שמיים לא מספקת, או צורת המפתח, לא מתלבשים אחד על האחר.

תלמיד: אתה יכול לתאר את המאמץ הפנימי שאני מנסה להלביש את המפתח בדלת, מהו המאמץ הזה?

לא. אתה בעצמך מרגיש את המפתח שצריך להיכנס לתוך המנעול, ואז הוא מסובב את המנעול בצורה שמגיע למנוחה.

תלמיד: בשורה הראשונה במאמר נאמר, "אמר רבה בר רב הונא, כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמיים דומה לגזבר, שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצוניות לא מסרו לו, בהאי עייל". למה יראת השמים נקרא דווקא מפתחות החיצוניות?

כנראה שיש עוד מפתחות.

תלמיד: אבל הוא מתאר כאילו יש לו את הפנימיים ודווקא את החיצוניים אין לו. איך אפשר להבין את זה?

כן. מה שעכשיו הוא מגלה אלה לא המפתחות הנכונות.

תלמיד: תודה.

תלמיד: דיברנו על הצורך לשמה ועניין להשתוקק לשמה. איך רצון לקבל יכול להשתוקק לשמה?

בתנאים מיוחדים שהרצון לקבל נמצא כתוצאה מהשפעת הכוחות החיצוניים, אז הוא מתחיל להרגיש שהוא חייב להגיע להתאמה בין מפתח ומנעול, וזה מביא אותו לצורך.

תלמיד: האם הכוחות החיצוניים זו העשירייה שלו?

הכוחות החיצוניים אלה לא העשירייה שלו. העשירייה שלו כולה שייכת לצורה הפנימית שלו, כמפתח. את הצורה החיצונה שלו, הוא צריך לסדר כבית שלו, שהמפתח נכנס לתוכו ומסובב את הבית כך שמתחילים להתאים את כל הפרטים שיש בהם וככה זה מסתדר.

תלמיד: בדוגמה עם המפתח, המפתח צריך להתאים את עצמו למנעול, ולא ההיפך.

כן.

תלמיד: וההתארגנות בעשירייה כלפי מצב לשמה, אדם צריך להרגיש את עצמו שהוא צריך להביא את העשירייה שלו לשם, או להתאים את עצמו לעשירייה? זאת אומרת השינוי צריך לעבור עליי כפרט בתוך העשירייה, או על כולנו כתוצאה מאיזו עבודה משותפת?

בעבודה משותפת, החברים שלך בונים את הצורה שאתה צריך להתאים אליה, וכך כלפי כל אחד ואחד בצורה פרטית. אבל יחד כשאתם פועלים אחרי הפעולות האלה, אתם כבר פותחים את המנעול.

תלמיד: אני לא מבין מה אני משיג בתוך העבודה עם העשירייה, אני משיג כלים גבוהים יותר, יותר קרובים ללשמה?

מחוצה לעשירייה אין לך צורה לפתוח את המנעול, וכשאתה מתקדם לצורה הנכונה, אתה מתחיל להרגיש יותר ויותר נכון לפתיחת המנעול.

תלמיד: מה זאת הצורה, איך שאני משפיע אליהם או חיסרון להשפיע להם?

אתה מרגיש את זה כחיסרון.

תלמיד: החיסרון הזה הוא חיסרון שאני רוצה להיות באותו חיסרון כמוהם או חיסרון להשפיע לחיסרון שלהם?

זה אותו דבר, כי במקרה הזה כשאתה מפתח נכון למנעול, הצורה שלך תואמת למנעול, ואתה נמצא בחיסרון אחד עם המנעול.

תלמיד: אז על מה הבקשה מהבורא, אם אני צריך דרך החיסרון הזה שאני מתכלל איתו עם החברים, מה אני מבקש על החיסרון המשותף הזה?

רק לפתוח את המנעול.

תלמיד: זה כאילו שלעשירייה יש שני שימושים, אחד זה מקום שאני צריך להידמות לו, כלומר קודם שהמפתח שלי יתאים למנעול, ואז שהמנעול הזה יסתובב. אלה שני שלבים, או אותו דבר, אני לא מצליח לסדר את זה.

לא צריך, בינתיים לא צריך.

תלמיד: אז רק לרצות להידמות לחיסרון?

כן. לרצות להידמות לחיסרון שבמנעול, ולהתאים את עצמו לצורת המקום במנעול, כדי למלא אותו במלואו, ולסובב אותו לכיוון שהסביבה צריכה.

תלמיד: במנעול אם יש הבדל הכי קטן, המפתח לא מסתובב. איך לסדר את העשירייה מולי או אותי מול העשירייה כדי ממש לראות את הפרטים הכי הכי קטנים שצריך כדי להיות בהתאמה אליהם, איך לא לפספס את הדברים הכי קטנים שצריך?

אם אתה נמצא בקשר הדוק עם כל הפרטים במפתח, אז אתם מאתרים מה יש לכם מיותר יותר או פחות במנעול שלא נותן לכם להיכנס פנימה כמו שצריך, ולסובב את המנעול.

תלמיד: אבל זה רק אם אנחנו מגיעים למצב הזה שבאמת מזהים משהו שמפריע, עד שמזהים שמשהו מפריע יש כאילו חושך מוחלט.

עד אז כן.

תלמיד: מה זה להיות בקשר הדוק? איך להיות בקשר הדוק במצב של החושך הזה?

זה עדיין לא מצב של חושך ממש, כי עוד לא הגעת לסוף הבדיקה.

תלמיד: איך להתקדם אליה?

להתקדם כמו שדיברתי.

תלמיד: איך עשירייה פותחת את המנעול, ומה זה לפתוח את המנעול?

"לפתוח את המנעול" בעשירייה זה נקרא במצב הנוכחי להגיע להתקשרות הלבבית כמה שאפשר. שכל אחד ואחד ייתן לזה את כל הלב שלו, וכך כולם יתחברו. והלב הזה המחובר, יהיה כמו מפתח שמסובב את המנעול.

תלמיד: האם כל אחד הוא המפתח כלפי החברים, הוא פותח להם?

לא, כל אחד הוא חלק. מנגנון המנעול, ומנגנון המפתח הם שניים שצריכים להיכנס בקשר זה עם זה, ולהשפיע זה על זה.

תלמיד: מי נמצא מאחורי המנעול, הבורא?

מאחורי המנעול נמצא הבורא.

תלמיד: איך אנחנו יכולים להרגיש אם אנחנו מוכנים ללשמה או לא?

על ידי הכנס העולמי אנחנו גורמים לכך שכל אחד שרוצה להיכנס לעבודה רוחנית, לפתוח את הלב שלו ולחבר את עצמו עם האחרים, עם החברים שלנו בעולם, יוכל לבצע את זה.

תלמיד: איך אנחנו מגלים את יראת השמיים שלנו?

יראת השמיים מתגלה מלמעלה, אין לנו אפשרות לפתוח אותה, ולהשפיע עליה באיזו פעולה מיוחדת. אין לנו כלי שאנחנו יכולים לסובב את יראת השמיים. ויראת שמיים זה האם אני מסוגל, האם אני אוכל, האם אני אעשה כך שהמפתח ייכנס למנעול בכל האפשרויות שיש ביניהם, והצורות שם יכולות להיות דצח"מ. ואני בכל זאת מסובב אותם כך שכולם יראו את ההתאמה שלהם למצב המתקדם, והדלת תיפתח.

תלמיד: איך שומרים שהיראה לא תיעלם, ומה אני עושה לא נכון שהיא נעלמת לי?

יכול להיות שלא היראה נעלמת אלא התנאים של המנעול, ואי התאמה של המפתח אליו.

תלמיד: מה צריך לקבל מהקבוצה כדי להגביר את הצורך שלי ביראה?

להבין שיראה זה בעצם הקשר שיש ביני לבורא. וככל שאני נכנס ליראה, מסובב את היראה, או מצד שזה אי התאמה בין מנעול למפתח, או שבכלל לא שייך זה אל זה, ככל שאני מסובב את המפתח סביב המנעול, אני יותר ויותר נכלל בזה.

תלמיד: איך בכלל למצוא את המנעול, איך לאתר אותו?

המנעול קיים מתוך הצורות שאני מבצע על המפתח, מתוך זה אני מתחיל לגלות את המנעול.

תלמיד: האם יש מנעול עולמי של כל הקבוצה העולמית?

כעיקרון כן.

תלמיד: בקשר לכנס, איזו הזדמנות עומדת עכשיו בפני כל "בני ברוך" בכנס הקרוב?

אני חושב, את הקטעים האלה של הכנה לכנס שאנחנו לומדים היום ועוד נלמד בעוד כמה ימים, זה העיקר. התמצית צריכה לפתוח לנו עוד ועוד את ההזדמנות להתקרב, להתחבר. ובחיבור בינינו דווקא, בחיבוק בינינו, בעזרה הדדית, בתמיכה הדדית, למצוא את הצורה הנכונה של המנעול והמפתח.

תלמיד: איך להוסיף ולהעצים את ההרגש והנחיצות עד הכנס?

זה נמצא בתוך האדם העובד, וכלפי המערכת זה יהיה ככה.

תלמיד: מה המתנה הכי גדולה שאתה יכול לקבל בכנס הזה?

אני לא יכול לתאר את המצב הזה שכולנו כולנו בלי יוצא מן הכלל נכללים ומשתתפים בפתיחת המנעול.

תלמיד: המפתח שאנחנו מדברים עליו זה חיסרון?

כן.

תלמיד: חיסרון למה?

חיסרון לעתיד, וכל אחד יכול לתאר אותו בצורה קצת אחרת.

תלמיד: זה חיסרון פרטי של כל אחד?

זה חיסרון פרטי של כל אחד שהוא נובע מתוך זה שלא כל אחד נמצא במצב הנכון, אלא במשהו לא נכון ובזה הוא נכלל בצורת המפתח עם המנעול של עכשיו והוא רוצה ללחוץ, לסובב את עצמו לכיוון שיגיע לנקודת החופש.

תלמיד: והאדם לא יכול להכניס את המפתח לבד למנעול?

לא.

תלמיד: הוא צריך את החיסרון של החברים?

כן.

תלמיד: זאת אומרת זה בנוי כך שלכל אחד יש חתיכה של המפתח וכולנו ביחד בונים עכשיו מפתח משותף?

כן.

תלמיד: החיסרון הזה הוא חיסרון של כל עשירייה? כלומר יש חיסרון פרטי ומה החיסרון הבא אחריו?

צריכים לחבר את החסרונות, זה ברור. ובחיבור החסרונות אנחנו מגיעים לצורך בהם.

תלמיד: אז אנחנו מביאים כל אחד את החיסרון הפרטי שלו אל תוך העשירייה שלו?

ואחרי זה כל עשירייה מביאה את החיסרון המשותף שלה אל תוך הקבוצה העולמית?

כן.

תלמיד: לא כל כך? לא בדיוק?

לא, יש בזה גם כן קשרים נוספים, אחרים. בסך הכול מערכת היא שלמה.

תלמיד: והכנס ביחס לבניית המפתח המשותף הזה, איפה הוא נמצא?

הכנס הוא הזדמנות להגיע להשלמה.

תלמיד: של כל החסרונות יחד?

כן.

תלמיד: ואז יהיה מפתח אחד משותף שיכול להיכנס?

ואז נרגיש שכן יכול להיות כאן מפתח משותף, ועל ידי התפילה אנחנו יכולים לגלות אותו.

תלמיד: אנחנו ממליצים לקרוא את המאמר המלא שנקרא "מפתחות פנימיות ומפתחות חיצוניות". אנחנו קראנו קטע קצר אבל ממליצים לקרוא את כולו.

בסדר.

(סוף השיעור)